עונת 2021-22 הסתיימה עם קאמבק מרשים ואליפות מרגשת של גולדן סטייט. בצד השני של ארה"ב, דוראנט וקיירי דאגו שלא נשתעמם באוף סיזן ושנשאר עסוקים. גם במזרח וגם במערב יש קונטנדריות שהתחזקו, יש קבוצות שמתכננות את הטנקינג שלהן ומריירות על ויקטור וומבניימה ויש את הניקס. אה, כן. ופופ ולברון בדרך לנפץ שיאים אישיים. לקראת העונה הקרובה, קבלו את פרויקט 'קבוצה ביום' של 'הכדור הכתום'.

הקבוצה היום: אוקלהומה סיטי ת'אנדר

שחר שוויד

נשארו: שיי גילג'ס-אלכסנדר, לוגנץ דורט (האריך חוזה), ג'וש גידי, דריוס בייזלי, אלכסיי פוקושבסקי, ג'רמיה רובינסון-ארל, טרה מאן, ארון ויגינס, קנריק וויליאמס (האריך חוזה), מייק מוסקאלה (האריך חוזה), טיי ג'רום, דרק פייבורס, תיאו מאלדון

עזבו: אייזיאה רובי (סן אנטוניו)

הגיעו: צ'ט הולמגרן (דראפט), ג'יילן וויליאמס (דראפט), ג'יילין וויליאמס (דראפט)

מתנדנדים: אין

חמישייה: ג'וש גידי, שיי גילג'ס-אלכסנדר, לוגנץ דורט, דריוס בייזלי, ג'רמיה רובינסון-ארל

ספסל:  ג'יילן וויליאמס, טרה מאן, קנריק וויליאמס, אלכסיי פוקושבסקי

המהלכים הגדולים של עונת 2021/22:

אז מה היה לנו שם?

מכירים את ההרגשה של להיות Over Qualified?

אתם קמים בבוקר, שותים, קפה, יוצאים לעבודה. ואז במשרד אתם קולטים כמה כולם מטומטמים סביבכם. אתם מוצאים בקושי אדם או שניים "ברמתכם", ושואלים את עצמכם – איך נשארתי פה בזמן שכולם עברו להייטק?

אז שיי. או בשבילכם, שיי גילג'ס אלכסנדר. הקנדי פותח עונה חמישית בליגה, ונשאלת השאלה כמה סבלנות יש לו. בזמן שחבריו לדראפט מגיעים לגמרים אזוריים (לוקה,טריי ואייטון) הוא מסתכל על כל הליגה מלמטה ועדיין לא עבר את הסיבוב הראשון. ועדיין, כל עוד הוא נשאר מדובר בפנים של הקבוצה, השחקן שעל הכתפיים שלו הכול נבנה כרגע. העונה הוא קיבל חבר שמסתמן כאול סטאר פוטנציאלי, אבל נדבר עליו בהמשך. בינתיים כבר שנתיים שאוקלהומה סיטי נמצאת בטנקינג, לא כזה נורא על הנייר. יש קבוצות שתקועות גם שנים בתהליך כזה.

מצד שני, צריך לראות התקדמות מסויימת, בסיס כלשהו.

אוקלהומה סיטי נתנה עוד עונה של טנקינג וסיימה עם מאזן בהתאם. אבל מה היא הרוויחה העונה? אי אפשר רק להפסיד בשביל מקום בדראפט, צריך לבנות גם שחקנים. ואת זה דווקא עשו יפה בת'אנדר. כל כך הרבה שחקנים קיבלו העונה הזדמנות. 20 שחקנים שונים פתחו העונה במדי אוקלהומה סיטי.

נתחיל בדובדבן, הפרי של עונת הטנקינג – כמובן, ג'וש גידי. מקום 22 באסיסטים (6.4). מקום 4 בריבאונדים מבין הגארדים (7.8). גידי נתן עונת בכורה מצויינת במדים הכחולים והראה שעונה שלמה של הפסדים השתלמה. יחד עם סקאוטינג איכותי שהנחית אותו במקום השישי, אוקלהומה סיטי יכולה להיות מרוצה. קיבלנו מהאוסטרלי הצעיר הרבה מסירות איכותיות וחדירות לסל. ובכלל, הבחור הראה בגרות שלא מצופה משחקן שנה ראשונה. לא מעט ניצוצות שמעלים אופטימיות לעתיד ועם הרבה זהירות, גידי יכול עוד להיות אולסטאר בהמשך הקריירה שלו  כי הוא רק בן 19! ואולי אפילו להפוך למספר 1 של הת'אנדר. עם יכולות מסירה כמו שלו, שיי יכול לנוח, ולהתעסק בקליעה.

חוץ מזה עונה רגועה באוקלהומה סיטי, בהתאם לציפיות. הרבה התקפות לא מסודרות מספיק שנגמרות בבידודים, לרוב של שיי או גידי. הקבוצה גם מובילה בהכי הרבה כניסות לסל למשחק בליגה שמגיעים עקב בידוד שחקנים שלא קולעים מרחוק בצורה מספיק טובה. שיי עם עונה מזעזעת מחוץ לקשת, 30% וירידה בקליעה מהשדה. דיינגולט יקווה שזה עונת מעידה חד פעמית של גילג'ס כי אחרת הוא עלול למצוא את עצמו מספר 2 בקבוצה שכבר הייתה שלו. דורט הראה יציבות ושאפשר לסמוך עליו בדברים מסוימים, אבל גם ממנו מצופה עוד קפיצת מדרגה לעומת העונה, כי כרגע הוא שחקן מוגבל התקפית.

קיץ חם

עיניי כל מדינת אוקלהומה היו נשואות לאדם אחד, צ'ט הולמגרן. המשיח הספורטיבי של המדינה, שאין לה אף קבוצה באחת הליגות הבכירות האחרות (NFL,NHL,MLB). הבחור הדקיק הזה (2.13 מ' על 86 ק"ג) היה ההבטחה של אוקלהומה סיטי שנים קדימה, ואולי גודל הציפיות זה מה שפצע אותו. גם ככה הבחור עם BMI גבולי. סוף סוף שחקן פנים איכותי שיכול להיות הסנטר שהמועדון הזה כל כך צריך. אבל עם גודל הציפייה, גודל האכזבה, צ'ט גמר את העונה עוד לפני שהתחילה ונדמה שפרויקט הטנקינג המאסיבי ייאלץ למשוך עוד שנה, בלי אפשרות להתחיל לבחון כיצד המגדלור הזה משתלב בקבוצה.

ומזה שבחוץ לזה שבפנים – ההחלטה האקטיבית של הקיץ היא החתמתו של דורט. על אף אופציית מועדון להאריך את חוזהו בעלות של 2 מיליון דולר לעונה, פרסטי החליט להראות ללו שהוא בונה עליו לטווח הארוך. הקבוצה הציעה לו חוזה של 86 מיליון דולר לחמש עונות. לא רע בשביל שחקן שלא נבחר בדראפט. האם זו הבעת אמון? האם מדובר בצורך להגיע למינימום שכר קבוצתי? או אולי בכלל מהלך מחושב שרוצה לנעול את הפורוורד שנים קדימה? כנראה הכול ביחד.

בנוסף אליו הגיעו ג'יילן וג'יילין, דבר שנראה כמו גחמה שעושים כשיש לך יותר מדי בחירות דראפט. אבל אולי הסקאוטינג עובד שעות נוספות ומסתיר פה מהלך גאוני.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

מסמרים ונוצות, ציפור שלא עפה. כמו שירו של מיכה שטרית, כך נראית אוקלהומה סיטי. מנסים להתניע, להתקדם, לראות שיפור מסוים ודרך שסופה בתחרות על אליפות, אבל מקבלים ברקס בדמות פציעה במשחק לא קשור. עוד עונת טנקינג משמימה צפויה לנו, שהמטרה האמיתית במשחקים תהיה לבנות כימיה ושיטת משחק שכוללת את גידי ושיי. הקנדי יצטרך להסתגל לתפקיד כמוביל כדור שני, דבר שעשה בצורה טובה רק לפני שנתיים עם כריס פול. ועדיין, גידי הוא לא פול והצמד הזה יצטרך להבין איך הוא מתפקד ביחד.

שיי הולך לרוץ השנה, והרבה. הוא יצטרך להסתכל על סרטונים של ג'מאל מארי מהבועה, וללמוד. כי הוא לא יהיה מוביל הכדור הראשון העונה, אלא גידי. הוא יחפש את החסימות בלי כדור עד שג'וש יחליט שהגיעה העת וישחרר לו את הכדור. שיי צריך לצמצם את מה שהוא צריך לעשות לכדי סקורינג, לקבל את הכדור בזמן הנכון ולשים אותו בטבעת, בין אם בחדירה או בזריקה לשלוש.

מלבדם, יצפו בקבוצה לקבל שיפור מסויים מדורט, בעיקר בדמות האחוזים מהשדה והשלוש, שבעונה החולפת עמדו על 40.4% ו33.3%. אם הוא לא ישתפר בפרמטרים האלה, יכול להיות שאין לו מקום בחמישייה של קבוצה איכותית והוא ימצא את עצמו בספסל. לו צריך להבין איך הוא הופך להיות ה-D&3 של הקבוצה הזו, ולמצב את עצמו בצורה חד משמעית כשומר מספר 1 בקבוצה. עם זאת, מצפה לו תחרות מצדו של ג'יילן וויליאמס. ג'יילן הוא גארד שיודע לקלוע טוב מרחוק, ובעונה האחרונה בקולג' העמיד ממוצע של כמעט 40% לשלוש ומעל ל-50% מהשדה. הוא אמנם גבוה מדורט בשמונה ס"מ אבל שוקל פחות ממנו. לכן סביר שבעונה הראשונה יהיה לו קשה לשמור בליגה, עד שיצבור קצת נפח אבל אולי נופתע לטובה.

בשאר החמישייה נראה ניסיון לבנות שיטת משחק, שבעונה הבאה תכניס אליה גם את הולמגרן. וזה אומר שחקן שיודע לעמוד בחוץ. צ'ט אמנם אוהב לזרוק שלשות אבל לא מדובר בפורזינגיס, אלא בשחקן שיודע לסיים גם בצבע. ולכן יש צורך בפורוורד גדול שידע לעזור בצבע, בעיקר בהגנה אבל גם להית נשק מספיק איכותי מחוץ לקשת. בינתיים מתחרים על עמדה זו שלושה שחקנים – ג'יילין וויליאמס, פוקושבסקי ורובינסון.

ג'יילין הוא פורוורד גדול שיודע לחסום ולחטוף, לא קולע מספיק טוב מהשדה אבל יודע לקחת ריבואונד, וקשה לקבוע כרגע איך הוא יסתדר בליגה. פוקושבסקי הוא גרסה של צ'ט לעניים, הוא גדול ודקיק אבל גם הוא לא קולע יותר מדי ולשחק עם שני גבוהים דקיקים זה קצת בעייתי בהתמודדות. גם עם גארדים ויותר מזה, עם גבוהים חזקים. ורובינסון-ארל בינתיים הראה שהוא האופציה המועדפת. בעונתו הראשונה בליגה הראה קליעה לא רעה לשלוש (35.2%) ואם הוא יראה שיפור בעונה השנייה אז אולי נזכה פה להפתעה. מהעבר השני, הוא בכלל לא שומר גדול, והוא תיפקד העונה כסנטר למרות שהוא רק 2.06 מ' וכנראה הוא לא מתאים לעמדה הזו. גם בייזלי ראוי לאיזכור, כשהוא נכנס לעונתו הרביעית בליגה ולא בטוח שכדאי לוותר עליו. עם זאת, בינתיים הוא לא הציג יכולות גבוהות בשום פרמטר מהותי – לא אחוזים מהשדה, לא משלוש ולא בריבאונד.

תחזית:

מקום 14 במערב, עונה נוספת מעל יוסטון