סוף סוף יאניס עשה את זה, ולקח את האליפות הראשונה שלו ביחד עם מילווקי באקס. אף אחד לא יכול לנוח על זרי הדפנה. המון דברים קרו בקיץ, וזה הזמן לסכם אותם, ולהביט קדימה לעונת 21-22 של ליגת ה-NBA.
הקבוצה היום: מיאמי היט
לדף הקבוצה:
נשארו: באם אדביו, טיילר הירו, מקס סטרוס, קייזי אוקפלה, גייב וינסנט, עומר יורטסבן, ג'ימי באטלר (חתם על הארכת חוזה שתיכנס לתוקף בקיץ הבא), יודוניס האסלם (חתם על הארכת חוזה), דאנקן רובינסון (חתם על הארכת חוזה), דוויין דדמון (חתם על הארכת חוזה), ויקטור אולדיפו (הארכת חוזה)
עזבו: גוראן דראגיץ' ופרשס אוצ'יווה (טרייד, לטורונטו), אנדרה איגואדלה ונמניה בייליצה (חופשיים, לגולדן סטייט), טרבור אריזה וקנדריק נאן (חופשיים, ללייקרס)
הגיעו: קייל לאורי (סיין אנד טרייד, טורונטו), פי.ג'יי טאקר (חופשי, מילווקי), מארקיף מוריס (חופשי, לייקרס)
מתנדנדים:
חמישייה: קייל לאורי, דאנקן רובינסון, ג'ימי באטלר, פי.ג'יי טאקר, באם אדביו
ספסל: טיילר הירו, ויקטור אולדיפו, מארקיף מוריס, דוויין דדמון, קייזי אוקפלה, מקס סטרוס, גייב ווינסנט, עומר יורטסבן, יודוניס האסלם יחכה למשחק האחרון של העונה כדי לשבור את שיא ההרחקה המהירה שקבע העונה.
המהלכים הגדולים של עונת 2020/21:
https://www.youtube.com/watch?v=f5ErFj-MM1I
אז מה היה לנו שם?
מלאי ציפיות אחרי שהפתיעו לטובה בבועה מיאמי הגיעו לעונה הנוכחית כשהם מוכנים להסתער על הליגה. חלק מהתחזיות אף צפו שהם ינסו לצרף – במהלך העונה או לאחריה – את יאניס ממילווקי, שהיה אמור להפוך לשחקן חופשי. יאניס חתם על הארכת חוזה במילווקי, אבל הרוח של ההיט לא נשברה: הם תיגמלו את באם אדביו בהארכת חוזה עוד לפני תחילת העונה וכשהם שומרים על הסגל שלקח אותם עד הגמר התכוונו להסתער על העונה. זה עבד פחות מהמצופה: שמונה משחקים לתוך העונה, כשההיט במאזן חצוי, ג'ימי באטלר אובחן חיובי לאיזה וירוס שבטח שמעתם עליו והחמיץ עשרה משחקים. מיאמי ניצחו שניים מהם והעבירו את יתר העונה בנסיון לרדוף אחרי קבוצות המזרח. גם טיילר הירו וגוראן דראגיץ' החמיצו משחקים רבים והקבוצה – שנראתה מגובשת כל כך בזמן הבועה – קרטעה. גם כשהיה בריא הירו לא הצליח לשחזר את הכושר מריצת הפלייאוף והיו רגעים בהם הוא נראה כאילו התאהב יותר מדי בסטטוס הסלב. דראגיץ' סבל מהפגרה הקצרה ונראה שהשנים הדביקו ממנו את הפער.
בתשיעי למרץ מיאמי התעוררה למיני שערוריה: סנטר הקבוצה (הפצוע) מאיירס לנארד הוקלט בזמן משחק אונליין כשהוא משתמש בקללה אנטישמית. לנארד טען שלא הכיר את המטען הגזעני מאחורי הקללה, אך את מיאמי – בבעלות מיקי אריסון, להזכירכם – זה לא עניין. הם השעו את לנארד ושבוע אחר כך שלחו אותו לגלות באוקלהומה סיטי, וצירפו את טרבור אריזה הנודד. שבוע אחר כך, כשהקבוצה ממוקמת במקום השמיני במזרח, ריילי ראה הזדמנות וצירף לקבוצה את ויקטור אולדיפו – שהספיק לעבור מאינדיאנה ליוסטון בטרייד של ג'יימס הארדן ולהיות פצוע בשתי הקבוצות – תמורת אייברי בראדלי וקלי אוליניק. כדי למלא את החוסר בעמדות הפנים הם צירפו גם את נמניה בייליצה מסקרמנטו.
מיאמי סיימו את העונה עם 12 נצחונות ב-16 המשחקים האחרונים ואחרי מאבק צמוד עם אטלנטה והניקס על מקומות 4-6 סיימו במקום השישי שהוביל לשחזור מסקרן של חצי גמר המזרח מהעונה הקודמת מול יאניס ומילווקי. ההיט הרגישו ששחזור הסדרה הזו – שסימנה אותם כבולדוגים של המזרח בבועה – יוכל להכניס אותם לקצב ולריצה עמוקה נוספת. זה לא קרה. מיאמי הגיעו להארכה מול מילווקי במשחק הראשון, אך הפסידו ומילווקי ניצחו את שלושת המשחקים הבאים בהפרש מצטבר של 80 נקודות ושלחו את מיאמי לעשות חישוב מסלול מחדש.
קיץ חם
ההיט רצו לגיע לקיץ הזה עם מקום בתקרת השכר לקראת החתמה אפשרית של יאניס או קוואי. כששני השמות האלו ירדו מהלוח מיאמי הלכו על השם הגדול הבא – קייל לאורי מטורונטו. הראפטורס – שהצליחו מעבר למצופה בבועה אך סיימו את העונה האחרונה מחוץ לפלייאוף – הבינו שהדרך שלהם ושל לאורי הגיעה לסיומה ושיתפו פעולה עם הסיין אנד טרייד שישלם לרכז שחגג לא מזמן 35 לא פחות מ-85 מיליון דולר לשלוש שנים. לאורי היה סחורה מבוקשת ברחבי הליגה – לפרטים מוזמנים לשאול את היושבים בחלונות הגבוהים של ניו אורלינס שקיוו שיביא איתו את 'אפקט כריס פול' לקבוצה הצעירה – אבל לאורי העדיף את הקבוצה המבושלת ממיאמי, זו עם ה"היט קאלצ'ר" שמדגיש קשיחות, כושר גופני וקבוצתיות במובן העמוק של המילה. כדי לפנות מקום ללאורי מיאמי נאלצו לוותר על שירותיו של דראגיץ', עם חוזה לעונה אחת (גם טורונטו לא צפויים לשמור אותו בסגל כשהדיווחים מקשרים אותו בעיקר לדאלאס שם יתאחד עם חברו לנבחרת סלובניה) ועל שירותיו של הביג מן הצעיר פרשס אוצ'יווה.
מיאמי גם מימשו את אופציית הקבוצה על אנדרה איגואדלה, שיחזור לעמק הסיליקון, והשתמשו במקום שנשאר להם מתחת לתקרה להחזיר שני גארדים – הראשון, דאנקן רובינסון, שמספק קליעה מבחוץ שמקלה מאד על החיים של צמד הכוכבים אדביו את באטלר. רובינסון הוא ספייסר מהסוג של קליי תומפסון וג'יי ג'יי רדיק שמשתמשים גם בתנועה ללא כדור כדי למשוך את ההגנה מה שמאפשר לשאר חברי הקבוצה להגיע למבטים פנויים.
השני הוא ויקטור אולדיפו. דיפו – שזכה בתואר השחקן המשתפר רק לפני שלוש שנים, מיינד יו – לא הצליח להשאר בריא בעונות האחרונות. הוא שיחק סה"כ 88 משחקים בשלוש עונות וצפוי להחמיץ חלק ניכר מהעונה הבאה. אבל הוא לא הגיע למיאמי 'בטעות'. למעשה כבר למעלה משנתיים הטענות בליגה הן שדיפו, שהוא בעלים של מחנה כדורסל בעיר, מעוניין לשחק במיאמי. מיאמי השאירו אותו תמורת חוזה מינימום וטרנס, תוך שהם שומרים על זכויות הבירד שלו, ויתנו לו את ההזדמנות להשתקם בפלורידה. אם יחזור בכושר יוכל לקבל ממיאמי – או קבוצה אחרת – חוזה גבוה בקיץ הבא. הסיכון מבחינת ההיט הוא מינימלי.
את שאר הקיץ ההיט השאירו להשלמות – הם צירפו שני אלופים מהשנתיים האחרונות בפי.ג'יי טאקר ומרקיף מוריס שיספקו ריווח מעמדות הפנים וקשיחות פיזיות ומנטלית. גם יודוניס האסלם הוחזר לעונה נוספת כשחקן מן המניין, על אף שמדובר בתואר ייצוגי בלבד. האסלם הוא השלוחה של ריילי וספו על המגרש ובעיקר מתווך בין המשרדים לחדר ההלבשה.
אחרי שהסתיימו כל ההחתמות לעונה הקרובה מיאמי התפנו לתת הארכת חוזה גם למנהיג שלהם, ג'ימי באטלר. באטלר, שמבטא באישיות שלו את כל מה שההיט קאלצ'ר מנסה להיות, מצא את המקום שלו בפלורידה וקיבל 140 מיליון דולר שיכנסו לתוקפם בקיץ הבא. ההיט סיימו את הקיץ כשבאטלר, לאורי, רובינסון, הירו ובאם חתומים כולם עד 2024 לפחות.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
שיטת המשחק שמיאמי הראתה בשתי העונות האחרונות הפכה בחלקים ארוכים של המשחקים את באם בתפקיד מנהל המשחק מהפוסט כשהגארדים והפורוורדים נעים ללא הכדור (כולל שימוש נרחב בחסימות רחוק מהכדור) כשהם משתמשים בריווח ואיום הקליעה מבחוץ כדי לפתוח אפשרויות חיתוך (הירו, רובינסון, בעונות האחרונות גם דרק ג'ונס ג'וניור ואריזה) וחדירה (באטלר, דראגיץ'). באם גם תפקד כחוסם בפיק אנד רול וניהל את המשחק מהשורט רול או היה ההאב סביבו התנהלו סדרות של דריבל-האנד-אוף. שימור ארבעה מחמשת שחקני המפתח של הקבוצה אמור להקל על ההתאקלמות של לאורי וטאקר, אבל מה אנחנו צפויים לראות מהם?
ובכן לאורי צפוי להרגיש כמו דג במים. בעונות האחרונות בראפטורס הוא שיחק חלקים נרחבים מהמשחק גם אוף דה בול והוא התרגל לשחק ליד סנטר שמנהל את המשחק בהיי פוסט (זוכרים את מארק גאסול?) הוא אמנם נמוך יותר מדראגיץ' אבל מספיק מוצק כדי לתפקד גם כחוסם אוף דה בול (בעיקר לגארדים האחרים) והנסיון שהוא מביא איתו יאפשר לו לזהות את הזמן הנכון לביצוע חיתוכים ושם לסיים בעצמו או למצוא את השחקנים שמתפנים בפינות. דראגיץ' אמנם היה מצוין כאיום קאץ' אנד שוט, אבל אחוז הקליעה לו מכדרור היה נמוך. לאורי לא נפל מדראגיץ' באחוזים בקאץ' אנד שוט ושומר על אחוזי הקליעה המצוינים גם אוף דה דריבל.
התפקיד של טאקר אמנם פחות משמעותי מזה של לאורי, אבל דווקא אצלו יש הרחבה בתפקיד לעומת מה שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות. זה לא שפתאום יצופה ממנו ליצור לאחרים – לפחות לא במובן הסטנדרטי של המילה – אבל אחרי שהתרגל לחנות באותה הנקודה בהתקפה לצד ג'יימס הארדן (ובערך אותו דבר ליד יאניס בחצי השנה האחרונה) אנחנו צפויים לראות את טאקר זז יותר, חוסם יותר ואולי אפילו זורק שלשות שאינן מהבלטה הקבועה שלו. דיפו – אם וכאשר יחזור – אמור להחזיר את המימד שאבד מאז שההיט ויתרו על דרק ג'ונס ג'וניור – החותך האתלטי שמפעיל לחץ גם לכיוון הטבעת ולא רק מסביבה.
הבעיה המרכזית של מיאמי תהיה הגיל, וכמובן הפציעות: לאורי, טאקר, באטלר ומוריס – ארבעה משבעת השחקנים המרכזיים של מיאמי כל עוד אולדיפו בחוץ – עברו את גיל 30 וסוחבים קילומטראז' רציני בעונות האחרונות, כולל ריצות פלייאוף ארוכות (כל אחד מהארבעה הופיע לפחות בגמר אחד בשלוש השנים האחרונות). מי שיצטרכו להגדיל את תפקידם במערך של מיאמי הם כמובן הצעירים, בדגש על מי שכונו "הספלאש בראד'רס של סאות' ביץ'" מיאמי ירצו לראות את טיילר הירו לוקח את הצעד הנוסף שציפו שיקח בעונה הארונה ואת דאנקן רובינסון מראה את התוצאות מהאימונים האישיים עליהם הוא מדבר בפודקאסט שלו במהלך הפגרה ומצדיק את החוזה שקיבל. כדי שמיאמי תגיע רחוק שני שחקני הכנף גם יהיו חייבים להוכיח שהם יכולים לשחק יחד גם בצד הפחות זוהר של המגרש.
השחקן המשמעותי השביעי הוא כמובן באם אדביו. בפלייאוף האחרון ברוק לופז נתן לבאם לקחת את הזריקות מחצי מרחק והקשה על באם לזרוק מתחת לסל. התוצאה הייתה צניחה של יותר מ-10% באחוזי הקליעה של הסנטר. אדביו יצטרך למצוא דרכים להעניש את ההגנה כשהיא נותנת לו מרחק – או באמצעות תקיפה חכמה יותר של הטבעת (ובהקשר הזה יש לזכור שבאם נמוך יותר מבן סימונס, לדוגמה) או באמצעות פיתוח זריקה מחצי מרחק – שלא לומר מטווח השלוש – שההגנה תהיה חייבת לכבד. באטלר (לא ממש איום מחוץ לקשת) ולאורי (הגיע לטבעת בשיעור הנמוך בקריירה בעונה האחרונה) כבר לא יעשו צעד קדימה בתור השחקנים שהולכים אליהם 'כשחייבים סל'. באם יכול עוד לעשות את הצעד הזה, או לפחות להקשות על ההגנה לעזור על מי שעם הכדור.
בניגוד להתאמות שהלייקרס, לדוגמה, ידרשו לעשות כל השחקנים שמיאמי צירפו מתאימים למודל של ה"היט קאלצ'ר" גם על המגרש וגם מחוצה לו (ונשים רגע בצד את סטנדרט אחוז השומן שמיאמי מציבים לשחקנים שלה ואיך לאורי וטאקר יעמדו בו) ולא צפויות בעיות משמעותית בחדר ההלבשה או מחוץ למגרש, לפחות כל עוד אוהדים יזכרו להעביר לפארקינג כשהם רואים את הירו. זה היתרון של קבוצה מנצחת שרצה כבר פרק זמן, ושנמצאת תחת איום תמידי לשטיפה מצידו של פט ריילי או כאפה מיודוניס האסלם.
https://youtu.be/4ONGUC-JCaE
תחזית
גם אחרי התוספות אני לא צופה שמיאמי תסיים מעל ברוקלין או מילווקי, כשהסיטואציה בפילדלפיה עדיין לא ברורה. ההיט בהחלט יכולים לשאוף לטופ-4 במזרח, אבל לא בלי פייט מבוסטון, אטלנטה או ניו יורק. הגרעין המגובש שלהם גם נותן לי תחושה שיש סיכוי סביר שהם יסיימו מעל פילי, בעיקר אם דיפו יחזור בצורה משכנעת ויתן להם בוסט בישורת האחרונה של העונה. 65-70 משחקים מלאורי ובאטלר אמורים להספיק ל54 נצחונות וסדרה מעניינת עם אחת משתי הגדולות בחצי הגמר האיזורי, משם זה כבר לגמרי עניין של בריאות.
