קבוצה ביום – יוטה ג'אז

האליפות של הסלטיקס הפכה אותם לאלופה השישית בשש שנים וה-NBA נראית היום שוויונית מאי-פעם. אל הכוכבים הותיקים שרוצים להוסיף עוד תואר לארון לפני הפרישה מצטרפים כוכבים חדשים שדורשים את המקום שלהם ולצד אלו שנמצאות בתחרות על האליפות ישנן קבוצות שנמצאות במירוץ לתחתית בשאיפה לבחירה גבוהה בדראפט עמוס הכישרון של 2025. את כל הסיפורים האלה ננסה לכסות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום, מודל 24-25

 

הקבוצה היום – יוטה ג'אז

נשארו::קיונטה ג'ורג', טיילור הנדריקס, ווקר קסלר, קולין סקסטון, לאורי מארקנן, ג'ון קולינס, ג'ורדן קלרקסון

הגיעו:דרו יובנקס (חופשי, פיניקס), סבי מיכאליוק (חופשי, בוסטון), פאטי מילס (חופשי, מיאמי), קודי וויליאמס, אייזיה קולייר, קייל פליפובסקי (מהדראפט)

עזבו: קריס דאן (סיין אנד טרייד לקליפרס), קני לופטון (נחתך), טיילן הורטון טאקר (חופשי), לוקה שמאניץ' (פנרבחצ'ה), דאריוס בייזלי (סין), עומר יורטסבן (פנאתנאיקו\ס)

מתנדנדים

חמישייה: קיונטה ג'ורג', קולין סקסטון, לאורי מארקנן, ג'ון קולינס, סבי מיכאליוק

קודי וויליאמס\טיילור הנדריקס

ספסל: ווקר קסלר, ג'ורדן קלרקסון, טיילור הנדריקס, קודי וויליאמס, אייזיה קולייר, קייל פליפובסקי, דרו יובנקס, פאטי מילס

 

מה היה לנו שם?

אחרי עונה מפתיעה ועם שחקן פרנצ'ייז שהתגלה בדמות לאורי מרקאנן, הג'אז פתחו את העונה עם מעט יומרות. לא גדולות, בקבוצה לא הזכירו את המילה פלייאוף, אבל הבאתו של ג'ון קולינס באוף-סיזן סימנה כי ביוטה מעוניינים לבנות על ההצלחה של העונה הקודמת כדי, רחמנא ליצלן, לנצח עוד כמה משחקים.

קולינס הגיע בחינם לאחר שנים שההוקס ניסו להעבירו. בג'אז חשבו כי גם על חוזה מנופח, הוא עדיין שחקן תורם בעמדת הפורוורד שמתאים גם לצד הכוכב מארקנן, וגם יעזור לצמיחתו של הסנטר העולה, ווקר קסלר. קסלר, שלאחר עונת רוקי עם 11 משחקים עם 5+ בלוקים, נראה כמו הדבר הכי קרוב ללהיות רודי גובר, השחקן שתמורתו הגיע לקבוצה.

אבל מחשבות לחוד, ומשחקים לחוד. שלישיית הגבוהים הקשתה על הספייסינג, הסמל של ההתקפה הדינמית בשנה שעברה. קסלר התקשה לשחזר את ההצלחה של העונה הקודמת בהגנה, והטריו פורק כבר לאחר שמונה משחקים כשהוא יורד לספסל. אך גם זה היה רחוק מלפתור את הבעיות. הג'אז אמנם דאגו לחיזוק בעמדת הפורוורד, אבל נשארו ללא רכז טבעי, כשטיילן הורטון-טאקר מנסה למלא את החסר (ואוצ'אי אבאג'י והרוקי קיונטה ג'ורג' לחילופין). זה הצליח בצורה אומללה. מארקנן הוא סטאר, אך שחקן אוף-בול במהותו, וללא רכז שיפעיל אותו, הג'אז ניצחו 7 משחקים מ-23 המשחקים הראשונים עם נט-רייטינג דומה לזה של הפיסטונס (מאזן 2-21 באותה תקופה). ההתקפה הידרדרה למקום ה-26 עם אחוז האיבודים והקליעה הגרוע בליגה, לצד הגנה שדורגה במקום דומה. לאחר הפסד ב-50 הפרש למאבס ב-7 בדצמבר, המאמן וויל הארדי אמר על המשחק את מה שכולם חשבו על העונה עד כה: "זו הייתה יצירת מופת, של חרא".

ואיכשהו, מתוך עיי החורבות שהייתה פתיחת העונה הזו, הקבוצה חזרה למסלול. ועם מלאך גואל מאוד לא צפוי – קולין סקסטון, שעלה לחמישייה לצד קריס דאן וקלי אוליניק (שהוחלף בהמשך בסימונה פונטקיו). היכולת של סקסטון להוליך כדור, לצד הספייסינג שסיפק יחד עם פונטקיו (שניהם קלעו 40% מהשלוש על 5 זריקות למשחק), איפשרו לג'אז לחזור להנעת הכדור התכליתית. הגנת הפרימטר של דאן (לצד הגנת הצבע של קסלר מהספסל) עזרה לקבוצה להפוך לקבוצת הגנה בינונית (מקום 21). הג'אז ניצחו 17 מתוך 23 המשחקים  הקרובים, כשהם קופצים למקום ה-6 ביעילות התקפית וקולעים ב-72% מתחת לטבעת (מקום 2 בתקופה הזו), מאזן 26-26 ומרחק משחק אחד מהמקום ה-9. הכל עוד אפשרי!

ואז, זה נגמר. הטרייד דדליין הגיע, ודני איינג' הודיע כי הפלייאוף הוא ממש לא בתוכניות כרגע – פונטקיו ואוליניק (ואבאג'י) נשלחו בתמורה לבחירות שהפכו לבחירה ה-29 וה-32 בדראפט הקרוב (נכסים שראוי לציין – אף אחד בתחילת השנה לא היה מדמיין שהם היו מניבים אותם). דאן סופסל לטובת הפיתוח של קיונטה ג'ורג', גם הרוקי הבוסרי טיילור הנדריקס עלה בחמישייה, ולאחר כמה הפסדים מארקנן הושבת לשארית העונה. הקבוצה ניצחה 5 מ-30 המשחקים האחרונים שלה, בדרך למאזן ה-8 מהסוף ותפילה לאלוהי הלוטרי.

קיץ חם

אז התפילה לאלוהי הלוטרי לא סייעה, ודווקא שתי הקבוצות שדורגו ממש מתחת לג'אז קפצו לטופ 3 בדראפט, אך מבחינה מקצועית, נראה שביוטה השיגו את כל המטרות שהם רצו. בבחירה ה-10 נבחר קודי וויליאמס, אחיו של ג'יילן וויליאמס מ-OKC – פורוורד מוכשר עם כלים פיזיים מצוינים שהרשים בסאמר-ליג עם יכולת להוריד כדור לרצפה וסיומת מתחת לטבעת, שעדיין צריך על לעבוד הקליעה שלו. לצידו נבחרו גם אייזיה קולייר, רכז סקורר מצוין עם יכולת להגיע לטבעת ויכולת מסירה טובה, אך עם ג'אמפר שלוקה בחסר וקייל פיליפובסקי, פורוורד-סנטר מוכשר עם יכולת קליעה ומסירה, שזכה להשוואות לאוליניק, הסנטר האהוד ממנו הקבוצה נפרדה בדדליין. שני השחקנים נבחרו מתחת לתחזית המוק שלהם, אך בעוד אצל קולייר אפשר היה לתלות את זה בחשש מגארד נמוך ללא קליעה, הסיפור סביב פיליפובסקי הסתבר כיותר סבוך. לאחר הדראפט, אחיו חשף כי פליפובסקי ניתק קשר עם המשפחה בעקבות, לפי טענתו, הקשר עם בת זוגו המבוגרת ממנו ב-8 שנים אשר פיתתה אותו עוד כשהיה בתיכון, לדברי האח. יוטה עצרו את הידרדרותו במורד הדראפט, והוא יבוא לסולט לייק, עם אותה בת זוג, שבאופן מקרי או לא, היא מורמונית.

ביוטה עוד הספיקו לקלוט את ראסל ווסטברוק מהקליפרס (ושחררו מיד)  בסיין-אנד-טרייד של קריס דאן, ומאז נדמו לחודשיים הקרובים. הסיבה לכך הייתה פשוטה – הקבוצה הייתה יכולה לשמור על מקום מתחת לתקרה כדי לתת הארכת חוזה ללאורי מארקנן, אך הדדליין לכך היה רק החל מה-6 באוגוסט, מה שאילץ אותם לא להחתים שחקנים עד אז. עוד מורכבות שנוספה לחתימה, הייתה העובדה שהחתימה על הארכת החוזה מונעת מהפיני לעבור בטרייד לחצי השנה הקרובה, כך שה-6 באוגוסט היה התאריך היחיד שבו הוא יכול היה לחתום וגם לעבור בטרייד דדליין הקרוב. שמועות הטרייד אפפו את פרק הזמן עד הדדליין הנכסף (בעיקר מצד קבוצות שרצו להשיג אותו, כמו גולדן-סטייט) כשדני איינג', הנשיא לענייני כדורסל ביוטה, טוען בתוקף כי יעביר את האולסטאר רק בתמורה להצעה מופרכת.

בהצהרה ברורה, שמגבה את אמירותיו הקודמות בנושא על כך שהוא מצא ביוטה בית ושהוא לא מעוניין לעבור בטרייד, חתם מארקנן על הארכת החוזה ב-7 באוגוסט, ויישאר בוודאות בשנה הקרובות במדי הג'אז (ועל חוזה מקס' ל-5 השנים הקרובות). רק לאחר חתימתו ביוטה יכלו להמשיך עם שאר ההחתמות, וצירפו את דרו יובנקס, סבי מיכאליוק ופאטי מילס (שרשם בינתיים עוד טורניר פיב"א מרשים).

אבל העברה אחת שדווקא לא התרחשה, יכולה לתת מבט לתוך אופי מחשבתו של איינג'. מיקאל ברידג'ס אמנם עבר לניקס בתמורה מפלצתית של שש בחירות סיבוב ראשון, אך לפי הדיווחים, הג'אז היו מאוד אגרסיביים בניסיון להשיגו. סנריו החלומות, כך ע"פ ג'ייק פישר מיאהו, היה אפילו שאפתני יותר, וכלל רצון להחתים את פול ג'ורג', השחקן החופשי המוביל בקיץ הזה. שני הדברים הללו לא התממשו, אך מעידים על רצון, שהיה עקבי מצד איינג' לאורך כל הקריירה שלו, לצוד את השמות הגדולים. לג'אז – שבידיהם יש את כל הבחירות שלהם, של הטימברוולבס ושל הקאבס – נמצאים בעמדה מצוינת לעשות זאת כשיתאפשר.

עכשיו, מה עכשיו

וקודם כל השאלה, היא – לאן. נראה שבשנים האחרונות דני איינג', אם לקחת מהחמישייה הקאמרית, רק מראה שאפשר. הרבה אנשים אמרו לו שיש פה בסיס למשהו מאוד גדול, אבל הוא –  עדיין מסרב ללכת על פרויקט כזה. גם בשנה שעברה וגם בשנה הקודמת לה, לג'אז היו חמישיות טובות שניצחו מעל 50% מהמשחקים, אך פורקו בטרייד דדליין פעם אחר פעם.

איינג' בהחלט הראה כבר את מה שהיה צריך – מארקנן הוא ללא ספק סופרסטר שראוי לבנות סביבו פרנצ'ייז, אחרי שנה שניה שבה הוא קלע למעלה מ-23 נקודות ביעילות גבוהה הרבה יותר מהממוצע (63% טרו שוטינג). היכולת שלו להיטמע במגוון פעולות התקפיות והעובדה כי הוא עדיין צעיר יחסית (רק חגג 27) ורוצה להיות ביוטה, מאפשר לג'אז ללכת בשני מסלולים במקביל, לפחות בשנתיים הקרובות. גם בסנריו שבו הוא מוביל את הקבוצה הצעירה עם עוד סופרסטאר עתידי (בין אם בדראפט או בטרייד), וגם בסנריו שבו הוא אולי נכס הטרייד הטוב בליגה.

וסביבו לג'אז יש זהות מסוימת – משחק המסירות (אם כי הג'אז, ראוי לציין, לא מאופיינים במספר מסירות כמו במספר אסיסטים גבוה), הספייסינג ויכולת ורצון לקחת כדורים חוזרים בהתקפה (מקום 2 שנה שעברה), אלו דברים שברור שיהיה לקבוצה עם שחקן אוף-בול שהוא סבן פוטר. כל שאר הדברים סביבו, די לוטים בערפל.

קולין סקסטון יהיה הנקודה היציבה לצידו. פציעת ה-ACL נראית כמו עבר רחוק, כשסקסטון חזר השנה טוב יותר מאי פעם עם שיאי קריירה ביעילות בזכות דיאטת זריקות אופטימלית יותר, ואחוזי שיא מסביב לטבעת לצד שיא קריירה באסיסטים. "קבוצות מתחילות לכבד את הפליימייקינג שלו", אמר וויל הארדי. וכך מי שנראה תמיד כמו שוטינג גארד נמוך מדי, יכול למלא תפקיד כרכז פותח, בטח במערכת כמו של יוטה, עם ריבוי נגיעות.

לצידו יפתח קיונטה ג'ורג', לאחר עונת רוקי מלאת תהפוכות, אותה פתח על הספסל וסיים כרכז שהכל עובר דרכו, תפקיד שמעולם לא מילא קודם. למרות עונת רוקי טובה שהוכיחה יכולת מסירה ויצירה טובה, בג'אז מרגישים יותר בנוח שישחק לצד הרכז. "הוא הרבה יותר טוב ממה שהוא בתחילת השנה, אבל אני עדיין לא בטוח שהוא רכז פרנצ'ייז", אמר דני איינג' בתום השנה. "אני חושב שהוא יכול לשחק כרכז לעיתים, ולשחק אוף-בול לצד הרכז. כנראה שכרגע הוא מרגיש יותר בנוח לעשות את זה". איינג' ציין כי הוא חושב שהעובדה שהוא למד את העמדה היא משמעותית עבורו, ותספק המון ורסטיליות עתידית.

למרות הניצנים החיוביים, ג'ורג' עדיין צריך לעשות עוד עבודה כדי למלא תפקיד אוף-בול בהצלחה. מלבד החששות הברורים של לפתוח עם שני שחקנים מתחת ל-1.93 בבק-קורט, הרוקי הצעיר עוד צריך להתפתח כקלעי (קלע 31% לשלוש הן על קליעות קאץ' אנד שוט והן על קליעות פול-אפ), כמקבל החלטות (אחוז איבודים גבוה) ולהיות איום אפקטיבי יותר על הטבעת (מתקשה להגיע ולסיים).

החשש ההגנתי ברור כאמור, ולכן סימני השאלה היותר גדולים בחמישייה היא סביב אופי הפרונט-קורט. שינוי הליינאפ והצבתו של ג'ון קולינס בסנטר עזר לייצב את הקבוצה. הציוות שלו עם מארקנן הגיע ל-123 נק' להתקפה מעולה של 123 נק' ל-100 פוזשנים. זה מספר פסיכי, בטח לעומת הציוות של שלושת הגבוהים (108 נק' ל-100 פוזשנים). אבל – הקבוצה גם ספגה מספר פסיכי של 122 נק' ל-100 פוזשנים כשהם היו ביחד על המגרש. קולינס הוא שחקן טוב, ריבאונדר התקפה מעולה וכמו שהבטיח הוא חזר לקלוע 37% מחוץ לקשת אחרי עונת ירידה בעונתו האחרונה באטלנטה, אבל אולי בעבור שחקן שממעט להשתתף בהתקפה (18% יוסג'), כל ההתאמות שנדרשות סביבו אולי כבר יותר מזיקות.

בעיקר כי הפיתרון ההגנתי אולי נמצא להם ממש מתחת לאף. ווקר קסלר לא היה טוב שנה שעברה. מספרי הריבאונדים והבלוקים לא היו מרשימים, אפילו לא במשחקים שהיה הגבוה הבודד. הוא זכה לביקורת על ההיטמעות שלו במשחק ההתקפה של הקבוצה כשהתקשה למלא את תפקידו כחוסם עם חסימות לא אפקטיביות, וגם הקלוז-אאוטים שלו לחסימות שלוש היו עקב אכילס. אבל הוא עדיין היה אחד ממגני הטבעת הטובים בליגה כשהוריד את אחוזי הקליעה בצבע ב-14%, ובעיקר – הדאטה צועק אחרת. כשהוא שיתף פעולה עם מארקנן לצידו של פונטקיו או אוליניק (533 פוזשנים), הקבוצה הייתה ביתרון פסיכי של 19+ נט רייטינג, כשהם קולעים 123 נק' ל-100 פוזשנים וסופגים 104 (!) בלבד.

השחקן שישלים את החמישיה עדיין לוט בערפל. החתמתו של סבי מיכאליוק נראית מעניינת בהקשר הזה. השחקן, שחולק סוכן עם לאורי מארקנן, נראה כמו החתמת צדקה בהתחלה, לאחר שלא הבריק בעונה האחרונה בסלטיקס. אך הדמיון הרב לפונטקיו גורם לחשוב שיצליח לשחזר את העונה המוצלחת בשארלוט לפני שנתיים.

גם הרוקי קודי וויליאמס עלה כפתרון, ונראה שהמקום עדיין פתוח למאבק במחנה האימונים, אך נראה שהשחקן הכי היו רוצים שימלא את התפקיד לא ממש מוכן לזה. טיילור הנדריקס, הבחירה הגבוהה יותר בדראפט שנה שעברה (מקום 9). הנדריקס רק בן 20 כמובן, אבל הבוסריות שלו בלטה גם בעונה שעברה וגם בסאמר ליג בינוני ביותר השנה. הסאמר ליג הוא לא מקום לגבוהים שחיים על נקודות זבל, אבל הוא לא הרשים גם כריבאונדר ומגן. יש להנדריקס הרבה זמן לצמוח, והעבודה שלו על הקליעה כבר מניב תוצאות (37% בווליום יפה) אבל ביוטה ישמחו לעוד איתותי חיים העונה.

 

תחזית

בסופו של יום, יש לקבוצה מעט וטרנים משמעותיים להישען עליהם כמו קודם, ואחרי שתי בחירות בתחתית הלוטרי, במקרה של דראפט 2025, כל אחוז חשוב. זה כבר לא בהכרח החמישייה הקאמרית, אלא יותר "מקום לחכות" של ד"ר סוס. החיזוק המינימלי של הקבוצה באוף-סיזן מראה שאולי כעת איינג' כבר לא מנסה להשאיר דבר לאלילת המזל בדרך לצרף חיזוק משמעותי מהדראפט הקרוב. וקשה להאשים אותו – כשהוא חלק מקונפרנס כ"כ חזק שבו מרדף אחרי הפליי-אין דורש ניצחון של כמעט 50 ניצחונות, זה די חסר תוחלת. או בקיצור –  מחכים, מחכים. ממתינים, ממתינים. אולי בסוף הם יגיעו למקומות מוזיקליים יותר.