Sample Page

שלוש נקודות הוא טור לסיכום התופעות שראינו בשבוע האחרון בליגה. הטור יחולק ל-3 נקודות עיקריות וזריקות עונשין.

1. קייל לאורי הוא הברומטר של טורונטו

קוואי לנארד הוא ללא ספק הכוכב החדש של טורונטו. פסקל סיאקם הוא אחד המועמדים המובילים לתואר השחקן המשתפר. ניק נרס בעונת בכורה עושה עבודה פנטסטית בתור מאמן, והצליח להחיות את הקריירה של סרג' איבקה, ועדיין לנצל את החוזקות של יונאס ואלנצ'יונאס. דבר אחד לא השתנה בטורונטו – קייל לאורי היה ונשאר השחקן הכי חשוב בקבוצה והברומטר שלה. רק תסתכלו על לאורי של הנצחונות ולאורי של ההפסדים:

ההבדל העיקרי הוא בקליעה, ואיזה הבדל. לאורי של ההפסדים קולע 9 נקודות פחות, אבל כשמסתכלים על האחוזים קשה לקרוא לזה קולע. 23.1% מהשדה, 9.5% לשלוש, ואפילו באחוזי העונשין הוא יורד. לשם ההשוואה תראו את הספליטים של קוואי:

יש ירידה באחוזים, אבל הבדל של 0.1 נק'. בסופו של דבר לאורי הרבה יותר משמעותי מקוואי.

לצערם של אוהדי טורונטו לאורי כבר בן 33, וזה בא לידי ביטוי בגדול. בחודש אוקטובר, שבו טורונטו הפסידה משחק אחד, לאורי היה מצויין. בנובמבר ראינו ירידה, ובדצמבר זו כבר הייתה צניחה:

קשה לדמיין אותו יורד נמוך יותר מזה. הירידה הזו אמורה להגיע אצל כל שחקן בשלב זה או אחר של עונת ה-NBA, אבל אצל לאורי היא הגיעה מהר מדי, מוקדם מדי. נקודה נוספת לדאגה היא הקושי לחשוב על הרכז מתפקד במיטבו בסדרה של שבעה משחקים נגד בוסטון או מילווקי, ועכשיו ניק נרס צריך למצוא פתרונות. 1. למצוא מקומות לתת ללאורי מנוחה. 2. איך לדאוג שהקבוצה תמשיך לתפקד במיטבה גם כשלאורי לא קולע.

הראפטורס יוצאים עכשיו למסע משחקים במערב. בחמישה ימים הם יפגשו את הקליפרס, הווריורס, הטריילבלייזרס והנאגטס. זה תזמון רע מאוד כשלאורי ביכולת הנוכחית. אם מישהו היה שואל (ושאלו אצלינו בעמוד) למה אוהדים ניטרליים לא סופרים את טורונטו, זה כנראה קשור לתלות הגדולה בקייל לאורי, בעובדה שהוא כבר מעבר לשיא. עם כל הכבוד לקוואי לנארד, לסיאקם, לאיבקה החדש, לנרס ועוד, לאורי היה ונשאר הברומטר של טורונטו.

דיברנו על טורונטו בפודקאסט האחרון.

2. דאלאס היא תעלומה

דאלאס של השנה היא תעלומה לא ברורה. היא פתחה את העונה עם מאזן 8-3 שלילי והצליחה להפסיד לפיניקס (ב-21 הפרש!), לאטלנטה ולניו יורק. הניצחונות הגיעו על שיקגו החלשה, וושינגטון ומינסוטה המבולבלות. מאז הקבוצה רצה עם 3-10 כשעל הדרך היא ניצחה את הווריורס, הג'אז, בוסטון, יוסטון (פעמיים), הקליפרס ופורטלנד. אפשר בהחלט לתרץ את ההפסדים של כל הנ"ל בכושר גרוע, אבל המאבריקס הפסידו גם קודם. מה השתנה? לא ברור. דאלאס מחזיקה במאזן הטוב בליגה ב-13 המשחקים האחרונים ביחד עם פילדלפיה. הנט רייטינג שלה קפץ ל-5.6 (מקום שביעי בליגה בתקופה), והיא במקום השישי בליגה בתקופה הזו בדירוג ההגנתי. זו קפיצה גדולה מנט רייטינג של 0.9 שיא מחזיקה עבור כל העונה, ומקום 13 בדירוג ההגנתי.

התעלומה הופכת לגדולה יותר כשמסתכלים על הנט רייטינג של השחקנים על ומחוץ למגרש לאותה תקופה. במקום האחרון על המגרש – האריסון בארנס (מינוס 1.5) כשלפניו דניס סמית' ג'וניור (מינוס 1.4),  דיאנדרה ג'ורדן (1.5), ווסלי מתיוז (1.7), דוריאן פיני סמית' (3.1) ולוקה דונצ'יץ' (4.2). כל החמישייה של הקבוצה נמצאת בששת המקומות התחתונים. מחוץ למגרש זה מחדד את זה. האריסון בארנס ראשון (פאקינג 20.2 בלעדיו!), דיאנדרה ג'ורדן אחריו (12.1), דניס סמית' ג'וניור (10.5), ווסלי מת'יוז (9.4), דוריאן פיני-סמית' (9.3), ולוקה דונצ'יץ'(6.2). אותו סדר עם החלפה של ג'ורדן וסמית'.

לגבי סמית' ג'וניור אפשר להבין את המספרים, אבל איך מסבירים את בארנס וג'ורדן? בארנס קולע 19 נקודות ב-13 האחרונים, מוביל את דאלאס בנקודות, קולע באחוזים טובים (43% לשתיים, 42% לשלוש), לא מאבד, ונחשב לשומר טוב. ג'ורדן מחזיק במדד ה-PIE השני הכי גבוה בתקופה (אחרי בראה). עוד יותר לא ברור.

עדיין לא נתקלתי בתופעה שבה הסטטיסטיקה כל כך הפוכה למחשבות שלי על קבוצה. 3 דברים ברורים:

1. ריק קרלייל גאון.

2. ג'יי ג'יי בריאה הוא אחד מהשחקנים הכי לא מוערכים בליגה. מצד שני הוא הצליח רק בדאלאס, מה שמחזיר אותנו לנקודה 1.

3. לוקה דונצ'יץ' הוא שחקן החמישייה הכי טוב של דאלאס.

לגבי לוקה אני חושב שדברים יצאו קצת מפרופורציות. האמריקאים, כמו אמריקאים טיפוסיים, מגלים משהו חדש להם ולא מעניין אותם שכל אירופה כבר ידעה. לוקה הוא הדבר הכי מלהיב מאז הלחם הפרוס. ההופעה הזו של הללוקה בזמן משחק של דאלאס לדעתי שוברת שיאי התלהבות לא פרופורציונליים:

יש לו או אין לו אתלטיות? האם הוא הגיע לשיא או שיש לו עדיין לאן להתקדם? אלו דיונים לזמן אחר. דבר אחד ברור, והיה ברור גם בעונה שעברה. ללוקה יש את הדבר החמקמק הזה שאי אפשר למדוד בשום כלי מתמטי – אינטליגנציית כדורסל. בשילוב עם גוף מוכן לליגה, זה הופך אותו לכוכב כבר בגיל הזה. זה לא אומר שאין לו לאן להתקדם. תסתכלו עליו לעומת שחקנים אמריקאים בני 19 שמגיעים לליגה שחיפים עם עצמות בולטות. לוקה אפילו נחשב לשמנמן, אבל מחזיק בכוח רב בפלג הגוף העליון, כוח שמאפשר לו להתמודד עם וטרנים חכמים וחזקים כמו פי ג'יי טאקר (תראו את הסל השלישי ברצף נגד יוסטון שבו הוא חודר על טאקר, ומצליח ליצר מרווח בזכות הכוח שלו)

That time @luka7doncic went on an 11-0 run… pic.twitter.com/w9Y85cV9RR

— Dallas Mavericks (@dallasmavs) December 9, 2018

אין ספק שהרצף מוכיח ווינריות, אבל אם לוקה מחטיא אחד המסלים האם זה הופך אותו לשחקן פחות טוב? פחות חכם? לוקה הוכיח כבר שיש לו את כל מה שצריך בשביל להצליח על מגרש הכדורסל. האמריקאים מגלים את זה רק עכשיו. הם באטרף מוחלט, וזה הזמן להזכיר שצריך לרדת קצת לקרקע. ללוקה עוד יהיו הרבה קשיים בליגה, אבל זה לא יהפוך אותו לשחקן פחות טוב ממה שהוא.

3. אינטליגנציית כדורסל

ורצוי לחזור שוב לדבר החמקמק הזה שאי אפשר למדוד. אנשים לא מספיק מעריכים את הנושא. זה מה שהופך שחקנים לגדולים בעיניי. לברון, מייקל, לארי, מג'יק לכולם היה את זה. אתה יכול להיות אתלט על, אבל אם אין לך אינטליגנציית כדורסל, אתה כנראה תסיים בריאל מדריד (ד"ש לאנתוני ראנדולף). אפשר להיות הקבוצה הכי מוכשרת בליגה, אבל בלי מאמן שיחדיר אינטליגנציית הכדורסל, ושחקנים שמוכנים ללמוד, זה לא יעבוד. תראו את הווריורס של 2014, ועכשיו את מילווקי. ביום ראשון מילווקי ניצחה את טורונטו, ומהלך אחד בעיני מדגים למה כל כך מתלהבים מהבאקס השנה. תראו את השלשה השנייה של ברוגדון ברצף:

Malcolm Brogdon knocks down two triples to put the @Bucks ahead for good!

FINAL in Toronto:#FearTheDeer 104#WeTheNorth 99 pic.twitter.com/4RaXUSjdwm

— NBA (@NBA) December 10, 2018

כל כך הרבה חכמה במהלך אחד פשוט. 3 שחקנים יכלו לקחת על עצמם את הזריקה, אבל המשיכו להניע את הכדור עד שהגיעו לזריקה פנויה לגמרי, עד שהגיעו לשחקן שלפני חצי דקה קלע שלשה חשובה, לשחקן החם, לשחקן הנכון. קבוצה שמסוגלת לוותר ככה על האגו, זה משהו להתלהב ממנו בעיניי.

זריקות עונשין

1.פיניקס מביכה. בשני משחקים שונים הקבוצה קלעה 9 נקודות ברבע הראשון וספגה 30+. זה פשוט מביך. זה אפילו לא טנקינג, זה פשוט חוסר יכולת מוחלט. זה לא קשור לבריאות של דווין בוקר. מישהו יכול להסביר למה טרבור אריזה חתם שם בקיץ?

2. יוטה מתנדנדת, אבל שימו לב שמתוך 27 משחקים עד כה, 17 היו בחוץ. לא שמאזן הבית שלה כזה מוצלח (6-4), אבל כשהיא תתחיל רצף ארוך של משחקי בית, אני מאמין שהיא תעשה קפיצה קדימה.

3. לעומתה דנבר עם 3.5 שחקני חמישייה פצועים. בארטון כבר הרבה זמן בחוץ, האריס עכשיו עם עוד 3-4 שבועות, ומילסאפ שבר אצבע ברגל. גם לגבי מוריי עושים רעשים של בפנים בחוץ.

4. יוסטון נוראית. באותו משחק הפסד ללוקה ראו רק את ההיילייטס. בין לבין יוסטון החטיאה פעם אחר פעם זריקות כמעט חופשיות מתחת לסל.

5. איזה כיף שקרי חזר!

קרא עוד