Sample Page

בפעם האחרונה לעונה – טור על הלייקרס

אחת התחזיות שלי מתחילת העונה הייתה שהלייקרס לא יגיעו לפלייאוף. זה לא טור בראגינג. העניין עם תחזיות הוא שעל כל תחזית אחת טובה (לא מהסוג הצפוי לגמרי), יש בערך 5 תחזיות שגויות, ועוד 3 מופרכות לחלוטין (רק מתחילת העונה הנוכחית – חזיתי שבוסטון יעשו עונה היסטורית, שאוקלהומה סיטי תסיים ראשונה במערב, שדאלאס יהיו בפלייאוף). בסופו של דבר לחזות את העתיד חצי שנה ו-82 משחקים קדימה, זה בלתי אפשרי. לפעמים המציאות פוגשת את התחזית, ברוב הפעמים ממש לא, ואלא אם כן אתם מרטי מקפליי (אם אתם לא יודעים מי זה, בא לי לבכות כמה אני זקן), הסיכוי שלכם לגרד את ה-20% מלמעלה הוא אפסי.

התחזית שלי התבססה על 3 מיני תחזיות, שכולן התגשמו במציאות בדרך זו או אחרת:

1. סגל לא מספיק טוב – יורדים הרבה על הסגל של קליבלנד, קוראים להם חבורה של אפסים. לראיה, בלי לברון הם במקום האחרון בליגה. העניין עם הסגל ההוא שם זה שהסגל הזה אמור היה להשלים את לברון ג'יימס. כשמוציאים ממנו את ג'יימס, ובכן זה כמו סלט קיסר בלי הקיסר (העוף) – הרבה כלום וחסה. זה סגל שנסמך כמעט ב-100% על היכולת של המלך לייצר, שלא אמור להפריע לו להוביל כל התקפה, שאף אחד לא מתלונן, ולא זז בלי אישור של המלך. הייתה שם המון קליעה (מקום שלישי בליגה בשלשות למשחק, מקום שישי באחוזים) וזה הוביל להתקפה מצויינת (מקום חמישי במספר הנקודות למשחק בליגה, מקום חמישי באחוזי שדה, מקום חמישי בדירוג התקפי). הכל היה תפור סביב היכולות של המלך. לכן אל תגידו חבורה של אפסים, אימרו – חבורה של שחקנים משלימים. גם בקליבלנד לא שמרו, מקום 29 בליגה בדירוג הגנתי.

איפה הלייקרס? מקום 14 בדירוג הגנתי, מקום 22 בדירוג התקפי! מקום 22 בשלשות למשחק, מקום 29 באחוזים לשלוש. הסגל שנבנה סביב לברון לא מסוגל להשלים את היכולות שלו. בלוס אנג'לס הלכו על קונספט אחר מקליבלנד, אבל ברור שהקונספט נכשל. לברון צריך שחקנים שיפנו לו מקום ויקלעו את הזריקות שהוא מסדר להם. בלייקרס יש מעט מדי שחקנים כאלה. אינגראם וקוזמה צריכים כדור. בול לא קולע. מצד שני ההגנה לא הייתה מספיק טובה בשביל לחפות על לברון (שלא שומר בעונה הרגילה) ועל הבעיות בהתקפה.

מבחינת איכות השחקנים, הסגל של הלייקרס טוב יותר מהסגל של קליבלנד. מבחינת התאמה ליכולות של לברון, הרבה פחות. וככה אי אפשר להגיע לפלייאוף.

2. לברון מחמיץ זמן – בעונה הראשונה בקליבלנד ,כשהדברים לא הסתדרו, לברון הלך ולקח לעצמו חופשה של שבועיים. חשבתי שזה יקרה גם העונה. בפועל לברון נפצע והחמיץ 17 משחקים. אי אפשר היה לצפות את זה. עד הפציעה של לברון הלייקרס נראו מצויין, אבל ברגע שהוא נפצע הלכו לאיבוד. אי אפשר היה לחזות את הפציעה, כיוון שעד היום לברון הוכיח שהוא איש הברזל, ודווקא בעונה שעברה נתן עונה מדהימה של 82 משחקים. ועדיין, היה צפי שלברון יחמיץ קצת זמן. נראה שעד שהקבוצה התרגלה להסתמך עליו, הוא נעלם, ולהתרגל הפוך ואז שוב לחזור היה קשה מדי, מה גם שקרו דבר או שניים בין הפציעה והחזרה.

3. התערבות של לברון ה-GM. לברון לא מנהל את הקבוצה בפועל, אבל הוא עושה זאת בהתנהלות שלו, או בעזרת קלאץ'. אי אפשר היה לפספס את זה בלייקרס. לברון הבטיח להיות סבלני, חתם ל-3 עונות, ונתן למג'יק לבנות קבוצה. בפועל לא סבלנות ולא נעליים. מתחילת העונה היו ליחשושים על מעמדו של לוק וולטון, ולברון התחיל לגייס כבר בשבוע השלישי של העונה. ראשון הוא הביא את טייסון צ'אנדלר מהחבר ג'יימס ג'ונס. כרמלו היה בשמועות כל הזמן, ואז הגיעה פרשת אנתוני דייויס שהתנהלה על אש קטנה עד פברואר. בפברואר קלאץ' הדליקו את האש עד הסוף, ולא היה אכפת להם את מי הם שורפים. שרפו את דייויס, שרפו את הצעירים שנשארו בלייקרס, שרפו את העונה.

לוק וולטון יהיה השעיר לעזאזל ויפוטר בקיץ. במקומו יביאו מאמן אחר. לא בטוח שמשנה מי.

השאלה העיקרית היא מה עוד הלייקרס יצליחו לעשות, וזה נראה בעייתי. ללייקרס יש מקום לשני שחקני מקסימום, אבל לא ברור מי ירצה לבוא. אלו הכוכבים הגדולים שיהיו שחקנים חופשיים בקיץ: קווין דוראנט, קוואי לנארד, קיירי אירווינג, קמבה ווקר, קליי תומפסון, קאזינס, באטלר, ווצ'ביץ', האריס, מידלטון, ראסל, גאסול, ראנדל, הורפורד.

מי מהרשימה הזו ריאלי? קמבה ווקר, קליי תומפסון, קאזינס, באטלר. לא הרבה לעבוד איתו, וגם פה יכולים לפספס בקלות. האם קמבה יצליח להגיד לא למקסימום ממייקל ג'ורדן (אולי מקסימום ממג'יק ג'ונסון זה הקאונטר), האם קליי ירצה לעזוב את הווריורס? ואם באטלר עוזב את פילדלפיה, האם ירצה להיות כוכב המשנה של לברון?  לא ברור.

קיים גם שוק הטריידים, אבל ערך הנכסים של הלייקרס צנח פלאים בעקבות הפציעה של מי שאמור היה להיות התמורה העיקרית: ברנדון אינגראם.

אינגראם סובל מפקקת ורידים עמוקה (deep venous thrombosis). זה נגרם עקב היווצרות קרישי דם בורידים, וזו תסמונת מסכנת חיים, שכן קרישי הדם יכולים להגיע לריאות.

הטיפול הוא דילול הדם – מה שמייצר את הבעיה ההפוכה, ולמעשה מעמיד אותו בסיכון של דימום ללא שליטה. שני המצבים לא טובים בליגה אינטנסיבית ופיזית כמו ה-NBA. לבינתיים אינגראם עבר ניתוח והלייקרס הודיעו שהוא יהיה כשיר לפתיחת העונה הבאה. ספק אם קבוצות ירצו להמר על הבריאות של אינגראם ולקחת אותו בעסקה כנכס ארוך טווח.

מצד שני ללייקרס תהיה בחירת לוטרי שלא הייתה אמורה להיות להם. האם זה יספיק? תלוי מאוד בדני איינג'.

זה נראה שלמרות החתימה של לברון ל-3 עונות, הלייקרס ממשיכים לחשוב מעכשיו לעכשיו. לברון לא מעוניין בפוטנציאל עתידי, הוא מעדיף וטרנים. בניגוד לקליבלנד שהייתה דיי מוכנה לבואו של המלך, הלייקרס לא כל כך מוכנים, ואם הם ימשיכו באותו קו מהעונה האחרונה, לא ברור האם יהיו מוכנים גם בעונה הבאה. בינתיים הנה משהו שאף אחד לא חשב שהוא יראה אי פעם

תגיות: ,
קרא עוד

עדכונים 18.3.19

עדכונים ומשחקים!
 
 
שחקני השבוע: בראדלי ביל ורודי גובר
 
דריל מורי "ישמח" להחתים את ריי אלן.

 
מילווקי מחתימים את טים פרייזר, משחררים את כריסטיאן ווד.
 
סן אנטוניו השיגה נצחון 41 והבטיחה בכך שלא תהיה במאזן שלילי העונה. ב-22 שנים האחרונות הספרס היו במצטבר 65 ימים במאזן שלילי. הכי קרובים אליהם? יוסטון עם 1007 ימים.

 
קווין דוראנט חוזר הלילה לסגל. בינתיים נשאל על חמישיות ההגנה וענה שקליי ראוי להיבחר בחמישיית ההגנה, אבל מי שבוחר את החמישיות לא באמת מבין את המשחק
 
דוק ריברס לאחר המשחק הלילה נגד ברוקלין אמר שהלייקרס ויתרו מהר מדי על דיאנג'לו ראסל.
 
ראסל ווסטברוק הושעה למשחק אחד לאחר הטכנית ה-16.
 
 
 
 
 
כמידי שנה יש לנו קבוצה לבראקטים של טורניר המכללות. מוזמנים למלא ולהצטרף. המנצח יקבל חולצה של הכדור הכתום ותהילת עולם!
 
 
משחקים:
 
01:00 קליבלנד מארחת את הפיסטונס. בלייק גריפין יקבל מנוחה.
 
01:00 הג'אז בוושינגטון
 
01:30 הנאגטס בבוסטון. הסלטיקס רצו לנקום בג'מאל מוריי על המשחק מתחילת העונה, יאלצו לעשות זאת ללא גורדון הייוורד. שידור בספורט 5
 
01:30 הניקס בטורונטו.
 
02:00 אוקלהומה סיטי מארחת את ההיט שידור בספורט 5 לייב
 
02:00 הווריירס בסן אנטוניו. נמצאים בישורת האחרונה, וסן אנטוניו רוצה לבסס מיקומה בפלייאוף.
 
02:30 דאלאס מארחת את הפליקנס
 
04:00 הבולס בפניקס. לחובבי הז'אנר
 
04:30 הפייסרס בפורטלנד. אינדיאנה ממשיכה להיראות טוב, האם זה יספיק נגד לילארד וחבורתו?
 
 
קרא עוד

ליבי במזרח ואנוכי בסוף המערב

בשנה האחרונה שומעים הרבה על כך שמצד אחד המזרח התחזק, אך מצד שני המערב עדיין יותר חזק. החלטתי לבדוק האם זה נכון.
התשובה הקצרה – כן. התשובה הארוכה – כן, אבל עם גיבוי של מספרים.

כשקלאוס מיינה, סולן להקת הרוק הגרמנית "הסקורפיונז" ביקר במוסקבה בשנת 1989. הוא הרגיש שמשהו חדש מתחולל. פירוקה ההדרגתי של ברית המועצות, יחד עם נפילתה של חומת ברלין, סימלו עתיד חדש ומלא תקווה עבור מזרח אירופה. בעקבות כך, הוא ישב וכתב את השיר "רוח של שינוי":

,The future's in the air"

,I can feel it everywhere

."blowing with the wind of change

גם ב-NBA, יש העונה תחושה שמשהו חדש קורה במזרח, רק שהפעם מדובר במזרח אמריקה. המעבר של לברון ג'יימס למערב, יחד עם הגעה של כמה אולסטארים בדמות ג'ימי באטלר, קוואי לאונרד, בלייק גריפין וגורדון הייוורד, כמו גם ההתהוות של כוכבים כמו יאניס, ג'ואל אמביד, בן סימונס וג'ייסון טייטום, נוצר מצב בו לפחות ארבע קבוצות ממצבות עצמן כבעלות סיכוי להגיע לגמר הליגה. המהלכים הללו אפשרו למנהלים ללכת על כל הקופה, כמו מסאי יוג'ירי ואלטון בראנד, אך גם לקבוצות, לעצב מחדש את זהותן התחרותית בפלייאוף (כן טורונטו, אני מדבר אליכם). המצב הזה, בו ישנן ארבע קונטנדריות אפשריות במזרח, הוא אכן חדש ביחס לשנים האחרונות, מה שמעלה את השאלה – האם המזרח אכן התחזק?

במבט חטוף, נדמה כי זהו המצב. מילווקי וטורונטו מחזיקות במאזנים הטובים בליגה, ופילדלפיה ואינדיאנה (!!!) מחזיקות במקום החמישי והשישי בהתאמה. כלומר, בתוך השישיה הראשונה בליגה, למזרח יש ארבע קבוצות, ובעשיריה הראשונה כל קונפרנס מציב חמש קבוצות. נראה שמאזן הכוחות בין הקונפרנסים התאזן, ואפילו עם יתרון קל למזרח.

אך למרות הנתונים היבשים, האמת מעט שונה. כמו שכתב מנדלי מוכר ספרים: "לא כל מה שנוצץ הוא זהב, ולא כל המראה טלפיו הוא כשר". כידוע, כל קבוצה משחקת 2 משחקים בלבד מול קבוצות בקונפרנס השני, ואילו 3-4 משחקים מול קבוצות מהקונפרנס שלה. החלטתי לבדוק – מה היה קורה אילו כל קבוצה הייתה משחקת בקונפרנס השני? כדי לעשות זאת חישבתי לכל קבוצה את אחוז הניצחונות שלה בכל קונפרנס, אך הכפלתי אותו בכמות המשחקים בקונפרנס השני. לדוגמה, אם לקבוצה א' מהמזרח יש מאזן חיובי של 9 – 1 מול קבוצות במזרח אך מאזן שלילי של 1 – 4 מול קבוצות מהמערב, המאזן שלה אילו הייתה משחקת במערב היה 6.5 ניצחונות ו-8.5 הפסדים (חישוב הניצחונות: 10X20%+90%X5=6.5). אז החישובים מאחורינו, וכעת – התוצאות לפניכם.

קבוצה נצחונות הפסדים % נצחונות אם היו במערב
הפסדים אם היו במערב שינוי בנצחונות אם היו במערב
אחוזים אם היו במערב
מילווקי באקס 51 17 .750 48.5 19.5 2.5- 0.713
טורונטו ראפטורס 48 20 .706 48.6 19.4 0.6 0.715
פילדלפיה 76 43 25 .632 43.8 24.2 0.8 0.644
אינדיאנה פייסרס 43 25 .632 40.8 27.2 2.2- 0.600
בוסטון סלטיקס 41 27 .603 38.2 29.8 2.8- 0.561
ברקולין נטס 36 34 .514 33.7 36.3 2.3- 0.481
דטרויט פיטונס 34 33 .507 32.2 34.8 1.8- 0.480
מיאמי היט 32 35 .478 32.5 34.5 0.5 0.486
אורלנדו מג'יק 31 38 .449 29.0 40.0 2.0- 0.420
שארלוט הורנטס 30 37 .448 25.4 41.6 4.6- 0.379
וושינגטון וויזארדס 29 39 .426 30.0 38.0 1.0 0.441
אטלנטה הוקס 24 45 .348 26.7 42.3 2.7 0.388
שיקגו בולס 19 50 .275 16.8 52.2 2.2- 0.243
קליבלנד קאבלירס 17 51 .250 14.6 53.4 2.4- 0.214
ניו יורק ניקס 13 55 .191 13.5 54.5 0.5 0.199

 

קבוצה נצחונות הפסדים % נצחונות אם היו במזרח
הפסדים אם היו במזרח שינוי בנצחונות אם היו במזרח אחוזים אם היו במזרח
גולדן סטייט ווריורס 46 21 .687 46.1 20.9 0.1 0.689
דנבר נאגטס 44 22 .667 43.6 22.4 0.4- 0.660
אוקלהומה סיטי ת'אנדר 42 26 .618 46.0 22.0 4.0 0.677
יוסטון רוקטס 42 26 .618 44.0 24.0 2.0 0.647
פורטלנד טריילבלייזרס 41 26 .612 46.3 20.7 5.3 0.691
סן אנטוניו ספרס 39 29 .574 38.0 30.0 1.0- 0.559
יוטה ג'אז 38 29 .567 39.3 27.7 1.3 0.587
לוס אנג'לס קליפרס 39 30 .565 40.5 28.5 1.5 0.587
סקרמנטו קינגס 33 33 .500 36.6 29.4 3.6 0.555
מינסוטרה טימברוולבס 32 36 .471 32.8 35.2 0.8 0.482
לוס אנג'לס לייקרס 31 36 .463 30.1 36.9 0.9- 0.449
ניו אורלינס פליקנס 30 40 .429 28.5 41.5 1.5- 0.407
ממפיס גריזליס 28 41 .406 26.2 42.8 1.8- 0.380
דאלאס מאבריקס 27 40 .403 28.7 38.3 1.7 0.428
פיניקס סאנס 16 53 .232 17.0 52.0 1.0 0.247

תוצאות אלו מראות כי המאזן של רוב הקבוצות במזרח היה יורד אילו היו משחקות במערב, ואילו מאזנן של רוב קבוצות המערב היה דווקא משתפר לו היו משחקות במזרח. בירוק מסומנים שינויים חיוביים של ניצחון אחד ומעלה, באדום שינויים שליליים של הפסד אחד ומעלה, ובצהוב שינויים פחות משמעותיים עד הפסד אחד או ניצחון אחד. במזרח, 9 קבוצות היו משנות את מאזנן באופן שלילי, ואילו רק 2 היו משפרות את מאזנן (האם לוושינגטון ולאטלנטה יש תקווה?). לעומת זאת, במערב, 8 קבוצות היו משפרות את מאזנן באופן משמעותי, ואילו רק ל-3 המאזן היה משתנה לרעה.

בנושא דומה, במהלך השנים האחרונות הועלתה מס' פעמים הצעה לדיון – לבטל את הקונפרנסים, וש-16 הקבוצות בעלות המאזן הטוב ביותר יעלו לפלייאוף. מסיבות שונות מהלך זה לא יצא אל הפועל, אך כתרגיל מחשבתי הוא יכול לסייע לנו בדיוננו. מה היה קורה אילו כל קבוצה הייתה משחקת מספר שווה של משחקים נגד קבוצות מהמערב ונגד קבוצות מהמזרח גם יחד? יצאתי לבדוק. כדי לחשב זאת, חישבתי את אחוז הניצחונות של כל קבוצה מול כל קונפרנס, לאחר מכן חישבתי את הממוצע ביניהם ולבסוף הכפלתי בכמות המשחקים הכוללת שלהם. כך לדוגמה, אם נבחן שוב את קבוצה א' בעלת מאזן חיובי 9 -1  מול המזרח אך מאזן שלילי של 1 – 4 מול המערב, המאזן החדש שלה יהיה 8.25 ניצחונות ו-6.75 הפסדים. להלן התוצאות:

קבוצה נצחונות הפסדים % נצחונות אם מספר שווה של משחקים
הפסדים אם מספר שווה של משחקים שינוי % דירוג  מקורי דירוג חדש שינוי בדירוג משחקים מאחורה אם מספר שווה של משחקים
מילווקי באקס 51 17 .750 49.8 18.2 1.2- 0.732 1 1 0 0
טורונטו ראפטורס 48 20 .706 48.3 19.7 0.3 0.711 2 2 0 1.4
גולדן סטייט ווריורס 46 21 .687 46.1 20.9 0.1 0.688 3 3 0 3.2
דנבר נאגטס 44 22 .667 43.8 22.2 0.2- 0.663 4 4 0 5.0
פורטלנד טריילבלייזרס 41 26 .612 43.7 23.3 2.7 0.652 9 5 4 5.6
אוקלהומה סיטי ת'אנדר 42 26 .618 44.0 24.0 2.0 0.647 7 6 1 5.7
פילדלפיה 76 43 25 .632 43.4 24.6 0.4 0.638 5 7 2- 6.4
יוסטון רוקטס 42 26 .618 43.0 25.0 1.0 0.632 8 8 0 6.8
אינדיאנה פייסרס 43 25 .632 41.9 26.1 1.1- 0.616 6 9 3- 7.9
בוסטון סלטיקס 41 27 .603 39.6 28.4 1.4- 0.582 10 10 0 10.2
יוטה ג'אז 38 29 .567 38.7 28.3 0.7 0.577 12 11 1 10.6
לוס אנג'לס קליפרס 39 30 .565 39.8 29.3 0.8 0.576 13 12 1 10.5
סן אנטוניו ספרס 39 29 .574 38.5 29.5 0.5- 0.566 11 13 2- 11.3
סקרמנטו קינגס 33 33 .500 34.8 31.2 1.8 0.527 16 14 2 14.0
ברוקלין נטס 36 34 .514 34.8 35.2 1.2- 0.498 14 15 1- 15.9
דטרויט פיסטונס 34 33 .507 33.1 33.9 0.9- 0.494 15 16 1- 16.2
מיאמי היט 32 35 .478 32.3 34.7 0.3 0.482 17 17 0 17.0
מינסוטה טימברוולבס 32 36 .471 32.4 35.6 0.4 0.476 18 18 0 17.4
לוס אנג'לס לייקרס 31 36 .463 30.6 36.4 0.4- 0.456 19 19 0 18.7
אורלנדו מג'יק 31 38 .449 30.0 39.0 1.0- 0.435 20 20 0 20.3
וושינגטון וויזארדס 29 39 .426 29.5 38.5 0.5 0.434 23 21 2 20.3
ניו אורלינס פליקנס 30 40 .429 29.2 40.8 0.8- 0.418 22 22 0 21.5
דאלאס מאבריקס 27 40 .403 27.9 39.1 0.9 0.416 25 23 2 21.4
שארלוט הורנטס 30 37 .448 27.7 39.3 2.3- 0.413 21 24 3- 21.6
ממפיס גריזליס 28 41 .406 27.1 41.9 0.9- 0.393 24 25 1- 23.1
אטלנטה הוקס 24 45 .348 25.4 43.6 1.4 0.368 26 26 0 24.9
שיקגו בולס 19 50 .275 17.9 51.1 1.1- 0.259 27 27 0 32.4
פיניקס סאנס 16 53 .232 16.5 52.5 0.5 0.239 29 28 1 33.7
קליבלנד קאבלירס 17 51 .250 15.8 52.2 1.2- 0.232 28 29 1 34.0
ניו יורק ניקס 13 55 .191 13.3 54.7 0.3 0.195 30 30 0 36.5

אז זו הטבלה החדשה של הליגה. במבט ראשון, דירוג 4 המובילות לא השתנה, אך הדרמה האמיתית מתחוללת במקומות 5-16. פורטלנד קופצת מהמקום התשיעי למקום החמישי (!), וקבוצות מערביות כמו אוקלהומה סיטי, יוטה, קליפרס וסקרמנטו משפרות את מיקומן. לעומת זאת, רוב קבוצות הפלייאוף המזרחיות הנוספות, פילדלפיה, אינדיאנה, ברוקלין ודטרויט, יורדות בדירוג. כאשר בוסטון ומיאמי נשארות באותו מקום. הקבוצה המזרחית הראשונה, והיחידה, שמשפרת את מיקומה היא וושינגטון, שעולה מהמקום ה-23 למקום ה-21. כמו כן, בראייה מצרפית של שינוי זה עוברים כ-8 ניצחונות מהמזרח אל המערב.

אז אחרי הצלילה אל הנתונים והחישובים, מה למדנו? ראשית, המערב אכן חזק יותר מהמזרח. מתוך 16 הקבוצות הטובות בליגה תוך איזון הקונפרנסים, 9 מגיעות מהמערב ו-7 מהמזרח. האיכות העדיפה של המערב שוכנת בקרב הקבוצות מהדרג השני, בטווח שבין אוקלהומה סיטי לסקרמנטו. לעומת זאת, קבוצות הדרג השני של המזרח, בטווח שבין פילדלפיה לדטרויט (מי היה מאמין שדטרויט תהיה פה), חלשות יותר ממה שנדמה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהדומיננטיות המזרחית בצמרת נשמרת, מילווקי ובוסטון שומרות על הובלת הליגה בפער של 3 משחקים מגולדן סטייט ו-5 מדנבר.

אז האם המזרח עדיין חלש יותר מהמערב? כן. אבל אם אתם אוהדים של קבוצה מזרחית, או לכל הפחות מעוניינים בליגה עם חלוקת כוח שוויונית ומאוזנת יותר בין הקונפרנסים, לפחות יש לכם כמה סיבות לאופטימיות.

*כל הנתונים באדיבות espn.com ונכונים ליום ה' 14.3.2019.

תגיות: , , , , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 17.3.19

עדכונים ומשחקים מוקדמים!
 
בסיום "מותחן" הלייקרס הצליחו להפסיד לניקס בנקודה 124-123. אמנם היו חילופי הובלה אך בסופו של דבר כאמור, הלייקרס הצליחו להפסיד כשלברון נעצר על ידי מריו הזוניה

במהלך המשחק קלייד פרייזר העביר ביקורת על לברון שהוא נראה שלא אכפת לו מהקבוצה ושהוא לא לוקח חלק בפסק זמן.
מיאמי שארלוט במשחק שבמחצית עמד על שיוויון 39 ובסוף הרבע השלישי על 61-60 וכרגע נמצא במצב של אלוהים אדירים שמישהו יקלע כבר!
והנה פרט טריוויה על המשחק הזה שהוא המפגש האחרון בין 2 אגדות.

 
מלקולם ברוגדון בחוץ 6-8 שבועות. יצויין שזה מאוד קריטי השבועיים הללו וההבדל בין חזרה לסיבוב שני לחזרה לסיבוב שלישי.
 
סטיב קר: "ההפסד לפניקס פתח לנו את העיניים."
 
טי ג'יי וורן מפניקס רוצה לחזור מהפציעה לפני שהעונה תסתיים.
 
לברון ג'יימס אמר שהוא מאמין לחלוטין בהנהלת הלייקרס.
 
זאק לאבין ביקש לשלם את הקנס של ג'ים בוילן וביקש את רשות המועדון לעשות זאת. שיקגו הסכימו.
 
 
 
 
 
משחקים:
 
21:30 מילווקי מארחת את הסיקסרס. קרב צמרת במזרח, קריטי עבור המיקום הסופי של פילדלפיה, הרבה פחות עבור מילווקי. שידור בספורט 5
 
22:00 הראפטורס בדטרויט. שוב משחק שחשוב לפיסטונס עבור מיקום. לטורונטו קצת פחות.
 
00:00 אורלנדו מארחים את אטלנטה
 
00:00 הבולס בסקרמנטו
 
03:00 יוסטון מארחים את הטימברוולבס.
 
03:00 הנטס בל.א נגד הקליפרס.
 
 
לפוסט זה מצורף: מנג'ר נולד. בלוג פליקנס סוקר את המועמדים לתפקיד הג'נרל מנג'ר, ויש כאן כמה שמות שללא ספק כדאי שכל אוהד נבא יכיר, ומן הסתם אם לא יגיעו לניו אורלינס יגיעו למקומות אחרים.
 
 
קרא עוד

5 על 5 – ניתוח פרוספקטים מהמכללות – חלק 3 – רכזים

למי שלא מכיר את ליגת המכללות אולי השם "ג'ה" יצלצל כמוכר ואולי יותר מזה, אבל האם זה רק ג'ה בעמדת הרכז או שישנם עוד שמות מעניינים למי מהקבוצות שמעונייניות ברכז אך ג'ה לא יהיה על הלוח עבורן. אז למי מכם שלא מכיר או עוקב אחרי העמוד שלי, לפניכם כמה מהרכזים המעניינים במכללות השנה.

לחלקים הקודמים בכתבה, מוזמנים להקליק על הלינקים הבאים: סנטרים , פאוור פורוורדים.

ג'ה מוראנט – מוריי סטייט, גיל 20, שנה שנייה

מידות: 3'6 (1.91 מ'), 77 ק"ג.

שורה סטטיסטית: 24 נק', 5.6 רב', 10.3 אס', 2 חט' ב-59% מהשדה, 32% משלוש, 80% עונשין ו- PER 32.3 ב- 36 דקות למשחק.

שורה סטטיסטית 2018 (אם יש): 12.7 נק', 6.5 רב', 6.3 אס', 0.9 חט', 0.4 חס' ב- 52% מהשדה, 30% משלוש, 80% עונשין ב-34 דקות למשחק.

מה אפשר לכתוב על ג'ה מוראנט שעוד לא קראתם, כנראה שהרבה. אביו, טי מוראנט, שיחק בתיכונים עם ריי אלן ולא הצליח לקדם את קריירת הכדורסל שלו בהמשך. טי ואשתו, ספורטאית לשעבר אף היא, אימנו את ג'ה בקפיצות על גלגל של טרקטור, 50 פעם כל יום וכשזה הפך להיות קל יותר, התחילו לעבוד על יד שמאל. שליטה בכדור, מסירה, קליעה ועוד. טי מספר שתמיד נתן לג'ה להרגיש שהוא לא מספיק טוב בכדי לייצר אצלו את הרצון להוכיח שהוא אכן טוב מספיק. חבריו מוסיפים ומספרים שג'ה היה מוסר את הכדור ב- Bullet pass  דרך חריצים קטנים ביותר בתור משחק, Skill Challenge… רק אומר. הוא נתגלה למוריי סטייט בכלל בטעות כשעוזר המאמן ג'יימס קיין בכלל הגיע לצפות בשחקן אחר ודידה משום מה לאולם צדדי והתפעל עמוקות ממה שראה מהילד. המאמן הראשי של מוריי סטייט קרא למוראנט "גאון כדורסל" ואמר שהוא משלב איי קיו כדורסל גבוה עם יכולות אתלטיות מרשימות. הוא מספר שנכנס לאולם יום אחד וראה את ג'ה זורק משלוש והכדורים צוללים פנימה אחד אחרי השני. ואז הוא אומר "פתאום שמתי לב – הוא משתמש ביד שמאל".

ג'ה כמעט והכפיל את הנתונים שלו מהשנה הראשונה במכללות והוא נסק בדירוגי הדראפט במהירות שמזכירה לי את לונזו בול. הוא אתלטי ביותר, מהיר, חזק למרות המשקל הנמוך לכאורה (לי נראה שהוא שוקל קרוב יותר ל-83 ק"ג), הזריקה טובה ואני מאמין שכאשר ישחק בקבוצה, בה לא יהיה מוקד תשומת הלב של ההגנה, האחוזים ישתפרו, ראיית המשחק שלו מצוינת והוא גם ריבאונדר טוב. ההגנה? יש עוד על מה לעבוד אבל אני חושב שהוא בסדר גמור. מה שבטוח זה שאופי של פייטר נטוע בו עמוק בשורשים.

אזור בו השחקן אמור להיבחר: 2-7

קבוצות שישקלו לבחור בו: פיניקס סאנס, אורלנדו מג'יק, שיקגו בולס וממפיס גריזליס

תקציר –  ג'ה מול SIUE

ההטבעה מעל שחקן –

דריוס גארלנד – וונדרבילט, גיל 19, שנה ראשונה.

מידות:  3'6 (1.91 מ'), 78 ק"ג.

שורה סטטיסטית: 16.2 נק', 3.8 רב', 2.6 אס', ב-58% מהשדה, 47.8% משלוש, 75% עונשין ו-PER 22.9 ב-27.8 דקות.

שורה סטטיסטית 2018 (אם יש): אין.

דריוס גארלנד הוא רכז מהיר ואתלטי, הוא הראה הרבה מאוד לפני שנפצע. אין ספק שוונדרבילט בלעדיו היא קבוצה חלשה בהרבה. הבעיה היא שהוא נפצע וקרע את ה-ACL וזו פציעה שמשפיעה משמעותית על האתלטיות, המהירות והכח המתפרץ של השחקן. הרבה מדרגים אותו בטופ 10 עדיין ואני מסכים. אונונובי עבר פציעה דומה וצנח בדראפט ואנחנו רואים כמה הוא טוב היום. מצד שני אני יודע שזה יכול להשפיע עליו משמעותית.הדראפט השנה חלש כך שאני לא אאשים קבוצה שתהמר עליו גם בטופ 10 אבל אני חושב ש-12-22 זה הטווח שהייתי לוקח אותו. בטופ הייתי מנסה להשיג משהו שיכול לתרום לי ולא להמר.

אזור בו השחקן אמור להיבחר: 8-20

קבוצות שישקלו לבחור בו: אטלנטה הוקס (2 בחירות כרגע בטופ 12) ממפיס גריזליס, וושינגטון וויזארדס, דטרויט פיסטונס, מינסוטה טימברוולבס, ניו אורלינס פליקנס.

תקציר העונה המקוצרת של גארלנד –

מרקוס הווארד – מרקט, גיל 20, שנה שלישית

מידות: 0'6 (1.83 מ'), 81 ק"ג

שורה סטטיסטית: 25 נק', 4 רב', 4.2 אס', 1.1 חט' ב-44.6% מהשדה, 43.3% משלוש, 91% עונשין ו-PER 27.8 ב-32.7 דקות למשחק.

שורה סטטיסטית 2018 (אם יש): 20.4 נק', 3.2 רב', 2.8 אס', 1 חט' ב-53.3% מהשדה, 40% משלוש, 94% עונשין ב-31.5 דקות למשחק.

מדובר בגארד הכי מסוכן במכללות בשנתיים האחרונות. הוא מסוכן מכל טווח, קולע מ"טווח קארי", חודר, מוסר, והכי חשוב פשוט צובר עוד ועוד נקודות על הלוח. הוא הסיבה שמרקט היא לא בדיחה השנה. הוא לא יהיה שחקן משפיע ב-NBA אבל בדראפט חלש כמו זה של השנה הוא יכול להיכנס לסוף הסיבוב הראשון, בטח אחרי משחק 53 הנקודות שלו בינואר (ששבר את שיאו הקודם של 51 נק' בשנה שעברה). מה שמדאיג אצלו הן המידות. כיום קבוצות רוצות שחקנים מרשימים יותר. יחד עם זאת אני מעריך שקבוצה שתבחר בו לא מתכננת שיהיה אולסטאר אלא שיעלה מהספסל ויתן תנופה ואנרגיות מהספסל ואת זה הוא בהחלט יכול לעשות.

אזור בו השחקן אמור להיבחר: 35-48

קבוצות שישקלו לבחור בו: כל קבוצה שצריכה עזרה בנקודות מהספסל (כן דריל מוריי אני מסתכל עלייך).

תקציר –  

משחק 53 נק' –

קובי ווייט – נורת' קרוליינה (UNC), גיל 19, שנה ראשונה.

מידות: 5'6 (1.96 מ'), 87 ק"ג.

שורה סטטיסטית: 16.2 נק', 3.3 רב', 4.1 אס', חטיפה ו-2.9 איבודים ב-50% מהשדה, 37.8% משלוש, 81% עונשין ו-PER – 19.9 ב-27.3 דקות למשחק.

שורה סטטיסטית 2018 (אם יש): אין.

שחקן מעניין שאני מאוד אוהב. הוא מהיר וערמומי ויחד עם זאת אוהב לשחק פיזי. אני מעריך מאוד את העובדה שהוא מוסר מהר בהתקפות מתפרצות ולא מחכה ליצור משהו בחצי השני בהכרח או מגיע עד לאיזור הצבע לפני המסירה אלא משחרר כשרואה שיש מישהו במצב טוב יותר. הוא מה שנקרא A Willing Passer שזה בתרגום חופשי, שחקן שאוהב למסור, אבל בואו לא נתבלבל, הוא מסוגל להמטיר 30 נקודות בכל ערב נתון. הוא קולע מצויין מכל טווח ואפילו אוהב לזרוק משלוש קצת יותר מאשר מטווח 2 נקודות ועם 37.8% משלוש יש לו סיבה טובה לעשות כך. הוא מנהל את המשחק טוב גם בהתקפות עומדות מול הגנה מסודרת. ההגנה שלו טובה אך עדיין טעונת שיפור ולא יזיק לו להעלות מסת שריר, משהו שככל הנראה יבוא ברמה הבאה. אם הקבוצה שלכם זקוקה לרכז ובוחרת באיזור הבחירה ה-13-27 – הוא הימור לא רע בכלל. הוא אולי לא יציב כמו טרה ג'ונס אך יש לו ארסנל שלם של מהלכים ויש לו פוטנציאל גבוה יותר להצליח.

אזור בו השחקן אמור להיבחר: 13-27

קבוצות שישקלו לבחור בו: כל קבוצה שצריכה רכז/רכז מחליף ובא לה להמר על האפסייד של ווייט.

תקציר –  

איו דסומו – אילנוי, גיל 18, שנה ראשונה.

מידות: 5'6

שורה סטטיסטית:14.3 נק', 4 רב', 3.2 אס', 1.3 חט', ב-49% מהשדה, 34.5% משלוש ו-70% עונשין ו-PER-17.3 ב-31 דקות למשחק.

שורה סטטיסטית 2018 (אם יש): אין.

דסומו שחקן רזה אבל ארוך מאוד, גובהו 5'6 (1.98 מ') ומוטת הידיים שלו מאוד ארוכה (לא מדווח כמה בינתיים). הוא קליל ואתלטי וזה בתוספת למידות שציינתי הופך אותו לשחקן שלא פשוט לעבור. הוא נחשב למגן מצוין ברמת הקולג' ומזכיר לי מעט את ניליקינה כשהגיע ל-NBA. ההבדל הגדול והמשמעותי בינו לבין ניליקינה הוא שדסומו שחקן מצוין בהתקפה. הוא תורם בנקודות, אסיסטים ובריבאונד ולא מאבד הרבה. מעבר ליכולת יש לו אופי בלתי מתפשר ומוסר עבודה גבוה. לאחר הלוטורי הוא וטרה ג'ונס יהיו הרכזים הטובים ביותר על הלוח כשלדסומו יש איכויות שלטרה חסר.

אזור בו השחקן אמור להיבחר: 18-35

קבוצות שישקלו לבחור בו: כל קבוצה שצריכה רכז הגנתי שיכול לעשות קצת מהכל. הייתי ממתין לראות אם אני יכול להשיג אותו בסיבוב השני כי אם לא עדיין יהיו אופציות טובות.

דסומו בהפסד מול מישיגן –

איזכורי כבוד:

קוונטין גריימס – קנזס- היה מדורג מאוד גבוה בתחילת העונה ולא הרשים אך הפוטנציאל עדיין שם ואם יצנח לסיבוב שני הוא שווה הימור.

אשטון האגאנס – קנטאקי – שחקן הגנתי טוב אבל לא הרשים כמו גריימס. 

טיילר הירו – קנטאקי – מוביל כדור משני גבוה שיודע להשתמש בגוף.

רומיאו לנגפורד – אינדיאנה – שחקן אינדיווידואליסט שהיה מאוד מחוזר אך לא הרשים. מדורג גבוה בדראפט אך לדעתי לא שווה את הדירוג. 

ג'יילן לקיו – לא שיחק במכללות, בחר להתאמן לדראפט בסגנון מיטצ'ל רובינסון, מדובר בקומבו גארד עם שליטה מרשימה בכדור.

ג'ורדן פורד – סיינט מארי'ס – גארד נמוך וזריז שקולע מצוין משלוש וחודר לסל בסגנון סטיב נאש, לא מוסר הרבה וחבל.

ג'יילן פיקט – סיינה – בנוי טוב, מזכיר בחלק מהמשחק שלו את שיי גילג'וס אלכסנדר בכך שהוא נכנס לצבע ומתמצא בקלות, מעמיד ממוצעים קרובים לטריפל דאבל. 

ג'ון אקסל גודמנסון – דווידסון – מוביל כדור גבוה ורחב, שחקן מיוחד שמזכיר לי במעט את לוקה דונציץ… לעניים כמובן. שחקן מצוין שמעמיד כמעט טריפל דאבל בכל משחק.

טרה ג'ונס – דיוק – שחקן הגנה מצוין וקלעי שלוש טוב, מנהל את המשחק של דיוק מצוין. מזכיר מאוד את אחיו טאיוס שמשחק במינסוטה.

מקווה שנהניתם… היום עברנו על כמה מהרכזים המעניינים במכללות – בפעם הבאה – סמול פורוורדים.

מוזמנים לשתף ולהגיב ובנוסף, אשמח לשמוע מה אתם חושבים.

קרא עוד

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות