Sample Page

עונת 24-25 הסתיימה עם ניצחון של הקבוצה הצעירה מאוקלהומה סיטי, בניצוחו של ה-MVP שיי גילג'וס-אלכסנדר. אלופה שביעית בשבע עונות כשהאלופה היוצאת לא עוברת חצי גמר איזורי. הת'אנדר בנויים בשביל ליצור שושלת. האם הם הולכים להשתלט על הליגה?

הקבוצה היום: דטרויט פיסטונס

נשארו: קייד קאנינגהאם, טוביאס האריס, אייזיאה סטוארט, ג'יידן אייבי, אוסאר תומפסון, ג'יילן דורן, רון הולנד, פול ריד (הוחתם מחדש), מרקוס סאסר, בובי קלינטמן.

עזבו: טים הרדאווי ג'וניור,  דניס שרודר, לינדי ווטרס (סיימו חוזה), סימונה פונטקיו (טרייד למיאמי), מאליק ביזלי (עדיין ללא קבוצה, יש סיכוי שיחזור לפיסטונס. פירוט בהמשך).

הגיעו: דאנקן רובינסון (טרייד ממיאמי), קאריס לאברט (הוחתם מהשוק החופשי), צ'אז לניר (דראפט), קולבי ג'ונס (טרייד מסקרמנטו) ג'בונטה גרין (שוק חופשי)   .

מתנדנדים: דאניס ג'נקינס, טולו סמית'.

חמישייה: קאנינגהאם, אייבי, תומפסון, האריס, דורן.

ספסל: סאסר, לאברט, רובינסון, הולנד, סטיוארט, ריד, לניר, ג'ונס, קלינטמן, גרין.

המהלכים הגדולים של עונת 2025/26:

אז מה היה לנו שם?

את עונת 24-25 הפיסטונס פתחו כאחד הפרוייקטים הכושלים והמאכזבים בליגה.הם עברו חמש עונות שבהן לא עברו 23 נצחונות פעם אחת. פרט לקייד קאנינגהאם, לא נראה היה שיש להם שחקן אחד בסגל ששווה אולסטאר, נוכחי או עתידי. עונה אחרי שהחתימו את מונטי וויליאמס על חוזה רב שנתי ענק, הם נאצלו לפטר אותו – לא לפני שהקבוצה הגיעה לשפל המדרגה עם 14 ניצחונות בלבד בעונת 23-24.

האסטרטגיה שלהם, כפי שהוכרזה עונה לפני כן, היתה לבנות קבוצה עם תרבות שחורה (כהגדרתם) – עובדת קשה, קשוחה, לוחמת. הם אפילו לא התקרבו לכך, כאשר שנתיים רצופות הם היו עם אחת מ-5 ההגנות הגרועות בליגה. מההתקפה אף אחד לא ציפה להצליח, והיא אכן לא הצליחה. ועם כל מה שקורה בדטרויט, הווייב סביב הקבוצה היה לא חיובי, בלשון המעטה.

הם הצליחו לאסוף כמה שחקנים, אבל מראש זה לא נראה היה מבטיח במיוחד. טוביאס האריס כבר הרבה מעבר לשיא, והגיע אחרי פלייאוף נוראי במדי פילדלפיה. מאליק ביזלי הגיע אחרי עונת קליעה לא רעה במילווקי, אבל הם לא יכלו לשלם לו יותר משכר מינימום, והפיסטונס קיבלו אותו במחיר יחסית זול. השינוי הגדול היה החזרה מפציעה של קייד קאנינגהאם, אבל אחרי פציעה קשה שניה בקריירה, ואחרי שלא המריא בשנתו השלישית לרמת אולסטאר, גם קייד לא לא נתן הרבה סיבות לאופטימיות.

אם כל זה לא הספיק, גם בלוטרי המזל לא שיחק לדטרויט. למרות שסיימה במאזן הגרוע בליגה, היא זכתה רק במקום החמישי, בדראפט שמלכתחילה היה רע ברמה היסטורית.באותו הזמן, נראה שלדטרויט אין שום סיבה לצפות למשהו מרשים יותר מעוד עונת טנקינג.החלפת המאמן לא נראתה כבעלת פוטנציאל לשנות הרבה.התחזית החיובית לקבוצה? בחירה באחת מ-4 המקומות הראשונים.

ובכן.

הפיסטונס ניפצו את כל התחזיות, והפכו למרענן הרשמי של הליגה. קאנינגהאם הרים את הרמה שלו כסקורר ובעיקר כפליימייקר, הפך לרכז מוביל בליגה, אולסטאר ואול NBA. מאליק ביזלי נתן את עונת חייו, קלע כמעט 4 שלשות למשחק (שלישי בליגה בממוצע, שני בסך כל השלשות, שלשה אחת פחות מאנתוני אדוארדס) ב-42% (19 בליגה) וסיים במקום השני לתואר השחקן השישי של העונה. ג'יילן דורן ואייזיאה סטוארט נעלו את הצבע. אוסאר תומפסון לא פרץ התקפית כמו אחיו, אבל גם הוא היה בכל מקום על המגרש, סיים במקום השישי בליגה בחטיפות. בתחילת העונה גם ג'יידן אייבי, שהתקשה בקליעה בעונותיו הראשונות, ייצב את היד עם כמעט 41% ל-3 בווליום נאה, והפך לאופציה שניה לא רעה לפני שנפצע וגמר את העונה בסוף דצמבר. טים הרדאווי ג'וניור החזיק עונה שלמה בחמישיה למרות הגנה לא משכנעת וקליעה פחות מבינונית.

דווקא אחרי הפציעה של אייבי (ולא בהכרח בגללה), דטרויט מצאה את הקצב. היא עמדה על מאזן שלילי של 14-18 כשנפצע, ואז רצה לרצף יוצא דופן של 19-5. היא צירפה את דניס שרודר בטרייד דדליין, והוא סיפק עוד אופציה אמינה מהספסל. למרות שאף אחד חוץ מקאנינגהאם לא נראה כמו אולסטאר, הפיסטונס הציגו סגל עמוק ומאוזן, עם 8 שחקנים שקולעים לפחות 10 למשחק. ההגנה שלהם התייצבה, וההתקפה היתה… ממוצעת, שזה הרבה מאוד אחרי ההיסטוריה הרעה של הקבוצה.

אחרי הריצה באמצע העונה דטרויט נרגעה, סיימה את העונה במקום השישי, עם קבוצה שנראתה חביבה, אבל לא ממש טובה בכלום. אבל מי שחשב שהפיסטונס יסתפקו בעונה רגילה טובה לא הבין את המכונה שנבנתה במפעלים שם.  למרות חסרונם של אייבי וסטיוארט, שנפצע בסיום העונה. הפיסטונס הסתערו על הניקס, לקחו את הביתיות במשחק השני, והפסידו שלושה משחקים בפער כולל של שש נקודות אחרי שהניקס נדרשו למהלכי קלאץ' גדולים בכל אחד מהם. השחקנים שיחקו בטירוף. האריס נתן מאמץ הגנתי שגרם לאוהדי פילי לתלוש שערות בתסכול, שום דבר לא הלך קל לניקס, ועדיין לא היה לפיסטונס מספיק כדי לעצור את ברונסון, טאונס והחבורה. הקושי המרכזי? הקליעה. הפסיטונס, שלא היו מהמצטיינים גם בעונה הרגילה, התקשו מאוד בפלייאוף. האריס ושרודר קלעו טוב אבל זרקו מעט, והיתר מאוד התקשו – למרות כמה משחקים מצוינים של ביזלי.

בשורה התחתונה, דטרויט סיימה את העונה עם 44 נצחונות בעונה הרגילה ו-2 נצחונות בפלייאוף – העונה הכי טובה של הקבוצה מאז בילאפס, המילטון וראשיד.

קיץ חם

@sagirefael.nba.il

הקיץ של דטרויט פיסטונס #NBA #פוריו #כדורסל #דניאבדיה #לברון #לוקה #orangeballil #פיסטונס

♬ סאונד מקורי – sagi refael – sagi refael

אם יש לכם קבוצה צעירה, שאיבדה שני שחקני חמישיה, ועדיין נתנה פייט יפה בפלייאוף, די מתבקש לשמר אותה. זה… לא בדיוק מה שהפיסטונס עשו.

הפרי אייג'נט היחיד שהוחתם מחדש היה פול ריד, שנתן כמה דקות איכותיות בפלייאוף. הרדאווי, ששיחק לא מעט אך לא הרשים, העדיף לחתום בדנבר על חוזה מינימום. שרודר, למרות עונה רגילה טובה ופלייאוף מצוין, לא הוחתם מחדש ויתחיל את עונתו ה-13 בליגה בקבוצה העשירית – סקרמנטו.

הסיפור המרכזי של הקיץ במישיגן היה מאליק ביזלי. הבחור נתן עונה מצוינת וכולם ציפו לחוזה גדול בקיץ, אלא שאז התפוצצה פרשת הימורים. ביזלי מצא את עצמו במרכזה של חקירת FBI בחשד להימורים, כולל על סטטס ספציפיים של עצמו. כמו כן פורסם שביזלי נמצא בחובות של 8 מיליון דולר, ומתנהלות נגדו כמה תביעות אזרחיות. המגעים לחוזה הופסקו מייד. החקירה הפדרלית נסגרה ללא תביעה, אבל למרות זאת ביזלי עדיין תחת חקירה של הליגה, ולכן קבוצות מפחדות להחתים אותו. לפיסטונס אין שום יתרון מכיוון שגם הם, כמו כל הקבוצות הרלוונטיות, יוכלו להציע לביזלי רק חוזה מינימום.

את החור בעמדה מס. 2 הפיסטונס פתרו עם שני שחקנים. דאנקן רובינסון הגיע ממיאמי בתמורה לסימונה פונטקיו, וקאריס לאברט הוחתם מהשוק החופשי. רובינסון זכור לרבים מריצות הפלייאוף של ההיט כשחקן שכמעט כל המשחק שלו מבוסס על קליעה לשלוש, אבל השתפר כשומר, כחודר וכמוסר ויכול להיות תחליף לא רע לביזלי. לאברט תמיד היה שחקן הגנה טוב, שחקן התקפה בינוני ופצוע רבות, ויביא את הדברים האלה גם למישיגן.

לפיסטונס יש שני רוקיס שמסיימים עונה שלישית – ג'יידן אייבי וג'יילן דורן. עד כה הם לא החתימו אף אחד מהם על הארכת חוזה הרוקי שלהם, ונראה שהפיסטונס רוצים לשמור על גמישות, גם במחיר שהשניים יהפכו לחופשיים מוגבלים בקיץ הבא.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

העונה הקרובה תהיה עונת מבחן לפיסטונס. הם יחפשו לבנות על ההצלחה של העונה שעברה, ולעשות עוד צעד קדימה. במזרח של העונה – בלי טייטום, לילארד והאליברטון – המשמעות היא יתרון ביתיות בפלייאוף ומעבר סיבוב.

קייד קאנינגהאם יהיה שחקן המפתח של הקבוצה. עד עכשיו הוא השתפר בכל עונה – כסקורר, כקלע שלשות, כמנהל משחק וכשומר. הוא צריך רק שיפור קטן כדי להגיע למעמד של טופ 10 בליגה, ונראה שיש לו את כל הכלים לעשות את זה. הקליעה לשלוש, במיוחד, תהיה מפתח לשיפור שלו – אחרי שתי עונות ביעילות סבירה (קצת מתחת ל-36%) הוא ירד ל-17% בפלייאוף, מה שמאוד הקשה על המשחק ההתקפי שלוש ושל הקבוצה.

לצידו תהיה רוטציה מגוונת בכנפיים. ג'יידן אייבי הוא ללא ספק השחקן הכי מוכשר התקפית בעמדות האלה, ויחפש קודם כל להישאר בריא, ושנית לבנות על השיפור של עצמו כקלע שלשות. דאנקן רובינסון ייכנס לנעליו של ביזלי כקלע, בין אם מהספסל ובין אם מהחמישיה, ואולי יוסיף אלמנט של דריבל הנד אוף בינו לבין דורן שיכול לייצר דברים גם כאשר הכדור לא בידיים של קאנינגהאם. לאברט ייתן הגנה ויעזור בהובלת הכדור. לא ברור איך תיראה ההיררכיה בינם וכמה ישחקו לצד או במקום אוסר תומפסון.

תומפסון וההתפתחות שלו יהיה קריטיים להצלחה של הקבוצה. כשהוא על המגרש, נתיבי המסירה של היריבה תמיד מאוימים, החיים של מובילי הכדור בצד השני הרבה יותר קשים, ויש תמיד איום של בק דור בהתקפה. מהצד השני, הוא נון שוטר בקבוצה שהקליעה מבחוץ היתה נקודת תורפה מרכזית שלה בפלייאוף. יכול להיות, ואפילו סביר, שהוא ישחק הרבה בעמדה מס. 4, אבל זה ידרוש פיחות במעמדו של טוביאס האריס – שבשלב הזה של הקריירה אינו כוכב גדול, אבל גם לא שחקן שקל להוריד לספסל.

ג'יילן דורן נעול בעמדה 5, ויהיה מעניין לראות אם ואיך הוא יכול להשתפר, כבר היום הוא ריבאונדר מהטובים בליגה, מציג יכולת מסירה לא רעה בכלל, ומאוד סולידי בהתקפה – מחפש את הסל הקל ולא עושה שום דבר קשה. עם כמעט 70% מהשדה בעונה הרגילה, הכיוון המתבקש הוא שייקח קצת יותר אחריות התקפית ולא יזרוק רק אלי אופים וסלים אחרי ריבאונד התקפה. בצד השני, דורן עדיין לא הצליח לממש את הפוטנציאל שלו כמגן טבעת, ואם ייקח צעד בכיוון הזה המשמעות לפיסטונס יכולה להיות קריטית.

ההגנה של הפיסטונס נראית בעמדה טובה לעשות עוד צעד קדימה. דורן, כאמור, יכול ואמור להשתפר. לברט ורובינסון הם שדרוג יחסית לביזלי והרדאווי. תומפסון אמור להיות שחקן שנמצא בשיחה  לחמישיות הגנה. לרון הולנד הצעיר יש פוטנציאל הגנתי לא מבוטל, שואלי נראה חלק ממנו כבר העונה. וכמובן, עוד עונה של יציבות, שיפור התיאום והשיפור הטבעי שבא עם הגיל אמורים לעשות את שלהם.

בזירת הטריידים, הפיסטונס בעמדה טובה להנחית כוכב אם הם יבחרו ללכת לכיוון הזה. אין להם חוזים גרועים, יש לא מעט כשרונות צעירים, את טוביאס האריס שהוא שחקן סביר על חווזה נגמר, ואת כל בחירות הדראפט שלהם. לא בטוח שיש שחקן שגם ממש מתאים להם וגם סביר שירצה לבוא, אבל דברים מוזרים מכך כבר קרו.

תחזית

לפיסטונס יש הרבה סיבות לאופטמיות, מעט דאונסייד, ובאמת נראה שהצליחו לבנות שם משהו מיוחד. זה ייגמר ב-50 נצחונות בעונה בסדירה ומאבק קשה בסיבוב השני של הפלייאוף.

קרא עוד

עונת 24-25 הסתיימה עם ניצחון של הקבוצה הצעירה מאוקלהומה סיטי, בניצוחו של ה-MVP שיי גילג'וס-אלכסנדר. אלופה שביעית בשבע עונות כשהאלופה היוצאת לא עוברת חצי גמר איזורי. הת'אנדר בנויים בשביל ליצור שושלת. האם הם הולכים להשתלט על הליגה?

הקבוצה היום: אורלנדו מג’יק

נשארו: פאולו באנקרו (הוארך מקס), פרנץ ווגנר, ג’יילן סאגס, ונדל קרטר ג’וניור, ג’ונתן אייזק, מו ווגנר, אנתוני בלאק, גוגה ביטאדזה.

עזבו: קנטביוס קולדוול-פופ (בטרייד לממפיס), קול אנתוני (בטרייד לממפיס), גארי האריס (חתם במילווקי), קיילב יוסטון (חתם באטלנטה), קורי ג’וזף (שחקן חופשי לא חתום).

הגיעו: דזמונד ביין (בטרייד מממפיס), טיוס ג’ונס (שחקן חופשי), ג’ייס ריצ’רדסון (בחירה 25), נואה פנדה (בחירה 32 – בזכויות לאחר טרייד).

חמישייה משוערת: דזמונד ביין, ג'יילן סאגס / טיוס ג'ונס, פרנץ ווגנר, פאולו באנקרו, ונדל קרטר ג’וניור. (התאמה לקו ההתקפי-הגנתי שנבנה סביב קליעה, קבלת החלטות והגנת צבע)

ספסל: ג’יילן סאגס / טיוס ג'ונס, אנתוני בלאק, ג’ונתן אייזק, מו ווגנר, גוגה ביטאדזה, ג’ייס ריצ’רדסון, נואה פנדה.

המהלכים הגדולים של עונת 2024-2025:

אז מה היה לנו שם?

המג'יק סיימו את העונה הרגילה במאזן 41-41 ובפלייאוף נעצרו בסיבוב הראשון.

לפני תחילת העונה, הם נכנסו כקבוצת הגנה אדירה עם התקפה מקרטעת, למרות זאת איך שהעונה נפתחה, המג'יק הסתערו קדימה וניצחו 15 פעמים אל מול 7 הפסדים בלבד.

התחושה הייתה שזו הולכת להיות עונת פריצה נהדרת, אבל לפני שהספיקו לפתוח איזו שמפניה ולראות מי יגיע העונה לאולסטאר, כמעט כל הסגל של הקבוצה נפצע.

ג'יילן סאגס עבור ניתוח בברך והושבת עד תום העונה.

מו ואגנר קרע את ה ACL וגם סיים את העונה, באנקרו ופרנץ ואגנר החמיצו חלקים גדולים מהעונה עם פציעות שונות ובסוף באנקרו שיחק רק 46 משחקים, בזמן שפרנץ ואגנר שיחק 60.

למרות כל הפציעות, המג'יק הצליחו לשמור את סיכויי הפלייאוף, בעיקר דרך הגנה נהדרת, והמאזן של 41-41 הוביל אותם לפגוש את אטלנטה בפלייאין.
לאחר שניצחו את אטלנטה הגיעו מעודדים למפגש מול בוסטון שהסתיים ב 4-1 קליל, והבהיר שוב את בעיית הקליעה מבחוץ של הקבוצה והתלות המוגזמת בבאנקרו.

למרות זאת, הקבוצה הלכה לקיץ די מעודדת, קודם כל בגלל שהקבוצה סיימה מספר 2 בדירוג ההגנתי העונתי ורק מספר 27 בצד ההתקפי. במילים אחרות, הבעיות של הקבוצה ברורות מאוד ופתירות, ולזה צריך להוסיף את החזרה הצפויה של סאגס, מה שיאפשר להם להתקדם צעד נוסף קדימה.

קיץ חם (מאוד)

@sagirefael.nba.il

הקיץ של אורלנדו מג'יק – האם המג'יק קונטנדרים? #NBA #כדורסל #פוריו #דניאבדיה מג'יק #לברון #סטףקרי #לוקה

♬ original sound – sagi refael – sagi refael

הבעיות של הקבוצה ברורות מאוד, ולכן בהנהלה ידעו מה צריך לעשות: לרווח את המגרש, להוריד איבודי כדור ולשפר את הקליעה מבחוץ.

דזמונד ביין הובא במגה־טרייד כמכונת שלשות מדרג על, טיוס ג’ונס חתם לשנה כדי לשים מוח שקט על הכדור, ובמקביל נסגרה הארכת מקס חמש־שנתית לבאנקרו כסלע שעליו בונים את החלון. התוצאה: שלד צעיר ושומר שנשאר כמעט שלם, פלוס שני פתרונות נקודתיים בדיוק במקום שכאב – עם ציפייה מוצהרת שההתקפה תזחל מאזור הקו התחתון של הליגה לכיוון האמצע, מבלי לשלם בהגנה.

דזמונד ביין: הטרייד של ביין שלח את קולדוול פופ וקול אנתוני, ובמידה מסויימת המג'יק שילמו בהגנה, אבל קיבלו סקורר של 41% ל-3 לאורך הקריירה.

זו הצהרה ברורה לטפל בבעיית הקלעים, ביין כמובן גם מוסיף הובלת כדור נהדר.

טיוס ג'ונס: גם הטרייד על ג'ונס נהדר, מאחר והוא אחד ממובילי הליגה ביחס אסיסטים לאיבודי כדור, מה שנותן לקו האחורי יציבות נהדרת וגם תאפשר לסאגס לחזור בהדרגה מהפציעה.

פאולו באנקרו: במהלך חשוב מאוד, המג'יק החתימו את באנקרו על חוזה מקס (239 מיליון בסיס ועד 287 מיליון עם בונוסים) עם אופציית שחקן ל-2030/31. ההחתמה הזו מהווה מסר לעתיד של הקבוצה – באנקרו הולך להיות הסופרסאטר והפנים של המועדון לעשור הקרוב.

בנוסף, הקבוצה הוסיפה את ג'ייס ריצ'רדסון (25) גארד נמוך קומה עם קליעה טובה מבחוץ (41% אבל ב-MSU), עוד קצת בחירות דראפט ונראה שיש סגל נהדר בהנחה שהכוכבים יהיו בריאים.

לוגו ומדים: אי אפשר להתעלם גם מהשינוי הזה, המג'יק החזירו קצת סמננים מהעבר, עם כוכבים וסטרייפס, וזה אמנם לא אמור להוביל לניצחונות, אבל מראה שההנהלה חושבת גם על הערך המוסף שיוצר זהות לקבוצה.

introducing a new generation of Magic basketball pic.twitter.com/V8DWuZdpSG

— Orlando Magic (@OrlandoMagic) June 3, 2025

 

ועכשיו מה, מה עכשיו?

התקפה: הלחם והחמאה של הקיץ. עם ביין כסקורר מהשלוש, וג’ונס כמקבל החלטות נטול איבודים, פאולו ופרנץ אמורים לקבל מרווח נשימה: פחות דאבל-טים על באנקרו בפוסט/היי-פוסט, יותר מסלולים לדריבל-הנד-אופ ויותר ספייס לפיק-אנד-רול עם קרטר ג’וניור.

המטרה הברורה הראשונה היא לשפר את ההתקפה, ואולי אפילו לקפוץ לחצי העליון של האופנסיב רייטינג, וזה מבלי שההגנה תפגע יותר מדי.

אם הקבוצה תצליח לעשות את זה, יש לה סיכוי אמיתי לעונה חלומית.

הגנה: כאן האתגר הוא בעיקר בריאות וניהול עומסים. סאגס (שאמור לשוב ולחזור לכושר של קבוצת ההגנה השנייה ב-23/24), אייזק (חזק בקריאת קווי מסירה), וקרטר/ביטאדזה בסגירת הצבע. אמנם קולדוול פופ איננו, אבל גם בלעדיו, המג'יק אמורים להיות קבוצת הגנה נהדרת.

"הרכב הסמול בול" – הרבה קבוצות בליגה גילו בשנים האחרונות שדווקא הרכב סמול בול עשוי להיות זה שגורם לשטף חזק מאוד בשני צידי המגרש. המג'יק מקבלים השנה הזדמנות לעלות עם סאגס לצד ג'ונס, ביין, פרנץ ובאנקרו בעמדת הסנטר. החמישייה הזו יכולה להיות חמישייה מאוד מעניינת, מאחר ומצד אחד היא מרווחת בהתקפה, ומצד שני נראה שאין הרבה "וויתורים" בהגנה. גם הכיוון שהליגה הולכת אליו כרגע, עשוי מאוד להתאים, כאשר כמות הסנטרים האימתניים הולכת וקטנה (יסלחו לי יוקיץ', וומבי ושנגון).

בכלל אגב נראה שסאגס הולך לפתוח את העונה דווקא מהספסל (כדי לתת לו להחלים), אבל בהמשך העונה יהיה מעניין לראות האם המג'יק יחליטו לתת דווקא לטיוס ג'ונס לעלות מהספסל כדי לפתוח את המשחק עם הלחץ ההגנתי של סאגס. עוד נתון סטטיסטי מעניין, סאגס אמנם שיחק רק 35 משחקים בעונה שעברה אבל במשחקים ששיחק הקבוצה הייתה במאזן של 57% הצלחה לעומת 50% בעונה השלמה. כלומר בלעדיו הקבוצה במאזן שלילי ואיתו במאזן חיובי, זה מעניין מאחר וגם סאגס שיחק משחקים רבים ללא פרנץ או באנקרו (שגם היו פצועים) ולכן יש לי תחושה שהוא מביא לצלחת נתונים שקשה מאוד לכמת אבל שווים בסוף היום ניצחונות.

אקס פקטור

באופן שלא ברור לי בכלל, מו וואגנר, האח, פשוט אחד השחקנים הכי לא מוערכים בליגה. בהנחה שהוא חוזר בכשירות מלאה אחרי הפציעה של העונה שעברה הוא שווה הרבה יותר מחוזה החמש מיליון דולר לעונה בודדת שקיבל מהמג'יק.

בעונה שעברה הוא קלע 12.9 נקודות, 36% מהשלוש, ועשה את זה ב-18.8 דקות משחק בלבד.

בתרגום ל-36 דקות, הוא היה מתמקם במקום השלישי בקבוצה עם 24.6 (באנקרו 27.1, פרנץ 24.6), באופן מפתיע הוא גם לוקח יותר ריבאונדים פר 36 דקות משחק מכל אחד אחר (9.4), הוא קלע ביעילות אפקטיבית הגבוהה ביותר בקבוצה (61% מול 50% של באנקרו ופרנץ) וגם בדירוג ההגנתי לא נראה שהוא "חור" ביחס לשחקנים אחרים, פשוט אולי אייזק או גוגה שומרים טוב יותר, אבל כאמור לא משהו שאמור למנוע ממנו לשחק 20-25 דקות לערב ולהיות אקס פקטור משמעותי, בייחוד בהתקפה.

לסיכום, המג'יק נראים בשלים ומוכנים לפרוץ העונה כאשר הדגש העיקרי הולך להיות על שיפור הצד ההתקפי תוך שמירה על ההגנה.

תחזית: 

כמו תמיד, הנבואה ניתנה לשוטים, אבל אם ההגנה נשארת בטופ-5, וההתקפה מטפסת לאמצע הליגה (נניח טופ-15), המג'יק הם לגמרי קבוצה של 50-54 ניצחונות בעונה הסדירה.

סימני השאלה היחידים הם המצב הבריאותי של בערך כל הסגל.

גם עונה עם פציעות כמו העונה שעברה צריכה להוביל לפחות ל-45 ניצחונות (עם התוספת של ביין) ולכן אני חושב שהעונה הזו המג'יק צריכים להיות טופ 4 במזרח, להבטיח יתרון ביתיות ולהגיע לפחות לחצי גמר המזרח. שם הם יפגשו כנראה את הניקס והקאבס שכרגע מובילים במירוץ לקחת את המזרח, אבל אני מצפה מהמגי'ק להגיע לפחות לחצי גמר המזרח ולקחת 2 משחקים.

 

קרא עוד