Sample Page

בזמן שפלייאוף בוסטון מאריכים את העונה לפחות בעוד משחק.

בוסטון סלטיקס 121 – מיאמי היט 108 (3-2 למיאמי)

המשחק התחיל כשכלום לא עבד לבוסטון. הם החטיאו 11 מ-12 הזריקות הראשונות במשחק, והיה להם מזל שהיתרון היה רק 7 במחצית, בהתחשב בכמות הנקודות של מיאמי מהזדמנות שניה ומזריקות עונשין.

ואז הם קמו לתחיה, בסכנת הדחה ג'ייסון טייטום השתלט על הצבע וקו העונשין ברמה שרשם אותם על שמו בטאבו. דניאל ת'ייס היה נפלא בשני צידי המגרש כשהפריע לזורקים וקולע לייאפים. קמבה ווקר השתלט עם הפיקנרול ומרכוס סמארט צלף סטפבק לשלוש. ג'יילן בראון מילא חוסרים היכן שצריך והסלטיקס עם ריצה מרשימה שהצילה את העונה.

ג'ייסון טייטום סיים את המשחק עם 31 נקודות, 10 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, קלע רק 8-22 מהשדה אבל 12-14 מהעונשין. בראון סיים עם 28 נקודות ו-8 ריבאונדים. ווקר הוסיף 15 נקודות ו-7 אסיסטים, אך הפלוס מינוס שלו של פלוס 21 היה בהחלט מייצג – הרבה מההצלחה של בוסטון במחצית השניה הייתה בזכות הכניסה שלו אל תוך לוע ההגנה של מיאמי.

גוראן דראגיץ' החזיק את מיאמי בתמונה, סיים עם 23 נקודות, 8-17 מהשדה, אך יצא בעבירות 4 וחצי דקות לסיום. דאנקן רובינסון סיים עם 20 נקודות, אך 17 מהם היו במחצית הראשונה. ג'ימי באטלר ובאם אדבאיו היו עם 8 ריבאונדים ו-8 אסיסטים כל אחד ו-30 נקודות משותפות אך כשבוסטון התחילו לרוץ מיאמי פשוט לא הצליחה לתפוס.

ההיט קלעו 7-36 מעבר לקשת וההתקפה שלהם פשוט קרסה כשבוסטון שיפרו את הגנת הצבע. היתרון של בוסטון הגיע ל-19.

מיאמי עדיין שולטת בסדרה ומובילה 3-2. משחק 6 בלילה בין ראשון ושני.

נקודות:

הסלטיקס כאן! בראד סטיבנס אמר לשחקנים שזה פעם ראשונה מזה כמה משחקים שהם שיחקו כדורסל של סלטיקס. ההגנה יצרה התקפה, השלשות נפלו במקום הנכון והגנת מיאמי הרגישה את הלחץ.

כשכתב שאל את סטיבנס על הגעה של בוסטון לטבעת ענה סטיבנס שזה היה דגש מאז מחנה האימונים שהתקיים בדיוק לפני שנה. אותה תשובה ענה גם כשנשאלה לגבי הפרעה לזריקות (קונטסטד).

בראון אמר שהסלטיקס היו חייבים לתקוף את הצבע, גם כשנדמה היה שהאורך של שחקני מיאמי חוסם כל נתיב חדירה אפשרי, וההתקפה נראתה יותר נחושה. ולמרות שהסלטיקס נראו יותר אקטיבים, בראון ייחס את השיפור לדרך בה תועלה האנרגיה. לטענתו במחצית ווקר אמר לקבוצה להירגע קצת. הם היו לחוצים מדי. ולטענת בראון ההבדל היה שהם פשוט שיחקו בשליטה, לא מהיר או פזיז מדי.

לאורך 5 המשחקים של הסדרה עד כה היא הייתה תחרותית, צמודה ומבלבלת.  האיזורית  2-3 של מיאמי למשל, בוסטון התקשתה מולה, אך גם היו משחקים בהם מצאה פתרונות, הצליחה לפצח, רק בשביל שוב ליפול נגדה משחק לאחר מכן או אפילו אותו משחק מאוחר יותר.

בוסטון שינתה והתאימה ליינאפס, אך כל הזמן המשיכה בהיי פיקנרול ולתקוף את הצבע. המטרה של האיזורית היא לבלגן את ההתקפה של בוסטון, לגרום לפליימייקרס לחשוב יותר מדי ולהשאיר את אדבאיו קרוב לטבעת. עם כמה שהנצחון היה מעודד, האיזורית עדיין עבדה ואין שום ערובה שבוסטון שוב יהיו הקבוצה הזאת שהיו היום.

 

דילמות: סטיבנס עשה כל מיני החלטות וניסיונות עם הרוטציה, גורדון הייוורד כרכז, גראנט וויליאמס לצד אנס קאנטר בקו הקדמי. דווקא החמישיה הנמוכה הופיעה לזמן קצר ולא ממש הטרידה את מיאמי.

"הם לא ממש שיחקו הרבה זמן יחד" אמר סטיבנס. "אני חושב שהאיום על הטבעת מייצר עבורנו הבדל משמעותי. בהחלט יהיו עבורנו הזדמנויות לחזור לזה, אך אין תשובה ברורה של חמישיה גבוהה או נמוכה. אני חושב שמיאמי עושים עבודה טובה בלהעניש הרכב נמוך עם חסימות נמוכות כך שאי אפשר להחליף, עוצרים את החסימות שלנו הריבאונדים נגד. וקשה גם לקלוע מכיוון שבאם לא באמת בחסרון נגד הרכב נמוך."

באופן אידיאלי היה יכול להיות נחמד לראות את ההרכב הזה מקבל עוד דקות, אך סטיבנס סיפק הסבר מצוין של החסרונות שלו. אם ההרכב מייצר עצירות וריצות ההרכב הזה יכול להיות קטלני. בסדרה הזו לעומת זאת, אדבאיו מהווה בעיית מאצ'אפ, אז סטיבנס נאלץ להיות בררן.

קאנטר שיחק 10 דקות, כמעט כולן במחצית השניה. זה היה מהלך מאזן: הוא אילץ את מיאמי לעבור לדרופ, ובצד השני הסתובב עם מטרה ענקית על הגב. בוסטון סיימו את הדקות איתו בפלוס 3 שבהחלט הצלחה.

בהמשך המשחק סטיבנס הלך עם השחקנים שהוא בוטח בהם לחלוטין. בראד וואנאמייקר לא שיחק במחצית השניה, ואף אחד למעשה מלבד 6 שחקני "החמישיה" לא שיחק ברבע הרביעי, אפילו כשווקר עף בעבירות באמצע הרבע.

זה יהיה משהו מעניין לעקוב אחריו במשחק הבא (ובתקווה גם לאחר מכן) במיוחד לאור כמה שמיאמי היו טובים יותר במחצית השניה עד המשחק הקודם.הייוורד עבר את 30 הדקות בכל משחק ות'ייס נכנס לבעיית עבירות מהר מדי בשביל לשחק הרבה דקות.

אדבאיו האשים את עצמו: אדבאיו היה מתוסכל לאחר המשחק. הוא אמר שהוא היה איטי מדי, לא הצליח לנהל את ההגנה כמו שהוא עושה בד"כ ושהחטיא זריקות שבד"כ הוא קולע.

"המשחק הזה עלי" אמר. "שיחקתי גרוע, וזה לא יכול לקרות. אני יודע את זה ואני מרגיש שאכזבתי את חברי."

זה ראוי להערכה אך גם קצת שגוי. ג'ימי באטלר אמר שזה על כל הקבוצה.ההיט הרשו לטעויות להיערם ולהתגבר ברבע השלישי כמו כדור שלג, ואריק ספולסטרה העיר שהשחקנים כמכלול הרשו לחולשה בקליעה לזלוג להגנה.

כל עוד אדבאיו מחוייב, ובינתיים הוא בהחלט, טעויות הגנתיות ממש לא יכולות להיות רק עליו. הוא מגן מוכשר, מהסוג שיכול לחפות על המון טעויות של הקבוצה, אך יחד עם זאת ההגנה של מיאמי לא בנויה על לתעל את ההתקפה אליו כמו יוטה וגובר.

אדבאיו הוא כמעט חסר תחרות בליגה מהבחינה של יכולת להחליף ולשמור על גארדים, ולנטרל מהלכים כשומר שבא לעזרה בהגנה, ובוסטון מנסה להפוך את היתרונות הללו לחסרונות. כשהוא מחליף לשחקן פרימטר הסלטיקס מעבירים מהר את הכדור לתוקף אחר על מנת לוציא אותו מהמשוואה. בוסטון כבר למדה לזהות מתי הוא נלהב מדי לבוא לעזור בהגנה ולנצל גם את זה עם תזמוני חיתוכים כשהוא בבסיס האיזורית.  אולם עדיין זה ממש לא קרוב להיות הבעיות העיקריות של הגנת מיאמי.

 

הטופ 5 היומי

 

 

 

קרא עוד

בזמן שפלייאוף – דנבר שוב נמצאת בצד הלא נכון של 3-1 בסדרה

 

דנבר נאגטס 108-לוס אנג׳לס לייקרס 114 (3-1 ללייקרס):

משחק מצויין של ג׳אמל מארי לא הספיק מול אנתוני דייויס והלייקרס, שעלו ליתרון 3-1 בסדרה (הכנס כאן בדיחת ״זה מה שדנבר רצו״ לבחירתך).

דייוויס פתח את המשחק בסערה וקלע את 10 הנקודות הראשונות של קבוצתו ללא החטאה. מהצד השני היה זה מארי שעם 12 נקודות השאיר את דנבר במשחק. 8 נקודות של האוורד, כולן מהזדמנות שניה נתנו את היתרון ללייקרס, 37-30 בסוף הרבע הראשון. ברבע השני הקצב ירד. הספסל של פרנק ווגל התקשה לייצר נקודות, וניקולה יוקיץ׳ ומארי צמצמו את ההפרש, 60-55 במחצית.

The Original vs. The Remix pic.twitter.com/O2vA4YQYUc

— Rob Perez (@WorldWideWob) September 25, 2020

שלשה של ג׳רמי גרנט בתחילת הרבע צימקה את ההפרש ל-2, אבל שלשות של דייוויס, דני גרין, וקנטביוס קולדוול–פופ נתנו ללייקרס יתרון בטוח. דקות טובות של רייג׳ון רונדו הגדילו את ההפרש לדו ספרתי. ריצת 11-4 של הנאגטס מהצד השני עם שתי שלשות של מייקל פורטר ג׳וניור קבעה את תוצאת הרבע השלישי, 87-84 ללייקרס. ברבע האחרון לברון ג׳ימס ו-AD השתלטו על המשחק והגיעו לקו 15 פעמים ביחד, בצד השני מארי לקח את דנבר על הגב עם כמה קליעות משוגעות.

https://twitter.com/NBAonTNT/status/1309327430868295680?s=20

https://twitter.com/NBAonTNT/status/1309329494218481664?s=20

פאול סל של מונטה מוריס קבע 105-102 שלוש וחצי דקות לסיום, אבל לברון הצליח להגיע לעונשין כשבצד השני הוא עצר את מארי, והלייקרס הבטיחו את הניצחון, 114-108.

קלעו לדנבר: מארי 32 נקודות ו-8 אסיסטים, ג׳רמי גרנט 17, יוקיץ׳ 16 ו-7 ריבאונדים, פורטר ג׳וניור 13 ו-8 ריבאונדים, מונטה מוריס 12, טורי קרייג 7, פול מילסאפ 5 וגארי האריס ומייסון פלאמלי 3 כל אחד.

קלעו ללוס אנג׳לס: דייוויס 34 נקודות, לברון 26, 9-ריבאונדים ו-8 אסיסטים, קנטביוס קולדוול–פופ 13, דוויט האוורד 12 ו-11 ריבאונדים, רייג׳ון רונדו 11 ו-7 אסיסטים, קייל קוזמה 10, דני גרים ואלכס קארוסו 3 כל אחד ומרקיף מוריס 2.

1. אחד הגורמים העיקריים לנצחון היה ריבאונד ההתקפה של הלייקרס. הם לקחו 12 ריבאונדים בהתקפה (40.4 OREB% לעומת ממוצע ליגה של 22.5 בעונה הסדירה), שהובילו ל-25 נקודות מהזדמנות שניה. גם בפוזשנים האחרונים של המשחק הנאגטס הצליחו להכריח זריקות לא טובות של הלייקרס, אבל ריבאונדים של רונדו ו-KCP נתנו להם עוד הזדמנות אותה הם ניצלו. אומנם יוקיץ׳ לא שיחק בפוזשנים האלה (חילופי הגנה התקפה של מייקל מאלון) אבל הבעיה היתה לאורך כל המשחק. רוב הריבאונדים היו כתוצאה של חוסר ריכוז והעדר בוקס אאוט, דברים שלא אמורים להיגרר גם למשחק הבא.
2. דוויט האוורד, שפתח בחמישייה, שיחק 22 דקות והיה טוב מאוד. הוא נמנע מפאולים מיותרים בהגנה, ובהתקפה הנקודות שלו מהזדמנות שניה היוו גורם מכריע. ג׳אבל מקגי, אותו האוורד החליף בחמישיה, נדחק מהרוטיצה כמעט לגמרי. הוא שיחק 5 דקות בלבד, כשווגל נמנע מלשחק איתו מול יוקיץ׳ ככול שהתאפשר לו. כמו בסדרה מול יוסטון גם הפעם לקח לווגל יותר מידי זמן לבצע את ההתאמות האלה שנראות מובנות מאליהן כבר מהרגע הראשון.
3. שינוי נוסף הווגל ביצע היה בהגנה. לאחר ההצלחה עם האזורית בסוף המשחק הקודם, הם השתמשו בה במחצית הראשונה, הפעם ללא הצלחה יתרה. בנוסף, הם ביצעו סקראמבל סוויטש (כששומר נמוך נתקע על יוקיץ׳, לברון והוא החליפו מהר לפני שהכדור נכנס לפוסט, וכך נמנע המיס–מאצ׳), שהקשה על יוקיץ׳ להיכנס למשחק.
   

This is the second time James has done a good job getting the scram switch getting a guard off Jokic. pic.twitter.com/d1FhpGIsuJ

— Mo Dakhil (@MoDakhil_NBA) September 25, 2020

הטופ 5 היומי

קרא עוד

בזמן שפלייאוף – מיאמי היט מרחק נצחון אחד מהגמר.

 

מיאמי היט 112 – בוסטון סלטיקס 109 (3-1 למיאמי)

טיילר הירו כבר עשה רעש לפני משחק 4. הרוקי התפוצץ עם 18 נקודות בחצי הראשון של משחק 3, כולל רצף קליעות משלוש שהחזיקו את מיאמי קרוב. בפלייאוף הוא היה עם ממצועים של 14.8 נקודות, 4 אסיסטים ו-5.7 ריבאונדים, ונתן למיאמי פליימייקר נוסף לצד ג'ימי באטלר, גוראן דראגיץ' ובאם אדבאיו. הוא היה טוב, אבל עדיין לא היה לו משחק כזה.

הירו סיים את המשחק הזה עם 37 נקודות מהספסל, ודחף את מיאמי לנצחון חשוב והשגת יתרון 3-1 בסדרה, והוא עשה זאת באופן יעיל: 14-21 מהשדה 5-10 מעבר לקשת.

הוא העניש את השומרים החלשים יותר של בוסטון, ניצל כיסוי 'דרופ' שעשו מולו, ואחרי שהתחמם כבר לא שינה מי ואיך שמרו מולו. 4 דקות לסיום המשחק הוא הלך בבידוד מול אחד השומרים הטובים בליגה, מרכוס סמארט, וקלע שלשה כמה צעדים מאחורי הקשת. אי אפשר לחשוד בסמארט שחיפף בהגנה, ולמרות זאת הכדור צלל פנימה.

https://twitter.com/MiamiHEAT/status/1308964521424433154?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1308964521424433154%7Ctwgr%5Eshare_3&ref_url=https%3A%2F%2Fwww.cbssports.com%2Fnba%2Fnews%2Fceltics-vs-heat-score-takeaways-tyler-herro-leads-miami-to-a-3-1-series-lead-over-boston-with-win-in-game-4%2Flive%2F

"היכולת של לעשות אותן זה מה שמפריד את הגדולים בליגה." אמר אריק ספולסטרה. "אלה זריקות תחת לחץ. היינו צריכים להתמודד עם הגנה מאוד טובה. הוא עשה מהלך בסוף שעון וזה סט הכישורים שיש לו."

במדד פלוס מינוס הירו סיים עם מינוס 4 את המשחק. לפעם הבאה שמישהו לוקח את המדד הזה ברצינות.

מיאמי הייתה ביתרון 12 ברבע השלישי, בעיקר בזכות ההגנה, שהוציאה את הסלטיקס לחלוטין מהקצב. ג'ייסון טייטום לא קלע נקודה אחת במחצית הראשונה, והאיזורית 2-3 של מיאמי שוב הוכחה כיעילה.

אך טייטום מצא את הפתרונות במחצית השניה וסיים עם 28 נקודות 10-22 מהשדה, די מרשים למישהו שלא מצא את עצמו בהתחלה. אך גם כשבוסטון הסתדרה והתקדמה, מיאמי הצליחה להתמודד מבחינת פליימיקינג והגנה.

באם אדבאיו המשיך לעשות צרות לבוסטון. הוא קלע 20 נקודות 7-11 מהשדה, עם 12 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 2 חטיפות והמון פעילות באיזורית של ההיט שהפריעה להתקפת בוסטון. באטלר ודראגיץ' לא היו יעילים מבחינת קליעה, אך כרגיל היו יעילים בקלאצ' והחזיקו את מיאמי יציבה בהתקפה. לסלטיקס הייתה הזדמנות להפוך אך לא יכלו להתגבר על 19 איבודים. להיט היו רק 8.

למיאמי תהיה הזדמנות לסיים את הסדרה במשחק 5 בלילה בין שישי ושבת.

נקודות:

מיאמי תמיד מוצאת תשובות: ההיט היו בשליטה ברוב המשחק, אך זה לא עניין פעוט שבוסטון הצליחה מדי פעם להיות ביתרון נקודה. מיאמי לא נבהלה מההתאוששות של טייטום, ניהול המשחק של סמארט (5 אסיסטים בסוף הרבע השלישי) או מזה שהסלטיקס חזרו לעצמם התקפית.
זה מיאמי ומי שהיא. יש לה את האנשים להגיב לריצות, לבצע התאמות בין ובזמן משחקים, לתקוף הגנות במגוון דרכים. מאמן בוסטון, בראד סטיבנס אמר שטיילר הירו היה ההבדל במשחק הזה. זה נכון אבל זה לא שהתקפת מיאמי התבססה על רוקי בן 20. "הוא כבר לא רוקי" אמר עליו ספולסטרה "אנחנו צריכים את היכולות שלו. האם זה אומר שזה יתרגם לכזו תוצרת כל לילה? לא. אנחנו לא בנויים ככה. יש לנו המון תרומה משחקנים שונים. אבל בוסטון האטה כמו שהם תמיד עושים, זה דבר ראשון. דבר שני לפעמים האופציה השלישית ממה שאתה מחפש, וטיילר היה מסוגל לייצר המון התקפה בסיטואציות שונות, שזה מה שצריכים נגד הגנה טובה."

הירו טכנית עדיין רוקי, אך היה ברור כבר במשחקי הסידינג שהוא השתפר בהשבתה. הוא הפך ליוצר מלוטש יותר, שמשלב את הקליעה שלו עם ראיית משחק טובה. בפלייאוף, מיאמי התעלתה מעל הציפיות בזכות הגדלת דקות המשחק של דראגיץ', העצמת הירו ומשחק עם אדבאיו בלעדית ב-5.  ספולסטרה, כמו גם סטיבנס, אוהב שיש מספר מובילי כדור על המגרש. זה הכרחי נגד הגנה עוקצנית כמו בוסטון.  בחלק גדול מהרבע האחרון הוא שיחק עם דראגיץ', הירו, באטלר, איגודאלה ואדבאיו יחד.

"הלילה היה הלילה שלי לקלוע" אמר הירו בסיום המשחק. "משחק הבא אני בטוח שיהיה שונה." וזה בהחלט נכון. למיאמי תמיד יש תשובות, אפילו מול קבוצה עם המון כח אש, מאוד מאומנת, חכמה וסוויצ'אבילית. כשבוסטון ביצעה טראפ על באטלר, היה שם איגי לעשות את המסירה, וכשהסלטיקס הלכו על ההרכב הנמוך שלהם מיאמי הסתערה על הריבאונד והפכה את אדבאיו לאיום בצבע.

הירו אגב, אמר שהוא שיחק ככה כל חייו. "לפני קנטאקי, לפני ה-NBA, גדלתי עם כדור ביד, יצרתי מהלכים וקלעתי זריקות קשות." אמר. "אני מרגיש שזה המשחק שלי."  ואז אמר שיש המון שחקנים כמוהו שלא מקבלים הזדמנויות כמוהו עם מאמן וחברים לקבוצה שמאמינים בו על במה כזאת גדולה. הירו סומן כשחקן של קאטצ' אנד שוט בלבד כשנכנס לליגה, ואם היה מגיע למערכת אחרת, אולי זה כל מה שהיינו רואים ממנו.

 

בוסטון: זה רחוק מאוד מלהיות סדרת 3-1 טיפוסית, אך זו לא נחמה כשבוסטון איבדו בקצב של 20%. בוסטון ניסתה לתקוף את הנקודות החלשות באיזורית של מיאמי ולנצל את השומרים החלשים בהגנה אישית, אך הנצחון במשחק 3 לא הושג רק עם אגרסיביות, אלא גם עם נחישות. במשך יותר מדי פוזשנים ברבע האחרון, לא היה ברור מה בדיוק ניסתה בוסטון לעשות. ואחרי קאמבק מרשים ברבע השלישי חזרה בוסטון לשחק באופן מרושל ברביעי.

בתחילת הסדרה הייתה אופטימיות לגבי העובדה שבוסטון עם הייורד תוכל להסתדר טוב יותר נגד האיזורית של ההיט. הייוורד אכן עזר, והדירוג ההתקפי של בוסטון קפץ מ-106.4 נגד טורונטו ל-113.4 נגד מיאמי, אך יש כעת הרבה פחות מרווח לטעות נגד מיאמי שמשיגה הרבה מהתקפת החצי שלה.

אם דברים היו נגמרים אחרת קל היה להצביע על הקמאבק ברבע השלישי כסימן מבשר טובות לבאות. זה עדיין יכול להיות המצב, אלא שכעת הם בסכנת הדחה, ונקודות אופטימיות לא משנות יותר מדי. הפוזשנים מהחצי הראשון מהדהדים הרבה יותר.

הם אפילו לא קלעו טוב! מיאמי ניצחו משחק למרות שג'יי קראודר קלע 1-9 מהשדה ודאנקן רובינסון החטיא את כל 5 הזריקות מבחוץ. שחקני מיאמי שלא נקראים טיילר קלעו יחד 5-27 מעבר לקשת, ובוסטון השוותה את 38 הנקודות שלהם בצבע. המסקנה? הזריקות מהקו חשובות. מיאמי קלעו 24-27, הסלטיקס 17-21. ולשמור על הכדור ולא לאבד ממש חשוב.

הטופ 5 היומי

קרא עוד