Sample Page

בזמן שפלייאוף 27.9.20

בזמן שפלייאוף הלייקרס עולים לגמר ראשון לאחר עשר שנים.

לוס אנג׳לס לייקרס 117-דנבר נאגטס 107 (4-1 ללייקרס):

לברון ג׳יימס התעלה ברגעי המפתח והוביל את הלייקרס לעוד ניצחון 4-1. 

ניקולה יוקיץ׳ פתח את המשחק אגרסיבי והכדורים הגיעו אליו לפוסט. נקודות שלו ושל ג׳רמי גרנט נתנו לנאגטס יתרון בפתיחה. שתי עבירות שלו בשש הדקות הראשונות הושיבו אותו על הספסל, והלייקרס ניצלו את זה כדי לקחת את יתרון. דנבר לא ויתרו ונשארו צמודים, 33-30 ללייקרס בסוף הרבע הראשון. יוקיץ׳ הספיק לשחק 2.5 דקות לפני שביצע עוד פאול, ואת המשך הרבע הוא ראה מהספסל. לברון לקח את המשחק על עצמו, וריצת 16-4 פתחה פער דו ספרתי. 61-51 במחצית.

במחצית דווח שג׳מאל מארי סובל מחבלה בברך ימין. הוא המשיך לשחק, אבל ניכר היה שהוא סובל, והוא התקשה לשמור על היכולת שלו ממשחקים קודמים. הלייקרס המשיכו את המומנטום מסוף המחצית הראושנה והגיעו לפער של 16 נקודות. זה היה הסימן של דנבר להתחיל את הקאמבק המסורתי שלה. שתי שלשות של גרנט, סלים של יוקיץ׳, ופול מילסאפ מהעונשין השוו את התוצאה. שלשה של אנתוני דייוויס שניה לסיום הרבע קבעה 87-84.

https://twitter.com/NBAonTNT/status/1310051959294947330?s=20

המשחק נשאר צמוד בפתיחת הרבע הרביעי, עד שריצת 7-0 נתנה ללייקרס יתרון 10. לברון עם 9 נקודות רצופות ואסיסט לשלשה של דני גרין עצרו כל ניסיון חזרה של הנאגטס, והלייקרס ניצחו 117-107.

קלעו ללוס אנג׳לס: לברון 38 נקודות, 16 ריבאונדים ו-10 אסיסטים, דייוויס 27, דני גרין ואלכס קארוסו 11 כל אחד, דוויט האוורד 9 ו-9 ריבאונדים, קייל קוזמה ורונדו 8 כל אחד, מרקיף מוריס 3 וקנטביוס קולדוולפופ 2.

קלעו לדנבר: יוקיץ׳ (7 ריבאונדים ו-5 אסיסטים) וגרנט (9 ריבאונדים) 20 נקודות כל אחד, מארי 19 ו-8 אסיסטים, מילסאפ 13, מונטה מוריס (7 אסיסטים) ומייקל פורטר ג׳וניור 10 כל אחד, מייסון פלאמלי 7, פי.ג׳י דוזייר 5 וגארי האריס 3.

לברון: לאחר שספג ביקורת על כך שנראה עייף בסיום משחקים, הוא התפוצץ עם 16 נקודות (7-10 מהשדה) ברבע האחרון. הוא היה אגרסיבי, הגיע לטבעת וקלע טוב מבחוץ (למרות 1-4 משלוש). במחצית השניה הוא עבר לשמור על ג׳מאל מארי ומנע ממנו להיכנס לקצב. יהיו לו שלושה או חמישה ימי מנוחה (תלוי בתוצאת המשחק השישי בגמר המזרח) חשובים מאוד לפני הגמר. לשתי הקבוצות במזרח יש שומרים ארוכים שיקשו עליו (טייטום, בראון, באטלר, קראודר) והוא יצטרך לקחת על עצמו יותר בגמר.

דייוויס: עוד משחק מבלבל של AD. מצד אחד, הוא קלע 27 נקודות כולל שתי שלשות סופר חשובות. מצד שני, ההתקפה של הלייקרס היתה מאוד תקועה כשלברון נח, והוא לא הצליח למלא את החסר. המאצ׳ אפ בגמר יהיה לו יותר נוח כי הוא לא יצטרך להתמודד עם סנטר מאסיבי כמו יוקיץ׳ והוא יוכל לעזור יותר בהגנה לשאר השחקנים. זאת הסיבה שפרק ווגל העדיף לשחק עם עוד סנטר על המגרש. הסנטר שמר על יוקיץ׳, מה שאפשר לדייוויס ״לרמות״ בהגנה, להמר על הזריקה של מילסאפ, ולסכל את החדירות של דנבר.

סנטרים: כמו במשחק הרביעי, גם הפעם האוורד פתח בחמישייה. הוא רשם שיא עונתי בדקות (35), התרכז במשחק, ותרם לא מעט בשני צידי המגרש. לעומתו, ג׳אבל מקגי שיחק שתי דקות בלבד, ולא הצליח להסתדר מול יוקיץ׳. ווגל כבר הראה את הנכונות להפסיק לשחק עם שניהם, וכנראה זה מה שהוא יצטרך לעשות בגמר. באם אדביו זריז מידי בשביל שניהם, ואם הם ישמרו על תייס מול בוסטון AD יצטרך לרדוף אחרי בראון/הייוורד (הוא מסוגל, אבל עדיף שלא). בשתי הסדרות האחרונות לקח לווגל זמן להיסגר על הרוטציה שאיתה הוא רצה לשחק. לא בטוח שיהיה לו את הפריווילגיה הזאת גם בסדרה הבאה.

דנבר: ריצת פלייאוף אדירה של הקבוצה מקולורדו הסתיימה בטעם חמצמץ. לאורך רוב הסדרה דנבר לא נפלה מהלייקרס, ואפילו היתה טובה ממנה. למרות זאת, הנאגטס נמצעים בעמדה מצויינת לקראת העונה הבאה. יוקיץ׳ ומארי הראו שהם בסיס נהדר לבנות סביבו קבוצה, והארכת החוזה של מארי (168 מליון לחמש שנים) שתיכנס לפועל בשנה הבאה נראית לא רעה בכלל. MPJ הראה פוטנציאל להיות צלע שלישית מעניינת, ולפעמים הוא אפילו היה סביר בהגנה. סימני השאלה מתחילים כשמסתכלים על שאר הסגל. מילסאפ, פלאמלי וכנראה גם גרנט (יש לו אופציית שחקן לשנה הבאה ב-9 מליון אבל בעקבות הפלייאוף הוא כנראה יוותר עליה) יהיו שחקנים חופשיים ויציגו בפני הנאגטס דילמה. מילסאפ יחתום על חוזה נמוך משמעותית (קיבל 30 מליון בשנה האחרונה), אבל האם זה השחקן שהם ירצו לבנות עליו לשנים הבאות? הוא כבר לא צעיר (35) והתקשה מאוד התקפית העונה. פלאמלי סביר, אבל הוא לא יכול לשחק עם יוקיץ׳, וזה כבר מגביל אותם. גראנט יבדוק כנראה את השוק החופשי, וקבוצה עם מקום מתחת לתקרת שכר כמו אטלנטה מאוד ישמחו להחתים אותו, דבר שיקפיץ את השכר שלו. דנבר ינסו להחזיר אותו, ואם השיפור ההתקפי שלו במשחקים האחרונים ימשיך גם לעונה הבאה, הוא יהיה נשק מאוד יעיל. גארי האריס חתום לעוד שתי עונות, אבל חוסר היציבות שלו בהתקפה בעייתית מאוד מעלה שאלות בעמדת הגארד השני. הם יוכלו לנסות לסגור משחקים עם חמשייה של מארי, בארטון (שיחזור מפציעה), פורטר ג׳וניור, גראנט ויוקיץ, אבל חיזוק בעמדת הגארד צריך להיות בעדיפות עליונה מבחינתם.

הטופ 5 היומי

תגיות: , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 26.9.20

עדכונים ומשחק!
 
 
 
אחרי התלונות על השיפוט מצד הלייקרס, גם מייקל מאלון הגיש קובלנה לליגה בנוגע להיעדר שריקות עבור הקבוצה שלו.
 
 
אנת'וני דייוויס מוגדר בסימן שאלה למשחק 5 בשל פציעת קרסול.
 
רונדו: "הימים האחרונים היו מאוד אמוציונאליים עבורי."
 
סטיבנס: "אנחנו צריכים לשחק כל פוזשן כאילו זה הפוזשן האחרון."
 
אלן אייברסון אמר שהוא רוצה לראות את יאניס מצטרף לגולדן סטייט.
 
על פי דיווח קליבלנד מחפשת טרייד דאון בדראפט (כרגע בחירה 5)
 
מייקל ג'ורדן איפשר לראפר טראוויס סקוט לצלם את הקליפ החדש באחוזה שלו באילינוי.
 
ג'ימי באטלר על ההפסד של מיאמי: "אנחנו נהיה מוכנים בראשון."
 
 
 
למי שפספס הפודקאסט מהשבוע עם אסף רביץ
 
הפודקאסט של שגיא ואורן בבועה
 
משחק:
 
04:00 ל.א. לייקרס נגד דנבר נאגטס. 3-1 ללייקרס, דנבר כבר היו פה, האם עדיין יצליחו לחזור או שכאן ניפרד מהנאגטס? שידור בספורט 5
 
 
 
לפוסט זה מצורפת: דרכו של ריילי, שלא מאמין בטאנקינג אלא בסקאוטינג והערכת כשרון.
 
קרא עוד

5 על 5 רגע לפני הגמר, ושובו של הביגמן

המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ, והפעם מידן בורוכוב, דור ביטון, שרית מרקוביץ' שוויד, אריק זילבר ואורח מיוחד אורן לוי! שנזכיר כותב יחד עם שגיא רפאל את ספר סיכום העונה. אם עוד לא בדקתם את ההדסטארט להלן הלינק.

בעיצומם של הגמרים האזוריים, איזה גמר תרצה לראות?

אורן לוי: אני אהיה מבסוט לא משנה מה, כל הקומבינציות עובדות לי. אבל בחירת לבי מבין מי שנשאר על הלוח היא דנבר. במזרח אני קצת (קצצצת) יותר סקרן לגבי בוסטון. תנו לי דנבר-בוסטון, אבל באמת שאין איך לאכזב אותי העונה. אני כן אוסיף לפני שיברח – האלופה הזו תקבל כוכבית, אני בטוח בזה – אלא אם זו הלייקרס. זה לא הוגן, ואני מדבר נטו מבחינת לגיטמציה ציבורית. אם הלייקרס יזכו כולם יהנהנו וידברו על לברון. ואם אלה יהיו האחרות השיחה תהיה על תנאי המגרש. אני מקווה שאני טועה מן הסתם.

שרית מרקוביץ' שוויד: סדרת גמר בין לייקרס למיאמי היא הסדרה שהייתי רוצה לראות. לסדרה הזו יש הכל. הגנות חזקות, אולסטארים שלא רואים בעיניים וקרב מוחות בין מאמנים. הלייקרס, בראשות לברון ג'יימס שמעלה את הרמה של המשחק שלו ככל שהפלייאוף מתקדם, יחד עם הכישרון של דיוויס ופלייאוף רונדו, הם הפייבוריטים לאליפות, אבל מיאמי, לא פראיירים. סגל השחקנים של מיאמי פחות נוצץ, אבל קשוח ועקשן, כשכל אחד יודע את תפקידו ואת מקומו בקבוצה. באם אדביו, נותן עונה מצוינת ויהיה מעניין לראות איך הוא יתמודד מול ענקי הלייקרס ומעל כולם, באטלר, שמוכיח העונה שהוא מנהיג אמיתי.

דור ביטון: לייקרס – בוסטון. אין מה לעשות ולא משנה מי יהיה בכל אחת מהקבוצות, בתור אוהד לייקרס מגיל קטן אני מתרגש כל פעם ממפגש כזה. אז עכשיו כשבוסטון עם חצי קאמבק של הייוורד, שמנסה לחזור לתלם מול מיאמי המפלצתית בפלייאוף, זה מצית את הדמיון. לסדרה הזו יש פוטנציאל להיות גמר חזק מאוד עם הייפ משוגע, שיוסיף לו עניין גדול מאוד ומעבר לעסק המקצועי תיכנס כאן אווירת יריבות שתשפיע על השחקנים (אני מקווה). בהיסטוריה של הליגה, לייקרס – בוסטון זה הגמר האולטימטיבי.

מידן בורוכוב: זאת לא חוכמה לבקש גמר של מיאמי מול לייקרס כאשר 2 הקבוצות ב 1-3.
אני מאמין שהסדרה של מיאמי מול לייקרס תהיה תחרותית יותר. מפגש בין באטלר ללברון תמיד פיקנטי ואני חושב שאדביו יכול לתת מאץ-אפ לא רע מול דיוויס שעושה סלים קלים מול דנבר. הגארדים של מיאמי יגרמו לצרות מול הביג-סייז של הלייקרס.
ספולסטרה מול ווגל זה יתרון גדול למיאמי.
לברון בגמר הראשון שלו במערב מול מיאמי זה חתיכת פיקנטריה.
אני חושב שזו סדרה שתגיע ל 7 משחקים.

אריק זילבר: הייתי רוצה לראות גמר של דנבר נגד בוסטון. דנבר כי אני מאוד אוהב אותם, חושב שהכדורסל שלהם מהפנט והייתי שמח לראות אלופה מפתיעה, אז לייקרס לא בגמר מבטיח את זה. גם את בוסטון אני מאוד מחבב, למרות שפה פחות מפריע לי אם מיאמי יעלו, כי הם גם מסוג הקבוצות שאני אוהב. קבוצה עמוקה, קבוצתית שממקסמת את היתרונות שלה וכל משחק מישהו אחר יכול לבלוט. קיצר, #רקלאלייקרס

האם דיוויס הוא השחקן הטוב ביותר ששיחק לצד לברון?

אריק זילבר:  זה קרב קשה בין וויד של העונה הראשונה ובין דיוויס. כבר נתקלתי בשאלה הזאת בעבר והתקשיתי לתת תשובה חד משמעית. מבחינת סט תכונות דיוויס שחקן קרוב למושלם, אבל יש לו עדיין הרבה מה להוכיח. הואיל וזה כל כך קרוב אני אגיד בינתיים לא, למרות שזו תשובה שעשויה להשתנות מאוד מהר.

אורן לוי: דוויין וויד בעונה הראשונה שלהם יחד היה קצת טוב יותר, אבל מתאים פחות מבחינת סגנון המשחק שלו ושל ג'יימס. ההתאמה עם דיוויס כמעט מושלמת. זה בין שניהם, אין מתחרה אחר. דיוויס עדיף על קיירי בשיאו, וגם על בוש ולאב שמבחינתי לא במיקס בכלל. אם אנחנו שופטים אינדיבידואלית – האדג' הולך לוויד. ברור שמבחינת קריירה דיוויס לא שם. אבל גם מבחינת איך שהוא משחק ליד לברון – וויד היה דומיננטי יותר מדיוויס. אולי בעונה הבאה אני כבר אשמע אחרת.

שרית מרקוביץ' שוויד: לברון ג'יימס שיחק עם שחקני היכל תהילה עתידיים, הרשימה המצומצמת כוללת את וויד, איירווינג ודיוויס. את קווין לאב וכריס בוש, הרשיתי לעצמי להוציא מהרשימה. שניהם שחקנים התקפיים מצוינים, אבל שניהם היו צלע שלישית בקבוצות שלהם. כשאתה משחק לצד לברון ואתה אפילו לא מס' 2, אתה לא באמת יכול לזכות בתואר "השחקן הטוב ביותר ששיחק לצד לברון".
קיירי היה פקטור מאוד משמעותי באליפות ב-2016 ו-וויד היה היחיד שזכה באליפות גם בלי לברון, אבל למרות זאת, את התואר יקבל דיוויס. שחקן עם יכולות פנומנליות והתאמה נהדרת לצד לברון כבר עכשיו.

דור ביטון: אם מסתכלים באופן אינדיבידואלי, דיוויס הוא השחקן הטוב ביותר ששיחק ליד לברון. לאב וקיירי לא מתקרבים לאיכות שלו. אבל, והאבל גדול, השילוב של לברון ודווין וויד היה בין הטובים שראה המשחק. יכול להיות שוויד פחות טוב ב1×1 אבל דיוויס לא הגיע העונה לרמה של כזאת אורגניות וכימיה מתפרצת כמו וויד ולברון. ולכן – דוויין וויד.

מידן בורוכוב:  נתון שאולי לא ידעתם על לברון ודיוויס: ג’ורדן ראשון ב-PER בהיסטוריה. לברון ודיוויס דולקים אחריו. דווין וויד לא באזור חיוג של דיוויס שיכול להיות MVP. זה נראה טירוף כשהלייקרס ויתרה על העתיד שלה ועל 4 שחקנים בעבורו וזה הימור שהוכיח את עצמו עד עכשיו.
דיוויס, מלבד היותו שחקן התקפי מגוון מאוד עצום הגנתית, השנה/שנתיים/שלוש עם לברון תתרום לו להמשך הקריירה. רק שיוכיח עליונות ויצליח לנפק 3 טבעות לפחות, כמו וויד. אני מאמין שדיוויס לא רק השחקן הכי טוב ששיחק לצידו הוא גם המתאים ביותר באופיו (ע״ע קיירי).

באם אדביו יכול להיות השחקן שמיאמי צריכה לבנות עליו? או שהוא פנטסטי ככינור שני?

מידן בורוכוב: באם אדביו מפתיע אותי. הוא שחקן אול אראונד עם יכולות מאוד גבוהות. סיפור החיים שלו, למי שלא מכיר, די מדהים, הוא גדל ללא אבא בצפון קרוליינה והוא עדין קשור לאמא.
פט ריילי השווה אותו לשון קמפ כשבחר בו בדראפט והוא צודק, רק שאדביו שחקן שיכול לשמור על כל העמדות.
אני חושב שכן, הוא יכול להיות פרנצייז פלייר, משהו בסגנון של דוויט הווארד בימיו הטובים באורלנדו. חלק מזה תלוי בהתפתחות של הירו, נאן ורובינסון. אני חושב שזה יכול לעבוד נהדר.

אריק זילבר: אני מאוד מעריך את באם, אבל הוא לא יכול להיות כרגע השחקן המוביל של קבוצה. הגנתית הוא פנטסטי, אבל התקפית הוא עדיין מוגבל מכדי להיות הכוכב הראשי של קבוצה. הוא יכול להוביל כדור והוא מוסר טוב, אבל הקליעה שלו לא מספיק טובה והמקום היחיד בו הוא קולע ביעילות זה רק מתחת לסל. הוא יכול לזרוק מיד ריינג' קצר וגם לקלוע, אבל האחוזים שלו לא מספיק יעילים כרגע. אם יעבוד על הקליעה ועל סיומת מחוץ ל- restricted area אז יהיה אפשר לבחון את הטענה הזאת מחדש. בינתיים הוא נמצא במקום המושלם עבורו, בורג מאוד חשוב בקבוצת עלית, אבל לא הכוכב הראשי.

אורן לוי: זכור לי פודקאסט שעשיתי עם אלון ארד העונה שבו אנחנו ממש מדברים ספציפית על זה. אלון, והפלייאוף האחרון שכנעו אותי שבאם יכול להיות השחקן הכי טוב באלופה, אבל בסיטואציה מאוד מאוד ספציפית (דטרויט 2004, ס"א של תחילת העשור, או משהו כזה), וגם בסיטואציה הזו, יהיה איזה סקורר-על לידו, וכל היום נריב מי הטוב שבהם. אז ברמה העקרונית אני לא חושב שמיאמי תהיה קונטנדרית עם באם יהיה זה שבונים עליו. זה מאוד קשור ביכולת שלו ליצור לעצמו ולאחרים – הוא טוב, אבל לא מספיק בשביל ש-3 מתוך כל 4 התקפות יתחילו ממנו. שזו דרך פשוטה להתייחס לכוכבים שהם המנועים של ההתקפה.

שרית מרקוביץ' שוויד: באם אדביו, בן 23, אולסטאר, נתן עונת פריצה מדהימה והיה אחד המועמדים החזקים לתואר השחקן המשתפר של העונה. רק שכדי ששחקן יהיה מס' 1 בקבוצה, הוא צריך להיות סופרסטאר, עם ביצים של שור וחוסן מנטלי.
בעוד שאת 2 הקריטריונים האחרונים נראה שיש לו כבר עכשיו, כדי להיות מס' 1 בקבוצה הוא צריך להפוך לסופרסטאר ובשביל זה הוא צריך לשפר את הקליעה ולהראות יציבות ועקביות למשך יותר מעונה אחת, אבל אני ממש לא אופתע אם עוד שנתיים שלוש זה גם יקרה.

דור ביטון: באם אדביו שחקן פנטסטי, הוא עוד מאוד צעיר ומוקדם לחזות, אבל אם אני צריך להמר אני אגיד שהוא יכול להתפתח להיות שחקן שני אדיר. לא רואה אותו מוביל קבוצה כי לא ראיתי אותו מביע יותר מידי אופי מחוץ למגרש עד עכשיו, אבל הגג האימתני שלו, המחוייבות, ההגנה, החדות מתחת לסל נותנת לו את האופציה להיות אחד מהשחקנים המובילים במיאמי בשנים הקרובות. כן, לא בתור מספר 1 אבל אחלה של כינור שני.

אם אתה בונה קבוצה- יוקיץ או AD?

דור ביטון: זאת שאלה קשה כיוון שדיוויס לא באמת הצליח להוביל קבוצה בעצמו בניו אורלינס. לבנות סביבו את הקבוצה זה גבולי מאוד, גם בגלל אופי המשחק שלו, הוא לא תמיד משאיר אצלו את הכדור בהובלת התקפות חשובות, אבל הוא כן סקורר אדיר ושחקן הגנה מטורף. יוקיץ' מראה עונה שניה ברציפות איזה שחקן מוביל נהדר הוא. משרה שקט וביטחון לשחקנים  סביבו, משתדל בהגנה, מוביל התקפות באופן נדיר לסנטר, מראה אופי (חזרה מ3-1 פעמיים זה לא רק בזכות ג'מאל מארי) – יוקיץ'.

מידן בורוכוב: אחרי כל הסופרלטיבים לדיוויס בשאלה 2 זה די מתבקש שאבחר בו. דיוויס סוחב איתו סוג של גיבנת של חוסר הצלחות עם הפליקנס. יוקיץ הוא החבילה השלמה אם אתה מחפש מימד קבוצתי.
מה שאני אוהב בדיוויס זה שהוא נראה כאילו הוא משחק בהילוך שני. הפוטנציאל שלו עדיין לא מומש, גם לא יכולת המנהיגות אבל הוא מניה הרבה יותר בטוחה ב 2 צידי המגרש.
אם אני רוצה לבנות קבוצה סביב שחקן, דיוויס הוא הבחירה הראשונה שלי בכלל, לא רק מול יוקיץ'.

אריק זילבר:  שאלה שעלתה לא מעט בפורומים לאחרונה. אם לקחת בחשבון את כל הפרמטרים, ולמרות שאני חושב שדיוויס מכונת כדורסל קרוב למושלמת מבחינת סט היכולות שלו, אני אלך על יוקיץ'. גילוי נאות, אני פאנבוי רציני שלו, אבל יש הגיון בבחירה שלי. אני חושב שההשפעה של יוקיץ' על הקבוצה יותר גדולה משל דיוויס ואני רואה את יוקיץ' ממשיך להתפתח. אני חושב שהוא יהפוך לאחד המוסרים הגדולים שהמשחק ראה (גם אם זה לא יתבטא בממוצעי אסיסטים קיצוניים) ואם אני צריך לדמיין, אני חושב שהיה מגיע יותר רחוק עם ניו אורלינס של דיוויס, כשהפוך אני לא רואה את דנבר טובים יותר עם דיוויס במקומו.

אורן לוי: יוקיץ'. אני לא מאמין שאני אומר את זה. דיוויס פנטסטי. אבל אני מזהה בו תכונות שלא הייתי רוצה בשחקן הכי טוב שלי. זה לא אומר שהוא לא יכול לעשות את זה. אבל יוקיץ' פשוט שם כבר. הוא לא מגן נוראי למרות שהוא דורש התאמות, והתקפית הוא פותח עולם שלם של אפשרויות. קבלת ההחלטות והיצירתיות שלו שמים אותו בספרה אחרת מדיוויס, שהוא מצדו הפינישר הכי טוב בעולם. זה קרוב – הגנתית דיוויס מאפשר לך לעשות דברים מדהימים. אני מת על שניהם. אם היה מישהו עם המוח של יוקיץ' והגוף של דיוויס הוא היה הטוב בהיסטוריה. אבל בסופו של דבר ליבי עם הג'וקר.

שרית מרקוביץ' שוויד: יוקיץ מדהים, תענוג לראות אותו משחק, אבל אם אני צריכה לבנות קבוצה אני הולכת על דיוויס.
דיוויס, חד הקרן המקורי, גארד בגוף של סנטר, שמעדיף בכלל לשחק כפאוור פורוורד, יודע לעשות הכל וברמה גבוהה ב-2 צידי המגרש. הדרך בה הוא משחק, היכולת שלו לקלוע כמעט מכל בלטה על הפרקט, לצד הגנה חזקה והעובדה שהוא יכול לשמור על שחקנים בכל העמדות מאפשרת למועדון גמישות בהחתמת השחקנים המתאימים שישחקו מסביבו.

לקראת העונה הבאה. האם צריך לשקול חזרה למשחק עם קהל עם/בלי הגבלות? האם לשחק במתחמי מיני-בועה איזוריים? לדחות ולשחק עונה מקוצרת?

שרית מרקוביץ' שוויד: העולם עדיין לא מוכן למשחקים עם קהל עם/בלי הגבלות. בחוץ משתוללת מגיפה עולמית, זה לא זמן לניסויים.  הבועה הוכיחה את עצמה, אז למה להרוס משהו שעובד? זוכרים איך כמה חודשים היינו בלי כדורסל? זוכרים איזה מבאס זה היה? עם כל הקושי בהקמה ובתחזוקה של מתחמי מיני בועה אזוריים, כרגע נראה שהם הכרחיים.

דור ביטון: בועה היא לא ריאלית, השחקנים לא מפסיקים להתלונן, אבל אם ידחו את הליגה עד שיהיה חיסון אנחנו לא נראה NBA בשנה-שנתיים הקרובות, ולכן צריך לחשוב על פיתרון שחי לצד הקורונה. לצערי לא חשבתי על הפיתרון האולטימטיבי, אבל בועה כמו עכשיו פשוט תגרור עוד נהי גדול מהשחקנים אפילו יותר ממה שהיה, ומשחקים עם קהל לא ריאליים, ולכן הפתרונות האלה לא יכולים לקרות. מקווה מאוד שאדם סילבר ימצא עם הצוות שלו פיתרון נכון ומהנסיון עם סילבר הוא ימצא.

מידן בורוכוב: זו נקודה מאוד כואבת, בעיקר עם הסגר הנוכחי הבא אלינו לרעה. קשה לראות כדורסל משוחק בקרוב, אדם סילבר מספיק חכם להבין את זה. הקונספט של הבועה היה חד פעמי, אם לא ימצא חיסון בקרוב, יכול להיות שצריך לשקול דרך להכשיר את האולמות. אני חושב שחלוקה לתאים עם תפוסה של 50 אחוז ריאלית. צריך לשמור על בריאות השחקנים עם בדיקות.
אני מתנגד למתחמי המיני-בועה בגלל שקבוצות במזרח יכולות לחגוג בעוד קבוצות מערביות יהיו במיני בועות תחרותיות יותר. עונה מקוצרת היא פתרון בשילוב משחקים עם קבל והגבלות.

אריק זילבר: השאלה מה יהיה המצב מבחינת הנגיף. ברור שההעדפה היא לחזור לשחק עם קהל, גם אם יהיו הגבלות של מקום באולם. כל דבר שיהווה התחלה של נורמליזציה הוא מבורך. מה שכן, אני חושב שיש מקום (ושמעתי כבר דיבור על זה) לנסות ליצור לוחות זמנים עם כמה שפחות טיסות. ואני מפנטז על משהו דמוי בועה לפלייאוף, גם ללא קורונה. לא מתחם סגור, אבל מקום אחד בו יתנהלו כל המשחקים. אנחנו רואים רמת כדורסל מאוד גבוהה הפלייאוף, ואם איכשהו משהו כזה יתאפשר זה יהיה אדיר.

אורן לוי: אני לא בטוח איזו סמכות יש לי כדי לענות תשובה רצינית. אני רק יכול לנחש שארה"ב יקירתנו תסתכל על כל הנתונים, תשקיע את כל המשאבים בהבנת המצב וחיזויו, תהיה מסודרת, עניינית ומחושבת – ואז תעשה את מה שמבטיח לה הכי הרבה כסף בהכי פחות זמן. כשזה יקרה תעשו פרצוף מופתע.

תגיות: , , , , , , , , ,
קרא עוד

בזמן שפלייאוף 26.9.20

בזמן שפלייאוף בוסטון מאריכים את העונה לפחות בעוד משחק.

בוסטון סלטיקס 121 – מיאמי היט 108 (3-2 למיאמי)

המשחק התחיל כשכלום לא עבד לבוסטון. הם החטיאו 11 מ-12 הזריקות הראשונות במשחק, והיה להם מזל שהיתרון היה רק 7 במחצית, בהתחשב בכמות הנקודות של מיאמי מהזדמנות שניה ומזריקות עונשין.

ואז הם קמו לתחיה, בסכנת הדחה ג'ייסון טייטום השתלט על הצבע וקו העונשין ברמה שרשם אותם על שמו בטאבו. דניאל ת'ייס היה נפלא בשני צידי המגרש כשהפריע לזורקים וקולע לייאפים. קמבה ווקר השתלט עם הפיקנרול ומרכוס סמארט צלף סטפבק לשלוש. ג'יילן בראון מילא חוסרים היכן שצריך והסלטיקס עם ריצה מרשימה שהצילה את העונה.

ג'ייסון טייטום סיים את המשחק עם 31 נקודות, 10 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, קלע רק 8-22 מהשדה אבל 12-14 מהעונשין. בראון סיים עם 28 נקודות ו-8 ריבאונדים. ווקר הוסיף 15 נקודות ו-7 אסיסטים, אך הפלוס מינוס שלו של פלוס 21 היה בהחלט מייצג – הרבה מההצלחה של בוסטון במחצית השניה הייתה בזכות הכניסה שלו אל תוך לוע ההגנה של מיאמי.

גוראן דראגיץ' החזיק את מיאמי בתמונה, סיים עם 23 נקודות, 8-17 מהשדה, אך יצא בעבירות 4 וחצי דקות לסיום. דאנקן רובינסון סיים עם 20 נקודות, אך 17 מהם היו במחצית הראשונה. ג'ימי באטלר ובאם אדבאיו היו עם 8 ריבאונדים ו-8 אסיסטים כל אחד ו-30 נקודות משותפות אך כשבוסטון התחילו לרוץ מיאמי פשוט לא הצליחה לתפוס.

ההיט קלעו 7-36 מעבר לקשת וההתקפה שלהם פשוט קרסה כשבוסטון שיפרו את הגנת הצבע. היתרון של בוסטון הגיע ל-19.

מיאמי עדיין שולטת בסדרה ומובילה 3-2. משחק 6 בלילה בין ראשון ושני.

נקודות:

הסלטיקס כאן! בראד סטיבנס אמר לשחקנים שזה פעם ראשונה מזה כמה משחקים שהם שיחקו כדורסל של סלטיקס. ההגנה יצרה התקפה, השלשות נפלו במקום הנכון והגנת מיאמי הרגישה את הלחץ.

כשכתב שאל את סטיבנס על הגעה של בוסטון לטבעת ענה סטיבנס שזה היה דגש מאז מחנה האימונים שהתקיים בדיוק לפני שנה. אותה תשובה ענה גם כשנשאלה לגבי הפרעה לזריקות (קונטסטד).

בראון אמר שהסלטיקס היו חייבים לתקוף את הצבע, גם כשנדמה היה שהאורך של שחקני מיאמי חוסם כל נתיב חדירה אפשרי, וההתקפה נראתה יותר נחושה. ולמרות שהסלטיקס נראו יותר אקטיבים, בראון ייחס את השיפור לדרך בה תועלה האנרגיה. לטענתו במחצית ווקר אמר לקבוצה להירגע קצת. הם היו לחוצים מדי. ולטענת בראון ההבדל היה שהם פשוט שיחקו בשליטה, לא מהיר או פזיז מדי.

לאורך 5 המשחקים של הסדרה עד כה היא הייתה תחרותית, צמודה ומבלבלת.  האיזורית  2-3 של מיאמי למשל, בוסטון התקשתה מולה, אך גם היו משחקים בהם מצאה פתרונות, הצליחה לפצח, רק בשביל שוב ליפול נגדה משחק לאחר מכן או אפילו אותו משחק מאוחר יותר.

בוסטון שינתה והתאימה ליינאפס, אך כל הזמן המשיכה בהיי פיקנרול ולתקוף את הצבע. המטרה של האיזורית היא לבלגן את ההתקפה של בוסטון, לגרום לפליימייקרס לחשוב יותר מדי ולהשאיר את אדבאיו קרוב לטבעת. עם כמה שהנצחון היה מעודד, האיזורית עדיין עבדה ואין שום ערובה שבוסטון שוב יהיו הקבוצה הזאת שהיו היום.

 

דילמות: סטיבנס עשה כל מיני החלטות וניסיונות עם הרוטציה, גורדון הייוורד כרכז, גראנט וויליאמס לצד אנס קאנטר בקו הקדמי. דווקא החמישיה הנמוכה הופיעה לזמן קצר ולא ממש הטרידה את מיאמי.

"הם לא ממש שיחקו הרבה זמן יחד" אמר סטיבנס. "אני חושב שהאיום על הטבעת מייצר עבורנו הבדל משמעותי. בהחלט יהיו עבורנו הזדמנויות לחזור לזה, אך אין תשובה ברורה של חמישיה גבוהה או נמוכה. אני חושב שמיאמי עושים עבודה טובה בלהעניש הרכב נמוך עם חסימות נמוכות כך שאי אפשר להחליף, עוצרים את החסימות שלנו הריבאונדים נגד. וקשה גם לקלוע מכיוון שבאם לא באמת בחסרון נגד הרכב נמוך."

באופן אידיאלי היה יכול להיות נחמד לראות את ההרכב הזה מקבל עוד דקות, אך סטיבנס סיפק הסבר מצוין של החסרונות שלו. אם ההרכב מייצר עצירות וריצות ההרכב הזה יכול להיות קטלני. בסדרה הזו לעומת זאת, אדבאיו מהווה בעיית מאצ'אפ, אז סטיבנס נאלץ להיות בררן.

קאנטר שיחק 10 דקות, כמעט כולן במחצית השניה. זה היה מהלך מאזן: הוא אילץ את מיאמי לעבור לדרופ, ובצד השני הסתובב עם מטרה ענקית על הגב. בוסטון סיימו את הדקות איתו בפלוס 3 שבהחלט הצלחה.

בהמשך המשחק סטיבנס הלך עם השחקנים שהוא בוטח בהם לחלוטין. בראד וואנאמייקר לא שיחק במחצית השניה, ואף אחד למעשה מלבד 6 שחקני "החמישיה" לא שיחק ברבע הרביעי, אפילו כשווקר עף בעבירות באמצע הרבע.

זה יהיה משהו מעניין לעקוב אחריו במשחק הבא (ובתקווה גם לאחר מכן) במיוחד לאור כמה שמיאמי היו טובים יותר במחצית השניה עד המשחק הקודם.הייוורד עבר את 30 הדקות בכל משחק ות'ייס נכנס לבעיית עבירות מהר מדי בשביל לשחק הרבה דקות.

אדבאיו האשים את עצמו: אדבאיו היה מתוסכל לאחר המשחק. הוא אמר שהוא היה איטי מדי, לא הצליח לנהל את ההגנה כמו שהוא עושה בד"כ ושהחטיא זריקות שבד"כ הוא קולע.

"המשחק הזה עלי" אמר. "שיחקתי גרוע, וזה לא יכול לקרות. אני יודע את זה ואני מרגיש שאכזבתי את חברי."

זה ראוי להערכה אך גם קצת שגוי. ג'ימי באטלר אמר שזה על כל הקבוצה.ההיט הרשו לטעויות להיערם ולהתגבר ברבע השלישי כמו כדור שלג, ואריק ספולסטרה העיר שהשחקנים כמכלול הרשו לחולשה בקליעה לזלוג להגנה.

כל עוד אדבאיו מחוייב, ובינתיים הוא בהחלט, טעויות הגנתיות ממש לא יכולות להיות רק עליו. הוא מגן מוכשר, מהסוג שיכול לחפות על המון טעויות של הקבוצה, אך יחד עם זאת ההגנה של מיאמי לא בנויה על לתעל את ההתקפה אליו כמו יוטה וגובר.

אדבאיו הוא כמעט חסר תחרות בליגה מהבחינה של יכולת להחליף ולשמור על גארדים, ולנטרל מהלכים כשומר שבא לעזרה בהגנה, ובוסטון מנסה להפוך את היתרונות הללו לחסרונות. כשהוא מחליף לשחקן פרימטר הסלטיקס מעבירים מהר את הכדור לתוקף אחר על מנת לוציא אותו מהמשוואה. בוסטון כבר למדה לזהות מתי הוא נלהב מדי לבוא לעזור בהגנה ולנצל גם את זה עם תזמוני חיתוכים כשהוא בבסיס האיזורית.  אולם עדיין זה ממש לא קרוב להיות הבעיות העיקריות של הגנת מיאמי.

 

הטופ 5 היומי

 

 

 

תגיות: , ,
קרא עוד

עדכונים 25.9.20

עדכונים ומשחק!
 
 
 
 
ניק נרס אמר שלא חשב פעמיים על חתימת הארכת החוזה בטורונטו "אני אוהב להיות פה."
 
בימים האחרונים היו מספר שמועות על טרייד אפשרי של באדי הילד לפילדלפיה, אולם לא ממקור אמין. אלא שאז פוסט אינסטגרם שבו נאמר "באדי הילד רוצה להיות סיקסר, תגרמו לזה לקרות." קיבל לייק מבאדי הילד.
 
מאט בארנס הציע לקליפרס "לשרוף כל דבר עם קליפרס עליו" אחרי שיעברו לאינגלווד.
 
ג'ימי באטלר השתתף באימון עם גופיה של טיילר הירו
 
אנת'וני דייוויס על הפציעה בקרסול: "אני אהיה בסדר."
 
בנו של ג'ואל אמביד נולד ושמו: ארתור אלייז'ה דה פאולה אמביד.
 
כרגע המתמודדים היחידים למשרה בפילדלפיה הם דאנטוני וטיירון לו.
 
בילי דונובן אמר שרצה להצטרף לבולס לאור ההיסטוריה האייקונית של המועדון.
 
חואנצ'ו הרננגומז לא ישתתף במחנה האימונים של הטימברוולבס, מכיוון שיקח חלק בצילומי סרטו החדש של אדם סנדלר.
 
 
 
 
משחק:
 
03:30 בוסטון נגד מיאמי. 3-1 למיאמי. האם בוסטון יצליחו לצמצם או שמא מיאמי תעלה הלילה לגמר? שידור בספורט 5.
 
 
 
לפוסט זה מצורף: דוראנט מתמודד עם הייטרים
 
קרא עוד

עדכונים

טוויטר

פייסבוק

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות