שגיא ואורן ואורח מיוחד – ירון טלפז. ירון טלפז מביא את הכשרון שלו לספר סיום העונה שלנו ומצטרף לערן סורוקה וכותבים אחרים. חוץ מזה עשינו דראפט של השחקנים שהולכים לשחק בגמר, דיברנו על העז בחדר, על הוייבים של 2004 והוייבים של ג'ורדן, ופרידה קצרה מדוק, דנבר ובוסטון
2020 NBA Draft Combine participants list — LaMelo Ball will participate; projected top selections Anthony Edwards, James Wiseman and Obi Toppin are not: pic.twitter.com/Yp3kK5mBAD
— Shams Charania (@ShamsCharania) September 28, 2020
תגובה לרשימת השחקנים לקומביין. בלינק המצורף, רשימת הפרוספקטים שישתתפו בקומביין. מכיוון שלא תהיה כל צורה של משחק…
Posted by Disgruntled Phoenix Suns Fan – אוהד סאנס ממורמר on Monday, September 28, 2020
בזמן שפלייאוף – מיאמי עולה לגמר לראשונה מאז 2014, ותפגוש שם את מי שלקח אותה לשם בפעם האחרונה.
יומיים אחרי שבאם אדבאיו האשים את עצמו בהפסד במשחק 5, הוא שיחק אולי את משחקו הטוב בקריירה ושלח את מיאמי לגמר. אדבאיו קלע שיא קריירה של 32 נקודות, 11-15 מהשדה, יחד עם 14 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. הוא גם קלע 10-11 מהקו.
במשך כל הסדרה אדבאיו היוה בעיה עבור בוסטון עם היכולת שלו להתגלגל לטבעת, התקפות מכדרור ומסירות מדויקות. הסלטיקס ניסו 3 סנטרים במשחק 6 וכשמיאמי עלו ליתרון 7 4 וחצי דקות לסיום, הסלטיקס ניסו הרכב בלי סנטר.
בערך 7 דקות לסיום בוסטון הכניסו את דניאל ת'ייס למשחק עם יתרון נקודה. מיד אדבאיו לקח אותו בכדרור והגיע עד הטבעת להטבעה עם שני ידיים. בפוזשנן הבא אדבאיו הלך שוב עם ת'ייס עליו לקליעה מהמיד ריינג', פלוס פאול. התקפה לאחר מכן הוא סידר לג'ימי באטלר זריקה נוחה ולאחר מכן ת'ייס יצא בעבירות כשניסה לשמור עליו.
אדבאיו היה פשוט בלתי עציר אך ההיט ניצחו בצורה מאוזנת. באטלר קלע 22 נקודות 8-19 מהשדה, עם 8 אסיסטים. טיילר הירו עלה מהספסל וקלע 19 נקודות, חילק 7 אסיסטים ושוב כמה מהלכי קלאצ'. אנדרה איגודאלה קלע 15 נקודות ביום מושלם של 5-5 מהשדה, כולל 4-4 מעבר לקשת.
בוסטון קיבלה 26 נקודות מג'יילן בראון עם 10-17 מהשדה, ו-24 נקודות ו-11 אסיסטים מג'ייסון טייטום. הסלטיקס היו עם 2-14 לשלוש ברבע האחרון, ולא הצליחו לשמר את היעילות של תחילת המשחק מול הגנת מיאמי.
נקודות:
מיאמי אפילו לא נזקקה הפעם לדראגיץ': גוראן דראגיץ', שהיעילות שלו בבועה הייתה אחת מהנקודות החשובות בריצה של מיאמי בבועה, ירד לספסל 9 דקות לסיום ולא חזר. מיאמי סגרה את המשחק עם באטלר, הירו, דאנקן רובינסון, איגודאלה ואדבאיו. הרכב גדול, ורסטילי עם יכולות הגנתיות וסוויטצ'אבילי, המון יכולת ניהול משחק וכמה קלעים קטלניים.
"אדבאיו החליט שהוא חודר לסל וכובל אותנו עם הקלעים סביבו." אמר בראד סטיבנס. "והפיזיות שלהם היא משהו שאני לא בטוח שדיברנו עליו מספיק. הם חזקים, פיזיים, קשוחים ואדבאיו במיוחד שלט ברבע האחרון. אפילו במהלכים שהוא לא קלע, הנוכחות שלו השפיעה, וזה הפריע לנו ביכולת שלנו לשמור עליו."
סטיבנס אמר גם שההיט הקבוצה הטובה במזרח וראויים לייצג את המזרח כפי ששיחקו. זה לא משהו שמישהו אמר או חשב בתחילת העונה, אך אלה שהופתעו עכשיו לא ממש שמו לב. הקבוצה של מיאמי שתפגוש את הלייקרס, הרבה יותר טובה מהקבוצה שהייתה במחנה האימונים לפני כשנה. (בדיוק לפני שנה באטלר הוצג במיאמי)
איגודאלה שהיה כל כך חיוני לנצחון הזה, עדיין כל כך חכם ויעיל בשני צידי המגרש, הגיע בטרייד במהלך העונה, יחד עם ג'יי קראודר שאמנם היה קר מאוד נגד בוסטון, אך היו לו כמה הצלחות בהגנה על טייטום. אריק ספולסטרה אמר שהוא כבר לא מתייחס לטיילר הירו כרוקי. 4 חודשי ההשבתה היו כמו אוף סיזן עבורו כך שהוא עשה את קפיצת השנה השניה שלו. 2 שחקני חמישיה במהלך העונה – קנדריק נאן ומאיירס לנארד היו כבר מחוץ לרוטציה.
וכמובן אדבאיו. אחרי שנבחר לראשונה לאולסטאר, והגיע שני בהצבעות לשחקן המשתפר הוא היה אפילו טוב יותר עד כה באורלנדו. העמיד ממוצעים של 21.8 נקודות ב-66.3 TS% בסדרה נגד בוסטון, הרבה בזכות השיפור במידריינג, פלואטרים וזריקות עונשין.
"הוא מזיז את המחט בכל דרך אפשרית." אמר עליו ספולסטרה. "אי אפשר לשים סטטיסטיקה למה שהוא עושה וזו כנראה הסיבה למה התעלמו ממנו בקולג'. הוא נלחם כל פוזשן, והוא ממש מתפתח כמנהיג. הבגרות שלו הרבה מעבר לגיל שלו, המשחק ההתקפי שלו גדל כל יום, והוא רוצה את את האחריותולא מפחד לסחוב על הכתפיים."
אריק ספולסטרה אמר שלפני 6 שנים הוא הבטיח לגוראן דראגיץ' שהם יבנו קונטנדרית. זה לקח יותר משרצו, וזה קרה באופן שאף אחד לא חשב, ובסוף גארד בן 20 עם תעוזה, קלעי שלשות שבכלל לא נבחר בדראפט ופוינט סנטר הגשימו את זה.
מיאמי חמים: חלק גדול מהסלים של מימאי היו פשוט בזמן הנכון. ב-5 המשחקים מיאמי קלעו 30.5 אחוז משלוש, ורק 23.8 אחוז בשני ההפסדים.
במשחק הלילה איגודאלה להט עם 4-4, רובינסון קלע 15 עם 5-7 וזרק כל פעם כשהיה לו טיפה מרווח. מיאמי לא זרקה המון שלשות, הם סיימו עם 13-27, בזמן שבוסטון היו עם 15-46. אך רוב השלשות היו מתאימות לקצב המשחק.
לפי CTG מיאמי בנוסף קלעו 10-20 מידריינגג' קרוב, ובנוסף 5-10 מידריינג' ארוך. זה משהו שקשה מאוד לעשות וזה מראה שבנקודה הזו של הסדרה, הם ידעו בדיוק איך ומאיפה הם רוצים לתקוף את הגנת הסלטיקס. במשך המשחקים האחרונים הם התמקדו בלשים את קמבה ווקר והסנטרים של בוסטון במצבים לא נוחים.
הגודל כן קובע: כן, מהפיכת הסמול בול.אבל התקפת בוסטון בשני המשחקים האחרונים הייתה פשוט טובה יותר כשקמבה היה על הספסל, ובוודאי ההגנה. וכמובן שבוסטון לא הצליחה להסתדר עם באם אדבאיו שפשוט התעלל בה בכל צורה שהיא. עושה רושם שאמנם שחקנים גדולים מדי מתחילים להיעלם, אך גם שחקנים קטנים מדי כמו קמבה ווקר שהוא 1.82 והתקשה כל הפלייאוף הגנתית כשהיה צריך לשמור על מישהו שהוא לא פרד ואנוליט. בנוסף מאמנים טובים בפלייאוף גם הצליחו למצוא עבורו פתרונות, ולגרום לו להיות פחות יעיל. בצד השני בוסטון לא תצליח להיות קונטנדרית אמיתית בלי מישהו שידע להתמודד עם האדבאיו והדייוויס של הליגה. עם אמביד זה היה קל יחסית כי הוא הולך לאיבוד כשהוא לא בצבע, אבל מישהו שגם יודע לצאת והוא גם גדול פשוט חיסל אותם. הכדורסל בקרוב יכלול שחקנים מגובה 1.90 עד 2.13 בעיקר עם מעט מאוד חריגים בשני הצדדים. אבל ידרשו גם שחקנים משני הצדדים ולא רק צד אחד כפי שניסו יוסטון או פילדלפיה לעשות. אני חושב שההפסד בסדרה הזאת שינה את תכניות הדראפט של בוסטון, וללא ספק את התכניות לקיץ. הייוורד כרכז בתור חיפוי לווקר זה מעולה, אבל כמובן תלוי במחיר. מי יוכלו להשיג שיעזור להם להתמודד עם האיום הגדול? לא ברור כרגע אבל אין ספק שיש כבר מי שחושב על זה. אולי פרשס אצ'יווה מהדראפט, אולי מישהו אחר בטרייד. (ממש לא אמביד)
בוסטון: הסלטיקס הולכים הביתה, אך הם היו צריכים מלכתחילה לשחק ברמה גבוהה בשביל לתת לזה לברוח, הם היו במיטבם כשהפעילו המון לחץ על הכדור, בראון וסמארט היו עם חטיפות ומהלכי חוף-אל-חוף וגראנט וויליאמס הראה יכולת חילוף בהגנה די טובה. התקפית הם נראו חלשים נגד האיזורית של מיאמי רוב הזמן, ותקפו אותה עם פיקנרול וחדירות שהראו יכולת מבטיחה.
הם השיגו המון שלשות חופשיות בהתחלה, שעם הזמן נעלמו, ולא הצליחו יותר להשיג עצירות בהגנה, ובחירת הזריקות הייתה בהחלט בעייתית בחלקים של המשחק.
סופו של דבר ככה נראו 4 ההפסדים של בוסטון למיאמי. הם הצליחו לקלוע 675 נקודות בסדרה מול 674 של מיאמי ולהפסיד ב-6 משחקים. מיאמי לא הראו עליונות מוחלטת על בוסטון, אך ברגעי ההכרעה, הסלטיקס פשוט לא הצליחו לספק את הסחורה.
*
הקדמונת קצרה כי אמנם אני כותב ב"כדור" כבר ממזמן אבל קטגוריה משלי זה חדש. מה שכייף בזה, בשבילי לפחות, הוא שאני יכול להמשיך לעשות מה שאני נהנה ממנו – העובדה שאין קו מנחה מסויים לשמור עליו, אלא לזרוק את המחשבות שלי בנושאים שמעניינים אותי.
מקווה שגם אתה תאהבו.
*
היט – סלטיקס: משחק 6, וסדרה.
1. יאלללה, איזה סדרה מצויינת ומהנה זו היתה. אחרי שמיאמי מנצחת אותה בשישה, המאזן הסופי הוא 675:674 (לסלטיקס). באמת שהגיע לנו משחק 7 בסדרה הזאת.
2. במהלך כל הסדרה אני עוקב אחרי הפרוורדים הקולעים של מיאמי, וחושב שמשחק ג'וקר כלשהו יהיה גורם מכריע. אז קראודר מסיים גם היום, עם 1 מ-5, סה"כ 7 מ-38 מאז משחק 2, ואחרי 42% מהשלוש עד אז, אני את הניחוס שלי הבאתי. הסלטיקס לא יוכלו לבוא אלי בטענות.
אבל ג'וקר היה גם היה. גמר שישי רצוף זה כנראה לא מקרי, תשאלו את מיסטר (מיא)איגי – כן נו, אני רואה קוברה קאי בבידוד ומושפע.
כמה שיט הוא אכל (ודי בצדק עם זה שישב בבית כל העונה) – אמרו שאי אפשר ככה סתם לחזור בגיל הזה ולשמור על היכולת, אמרו שהוא לא ברמה של הסדרה. 4 מ-4 לשלוש, 15 נק', הניצחון הזה רשום (כמעט) על שמו.
3. פוינט סנטר. איזה ביטוי אדיר. אחרי משחק 5 אמרנו שמיאמי תהיה בבעיה כשהיא לא מנצחת את המאץ' אפ באם מול טאייס +קאנטר. אז היום היא נתנה נוקאאוט.
אני לא יודע אם זו היתה החלטה מהספסל, לדעתי לא אלא מהלך ספונטני. האיש שהבטיח וקיים. ב- 96:97, 6:50 לסיום ואחרי שבוסטון עשתה את המהפך שלה, מתחילה ההצגה של באם: 4 התקפות רצוף הוא מוביל את הכדור להתקפה, ומסיים ב6 נק' ואסיסט לבאטלר – 104:102 ומשם ההיט כבר לא הסתכלו אחורה.
4. לא הייתי מאמין שאצטט דווקא את ארז אדלשטיין פה, אבל כדורסל זה כנראה באמת משחק של הרגלים. למרות שמה שהחזיר אותה לסדרה במשחק 3 היה הליכה לטבעת, ברגע שהסלטיקס נכנסו ללחץ חזרו רק לשלשות. 6 התקפות רצוף, זורקים רק משלוש, ורק אחרי 13:0, הם נזכרים שאפשר ללכת לטבעת. זה כבר היה מאוחר מדי.
5. מרקוס סמארט הוא מרכיב חשוב בקבוצה מנצחת. אבל הוא לא יכול להיות הכוכב שלה. הרוב מתים עליו, לי קצת מציק השילוב של כאילו בולדוג אבל גם פלופר. הרבה הוא מזכיר לי את ווסטברוק. רוצה הכי מכולם אבל לא תמיד מודע. החזיר אותם למשחק עם הגנה וחטיפות. אבל 22 זריקות זה בדיוק מה שהיריבה היתה רוצה לראות ממנו. בשני הנצחונות של בוסטון בסדרה הזאת הוא זרק 9.5 זריקות למשחק. ב-4 ההפסדים – מעל 16 למשחק.
והוא לא מבין את זה. וכמו ראס, ספק אם יבין.
6. ג'ימי באטלר מצד שני הבין. לתת לאחרים לפרוח, ולבוא רק ברבע האחרון זה נחמד אבל עד מקום מסויים. במשחק 5 כולו הוא זרק 11 זריקות. היום הוא זרק 11 רק במחצית הראשונה. בשנייה הוא זה שהוציא אותם מהבור עם מהלך אגריסבי והליכה לקו. את השאר עשו כבר הירו ורובינסון. בראיה קדימה לגמר, כדאי שמישהו ישב לו על האוזן שיבוא אגרסיבי לכל משחק מההתחלה.
7. אי אפשר לעשות פה 20 נק' כי בטח תתעייפו בדרך, אבל ראוי גם להזכיר שגוראן דראגיץ' ירד מהמגרש 8:40 לסוף, ב96:91 ולא חזר עד לסיום. לא פעם ראשונה שקואץ' ספו בוחר לסגור את המשחק בלעדיו.
8. ולצערי אי אפשר בלי מילה על גורדון היווארד, ה – man crash שלי. דיברו על חשיבות החזרה שלו, זה אכן נתן לסלטיקס בוסט במשחק 3, ואולי דברים היו נראים אחרת ללא הפציעה, אבל יש שחקנים שפציעה זה חלק מהיום יום שלהם. אפילו שהלילה פתח טוב עם 2 מ-2 לשלוש, בהמשך החטיא כמה זריקות מאד נוחות, לא ממש רצה לזרוק, ובשורה התחתונה, לא בשביל זה שילמו הסלטיקס את הכסף הגדול. באסה.
9. לא קשור אבל גם אולי מאד: מאיפה הגיע הקטע הזה ששחקן פצוע על הרצפה והקבוצה השנייה מנסה לנצל את זה כמה שיותר מהר בהתקפה של 5 על 4, כשרק פאול מציל את היריבה? הדבר היחיד שהכדורסל יכל ללמוד מכדורגל.
והנה מהלך של 3 נק', הפאול שלא נשרק וסל מיד בצד השני כשג'יילן בראון על הריצפה, ברגע קריטי בסדרה. בסוף נגמר 12 אז אף אחד לא זוכר.
10. ואי אפשר אחרי סדרה כזאת בלי איזו פנינה של ואן גאנדי: " Miami plays…the less athletic players in the back line…”
אז זה הפוליטקלי קורקט החדש כדי להגיד לבנבנים? 🙂
*
אז יש לנו לראשונה בהיסטוריה של הליגה גמר בו 2 הקבוצות לא היו עונה קודמת אפילו בפלייאוף. בפן האישי, מיאמי כייפית מאד, מלא שחקנים שהם אהבה בלב, אבל העדפתי את בוסטון.
ובמערב, מי שעוקב, לא צריך בכלל להגיד כמה קיוויתי לדנבר. מעניין אם מיאמי יצילחו לדגדג את הענק מל.א. לדעתי לא וזה ילך ל-5, מקס' 6. הלוואי ואתבדה.
*
מוזמנים לעקוב גם בדף הפייסבוק שלי ובטוויטר: @Shaymess91
*
