Sample Page

"מה הלאה" מאיץ לקראת פתיחת ההעברות, והיום – יוטה ג'אז.

מה היה לנו?

העונה שעברה היתה עונה מהסוג שכבר הפך לסטנדרט של יוטה בשנים האחרונות. עונה רגילה טובה, סיום באזור מקום 4-5, והפסד בסיבוב הראשון או השני בפלייאוף. בויאן בוגדנוביץ' ומייק קונלי הגיעו במקום ריקי רוביו ודריק פייבורס. בוגדנוביץ' היה מצוין ברוב העונה אבל נפצע ולא הצליח לחזור לבועה ולפלייאוף; קונלי סבל מעונה קשה מאוד, רצופת פציעות ויכולת ירודה.

בבועה קונלי נראה טוב יותר, והג'אז לקחו את דנבר המצוינת ל-3-1 בדרך למשחק שביעי שהוכרע בהחטאת שלשה שלו.

התוכנית

לג'אז יש קבוצה טובה מאוד. מיצ'ל הוכיח את עצמו כסטאר, בוגדנוביץ' נתן להם ריווח שלא היה להם בתקופת פייבורס, גובר הוא מועמד תמידי ל-DPOY ואינגלס ואוניל מספקים הגנה, ריווח ויכולת מסירה. החמישיה של גובר, מיצ'ל, בוגדנוביץ', אינגלס ואוניל הגיעה לנט רייטינג של 13.7 נק' מעל היריבות שלה במהלך העונה – טוב אפילו מזה של הלייקרס עם לברון ו-AD.

הבעיה הגדולה של הג'אז נמצאת בספסל. קלרקסון היה מצוין מאז שהגיע מקליבלנד, אבל חוץ ממנו אין שם כלום. הוא מסיים חוזה ויקבל חוזה של משהו כמו 10 M$ לעונה איפשהו, והג'אז יצטרכו להחליט אם זה אצלם.

כל זה מתרגם לקבוצה טובה מאוד שאינה קונטנדרית. מצד אחד – לא קשה לדמיין אותם עוברים את דנבר ואפילו מגיעים לגמר עם בוגדנוביץ' בריא.מהצד השני, הם לא יעברו את הלייקרס, וגם לא את הקליפרס אם יצליחו להתחבר מחדש אחרי הפלייאוף הרע שלהם.

בעיה גדולה נוספת היא סך המשכורות. הג'אז נמצאים מעל תקרת השכר עוד לפני החתמה של קלרקסון, וכנראה שיגיעו לתשלום מס מותרות אם יאריכו לו חוזה. חוזים ארוכים לשחקנים שלהם יכניסו אותם לקטגוריה של מס מותרות בשנים עוקבות, שהיא יקרה בצורה שאינה הגיונית לקבוצה משוק קטן.

למייק קונלי יש אופציית שחקן על 34 M$ שהוא יצטרך להיות מטורף כדי לא לקחת. לגובר יש חוזה לעונה הבאה, והוא זכאי להארכת חוזה, שיכולה להיות סופרמקס – סכום אדיר של 247 M$ ל-5 שנים. על הבעיות עם קונלי כבר דיברנו, ועל גובר והכעס עליו, בעיקר מכיוון מיצ'ל, דובר כבר רבות. ייתכן שהג'אז יחפשו טרייד על אחד מהם – על קונלי כדי לחסוך בעלויות, או על גובר כי לא רוצים לתת לו חוזה גדול ומעדיפים לקבל עליו משהו עכשיו במקום להסתכן באובדן שלו בקיץ הבא.

מהלכים אפשריים

שימור הקבוצה בלי להתפרע כלכלית – קלרקסון מקבל 40 M$ ל-4 שנים, וממשיכים.

כסף גדול יותר – דריק פייבורס מקבל סכום דומה כדי לחזור לקבוצה, והבעלים מוכן לשאת בהוצאות.

טרייד – מייק קונלי לספרס, מילס וגיי ליוטה שחוסכת כסף ומרחיבה את הספסל.

סיכונים

כנראה שהסיכון הגדול ליוטה הוא שגובר יילך ללא תמורה. איתו ועם מיצ'ל הם ימשיכו להיות קבוצת פלייאוף רצינית, בלי גובר תידרש בניה מחדש.

"מה הלאה" מאיץ לקראת פתיחת הטריידים, והיום – מיאמי היט.

מה היה לנו?

את הסיפור של ההיט העונה כולם מכירים. במהלך העונה הרגילה הם היו Feel good story – קבוצה טובה ונחמדה שנתפסה כמי שאין לה מספיק כוח אש כדי להצליח בפלייאוף. הסיפור המרכזי היה הפריצה של הצעירים – אדבאיו השתדרג לאולסטאר ושחקן חמישית הגנה שניה, נאן היה חזק במירוץ לרוקי העונה, הירו נכנס לחמישיית הרוקיס השניה ורובינסון הפך במפתיע לאחד הקלעים המובילים בליגה.

ואז קרו שני דברים: הטרייד שהביא לקבוצה את איגואדלה וקראודר, והבועה. הצעירים של מיאמי הגיעו לבועה כשהם נותנים עוד קפיצה קדימה (פרט לנאן שנדבק בקורונה ולא הצליח לחזור לכושר של לפני הבועה). איגי וקראודר נתנו לקבוצה עוד קשיחות והגנה. ההיט נראו מצוין בבועה, ולקחו את היכולת הזו לסוויפ מול הפייסרס, להדחה מפתיעה וקלה מהצפוי של  יאניס ומילווקי, ואז לניצחון בגמר על בוסטון. מול הלייקרס, לא מעט בגלל פציעות של דראגיץ' המצוין ואדבאיו, זה כבר לא הספיק – אבל מיאמי השתדרגו במחי פלייאוף יחיד מעוד קבוצה טובה לקונטנדרית, אולי שנים קדימה, ובאטלר השתדרג לשחקן פרנצ'ייז אמיתי שלא ממצמץ מול השחקנים הטובים בליגה.

התוכנית

"הרכב מנצח לא מחליפים" גורסת הקלישאה. ואכן, נראה שהמסלול הפשוט והמתבקש שעומד מול מיאמי הוא לא לגעת בכלום. יש ארבעה צעירים שאמורים להשתפר, יתר השחקנים בשיאם, או לפחות לא יותר מדי אחריו (דרגיץ'). לכאורה עדיף לא לגעת בכלום.

זו לא התוכנית, מסתבר. מיאמי מתכננת להמר בכל הכוח על קיץ 21', ועל יאניס ספציפית. לפי השמועה ההיט לא הולכים לחתום על חוזים ארוכים בקיץ הזה כדי להשאיר לעצמם את הגמישות להחתים את יאניס על חוזה מקסימום – ואולי להביא אותו עוד העונה אם מילווקי תשתכנע שהוא לא מתכוון להישאר.

יש שלושה שחקנים משמעותיים שמסיימים, או עשויים לסיים, חוזה בקבוצה – דרגיץ', קראודר ואוליניק (אופציית שחקן). על דרגיץ' אפשר לטעון ברצינות שהוא היה השחקן הכי טוב בקבוצה עד סדרת הגמר. קראודר היה חלק גדול מההגנה הנפלאה של מיאמי, ויכולת הקליעה שלו מבחוץ עשתה פלאים להיט עד שהלכה לאיבוד מתישהו באמצע הסדרה מול בוסטון. אוליניק היה פחות משמעותי, אבל סיפק דקות איכותיות והצליח להתעלות כשנדרש לכך. גם מאיירס לנארד מסיים חוזה, אבל קשה להאמין שההיט ישקיעו בו יותר מדי.

שחקן נוסף שעומד בפני הארכת חוזה אפשרית הוא באם אדבאיו, שנראה שמיאמי לא הולכת להאריך לו את החוזה כבר העונה. אל דאגה, הוא לא הולך לשום מקום – אבל עדיף להיט לחכות לקיץ הבא עם קצת יותר מקום מתחת לתקרה.

למיאמי תהיה גם MLE העונה, ויהיה מעניין לראות מה יעשו איתה. בהנחה ששומרים מקום ליאניס, סביר שההיט יחפשו להחתים שחקן על חוזה לשנה, אולי עם אופציה לשנה נוספת.

מהצד השני – אם יכול להיות שיאניס כן יחתום על הסופרמקס במילווקי, ואז ההיט יכולים ללכת בכיוון אחר לגמרי. הם התעניינו בדנילו גלינארי בעונה שעברה, וייתכן שיחתימו אותו דרך ה-MLE או בהחתמה ישירה אם יצליחו לשכנע את דרגיץ' וקראודר לחתום בסכומים סבירים. אפשרות נוספת היא להביא אותו מהת'אנדר דרך סיין אנד טרייד.

מהלכים אפשריים

המהלך שמיאמי תרצה לעשות -אוליניק לוקח את האופציה שלו, דרגיץ' וקראודר מקבלים חוזה לשנה אחת בסכום גבוה יחסית. ההיט שומרים על הקבוצה שהגיעה לגמר ומאפשרים לעצמם גמישות כלכלית מקסימלית לקיץ 21. את ה-MLE הם ישמחו לחלק בין הארי ג'יילס וג'מייקל גרין, שניהם עם חוזה לשנה עם אופציה.

אם ההיט ישתכנעו שיאניס לא חותם, נראה סביר להחתים את דרגיץ' וקראודר לארבע שנים כל אחד, להביא את גלינרי על MLE ל-4 שנים ולנסות להביא כוכב נוסף במהלך העונה בטרייד על אוליניק ואיגודאלה.

סיכונים

השאלה הגדולה שעומדת מול מיאמי היא האם היכולת שראינו בפלייאוף אכן תמשיך איתנו הלאה, או שזו היתה התעלות חד פעמית. כמעט כל השחקנים בקבוצה הצליחו יותר ממה שמקובל היה לחשוב שהם יכולים, ולפחות לפי אתרי ההימורים מיאמי רחוקה מלהיות פייבוריטית גם בעונה הבאה. אם היא לא תנצל את ההזדמנות ותחתים כוכב, אנחנו יכולים לראות נסיגה מהעונה המופלאה הזו.

סיכון נוסף הוא פציעות. באטלר ידוע כשחקן שסובל מפציעות מציקות כל הקריירה. גם דרגיץ', שהפתיע בכושר שחזר אליו בגיל 34 ואחרי עונה שבה כמעט לא שיחק. אדבאיו צעיר ולא קיבל דקות של שחקן חמישיה עד העונה, אז ייתכן שהפציעה בגמר מסמנת משהו גם להמשך הקריירה.