לקראת פתיחת פלייאוף 2022, אנחנו מביאים פה את הפריוויו שלנו לסדרות הפלייאוף במתכונת חדשה. אתם מוזמנים להביא את ההימורים שלכם בתגובות.

מיאמי היט (1) – אטלנטה הוקס ({9}8)

מיאמי התחילו את העונה מהוססים ודווקא אחרי הפציעות של באם אדבאיו וג'ימי באטלר התחיל את הטיפוס לצמרת. טריי יאנג התאהב בפלייאוף, וזלזל בעונה הסדירה. הנפילה של ההוקס הייתה כואבת אך הצליחו להתגבר על הפציעות ולהתאפס בזמן. טריי יאנג עדיין אחד השחקנים ההתקפיים הכי קטלניים, במיאמי טילר הירו מצא את עצמו שוב אחרי עונה נפילה.

סיפור העונה של מיאמי

אחרי עונה מגומגמת למדי מיאמי אמנם פתחו טוב אך לא משכו את העין. טיילר הירו חזר ליכולות מהבועה ובדיוק כשהתחילו להיראות טוב, התחילו הפציעות, ובמיוחד של שני הכוכבים ג'ימי באטלר ובאם אדבאיו. דווקא אז, מיאמי נכנסה לרצף נצחונות שביחד עם הפציעות של שאר הקבוצות בצמרת המזרח עזרה לה לטפס ולהגיע לראשות המזרח. למרות היעדרויות שונות ההיט הצליחו לשמור על מקום בצמרת, תוך שהם מפגינים שוב את יכולת מציאת הכשרונות שלהם, כשהעונה עומר יורטסבן היה התגלית התורנית. קייל לאורי החמיץ לא מעט משחקים כשבכל פעם זה היה "סיבות אישיות", אולם כששיחק בהחלט הצדיק את המאמץ של מיאמי להביא אותו בקיץ. לקראת סיום העונה רצף הפסדים והיחלשות רגעית גרמו לחשוב שאולי הם מתפרקים, בטח לאור מריבה פומבית בין ג'ימי באטלר לאריק ספולסטרה ויודוניס האסלם, אולם הצליחו לחזור לעצמם מספיק בשביל לשמור על המקום הראשון.

סיפור העונה של אטלנטה הוקס

כל הקיץ טריי יאנג שיתף בכל ריאיון כמה שהוא "מכור" לפלייאוף וזה הדבר האמיתי. כמובן שהזלזול הורגש מעט ואטלנטה פחה את העונה בצורה מאוד לא טובה. בנוסף דיאנדרה האנטר נפצע והחסיר המון, ובלעדיו ההוקס חיפשו הגנה במחלקת אבידות.  מתישהו ההוקס התיאשו מקאם רדיש שלא קיבל מקום ברוטציה, והביאו במקומו את קווין נוקס שלא מקבל דקות. הבעיה העיקרית של ההוקס העונה הייתה כל מי שלא נקרא טריי יאנג, ובעיקר – הכשירות שלהם. בין דיאנדרה האנטר, ג'ון קולינס, קלינט קאפלה, דנילו גלינארי ובוגדן בוגדנוביץ', הצוות הרפואי של אטלנטה היה ממש עסוק. כשכולם כשירים זו יכולה להיות קבוצה התקפיית ממש יעילה. ויכולה מכיוון אין יותר מדי דקות ידועות למדע של כל החבר'ה האלו יחד כשירים יחד.  בחודש האחרון אטלנטה הצליחה למצוא בכל זאת קצת כשירות, יאנג העלה הילוך, והיישר מהמקום ה-9, ניצחו את שני משחקי הפלייאין כדי לתפוס את המקום השמיני.

המפגשים

3-1 למיאמי, כולל אחד ממש לא מזמן ב-8 באפריל. אמנם טריי יאנג קלע אז 35 נקודות, אך זה לא ממש עזר יותר מדי. אדבאיו עם 24 בצד השני התעלל בגבוהי ההוקס.

מי יהיו הכוכבים של הסדרה:

כוכבי הסדרה הזו יהיו בעיקר הצוותים הרפואיים. עם הפציעות של שתי הקבוצות הללו במהלך העונה, ידרש המון מאמץ להשאיר שחקנים כשירים, ובראשונה קלינט קאפלה שנפצע במשחק העליה לפלייאוף. בצד המקצועי על המגרש אלה יהיו החשודים המיידיים. ג'ימי באטלר עדיין כוכב שכל קבוצה רוצה אצלה ברגעי ההכרעה, בשני צידי המגרש. אדבאיו הגדיר זאת מצויין כשאמר "הוא אסהול, אבל זה למה אנחנו אוהבים אותו. אנחנו רוצים אותו אסהול על המגרש ושיוביל את כולנו להיות אסהולס." כוכב נוסף של מיאמי זה הזוכה הכנראה ודאי של השחקן השישי. בצד השני זה יקום ויפול על טריי יאנג. השחקן כאמור אחד השחקנים ההתקפיים הקטלניים בליגה, וגם השומר הגרוע בליגה, וזה משהו שמיאמי תשחק עליו. ההוקס צריכים שהתרומה ההתקפית של יאנג תעלה על החסרון ההגנתי שלו. בצד השני מיאמי תשחק כנראה לא מעט את האיזורית שלה, וכשלא אטלנטה תנסה להחזיר לה ולשחק על דאנקן רובינסון וטיילר הירו. ההוקס עשויים לנסות לטרגט את הירו בכל הזדמנות, בעיקר כדי לגרום למיאמי לחשוב שהירו כנטל הגנתי לא שווה את הירו הכוכב ההתקפי.

פוטנציאל ההפתעה

פוטנציאל ההפתעה כאן לא גבוה. אטלנטה כאמור תשחק על רובינסון והירו, אולם מלבד זה בהינתן בריאות, היא תתקשה ממש לקלוע נגד מיאמי, בעוד שבצד השני אין לה ברירה אלא לסבול את החסרון ההגנתי של יאנג. ואם האנטר וקולינס לא יהיו כשיר מספיק כדי לחפות עליו, זה יגמר רע. לאטלנטה אין יותר מדי תרגילים: פיקנרול של יאנג עם הגבוה, חדירה שלו והוצאה החוצה או לייאפ. לעיתים יאנג ינסה לזרוק בשביל השואו או הפוש לחבריו, מהלוגו כשיש עדיין 18 שניות על שעון הזריקות, כי אף אחד עדיין לא הסביר לו שבפלייאוף כדאי פחות. מיאמי תפעיל עליו לח. עם לאורי ושומרי כנף גדולים שיפעילו עליו לחץ ושמירה פיזית, או איזורית על מנת לחסום לו נתיבי חדירה ולכפות יותר זריקות שואו.

מה יהיה הישג עבור ההוקס?

קודם כל שקאפלה, האנטר וקולינס יהיו כשירים, משם כל דבר זה בונוס. השלושה האלו מספיק מטריה הגנתית שיכולה לכסות אפילו על יאנג וקווין הרטר, ותתן לאטלנטה אופציות התקפיות מגוונות יותר מאשר חדירות של יאנג, או פשוט תקל עליהן. נצחון אחד זה המינימום הנדרש אך גם זה יהיה קשה מאוד. אם אטלנטה תצליח ללכת על הירו ולגרום למיאמי לשחק איתו פחות עשוי לעזור אך כל נצחון יהיה הישג עבור ההוקס.

תחזית

זו תהיה הפתעה אם אטלנטה ינצחו יותר ממשחק אחד. ההצלחה בעונה שעברה עלתה מעט לראש של יאנג והם צריכים את הסטירה הזו, זה לטובתם. 4-1 מיאמי

לקראת פתיחת פלייאוף 2022, אנחנו מביאים פה את הפריוויו שלנו לסדרות הפלייאוף במתכונת חדשה. אתם מוזמנים להביא את ההימורים שלכם בתגובות.

סדרה מספר 3: מילווקי באקס(3) – שיקגו בולס(6)

זו שעולה – וזו שיורדת. הבולס היו אחת ההפתעות הנעימות של הליגה, כשהוליכו את המזרח עמוק לתוך העונה. רצף פציעות ועייפות הורידו אותם למטה והביאו אותם לפלייאוף בכושר לא מרשים. מילווקי איכזבו בתחילת העונה, אבל השתפרו בהמשך ומגיעים לפלייאוף בתנופה ועם כוונות רציניות לריפיט.

סיפור העונה של מילווקי

רבים ציפו שעונת 21/22 של הבאקס תמשיך את ריצת האליפות של עונת 21. עם יאניס שעדיין בחלק העולה של הקריירה, מילדטון והולידיי בשיא וצוות מסייע לא רע בכלל, הם היו אמורים לדבר חזק בצמרת.

תחילת העונה ממש לא בישרה טובות. ברוק לופז נפצע במשחק הראשון וחזר רק בחודש האחרון של העונה. מידלטון והולידיי נפצעו שניהם בחודש הראשון. מילווקי מצאה את עצמה עם מאזן שלילי כמעט חודש לתוך העונה.

המומנטום השתנה, ובמהירות. החזרה של הולידיי ומילדטון היתה חלק מריצה של שמונהה נצחונות רצופים באמצע – סוף נובמבר שהחזירה את הבאקס לאזור הצמרת. משם והלאה דברים התנהלו בצורה נינוחה למדי, כשהבאקס מנצחים כמה שהם צריכים לנצח כדי להגיע לצמרת, אבל לא נראים כמי שמתאמצים יותר מדי לסיים ראשונים. החזרה של לופז התחילה רצף של שבעה נצחונות מול שלושה הפסדים, שהסתיים כאשר הבאקס נתנו מנוחה לכוכבים שלהם במשחק האחרון של העונה, שקבע שיסיימו במקום הלישי ויימנעו משחזור חצי הגמר האדיר מהעונה שעברה.

הבאקס מגיעים לסיום העונה בכושר טוב, כשכל הכוכבים שלהם בריאים. גריסון אלן הוכיח את עצמו כקלע טוב ושחקן הגנה… ובכן, מלוכלך, פורטיס הצטיין במשחקים ללא לופז , ומת'יוז ואיבקה נותנים דקות איכותיות מהספסל.קונטנדרית.

סיפור העונה של שיקגו

שיקגו פתחו את העונה אחרי שהוסיפו הרבה טאלנט בקיץ עם לונזו בול, אלכס קארוסו וכמובן דרוזן. התוספת נראתה מרשימה, אבל לא מספיק כדי לעורר גלים בליגה, והצפי היה שהבולס יגרדו פלייאוף במקרה הטוב.

הפתיחה היתה טובה בצורה בלתי סבירה. דרוזן נראה כמו מועמד ל-MVP, לאווין אולסטאר, ולא מאלה שמתלבטים לגביהם. בול ניווט היטב את ההתקפה ולמרות פתיחה פושרת של ווצ'ביץ' הבולס רצו קדימה עד למאזן 26-10 באמצע ינואר, אחרי 9 נצחונות רצופים.

אבל הפציעות דרדרו את העונה שלהם. פטריק וויליאמס המבטיח נפצע בנובמבר וחזר רק מרץ. הפאול הקשה של גרייסון אלן שלח את קארוסו להחלמה של שלושה חודשים בדצמבר. והפציעה הקשה מכולן היתה של לונזו בול, שבעצם סיים את העונה הרגילה באמצע ינואר. בלעדי שלושתם ההגנה הדרדרה, והבולס ירדו בעקביות בטבלה עד למקום השישי בתום העונה. גם החזרה של וויליאמס וקארוסו לא עזרה במיוחד והבולס סיימו את העונה עם הגנה מחוררת והתקפה טובה, אבל לא כזו שעושה קסמים כמו בהתחלה.

מי שכן בלט היה דמאר דרוזן, כולל שתי שלשות באזר ביטר רצופות (לראשונה בתולדות בליגה, הישג מרשים במיוחד לשחקן שלא ידוע באחוזי השלוש שלו). השחקן שהוספד במדי הספרס הוכיח שיש לו עוד הרבה מה למכור ומקומו בחמישיות העונה מובטח.

המפגשים

מילווקי ושיקגו לא נפגשו בזמן התקופה הרעה של הראשונה או הטובה של השניה, אלא רק במחצית השניה של העונה, והתוצאות בהתאם. מילווקי ניצחה בכל ארבעת המפגשים ביניהן, כולל שני משחקים צמודים ושתי תבוסות, שתיהן אחרי החזרה של לופז.

הכוכבים

במילווקי ברור שהאדם הראשי הוא יאניס, אבל הוא כבר הפך משחקן בליגה לתופעת טבע. השיפור שנעשה אצלו בטיימינג של המסירה, בקליעה מבחוץ ואפילו מהעונשין הפכו את הגנות ה-"חומה" שעבדו נגדו בעבר ליעילות פחות. מידלטון והולידיי הם הברומטרים, שחקנים שכשהם טובים מילווקי היא יריב קשה מאוד, וכשהם פחות טובים אז יש סיכוי.

לשיקגו הולך להיות קשה להתמודד עם השלישיה הזו, כאשר אין להם גבוה שמסוגל לסגור הגנתית מול חדירות של יאניס, וויליאמס קטן מכדי להתמודד איתו, ודרוזן ולאווין יתקשו עם הפיזיות של מידלטון. קארוסו והרוקי דוסונמו יכולים אולי לתת פייט להולידיי בקו האחורי, אבל קשה לראות איך הבולס מצליחים לייצר עצירות בתדירות גבוהה.

הכוכבים הגדולים אצל הבולס הם האוסלטארים, לאווין ודרוזן. שניהם סופר אתלטים עם יכולת מצוינת להגיע לסל וקליעה – לאווין מכל הטווחים, דרוזן מגדולי קלעי החצי מרחק אבל מתקשה יותר בשלשות. דווקא מולם יש לבאקס מצ'אפ הגנתי טוב, כשלופז ויאניס ממתינים מתחת לסל לחסום חדירות, והולידיי, מילדטון ואלן שומרים מספיק טוב כדי להקשות עליהם את הקליעה.

פוטנציאל הפתעה

פרט למקרה של פציעה קשה, לא נראה שיש לשיקגו הרבה סיכוי בסדרה הזו. הם מגיעים בכושר רע, בסגל לא מלא ומול אלופה מכהנת שסיימה את העונה בתנופה.

מה יהיה ההישג של שיקגו?

אם הבולס יצליחו לקחת שני משחקים בסדרה, כשרוב המשחקים בה צמודים הם צריכים להיות מאוד מרוצים.

תחזית: 4 – 1 מילווקי

כל היסמנים מראים שזו תהיה סדרה קלה יחסית וחד צדדית. לאווין ודרוזן כנראה יצליחו להתפוצץ במשחק אחד לפחות, אולי במשחק 4 בפיגור 3-0. יותר מזה לא נראה סביר לשיקגו כרגע.

לקראת פתיחת פלייאוף 2022, אנחנו מביאים פה את הפריוויו שלנו לסדרות הפלייאוף במתכונת חדשה. אתם מוזמנים להביא את ההימורים שלכם בתגובות.

בוסטון סלטיקס(2) – ברוקלין נטס(7)

דלתות מסתובבות. לפני שנה בדיוק בוסטון זחלה לפלייאוף מהפלייאין ואף אחד לא נתן לה סיכוי מול ברוקלין החזקה. הפעם בוסטון מגיעה בדלת הראשית, עם הגנה מצויינת, חצי שני מצויין של העונה, וסטמפה של קונטנדרית. איכשהו זה שוב מגיע למפגש עם דוראנט והנטס. הנטס איכזבו בעונה הסדירה, משלל סיבות שונות ומוזרות, אבל לכולם ברור שברוקלין שווה הרבה יותר ממקום שביעי במזרח.

סיפור העונה של בוסטון

עד ה29.1 בוסטון דישדשה במרחבי ה-50%. מה-29.1 היא מובילה את הליגה בשלושה מדדים חשובים – דירוג התקפי (120.7), דירוג הגנתי (105.9) וכמובן ההפרש בינהם (14.8). רוב הפרשנים ידברו על ההגנה שלה, שהיא הטובה בליגה (106.2), אלא שהקפיצה הגדולה שלה הגיעה בזכות ההתקפה. הסלטיקס שיפרו רק 0.4 נקודות בדירוג ההגנתי, לעומת 11.8 נקודות בדירוג ההתקפי. הם מובילים את הליגה ב%TS וEFG, וכמובן שיש להם את המאזן הכי טוב בתקופה הזו עם שישה הפסדים בלבד.

ג'ייסון טייטום התחיל לפרוח, ורשם חודש מרץ מדהים שבו הוא קולע בממוצע למשחק 32.8 נקודות ב%TS של 0.684. עד האולסטאר הוא קלע ב-43.4% מהשדה, ו-33% מהשלוש. אחרי האולסטאר הוא קלע ב-50.6% מהשדה, ו-41.5% מהשלוש. קפיצה מדהימה ביעילות שכמעט לבדה מסבירה את השיפור ההתקפי של הסלטיקס בחצי השני של העונה. כקבוצה הסלטיקס קפצו ב-5% שדה, ו-4% שלוש. הקליעה והמספרים מספרים סיפור יפה, אבל חלקי. החלק שחסר הוא החיבור של הסלטיקס כקבוצה בחלק השני של העונה. בעוד החלק הראשון אופיין בהמון ביקורת ששודרה דרך התקשורת, בחלק השני ראינו כימיה טובה יותר על הפרקט.

הדאגה היחידה של אימה יודוקה היא החסרון של רוברט וויליאמס, שלא ברור מתי יחזור. וויליאמס היה אחראי על החיפוי ההגנתי. בלעדיו העול ייפול על אל הורפורד, ולא ברור האם נשאר מספיק דלק ברגליים הזקנות שלו. הנחמה היחידה שעם מרכוס סמארט, דרק וייט וג'יילן בראון, הסלטיקס יצטרכו מעט גיבוי מאחורה.

סיפור העונה של ברוקלין

אם מישהו היה מנסה לכתוב ספר על העונה הזו של הנטס, הספר היה נכנס מיד למדף המדע בדיוני. כל מה שיכל ללכת רע הלך זוועה. זה התחיל כמובן בחוסר הנכונות של קיירי לקחת זריקה, דבר שמעולם אף אחד לא חשב שהוא יכתוב על קיירי. קיירי לא יכל לשחק במשחקי הבית של ברוקלין, והנטס החליטו שאם הוא לא איתם ב-100% אז לא. והוא ישב בחוץ. אלא שאז התחילו הבעיות עם ג'יימס הארדן, והנטס החליטו שאולי בכל זאת עדיף 50% קיירי. הוא חזר למשחקי חוץ. זה לא עזר להארדן שהיה נחוש לעזוב, וגם לא מנע את הפציעה השנתית של קווין דוראנט שהחסיר חודש וחצי. הארדן עבר לפילדלפיה בתמורה לבן סימונס שטרם התלבש למשחק העונה, ולא ברור האם נראה אותו בפלייאוף. כרגע הדיווחים הם שהוא יחזור מתישהו, באיזה כושר? לפחות הנטס קיבלו את סת' קרי ואנדריי דראמונד שהעמיקו את הסגל סביב דוראנט וקיירי. אף אחד לא בונה על סימונס העונה.

הנטס רשמו רצף של 11 הפסדים, ונפלו כבר עד המקום העשירי במזרח. הם התעשתו בשלהי העונה כי לעלות למקום שביעי ולהיכנס לפלייאוף דרך הפלייאין. לכולם ברור שהקבוצה שראינו רוב העונה, זו לא הקבוצה שנראה בפלייאוף, ושבקווין דוראנט וקיירי אירווינג אסור לזלזל.

המפגשים

הנטס ניצחו את המפגש הראשון של העונה שהתרחש אי שם בחודש נובמבר. שלושת המפגשים הנוספים התרחשו אחרי הקפיצה של הסלטיקס, והפציעה של דוראנט. המפגש הרלוונטי היחידי הוא כנראה האחרון, בו הסלטיקס נצחו 126-120, והסתמן כאחד המשחקים הכי טובים של העונה הסדירה. הנטס כבר היו בהרכב הנוכחי, כולל דראגיץ'. המשחק התפתח לקרב ראש בראש של קווין דוראנט וג'ייסון טייטום. דוראנט סיים עם 37 נקודות, טייטום עם 54, במשחק הכי טוב שלו העונה. אנחנו רוצים עוד כאלה בסדרה.

הכוכבים

לכולם ברור על מי יפול וייקום דבר. לנטס יש את קווין דוראנט וקיירי אירווינג, לווא דווקא בסדר הזה. לסלטיקס יש את ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון. סביר שאת המאץ' אפ המלא אנחנו נראה ברגעים מסויימים בסדרה. שני המאמנים ירצו לשמור את הכח של הכוכבים שלהם לדקות הסיום, ולא לשחוק אותם בסדרה מתישה בסיבוב הראשון. לבוסטון יש לא מעט כח אש לזרוק על דוראנט ולנסות להאט אותו. אף אחד מהם לא יכול להתחרות בארוך של דוראנט, אבל לאורך השנים הטקטיקה להתמודד עם דוראנט הייתה בעיקר שחקנים חכמים ושומרים חזקים ומטרידים. בגזרה הזו יש לסלטיקס את גרנט וויליאמס ומרכוס סמארט. לדקות סביר להניח שנראה גם את דניאל ת'ייס. כשסמארט לא יהיה מופקד על דוראנט, הוא יהיה מופקד על קיירי עם גיבוי של דרק וייט ופייטון פריצ'ארד מהספסל.בצד של הנטס אנחנו נראה בעיקר את ברוס בראון על טייטום.

זו יכולה וצריכה להיות סדרה קלאסית של ה-NBA. הצפי הוא למשחקים מותחים וסדרה מותחת, כל דבר פחות מזה יהיה אכזבה. כל כוכב שלא יתפקד ב-100% לא יקבל את הכבוד. בשביל סדרות כאלו אנחנו רואים NBA. את המחיר, הקבוצה המנצחת תשלם בסיבובים הבאים.

פוטנציאל הפתעה

לא יכולה להיות הפתעה בסדרה הזו. לא זכורות לי המון מדורגות שבע שנחשבות לקונטנדריות. ניצחון של ברוקלין בסדרה, לא יפתיע אף אחד, הגם שיאכזב אוהדי בוסטון רבים.

מה יהיה ההישג של ברוקלין?

לעבור סיבוב בלי להתיש את עצמם יותר מדי.

תחזית: 4 – 3 בוסטון

זו כנראה סדרה שהייתה צריכה לקרות בשלבים מאוחרים יותר של הפלייאוף, אבל רצה הגורל והגענו לרגע הזה בסיבוב הראשון. טייטום יהיה בשיאו, גם דוראנט. 3 משחקים יגמרו בהפרש של סל, ואני מהמר על לפחות 2 הארכות בסדרה. אני נותן לבוסטון יתרון קל בגלל המומנטום, ובגלל שהם בכל זאת היו הקבוצה הטובה יותר בעונה הסדירה. זה נראה שברוקלין פיתחה איזה חיבור מאז הטרייד של הארדן, אבל לא בטוח שזה יספיק לריצת פלייאוף עמוקה, בטח לא כשהמכשולים שניצבים בפניה כל כך גבוהים. הצדק הספורטיבי הולך עם הסלטיקס, שיכלו להימנע מהסדרה הזו במחיר של הפסד לממפיס במשחק האחרון, ובחרו לא לקחת את המוצא הזה.

לקראת פתיחת פלייאוף 2022, אנחנו מביאים פה את הפריוויו שלנו לסדרות הפלייאוף במתכונת חדשה. אתם מוזמנים להביא את ההימורים שלכם בתגובות.

פיניקס סאנס (1) – ניו אורלינס פליקנס (8)

לאחר שבעונה שעברה פיניקס הפתיעה את כל העולם ונעצרה רק בגמר, השנה, עם עונת שיא של 64 נצחונות, היא כבר מצהירה בגדול שהיא מתכוונת ללכת עד הסוף. מהצד השני, ניו-אורלינס הצנועה, מגיעה הישר מהמקום התשיעי במערב, לאחר שצלחה את טורניר הפליי-אין. עדיין ללא הכוכב הגדול שלה, שיושב בחוץ מאז תחילת העונה, אך עם מאמן שמכיר את פיניקס די טוב. יספיק בשביל הפתעה, או שכריס פול יתחיל את המסע לטבעת הראשונה שלו דווקא מול קבוצת נעוריו?

העונה של פיניקס

נצחון אחד ושלושה הפסדים בפתיחת העונה היוו קרקע ללירלורים על סגנית האלופה, אלא שזו הייתה החריגה. מהר מאוד הסאנס התחילו לנצח ונעצרו רק ב-64, שיא ניצחונות לעונה לסאנס.לאחר שליש ראשון בו נראה שהמאבק על המקום הראשון במערב יהיה דו-ראשי מול הוורירס, פיניקס פתחה פער משאר הליגה, והצליחה לסיים במרחק של 8 נצחונות מהמקום השני – הישג שקרה רק 6 פעמים מאז שנת 1970. הסאנס לא חגגו יותר מדי ונשארו ממוקדים על הפרס הגדול – אליפות היסטורית.

העונה של ניו-אורלינס

העונה של ניו-אורלינס עומדת בצילו הרחב של זאיון וויליאמסון, אלא שלצער האוהדים, לא מדובר בביצועים שלו על המגרש, אלא במה שקורה איתו מחוץ למגרש. לאחר קיץ שקט וללא דיווחים, הגיע מחנה האימונים ואז גילו האוהדים, וכנראה גם הקבוצה, שזאיון עבר פציעה וניתוח בקיץ. מכאן הדרך לסאגה ששמה את מערכת היחסים של זאיון עם הפליקנס במרכז העניינים הייתה קצרה. השיא היה כאשר הפליקנס שיחררו את חוברת המנויים לעונה הבאה שלהם, בה זאיון אפילו לא הוזכר. הסיפורים מחוץ לפרקט היו רבים (ונמשכים לתוך הפלייאוף). את זאיון לא ראינו השנה משחק כדורסל.

זה, והעובדה שהפליקנס הביאו מאמן צעיר – ווילי גרין, ששימש כעוזר של מונטי וויליאמס בפיניקס בשנתיים הקודמות – הובילו אותה לפתיחת עונה מזעזעת של 1-12, ונראה שעונה נוספת של המועדון יורדת לטימיון. אלא שגרין  ידע להנחיל אצל שחקני הקבוצה אמונה בעצמם, והפך אותה לקבוצה של 50% מאותו רגע. טרייד מוצלח בדד-ליין בו הקבוצה הביאה את מקולום מפורטלנד, בשילוב קריסה של הלייקרס, הוביל את הקבוצה לפליי-אין, וממנו – עם 2 נצחונות יפים על הספרס והקליפרס – הפליקנס הצליחו לחזור לבמה הגדולה.

המפגשים

3-1 לסאנס, בעונה הרגילה, במשחקים שנפרסו על פני כל העונה.

בנובמבר, פיניקס ללא אייטון, ניצחה 112-100, עם 6 שחקנים בספרות כפולות, לאחר שפיגרה במחצית ב-11 נקודות לניו-אורלינס נטולת אינגרם.

בינואר, שוב ללא אייטון והפעם גם ללא קראודר, פיניקס ניצחה 123-110, עם 33 נק' של בוקר, ומשחק נהדר של הרכש הטרי – ביסמאק ביומבו. משחק נהדר של 28 נק' של גרהאם, לא עזר.

בפברואר, הפליקנס הצליחו לעשות את מה שלא הרבה קבוצות הצליחו לעשות העונה וגברו על הסאנס 117-102 באריזונה. מקולום ואינגרם חיברו 60 נק' משותפות, והצליחו לנצל את ההיעדרות של כריס פול.

במרץ, פיניקס, עדיין ללא פול, ניצחו 131-115, למרות שכל החמישיה של הפליקנס קלעה בספרות כפולות.

היסטורית, המאזן בין הקבוצות הוא 36-32 לסאנס, כאשר זה המפגש הראשון אי-פעם בין הקבוצות בפלייאוף.

הסדרה:

לכאורה, פיניקס לא יכלה לקבל יריבה נוחה יותר. קבוצה שמגיעה ללא הכוכב הגדול שלה ועם שחקנים צעירים ובלתי מנוסים. אלא שהפליקנס מחזיקים בנשק מיוחד על הספסל שלהם – ווילי גרין, עוזר המאמן של מונטי וויליאמס בשנתיים האחרונות, וזה שמכיר חלק גדול מהפליי-בוק של פיניקס. הוא זה שכתב חלק גדול ממנו.ובכל זאת, פיניקס לאחר עונה היסטורית לא יכולה להרשות לעצמה להסתבך בסדרה הזאת.

בוקר, בעונה שיכולה לזכות אותו במקום בחמישיית העונה. פול, בעונה שהייתה מזכה אותו בקולות ל-MVP ללא הפציעה באמצע העונה. ברידג'ס שמועמד מוביל לתואר שחקן ההגנה. אלה, לצדם של אייטון, צמד הקאמס (ג'ונסון ופיין) ויתר  הספסל המגובש, אמורים להיות too much to hundle, אפילו בשביל מי שמכיר את כל הטריקים בשרוול של מונטי.

הפליקנס מצדם, ינסו להמשיך במומנטום החיובי מטורניר הפליי-אין, כשמקולום לראשונה בחייו מגיע לפלייאוף כשחקן המוביל. אינגרם יצטרך להיות בכושר שיא כדי לסייע לו לגנוב משחק מהסאנס, כשמשחק הריבאונד, בראשותם של ולנצ'יונאס והייז, יכול להיות גורם מכריע לשם השגה של מטרה זו. עם את נטל ההגנה יצטרך לקחת על עצמו בעיקר הרוקי המוכשר הרב ג'ונס, שינסה להאט את בוקר ככל הניתן

תחזית: 

מרבית המשחקים יהיו צמודים יותר מהצפוי, אך פיניקס תנצל את היותה קבוצת הקלאץ' הטובה בליגה, ותנצח את הסדרה בארבעה משחקים.