Sample Page

מינסוטה טימברוולבס 106- ממפיס גריזליס 114 (הגריזליס מנצחים 4:2 בסדרה ועולים לסיבוב השני)

איזו סדרה נהדרת קיבלנו בין הגריזליס לטימברוולבס. לאחר שני משחקים ראשונים חד צדדיים (הראשון לטובת מינסוטה והשני לטובת ממפיס), שאר המשחקים היו צמודים והוכרעו רק בדקות הסיום. הגריזליס מנצחים סדרת פלייאוף לראשונה מאז 2015 והם יפגשו את הווריירס בסיבוב השני.

ממפיס היא הקבוצה עם המאזן השני בטיבו בליגה ולמרות זאת הם התקשו מאד מול הצעירים חסרי הניסיון של מינסוטה. אז נכון שהגריזליס הם הקבוצה השנייה הכי צעירה בליגה אבל הציפיות מהם לסדרה הזאת היו גבוהות יותר. למרות כל זאת, ג'ה מוראנט מראה בנתיים שהוא קורץ מחומר שיוצרים ממנו סופרסטארים. אלו לא רק סלי הניצחון היפים והדאנקים המרשימים, מרואנט משנה לשנה מתחיל להתרגל להתאמות שעושים עליו בפלייאוף. בסדרה הזאת מינסוטה עשו עליו המון בליצים כדי להקשות על החדירה שלו או לחלופין כדי להוציא לו את הכדור מהיד. ראינו איך מרואנט לאט לאט מסתגל להגנה ומבין כיצד לפצח אותה. המשחק ערב היה דוגמא חיה לכך. מוראנט סיים את המחצית הראשונה עם 4 נקודות אך במקום לנסות ולכפות את עצמו על המשחק, הוא חיכה שהמשחק יבוא אליו. בתחילת הסדרה, בעיקר במשחק הראשון, ראינו איך מוראנט כופה את עצמו על הקבוצה ומנסה להשתלט על המשחק בכח. היכולת של מוראנט לפענח איך למשוך את השעון ולשחרר את הכדור בדיוק בזמן כדי לנצל בצורה מקסימלית את ההתמקדות סביבו, חשובה מאד להמשך התפתחותו והפיכתו לכוכב על. ברבע השלישי כמה חדירות חשובות שלו הובילו לקאמבק של הגריזליס וברבע האחרון הוא ניהל את ההתקפות של ממפיס בצורה רגועה ושקולה, שחרר את הכדור בדיוק בזמן הנכון כדי לייצר מצבים קלים לחבריו לקבוצה.

https://twitter.com/memgrizz/status/1520241328885444609?t=nhLvvaIsxUyFEJxNudcUVA&s=08

BIG TIME STONES @1Tyus pic.twitter.com/0fIJ1gaJYq

— Memphis Grizzlies (@memgrizz) April 30, 2022

 

ג'ה סיים את הסדרה עם 21.5 נקודות (38% מהשדה), 10.5 אסיסטים ו-8.7 ריבאונדים. משפיע על המשחק לא רק דרך סקוררינג. כוכב על.

הבעיה היא שכרגע אין לג'ה אופצייה שנייה מספיק ראוייה. דזמונד ביין מצויין והוא אף הוביל את קלעי הגריזליס עם ממוצע של נקודות בסדרה אבל הוא היה תלוי לעיתים בתרגילים שמעוצבים בשבילו וביכולת של ג'ה לייצר לו. דילון ברוקס לא מספיק יציב בצד ההתקפי וברנדון קלארק נתן סדרה מצויינת אבל הוא לא כשרוני מספיק כדי להיות אופציה שנייה של קבוצת פלייאוף טובה. אך האכזבה הגדולה מכולם היא מג'ארן ג'קסון ג'וניור. הסנטר הצעיר לא הצליח לנצל את המבטים החופשיים שנותרו לו ובכללי הראה פסיביות בהתקפה. 11.8 נקודות למשחק ב-39% על 10 זריקות זה רחוק מלהספיק. בנוסף על אף יכולות ההגנה המופלאות שלו גם בצבע וגם בפרימטר, טריפל ג'יי עדיין לא למד איך להימנע מעבירות ולהצליח להישאר על המגרש. הוא ביצע בסדרה 5.2 עבירות ושיחק רק 24.5 וחצי דקות בממוצע למשחק! זוהי בעייה שמלווה את ג'קסון ג'וניור מהרגע שנכנס לליגה וההתמודדות איתה תהיה קריטית להמשך ריצת הפלייאוף של הגריזליס.

בשורה התחתונה הגריזליס התמודדו מול קבוצה כשרונית והצליחו לעשות את העבודה אבל אם הם ישחקו ככה נגד הווריירס בסיבוב הבא, אז הסדרה תיגמר מהר מאד לטובת הלוחמים מהמפרץ.

מהצד של מינסוטה הם בסה"כ יכולים להיות מרוצים. קבוצה כשרונית שהצליחה להתעלות על הציפיות ממנה, להגיע לפלייאוף, ולעשות חיים לקבוצה השנייה בטיבה בליגה. מאידך יש גם מקום לקצת אכזבה. עם קצת יותר ניסיון ובעיקר ריכוז וקבלת החלטות טובה, יש סיכוי טוב שהטימברוולבס היו בסיבוב הבא. היכולת של הוולבס לעשות כל טעות אפשרית בזמן שהם מובילים ביתרון גדול ברבע האחרון היא מרשימה. גם הערב, הוולבס כבר הובילו ב-13 ברבע השלישי והיו ביתרון עד 3:03 דקות לסיום המשחק וגם את זה הם הצליחו לחרבן. לי זה הרגיש כאילו מינסוטה הם התלמיד עם הפוטנציאל המטורף, שלא הצליח לממש אותו כי הוא הסתובב עם הילדים הבעייתיים של בית הספר.

הדבר המרכזי שמינסוטה צריכה לקחת מהפלייאוף הזה הוא שאנתוני אדווארדס נראה כמו הדבר האמיתי. יש לו חוש למשחק והוא הראה שהוא סקורר מצויין גם מול ההגנה הטובה של הגריזליס. קבלת ההחלטות שלו עדיין לוקה בחסר אך נראה כי הוא לומד ומבין את המשחק ואלו טעויות שיפחתו עם השנים כשיתבגר וייצבור יותר ניסיון (רק בן 20). לעומת זאת לקארל אנתוני טאונס ולדיאנג'לו ראסל קצת קשה יותר לסלוח. אלוף השלשות הנוכחי הראה את המגוון ההתקפי שלו בסדרה הזאת אך למרות זאת הוא לא הצליח להביא את עצמו לידי ביטוי ולהשתלט על משחקים כאשר זה היה חשוב. בנוסף במאני טיים טאונס לרוב קיבל את כל ההחלטות השגויות. מסירות לא אחראיות (ממוצע של 4.5 איבודים למשחק בסדרה), זריקות קשות מרחוק במקום לנסות ולנצל מיסמאצ'ים ובכללי פסיביות ובריחה מהכדור שלא תמיד מאפיינים אותו בשאר חלקי המשחק.

I will be showing this clip at our workouts on Monday. Outlet pass can never be across the court, guards can never be moving away from the pass. pic.twitter.com/yYXdMW8tPc

— Half Court Hoops (@HalfCourtHoops) April 30, 2022

הפלייאוף הזה לטעמי סימל רשמית את המהפך של טאונס להיות מספר 2 לאנתוני אדווארדס, שבעונה הבאה ישתלט סופית על הקבוצה.

ראסל לעומתו אפילו לא היה טוב התקפית. 12 נקודות למשחק בסדרה ב-33.3% זה מזעזע בכל קנה מידה. כמו טאונס גם הוא עם קבלת החלטות רעה כאשר אצלו זה מתבטא בעיקר בלקחית זריקות לא טובות עם תחילתו של שעון ההתקפה. יכול להיות שהוולבס יעדיפו לחפש לו טרייד בקיץ כדי למצוא אופציה שלישית מתאימה יותר, גם אם פחות כשרונית, שבנוסף תהיה מסוגלת לחפות הגנתית על טאונס ואדווארדס. השאלה היא מי תרצה אותו ואת החוזה שלו?

הסדרה בין הווריירס לגריזליס תתחיל בראשון 22:30 שעון הר הרצל.

קרא עוד

3 סדרות הסתיימו הלילה, כולל 2 שיפגשו ביניהן בסיבוב הבא

 

טורונטו ראפטורס 97 – פילדלפיה 76' 132 ( הסיקסרס עולים לסיבוב הבא)

אריאל בנדר

 מחצית שנייה שהסתיימה בתוצאה 70-36, מחצית בה ג'יימס הארדן ניווט את המשחק של הסיקסרס, ג'ואל אמביד הניח נקודות בצבע ככל העולה על רוחו, טייריס מקסי וטוביאס האריס צלפו שלשות.     המחצית הזו היא הטובה ביותר של הסיקסרס בסדרה, מחצית שהשאירה את אחד המאמנים המוערכים והיצירתיים בליגה ללא פתרונות, ההרכב הגבוה שעבד לו קודם מצא את עצמו ללא תשובות לחדירות של ג'יימס הארדן ששברו את ההגנה האזורית וגרמו להארדן להחליט אם לסיים בטבעת או למסור לשלשה , אליי-הופ, ג'אמפ שוט, הבחירה של ג'יימס הארדן.

ההתאמות שעבדו לראפטורס לצד החיסרון שלהם ללא רכז טבעי ויוצר נפלא:

ההגנה האזורית ללא פרד ואנווליט דווקא עבדה טוב יותר לראפטורס, היה אפשר לראות זאת בשני ההפסדים של הסיקסרס בו השחקן החשוב ביותר של הפילי קלע 11 נקודות בלבד בצבע בממוצע למשחק, הסיקסרס קלעו 37 נקודות בצבע בממוצע למשחק.   זה נבע עקב כך ששחקנים בסייז גדול יותר סוגרים יותר שטח, גם החילופים יעילים יותר, הראפטורס לא במיס-מאץ' בפוסט, שם אמביד אוהב להתמקם ולהניח נקודות בצבע.       בשני המשחקים הקודמים וגם הלילה במחצית הראשונה זה היה קשה הרבה יותר עבורו, התאמה נכונה של ניק נרס.

הראפטורס מצליחים לעצור את אמביד ואת ההתקפה בצבע של פילי עם הרכב גבוה וקשוח:

BLOCK ➡️ BUCKET pic.twitter.com/bNKayAq2Ry

— x – Toronto Raptors (@Raptors) April 26, 2022

https://twitter.com/Raptors/status/1518748478079447046?s=20&t=Kh3yOMcN62FTfwRmnfYcsg

 

עם היתרון ההגנתי בהרכב גבוה ללא פרד וואנוליט מגיע החיסרון ההתקפי:

אין יוצרים לראפטורס, פוינט סקוטי עושה את עבודתו נפלא, סקוטי היה מעולה בשני צידי המגרש, סיפק את התרומה ההגנתית שלו עם הסייז הגדול, בעיקר בזכות הגובה שלו וגם בצד ההגנתי כשחילק אסיסטים לחבריו לקבוצה, הוא מוסר נפלא. נלחם על כל ריבאונד בהתקפה וזה היה בולט בעיקר במחצית הראשונה.

אבל סקוטי בארנס לא יוצר, היה חסר רכז טבעי, את פרד ואנווליט שנעדר עקב פציעה בירך, פרד ואנווליט היה הגורם שמלכד את כל ההתקפה של הראפטורס וכל קצב המשחק שלהם נפגע מאז היעדרו, הלילה לא הייתה הנעת כדור יעילה אל מול ההגנה האזורית שהעמידו הפילי, יכולת אישית מרשימה של פסקל סיאקם נתנה אפשרות שיכול לקרות הבלתי ייאמן ושיוויון 3-3 בסדרה שכבר הייתה ב-3-0 אבל זה לא קרה כי לא היה מי שייצור בשביל אחרים, מי שימסור כדורים, 15 אסיסטים בלבד היו לראפטורס הלילה, שונה בתכלית מה-24 אסיסטים שלהם במשחק הקודם, היה ברור שלאורך זמן הראפטורס לא יוכלו לשרוד בלי רכז טבעי ויוצר משחק רציני.

בכל זאת יש סיבה להיות אופטימיים מהראפטורס:

https://twitter.com/Raptors/status/1519816971558207497?s=20&t=Kh3yOMcN62FTfwRmnfYcsg

 

ג'יימס הארדן:

ג'יימס הארדן הוא העוגן ההתקפי של הסיקסרס, הוא חילק 15 אסיסטים (כמו כל הראפטורס) לחבריו לקבוצה, מצא נתיבי מסירה פנויים, פעם אחר פעם נכנס לטבעת כשהוא עובר את גארי טרנט ג'וניור ושובר את ההגנה האזורית של הראפטורס.

כמו שניתן לראות במהלך כאן:

https://twitter.com/sixers/status/1519836936470474756?s=20&t=Kh3yOMcN62FTfwRmnfYcsg

https://twitter.com/sixers/status/1519836936470474756?s=20&t=Kh3yOMcN62FTfwRmnfYcsg

ללא ספק, בלי היכולת ההתקפית של ג'יימס הארדן ויכולת החדירה שלו היה קשה מאוד לסיקסרס.

טייריס מקסי וטוביאס האריס:

טייריס מקסי התעלה והוכיח שיש על מי לסמוך בתור קלעי ומנהל משחק, טייריס מקסי היה חלק משמעותי בבריחה של הסיקסרס ברבע השלישי ליתרון 20 נקודות ובדרך לסיים את הסדרה הלילה, כוכב משלים נוסף שהתעלה הוא טוביאס האריס שקלע שלשות פנויות, דייק מהשדה והיה כלי התקפי משמעותי מאוד עבור הסיקסרס, גם לו יש חלק משמעותי בבריחה ברבע השלישי, שני השחקנים האלו דייקו בעיקר מזריקות בחצי מרחק וגם לעיתים מחוץ לקשת והיו במרכז העניינים בהתקפה של הסיקסרס.

https://twitter.com/sixers/status/1519822969320714240?s=20&t=Kh3yOMcN62FTfwRmnfYcsg

https://twitter.com/sixers/status/1519820864245669890?s=20&t=Kh3yOMcN62FTfwRmnfYcsg

מכונה התקפית מהפרימטר:

שליטה בקליעה ל-3, הפילי עם 41% מקו השלוש בסדרה מול 32.1% של הראפטורס, שתי הקבוצות שיחקו הגנה שמאפשרת הרבה זריקות לשלוש אבל הפילי הניעו כדור טוב יותר ומצאו יותר שלשות פנויות ויותר שלשות מדויקות לאורך הסדרה הזו.     מי ששיחקה כדורסל טוב יותר מול האזורית של הקבוצה שכנגד ניצחה.

כמו כאן:

https://twitter.com/sixers/status/1519830292877426690?s=20&t=Kh3yOMcN62FTfwRmnfYcsg

 

 

היריבה הבאה של פילי:

היריבה הבאה של פילי היא קונטנדרית חזקה וברורה, מדורגת 1 במזרח שתעשה לה חיים קשים בהגנה, ג'יימס הארדן צריך לחזור ליכולת ההתקפית שלו מימיו ברוקטס כי דקה של מנוחה לא ימצא.   ג'ואל אמביד לא יצטרך להתמודד עם פסקל סיאקם אלא עם שחקן לגיטימי שהיה אם היה נבחר לשחקן ההגנה, באם אדביו. הפילי ייצטרכו למצוא גם פתרונות הגנתיים לקלעים המדהימים של ההיט: טיילר הירו, דאנקן רובינסון, קייל לאורי, ג'ימי באטלר, מקס סטרוס, כמעט כל הרכב של ההיט כולו יכול להניח שלשה, אזורית לא תעזור כאן, זו קבוצה שמניעה כדור מעולה, 25.4 אסיסטים בממוצע למשחק בסדרה האחרונה נגד ההוקס.

משחק מספר 1 ביום שני.

 

ניו אורלינס פליקנס 109 – פניקס סאנס 115 (פניקס עולה לשלב הבא)

רותם גלנטי

וואו איזו סדרה מפתיעה ומהנה קיבלנו בין המדורגת ראשונה לבין המדורגת תשיעית (מנפלאות הפלייאין).
פיניקס, ששלטה בליגה לאורך כל העונה, איבדה את בוקר במשחק מספר 2 (וקיבלה אותו שוב היום) והסתבכה עם קבוצה צעירה ולוחמנית שלא באה להיות שטיח של אף אחד.
גם היום, כמו בשאר הסדרה זה היה קשוח, צמוד, בועט ובעיקר מהנה – זה התחיל דווקא עם שליטה של ניו אורלינס שירדה למחצית ביתרון 10, אחרי המון האסל וניסיון להמשיך להוציא את פיניקס כולה ואת כריס פול בפרט מאיזון.
אבל הפוינט גאד היה זה שצחק אחרון ועם משחק על גבול המושלם (33 נק 8 אס 5 ריב ופאקינג 14/14 מהשדה אלוהים שישמור) מצליח לשמור את פיניקס בתמונה לאורך כל המשחק ובסוף גם להעביר אותה שלב. בוקר אגב שחזר רק היום והיה על ״הגבלת דקות״ שיחק בסוף 32 דק חשובות – קלע ״רק״ 13, אבל נתן שלשת קלאצ׳ גדולה 1:40 לסוף שהיוותה את תחילת הסוף של המשחק ושל הסדרה כולה, כמה שהוא היה חסר לפיניקס.

המפסידה

העתיד של ניו אורלינס – הצעירים והאחראים
אחד הסיפורים הכי יפים בסדרה הזו היו שלושת הרוקיז של ניו אורלינס שנתנו הופעות גדולות (אולי קצת הגזמתי, אבל ביחס לרוקיז – אפשר לקרוא להן גדולות) משחק אחרי משחק. מה שאותי הכי הרשים בהופעות האלה, הייתה האחריות שבה הם שיחקו.
רוקיז יכולים לתת הופעות גדולות, כבר ראינו את זה בעבר, אבל גם כשזה קורה, הם במקביל עושים טעויות מתוך חוסר ניסיון שברור לנו שבעוד שנתיים או שלוש הם לא יעשו אותן – לא אלה. חוזה אלוורדו, טריי מרפי השלישי והרב ג׳ונס הראו בגרות שלא מאפיינת שחקנים בגילם, בעיקר בצד ההגנתי של המגרש, מה שעשה חיים מאוד קשים להתקפה המאוד מסודרת ומאורגנת בדר״כ של פיניקס.
לצורך השוואה, מי שיצא לו לראות משחק או שניים בסדרה של ממפיס – מינסוטה, כמות הבלאגן ככמות הקישרון, כמה חוסר אחריות וחוסר בהגנה אפשר לראות בסדרה אחת?!
כמובן שמי שהובילו את הקבוצה היו אינגרם (שגם יחסית צעיר בעצמו – עונה שישית) יונאס ומקולום, הבוגרים והאחראים יותר, ועדיין התרומה של הצעירים הביאה את הסידרה הזו לאן שהיא הגיעה אליה, זה לא היה קורה בלעדייהם.
איזה כיף לחשוב על זאיון מצטרף לקבוצה הזו בשנה הבאה, כמה מעניין זה יכול להיות. במהלך העונה שמענו שמועות על כך שזאיון לא רוצה להישאר בניו אולינס, לא מתאים לו. ופתאום אחרי הסדרה הזו אנחנו שומעים קולות אחרים, רואים אותו על הספסל כחלק מהקבוצה. אני חושב שעם התרבות הנכונה, שנראה שיש כז בניו אורלינס בשנה האחרונה, זאיון יכול לפרוח.

ווילי גרין – אפרופו תרבות, מה שווילי גרין הצליח להוציא מהקבוצה הזו זה פשוט מדהים. מי שהיה עוזר המאמן של מונטי וויליאמס בשנתיים האחרונות, אחרי שלוש עונו כעוזר של סטיב קר, הגיע בתחילת העונה לקבוצה צעירה ומבולגנת, עם צל כבד ולא ברור בדמות זאיון, הוא היה צריך לבנות את הקבוצה הזו שלב אחר שלב, ומה שהוא עשה זה לייצר תרבות. ממש אפשר לראות את זה בדרך בה השחקנים עולים למגרש, ובאנרגיות שהם מביאים לפרקט. אתה שומע את זה בשיחות שלו איתם, הוא דורש מהם המון, אבל גם מאמין בהם, וגורם להם להאמין בעצמם. המון מהקרדיט על היכולת של הרוקיז בפרט ושל הקבוצה בכלל מגיע בעיני לווילי גרין. עכשיו הוא רק צריך לדאוג להכניס בזאיון קצת צניעות ומוטיבציה לעבודה קשה, לגרום לזאיון לחבק את התרבות הזו ולהיות חלק ממנה, ולא להשפיע עליה לצד השני כמו שכבר ראינו שהוא יכול לעשות – זו בעיני תהיה משימתו העיקרית בעונה הבאה, ואני מאמין שהוא ישיג אותה.

אינגרם – אני באופן אישי חייב לאינגרם התנצלות, אולי חצי. בסדרה הזו ראינו את אינגרם מתבגר אל מול עיניינו. אני זה שסיכם את משחק מספר 2 של הסדרה, אחרי שלא ראיתי משחקים של ניו אורלינס לאורך העונה (לא שאפשר להאשים אותי) וכתבתי שהופתעתי מאוד מהאחריות שאינגרם מציג, למרות שלפעמים הוא עדיין מזכיר לי את הילד השחצן והלא אחראי שראיתי בו בעבר. משחק הלילה כבר ראיתי אינגרם אחראי עד הסוף. זה לא שהוא לא טעה, אבל המהלכים שהוא עשה באו ממחשבה קבוצתית ונכונה, קבלת החלטות שהרשימה אותי מאוד לאורך כל המשחק, כדורסל מנצח. אז נכון ניו אורלינס לא יצאה מנצחת הפעם, אבל כדי להיות כזו בעתיד, היא תצטרך את אינגרם כמו שראינו אותו לאורך רוב הסדרה הזו, והכיוון נראה חיובי מאוד.

המנצחת

יציאה מאיזון – הקושי בלי בוקר
קשה לקחת הרבה דברים קדימה מהסדרה הזו של פיניקס, פשוט בגלל שבוקר לא היה.
בהעדרו, בוקר הוכיח עד כמה הוא חשוב לקבוצה הזו, ועד כמה בלעדיו היא לא אותה הקבוצה. למי שזוכר, בשנים הראשונות שלו בליגה, כל הזמן דובר על כך שחסר לבוקר רכז טוב על ידו, ומהסיבה הזו המון מהאחריות לניהול המשחק מוטלת עליו, מה שמקשה עליו להביא לידי ביטוי את שאר היכולות שלו. ואז הגיע כריס פול, שעזר ״לשחרר״ את בוקר (נשמע כמו סרט המשך של לשחרר את ווילי), ולאפשר לו לבוא ליידי ביטוי כקלעי שהוא. וראינו כי טוב.
לקראת סוף העונה כריס פול נפצע, ובוקר הזכיר לנו מה הוא למד באותן השנים ללא כריס פול (וגם את מה שהוא למד מכריס פול), והראה לנו שהוא יודע יפה מאוד לנהל משחק.
בסדרה הזו פיניקס לא הייתה חסרה את בוקר רק כקלעי שהוא, כספק הנקודות העיקרי שלה, היא הייתה חסרה אותו גם, ואולי בעיקר, כמנהל משחק, וכמוריד עומס מכריס פול.
אחד הדברים הכי זכורים מהסדרה הזו יהיו הקשיים שניו אורלינס הערימה על כריס פול ואיך שהיא הצליחה להוציא אותו, ויחד איתו את פיניקס כולה, מאיזון. עם בוקר זה לא היה קורה. בוקר היה לוקח על עצמו מהעומס, מקל על כריס ועוזר לו להשתחרר חזרה. יש מערכת יחסים הדדית וקריטית בין פול לבוקר, הם מאזנים אחד את השני ועוזרים להוריד עומסים זה מזה כשנדרש, ובסדרה הזו, בלי בוקר, זה לא היה פשוט. אז נכון, כנראה שגם אם הוא לא היה חוזר היום, פיניקס הייתה מנצחת את הסדרה הזו, כי היא טובה ומנוסה יותר מניו אורלינס, אבל אוי כמה שהוא היה חסר, וכמה שהחיים של פיניקס היו קלים יותר איתו.

ברידג׳ס ואייטון
הם כביכול שחקנים משלימים, אבל הם השחקנים המשלימים הכי טובים שיכולים להיות. איזה הופעות הם נתנו לאורך הסדרה. אז נכון שכריס ובוקר הם הכוכבים ש הקבוצה, אבל יש בפיניקס גם שני ״semi stars״ שהם קריטיים להצלחה של הקבוצה ותורמים בצורה יעילה, כמו שפיניקס אוהבת, בשני צידי המגרש.
לאורך העונה אייטון היה פצוע הרבה, יחד עם שיחות החוזה הלא ברורות שלו לא היה ברור האם נראה את אותו האייטון של העונה שעברה, לשמחתי אנחנו רואים לפחות את אותו אחד אם לא אחד יותר טוב.

כריס פול
אני חייב לסיים איתו, ונתחיל בווידוי – אני לא אוהב את כריס פול. אבל אוי כמה שהוא טוב, כמה שהכדורסל שלו נכון, פשוט כדורסל מנצח. כריס פול הוא בעיני סיפור הסדרה זו, דרכו אפשר לספר את כולה ממש כמו סרט אמריקאי מוצלח – הוא התחיל טוב, ואז החבר הטוב שלו נפצע, זה היה קשה, אפילו מאוד, הוא קצת איבד שליטה באמצע, הוא נלחם, הוא התגבר, ובסוף הוא יצא מנצח. כריס פול בגיל 37 (עוד שבוע וחצי) באחת העונות הטובות של חייו, ממשיך את המרדף האינסופי שלו אחרי אליפות. בסדרה הזו הוא הבין שבהעדרו של בוקר אין לו ברירה אלא לקחת את הקבוצה על הגב וזה מה שהוא עשה. במשחקים בהם הוא היה טוב, אבל באמת טוב פיניקס ניצחה, ובמשחקים שלא אז לא, זה דרש המון, אבל הוא יכל לזה, והמספרים הסופר דופר אקסטרה מולטי מגה יעילים שלו מוכחים את זה. אני לא יודע אם פיניקס יקחו אליפות השנה, אבל לכריס פול לא מגיע לסיים את הקריירה בלי, פשוט לא מגיע לו. אז בואו כולנו נתפלל בשבילו שהוא לא יפגוש את סקוט פוסטר.

מה קדימה?
דאלאס היא סיפור אחר לגמרי, ומצד שני, פיניקס מקבלת חזרה את בוקר. זו תהיה סדרה סופר מעניינת. פיניקס טובה ומוכנה יותר בעיני, אבל יהיה מאוד מעניין לראות איזה פתרונות פיניקס תיתן בעיקר ללוקה (מלבד מיקל בריג׳ס שהוא סוג של פיתרון) ולברונסון המתפוצץ, ואיך בהתקפה יתמודדו עם ההגנה המפתיעה של ג׳ייסון קיד ודאלאס.

 

 

יוטה ג'אז 96 – דאלאס מאבריקס 98 (דאלאס עולה לשלב הבא)

דרור האס

בתום משחק צמוד ומותח, דאלאס מאבריקס התקדמו לסיבוב השני לראשונה מאז 2011, וזוהי גם הסדרה הראשונה שדונצ'יץ' מנצח בקריירה. המאבריקס קיבלו 48 נקודות משותפות מדונצ'יץ' ומג'יילן ברונסון, וספנסר דינווידי הוסיף 19 נקודות מהספסל.

הג'אז הובילו ב-10 במחצית, אך לא יכלו לסגור עניין, ודונצ'יץ' להט במחצית השניה. דונובן מיטצ'ל סיים עם 23 נקודות,  ג'ורדן קלארקסון הוסיף 15 נקודות ו-6 ריבאונדים מהספסל. יוטה הולכת לקיץ ארוך לחשוב על מה ואיך היא רוצה להמשיך מכאן, דאלאס הולכת להתכונן לסדרה קשה הרבה יותר, מול פניקס.

1. 48 דקות: כנראה שרוב מי שצפה במשחק, הרגיש במחצית שזה משחק של יוטה. המאבריקס קלעו רק ב-38.6 אחוז מהשדה ו-16.7 אחוז מהשלוש, דונצ'יץ' הוחזק על 9 נקודות 3-8 מהשדה והמאבס לא הצליחו לקלוע.בצד השני יוטה מצאה פתרונות, חיפשה מיסמאצ'ים על לוקה בהתקפה מה שנתן לה כמה סלים קלים בצבע. מיטצ'ל נראה מצויין והרגיע חששות לגבי הפציעה ונראה שהסדרה הולכת למשחק 7.

   ואז הגיע הרבע השלישי, ודונצ'יץ' להט. לוקה אגב מקום שישי העונה בנקודות ברבע השלישי עם 8.3 כאלה, ובפלייאוף הוא על ממוצע של 12 נקודות ברבע השלישי.  דונצ'יץ' נכנס לקצב וסחב אחריו את כל דאלאס שהתאוששה. יוטה מנגד לא מצאה פתרונות ולרגעים נדמה היה שנגמר לה האוויר. דונצ'יץ' ודינווידי חרכו רשתות, דאלאס נכנסה לקצב, ולמרות ניסיון קאמבק בסיום של יוטה (ובזכות צעדים של מייק קונלי) זה היה בידיים של המאבריקס.

 

2. הקיץ של יוטה: בחלקים גדולים של העונה דונובן מיטצ'ל נראה חסר חשק להיות על הפרקט במדי יוטה. הגארד שהגיע בדראפט על טיקט הגנתי, כמעט ולא התאמץ בהגנה, וספג ביקורת שלאחר ההפסד במשחק 3 התרכז יותר בהשקת הנעליים החדשות שלו. הג'אז צריכים לחשוב טוב טוב איך משמשרים את הגרעין הקיים, ומחליפים את השחקנים סביבם. המניות של גובר לא בשמיים ולא יקבלו עליו תרומה גבוהה, גם אם רוב אוהדי הג'אז מעדיפים את מיטצ'ל. מנגד הגארד אם אכן לא מעוניין להישאר ביוטה, ומעדיף שוק גדול, כנראה שהמועדון יאלץ למצוא לו בית חדש.
באופטימי הג'אז מצליחים להשאיר את שניהם, מפטרים את קווין סניידר ומוצאים מאמן חדש. חשוב לזכור שלפני כל חילופי מאמנים וסגל מסייע על המועדון לוודא מי הכוכב שנשאר לעונה הבאה, או אם זה שניהם. השארת כוכב אחד תתן לו משמעותית כח גדול יותר כלפי המועדון ויאלצו להתחשב בדעתו בנוגע לזהות המאמן החדש.

השלב הבא יהיה שדרוג הצוות המסייע. מייק קונלי אכזב ולא רק עם הצעדים בסיום. הוא כנראה כבר מבוגר מדי מכדי להיות רכז פותח עבור מועדון עם שאיפות גבוהות, ג'ורדן קלארקסון קולע סלים יפים ונראה טוב בבוקס סקור, אך לא מעט פעמים הולך עם הראש בקיר ולרוב על כל נקודה שנותן בהתקפה, מאבד נקודה בהגנה.
שני הדברים החשובים ביותר להביא אחרי שפותרים את עניין הכוכבים זה רכז יעיל לפלייאוף, ושחקן כנף עם יכולת הגנתית טובה לפרימטר. מניח שבנקודה הזו יכנס דני איינג' ויתחיל לעשות טלפונים. ועדיין, אלה שתי העמדות שכולם רוצים ומחפשים, וזה לא יהיה זול.

 

3. דאלאס לראשונה עוברת סיבוב מאז 2011: זה היה קשה אבל בסופו של דבר דאלאס הצליחה לנצח סדרת פלייאוף. נגד יריבה עם בעיות בחדר הלבשה, פצועה, ובלי הגנת פרימטר טובה. בשלב הבא מחכה לה פניקס סאנס, שניצחה העונה 64 משחקים, משחקת בסנכרון יפהפיה, ונראית די טוב. גם דווין בוקר חזר ואמנם נראה מעט חלוד הלילה, אך עדיין יהווה בעיה עבור המאבס. פניקס צפויים לשלוח את מיקאל ברידג'ס וג'יי קראודר למרר את החיים של לוקה, וכאן דינווידי וברונסון יצטרכו להיכנס לעזרה בניהול המשחק.
מצד שני הסאנס נגררו ל-6 משחקים מול הפליקנס שבכלל עלו דרך הפלייאין עם מאזן שלילי, אז אולי גם שם המצב לא מזהיר ודאלאס תוכל לנצל כמה חורים במכונה של פניקס כדי לנצח. יהיה קשה, בינתיים לוקה נהנה מנצחון הפלייאוף הראשון שלו בקריירה.

משחק ראשון בלילה בין שני ושלישי שעה 05:00 שעון ישראל

 

 

קרא עוד

בזמן שפלייאוף לא ישנים, והלילה שתי סדרות מגיעות לסיומן. מילווקי מביסים את הבולס ומנצחים 4-1 בסדרה וגולדן סטייט במשחק צמוד מאוד מצליחים לנצח את דנבר ולסגור את הסיפור גם כן ב 4-1.

 

גולדן סטייט ווריורס 102 – דנבר נאגטס 98 (1-4, גולדן סטייט עוברת לסיבוב הבא)

דני אייזיקוביץ'

לא כיף לסכם סדרה שבה ה MVP (יוקיץ') של העונה הסדירה הולך הבייתה. זה בייחוד לא כיף, כאשר הוא מסיים את המשחק האחרון שלו עם 30 נק', 19 ריב', 8 אס', באחוזים נהדרים מהשדה (12-18) ואם לא בעיית עבירות שהוא נקלע אליה מוקדם יש מצב שהם שורדים עוד משחק.

אבל אולי בעצם פה נמצא הסיפור כולו של הסדרה – שורדים.

דנבר בסגל הנוכחי לא אמורה להיות קבוצת פלייאוף, יש לה שחקן היסטורי שמסיים גם פלייאוף היסטורי והוא עושה הכל מהכל. באמת שאי אפשר לבקש ממנו יותר ממה שעשה בסדרה הזו. הבעיה שאולי חוץ מגורדון, אף אחד משאר שחקני החמישייה בכלל לא אמור להיות בחמישייה.

השחקן השני הכי טוב הלילה היה קאזינס (19 נק') שבעצם שיחק קצת יותר מהרגיל כדי לחפות על בעיית העבירות של יוקיץ'. אבל הם לא יכולים לשחק ביחד, בטח שלא נגד ההתקפה מלאת הכלים והאפשרויות של גולדן סטייט.

 

כמה מעלות טובות מהסדרה:

1. יוקיץ'

אני יודע שהרגע כתבתי עליו, ובכל זאת. איזה שחקן ענק. הייתי רוצה לסיים במהלך שאולי מספר את הסדרה טוב יותר מכל דבר אחר. יוקיץ' באסיסט מושלם לשלשה שלא נכנסת. לוקח את הריב' והופך אותו לעוד אסיסט בטיפ אין קטן:

https://twitter.com/nuggets/status/1519522609217503232

 

2. ספורטיביות 

אין דבר שאני יותר אוהב לראות משחקנים שנלחמים בשיניים, מאמללים אחד את השני (גרין ויוקיץ') ובסוף יודעים להעריך את מה שהשחקן שמולם נתן. חייב להודות שמבחינתי רגעי הסיום של הסדרה, שבהם יוקיץ' ניגש ומתחבק עם גרין וקארי הם מהרגעים המצולמים הכי טובים שיש בעיני. כאמור, כבר לא מעט שמועות התחילו לצוף סביב עתידו של יוקיץ', אבל לפחות הלילה הוא נראה מחוייך ובהשלמה שהקבוצה הטובה יותר מנצחת. חשוב שנזכור שזה רק ספורט, ויש גם ילדים שמסתכלים עליהם כמודל לחיקוי. וואלה, עוד יותר MVP בעיני:

https://twitter.com/BleacherReport/status/1519536975169998848

מצד שני, לגבי השמועות. אם בפתיחת העונה הבאה לא נראה את ג'מאל מוריי ומייקל פורטר חוזרים, אני לא אתפלא אם גם יוקיץ' יתחיל לדפוק על השולחן לבקש שיסדרו לו קבוצה טובה יותר. באמת, אבל באמת שלא מגיע לו לשחק בקבוצה שהשחקן השני הכי טוב שלה הוא כנראה מונטה מוריס? או וויל בארטון. אולי זה ארון גורדון או בכלל היילנד מהספסל? באמת שאני לא יודע, וזה ממש מסכם את הסדרה.

 

3. טריפל ספלאש? האם ג'ורדן פול ראוי להיות חלק מהטריפל?

במשך 3 משחקים ראינו את ג'ורדן פול מתחפש לסטף קארי. קולע שלשות, תוקף את הטבעת ופתאום לרגע התחילו לדבר על 3 קלעים גדולים.

בשני המשחקים האחרונים, דנבר מצאו את הדרך להאט אותו, הסטטיסטיקה התיישרה והלילה הוא עם משחק שני ברציפות שבו הוא חוזר למימדיו. 8 נק', 1-4 מהשלוש, ולמעשה איבד חלק גדול מהדקות שלו לגארי פייטון ג'וניור.

אם מסתכלים על שני המשחקים האחרונים פול עם 9.5 נק' למשחק ו 22% מהשלוש. לא משהו להתרגש ממנו.

לכן, צריך לדעת לשים את הכל בפרופורציות. פול עוד יחזור לתת הצגות, ומצד שני צריך לזכור שהוא עדיין שחקן צעיר בשלב ההתפתחות שלו, לצד שני הקלעים אולי הגדולים שהמשחק הזה ראה. תנו לו להתפתח בשקט לפני שאתם מכתירים אותו בתור היורש.

 

4. קליי תומפסון וסטף קארי 

בהיעדרו של קארי, קליי גם היה חלק מהפיקוד הראשי של גולדן סטייט, כשהוא לאט לאט מחזיר את הקליעה והביטחון ודואג לשמור את עצמו בתור האופציה מספר 2 הבטוחה בחמישייה של גולדן סטייט. הלילה גם הוא קצת נעצר, וזה סוף סוף אפשר לכוכב האמיתי של הקבוצה להזכיר שהוא כאן.

זה גם ההבדל האדיר בין גולדן סטייט לדנבר. קצת לא נתפס שהשחקן הכי טוב של גולדן סטייט פתח את המשחקים הראשונים על הספסל, ופשוט העביר את הזמן עד שיצטרכו אותו באמת.

הלילה, המשחק נגרר, הסתבך, דנבר הצליחו למשוך את זה צמוד צמוד עד לדקות הסיום, ערב בינוני מאוד של פול וקליי וגולדן סטייט יודעים שהם חייבים לסגור את הסדרה כדי להגיע טריים לסיבוב הבא. מה עושים?

פותחים את המגרש לקארי שיחליט אם הוא רוצה לתקוף שוב מבחוץ, או להגיע עד לטבעת:

https://twitter.com/NBAonTNT/status/1519533423785701382

קארי הוא מכונת התקפה בלתי נתפסת. הרי ברור לכולם שלא יתנו לו לשחרר שלשה בסיטואציה של 3 הפרש, 30 שניות לסיום, אם עושים עבירה הוא קובר 2-2 בלי לחשוב פעמיים. דנבר שולחים אליו דאבל טים, יוקיץ' נמצא שם מאחורה ואיכשהו קארי באלגנטיות חתולית מדהימה מגיעה ללייאפ פעם שנייה ברציפות בדקות הסיום:

https://twitter.com/NBAonTNT/status/1519534277637025792

 

אז למי שאיכשהו התבלבל אחרי שקארי פתח את הסדרה על הספסל. סטף, היה ונשאר הגו טו גאי של הקבוצה הזו, והוא מסיים עוד ערב נהדר עם 30 נק'.

 

5. ריב' או שלשות?

במהלך הסדרה, דנבר ויוקיץ' בפרט שלטו מתחת לסלים באופן מוחלט. נכון, דריימונד גרין ואנדרו וויגינס עשו הגנה נהדרת (כן, כן, כמה שהוא לא מדובר בסדרה הזו) וזה אפשר לגולדן סטייט לשחק המון סמול בול. ברמה שהלילה הם פתחו עם קווין לוני על הספסל, הטריו ספלאש + וויגינס וגרין. אבל מצד שני, הם הפסידו בכל המשחקים מתחת לטבעת, כולל הלילה כשהם מובסים 50-37. בפועל, זה לא השפיע עליהם יותר מדי כי גולדן סטייט מסיימת עוד משחק של 42% מהשלוש מול 20% בלבד של דנבר (היילנד 0-5, מספיקה שלשה אחת ו… טוב, כבר דיברנו על הסגל המסייע של דנבר).

 

מצד שני, בסיבוב הבא גולדן סטייט צפויה לפגוש את יוטה או את דאלאס (כרגע נראה דאלאס). גם יוטה וגם דאלאס אמורות לאתגר את הגבוהים של גולדן סטייט, ומצד שני בניגוד לדנבר גם יוטה וגם דאלאס אמורות להיות מסוגלות להשיב בשלשות משלהן.

לא אתפלא אם השורות האלו יכתבו בשנית כאשר גולדן סטייט תעלה לגמר המערב, אבל זה בהחלט עקב אכילס של הקבוצה.

גם כאשר מסתכלים על הספסל, אם בעבר ראינו שם שחקנים כמו אנדרו בוגוט, קאולי סטיין, ג'ורדן בל. כרגע רואים שם את קווין לוני, בייליצה, קמינגה ואוטו פורטר. אף אחד מהם לא גבוה דומיננטי ויהיה מעניין לראות האם זה איכשהו ישפיע עליהם בהמשך הדרך.

 

6. העומק של גולדן סטייט בקלעים ועמדות הכנף

מצד שני, אי אפשר להתעלם מהעומק שיש לגולדן סטייט בעמדות האחרות. הלילה גארי פייטון ג'וניור מפגיז 15 נק' מהספסל עם 3-4 מהשלוש, יש גם איזה שומר אלמוני שעונה לשם איגואדלה והוא עשוי להיות מעין קריפטונייט ללוקה דונצ'יץ' במידה ויהיה צורך.

מי בכלל זוכר שבפתיחת העונה אנדרו וויגינס היה הכינור השני של קארי ושיחק מצויין, כרגע הוא מקבל פירורים (אגב משחק טוב, פשוט אופציה כמעט אחרונה בהתקפה).

א

 

ועל זה נאמר, למה אנחנו צריכים לחכות כל כך הרבה עד שהסדרה הבאה תתחיל. בינתיים נאלץ להמשיך לצפות בקרבות בין מיטצ'ל לגובר, בתהיה האם הם באותה קבוצה או אחד נגד השני.

 

 

 

מילווקי באקס 116 – שיקגו בולס 100 (1-4, מילווקי עוברים לסיבוב הבא)

אריאל בנדר

 

הבאקס משייטים אל עבר הניצחון מול קבוצה פצועה בתקופה לא טובה, יאניס עם משחק מפלצתי אך לא נפגש בהגנה שתהיה קרובה לזו שתפגוש בסיבוב הבא. פט קונגטון התעלה ביום גדול מבחינתו עם 6 שלשות.

הבאקס מסיימים עונה עם לא מעט פציעות, עם סדרת פלייאוף אליה הם הגיעו רק לאחר 2 משחקים ועם יריבה עוצמתית ואדירה שמחכה להם בסיבוב הבא.

הגנת הפרימטר של הבאקס:

הגנת פרימטר טובה של הבאקס לאורך כל הסדרה. הגנה שלא מאפשרת זריקות פנויות הובילה את הבולס להחטיא המון שלשות היום, 15-52 (28.8%). הבולס לא מצאו שום תחליף, המשיכו לזרוק שלשות ולא הלכו לזריקות חצי מרחק שהיו יכולים להיות הכלי ההתקפי הכמעט יחיד שלהם, היות ויש יאניס אחד בצד השני שהוא שחקן הגנה מעולה בצבע, גם את ברוק לופז.

29.4% ל-3 זה הממוצע העגום של הבולס בסדרה הזו, חוץ מיום מטורף שלהם במשחק השני בקליעה לשלוש שם הבולס השיגו ניצחון.הבולס קלעו ב-28.8% ל-3 ומטה, ככה לא מנצחים סדרה, ככה לא מנצחים גם קבוצות לגיטימיות בעונה הסדירה. הבעיה היא קבלת החלטות לא נכונה, דמאר דרוזן צריך לקחת 20+ זריקות מהשדה כשחקן שמוביל את הבולס, הלילה הוא לקח 10 זריקות בלבד מהשדה וגם במשחק 3 לקח 9 זריקות בלבד. דמאר דרוזן היה גם צריך לזרוק יותר שלשות ולא לתת הרבה זריקות מהפרימטר לקובי וויט וטרוי בראון ג'וניור הלילה. הלילה בעיקר, בהיעדרו של זרק לאוין, ניצחון לא על הפרק אבל בכלים המאוד מוגבלים איתם שיחקו הבולס, הם לא שיחקו בחוכמה.

אין התאמה שעצרה את יאניס:

הבולס ניסו לא מעט הלילה על-מנת לעצור את יאניס בדרכו לעוד נקודות קלות אך שום דבר לא הצליח, בשמירה כפולה יאניס הוציא את הכדור החוצה לשלשה. והשלים סדרה חלומית מבחינתו עם 28.6 נקודות ו-6.2 אסיסטים. באזורית יאניס נכנס לצבע והניח נקודות פעם אחר פעם, לא היה לבולס מישהו שיכול להתמודד איתו פיזית לאורך כל הסדרה, כל ההצגה הזו של יאניס נבעה מניהול משחק נכון וקליעה טובה משלוש של חבריו, 38.4% בסדרה הזו.

ג'רו הולידיי שהיה ביום קליעה רע, ניהל את המשחק נפלא, מסר 9 אסיסטים והקפיץ את ברוק לופז ויאניס כל הדרך לטבעת, ג'רו הולידיי מאז הפציעה של כריס מידלטון במשחק מספר 2 הפך להיות מספר 2 של יאניס עם 17.3 נקודות ו-7.3 אסיסטים בממוצע למשחק.

אין ספק, הבעיה של הבולס היא בריאותית לאורך הסדרה, תחילה עם לונזו בול שהיה העוגן ההגנתי של הבולס, לונזו בול חסר גם בצד ההתקפי, הוא חיבר את כל השחקנים של הבולס, הכול עבר דרכו. לאחר מכן גם אלכס קארוסו שחשוב בקו האחורי נפצע. זאק לאוין בפרוטוקול קורונה וזה בישר את ההפסד כי אין מי שייכנס לתפקידו, עם כל הכבוד לקובי וויט ואיו דוסומו, נגד הבאקס צריך שחקן אולסטאר ומעלה, שיהיה יוצר מעולה והיעדרותו של זאק לאוין בישרה את חוסר ההגנה על קו השלוש, הבאקס קלעו היום ב-38.9%, 14-36.

יכולות המסירה של ג'רו הולידיי:

https://twitter.com/Bucks/status/1519463854169858048?s=20&t=jUDrBXHAw18405U8G-ExYQ

 

Splash Mountain!! pic.twitter.com/9ESDdWAFTO

— Milwaukee Bucks (@Bucks) April 28, 2022

https://twitter.com/Bucks/status/1519481479637737472?s=20&t=jUDrBXHAw18405U8G-ExYQ

 

 

 

כל מטאטא יורה ושחקן נוסף מתעלה:

הבאקס ניצלו את היכולת ההגנתית החלשה של הבולס הלילה, אבל גם לא שכחו שהם צריכים מישהו שיקלע נקודות של סקורר מאוד חשוב שלהם (כריס מידלטון). במשחק הקודם זה היה גרייסון אלן שנכנס לתפקידו עם 27 נקודות, הלילה פט קונאטון שקיבל 23 דקות, לא אכזב. קלע 20 נקודות, 6-9 לשלוש, 7-11 מהשדה. הבאקס צריכים שחקן אחד לפחות שיתעלה בלילה בהיעדרו של כריס מידלטון. בנוסף לכך, כל מטאטא ירה. בובי פורטיס, ברוק לופז וגרייסון אלן הוסיפו לא מעט ביכולת הקליעה שלהם ויכולת הריווח שלהם שהניבו נקודות ואסיסטים ליאניס. בובי פורטיס גם מקבל יותר הזדמנויות מאז היעדרותו של כריס מידלטון ובשלושת המשחקים האחרונים קלע 16 נקודות ולקח 14.3 ריבאונדים, הוא השחקן פנים של הבאקס.

פט קונאטון בזון, בובי פורטיס משחק כמו שחקן פנים רציני:

Pat was masterful from behind the arc tonight.

20 PTS | 2 REB | 6-9 3PM pic.twitter.com/PP0ZuQekyo

— Milwaukee Bucks (@Bucks) April 28, 2022

https://twitter.com/Bucks/status/1519480124390871040?s=20&t=jUDrBXHAw18405U8G-ExYQ

 

 

 

הבולס איבדו שליטה על הכדורים החוזרים ועל הירידה שלהם להגנה אחרי טעויות:

הבאקס שלטו בכדורים החוזרים הלילה, 51-37. בראש ובראשונה בובי פורטיס היה מאוד משמעותי לשליטה של קבוצתו על הריבאונד, פורטיס לקח 17 ריבאונדים הלילה. בכל משחק שהבאקס לקחו 6 ריבאונדים ויותר מהבולס הם ניצחו, במשחק השני הם לקחו ריבאונד אחד בלבד יותר מהבולס וחוסר השליטה שלהם מתחת לטבעת באותו משחק גרמה להפסד וגרמה להם לא לשחק בהתקפות מעבר. במשחק מספר 2, הבאקס קלעו 7 נקודות בלבד במתפרצת, זה נתון נוראי שלהם, לא אופייני עבורם. גם במשחק מספר 1 הבאקס קלעו 8 נקודות בלבד מהמתפרצות ובמשחקים כאלה הם לא משחקים טוב ומנצחים בקושי אם בכלל.בשלושת במשחקים האחרונים הבאקס קלעו 20 נקודות בממוצע למשחק ממתפרצות, זה בישר את הניצחונות.  הריבאונדים האלו שימשו את הבאקס למתפרצות ומשם להשלים נקודות קלות, היה להם מי שיקלע בהתקפות מעבר את השלשות והם אכן לקחו לשם את הריבאונדים בהגנה לאורך הסדרה. שתי הקבוצות איבדו 16 כדורים כל אחת אבל הבאקס היו כמה רמות מעל הבולס ביכולת הארגון, התנועה בלי כדור ובעיקר הקליעה לשלוש, הבאקס ידעו לנצל הרבה יותר טוב מאשר הבולס את האיבודים שלהם, הבאקס ניצלו את האיבודים שלהם ל-26 נקודות, הבולס ל-12 נקודות בלבד.

הבאקס חוגגים בהתקפות מעבר:

https://twitter.com/Bucks/status/1519483721824448513?s=20&t=jUDrBXHAw18405U8G-ExYQ

 

הבאקס ייפגשו ביום ראשון את הסלטיקס למשחק מספר 1 בשעה מוקדמת (20:00 שעון ישראל). הסלטיקס קבוצה מאוד מיומנת, הם בחצי הראשון של העונה היו קבוצת רבע רביעי נוראית וקבוצה מאוד לא טובה בשמירה בהתקפות מעבר אבל בשנה החדשה, 2022.

מדובר בקבוצת ההגנה הטובה בליגה שמחקה את כל הבעיות שהיו לה בהגנה כלא היו, פה הבאקס ייצטרכו להתאמץ לקחת שליטה על הריבאונדים שלהם, לקלוע בקלות בהתקפות מעבר ודבר אחד בטוח, הם יתבססו על יאניס אבל בהיעדרו של כריס מידלטון זה יהיה להם קשה, הם יהיו חייבים את בובי פורטיס של שלושת המשחקים האחרונים והתעלות של פט קונאטון או גרייסון אלן בכל משחק.

דבר אחד בטוח, הולך להיות מעניין.

משחק ראשון בין בוסטון למילווקי ראשון 20:00 שעון ישראל.

 

הטופ 5 היומי

 

 

קרא עוד