Sample Page

בזמן שפלייאוף 23.4

בזמן שפלייאוף 23.4

אפר 24, 2023 | , | 0 |

בזמן שפלייאוף לא ישנים!

והלילה 2 משחקים מוקדמים ו 2 משחקים לתוך הלילה כמו שאנחנו אוהבים.

בפתיחת הערב, הניקס מנצחים 93-102 את הקאבס ועולים ל 3-1 בסדרה. אחריהם הגיע מותחן קליעות שבסיומו גולדן סטייט מנצחת את סקרמנטו 125-126, בדרך לשיוויון 2-2 בסדרה. 

במשחק השלישי, בוסטון מנצחת באטלנטה 121-129 ועולה ל 3-1, ולקינוח קיבלנו את מינסוטה שנשארת בחיים בניצחון קשוח בהארכה 108-114 על דנבר.

 

 

ניו יורק ניקס 102 – קליבלנד קאבלירס 93 (3 – 1 לניו יורק בסדרה)

* אור עמית

הניקס פתחו עם ג'וש הארט במקום גריימס הפצוע, בעיקר מתוך רצון לשים מול מיטשל מספיק אורך. במשחק הרביעי לרוב למאמנים כבר אין שפנים לשלוף מהכובע וככה גם נראית הפתיחה: קליבלנד מנסים להביא את גארלנד, שנשמר על ידי ברונסון, לחסימה עם מיטשל והניקס עדיין מסרבים להחליף ולחשוף את ברונסון לבידוד מול הסקורר. בצד השני גארלנד שומר את ברונסון על כל המגרש, לאו דווקא כדי ללחוץ, יותר כדי להוריד את השעון ככל האפשר ולהביא את הניקס לפואנטה ההתקפית שלהם עם פחות זמן על השעון ושם נכנס השלב השני בתוכנית ההגנה: בליץ גבוה על ברונסון, מה שמשאיר את הניקס אמנם ב4 על 3 אבל גם עם מעט זמן על השעון. בארט ניצל את זה לנקודות קלות מחדירות ואחרי ארבע זריקות מחוץ לקשת שבהן הניקס לא מצאו נקודות הארט קלע את הראשונה.
הניקס, מצידם, המשיכו לשלוך ידיים בגאפ, בעיקר באזור קו העונשין, מה שעלה לקליבלנד בחמישה איבודים ברבע הראשון. למרות זאת הניקס לא הצליחו לפתוח פער משמעותי עם טעויות קטנות ומעצבנות וירדו לסיום הרבע הראשון ביתרון 7, 30-23. בין היתר המהלך הנהדר הבא:

ברבע השני הניקס עלו עם מיילס מקברייד שקיבל את המשימה ההגנתית על מיטשל. קליבלנד עלו לצידו של מיטשל עם ריקי רוביו מה שאיפשר לניקס לשלוח ממנו דאבל טים ולצופף את הצבע. מצד שני ההרכב הזה, שבו אר.ג'יי בארט היה אמור להיות היוצר העיקרי, לא הצליח למצוא את הסל והמשחק נשאר באזורי ה7-9 נקודות יתרון לניקס. כשברונסון והארט חזרו למשחק דברים התחילו קצת לזוז גם בצד ההתקפי, כששלשה קשה של ג'יילן ברונסון חתמה ריצת 10-2 ששמה את הניקס על יתרון 15 ושלחה את קליבלנד לטיים אאוט.
ההגנה של הניקס גרמה לקלבלינד לעבור לשחק עם מיטשל אוף דה בול. זה עזר לו קצת להגיע יותר לנקודות שהוא רצה על המגרש, אבל מצד שני הוריד מעט מהעומס על ג'יילן ברונסון בצד הזה של המגרש. שלוש דקות לסיום הרבע חזרו למגרש גם ג'וליוס רנדל ואר.ג'יי בארט, האחרון קלע 4 נקודות אבל יתר הקבוצה התקשתה למצוא את הסל, והניקס ירדו למחצית ביתרון של 9 נקודות בלבד. קליבלנד איבדו במחצית הראשונה 9 כדורים, 5 מהם של דונובן מיטשל.
קליבלנד פתחו את המחצית השניה כשהם הולכים לגארלנד שנשמר על ידי ברונסון. הוא החזיר עם 6 נקודות מהירות (סל בבידוד, סל מבק דור ואסיסט לדאנק של מובלי) ופחות מדקה וחצי לתוך המחצית ת'יבודו קרא לפסק זמן, אבל גם אחריו גארלנד המשיך לפרק את ההגנה של הניקס בפיק אנד רול עם ג'ארט אלן ו5:30 דקות לתוך הרבע השלישי קליבלנד עלתה ליתרון ראשון. הניקס הצליחו לעצור קצת את השטף של קליבלנד ולשמור על המשחק צמוד, בין היתר כי ת'יבודו, שלוש דקות לסיום הרבע, הואיל בטיבו להחליף שמירה על גארלנד. גם הגנה טובה בצבע, בעיקר של אייזיה הארטנשטיין, עזרה לניקס להשיג מספר עצירות. שלשה של ברונסון חמש שניות לסיום הרבע חתמה את התוצאה והניקס ירדו ביתרון 2.
לרבע האחרון ת'יבודו עלה עם שמירה על כל המגרש. קוויקלי היה זה שהופקד על גארלנד והוא באמת לא הצליח למצוא את הקצב בתחילת הרבע. למעשה שתי הקבוצות התקשו להשיג נקודות עד שאר.ג'יי בארט לקח פעמיים את הכדור לטבעת ונתן לניקס יתרון של חמש נקודות. מהלכי האסל של אובי טופין ובעיקר ג'וש הארט העלחו את הניקס ליתרון 9, עם קצת יותר מ-5 דקות לסיום המשחק וקליבלנד הזעיקו פסק זמן בניסיון להציל את המשחק. המומנטום נמשך בצד הניו יורקי, אבל הניקס כמו הניקס לא הצליחו לגמור את המשחק, אם זו שריקה לצעדים של ג'וש הארט במתפרצת עם יתרון מספרי או ספק עבירת תוקף של הארטנשטיין. הפעולות החיוביות של הניקס בהגנה לא תורגמו להגדלת ההפרש עד ששתי דקות לסיום ג'וש הארט השתלט על ריבאונד התקפה, מסר לברונסון שנעץ שלשה חשובה שהחזירה את היתרון לדו ספרתי. שלשה של גארלנד הגבירה את דפיקות הלב אצל הקהל המקומי אבל ג'וש הארט, שוב הוא, השתלט על ריבאונד התקפה שאר.ג'יי בארט הפך לשתי נקודות נוספות והניקס חזרו ליתרון 10 פחות מדקה לבאזר. גארלנד הספיק לקלוע עוד שלשה, אבל זה היה מאוחר מדי. הניקס יוצאים מנצחים 102-93. ג'יילן ברונסון סיים כקלע המוביל עם 29 נקודות, 6 ריבאונדים ו-6 אסיסטים ואר.ג'יי בארט (26 נקודות, רובן בכניסות לסל) וג'וש הארט (19 נקודות, 7 ריבאונדים והגנה מעולה על דונובן מיטשל) חיפו על ערב חלש של ג'וליוס רנדל (7 נקודות ב3/10 מהשדה).

דאריוס גארלנד סיים עם 23 נקודות ו-10 אסיסטים והיה השחקן הטוב בקליבנד, שם שישה שחקנים קלעו בספרות כפולות, אבל השורה הבולטת ביותר הייתה של דונובן מיטשל שסיים עם 11 נקודות (רק 2 במחצית השניה) ב5/18 מהשדה ו-6 איבודים. קליבלנד סיימו עם 12 איבודים ו-7 ריבאונדים בהתקפה לעומת הניקס שלקחו 17 ריבאונדים מתחת לסל שלהם ואיבדו 10 כדורים בלבד, מה שחיפה על ערב קליעה נוראי (8/29 מהשלוש, 18/28 מהקו)
הניקס ינסו לסגור את הסדרה בקליבלנד בלילה בין שלישי לרביעי

ההיילייטס של המשחק:

https://twitter.com/NBA/status/1650238252761366528

גולדן סטייט ווריירס 126 – סקרמנטו קינגס 125 (2 – 2  בסדרה)

* דני אייזיקוביץ

מהלך המשחק

בדר"כ, פחות מרתק, הלילה. איזה משחק משוגע. שווה להתייחס להתפתחויות לאורכו ולרוחבו. 

דריימונד גרין עולה מהספסל לאחר ניסיון של גולדן סטייט לעשות התאמות (לטענתם שום קשר להרחקה).

בצד ההתקפי זה עובד יופי, אבל בצד ההגנתי לא כל כך. שתי הקבוצות נכנסות לקצב קליעה מסחרר כאשר קיגן הרוקי הצעיר, בערב קליעה נהדר:

https://twitter.com/SacramentoKings/status/1650228374164611072

ובאמת ששתי הקבוצות עשו הכל לשמור אחת על השנייה, אבל שתיהן מהירות והתקפיות בקטע מטורף. כלומר, הסל הבא של קארי, באמת שאין מה לעשות נגד זה:

 

הרבע הראשון מסתיים 32-31 לטובת סקרמנטו.

הרבע השני נראה בדיוק כמו הראשון, כאשר אף אחת מהקבוצות לא מצליחה להאט את היריבה שלה, גם במהלך הבא, שלשה נהדרת של קליי נגד הגנה נהדרת של סקרמנטו:

https://twitter.com/warriors/status/1650235320548597761

למרות זאת, היה גם רגע נדיר של עצירה שהמחיש את היכולת של סבוניס. חוסם בצד אחד ומוביל מתפרצת נהדרת בצד השני:

סקרמנטו משחקת כדורסל כמעט מושלם, ועדיין זה מסתיים רק ב 69-65, יתרון שביר מאוד במחצית.

לרבע השלישי גולדן סטייט מחליטה לעלות עם גרין במקום ג'ורדן פול.

החמישייה הקלאסית של גולדן סטייט, לוני ב 5, גרין ב 4, וויגינס ב 3.

גרין לוקח את פוקס באישית ואיכשהו הכדור פשוט לא מגיע אליו, מה שמאפשר לגולדן סטייט לעצור את התקפת הריצה של סקרמנטו ולהפוך את התוצאה. בצד השני, גרין מגיע לטבעת כמה פעמים, מחטיא זריקות קלות ובסוף מוציא את העצבים בדאנק נהדר:

https://twitter.com/warriors/status/1650246031043629056

גולדן סטייט ממשיכים לרוץ, מנצחים את הרבע 37-23, ויורדים ביתרון מאוד מבטיח בסוף הרבע השלישי, 102-92, 10 הפרש לגולדן סטייט.

גמור?

עוד לא. הקינגס עולים לפתיחת הרבע הרביעי בטירוף, ותוך פחות משתי דקות זה כבר 102-99, דאביון מיטצ'ל שהיה נהדר כל הערב בהגנה על קארי, הפעם עושה את שלו בהתקפה:

https://twitter.com/SacramentoKings/status/1650253688651542528

מכאן אף קבוצה לא מצליחה לברוח יותר והיילייט רודף היילייט, בצד אחד זה קארי שהיה נהדר ברבע הרביעי ובצד השני זה כמובן פוקס שאמנם גם החטיא הרבה, אבל לקח על עצמו את האחריות שוב ושוב ולא ברח ממנה. דריימונד גרין בדקות הסיום עם הגנה נהדרת מקשה עליו ממש וגולדן סטייט מצליחה להגיע עד 126-122 כאשר יש רק 45 שניות לסיום. החטאה של הקינגס, ריבאונד של גולדן סטייט, קארי מוביל את הכדור לאט כדי לסחוט את השעון, נקלע לדאבל דים ומבקש טיים אאוט, שאין לא. 

זה הופך לעבירה טכנית, 1 מהקו וכדור נוסף לקינגס. הפעם פוקס קולע שלשה, ואנחנו בנקודה הפרש 126-125 לגולדן סטייט. 

גולדן סטייט לא משיגה נקודות בצד השני, והקינגס מקבלים הזדמנות נוספת לקחת את המשחק. פוקס מסתבך, מול הגנה נהדרת של קארי, משחרר את הכדור לבארנס שמחטיא את השלשה וגולדן סטייט מנצחת את המשחק:

https://twitter.com/warriors/status/1650307832192049153

 

כמה נקודות מהמשחק הלילה

1. ההתקפה של גולדן סטייט

14 שלשות ב 41%, קארי מוביל את הקבוצה של 32 נקודות, אחריו קליי תומפסון שהיה נהדר הלילה עם 26 נקודות (4-9 מהשלוש, 22+ בדקות שלו), ג'ורדן פול עם 22 נקודות, אנדרו וויגינס עם 18 נקודות ודריימונד גרין מהספסל עם 12. זה אמור להספיק בכל תרחיש נורמלי.

המשחק הלילה לא היה נורמלי. גם הנעת הכדור שלהם הייתה מושלמת והם מסיימים עם 31 אסיסטים. 

כדורסל שוטף שמזכיר את האלופה של השנה שעברה.

2. ההתקפה של סקרמנטו וקיגן מארי

14 שלשות ב 40%. פוקס מוביל בצד השני עם 38 נקודות, קיגן מארי עם 23 (5-7 מהשלוש) מאליק מונק 16 נקודות מהספסל, סבוניס עם 14 נקודות ומיטצ'ל עם 12 נקודות מהספסל. 

כששומעים את המספרים של הצד השני מבינים למה זה היה כל כך צמוד. למרות זאת, בקינגס דווקא היו כמה שחקנים שפחות תפקדו התקפית הלילה.

קודם כל האריסון בארנס. מישהו זוכר שהוא היה פעם שחקן של 20 נקודות למשחק? הלילה עם 9 נקודות בלבד, 1-6 מהשלוש ו 3-11 מהשדה. 

ביחד איתו קווין האורטר, שהיה מאוד אנמי (2 נקודות) וגם סבוניס שהפך להיות המאמי הלאומי אמנם מסיים עם 14 נקודות, אבל בגולדן סטייט מחכים לו מתחת לסל ונותנים לו לעשות מה שהוא רוצה באיזור קו השלוש כי יודעים שהוא לא יזרוק אלא אם זה מתחת לטבעת. סבוניס קלע עונתית 0.4 שלשות למשחק, וזה אלמנט שפשוט חסר לו כרגע.

 

חזרה לדברים שכן עובדים, קיגן מארי, הרוקי. העונה הסדירה שלו הייתה סבירה לחלוטין (12.2 למשחק) והאמת שבפלייאוף לא ראינו ממנו יותר מדי עד המשחק הלילה. במשחק הראשון 2 נקודות, בשני 2 נקודות ובשלישי 6 נקודות. 

הלילה הוא מתפוצץ במשחק הכי טוב שלו בסדרה עם 23 נקודות, ויש מצב טוב שאם כבר יש משהו שעשוי לשנות את המומנטום של הסדרה זה מארי. אם הוא ימשיך לשחק כמו ששיחק הלילה, סקרמנטו פתאום מחזיקה כמות גאנרים שווה בגודלה לזו של גולדן סטייט.

 

3. דריימונד גרין 

מה לא נאמר עליו, שעבר זמנו, שהוא נזק בהתקפה, שהוא כבר לא שומר כמו פעם.

מה שהוא עשה הלילה, זה ביה"ס לכדורסל. נתחיל מהחלק המאוד לא מובן מאליו. ברגעים ארוכים במשחק, גרין שומר על פוקס (שבסוף קלע 38 נקודות), ועושה את העבודה הכי טובה בגולדן סטייט בשמירה על הגארד בצד השני. פוקס אמור להיות מהיר מדי עבורו. 

בנוסף ברגעי האמת, גרין מצליח להיות מעורב כמעט בכל מהלך הגנתי של גולדן סטייט. תראו את המהלך הבא, איך הוא מפריע לבארנס ואז לסבוניס, ואז ממש מנהל את ההתקפה של גולדן סטייט בצד השני:

באמת שהמספרים לא מתארים את התרומה של גרין למשחק הלילה. 

אלו דברים שפשוט לא רואים בלוח הסטטיסטיקה. ושום דבר מלבד צפייה בסרטונים של גולדן סטייט לא יסביר כמה הוא משמעותי בחמישייה הזו. 

 

תקציר הדו-קרב בין פוקס לקארי:

https://twitter.com/NBA/status/1650275749222395906

 

מינסוטה טימברוולבס 114 – דנבר נאגטס 108 (1 – 3 בסדרה לדנבר)

* דני אייזיקוביץ

מינסוטה מגיעים למשחק אחרון שהם יודעים שהפסד והם לא רק הולכים הבייתה זה נגמר בסוויפ. 

דנבר מצידה, נתנה תחושה שהיא משחקת בהילוך ראשון, וקצת כמו במשחקים הקודמים היה נדמה שהיא "משחקת" באוכל שלה, וברגע שתרצה היא תטרוף אותו ותסגור עניין. במחצית זה 52-48 לדנבר, כאשר הדבר הבולט הוא שפורטר שהיה סופר דומיננטי במשחק 3, לא ממש נכנס לקצב בינתיים אבל יוקיץ' פשוט נראה נהדר. 

ברבע השלישי, מינסוטה מתפוצצת, ממשיכה את המומנטום לרביעי ומצליחה לברוח עד יתרון 96-84 כאשר נותרו רק 2:50 לסיום.

זה השלב שבו הדוב מתעורר (איך יוקיץ' לא נמצא בממפיס? הוא כזה גריזלי וממש לא נאגט), ודנבר יוצאת לריצת 12-0 שמשווה את תוצאת המשחק והולכים להארכה. הדוב הכוונה כמובן ליוקיץ' שהיה נהדר (שוב) הלילה. 

מינסוטה צריכה להודות לחוקי המשחק, כי להארכה יוצאת קבוצה חדשה לחלוטין, שמזכירה את זו שיצאה ברבע השלישי. דנבר נראית עייפה (נדבר על זה) ומי אם לא אנ'תוני אדוארדס עם שלשה שנועלת את המשחק:

https://twitter.com/NBATV/status/1650354504255123456?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1650354504255123456%7Ctwgr%5Ea773626405099c059fb7154e9748c8393a9d69ec%7Ctwcon%5Es1_&ref_url=https%3A%2F%2Fwww.cbssports.com%2Fnba%2Fnews%2Fanthony-edwards-helps-timberwolves-stave-off-two-furious-nuggets-comebacks-avoid-first-round-sweep%2F

כמה נקודות מהמשחק

1. אנתו'ני אדוארדס 

עוד ערב ענק לאדוארדס, 34 נקודות, 6 ריבאונדים ו 5 אסיסטים. הילד פשוט ענק. 

באמת שלא משנה איך תסתיים הסדרה (כנראה במשחק הבא), אדוארדס כבר עושה היסטוריה כשהוא עובר את קובי עם משחקי 30 נקודות לפני גיל 22, וגם מראה שהוא כוכב על בהתהוות. בכל פעם שמינסוטה הייתה צריכה סל הוא היה שם כדי לקלוע אותו. למרות שהוא בן 22, כרגע מינסוטה זו הקבוצה שלו:

https://twitter.com/NBA/status/1650353979895734273

2. החמישייה של מינסוטה

הלילה גובר וטאונס דווקא מצאו את הדרך להיות אפקטיביים שניהם באותו משחק. גובר מסיים עם 14 נקודות ו 15 ריבאונדים, ומצד שני טאונס עם 17 נקודות ו 11 ריבאונדים. גם קונלי נותן משחק מצויין של 19 נקודות ו ו 8 אסיסטים וזה היה אמור להיות קל יותר. עדיין מקבוצה עם שני ענקים כמו גובר וטאונס היינו מצפים שהם יקשו קצת יותר על יוקיץ'. זה לא רק שהוא קולע, הוא נראה כאילו שהוא חופשי כמעט בכל אחד מהמהלכים שקלע:

https://twitter.com/nuggets/status/1650352542252158976

3. העומק של דנבר

יוקיץ' מסיים עם 43 נקודות, 11 ריבאונדים ו 6 אסיסטים, ג'מאל מארי עם 19 נקודות, פורטר ג'וניור עם 15 נקודות, ארון גורדון עם 14 נקודות וברוס בראון מסיים עם 11 נקודות מהספסל. כריסטיאן בראון הרוקי שהיה נהדר במשחק הקודם מסיים עם 0 נקודות, דיאנדרה ג'ורדן לא פקטור ב 4 דקות ששיחק, ג'ף גרין מסיים עם 0 נקודות וגם קולדוול פופ ששיחק 40 דקות מסיים עם 5 נקודות בלבד. 

בניגוד למינסוטה, דנבר מתכננת לקחת תואר השנה. קבוצות אלופות, בדר"כ יודעות למצוא את השחקן הנוסף, האקס פקטור, זה שעולה מהספסל ונותן שם פוש נוסף ברגעי האמת. על הספסל יושבים להם רג'י ג'קסון ותומאס בריאנט, שניהם היו לא רעים בכלל בקליפרס ובלייקרס (בהתאמה) וחבל מאוד שדנבר לא יודעת לתת להם הזדמנויות לשחק. עם כל הסימפטיה לדיאנדרה ג'ורדן, לא עדיף לתת לבריאנט הזדמנות לשחק ולצבור ביטחון? דווקא בסדרה כזו. 

דווקא כשההתקפה כל כך תקועה. כנ"ל לגבי קולדוול פופ. לא כדאי לתת לג'קסון להכנס לקצב.

אם יש משהו, שלדעתי יפגע בהם בהמשך הדרך זה העובדה שלפחות כרגע הספסל של דנבר נמחק לחלוטין.

 

תקציר הלילה של אדוארדס:

 

אטלנטה הוקס 121 – בוסטון סלטיקס 129 (1 – 3 בסדרה לבוסטון)

* דרור האס

בוסטון הצליחה הפעם לנצח באטלנטה, ומשחק הבא אצלה בבית, בדרך לסגירת הסדרה.
בוסטון הצליחו לעשות מעשה נדיר של 21 שלשות באחוזים טובים במשחק 3 ועדיין להפסיד מול אטלנטה הוקס, איך זה קרה? על ידי כך שהפסידו בכל תחום שקשור לצבע. ההוקס ניצחו את הסלטיקס 48-29 בריבאונד, נקודות בצבע 54-40 וטריי יאנג סגר עניין כשקלע שוב ושוב בחדירות לצבע אל מול הגנת הדרופ של הסלטיקס.
הסלטיקס נזקקו לאתחול מחדש למשחק 4, ובעיקר בהגנה.
הם עשו זאת בעזרתו של רוברט וויליאמס. הביג מן שיחק את אחד ממשחקיו הטובים בפלייאוף הלילה כשסיים עם 13 נקודות, 15 ריבאונדים 2 חסימות ו-2 חטיפות בדרך להבטיח נצחון של בוסטון. חשוב יותר היו המספרים הקבוצתיים שהלכו נגד בוסטון במשחק 3 שהתהפכו במשחק 4: בוסטון ניצחו את הריבאונד 49-42, וקלעו יותר בצבע: 56-44.
זו הייתה הופעה מרשימה של שחקן שבוסטון עד כה נמנעה מלהפעיל "בכל בכח" בפלייאוף. ב-3 המשחקים הראשונים וויליאמס לא שיחק מעל 23 דקות ובמשחק 4 הוא שיחק 29. הוא יצטרך כמובן לשמר מאמצים בסיבובים הבאים – מול ג'ואל אמביד ובתקווה אחר כך יאניס אדטוקומבו.

הסלטיקס לא קבוצה שמצטיינת בכל מה שקשר לענייני הצבע. גראנט וויליאמס ואל הורפורד אמנם שחקנים טובים, אבל לא עם המהירות או האתלטיות של "טיים לורד". זהו כלי שבוסטון תצטרך להשתמש יותר.

בעיה נוספת של בוסטון שצריכה להפסיק לעשות "לשחק עם האוכל" ולפתח יותר קילר אינסטינקט, ולדעת לשחק בכח מלא מול יריבה חלשה ממנה. בוסטון הפסידה ימי מנוחה בשל הנטייה של לפעמים לרדת לרמת היריבה ולזלזל בהגנה, כפי שהיה משחק 3. אין שום סיבה שאטלנטה תקלע מולה 130 נקודות במשחק, ואמנם נראה היה שיפור בתחום אך בהחלט נקודה לשיפור.

המשחק הבא יסגור את הסדרה אלא אם שוב בוסטון יבואו שאננים מדי.
בלילה בין שלישי לרביעי 02:30 שעון ישראל

 

תקציר ההיילייטס של ג'יילן בראון מהלילה:

 

והתקציר של טייטום:

הטופ 10 היומי

 

תגיות: , , , , , , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 23.4.23

אפר 23, 2023 | | 0 |

עדכונים ומשחקים!
 
מחצית בגארדן: 54-45 לניקס
 
ויקטור אולדיפו סיים את העונה בשל פציעה בברך.
 
לברון נשאל איזה הצהרות הוא שידר במשחק הלילה וענה: "לא עשיתי שום הצהרה. אני עושה את זה כבר מספיק זמן, אני לא מחפש לעשות הצהרות. באנו עשינו א העבודה וניצחנו."
 
מאמן העבר פיל ג'קסון אמר שאינו צופה בליגה מאז הבועה אז הכניסו מסרים פוליטיים.
 
דוק ריברס העריך שאמביד "50-50" לפתיחת הסיבוב השני.
 
שון ארקס עדכן שבינתיים בן סימונס לא זקוק לניתוח.
 
קאם ג'ונסון צפוי לקבל חוזה של 90 מיליון ל-4 שנים.
 
דריימונד גרין יעלה היום מהספסל.
 
מרכוס סמארט סובל מכאבים בעצם הזנב ומוגדר בסימן שאלה.
 
 
 
 
 
משחקים:
 
22:30 ווריירס מארחים את הקינגס. 2-1 לקינגס. שידור בספורט 5 לייב
 
02:00 אטלנטה מארחת את הסלטיקס 2-1 לסלטיקס. שידור בספורט 5
 
04:30 מינסוטה מארחת את הנאגטס. 3-0 לדנבר. יהיה סוויפ? שידור בספורט 5
 
 
לפוסט זה מצורף: כיצד הקאבס מנסים לצוד את ברנסון
 
קרא עוד
בזמן שפלייאוף 22.4

בזמן שפלייאוף 22.4

אפר 23, 2023 | , | 1 |

בזמן שפלייאוף לא ישנים!

והלילה לא פחות מ 4 משחקים. 
פילדלפיה מתארחת בברוקלין ללא אמביד, מנצחת וסוגרת את הסדרה בסוויפ של 4-0. פיניקס מתאחרת בקליפרס שחסרים את לנארד (וגם את פול ג'ורג') וגם היא מנצחת ועולה ליתרון 3-1 מבטיח בסדרה. מילווקי מתארחת במיאמי וגם היא… ללא יאניס. עבור מילווקי זה הלך פחות טוב והם מפסידים, 2-1 בסדרה למיאמי.

אחרונים חביבים, הלייקרס מארחים ומנצחים את ממפיס שמקבלת חזרה את ג'ה מוראנט, אבל זה לא מספיק והלייקרס מובילים 2-1 בסדרה. 

 

 

מיאמי היט 121 – מילווקי באקס 99 (1 – 2 למיאמי בסדרה)

* דני אייזיקוביץ

מילווקי מתארחת במיאמי וזה המשחק השני ברציפות בלי יאניס. מה שהלך היטב בפעם הראשונה, ממש לא עבד הלילה.

במשחק הקודם, ברוק לופז נכנס מוקדם מאוד לקצב, ועשה שמות מתחת לסלים של מיאמי, ובנוסף כל הקבוצה קלעה בטירוף בדרך ל 138 נקודות. 

הלילה מול הקהל של מיאמי, לופז שיחק רע מאוד (6 נקודות בלבד, 3-9 מהשדה) אבל עם יד על הלב, הוא לא אמור להיות שחקן מטרה. 

מי כן שחקן מטרה?

ג'ימי באטלר, שהוביל את מיאמי מהדקות הראשונות וסיים עם 30 נקודות ב 28 דקות משחק בלבד. 

 

מהלך המשחק

מיאמי עולה עם קווין לאב בחמישייה, והפתיחה דווקא נראתה לנו מוכרת. לופז פותח את המשחק טוב:

 

למרות זאת, יתרון מוקדם של מילווקי מהר מאוד הלך לאיבוד. ההגנה סגרה יפה על לופז, ובצד השני באופן לא ברור ג'ימי באטלר מקבל יותר מדי ספייס ועונה על 3-3 מהשלוש, בדרך ליתרון 29-21 יפה של מיאמי:

https://twitter.com/MiamiHEAT/status/1649929840748027904

 

הרבע השני המשיך בדיוק מאותו מקום, רק הפעם השלשות מגיעות מדאנקן רובינסון (הלילה 20 נקודות ו 5-6 מהשלוש), במחצית זה כבר הפרש דו ספרתי של 66-53 למיאמי:

https://twitter.com/MiamiHEAT/status/1649933037327777792

בפתיחת המחצית השנייה, לרגע היה נדמה, שהנה מילווקי חוזרת למשחק, מידלטון לוקח אחריות, וגרייסון אלן מסיים בדאנק:

 

אבל מילווקי לא מצליחה לסגור את הפער. מיאמי שומרת על מרחק סביר, וברבע הרביעי מילווקי פשוט נכנעת בדרך להפסד ב 22 הפרש, 121-99.

 

כמה נקודות מהמשחק

1. מיאמי בבית זו לא מיאמי בחוץ

בתמיכת הקהל הביתי, מיאמי רצה כל המשחק, ונראתה קבוצה שונה לחלוטין, קודם כל באנרגיות. זה משהו שלא רואים בסטטיסטיקות, או שבעצם כן. מיאמי שהפסידה במשחק הקודם בקרב הריבאונד, מנצחת הלילה 44-37. 

היא גם קולעת 16 שלשות ב 48%, וגם חוטפת 13 כדורים לעומת 7 חטיפות בלבד של מילווקי. 

2. העומק של מיאמי

הזכרנו כבר את באטלר שסיים ערב ענק עם 30 נקודות, ב 3 רבעים ו 4-4 מהשלוש. אבל זה לא היה רק הוא. 
לצידו באם עם 12 נקודות, 11 ריבאונדים ו 5 אסיסטים ב 30 דקות, ושטראוס עם 12 נקודות. סביר, לא משהו מדהים, אז איפה העומק? 

העומק מגיע בזה שקווין לאב יכול לעלות בחמישייה ואמנם קולע רק 6 נקודות, אבל מוסיף 7 ריבאונדים, ומהלכים כמו המהלך הבא:

https://twitter.com/MiamiHEAT/status/1649943607963418625

אבל זה לא רק לאב. מיאמי אחרי כמעט שנתיים שבהן בקושי ראינו את דאנקן רובינסון משחק, פתאום הוא עולה ממעמקי הספסל, ונותן כמה משחקים טובים. הלילה הוא הבריק עם 20 נקודות, 5-6 מהשלוש, לצידו עולים מהספסל קייל לאורי (15 נקודות), קיילב מרטין 12 נקודות ואולדיפו 8 נקודות. 

הספסל של מיאמי קולע 45 נקודות. 

אם הספסל ימשיך לתת כאלו אנרגיות, מיאמי בהחלט יכולה לתת פייט בסדרה.

 

3. הצד של מילווקי

קריס מידלטון ניסה להוביל הלילה את מילווקי עם 23 נקודות, 5 ריבאונדים ו 6 אסיסטים. גם הולידיי היה לא רע בכלל ותרם 19 נקודות, גרייסון אלן הוסיף 14, פאט קלע 11 מהספסל ובובי פורטיס קלע 9 עם 10 ריבאונדים.

מי ומה היה חסר להם הלילה?

ברוק לופז. לופז לאחרונה, נכנס למשבצת שהוא לא ממש מכיר, ורבים רואים בו כינור שני (מזכיר שמידלטון היה חסר רוב העונה). אבל לופז הוא לא השחקן הזה, והלילה מיאמי מצליחה להגביל אותו משמעותית, וזה מספיק לה כדי לעצור את מילווקי.

 

4. יאניס וטיילר הירו

מצד אחד מילווקי חסרה את יאניס משחק שני ברציפות (כאבים בגב התחתון, אמור לחזור למשחק 4). מצד שני, מיאמי חסרה את טיילר הירו.

מילווקי בלי יאניס, זו למעשה קבוצה בלי רועה. למיאמי לעומת זאת יש המון מחליפים ראויים להירו, וכמו שראינו זה החזיר לחיים את דאנקן רובינסון.

סביר להניח שהחזרה של יאניס, תכניס את הסדרה חזרה למסלול המתוכנן עם שליטה מוחלטת של מילווקי.

 

לקינוח, ההיילייטס של באטלר מהלילה:

 

לוס אנג'לס קליפרס 100 – פיניקס סאנס 112 (1 – 3 לפיניקס בסדרה)

– דני אייזיקוביץ

הקליפרס עולים לשחק הלילה שוב ללא קוואי לנארד, ולהזכירכם פול ג'ורג' בכלל לא הגיע לפלייאוף.

בהיעדרם, השחקן אולי הכי מושמץ בליגה בשנה האחרונה (ראסל ווסטברוק), נותן פשוט סדרה נהדרת וביחד עם ההרכב הלוחמני של הקליפרס, פשוט קשה שלא לאהוב אותם ולא לרצות לראות מהם עוד.

בנוסף, בשבילי הרגע הספורטיבי ביותר של הלילה, התרחש בכלל מחוץ למגרש, כאשר קווין דוראנט וכריס פול, מתראיינים ומביעים הערכה לראסל ווסטברוק:

 

מהלך המשחק:

הקליפרס עולים למשחק, כשהם יודעים שהם חייבים לנצח, למרות החיסרון של הכוכבים. הם מסתערים על המגרש, ולא נותנים לפיניקס לנשום. בפיניקס שום דבר לא ממש עובד, והקליפרס פותחים את הרבע הראשון נהדר בדרך ליתרון מפתיע של 30-23.

החלק הכי מפתיע, היה פלאמלי שעלה מהספסל ועשה כמה מהלכים פשוט נהדרים כולל ריבאונד האסל ואסיסט משוגע לשלשה:

https://twitter.com/LAClippers/status/1649867662976241665

 

ברבע השני פיניקס עדיין מתקשה לייצר בהתקפה, אבל חוזרת דרך ההגנה. הם נועלים את ההגנה כמעט לחלוטין, ועוצרים את הקליפרס על 17 נקודות בלבד.

חלק מהבעיה של הקליפרס, זה שנורמן פאוול, חזר להיות… נורמן פאוול (נזכיר שקלע 42 נקודות במשחק הקודם), כשהלילה הוא מסיים רק עם 14 נקודות.

בפתיחת המחצית השנייה, שוב לרגע היה נדמה שהקליפרס מצאו את הקצב שלהם, בעיקר בגלל המעורבים (פאוול וראסל) ופתאום זה שוב 54-48 לקליפרס:

פיניקס לוקחת פסק זמן, חוזרת למשחק ומתפתח משחק צמוד כאשר מצד אחד זה דוראנט ובוקר ומצד שני בעיקר ראסל ווסטברוק

ברבע הרביעי, הקליפרס פשוט נגמרים, כריס פול משתלט על המשחק (12 נקודות ברבע הרביעי) והמשחק נגמר ב 112-100 לפיניקס.

 

כמה נקודות מהמשחק

1. העומק של פיניקס? ושלום לכריס פול

הקליפרס מנצחים ברבע הראשון 30-23, ומפסידים בשני 25-17.

עולים לרבע השלישי ושומרים על יתרון בהתחלה אבל לקראת סיומו מתעייפים, ומפסידים 35-31.

ברבע הרביעי, פשוט אין להם אוויר וזה נגמר 29-22.

על הנייר, לקליפרס יש יותר כלים, ופיניקס כמעט ולא משתמשת בספסל שלה, אבל כאשר מדברים על אוויר, מדברים גם שחקנים שיכולים לקחת אחריות.
בכל חלק של המשחק, זה היה מישהו אחר שלקח אחריות כאשר קווין דוראנט קווין דוראנט 31 נקודות, 11 ריבאונדים, 6 אסיסטים, ודווין בוקר 30 נקודות, 9 ריבאונדים, 7 אסיסטים, בסיועו של דיאנדרה אייטון (15 נקודות, 13 ריבאונדים) סוחבים את העגלה.

ברבע הרביעי, כשהיו צריכים לסגור עניין, כריס פול התעורר והזכיר שהוא עדיין אחד הגארדים הטובים בליגה בדרך ל19 נקודות ו 9 אסיסטים

https://twitter.com/Suns/status/1649892820076068864

העניין הוא לא הנקודות כמו העובדה שכל פעם מישהו אחר יכול לסחוב את העגלה.

אז נכון, שהספסל של פיניקס כמעט ולא קיים, אבל כשיש לך כל כך הרבה שחקנים שיכולים לסחוב אותך, אתה גם יכול לנוח על המגרש

 

2 העומק של הקליפרס? 

כולם מדברים על העומק הבלתי נגמר של הקליפרס, אבל אם להיות הוגנים אין שם עומק אמיתי.

ראסל ווסטברוק זה כרגע השחקן היחידי שיכול לסחוב אותם באופן עקבי (ויקבל פסקה משלו). נורמן פאוול, הוא סקורר נהדר, אבל לא שחקן שיכול לייצר 25 נקודות בקביעות והלילה חוזר למידותיו עם 14 נקודות ב 4-15 מהשדה טרנס מאן מהספסל קולע 13, אריק גורדון רחוק מהשיא ומסיים עם 10 בלבד, מוריס קולע 9 (1-8 מהשלוש) ופלאמלי מסיים עם 8 נקודות.

אז נכון, האנרגיות שפלאמלי ומאן הביאו מהספסל זה נהדר, אבל עומק לא יכול להגיע כשאין לך כוכבים שיובילו את הספינה מקדימה.

 

3. ראסל ווסטברוק

כמה מילים רעות נכתבו עליו בשנים האחרונות. איכשהו, הצלחנו לשכוח שהוא שחקן כדורסל נהדר. הלילה מסיים ערב אדיר עם 37 נקודות, 3-6 מהשלוש ו 17-29 מהשדה.  טיי לו הצליח לתת לו את הביטחון הנדרש ולצד מהלכים קלאסיים של ראסל ווסטברוק, כלומר דאנקים מטורפים:

https://twitter.com/LAClippers/status/1649883523938156544

 

הוא גם עושה את הדברים שאנחנו כבר התרגלנו שלא עובדים לו. קולע שלשות ואפילו חצי מרחק:

https://twitter.com/LAClippers/status/1649889249750286336

4. ריבאונד, ריבאונד ועוד הפעם ריבאונד

בקליפרס משקיעים כל כך הרבה אנרגיה בשמירה על הכוכבים שהם פשוט לא סוגרים לריבאונד. למרות שזה לא מדוייק, מה שעובד להם בצד ההגנתי זה חבורת בולדוגים נמוכים ששומרים. זה גם בדיוק מה שלא עובד בריבאונד, והניצחון של פיניקס 49-33 בקרשים זה בהחלט עשוי להיות ההבדל בין ניצחון להפסד.

 

5. חובבי הקונספירציות

אחרי שפיניקס זרקו 46 פעמים מהקו במשחק הקודם, הלילה הם זורקים "רק" 27. מספר סטנדרטי לחלוטין, הבעיה היא שהקליפרס זורקים רק 10 פעמים. הקליפרס גם הולכים לטבעת לא מעט, זוכרים איזה אחד ראסל ווטסברוק. כותב שורות אלו, לא ממש ראה שריקות בעייתיות באופן חריג, אבל עדיין קשה להתעלם מהמספרים. משהו בסטטיסטיקה אמור להתיישר מתי שהוא.

 

5. האם פיניקס נראית כמו אלופה בדרך?

יש ספק בעניין? התשובה היא לא.

מצד שני, הקשיים שהם עוברים זה דווקא טוב. כי למרות כל הקשיים הם מצליחים לעלות ליתרון 3-1 מבטיח מול יריבה עקשנית.

הקשיים האלו, אמורים להכין אותם היטב לסיבוב הבא.

 

תקציר הקרב בין דוראנט לווסטברוק:

https://twitter.com/NBA/status/1649899644980273153

 

לוס אנג'לס לייקרס 111 – ממפיס גריזליס 101 (2 – 1 ללייקרס בסדרה)

– דני אייזיקוביץ

לפני המשחק דילון ברוקס התגרה בלברון ג'יימס ואמר שהוא היה רוצה להתמודד עם גרסאות צעירות יותר של לברון, שיהיה "קשה יותר". 

כולם ציפו לראות משחק התפוצצות של לברון, וזה סוג של קרה. כלומר, הרבע הראשון של הלייקרס, היה משהו שהרבה זמן לא ראינו מהם. 

אח"כ הגיעה הרחקה מעצבנת של ברוקס, דאנק משוגע של לברון, וניסיון מטורף של מוראנט להחזיר את ממפיס למשחק, בדרך להפסד מכובד, אבל לא יותר מזה. 

סה"כ ערב לא סטנדרטי בכלל. 

 

מהלך המשחק

איך לתאר את הרבע הראשון, כנראה שהמספרים יעשו את העבודה הכי טוב 35-9 ללייקרס. 

זהו, שם בערך המשחק נגמר. 

הלייקרס פותחים את המשחק בסערה, כל מה שלא הלך במשחק הקודם (דילו, דיוויס) הולך במשחק הזה. לברון פותח נהדר את המשחק עם 6 מ 8 הראשונות של הלייקרס, דיאנג'לו ראסל נכנס לקצב נקודות משלו, ואז מגיע גם האלי הופ לדיוויס וכבר די ברור לאן הערב הזה הולך:

הרבע השני של הלייקרס נראה אחרת לגמרי, הם עולים לא מפוקסים, וממפיס מתחילים לנגוס בפער כאשר הקבוצות יורדות למחצית ביתרון משמעותי 53-37 ללייקרס, אבל עם המומנטום בצד של ממפיס. 

בפתיחת הרבע השלישי מתרחש האירוע אולי הכי מעצבן של המשחק.

ברוקס נותן מכה באשכים של לברון (נתייחס לזה אח"כ) ומורחק מהמשחק. זה עוזר ללייקרס להחזיר לעצמם את המומנטום, בדרך ל 88-68 בסוף הרבע השלישי. 

לא לפני שלברון ג'יימס מחזיר אותנו אחורה בזמן:

https://twitter.com/NBA/status/1650019378497200129

נגמר?

לא אם תשאלו את ג'ה מוראנט. מוראנט נכנס לרבע הרביעי בטירוף, בשלב מסויים הוא קולע 22 נקודות רצופות, אבל זה לא ממש עוזר לממפיס שמנצחת את הרבע הרביעי 33-23, אבל מפסידה בסיום 111-101.

 

 

כמה נקודות מהמשחק:

1. דילון ברוקס

דילון ברוקס נותן מכה באשכים של לברון, זוכה לקבל פלגראנט 2 ומורחק מהמשחק. כמו שהלייקרס נראו הלילה, אני רוצה לומר שזה לא היה משפיע על תוצאת המשחק, אבל מצד שני. בסוף הגריזליס היו במומנטום וחזרו עד 10 הפרש. לומר שזה לא היה משפיע?

לא יודע. תסתכלו אתם על המהלך ותשפטו, באמת הגיע כאן הרחקה של ברוקס? זה נראה כאילו לברון עושה הטעיה וברוקס מנסה לחטוף וטועה, טעות סבירה יחסית בעיני, לא נעים, אבל לא מרגיש שהיה כאן משהו מכוון, בייחוד כאשר נזכרים בבעיטה של אמביד. מעל לכל, שוב זה עניין של עקביות.

מכה לא מכוונת לאשכים זה הרחקה? מכה מכוונת זה לא הרחקה? או שאם קוראים לך דריימונד גרין זה כן הרחקה? אני לא בעד המכות האלו, אני פשוט בעד שהשחקנים והצופים ידעו מהם חוקי המשחק. כרגע זה לא ברור בכלל, וקצת חבל שדווקא בערב כל כך נהדר של הלייקרס יש סימן שאלה של אולי עם ברוקס היה משחק עוד 10 דקות (שיחק 19) זה היה נראה אחרת. לדעתי לא, אבל זה ספק מיותר לחלוטין.

בכל מקרה, אני מקווה מאוד שבנ.ב.א., יעשו את המעשה הנכון ולא ירחיקו את ברוקס מהמשחק הבא.

 

2. לברון ג'יימס, אנתוני דיוויס ודיאנג'לו ראסל 

לברון ג'יימס פתח את המשחק אגרסיבי, קלע 25 נקודות, הוריד 9 ריבאונדים, ומסר 5 אסיסטים.

דיוויס קלע הלילה 31 נקודות, והוסיף 17 ריבאונדים ודיאנג'לו ראסל מסיים עם 17 נקודות ו 7 אסיסטים (אמנם באחוזים לא טובים 5-14).

זה מה שהלייקרס צריכים אם הם רוצים להגיע רחוק השנה, קודם כל מדיוויס. לברון עושה את שלו (נזכיר שהוא רואה 40 ממש מעבר לאופק?). דיוויס היה מאוד אנמי במשחק מספר 2, והלילה משחק נהדר שלו מוביל את הלייקרס לניצחון:

https://twitter.com/NBA/status/1650007161445965824

 

3. הטריו המשלים – האצ'ימורה, ריבס ושרודר

בזמן שדיוויס וראסל משחקים יום כן, יום לא. רוי האצ'ימורה נותן סדרה לפנתיאון. הלילה עם 16 נקודות (2-2 מהשלוש), גם ריבס נהדר (13 נקודות) ושרודר מוסיף אנרגיות מהספסל (7 נקודות). גם להמשך הסדרה (שרחוקה מלהיות גמורה), הטריו הזה מאוד חשוב, בעיקר בגלל חוסר היציבות של הטריו המוביל.

 

4. ההגנה של הלייקרס, לא השלשות

הלייקרס עדיין קולעים נורא עם 7 שלשות ב 25%. מה שעשה עבורם את ההבדל הלילה, היה ההגנה, 8 חסימות ו 11 חטיפות.

זה בעיקר מעניין, כי רוב העונה ההגנה של הלייקרס, הייתה פשוט רעה (גם השלשות). כשהם שומרים ככה, הם קבוצה אחרת לחלוטין, וזה גם עשוי להיות מפתח משמעותי לשלבים הבאים (אם יגיעו):

https://twitter.com/NBA/status/1649970352834113536

 

 

5. ג'ה מוראנט 

מצד אחד, בלעדיו ממפיס ניצחה את המשחק השני בסדרה. מצד שני, מה שהוא עשה ברבע הרביעי, אין לתאר. 22 נקודות רצופות, ערב מטורף עם 45 נקודות, 13 אסיסטים ו 9 ריבאונדים. לא ברור למה, כאשר מוראנט משחק כל כך טוב, החבר'ה מסביב לא ממש מספקים את הסחורה.

אמנם ביין מסיים עם 18 נקודות, אבל אחריו ג'ארן ג'קסון עם 13 וכל השאר עם חד ספרתי.

אם ממפיס היו איכשהו חוזרים למשחק הזה, היינו מדברים בעיקר על מוראנט, מאחר וזה לא קרה, נהנה פשוט מההיילייטס שלו:

https://twitter.com/NBA/status/1650007922632704001

 

 ברוקלין נטס 88 – פילדלפיה 76 96 (0 – 4 לפילדלפיה – סיכום סדרה)

* שגב ליעד

 

כך נגמרת לה סדרה צפויה אך טובה שניתן להסיק ממנה המון לקראת הסיבוב השני של הפלייאוף ולגבי עתיד הקבוצה שהודחה ללא ניצחון אחד.

ברוקלין שימשה כמעין מכשול ראשוני על מנת לפתור כמה חששות שהיו לסיקסרס:

 

1. האם הארדן יצליח לשלב את המשחק שלו מתקופתו כשחקן ברוקלין, במדי פילי לאחר שלא צלח בעונה הקודמת?

 

כזכור, המזוקן קרס תחת לחץ בפלייאוף הראשון שלו בפילדלפיה לאחר שסיים את הסיבוב השני עם נתונים שאינם שווי ערך ליכולת האמיתית והידועה של השחקן. אמנם סיים עם 18 נקודות, בדומה להיום אבל, אחוזי הקליעה שלו מכל נקודה על המגרש היו מביכים, אם זה מהשלשה או מחצי מרחק. מעבר לכך, הארדן לא הצליח לנהל את ההתקפה של פילי בצורה המיטבית ביותר מול מיאמי משום שאיבד כמעט 5 כדורים למשחק. בסדרה הזו מול הנטס, הארדן מצליח לשנות מעט את הנרטיב, כאשר הוא מתמודד היטב עם ההגנה המצויינת של הנטס. הארדן מנהל את המשחק מעולה, שולט בקצב של המשחק, מניע את ההתקפה ויוצר אי התאמות הגנתיות או זריקות פנויות מהשלוש. בנוסף, החדירות הזריזות והאיכותיות שלו גרמו לשחקנים כמו קלאקסטון להתקדם לעזרה וכך סחט עבירה או נתן מסירה מדויקת לגבוה שהמתין באזור הצבע. למרות הסדרה הנהדרת שלו, חשוב לזכור שבסיבוב הבא הוא ישחק ככל הנראה מול בוסטון שמעמידה סגל מנוסה והגנה טוב יותר מההגנה של ברוקלין.

במילים אחרות, תראו איך הארדן "שובר קרסוליים"

https://twitter.com/NBA/status/1649841607875731456

 

2. איך מאקסי ישתלב ברוטציה, כשחקן פותח או שחקן ראשון מהספסל?

יצא לי לכתוב בפרוויו לקראת הסדרה הזאת שדוק ניהל את מאקסי כשחקן שישי בסגל מאמצע ינואר ולא כגארד שני וסקורר שלישי בהתקפה לצד הארדן ואמביד. האמנתי שזאת שיטה מצויינת משום שלשניהם (מאקסי והארדן) יהיה יותר חופשיות בהנהלת המשחק וגם לא יורידו את התפוקה ההתקפית כאשר אחד יורד לספסל והשני עולה. אממה, ריברס החליט לפתוח בהפתעה רבה עם הגארד הצעיר אבל, להשתמש בו בצורה שונה לגמרי מזאת שעשה כאשר הוא פתח במהלך העונה הסדירה.

הגארד המהיר הפסיק לנהל את התקפת פילי כאשר הארדן לצידו ותפקד בעיקר כקלעי איכותי בעל יכולת יצירת מצבים לעצמו. ניתן לראות זאת בכמות הזריקות למשחק (17) ובכמות הממוצעת של אסיסטים (1.8) שלא מדמה כלל את סגנון משחקו הישן.

השילוב מצויין של טייריס במשחק המעבר המהיר של פילדלפיה ישאיר אותה בהרכב הפותח ויוצר שלישייה התקפית מפחידה בהובלת אמביד.

 

3. איך משחקים אם אמביד לא במיטבו?

לאורך כל הסדרה, היה נראה שהפייבוריט לתואר ה-MVP לא מצליח להפגין את הדומיננטיות שאנחנו רגילים לראות ממנו, ולמרות זאת, פילי המשיכה לשחק מצויין. במשחק הראשון, כל נגיעה של אמביד בכדור, הביאה שומר נוסף כדי למנוע ממנו את המשחק פוסט אפ שהוא כל כך אוהב. אומנם זה כן צלח אך ברוקלין לא הצליחה למנוע את המסירות שהוא הוציא. מסירה מדויקת שמאפשרת התמסרות פשוטה על קו השלשה ומציאת הקלעי הפנוי. בזכות סגנון המשחק הזה, פילי הצליחה לזרוק יותר מ 40 שלשות ומתוכם 21 גם נקלעו. בהמשך הסדרה, ברוקלין שינתה את סגנון ההגנה אבל היה לאמביד ולשאר חבריו לקבוצה תשובה לכל דבר, אם זה העפת כדור לקלעי פנוי או שחיטת עבירות בתוך הצבע. בנוסף לכך, בלי אמביד על המגרש, פילי לא הצליחה לזרוק יותר מ 30 שלשות משום ששומרי ברוקלין נצמדו לקלעים ושיחקו הגנת 3-2 שמאפשרת לקלאקסטון להישאר ליד הצבע.

 

4. מי יכול להיות פקטור נוסף בהתקפה מעבר לשלישיה?

לאורך הסדרה, השלישיה של מאקסי, הארדן ואמביד שלטו על ההתקפה אבל לא תמיד זה יהיה המצב, במיוחד אם ישחקו נגד קבוצה יותר מאיימת מהנטס או אם אחד מהם יפצע. ״למזלם״, פילי עמדה מול המכשול הזה במשחק הרביעי והבינה מי יכול להיות הפקטור הנוסף שיוכל לתת את הקצה בהמשך וזהו טוביאס האריס שסיים עם דאבל-דאבל של 25 נקודות ו 12 ריבאונדים. האריס נתן את המשחק הטוב ביותר שלו במשחק מספר 4, ולא במקרה זה קורה כאשר אמביד נפצע וחסר. האריס משפיע לא רק בקליעה, אלא גם בריבאונד, וביחד עם ריד (אגב הלילה 10 נקודות ו 15 ריבאונדים) הם מנצחים 54-38 במאבק על הריבאונד. הפער הזה הוא זה שעשה את ההבדל הלילה, ואפשר לפילדלפיה לסגור עניין כאשר הם קולעים גם 25 מתוך 96 נקודות שלהם בהזדמנות שנייה, אגב 15 ריבאונדים הגיעו מההתקפה.

https://twitter.com/sixers/status/1649864398192918528

 

5. ומה לגבי ברוקלין? 

בצד השני של המגרש לא היו הפתעות כלל משום שברוקלין הגיעה כקבוצה חדשה לגמרי ללא כימיה קבוצתית ויכולת התקפית מרהיבה או אפילו לא ברמה שנדרשת בפלייאוף. כן ניתן לומר, שברוקלין הצליחה להעמיד שיטות הגנה איכותיות שצלחו להם ברוב המשחקים במהלך העונה הסדירה. ז׳אק ווהן אומנם לא ניצח את פילי עדיין כמאמן הנטס אבל כן ניהל הגנת 3-2 וחילופי הגנות לאחר פיק אנד רולים רבים שהתנהלו על ידי הגארדים של הסיקרס.

ההגנה של ברוקלין עשתה עבודה טובה, כשהם מורידים את פילדלפיה לממוצע של 102 נקודות בלבד בסדרה, לעומת 115 בעונה הסדירה.

מעבר לכך, שחקני ברוקלין שיחקו כמצופה אבל כן היו נפילות בקרב כמה שחקנים. דורין פיני סמית׳ השאיר את היכולת קליעה המצוינת של בדאלאס וככל הנראה גם קצת מההגנה. בנוסף אליו, מצטרף גם ג׳ו האריס שגם שכח מעט איך לשחק כדורסל משום שסיים את הסדרה עם פחות מ 2 נקודות למשחק על 25% מהשדה.

אין ספק שברוקלין לא הייתה ממשיכה הלאה לשלב הבא אבל כן היה ניתן לראות ניצוצות אם זה בהגנה או בקרב שחקנים בודדים, אך הכי חשוב שיש ברשותם הרבה קלפי מיקוח כדי לשפר את הצד ההתקפי של הקבוצה שהיה מאוד חסר בפלייאוף הזה.

להלן השינויים שברוקלין צריכה לכוון אליהם לעונה הבאה:

 

הוספת סטאר לצד מיקאל ברידג׳ס

מיקאל שחקן נפלא והוכיח שיכול להיות הקלעי וגם השומר הכי טוב בקבוצה אבל הוא לא יכול להחזיק את הכל לבדו. צוות מסיע בינוני ומעלה לא יכול לעשות כלום בפלייאוף ולכן במהלך הקיץ יצטרכו לפנות שכר כדי להביא שחקנים יותר איכותיים שיגדילו את עומק הקבוצה או לבצע טריידים וכך למשוך אליהם סטאר יותר מרשים ממה שיש ברשותם

 

הוספת עומק ופיזיות

ברוקלין הובכה בקרב הריבאונדים וזה גם לא הפעם הראשונה. מעבר לכך, במשחקם האחרון של הסדרה, פילי שיחקה ללא אמביד והעמידה שחקן בגובה 2.10 מטר בעמדת הסנטר ובכל זאת השפילה את ברוקלין בכמות הריבאונדים שלקחה. לאורך כל הסדרה, ברוקלין לא ניצחה אף קרב ריבאונדים וזה אחת הסיבות לכך שהם יוצאים לחופשה כה מוקדם.

במהלך הקיץ הקבוצה תצטרך לחפש בשוק, שחקנים יותר פיזיים שנלחמים על כל כדור שיוכלו גם לשפר את כמות הריבאונדים שהקבוצה לוקחת וגם להחדיר מנטליות יותר אגרסיבית בקבוצה.

 

שחקני ספסל

שחקני הספסל של ברוקלין הוא מה שמפחית מהיכולת הקבוצתית וזה בלט מאוד במהלך הסדרה. שחקנים כמו ג׳ו האריס ודיאנדרה שארפ לא יכולים לקבל דקות בקבוצה כזאת משום שהם רק מחריבים ולא תורמים. האופציה הכי טובה במהלך הקיץ זה להעיף אותם תמורת כלום כי זה כל כך הנראה מה שיצעו ועם השכר שנותר, למשוך אליהם שחקנים בשוק השחקנים החופשיים.

 

כמו שצויין בתחזית הפלייאוף, הסדרה תסתיים ב-4 או 5 משחקים משום שאין לברוקלין באמת תשובה ליכולת ההתקפית של הסיקרס ואם כן יש אז אין יכולת להעניש אותם בצד השני. העתיד של ברוקלין אומנם לא מסתיים פה אבל כן יש הרבה שינויים שצריכים לקרות הקיץ על מנת לחזור יותר מצוידים לעונה הבאה ומבחינת פילי, קבוצה מצויינת וזה צריך לבוא לידי ביטוי מול קבוצות טובות יותר שיתחרו נגדם בהמשך.

 

הטופ 10 היומי

 

תגיות: , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 22.4.23

אפר 22, 2023 | | 0 |

עדכונים ומשחקים!
 
מחצית בברוקלין: 48-40 לברוקלין
 
 
ניק נרס אמר במסיבת העיתונאים שבשיחת הפרידה עם ניק נרס המאמן לשעבר אמר בציניות "בהצלחה עם החבר'ה האלו."
 
קוואי לנארד בחוץ למשחק 4. ללא צפי חזרה כרגע. ו"זה לא נראה טוב כרגע."
 
ג'ואל אמביד עשוי להחמיץ משחקים נוספים בשל נקע בברך.
 
אוהדי ברוקלין שרו להארדן "לך ליוסטון."
 
מבחינת טורונטו רק סקוטי בארנס "אנטאצ'אבל" בקיץ.
 
קווין אולי אחד המועמדים המובילים למשרת האימון בדטרויט
 
ג'ייסון טייטום לקח אחריות על ההפסד לאטלנטה ואמר: "הלילה הזה היה עלי."
 
שחקן העבר סטיבן ג'קסון אמר שהוא מרוצה מהטראש טוק של דילון ברוקס כלפי לברון. "יותר מדי שחקנים רוצים להיות חברים של לברון ונותנים לו לקלוע עליהם."
 
קווין לאב: "שחקן לבן כדי להצליח בליגה הזאת חייב להיות אסהול."
 
 
 
 
פודקאסט שבוע ראשון של הפלייאוף
פודקאסט הפנטאזי
 
 
 
 
משחקים:
 
 
22:30 קליפרס מארחים את הסאנס 2-1 לפניקס בסדרה. האם הקליפרס יצליחו להסתדר ללא קוואי? שידור בספורט 5 לייב
 
02:30 מיאמי מארחת את הבאקס. מי תעלה ליתרון 2-1?
 
05:00 הלייקרס מארחים את הגריזליס. האם לברון יקלע 40 על ברוקס? שידור בספורט 5
 
 
לפוסט זה מצורף: האם ניהול עומסים עובד?
 
קרא עוד
5 על 5 שבוע ראשון של הפלייאוף

5 על 5 שבוע ראשון של הפלייאוף

אפר 22, 2023 | , , | 0 |

המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם הצטרפו: אריק זילבר, אור עמית מהעמוד Insignifistats, מידן בורוכוב מ'פוסט אפ', יובל עוז – מרגישים NBA וערן סורוקה.

 

רשמים ראשונים מהפלייאוף במזרח?

ערן סורוקה: אם בוסטון לא תלך עד הסוף זו תהיה אכזבה גדולה. פילי בינתיים עוד לא חוותה מבחן רציני אבל מראה שיש לה דרכים שונות לנצח. קליבלנד נגד ניו יורק זו הסדרה האולטימטיבית לאנשים שמתגעגעים לכדורסל של שנות ה-90‎, הקאבס תלויים ביכולת שלהם למצוא שחקן חמישי שיתפקד בערב נתון, הניקס חזקים יותר מנטלית. אטלנטה היתה צריכה להפסיד במיאמי – הסלטיקס הם המצ׳-אפ הכי גרוע שיש להם ביקום, עם שלושה גארדים שיכולים לאכול את טריי יאנג בלאפה, הגנתית והתקפית.‎‎ בסיטואציה הנוכחית היא פשוט בזבוז של קבוצת פלייאוף. אדם סילבר צריך להוציא אותם מלוח השידורים ולשים במקומם את החזרה הגנרלית של טקס המשואות.

 

יובל עוז: מתפתח די כמצופה. מילווקי אמנם הפסידו את המשחק הראשון מול ההיט אבל חזרו לשלוט בסדרה במשחק 2 וגם אם יאניס לא יהיה 100% בהמשך הסדרה קשה לי לראות אותם מסתבכים מול ההיט, שכבר קיבלו את החריגה הסטטיסטית שלהם בסדרה הזאת עם 60% מהשלוש במשחק 1. בוסטון לא מתקשה מול ההוקס, הסיקסרס לא מתקשים מול הנטס והקאבס והניקס יהיה דו-קרב שילך כנראה ל-6-7 משחקים. יהיה מעניין לראות את הקאבס מוצאים את האיזון בין בידודים לא יעילים של דונובן מיצ'ל (כמו שהיה במשחק 1) לניהול המשחק המגוון יותר של דאריוס גארלנד (כמו שהיה במשחק 2) וההשפעה של זה על ההיררכיה הקבוצתית.

 

אור עמית: התשובות האלו נכתבות בחמישי בצהריים, אתם קוראים אותן במוצ"ש, מה שאומר שיכול להיות שיש כאן טייקים שיתיישנו ממש גרוע, אז קחו את זה בחשבון. לגבי ההוקס והנטס אין יותר מדי מה לומר. אני אופתע עם אחת הקבוצות, בעיקר ההוקס, יקחו יותר ממשחק אחד בבית שלהם. זה לטעמי מעיד יותר על החולשה שלהן מאשר על הדומיננטיות של היריבות. מיאמי הפתיעה במשחק הראשון אבל אני לא רואה אותה קולעת שוב ב-60% מחוץ לקשת בעיקר אחרי שברוק לופז חזר לדרופ סביר (באזור קו העונשין). לגבי הניקס\קאבס: צפו לשיא חדש לאורח בגארדן (כרגע 51 נקודות, סם ג'ונס ב-1967) לפני יום הזיכרון.

 

מידן בורוכוב: בסך הכל בהתאם לציפיות

פילי-נטס – לא כוחות, הנטס לא מצליחה להוות איום על פילידלפיה שמצידה משחקת כדורסל בינוני פלוס בכדי לשייט לשלב הבא.

בוסטון – הוקס, בוסטון מצויינת, חזרו לעצמם בזמן.

ההוקס צריכים להתעלות ומסוגלים להפתיע בבית

באקס- היט, איזה מלך ג׳ימי באטלר שהרס לכולם את הבראקט, הפציעה של יאניס עלולה לחסל למילווקי עונה רגילה גדולה(שוב)

קליבלנד – ניקס. סדרה שצפויה ללכת לגיים 7. המשחק הראשון היה דואל בניחוח של שנות ה -90. ההגנות יכריעו את המנצחת בסדרה

 

אריק גנות: קל להתמקד בסדרות המעניינות, אבל גם להפוך סדרה למשעממת צריך לדעת, ובוסטון עושה את זה ממש טוב. נכון, אטלנטה היא קבוצה חלשה יחסית והיה לה הרבה מזל להגיע למקום השביעי, ועדיין, בוסטון נראית הרבה יותר טוב מכל אחת מיריבותיה לקונפרנס.

מילווקי צריכה לדאוג. מיאמי נראתה רע מאוד בפליי אין, איבדה את הירו ועדיין נותנת פייט לבאקס. ההגנה של הבאקס טובה, אבל ההתקפה – ראש בקיר, ותלות מאוד חזקה בשלשות. ההיט רחוקים מהקבוצה המצוינת שראינו בשנה שעברה, אדבאיו נראה לא בעניינים בהתקפה, והבאקס אמורים לעבור אותם, אבל יתקשו בשלב הבא.

פילדלפיה חייבת לשמור על הראש ולא להשתגע מול הנטס הנחותים.

רשמים ראשונים מהפלייאוף במערב?

אריק גנות: קיבלנו את מה שהובטח – שלוש סדרות צמודות ומותחות, ודנבר שמפרקת את מינסוטה באיזי.

סקרמנטו הם על באמת, פוקס וסאבוניס עושים בפלייאוף בדיוק מה שעשו בעונה הרגילה. וגם גולדן סטייט, בפרט ההבדלים העצומים בין בית לחוץ. גרין סיכן אותם מאוד עם העברה המטופשת על סאבוניס, אבל הם יצאו מזה וסביר להניח שלא יפסידו בבית בסדרה, שנראית בדרך לגיים 7.

המנצחת בין פיניקס לקליפרס לגמרי יכולה להיות אלופת המערב. שתי הקבוצות חזקות, אבל עם חסרונות ברורים – העומק בפיניקס ומשחק התקפה שבלוני בקליפרס. ווסטברוק, והאצבעות כואבות מלהקליד את זה. משחק ממש טוב כולל בהגנה.

ממפיס – לייקרס תוכרע על בריאות.

 

ערן סורוקה: ההגנה של הקינגס במאני טיים על גולדן סטייט מפתיעה אפילו יותר מההצלחה שלהם בעונה הרגילה. לגולדן סטייט אין את הרעב של העונה שעברה. טיי לו בעידן הקליפרס יכול להיכנס להיסטוריה כניגוד בין המאמן הטוב ביותר למזל המחורבן ביותר. הבנאדם אשכרה הפך את ראסל ווסטברוק מנטל לנכס עצום. קוואי לנארד בשיאו הוא עדיין שחקן טופ-5 בליגה (אל תשאלו אותי על חשבון מי. טופ-5 בליגה. שהשאר יסתדרו). פניקס זו עדיין הקבוצה של דווין בוקר קודם כל. איזה כיף לראות את ג׳מאל מארי חוזר אלינו – להגיד על יוקיץ׳ שהוא משחק בלי כוכבים לידו זה קודם כל עלבון למארי. לממפיס יש תשע נשמות.

 

יובל עוז:  באבל מארי חזר. ברור שהסדרה בין סקרמנטו לגולדן סטייט מושכת את רוב תשומת הלב (ולכן גם הקדשתי לה את רוב הפרק האחרון בפודקאסט), אבל אם מארי ימשיך להציג את היכולת שהוא הראה בשני המשחקים הראשונים מול מינסוטה ויוקיץ' ימשיך להיות יוקיץ' אז אין דרך לעצור את המכונה ההתקפית של דנבר. פיניקס בינתיים קצת חורקת, אבל אני מאמין שהכשרון העודף שלהם יספיק מול הקליפרס, ואז יהיה לנו מפגש פסגה בחצי הגמר האזורי. השאלה אם הכשרון הגולמי של פיניקס יספיק להם מול ההמשכיות של הנאגטס. כשמארי קולע שלשות בבטחון אוף-דה-דריבל כאילו אנחנו באורלנדו ב-2020, אני ממש לא בטוח.

 

אור עמית: שוב עם הזהירות הנדרשת: זוכרים שדיברנו על קאט בתור הביגמן הקולע הטוב בהיסטוריה? 10.5 נקודות, פחות מ-30% מהשדה. מינסוטה לא שייכת לרמה הזו בינתיים. קליפרס פיניקס ימשיך להיות צמוד עד שמישהו יפצע והלייקרס צריכים לקחת את שני המשחקים בלוס אנג'לס כדי לנצח לדעתי. עכשיו נכון שזו חוכמה בדיעבד אבל אני באמת לא הבנתי את ההימור החד צדדי על הווריורס לפני הסדרה. אם גולדן הייתה לוקחת אחד מהשניים הראשונים בסקרמנטו היה לה סיכוי לסיים את זה ב-6, אבל הקינגס נראים די על אמת ואם סאבוניס יהיה בסדר להמשך, אני צופה שהם יעלו

 

מידן בורוכוב: לייקרס – ממפיס – מי אתה רוי הצ׳ימורה? הלייקרס עשו את שלהם בגיים 1. פישלו בגיים 2. לברון או לא המפתח שלהם בסדרה הוא לקלוע מספר דו ספרתי של שלשות בכל משחק

דנבר – מינסוטה, דנבר חזרו לעצמם ונראים טוב, השאלה? האם מינסוטה קנדידט למתחרה ראויה?

פינקס – קליפרס – תחיית המתים של ראסל ווסטברוק. כריס פול שוב בסיטואציה של עכשיו או לעולם לא. תנו לי עוד מקוואי נגד דוראנט

קינגס – גולדן סטייט – דריימונד יפסיד המון כסף בקיץ. להסיר את הכובע בפני הקינגס שניצחו 2 משחקים צמודים. לא הייתי ממהר לקבור את הסדרה.

ג'ארן ג'קסון ג'וניור זכה בשחקן ההגנה של העונה. מה דעתכם? וכמה נכון לקחת בחשבון את מיעוט המשחקים שלו העונה?

מידן בורוכוב: עקרונית הוא שחקן ראוי. הוא בק טו בק מלך החסימות של הליגה ואולי זה שיחק לטובתו. אם מיעוט הדקות נובע מבעית עבירות יתכן וזה מעיד דווקא על חוסר יעילות מסוימת, דווקא העונה הייתי הולך עם AD שסחב את ההגנה של הלייקרס.

בכללי ההגנה של גארדים לא מוערכת מספיק, להוציא גארי פייטון ומרכוס סמארט מאז הניניטס לא היו גארדים שזכו. (דווקא באייטיז 5 מ 6 הבחירות בתואר הלכו לגארדים).

מבחינתי הייתי מעניק את התואר לשחקנים כמו אלכס קארוסו בלי לחשוב פעמיים.

 

אריק גנות: ג'קסון מצליח להיות גם החוסם המוביל בליגה, יותר מלופז, וגם שחקן ורסטילי שיכול לשמור על כל העמדות, לא פחות ממובלי. גם במבחן העין הוא מדהים – מגיע לחסום מהצד החלש התקפות שנראות כבר אבודות, חונק למגרי גארדים שמקבלים אותו בפיקנרול. הוא מוביל את ההגנה השלישית בטיבה בליגה, אבל בניגוד לקאבס וסלטיקס אין מסביבו עוד שחקני הגנה ברמה עלית.

הזכיה של ג'קסון היא הדוגמה המושלמת למה ההגבלה של 65 משחקים לא רלוונטית. הזכיה סופר מוצדקת, אף אחד לא זוכר את הפציעות בתחילת העונה, ולו היתה מגבלה כזו היא היתה מכריחה לבחור שחקן הגנה שהוא בבירור פחות טוב.

 

ערן סורוקה: זה באמת משנה ששיחקת פחות כשאתה כמעט ראשון בליגה בחסימות? שואל בשביל ח-bear. ג׳ארן ג׳קסון ג׳וניור היה אמור לחזור איפשהו בדצמבר-ינואר לפי התכנון המקורי, חזר באמצע נובמבר ומאותו רגע החמיץ רק 4 משחקים עד סיום העונה (חוץ ממשחק הסיום לפרוטוקול). בהסכם העבודה החדש יש החרגות לשחקנים שלא הגיעו ל-65 משחקים ואחת מהן מאפשרת להם להשתתף ב-62 אם חוו פציעה מסיימת עונה. המקרה הספציפי של JJJ (ששותף ב-63) מעורר תהיות אם לא כדאי לחשוב על עוד החרגה. מקצועית, לא חושב שלמישהו יש השגות בהתחשב ביכולת ההגנתית שלו. אם כבר, זה מסיט את הפוקוס מכך שהוא נהיה גם שחקן התקפה אדיר.‎

 

יובל עוז: JJJ זוכה ראוי. כשהוא היה על הפרקט ה-eFG של היריבות ירד ב-4% (באזור הטבעת הוא ירד ב-9%). ווקר קסלר הוא השחקן הרלוונטי היחיד שקרוב אליו, אבל הוא שיחק אפילו פחות דקות מג'קסון העונה. ברוק לופז נמצא באותו אזור חיוג סטטיסטי ועם משמעותית יותר דקות, אבל הוא ממלא תפקיד הגנתי ספציפי בצורה מושלמת, בניגוד ל-JJJ שיכול לשבש מהלכים בשלל דרכים.

אני כן חושב שצריך להתייחס לנטייה שלו להסתבך בעבירות (הוביל את הליגה ביחד עם טאונס בעבירות למשחק) כי חלק מלהיות שחקן הגנה טוב זה גם להימנע מעבירות, אבל אין שחקן אחר שמראה אימפקט כזה כשהוא על הפרקט.

 

אור עמית: בואו נוריד שניה את דיון כמות המשחקים: ג'קסון חזר מפציעה 14 משחקים לתוך העונה. הוא שיחק 61 מ-68 משחקים אחר כך. לא מדובר בדפוס של 'ניהול פציעות'. ובכלל בעונה שבה שניים משלושת המועמדים הראשיים ל-MVP שיחקו 63 ו-66 משחקים, 61 משחקים זה סבבה (באופן אישי אני חושב שמי שעומד ברף לטבלאות הסטטיסטיות, כלומר 58/82 משחקים, יכול להכנס לדיון על פרסי עונה). האם הוא ראוי? הוא בהחלט היה אחד המועמדים הראשיים, היה מלך החסימות והוביל את הליגה בדפנסיב רייטינג. באופן אישי חשבתי שללופז הגיע יותר, אבל זו בשום צורה לא בחירה רעה.

הפציעות של ג'ה מוראנט ושל יאניס העלו טענות שחוקי עבירת התוקף צריכים להשתנות כדי לא לעודד פציעות. מה דעתכם?

אור עמית: הבעיה המרכזית בחוקי עבירות התוקף במצב היום היא שהעבירות האלו נעשות כשהשחקנים נמצאים בשיא הגובה, קרוב מאד לטבעת. אז אפשר לנסות לשנות את החוקים, נניח שחקן שמאחר להגיע לנקודה יקבל עבירה בלתי ספורטיבית או משהו בסגנון, או ששחקן שנמצא באוויר יספוג עבירת תוקף רק על שימוש בידיים ולא על 'כניסה למרחב' אבל הפתרון שלטעמי הוא פשוט ואלגנטי יותר הוא להגדיל את רדיוס הנו-צ'ארג', זה יגרום לזה ששחקנים יוכלו להתייצב רק רחוק יותר מהסל, לפני ששחקן ההתקפה מגיע לשיא הגובה ולכן האימפקט קטן יותר. יהיה כאן מחיר הגנתי, אבל העלות של כל פציעה כזו פשוט גבוה מדי לליגה.

 

מידן בורוכוב: מתחיל להמאס עליי כל ההצעות הפרוגרסיביות לשיפור במשחק.

מה ההגיון בלבטל עבירת תוקף? גם ככה הליגה עשתה מהלך חשוב עם תוספת של האזור שבו לא שורקים לעברת תוקף. הייתי מוסיף עוד 30 ס״מ לאזור האסור וגם זה מתוך מחווה של רצון טוב.

היכולת הפיזית של שחקנים עובדת ל-2 הצדדים, זה לא פיקניק לנסות לסחוט עבירת תוקף. עם חוקי הפלופינג זה עשה את המשימה לקשה יותר.

זה מהלך חובה בכדורסל, אולי אני אולדסקול בומר – לא לבטל את החוק. הוא לא פוגע בבריאות השחקנים.

 

אריק גנות: כל שינוי חקיקה שיקטין את התמריץ להוציא עברות תוקף כנראה יבוא על חשבון ההגנות. האם באמת מה שהליגה צריכה עכשיו הם חוקים שיקשו עוד יותר על ההגנות? כנראה שלא.

מעבר לכך – כמה שחקנים באמת נפצעו בזמן שניסו לסחוט מהם עברת תוקף? נכון, מוראנט ויאניס נפצעו ממש עכשיו בניסיון הזה, אבל זה אירוע יחסית נדיר שממש קשה לראות השפעה שלו על שחקנים באופן מערכתי.

הרעיון שאין עברת תוקף על שחקן שבא לעזור, בניגוד למגן הראשי. יפחית את רוב עברות התוקף אבל יהפוך הגנה מול היאניסים של העולם לבלתי אפשרית.

 

ערן סורוקה: לרגל העובדה שבן 12 בבית מתחיל לקרוא SLAM, קראנו יחד כתבה שבה הסטופר הראשי של קבוצה מקטר על כך שהליגה שינתה את החוקים יותר מדי לטובת שחקני ההתקפה. זה היה קארון באטלר, בוושינגטון דאז, ובאותה עונה, 2006/07, קבוצה קלעה בממוצע 98.7 נקודות למשחק. העונה המספר הזה היה 114.7. אנחנו באמת רוצים לבטל עוד חוק שעוזר לשחקני הגנה לעצור מישהו ששועט לעברם או שדוחף אותם??? רק בגלל שג׳ה מוראנט, שכל כניסה פראית שלו לסל גורמת לעליית לחץ דם בכל רחבי טנסי, נפצע בזמן עבירת תוקף? ובכללי – שינויים בחוק עושים בהסכמה רחבה, לא בבת אחת וכי משהו מעצבן אותך.

 

יובל עוז: הדיון הזה מזכיר לי את 2017, כשקוואי לאונרד נחת לזאזא פאצ'וליה על הרגל והסדרה של הספרס מול הווריורס נגמרה. החוק צריך להשתנות כי קשה להגדיר את הנסיונות לסחוט עבירות תוקף כמהלך כדורסל. זה נוגד את רוח המשחק וצריך לעודד את ההגנות, ובכן, לשחק הגנה, אבל בשביל זה צריך לתת להן את הכלים לעשות את זה. היעילות ההתקפית נמצאת בשיא כל הזמנים ואם הליגה הולכת לקחת עוד משהו מארגז הכלים של ההגנות, כדאי שהיא תיתן לה כלי חדש (אולי להחזיר את ההנדצ'ק?) כדי שלא נראה משחקים של 145-140 כל ערב.

וושינגטון מפטרת את טומי שפרד. כמה הוא אחראי למצב הקבוצה ומה כדאי למנג'ר הבא לעשות?

יובל עוז: כדאי למנג'ר הבא לא לקחת את המשרה. הוויזארדס קבוצה בינונית להחריד (לא ניצחו מעל 35 משחקים מאז 2018), בלי נכסים משמעותיים לטרייד (עם כל הכבוד לדני) ותקרת שכר עמוסה יותר מאיילון ב-9 בבוקר בגלל החוזים של ביל, פורזינגיס וכנראה גם קייל קוזמה. תוסיפו לזה את ה-no-trade-clause של ביל וקיבלתם מבוי סתום. הקבוצה הזאת צריכה מנטליסט, לא ג'נרל מנג'ר.

 

אור עמית: אני חושב ששפרד שיפר באופן יחסי את המצב של הוויזארדס. הרבה מההחלטות הרעות שהארגון קיבל קדמו לו. אפשר לבקר את שפרד על בחירות הדראפט הבינוניות, אבל הן היו באזורים בעייתיים (9,9,15,10). קל גם לקפוץ על החוזה שהקבוצה נתנה לבראדלי ביל, אבל סביר שזו הייתה החלטת בעלים. סביר שהמנג'ר הבא יבחן את הכיוון אליו הקבוצה רוצה ללכת: יהיה אפשר לנסות להעביר את ביל בטרייד לקבוצה אחרת ולשחרר את קוזמה וזינגר כדי להתחיל מאפס או לנסות לבנות סביב הגרעין הקיים. זו גם הסיבה שאנסלד ג'וניור, למרות שלא פוטר, לא יכול להרגיש נוח בכסא שלו.

 

מידן בורוכוב: שפרד לא הצליח, נקודה.  וושינגטון נכשלה כמעט בכל פרמטר אפשרי תחת שפרד: בחירות דראפט שנותרו הבטחות לא ממומשות, טריידים לא ברורים, מאמן לא מתפקד והכי גרוע הכשלונות לא הובילו לבחירות דרפאט גבוהות, שיפולי הלוטרי. מנג’ר חדש צריך לארגן תוכנית הבראה, להגיד שלום לאנסלד ג׳וניור, רענון מאסיבי של הסגל כולל שחרור של רוב השחקנים, ניסון להעיף את ביל (יהיה קשה). לנסות לשלוח את מי שאפשר ל-OKC עבור בחירות דרפאט (נראה לי שיכול להיות אדיר לדני לשחק בקבוצה צעירה ותחרותית)

 

אריק גנות: מאז ששפרד הגיע, המשפיע הגדול על מצב הקבוצה הוא ברדלי ביל. הוא לא מספקי טוב כדי לקחת אותם מעבר לגירוד פלייאוף והפסד ברור בסיבוב הראשון, אבל הוא כן מספיק טוב כדי שהקבוצה תעריך את הנאמנות שלו ותיתן לו את מה שאפשר כדי להישאר.

בהינתן ביל, שפרד עשה עבודה לא רעה. בחירות הדראפט שלו לא משהו אבל גם לא אסונות. קוזמה ופורזינגיס הגיע במחירים טובים יחסית למה שהם נותנים. אולי הדבר הכי מטריד הוא שוויזרדס היא מערכת שנראית קטנה מסכום חלקיה, ולא הצליחה למצות שחקנים כמו האצ'ימורה וקלדוול פופ כשהיו אצלה.

המנג'ר הבא צריך להעביר את ביל ולפרק. לא בטוח שיוכל.

 

ערן סורוקה:  טומי שפרד אחראי לכל מה שקרה בוויזאדרס. לטוב ולרע. לטוב, הוא הצליח להפוך את החוזים הקטסטרופליים שהעניק קודמו לג׳ון וול ולדאוויס ברטאנס לשני שליש מטריו לגיטימי – קייל קוזמה וקריסטפס פורזינגיס. לרע, כל השאר. בחירות הדראפט לא הבשילו כמצופה (האצ׳ימורה דווקא מצא את עצמו תורם אבל ללייקרס, קיספרט השתפר אבל עדיין רק שחקן משלים, אבדיה עדיין לא ממצה את הפוטנציאל, וג׳וני דייויס לא נכנס לרוטציה), והחוזה לבראדלי ביל מסנדל את הוויז שנים קדימה. בהתחשב בכך שהבוס לאונסיס ידע ששפרד רצה להאריך חוזים לפורזינגיס ולקוז, סביר להניח שהמנג׳ר הבא יצטרך לבוא בגישה אחרת. אחרי שנים של בינוניות, זה הזמן לבנייה מחדש.

 

 

תגיות: , , , , , , , , , , , , ,
קרא עוד

טוויטר

תמיכה בכדור הכתום

פייסבוק

‎הכדור הכתום‎

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות