בזמן שפלייאוף 25.4
בזמן שפלייאוף לא ישנים!
והלילה חגגנו עצמאות וקיבלנו 3 משחקים בליגה הטובה בעולם. טרה יאנג עם שלשת מאני משאיר את אטלנטה בחיים ובוסטון מפסידה בבית אבל עדיין מובילה 3-2. דנבר סגרה עניין מול מינסוטה במשחק צמוד (4-1 לדנבר) וגם פיניקס מנצחת את הקליפרס ועוברת לשלב הבא (4-1 לפיניקס).
בוסטון סלטיקס 119 – אטלנטה הוקס 117 (3 – 2 לבוסטון בסדרה )
* דרור האס
בוסטון הובילה וכבר דמיינה את הסיבוב הבא, 14 נקודות של טריי יאנג כולל סל נצחון השאירו את העונה של אטלנטה בחיים.
זו הייתה "חוויית" טריי יאנג במלואה בנצחון של אטלנטה. בוסטון צדו אותו בהגנה, הוא לא התאמץ אפילו לעזור כשזה לא היה הוא, הוא התלונן לשופטים על חוסר שריקות במקום לחזור להגנה ובחירת זריקות הובילה לערב לא יעיל של 38 נקודות ב-33 זריקות.
ולמרות זאת…
היה גם צד אחר של יאנג הלילה. גאון המסירה עם 13 אסיסטים. כוכב הקלאצ' שחי לרגעים האלה זורק זריקות רעות שקודם לא היו קרובות ופתאום נכנסות ועושות את הריצה הזאת של 14 נקודות כולל סל הנצחון לתרגיל שלחדי העין יהיה זכור מימיו של קווין סניידר ביוטה, אז היה בתפקיד דונובן מיטצ'ל.
https://twitter.com/BleacherReport/status/1651042228377362432
“השתמש באינסטינקטים שלך, תעשה מהלך." אמר קווין סניידר ליאנג בהאדל במהלך הטיים אאוט. ויאנג אכן עשה זאת. מרכוס סמארט התקרב על מנת לכפות על יאנג למסור, ויאנג לא התכוון לתת לתת לזה לקרות וזרק לפני.
לא רק במהלך הזה, יאנג קלע 3-4 מעבר לקשת ב-3 הדקות האחרונות, כשניצל את העובדה שהיה תחת שומר יחיד. דבר שאגב מרים סימני שאלה בנוגע להחלטה של מאמן בוסטון ג'ו מאזולה, לתת לו להיות חופשי יחסית בדקות הללו. לזכותו של מאזולה יאמר שיאנג היה 2-9 עד אותן דקות.
ולמרות זאת, אם דיברנו על "חוויית טריי יאנג" כשהמשחק בדקות הללו, צריך לתתליאנג את הכבוד על מה שהוא עלול לעשות, גם בהגנה, ולא לפי מה שעשה עד אותו רגע.
–
ניתן להגיד לא מעט על יאנג, ומי שעוקב יודע שכותב שורות אלו לרוב היה בצד הביקורתי עליו, אך הוא בהחלט נותן תצוגות של קרח בורידים, כשב-3 המשחקים האחרונים הוא עם 105 נקודות ו-37 אסיסטים, ביחס של בערך 4-1 אסיסטים איבודים. הוא קלע לפחות 15 נקודות בכל אחד מהרבעים האחרונים של המשחקים הללו והוביל את אטלנטה, קבוצת פלייאין, לשני נצחונות בסדרה.
קצת נקודות לא על יאנג:
קילר אינסטינקט – לבוסטון חסר כזה והרבה. אמנם הלילה ג'יילן בראון היה כוכב, ואמנם שמר על יאנג בשלשה האחרונה אך זה ממש לא עליו. יש הבדל בין להיחנק בקלאצ' לבין חוסר קילינג אינסינקט. הראשון נובע מלחץ, וזה משהו שלא ניתן להגיד על שחקנים שבעונת הרוקי כבר סחבו את קבוצתם לגמר איזורי. השני נובע פשוט מזלזלול, מרגיעה מיותרת בשל בטחון מוטעה שהנצחון כבר בכיס ממילא. השחקנים הגדולים באמת ידעו לגמור משחקים גמורים ולא לתת ליריבה לחזור. לבוסטון חסר החלק הזה של לדרוס עד לדקה האחרונה.
מאזולה – כבר צויין שהוא כנראה טעה בשמירה על יאנג בדקות הסיום, אך זו עוד טעות נסלחת. מאזולה שוחק את ההרכב ומהר מדי עבר לרוטציה של 7 שחקנים, כאשר גראנט וויליאמס לא משחק מספיק, והלילה לא שיחק בכלל. זאת למרות שבמשחקים קודמים בסדרה כאשר שותף היה מאוד יעיל. בנוסף התעקשותו של מאזולה לשחק דקות ארוכות ב'דרופ' שנותן לא מעט מתנות ליאנג , ולא להגיב מספיק מהר לשינויים מעלה תהיות לגבי ההמשך איך תתמודד בוסטון עם קבוצות מאתגרות יותר, ובעיקר עם מאמנים בעלי כלים יותר מוצלחים מאשר קווין סניידר.
פיניקס סאנס 136 – לוס אנג'לס קליפרס 130 (4 – 1 לפיניקס)
* דני אייזיקוביץ
הקליפרס הגיעו למשחק השלישי ברציפות כאשר לנארד בחוץ, ושוב נתנו ועשו הכל אבל זה פשוט לא הספיק. במשך שני רבעים היה נדמה שהנה הקליפרס בדרך להפתעה, ברבע הראשון זה היה 32-30 לפיניקס, אבל ברבע השני הספסל עולה וממש כולם מתפוצצים. באטום (19 נקודות), פלאמלי (20), טרנס מאן (10) והיילנד (9) נותנים תרומה משוגעת ומריצים את הקליפרס ליתרון 70-61 במחצית.
העניין הוא שפיניקס כל כך טובה התקפית שזה לא באמת משנה, ברבע השלישי בוקר (47 נקודות הלילה) ודוראנט (31 נקודות) נזכרים בשיר: Any thing you can do, I can do better ומובילים את פיניקס לרבע חלומי של 50-24, (שיא פרנצ'ייז לפלייאוף) בדרך ליתרון דו ספרתי ש (כמעט) סוגר עניין.
ברבע הרביעי הקליפרס מצליחים להגיע עד מרחק 2 נקודות, אבל פיניקס נזכרת להעביר הילוך אחרון בזמן, וסוגרת את המשחק.
בסיום כאמור 4-1 לפיניקס בסדרה ו 136-130 במשחק הנוכחי.
סיכום סדרה – כמה תשובות וכמה שאלות בוערות
1. ההתקפה של פיניקס
מושלמת. אין דרך אחר לתאר את ארבעת המשחקים האחרונים בהם פיניקס קלעה 125 נקודות למשחק.
לפיניקס יש כרגע אולי את שני הסקוררים הטובים ביותר בליגה. ההגנה של הקליפרס פשוט לא מצאה את הדרך להתמודד עם דוראנט ובוקר. בוקר מסיים עם 37.2 נקודות למשחק, ודוראנט מסיים עם 28.4. במילים אחרות, הם קולעים ביחד יותר מ 60 נקודות למשחק, והסיפור היותר משמעותי זה ששניהם עושים את זה באחוזים פנטסטיים (בוקר 60% מהשדה בסדרה, דוראנט עם 51% מהשדה אבל מגיע לקו 9 פעמים וקולע משם ב 95%).
תוסיפו לזה את כריס פול שהתעלה ברגעים החשובים במשחק מספר 4 (רבע רביעי של 12 נקודות) ואייטון שגם שיחק לא רע בכלל (הלילה 21 נקודות, 11 ריבאונדים) ולפחות נכון לרגעים אלו הרביעייה הזו של פיניקס נראית כמו אחת הרביעיות ההתקפיות הטובות שראינו.
מעוניינים לראות עוד קצת מההתקפה של פיניקס מוזמנים להציץ בהיילייט מהלילה המשוגע של בוקר:
https://twitter.com/NBA/status/1651090506544185345
2. העומק הלא קיים של פיניקס
זה לא היה אמור להיות כל כך קשה כמו שזה היה לפחות נכון לסדרה הראשונה בפלייאוף, פיניקס עדיין נראית כמו קבוצה שמחפשת את עצמה. הקליפרס שיחקו רוב הסדרה בלי שני הטנורים המובילים שלהם (לנארד ופול ג'ורג') ועדיין נשארו צמודים מאוד.
הלילה גם ראסל ווטסברוק לא ממש פגע, ועדיין שוב, הקליפרס עם העומק האינסופי שלהם הגיעו עד מרחק נגיעה.
זה קורה בגלל שהקליפרס מנצחים בריבאונד (46-43) ופיניקס פשוט שומרת הגנה רעה מאוד. ההגנה של פיניקס רעה בגלל שהחמישייה שלה כמעט ולא נחה.
דוראנט מסיים את הסדרה עם ממוצע של 44 דקות למשחק (אנחנו בגמר ולא עדכנו אותי?) ולמעשה מלבד ג'וש אוקוגי שחלק דקות עם טורי קרייג אפשר לומר שאף אחד מהספסל של פיניקס לא קיבל דקות רלוונטיות.
זה הולך לפגוע בפיניקס בסיבובים הבאים, קודם כל לדוראנט יש היסטוריה של פציעות, וגם אם לא, בסופו של יום, אם הקליפרס משחקים בהרכב מלא, הסדרה נראית אחרת לחלוטין.
העניין הוא שהספסל של פיניקס משופע בשחקנים נהדרים, טיג'יי וורן (לא שיחק הלילה), קמרון פיין (3 דקות ראשונות הלילה), ביומבו, לאנדרי שאמט, טרנס רוס.
אני באמת רואה את זה כעקב אכילס של הקבוצה ובאמת שלא ברור לי, האם מונטי מפחד להושיב את דוראנט לנוח?
3. הריבאונד
פיניקס מנצחת את הסדרה 42-40 בריבאונד. זה טוב, נכון?
אז זהו שלא. במילים של ערן סורוקה, טיי לו עושה קאמבק עם חמישייה קוריאנית בגובה ממוצע של 1.92:
טיי לו עושה קאמבק עם חמישיית ליגה קוריאנית על המגרש
פאוול 1.90
בונז היילנד 1.90
ראס 1.90
טרנס מאן 1.96
אריק גורדון 1.90(לפני כמה שנים היה חוק בליגה הקוריאנית שאסור להביא זרים מעל 2 מטר)
— Eran Soroka (@sorokman) April 21, 2023
מול החמישייה הנמוכה הזו, פיניקס שיחקה רוב הסדרה עם דוראנט (2.11), אייטון, קרייג / אוקוגי ושני גארדים שיודעים להוריד ריבאונד (פול / בוקר). למרות זאת, הם בקושי ניצחו בקרב מתחת לסלים.
בסיבוב הבא הם צפויים לפגוש את יוקיץ', פורטר ג'וניור וארון גורדון. שלישייה גדולה משמעותית.
יתכן מאוד שזה יהפוך להיות המפתח המרכזי בסדרה בין פיניקס לדנבר
הצד של הקליפרס
1. ראסל ווסטברוק
אני לא יודע אם יש שחקן נוסף בליגה שהפך מאישיות לא רצויה לאחד כזה שכולם עוד הפעם אוהבים, אבל לפחות עבורו המעבר לקליפרס היה הדבר הכי טוב שיכל לקרות לו. הוא מסיים סדרה נהדרת של 23.6 נקודות, 7.6 ריבאונדים ו 7.4 אסיסטים. כבר ראינו ממנו בעבר מספרים טובים יותר, אבל זה לא העניין.
לנארד נפצע, וראסל נכנס שוב לסיטואציה שהוא כל כך מכיר, אני והחבר'ה נגד העולם וזו הסיטואציה שכנראה מוציאה ממנו את המיטב, כשהוא בעל הבית.
המהלך הבא מהמשחק של הלילה, ממש מתאר את הסיטואציה היטב. שימו לב איך הוא מזיז את כל ההתקפה, ולוקח את פיין עד הטבעת, בעל הבית.
https://twitter.com/LAClippers/status/1651060388459601920
אם אני הקליפרס, אין ספק שראסל ממשיך בקבוצה.
2. הפרוייקט של קוואי לנארד ופול ג'ורג' – הקיץ של הקליפרס
קצת קשה להאמין, אבל אנחנו מסכמים היום 4 שנים מאז אותו מעבר היסטורי. מהלך שבו לנארד מסרב להצטרף ללברון ג'יימס והקליפרס בונים את אחת הקבוצות העמוקות ביותר בליגה, עם שני סטארים בשיאם והמון ווטרנים נהדרים מכל פינה. העומק הזה היה נהדר במהלך הפלייאוף הנוכחי, רק שבלי שני עמודי התווך זה שוב נגמר בסיבוב הראשון.
למעשה בעונה שעברה הם בכלל לא הגיעו לפלייאוף. רוב העונה לנארד ופול ג'ורג' פצועים או נמצאים בלואד מנג'מנט, ועדיין הצליחו להעביר ביקורת על החברים שלהם במהלך העונה הסדירה בנושא.
אם אני ההנהלה של הקליפרס באמת שאין לי תשובה טובה. מפרקים? באמת?
מוותרים על ההזדמנות לייצר משהו מלנארד + פול ג'ורג'?
מצד שני, 4 עונות וסוג של אפס הישגים וגם הרגשה כללית לא טובה בקבוצה סביב הנושא. קיץ מאוד קשה צפוי להיות לקליפרס.
3. הצוות המסייע של הקליפרס
ואם לנארד ופול ג'ורג' נמצאים בסימני שאלה, אי אפשר שלא לדבר שוב על העומק של הקליפרס. נורמן פאוול, מוריס, זובאץ, אריק גורדון (הלילה היה רע אגב), באטום, פלאמלי, מאן והיילנד. ביחד עם ראסל ווסטברוק, יתכן מאוד שהקבוצה הזו שווה פלייאוף.
אגב נורמן פאוול היה מדהים בפלייאוף, אבל מי שעוקב אחריו בקליפרס, זה דווקא לא מפתיע. בעונה הסדירה הוא היה שחקן של 17 נקודות למשחק ב 26 דקות בלבד מהספסל. פר 36 זה שחקן של 23 נקודות למשחק. סיכוי סביר מאוד שהקליפרס יחליטו ללכת איתו בתור השוטינג הפותח במקום פול ג'ורג' לעונה הבאה.
אגב 2, יש להם התלבטות מעניינת כאשר אריק גורדון המתבגר הראה שהוא משתלב היטב והיה גם מאוד יעיל.
כאמור, לקליפרס יש את כל הקלפים לבנות קבוצה אלופה, השאלה היחידה זה מי מוביל את הספינה הזו?
דנבר נאגטס 112 – מינסוטה טימברוולבס 109 (4 – 1 לדנבר בסדרה)
* דני אייזיקוביץ
תם ונשלם הטקס.
למרות המשחק הצמוד, יש משהו באופן שבו דנבר התנהלה כל הסדרה שפשוט מזכיר לי דוב שמשחק באוכל שלו. ממש בכל אחד מהמשחקים הרגשתי ככה. אולי בגלל שיוקיץ' מזכיר לי דוב, אולי בגלל שזה באמת מה שקרה.
המשחק הלילה היה מרחק 3 נקודות מהארכה, זה אמור להיות עוד משחק מרגש עם סלי מאני ומהלכים משוגעים, אבל בשום שלב לא דמיינתי שמינסוטה באמת יכולים לנצח את המשחק.
הסיבה היא שהמשחק הזה היה צמוד לכל אורכו ורוחבו למרות ערב קליעה קשוח מאוד של יוקיץ' (8-29 מהשדה), מול הערב הכי מוצלח עד כה בסדרה של גובר (16 נקודות, 5-6 מהשדה) + טאונס (26 נקודות, 9-17 מהשדה) ביחד. כלומר הערב הראשון ששניהם מצליחים להיות אפקטיביים בהתקפה באותו משחק.
זה לא היה רק ערב קשוח של יוקיץ', גם פורטר ג'וניור היה מאוד אנמי (8 נקודות, 3-10 מהשדה) ואפשר לומר שהיחידי שהיה עקבי בדנבר היה ג'מאל מארי (35 נקודות, 12-23). אז שוב, בערב כל כך קשה של דנבר, העובדה שמינסוטה לא הצליחה לברוח, ממש נתן תחושה שברגע שיהיה צורך, יוקיץ' כבר ימצא את הדרך לסגור עניין וכך היה. 102-102 עם דקה וחצי לסיום, יוקיץ' הולך לקו וקולע 2, ואח"כ סוגר עניין עם המהלך הקשה הבא מול שני שחקנים:
https://twitter.com/NBALatam/status/1651068463924871168
סיכום סדרה הצד של דנבר
1. יוקיץ'
מתחשק לי לסיים כאן את הטור. אבל אם להיות לרגע רציניים, יוקיץ' כמעט ולא שיחק בסטרץ' האחרון של העונה, והיו לא מעט שאלות על היכולת של דנבר להגיע בהילוך המתאים לפלייאוף. יוקיץ' ענה על זה באופן מוחלט. הוא מסיים סדרה נהדרת עם 26.2 נקודות למשחק, 12.4 ריבאונדים ו 9 אסיסטים.
יוקיץ' כנראה לא יזכה בתור ה MVP של העונה הסדירה, אבל עבורי, לפחות בסיבוב הראשון הוא היה השחקן המרשים ביותר. שוב, זה לא הסטטיסטיקות (למרות שגם להן יש חלק). יוקיץ' פגש בסיבוב הראשון את צמד הגבוהים שאמור להיות מסוגל להקשות עליו הכי הרבה בליגה: גובר + טאונס.
הוא ניצח אותם בשני צידי המגרש, ובנוסף דנבר ניצחה גם בקרב מתחת לסלים (נדבר גם על זה). תוסיפו לזה 9 אסיסטים ויוקיץ' מסיים סדרה נהדרת
2. מארי, פורטר, גורדון ופופ
הטריו הנוסף של דנבר גם משלים סדרה מצויינת, כאשר כל אחד עושה בדיוק את מה שהוא צריך. מארי חוזר לעמדת הסקורר חסר המצפון עם 27.2 נקודות למשחק, ו 3.6 שלשות ב 43%. בדיוק מה שצריך בשביל לשים מול דווין בוקר.
פורטר גם היה טוב עם 16.4 נקודות, 2.8 שלשות ב 42% ומשחק אחד של 25 נקודות, בדיוק כשהיו צריכים ממנו שיעביר הילוך.
את החמישייה משלימים גורדון ופופ. שניהם זוכים לקצת פחות אבק כוכבים, אבל לשניהם יש תפקידים מאוד חשובים בהגנה של דנבר ולדעתי סיכוי סביר מאוד שהם יהיו אלו שירוצו אחרי בוקר ודוראנט. החלק החשוב הוא, שממש כל אחד מבין את מקומו בהיררכיה הקבוצתית ועושה בדיוק את מה שהוא יודע, זה חלק חשוב בכוח של דנבר.
3. ריבאונד
אם פיניקס בקושי ניצחה את ההרכב הנמוך של הקליפרס, אזי דנבר מנצחת 44.8-39.2 בקרב הריבאונד מול מינסוטה. נזכיר שוב, זה קורה מול גובר וטאונס.
בסיבוב הבא מול פיניקס של אייטון ודוראנט, זה עשוי להיות מפתח משמעותי מאוד.
לא רק יוקיץ' היה חזק בריבאונד גם פורטר עם 8 וגורדון עם 7.2.
4. הספסל של דנבר
נקודת האכילס כרגע של דנבר, זה שאין לה ספסל.
קצת מזכיר את הסיטואציה של פיניקס, רק בהבדל משמעותי השחקנים המרכזיים שעולים מהספסל של דנבר עם ברוס בראון, ג'ף גרין וכריסטיאן בראון הרוקי. לא בדיוק אולסטארים לשעבר.
לדנבר יש שני שחקנים שלא ממש ראו מגרש בסדרה (תומאס בריאנט ורג'י ג'קסון) ועשויים בהחלט להיות משמעותיים, אבל נראה שמייק מאלון, לא רוצה כל כך לתת להם הזדמנות מכיוון שהם הגיעו בשלב מאוד מאוחר של העונה והוא מעדיף ללכת עם המוכר והבטוח. אני חושב שהוא פספס הזדמנות להעמיק קצת יותר את הספסל שלו בסדרה מול מינסוטה.
הצד של הזאבים
1. אנתו'ני אדוארס
הילד כוכב בהתהוות. אם בעונה הסדירה לא היה ברור עדיין מי בעל הבית של מינסוטה, בפלייאוף קיבלנו הצהרה ברורה.
אדוארדס עושה היסטוריה כשהוא עוקף את קובי בריאנט בדרך למקום השני במספר המשחקים מעל 30 נקודות (5) לפני גיל 22 (במקום הראשון לברון). הוא מסיים סדרה נהדרת של 31.6 נקודות למשחק, עם משחק 4 אדיר שבו ממש בלט הרצון שלא לא ללכת הבייתה בסוויפ.
גם הלילה הוא היה האיש שכמעט ניצח למינסוטה את המשחק:
https://twitter.com/Timberwolves/status/1651067198713253888
אני לא אוהב לעשות השוואות, אבל משהו באדוארדס מזכיר לי את הגדולים ביותר, בעיקר באופן שבו הוא מתחרה. הוא עשה מהלכי מאני לא רק בהתקפה גם בהגנה והיה פשוט תענוג לצפות בו בסדרה.
2. הפרוייקט של גובר וטאונס
כמו שזה נראה כרגע, הפרוייקט הגיע לסיום מהיר מהצפוי. קשה לי להאמין שאחד מהשניים לא ישלח בקיץ.
העניין הוא שמאוד קשה לדעת מי זה יהיה. מצד אחד, בסביבה של מינסוטה מרגישים מיצוי מטאונס. 18 נקודות ו 10 ריבאונדים, זה לא מה שמצפים ממנו בעונה השמינית שלו בליגה.
מצד שני, קשה לשכוח את ההרחקה של גובר דקה לפני שהפלייאוף התחיל, ואת התחושה שגובר שחקן מאוד לא אהוב בקבוצה.
לכן, לא אתפלא אם הזאבים אפילו ילכו על פירוק והרכבה מלא, שישלח את שני הסטארים, ויבנו קבוצה חדשה סביב אדוארדס.
