Sample Page

5 על 5 מסכמים סיבוב ראשון

5 על 5 מסכמים סיבוב ראשון

אפר 29, 2023 | , , | 0 |

המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם השתתפו: אריק גנות, אור עמית מ-Insignifistats, מידן בורוכוב מ 'פוסט אפ', שחר צ'קוטאי מ'ישראל היום' והנד צ'יק וינון בר שירה מג'אמפבול

(תשובות נכתבו בשישי)

 

תחזית לסדרות המסתמנות בסיבוב השני במזרח

אריק גנות: בוסטון אמורה לנצח את פילדלפיה. היא קבוצה יותר טובה, למרות שלא ממש הרשימה כשהסתבכה מול אטלנטה. מהצד השני, פילדלפיה אמנם ניצחה בקלות את ברוקלין, אבל זו ממש משוכה נמוכה והארדן נראה לא משהו בכלל. וגם ממש קשה להמר על קבוצה של דוק. 4-2, סלטיקס.

מה אפשר לומר על מיאמי? קבוצה שנראתה כבויה לגמרי בפליי אין ולא היתה מאוד רחוקה מהפסד לשיקגו חוללה אולי את ההפתעה הגדולה בתולדות הפלייאוף. זה לא אמור להמשיך, לא בלי הירו ומול הקשיחות של הניקס שנראו כאילו חזרו לניינטיז, אבל רנדל קצת פצוע ואי אפשר להמר נגד ג'ימי באטלר כרגע. 4-2, היט.

 

מידן בורוכוב: איזה תענוג לקבל שוב את מיאמי מול הניקס, מועדונים ששיחקו 4 סדרות רצוף בסוף הניינטיז. זאת תהיה סדרה שיש בה הכל ומהכל עם כדורסל בניחוח של שנות ה 90. המון הגנות, המון משחקים קשוחים. מיאמי מגיעה במומנט חזק, אני מאמין שהם ינצחו את הסדרה 2-4.

פילי מול בוסטון זה קלאסיקה מזרחית במיטבה, בוסטון יותר עמוקה ואיכותית ופילי תשחק אולדסקול, נראה בסדרה הזאת את אמביד מול בוסטון. המפתח של בוסטון הוא בעצירה של אמביד, אם זה יקרה הם ינצחו ב-5. פילי חייבת אקס פקטור, טוביאס האריס יכול להיות השחקן הכי חשוב בסדרה התקפית והגנתית. מהארדן אין לי ציפיות.

 

אור עמית: על הניקס מול מיאמי כתבתי באריכות  אבל בקצרה: למרות היריבות ההיסטורית שהתאפיינה בסדרות קשוחות שבהן ההגנה נתנה את הטון כאן מיאמי יהיו חייבים לייצר נקודות (הם קלעו 115+ נקודות בכל אחד מהמשחקים מול מילווקי, לעומת זאת הניקס החזיקו את קליבלנד על פחות מ-110 בכל הסדרה) בוסטון ופילי נחשבת לסדרה יותר 'איכותית' וחלק בוודאי יגדירו אותה בתור גמר המזרח האמיתי, אבל בהתחשב בזה שדוק הוא נחנק סדרתי ושבינתיים מאזולה לא הצליח לפקס את בוסטון באותו האופן כמו יודוקה, אני רואה את הסדרה הזו יותר כקרב מאמנים. ההימור שלי הוא על מיאמי ב-6, ולמרות האינסטינקט הראשוני שלי אלך עם פילי באותה כמות משחקים.

 

ינון בר שירה: אפתח ואסייג את עניין התחזיות עם העובדה שעד כה אני הייתי נביא גרוע במיוחד בפלייאוף הזה אז ראוי וצריך לקחת את התחזיות שלי ברמת אמון דומה לזריקת קלאץ' של ווסטברוק משלוש, ואחרי שהתנצלתי… מה אני חושב בכל זאת? לניקס יש יותר עומק מההיט, יש את הגארדן שיגיע בטירוף מוחלט אבל להיט יש ג'ימי באטלר. אני מאמין שלג'ימי יהיה לפחות שני משחקים בהם יוכל באמצעות כח רצון לסחוב את מיאמי. ההיט יצטרכו לנצח עוד שני משחקים בעזרת קליעה מטורפת מבחוץ. מיאמי קלעה 45% לשלוש מול מילווקי וקשה לי להאמין שיוכלו לשחזר את זה. ניו יורק ניקס ב-6. בינג בונג

 ההסדרה בין הסלטיקס לסיקסרס תלויה המון ביכולת של אמביד והארדן להישאר בריאים. בלעדיהם יהיה מאוד קשה לסיקסרס להיות קרובה. בגלל שהמשחקים במרווחים של יומיים בלבד סלטיקס ב-6.

 

שחר צ'קוטאי: מיאמי מול הניקס:

יש כאן סוג של סגירת מעגל – ג'ימי באטלר שיחק אצל תיבודו בסדרה שבה שיקגו הודחו מול פילדלפיה אחרי פציעתו של רוז. כעת באטלר ניצח את המקום הראשון וישחק מול מאמנו לשעבר. באטלר אוהב לשחק מול תיבודו, יש לו דרייב מיוחד נגדו. באם יקבל את התפקיד ההגנתי נגד רנדל ואילו וינסנט ינסה לעצור את ברונסון. בצד השני בארט ינסה לעצור את באטלר הלוהט. כולם מדברים על מאצ-אפ של שנות השמונים אך בפועל במהלך העונה שתי הקבוצות זרקו כ-35 שלשות במשחק. בפלייאוף הניקס הורידו את כמות הזריקות והיא קולעת הכי נמוך מכל ה-16, בעוד מיאמי קולעת ב-45% ובאחוזים הגבוהים בליגה. מיאמי ב-6 משחקים.

תחזית לסדרות המסתמנות במערב

 

שחר צ'קוטאי: דנבר מול פיניקס:

אנחנו הולכים לראות קרבות בכמה חזיתות – ג'מאל מארי מול דווין בוקר, שניהם נפיצים והיו משמעותיים בסיבוב הראשון. באזור הפוורורדים יש מאצ'-אפ בין דוראנט לבין גורדון ומייקל פורטר ג'וניור. הראשון עדיין לא הצליח להשתלב בתוך המארג הקבוצתי של הסאנס ולעיתים הוא מקבל את הכדור כדי לעשות קסמים והוא עושה זאת נהדר. גורדון חותך נהדר לסל ופורטר בעיקר איום משלוש אך התקשה לבוא לידי ביטוי בסדרה הראשונה. וכמובן הקרב בצבע – יוקיץ' מול אייטון. הראשון מנהל משחק אך מסוגל לקלוע מכל מקום. בצד השני פיניקס תנסה להשתמש באייטון בפיק&רול כדי להגיע לסל, חסר ליוקיץ את המהירות כדי להתמודד עם זה. פיניקס ב-6 משחקים.

 

אריק גנות: דנבר הרשימה מול מינסוטה, וגם אם זוכרים את חולשת היריבה קשה שלא להרגיש שזו הקבוצה שסיימה עם המאזן הטוב במערב וכל הגלגלים שם משומנים היטב. פיניקס מאוד לא עמוקה ועם בוקר כמוביל כדור ההתקפה שלה מבוססת בידודים וזריקות בפנים שלא אמורים להספיק. 4-2, דנבר.

הסדרה השניה עוד לא סגורה. לייקרס – גולדן תהיה סדרה לפנתיאון שמאוד תשמח את הליגה והאוהדים, וקל לדמיין אותה מגיעה למשחק שביעי צמוד. אם סקרמנטו או ממפיס יעפילו סביר להניח שהם יתקשו לשחזר את ההישג מול קבוצה מנוסה יותר. אם שתיהן יגיעו, לממפיס יש סגל חזק יותר ויתרון ביתיות והיא רמוה לנצח.

 

מידן בורוכוב: הסדרה בין דנבר לפיניקס יכולה להיות אחת הטובות אי פעם. לפיניקס יש את KD והוא בהחלט ה-שחקן שהם יהיו חייבים להצר את צעדיו.פיניקס קצת דלילה בסגל (מעבר לחמישיה) דנבר עמוקה, היא תהיה תלוייה מאוד ביוקיץ אבל האס שלה והאיש למשימות מיוחדות צריך להיות אארון גורדון(בעיקר הגנתית) המאץ אפ בין מארי לבין בוקר יהיה לוהט. זה סדרה שקשה לנתח, אני מקווה שדנבר תמשיך לסיבוב הבא עם ניצחון ב-7 משחקים.

לגביי הסדרה ה-2 לא רוצה לנחס אבל הלייקרס מול גולדן סטייט תשבור שיאי צפייה. סגנונות מנוגדים. יהיה לוהט והלוחמים ינצחו ב-5.

 

אור עמית: הפלייאוף של פיניקס הוא סוג של רולטה רוסית: מישהו יפצע מתישהו, עכשיו זה רק שאלה של מי ומתי. כמו שאת הסדרה שלהם מול הקליפרס סייגנו ב'אם ישארו בריאים' באופן תיאורטי גם מול דנבר הם פייבוריטים 'אם ישארו בריאים'. לדנבר יש את גורדון וקקפ שיכולים להצר את הצעדים של בוקר ודוראנט (בתיאוריה, בתיאוריה) אבל כל עוד כולם במשחק זה לא אמור להספיק ליותר משני משחקים של הנאגטס, לפחות אם ג'מאל מורי לא באמת חזר להיות ההוא מפלייאוף 2020. לגבי הסדרה הלא סגורה: עם כל הרצון לפיקנטריה של לברון מול קרי בחצי גמר אזורי אני בצד של הקינגס.

 

ינון בר שירה: דנבר מול פיניקס זה קרב מרתק מהמון זוויות. הקבוצה עם ההמשכיות המשמעותית ביותר מול זו שהתגבשה לה רגע לפני הפלייאוף. משחק השוטף והקליעות מבחוץ ומבפנים דרך יוקיץ' מול תצוגת קליעות מיד ריינג' חסרת תקדים של פיניקס. במידה ויוקיץ' בריא ואין לו בעיה במפרק מאמין שהביתיות תכריע לטובת האורחים. דנבר ב-7

לגבי הסדרה שנכון לכתיבת שורות אלו לא נקבע, מבקש מסקרמנטו וממפיס, בחיאת… כולנו אוהבים אנדרדוגס, אבל לא מתאים עכשיו. תנו לו סטף נגד לברון, דריימונד נגד איידי.  אל תהרסו לנו את זה!

במידה וקוראת הסדרה שכולם מצפים לה אני הולך עם האלופים. ווריירס ב-5.

ברוקלין הראתה פוטנציאל אך לא מספיק. מה צריכה לעשות הלאה?

ינון בר שירה: ברוקלין צריכה לנצל את הכמות המשונה של הווינגים שיש לה ולמכור אותם לכל המרבה במחיר. הם צריכים להשאיר את ברידג'ס ועוד אחד מהם (קאם ג'ונסון או פיני סמית')

בגלל שנתנו כבר את בחירות הדראפט שלהם אין להם סיבה לצלול אז הייתי מנצל את הבחירות שיקבלו והולך על טריי יאנג תמורת דינווידי, עוד איזה רויס אוניל והבחירות. כן, שווה לפעמים לקנות כשהמניה בערך נמוך ואני רואה עולם שקווין סניידר יעדיף לבנות סביב דז'ונטה.

החזון, חמישייה ששומרת מצויין עם שחקן פיק אנד רול כמו טריי שיכול לעבוד נפלא עם קלאקסטון ועל הדרך להתחבא מאחורי ברידג'ס וג'ונסון בהגנה.

 

שחר צ'קוטאי: ברוקלין החליטה לפרק את הגלקטיקוס שהם בנו אחרי שלא הצליחו להגיע רחוק. וכעת הם חוזרים לתהליך שהם התחילו לפני הגעת הכוכבים, בנייה איטית וחכמה. יש להם לא מעט בחירות דראפט שיכולות להיות שוות לא מעט בהמשך אבל כבר כעת הם צריכים להנחיל תרבות מנצחת ויכולים להתחרות כבר בטווח המיידי על מקום בפלייאוף ולתת במה למיקאל ברידג'ס ויתר הצעירים ולבנות כדי להתקדם מדי שנה תוך צירוף חלקים משמעותיים ע"י הבאת שחקנים משלימים או ע"ח בחירות דראפט. תהליך ארוך וחכם תוך נתינת מקום לשחקנים צעירים.

 

אריק גנות: קודם כל, אין לה אפשרות להיבנות מחדש מהדראפט. בין דינווידי, ג'ונסון, קלקסטון וכמובן ברידג'ס יש שם קבוצה של 34 נצחונות בעונה במינימום, זה מביא בחירה עשירית בדראפט ולא מביא כוכבים.

היא צריכה לבנות על הקיים, והיא צריכה סקורר מוביל. המהלך המתבקש הוא להשתמש בחוזים הנגמרים של האריס ומילס לצד שחקנים טובים כמו DFS וקאם תומאס כדי להרכיב חבילה עבור כוכב מקבוצה שתחליט להתפרק בקיץ. אם הם יכולים להרכיב חבילה כזו בשביל טאונס, למשל, זה יכול להיות אידיאלי.

כיוון אפשרי אחר הוא לנסות לבנות קבוצת הגנה שלא נראתה כמוה סביב ברידג'ס, אוניל, קלקסטון ואולי אפילו סימונס. הם יצטרכו עוד ביגמן לכך.

 

מידן בורוכוב: השאלה מה ברוקלין רוצה? הם מעולם לא האמינו בתהליך של בניה מאז שעברו לברוקלין. בפאזה הראשונה הם ניסו את ג׳ונסון, גארנט ופירס המזדקנים. בפאזה השניה היה להם את דוראנט, קיירי והארדן והעסק התפרק לרסיסים.

מה לגביי העונה הבאה? נראה שהנטס לא שווה מעבר למקום 6. מיקאל ברידג׳ס צריך להיות השחקן המוביל שלהם, אני אפתיע ואומר שלנטס כדאי ללכת עם ברידג׳ס נוסף, מיילס שיכול להשלים צמד שלא היה כמהו מאז הוואלסים של דטרויט.

זה ישמע מופרע אבל אולי כדאי להם לשקול להביא את ווסטבורק בכסף קטן, הם בסיטואציה שכדאי להם להמר. באשר לבן סימונס, לא לפתח ציפיות.

 

אור עמית: אני הייתי נותן להם עוד עונה לרוץ יחד. לפחות לברידג'ס וצמד הקאמים עם קלקסטון. אם יש להם איזשהי הצעה שאי אפשר לסרב לה על אחד מהם (כנראה על ברידג'ס) אז סבבה, אבל אם לא הם אמורים להתנהל כסוג של אורלנדו של העונה. ג'ו האריס, פאטי מילס, רויס אוניל ודפ"ס הם שחקנים שיכול להיות להם ערך עבור קבוצות פלייאוף (בעיקר דפ"ס) והשלושה הראשונים הם גם חוזים נגמרים בשנה הבאה, אם יש איזו קבוצה שרוצה להוריד חוזה כבד מהפיירול, אז יש להם גם מאיפה להשתפר, גם אם התקרה עדיין נמוכה יותר מהעונה הקודמת.

האם הנהלת הקליפרס וסטיב באלמר צריכים להתיאש הקבוצה והאם יש להם בכלל מה לעשות בקיץ?

אור עמית: אתם ראיתם את סטיב באלמר? הבנאדם לא יודע יאוש מהו. הסיפור עם קוואי ופול ג'ורג' היה שביר לאורך כל הדרך, נו פאנז אינטנדד, ואני לא בטוח איזו קבוצה תרצה להמר על מישהו מהם במחיר של סופרסטאר. אולי איזו קבוצה נואשת שתרגיש שהיא חייבת להוסיף כישרון בשביל להשאיר את הכוכב שלה (אני צריך לאיית לכם דאלאס או שזה ברור?) מעבר לזה הקליפרס צריכים לראות איך הם יכולים להשאיר את ווסטברוק שנראה שהתחבר לגישה האנדרדוגית, בלי לעשות אובר-פיי (כי בואו, איזה הצעות כבר יהיו לו). מעבר לזה אין להם יותר מדי מה לעשות.

 

ינון בר שירה: אין להם את הפריבילגיה להתייאש. באלמר בונה אצטדיון חדש ולקליפרס חייבת להיות תוכנית שתאפשר לה להישאר רלוונטית. עם זאת, אסור להאריך את החוזים של קוואי ופול ג'ורג' ביותר משנה- שנתיים.

הייתי מנסה להעביר אותם אך קשה לי להאמין שיהיו קונים ל"סחורה פגומה" שכזאת.

בסופו של דבר, הישועה חייבת להגיע מהמקום היחיד בו הקליפרס לא יכולים לתת לכסף לדבר. הדראפט. בניגוד ללייקרס שפגעו בעבר בבחירות סוף ראשון, סיבוב שני או שחקנים שלא נבחרו כלל (קוזמה, קארוסו, הורטון-טאקר ובעיקר ריבס), הקליפרס כרגע יכולים להציג לראווה כשחקן בית רק את טרנס מאן. זה לא מספיק. חייבים לפתח אותו ואת השחקנים הבאים שיבחרו.

 

שחר צ'קוטאי: הקליפרס, לדעתי, צריכים לפרק את החבילה ולהתחיל לבנות מחדש כמו התהליך עליו דיברתי בסעיף הקודם בו ברוקלין חוזרת לבנייה ארוכת טווח סביב צעירים. הכוכבים כבר לא צעירים וכל עונה הם נפצעים ולכן אי אפשר לבנות עליהם. הם יכולים להיות שווים לא מעט בחירות וגם שחקנים צעירים עם פוטנציאל לעתיד. זה מה שהביא את הכוכבים אליהם מלכתחילה, ולזה הם צריכים לחזור.

 

אריק גנות: אם המטרה שלהם היא איום על אליפות, כנראה שאפשר לסכם שזה לא יקרה בסגל הנוכחי. אפילו בעונה היחידה שבה גורג' ושוואי היו בריאים הם הצליחו לזרוק יתרון 3-1 מול דנבר. מאז שניהם נפצעים יותר ויותר, ואין שום סיבה להניח שזה הולך להשתפר.

הקליפרס צריכים לנסות להעביר את אחד הכוכבים ביחד עם אחרים מהסגל העמוק מדי והיקר שלהם בשביל שחקן אולי פחות טוב, אבל יותר בריא. אם זה לא הולך, יכול להיות אפילו שכדאי להם לנסות להחזיר לעצמם כמה בחירות דראפט כי הקבוצה הנוכחית בדרך להתבוסס בבינוניות.

 

מידן בורוכוב: אני לא חושב שהם צריכים להרים ידיים. הם בבעיה חריפה עם הבריאות של קוואי. פול ג׳ורג׳ עדין עם דלק במיכל. אני לא רואה קבוצה שנוגעת בקוואי. בסך הכל הסגל של הקליפרס אתלטי, מאוזן, ומסוגל לקלוע.

נראה שטיירון לו עושה עבודה לא רעה. הם צריכים לשקול לנסות להחתים גארד איכותי אבל לא חושב שיש להם מספיק כסף ואין מציאות בקיץ.

אין ערך בטרייד ל PG או קוואי, באלמר צריך מוח כדורסל מבריק שיציג לו תוכנית ל 2025, עד אז,זה מה שיש.

מה ההתאמה שהכי הרשימה\הפתיעה אתכם בסיבוב הראשון?

מידן בורוכוב: היו כמה התאמות חשובות מאוד בסיבוב הראשון.

ההגנה של מיאמי הצליחה להסתדר עם מילווקי ועם יאניס. אדביו עשה עבודה מצויינת וספולסטרה נתן שח-מט לבודנהולצר שאיך לומר בעדינות, המשיך שלא להיות יצירתי.

דרימונד גרין דווקא לאחר ההרחקה שלו מנטרל לחלוטין את סבוניס ואת הקו הקדמי של הקינגס, הוא יחידת הגנה של איש אחד.

הניקס הרשימו מאוד מול קליבלנד, התאמות לקו הקדמי והאחורי של קליבלנד שפשוט לא תפקדה בסדרה. ג׳וש הארט היה גיים צ׳יינגר עבורם וזה לא הפציע אותי, אין שחקן שמייצג את השם שלו טוב יותר מהארט.

 

אור עמית: אני לא יודע אם לקרוא לזה 'התאמה' אבל קבלו את הנתון הבא: מאז תחילת 2023 מקסימום זריקות השלוש שג'ימי באטלר לקח בחמישה משחקים רציפים היה 11. זאת אומרת, זה היה עד הפלייאוף. בחמשת המשחקים מול הבאקס באטלר לקח לא פחות מ-27 שלשות. גם זה שספולסטרה הצליח למצוא את דאנקן רובינסון על החוף במיאמי ולהזכיר לו שפעם הוא ידע לזרוק מחוץ לקשת (ורובינסון דייק ב-14/19) הייתה שליפה חשובה, בטח לאור הפציעה של טיילר הירו.

מפוזיציית אוהד הניקס: הופתעתי לטובה מאיך שדוס מקברייד התמודד עם דונובן מיטשל בדקות הספורות ששיחק, אם רנדל יחמיץ זמן הוא כנראה יצטרך לקבל יותר דקות.

 

ינון בר שירה: אריק ספולסטרה מוכיח בפלייאוף הזה שוב שהוא מאמן הפלייאוף מספר אחד

ההתאמה שהכי הרשימה אותי היא ההעברה של באם לעמדת מוביל הכדור כדי למשוך את לופז החוצה ולפתוח את נתיבי החדירה לג'ימי באטלר. באם נראה מצויין וגרם ללופז לאבד אפקטיביות כמעט לחלוטין.

נוסף לזה הבחירה של "ספו" להעלות את קווין לאב (ההוא שקליבלנד נתנו להיט מתנה) חמישייה, לפתור את הנחיתות בצבע ובריבאונד ויחד עם זה להוסיף עוד ריווח וקליעה מבחוץ. מול חוסר הגמישות של באד היכולת של ספולסטרה לשנות סדרה קיבלה משנה תוקף

 

שחר צ'קוטאי: מיאמי כמובן, הם ניצלו את הכלים שהיו להם ביד מול ההגנה של הבאקס בצורה הטובה ביותר. אם זה שלשות (שסוף כל סוף נכנסו אחרי עונה שלמה שהם מחטיאים זריקות פנויות). ואם זה השטח שניתן לבאטלר ולבאם בחצי מרחק. השח-מט שספולסטרה עשה לבודונהולזר (בפעם השנייה) צריכה להיות פרק בקורס מאמנים.

עוד קבוצה שהייתי רוצה לציין זאת הניקס שנעלו את הקאבס בכלל ואת מיטשל בפרט. ההבנה של תיבודו שהיתרון ברבאונד שלהם והשליחה של רובינסון להילחם על כדורים בצד ההתקפי הרג את הקאבס בלי מענה.

 

אריק גנות: התופעה הבולטת ביותר בסיבוב הראשון היא היכולת המדהימה של ג'ימי באטלר, ובלט חוסר היכולת של מילווקי לעצור אותו למרות שמיאמי לא הראתה יותר מדי מהשחקנים האחרים. קבוצה עם שחקני הגנה כל כך טובים על הנייר היתה אמורה להצליח למנוע ממנו את הכדור, לגרום לו לוותר עליו כשהוא איתו, להכניס אותו לטראפים, משהו.

כנראה שחלק לא קטן מזה נעוץ ביכולת של מיאמי לקלוע את השלשות שלה. זו לא בדיוק התאמה, אבל תופעה מאוד מרשימה שמה בספק את כל הניתוחים המלומדים על כדורסל. אם בסוף קבוצה יכולה להעלות את אחוזי הקליעה שלה ב-10% בסדרה, על מה עוד יש לדבר?

 

תגיות: , , , , , , , , , ,
קרא עוד
פלייאוף 2023: דנבר נאגטס – פיניקס סאנס

פלייאוף 2023: דנבר נאגטס – פיניקס סאנס

אפר 29, 2023 | , | 0 |

דנבר נאגטס 53-29 (מקום 1) – פיניקס סאנס 45-37 (מקום 4)

 

הסדרה העונתית

לא מעניינת, בגדול הסדרה ביניהן הסתיימה ב 2-2, אבל בשני המפגשים הראשונים דוראנט לא היה עדיין בפיניקס ובשני המשחקים האחרונים יוקיץ' לא שיחק עכב פציעה. תיקון, גם במפגשים האחרים, היו חיסורים משמעותיים או שזה היה בשלב שבו מארי עדיין ניסה לחזור לכושר משחק.

לכן, רוב המסקנות שנסיק מהסדרה העונתית יהיו חלקיות מינוס. הנתון היחידי שאפשר להסיק זה המפגש בין יוקיץ' לאייטון במשחק הראשון.

בוקר נפצע בפתיחת המשחק, ולכן אייטון קיבל יותר כדורים וגם ענה עם 22 נקודות ו 16 ריבאונדים, על פניו נראה נהדר, אבל בפועל, הוא מסיים עם אופנסיב רייטינג של 91 ודירוג הגנתי של 123, במילים אחרות, רע מאוד. עוד נתון מעניין, בשלב הזה של העונה היה לפיניקס ספסל, ולאנדרי שאמט קלע ממנו 31 נקודות.

בצד השני, יוקיץ' חגג עם 41 נקודות, 15 ריבאונדים ו 15 אסיסטים ודירוג התקפי של 148. מה אנחנו למדים מזה? להתקדם, להתקדם, לא מסיקים מסקנות ממשחק בודד בפתיחת העונה.

 

קצת יותר מעניין להזכר בסדרה בין הקבוצות ב 2021, שבה פיניקס הדיחה את דנבר בסוויפ ג'נטלמני ויוקיץ' הורחק מהמשחק אחרי מהלך שלא קשור לכדורסל:

 

הכוכבים

שתי הקבוצות משופעות בכוכבים, עם המון מץ'-אפים מעניינים. יוקיץ' מול אייטון, בוקר מול ג'מאל מארי (למרות שבהגנה לכל אחד יהיה שחקן אחר).

דוראנט מול ההגנה של ארון גורדון.

לכן החלטתי להעלות את כל הנתונים בטבלה אחת, ולראות אותם אחד מול השני. מהר מאוד קופצים לעין המון דברים:

1. יוקיץ' מוביל את דנבר בכל (כמעט כל) הקטגוריות: נקודות, ריבאונדים ואסיסטים.

2. בוקר ודוראנט משחקים יותר מדי דקות (דוראנט 43.8, ובוקר עם 43.2).

3. לדנבר יש שני מוציאים לפועל – יוקיץ' או מארי. שניהם קולעים בפער משמעותי יותר נקודות ומוסרים יותר אסיסטים.

לפיניקס יש איזון משמעותי יותר בהוצאה לפועל. אמנם אייטון קולע 16 נקודות, בדיוק כמו פורטר, אבל כריס פול מוסר 8.2 אסיסטים לצד 6.4 של בוקר ו 6.2 של דוראנט במילים אחרות, יש יותר איזון בהתקפה של פיניקס (שזה לא כל כך מפתיע).

4. הנתון שלא רואים בטבלה – %TS

בוקר מסיים את הסדרה מול הקליפרס עם 69.7% של %TS ודוראנט מסיים עם 67.7%. נזכיר שבעונה הסדירה יוקיץ' היה האיש עם אחוזי "האמת" הכי טובים שראינו כשהוא מסיים עם 70.1%. אבל בסדרה מול מינסוטה, בלי שנשים לב יוקיץ' ירד ל 57.5% וג'מאל מארי סיים עם 59.8%.

זה עשוי להיות מאוד משמעותי, כי במילים אחרות זה אומר שהקליפרס לא הצליחו להפריע בכלל לבוקר ודוראנט, ולעומת זאת מינסוטה בהחלט כן הפריעה ליוקיץ' וג'מאל מארי. מצד שני, יוקיץ' פגש שני מגדלים בסיבוב הראשון וסוג של ניצח בכל המפגשים, בזמן שפיניקס פגשה יריבה שלא מותאמת לגודל שלה (גם על זה נדבר).

 

אחרי שראינו את המספרים, לשולחן הניתוחים.

יוקיץ' – אייטון 

ב 2021, יוקיץ' התקשה מאוד מול אייטון. הוא אמנם סיים את הסדרה עם 25 נקודות ו 13 ריבאונדים, אבל ביעילות נמוכה, רק 5.8 אסיסטים ולמי שלא מאמין, הנה לקט מהסדרה:

העניין הוא שמאז במעט מפגשים שהיו ביניהם, נראה שיוקיץ' מצא את הנוסחא להתמודד עם אייטון ושיפר אותם משמעותית (כפי שראינו בפתיחת הטור).

עוד צריך לזכור שדנבר של 2021, הייתה רזה משמעותית ויוקיץ' היה מתוסכל לא רק מאייטון, אלא גם מהשחקנים שהיו סביבו.

התפקיד של אייטון לא צריך להיות רק להפריע ליוקיץ' לקלוע, הוא צריך לנסות להפריע לו למסור. העניין הוא שהבעיה של יוקיץ' באותה סדרה הייתה שלא ממש היה לו למי למסור. רובנו לא זוכרים, אבל פערי האיכות היו פשוט משוגעים. מארי היה פצוע, הרכז הפותח היה מונטה מוריס והקלעי השני היה וויל בארטון.

הפעם יש לו את מארי ופורטר ג'וניור קצת יותר בוגר (שיחק באותה סדרה, אבל היה צעיר מאוד) שיחכו לכדורים שלו.

דוראנט ובוקר – משחק המיד ריינג' של פיניקס

כדי להבין את התמונה, אנחנו צריכים לראות עוד טבלה סטטיסטית שתבליט לנו נתון מעניין:

פיניקס קלעו 50% מהשלוש, אבל זרקו רק 23.6 זריקות מהשלוש. זה מתורגם ל 27% מהזריקות שנזרקו מהשלוש.

רגע, אז מאיפה הגיעו כל הנקודות שלהם? מהמיד ריינג', 53% מהזריקות מקום ראשון בנ.ב.א. בפלייאוף הזה. 

זה נתון מאוד משמעותי, והוא נובע משני דברים:

1. כשיש לך בקבוצה את כריס פול, דווין בוקר וקווין דוראנט שמסוגלים לקלוע כל כך טוב מחצי מרחק בכזו יעילות, למה שתלך ראש בקיר על השלשה?

2. הקליפרס היו פשוט נמוכים.

למרות זאת, חשוב לציין שגם בעונה הסדירה פיניקס מאוד אהבה את המיד ריינג', כפי שאפשר לראות מהטבלה הבאה:

בכלל ההתמודדות של הקליפרס עם פיניקס בצד ההגנתי הייתה בעייתית מאוד.

כמעט כולם זוכרים את ההיילייטס של ווסטברוק עם החסימות והחטיפות על דוראנט, אבל אם נהיה קצת יותר הוגנים, דוראנט ובוקר ממש עשו מה שמתחשק להם, מתי שמתחשק להם וחלק מזה קשור לנושא הסייז. במילים אחרות, נחזור על זה שוב, דוראנט ובוקר קלעו ביחד יותר מ 60 נקודות וכרגע נראים כמו הצמד הכי דומיננטי מאז … דוראנט וקארי של גולדן סטייט (וסליחה לצמד לברון – דיוויס). 

אבל בסדרה מול דנבר נראה שיש לדנבר כלים הרבה יותר טובים להתמודד עם פיניקס.

קולדלוול פופ וארון גורדון נראים כמו צמד שנולד למשימה הזו. אמנם שניהם לא נמצאים בתור לשחקני ההגנה של העונה, אבל שניהם שומרים מצויינים ויש להם סייז נכון להתמודד עם בוקר ודוראנט.

 

ג'מאל מארי, פורטר ג'וניור וארון גורדון

כוכבי המשנה של דנבר יקבלו משקל מאוד משמעותי בסדרה הזו. בסיבוב הראשון מארי פגש את קונלי והתמודד איתו טוב למדי, בסיבוב הזה הוא מקבל את כריס פול. כריס פול מאז ומעולם נחשב לשומר נהדר, והוא אמור להיות מסוגל להתמודד עם מארי.

מצד שני, צריך לזכור שכריס פול בן 37 והעונה לראשונה מזה אי פעם, הוא גם נראה בירידה משמעותית בכל הפרמטרים של המשחק (עוד לפני ההגעה של דוראנט). רק 13.9 נקודות ו 8.9 אסיסטים.

בצד השני מארי בכושר נהדר וגם פורטר ג'וניור היה פקטור משמעותי כאשר התפוצץ במשחק 3 עם 25 נקודות.

ג'וניור יקבל כנראה את ההגנה של קרייג וזה משאיר אותנו עם ארון גורדון.

גורדון היה נוראי בסדרה המדוברת מ 2021 (9 נקודות), והוא צריך להיות פקטור הרבה יותר משמעותי בסדרה הזו, גם מתחת לסלים וגם ביצירת נקודות.

ההגנה של פיניקס תתמקד כמובן ביוקיץ', דוראנט ינסה לעזור לאייטון עם האורך שלו, וגורדון צפוי לקבל הרבה מבטים פנויים. הוא חייב להיות מסוגל לקחת אותם ולהשפיע יותר על המשחק.

 

קרב המאמנים

מונטי וויליאמס (פיניקס) מול מייקל מאלון (דנבר). שניהם ילידי 1971 (בהפרש של חודש, נתון מאוד מפתיע ולא רלוונטי) מאמנים עם המון ניסיון ולא פרייארים.

מונטי וויליאמס כבר עם כמה תארים אישיים, פתח את הקריירה שלו נהדר בניו אורלינס והיה נראה כמו אחד המאמנים שהולכים לטרוף את הליגה (ושיחק אצלו אחד כריס פול) וגם זכה בתור מאמן השנה רק בעונה החולפת. מולו מתייצב מייקל מאלון שאגב בפתיחת הדרך היה עוזר המאמן של וויליאמס בניו אורלינס (ב 2010). 

על הנייר באמת שני מאמנים נהדרים, בפועל, לשניהם יש הישגים רק בעונה הסדירה. 

עונת השיא של מונטי וויליאמס הייתה ב 2020-2021, כאשר פיניקס הדהימה את כולם והגיעה עד לגמר המערב. אף אחד לא ציפה מהקבוצה הצעירה שקיבלה את כריס פול באמצע העונה ללכת עד הסוף. פול שיחק כדורסל נהדר ובין היתר, פיניקס ומונטי הדיחו את דנבר ומאלון בשלבים המוקדמים.

מאלון מאמן בדנבר כבר מאז 2015, ולמעשה עד העונה הנוכחית, לא הייתה לו דנבר בריאה (או בשלה). העונה הזו, דנבר צריכה ורוצה לעשות את ההבדל. 

כאמור, ההיסטוריה שלהם נראית שקולה מאוד, אבל לפחות לאחר מבט בסיבוב הראשון, נראה שמונטי קצת לקח אחורה ופחות מרגיש את מגע היד שלו בקבוצה. 

העובדה שדוראנט ובוקר משחקים כל אחד יותר מ 40 דקות בסדרה הראשונה בפלייאוף מדליקה אצלה אור אדום מאוד, גם על היכולת של מונטי לעשות התאמות במהלך הסדרה וגם על האופן שבו הוא כרגע מנהל את הקבוצה.

מה שמוביל לאקס פקטור

 

האקס פקטור – הספסל? או הפציעות בעצם

מי מהקבוצות שתמצא את העומק שלה, עשויה להיות זו שתעשה את ההבדל בסדרה.

שתי הקבוצות מתקשות מאוד עם הספסל שלהן. מצד אחד, דנבר מעלה מהספסל את ברוס בראון, ג'ף גרין והרוקי כריסטיאן בראון

בצד השני, ראינו דקות רלוונטיות רק לג'וש אוקוגי, ביסמאק ביומבו, לאנדרי שאמט ודמיון לי.

שני המאמנים לא ממש מאמינים בספסל שלהם. 

עד כה בפלייאוף, הספסל של הסאנס תרם 14.4 נקודות, בממוצע של 10.9 דקות בלבד (שני נתונים אחרונים בנ.ב.א.) בזמן שהספסל של הנאגטס קלע 20.6 נקודות ב 13.6 דקות משחק. בנוסף, הספסל של דנבר עם 4.3+ בדקות שלו, לעומת 1.1- בדקות הספסל של פיניקס. 

 

למרות זאת, לשתי הקבוצות יש סטארים רציניים שכרגע מתייבשים לחלוטין על הספסל: מצד אחד, רג'י ג'קסון ותומאס בריאנט בדנבר ומצד שני, באמת עצוב לראות איך טיג'י וורן וטרנס רוס פשוט לא קיבלו הזדמנות לשחק בכלל בסיבוב הראשון. 

ועדיין, נראה שבדנבר פשוט מאמינים בחבר'ה שרצו במהלך העונה יותר ממי שהגיע לקראת (ג'קסון ובריאנט) וזה בסדר, כי ההרכב שלהם מקבל את דקות המנוחה והספסל שלהם בפלוס מינוס לא רע בכלל.

הסאנס לעומת זאת, עשויים למצוא את עצמם נופלים מהרגליים, ואולי הדבר הכי חשוב נפצעים. 

אף אחד מהטריו המוביל לא נחשב בריא במיוחד (בוקר-דוראנט-פול) ודקות המשחק הארוכות עלולות בהחלט להוביל לפציעה או פשוט לשחיקה שלהם.

לכן, לטעמי האקס פקטור, זה האופן שבו המאמנים ידעו להשתמש בספסל שיש להם.

 

תחזית

הטלתי מטבע 50 פעם והגעתי למסקנה שגם Chat GPT לא יכול לתת תחזית נורמלית לסדרה הזו.

מצד אחד, הסאנס נראים עדיין בשלבי למידה והתחברות. 

מצד שני, זה הזמן של דנבר ודנבר ממש נראים כמו דוב שמשחק באוכל שלו.

מצד שלישי, בוקר ודוראנט, איך עוצרים את זה.

מצד רביעי, יוקיץ' הוא פירק את צמד המגדלים של מינסוטה, עם כל הכבוד לאייטון והסדרה מ 2021, זו סיטואציה שונה לחלוטין.

שיניתי 10 פעמים את ההחלטה, ובסוף בהנחה שפיניקס בריאים עד הסוף אני רואה את זה הולך למשחק מספר 7.

במשחק מספר 7, הברכיים רועדות, ושם הניסיון של דוראנט, הקליעה של בוקר והניסיון של כריס פול יעשו את שלהם.

פיניקס תנצח 4-3.

 

 

 

 

תגיות: , , , , , , , , ,
קרא עוד
בזמן שפלייאוף 29.4.23

בזמן שפלייאוף 29.4.23

אפר 29, 2023 | , | 0 |

בזמן שפלייאוף לא ישנים!

והלילה סקרמנטו מנצחת את גולדן סטייט ולוקחת את הסדרה למשחק מספר 7. 

ובמשחק השני הלייקרס סוגרים את הסדרה עם ניצחון בסטייל, 125-85 על ממפיס, בדרך לסיבוב השני.

 

גולדן סטייט ווריירס 99 – סקרמנטו קינגס 118 (3 – 3 בסדרה)

* דני אייזיקוביץ

ערב כדורסל רע עבר הלילה על גולדן סטייט. על הנייר הרבה מפתחות דווקא הסתדרו להם, סבוניס יצא ב 6 עבירות אחרי 23 דקות משחק בלבד (בהן הספיק לקלוע 7 ולהוריד 11 ריבאונדים), בארנס היה אנמי מאוד (6 נקודות) ומסופסל, מרי קיגן מסיים עם 15 נקודות אבל 4-13 מהשלוש. זה לא עונה להגדרה של כדורסל טוב, העניין הוא שבצד השני גולדן סטייט שיחקו הרבה יותר גרוע והפסידו בכל פרמטר שיש על המגרש (אחוזים, ריבאונדים). 

 

מהלך המשחק

המשחק נפתח עם ריצת 8-0 של סקרמנטו, כאשר המהלך הבא, אולי המהלך הכי מרשים של בארנס עד כה בפלייאוף הוא זה שפותח את המשחק:

https://twitter.com/SacramentoKings/status/1652106830921990144

גולדן סטייט לא פוגעת בפתיחה, אבל קארי מתעורר עם שלשת לוגו:

https://twitter.com/warriors/status/1652106899658244096

 

בסוף הרבע הראשון יתרון קטן לסקרמנטו, 25-23. 

ברבע השני, ההגנה של סקרמנטו ממשיכה להקשות על גולדן סטייט, האם זה באמת ההגנה או שפשוט ערב קליעה רע ללוחמים? קשה לומר. ראינו אותם כבר קולעים זריקות קשות מאלו, בכל מקרה מאליק מונק עולה מהספסל ונותן דקות נהדרות, מוצא את קיגן לשלשה בפינה ובמחצית 58-51 למלכים:

https://twitter.com/SacramentoKings/status/1652118798336667653

ברבע השלישי הידיות קצת משתחררות, ועדיין המלכים מנצחים אותו 32-29, כאשר ההגנה של סקרמנטו ממשיכה להראות ניצוצות שלא ראינו כל העונה:

https://twitter.com/NBA/status/1652131644239650817

ברבע הרביעי, מגיעה הקריסה של גולדן סטייט, כאשר סקרמנטו מצליחה להדק את ההגנה ובכל פעם שהלוחמים קצת מתקרבים, מגיעה התקפה נהדרת כמו ההתקפה הבאה:

https://twitter.com/SacramentoKings/status/1652139779151261697

 

בסיום כאמור, 118-99 לסקרמנטו. 

 

 

כמה מעלות טובות (ורעות):

1. ההגנה והריבאונד של סקרמנטו

מסתבר שיש דבר כזה. נתחיל מהריבאונד, שליטה מוחלטת מתחת לסלים, בדרך לניצחון 53-42. כמה זה היה משמעותי, סקרמנטו זרקו הלילה מהשדה 99 זריקות וגולדן סטייט רק 86 כלומר, היו להם 13 זריקות יותר. 

חזרה להגנה, לא ברור איפה זה היה לאורך כל העונה, אבל הלילה סקרמנטו מצליחה לשמור. יש גם היילייטס של חסימות, אבל במידה מסויימת דווקא מהלכים כמו המהלך הבא הם אלו שעושים הבדל. גולדן סטייט לא הגיעה לזריקות שהיא אוהבת בקצב שהיא אוהבת:

https://twitter.com/SacramentoKings/status/1652138865816395776

2. מאליק מונק והספסל של המלכים

מונק נותן סדרה פשוט נהדרת. אין מילים, הלילה מסיים עם 28 נקודות, 9-10 מהעונשין, 8-14 מהשדה, 7 ריבאונדים ו 4 אסיסטים. 

ושימו לב, פלוס 21 בדקות שלו. לא על הנזיר לבדו, גם ליילס עולה מהספסל ותורם 12 נקודות, עם 9 ריבאונדים. בערב שבו רוב שחקני החמישייה קצת גמגמו, זה עשה את ההבדל, הספסל של המלכים היה פשוט נהדר. 

זה המשחק השלישי של מונק בסדרה עם יותר מ 20 נקודות, ונזכיר שמדובר בשחקן של 13 נקודות למשחק בעונה הסדירה.

https://twitter.com/NBA/status/1652152878373502976

 

3. פוקס והחמישייה של מהלכים

פוקס נמצא בעיצומה של עונה אדירה, מי זוכר שהייתה לו פציעה שהגבילה אותו במשחק מספר 2. הלילה הוא נותן משחק נהדר של 26 נקודות, ו 11 אסיסטים.

גם האוורטר היה טוב הלילה עם 12 נקודות, הגנה טובה וכמה שלשות שהגיעו ממש ברגעי מפתח. למעשה, למרות הביקורת שהעברתי בפתיחה על קיגן וסבוניס, הם גם נתנו את שלהם על המגרש, כאשר מארי מסיים לצד ה 15 נקודות עם 12 ריבאונדים (זוכרים שליטה בריבאונד).

אבל אולי הנתון המטריד ביותר מצידה של סקרמנטו זו בעיית העבירות של סבוניס. הוא משחק הלילה רק 23 דקות, בגלל בעיית העבירות. הבעיה הזו, אפשרה לטריי ליילס לקבל דקות משמעותיות הלילה, ועדיין במפגש תיאורטי מול הלייקרס ואנתוני דיוויס, אני חושב שהם רוצים את סבוניס על המגרש.

גם לאורך העונה הוא הסתבך הרבה בבעיית עבירות, והוא צריך להיות יותר זהיר. 

 

4. ההתקפה של גולדן סטייט, 71% מהעונשין

סטף קארי 29 נקודות, 5-12 לשלוש, קליי עם 22 נקודות אבל 2-9 לשלוש. וויגינס עם 13 נקודות, ג'ורדן פול עם 7 (2-11 מהשדה), קווין לוני עם 7 ודריימונד גרין עם 4 בלבד (10 אסיסטים). הדעיכה המהירה ברשימת הקלעים מאוד בולטת, כאשר זה היה פשוט ערב התקפה רע. 

נקודות האור היו דווקא של דיוונצ'נזו (8 נקודות) ומודי (9 נקודות). 

כמה רע היה הערב הזה, והאם זו באמת ההגנה של המלכים, אפשר להבין מהנתון הבא: 71% מהעונשין לגולדן סטייט.

אז אתם בטח חושבים על החשוד דריימונד גרין, גרין דווקא מסיים עם 2-2 מהעונשין. 

מי לא פגע? קארי 6-9, פול 2-4, וויגינס 3-6 

אלו נקודות שהיו מאוד חסרות לגולדן סטייט במהלך המשחק, ואפשרו את הבריחה את סקרמנטו. 

דווקא בגלל שזה בולט שמדובר בערב קליעה רע, סביר להניח שנראה גולדן סטייט טובה יותר במשחק 7. עדיין חייבים לציין גם 37% מהשדה ו 31% מהשלוש, הלוחמים נראו פשוט מותשים הלילה מאורכה של הסדרה.

 

5. דריימונד גרין או ג'ורדן פול? 

קארי נראה שהתאהב בקונספט של גרין עולה מהספסל ואחרי שזה עשה הבדל, נראה שהמלכים דווקא מושכים את זה לטובתם.

פול מאוד לא אפקטיבי ליד קארי וקליי (כדור אחד על 3 קלעים). מצד שני, המלכים מנצלים את יתרון הגובה שלהם ושולטים מאוד מתחת לסלים.

אני מצפה שנראה את גולדן סטייט עושים את ההתאמה הנכונה ומחזירים את גרין לחמישייה על חשבון ג'ורדן פול

 

ממפיס גריזליס 85 – לוס אנג'לס לייקרס 125 (2 – 4 ללייקרס שמנצחים ועוברים לסדרה הבאה)

* טל קינן

הלייקרס יצאו מלוע של תותח ודרסו את הגריזליס ב-40 הפרש כדי לעלות בפעם הראשונה מאז הבועה לסיבוב השני. החל מדקה 7:54 ברבע הראשון, הלייקרס עלו ליתרון ולא הביטו לאחור. הלייקרס נראו אחוזי טירוף והיה ברור שלא הולך להיות משחק שביעי. הטירוף של השחקנים הדביק את הקהל שסיפק אווירה מחשמלת בקריפטו דוט קום ארנה.

דיאנג'לו ראסל היה מצויין והוביל את קלעי הלייקרס עם 31 נקודות:

https://twitter.com/NBA/status/1652199820633800704

הלייקרס הם הקבוצה השנייה בהיסטוריה שמעיפלה לסיבוב השני מהמקום השביעי, מאז שסדרות הסיבוב הראשון עברו להיות הטוב מ-7.

 

ההילייטס של לברון ודיוויס: 

 

איזו עונה עברה על הלייקרס. בקיץ הקודם הקבוצה פיטרה את פרנק ווגל, המאמן שהביא אליפות ללייקרס לאחר 12 שנים אך לא הצליח להגיע אפילו לפלייאין בעונת 21/22, ומינו במקומו את עוזר מאמן הבאקס דארווין האם שקיבל הזדמנות ראשונה להיות מאמן ראשי. העונה התחילה בצורה מזעזעת עם פתיחה של 2:10 שלילי וניסיונות לשלב את ראסל ווסטברוק המושמץ בצורה אפקטיבית ברוטציה, כולל עליה שלו מהספסל. ביום האחרון של מועד ההעברות רוב פלינקה הצליח להיפטר מווסטברוק, לאחר שכל העונה ריחפו מסביבו שמועות טרייד, והנחית במקומו את מאליק ביזלי, ג'ארד וואנרבילט ודיאנג'לו ראסל. בתוספת חיזוקים נוספים בדד ליין כגון רוי האצ'ימורה ומו במבה, ללייקרס סוף סוף היה סגל עמוק שמתאים מבחינה מקצועית ללברון ודיוויס וכזה שגם יוכל להוריד מהם קצת את העומס. בזכות הסגל הזה הלייקרס הצליחו לצלוח תקופות בהן דיוויס ולברון היו פצועים לסירוגין ותמיד נשארו בתמונת הפלייאין לאורך כל העונה.

בנוסף, מהרגע שווסטברוק עזב, ריבס החל לקבל יותר דקות ולשחק בצורה טובה יותר. החל מה-9.2, היום בו ווסטברוק עבר בטרייד, הגארד מאוניברסיטת אוקלהומה שידרג את ממוצעיו ל-16.5 נקודות ב-58% מהשדה, הוסיף 5 אסיסטים בתוספת ניהול משחק טוב והוא היה גורם מרכזי בשיפור שעבר על הלייקרס בחצי השני של העונה. גם ההגנה השתפרה פלאים מאז הדדליין, הלייקרס סיימו את החצי השני של העונה במקום השלישי בדפנסיב רייטינג והם הפכו לאחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה שמסתמכת על היכולת של אנתנוי דיוויס לשלוט בצבע.

בסדרה מול הגריזליס ראו איך הנוכחות של דיוויס קריטית ללייקרס. גם בימים ההתקפיים החלשים שלו, הוא שמר מעולה, סגר ניסיונות חדירה, חטף, שינה זריקות בצבע, חסם כמו מטורף והרתיע שחקנים מלנסות ולחדור לצבע. דיוויס סיים את הסדרה עם 26 בלוקים (4.3 למשחק) ומדד של +11.5 בדקות ששיחק. הלייקרס קרסו בלעדיו כאשר נח והחמישיות הנמוכות נטולות הסנטר התקשו להתמודד מול קסייבר טילמן וג'ארן ג'קסון ג'וניור. בסדרה הבאה, לא משנה מול איזו קבוצה, הלייקרס חייבים שדיוויס ישאר כמה שיותר על המגרש. כמו כן "הגבה" צריך להוות פקטור מרכזי יותר בהתקפה לאחר סדרה די בינונית מול שחקן ההגנה של העונה (20.8 נקודות למשחק ב-49% מהשדה על 16.7 זריקות).

לברון ג'יימס השווה הלילה את שיא הניצחנות בסדרת פלייאוף של דירק פישר עם 40 כאלו. המלך סיפק סדרה בינונית בסטנדרטים שלו עם 22.2 נקודות ב-48% מהשדה ו-19.5% מהשלוש בתוספת 11.2 ריבאונדים ורק 5.2 על 3 איבודים. למרות זאת, במשחקים הקריטיים לברון התעלה והראה איזה ווינר ענק הוא גם בגיל 38. המשחק הרביעי היה הסממן המרכזי לכך אבל במשך כל הסדרה לברון ידע לחלק את הכוחות שלו ולדעת מתי הוא יכול להשתלט על המשחק. ברגע שהקליעה מבחוץ תתחיל להיכנס לו, הלייקרס יהיו אפילו יותר מאיימים.

גם הצוות המסייע של הלייקרס היה נפלא בסדרה. דיאנג'לו ראסל אמנם לא היה יציב אך סיים את הסדרה עם 16.7 נקודות (כולל 31 הלילה) 5.8 אסיסטים וכמה סלי קלאץ' חשובים, אוסטין ריבס היה נפלא עם 16.5 נקודות ב-45% 5 אסיסטים וניהול משחק אחראי ובוגר, וואנדרבילט סיפק הגנה נהדרת ועל אף שלא קלע הרבה הוא היה הג'ה סטופר שסיפק המון האסל ואנרגיה וכמובן האקס פקטור רוי האצ'ימורה, שאף אחד לא ציפה ממנו להיות כזה יעיל. היפני סיים עם 14.5 למשחק כולל 52.5% מחוץ לקשת על 3.5 זריקות והוא הצליח להישאר על המגרש ולא להיות החור ההגנתי שכולם זוכרים מהוויזארדס.

הלייקרס בהחלט יכולים להיות מרוצים מעצמם לאחר הסדרה הזאת ובהינתן בריאות הם מסוגלים ביכולת כזאת להגיע גם לגמר המערב.

מהצד של הגריזליס יכולים להיות מעט מאוכזבים. לאחר שהכתירו אותם כאחת מקבוצות העתיד, המצב במפפיס נראה לא ברור. אגב זוכרים את האמרה של ג'ה על המערב בראיון עם מאליקה אנדרוז? כי הטוויטר זוכר מצויין

https://twitter.com/BleacherReport/status/1652179293991231490?t=IKT8vOADqEaquxYkW9gx2g&s=08

סטיבן אדאמס וברנדון קלארק היו חסרים בסדרה, אך למרות זאת קבוצה מהמקום השני במערב הייתה צריכה לשחק טוב יותר. הגריזליס סיימו את הסדרה עם 104 נקודות בלבד ב-40% מהשדה וההתקפה שלהם נראתה תקועה. כאשר יש לך שני שחקנים יוצרים כמו ג'ה וביין בתוספת גבוה שיכול לרווח את המשחק בדמות טריפל ג'יי, ההתקפה אמורה להיות טובה יותר מזה. יכול להיות שתקרית האקדח של מוראנט השפיעה על האווירה בחדר ההלבשה. עדיין לא ברור מה בדיוק היה שם אבל ייתכן שההתנהלות של ג'ה והפמליה שלו מעיבים על הכימיה בין שחקני ממפיס. הקיץ של הגריזליס הולך להיות מסקרן כי זאת קבוצה שמאמינה שחסר לה מעט כדי לזכות באליפות. בדדליין דווח כי הם ניסו להשיג את O.G אננובי ואת מיקאל ברידג'ס תמורת בחירות דראפט מרובות. השאלה היא האם לאור ההדחה והאווירה הכללית בקבוצה, יובילו את הגריזליס לעשות מהלך משמעותי בקיץ? כרגע יש לגריזליס את כל הבחירות שלהם בתוספת בחירה של הווריירס ב-2024. בשנה הבאה חוזה המקסימום של ג'ה נכנס לתוקף וביין יהיה זכאי להארכת חוזה וגם הוא עשוי לקבל מקס. הגריזליס צריכים לקבל החלטות ומהר לפני שחלון ההזדמנויות שלהם נסגר.

 

הטופ 5 היומי

 

 

תגיות: , , , , , , , , , ,
קרא עוד

עדכונים 27.4.23

אפר 28, 2023 | | 0 |

עדכונים ומשחקים!
 
 
 
יוסטון רוצים להשיג כוכבים, יטרגטו את ג'יימס הארדן, ג'יילן בראון וקריס מידלון בקיץ.
 
קווין דוראנט חתם עסקה לכל החיים עם נייקי.
 
הסלטיקס התנצלו בפני ג'נט ג'קסון

 
גם ג'ייסון טייטום התנצל

 
ג'ף טיג מספר מה היה באימון המפורסם ההוא במינסוטה עם ג'ימי באטלר
 
ג'יי קראודר אמר אחרי המשחק שהוא לא מבין למה מילווקי הביאו אותו אם לא נתנו לו לשחק במשחקים חשובים.
 
טריי יאנג גיבה את קווין סניידר ואמר עליו: "סניידר הוא העתיד."
 
פניקס סאנס החל מהעונה הבאה תהיה קבוצת הספורט הראשונה שנוטשת את שידורי הכבלים, ותעביר את שידוריה בתחנת טלוויזיה יעודית ואינטרנטי\אפליקציה.
 
כאריס לוורט "בהחלט" מעוניין לחתום שוב בקליבלנד.
 
הראפטורס קיבלו אישור לראיין את בקי האמון למשרת האימון. בנוסף אליה יראיינו הראפטורס את קני אטקינסון ע מאמן הווריירס, צ'ארלס לי ע. מאמן הבאקס, קווין יאנג ע. מאמן הסאנס, מיטצ' ג'ונסון ע. מאמן הספרס, ג'ורדי פרננדז ע. מאמן הקינגס, דארקו רג'קוביץ' ע. מאמן ממפיס וכריס קווין ע. מאמן ההיט.
 
טריי יאנג רוצה לשחק עבור נבחרת ארה"ב בקיץ.
 
 
הפודקאסט מהיום עם תגובה להדחה של מילווקי, ופריוויו סדרות הסיבוב השני
 
משחקים:האם הלילה יסתיים הסיבוב הראשון?
 
03:00 גולדן סטייט מארחת את הקינגס. סקרמנטו יכולים לנצח בחוץ? אן שמסתיים הלילה? 3-2 לווריירס
 
05:30 הלייקרס מארחים את הגריזליס. האם ממפיס ימשכו למשחק 7? 3-2 ללייקרס.
 
 
לפוסט זה מצורף: האיש באמצע. סבוניס
 
קרא עוד
בזמן שפלייאוף 28.4.23

בזמן שפלייאוף 28.4.23

אפר 28, 2023 | , | 0 |

בזמן שפלייאוף לא ישנים. כי הסלטיקס לא הצליחו לסגור ב-5 משחקים ולתת לנו לילה חופשי.

 

אטלנטה הוקס 120 – בוסטון סלטיקס 128 (הסלטיקס ניצחו ועלו לסיבוב הבא)

בוסטון סלטיקס עלו לסיבוב השני אחרי נצחון במשחק 6, בעיקר הודות לריצת 14-3 בדקות הסיום. את הסלטיקס הובילו ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום עם 62 נקודות משותפות, 19 ריבאונדים ו-9 אסיסטים. בצד השני טריי יאנג סיים עם 30 נקודות ו-10 אסיסטים בעוד שדז'ונטה מוריי הסתפק ב-14 נקודות 11 אסיסטים ו-7 ריבאונדים.

 

מנטאליות – בוסטון היו צריכים לסיים את זה מוקדם יותר. בעוד שמשחק אחד לתת לאטלנטה או לאבד ריכוז היה בסדר, שני משחקים זה כבר היה מוגזם. לאחר המשחק טייטום ענה על שאלה בנוגע לריצה בסיום ש"הרגשנו שזה הזמן", אה וואלה. אם זה כל כך היה קל למה זה לא קרה קודם?

וזה מצביע על צד מנטאלי בעייתי של בוסטון שלא תמיד יודעת לסגור משחקים כמו שצריך. הלילה היה אחרת, דווקא אולי כי הרגישו שהם עם הגב אל הקיר. כשהסלטיקס מרגישים בנחיתות הם מצויינים, כשהם עם הגב אל הקיר, בכלל. כשמשהו בא קל מדי אז הם משחררים את האחיזה מהר מדי, ולא יודעים להחזיר בזמן. ככה הפסידו את שני המשחקים הקודמים, וככה הם עשויים להפסיד את הסדרה הבאה.

על הנייר פילדלפיה פחות טובה וגם במאזן העונתי הפסידו לבוסטון. אלא שבניגוד לבוסטון, הסיקסרס כפי שהגדיר זאת דוק ריברס – לא מתכוונים לשחק עם האוכל. הם באים ממוקדים ובאים לדרוס. אם בוסטון תרשה לעצמה יותר מדי פעמים לשחרר אחיזה, היא תראה את אמביד חוגג עליה ראשונה לגמר המזרח.

 

טריי יאנג – יש איזו תיאוריית קונספירציה שאיפשהו הסלטיקס עשו ליאנג טובה וגרמו לו קצת להיראות טוב על רקע שמועות הטרייד והמחשבות על כך שהוא אולי לא הכוכב שיכול להצעיד מועדון לגבהים אליו הוא רוצה להגיע.

ובכן, זה לא באמת השתנה. אז היו לו משחקים טובים, אבל מי שבוחן לעומק את המשחק הקודם למשל ראה שזה היה בעיקר ההגנה של בוסטון שפישלה ונתנה לו לנצח. כשהסלטיקס רצו ולו היה מאוד חשוב, הוא עדיין היה על 1-13 במחצית השניה של משחק 6. יש את אלו שראו את היילייטס ובוקס סקור והיו בטוחים שהוא כוכב, ויש את אלו שראו את המשחק ותהו מה לעזאזל בוסטון עשתה שם בדקות הסיום. למרות זאת משחק 5 כן חידד נקודה שאולי ליאנג עדיף לבד. לא כסוליסט אלא לחלא דז'ונטה מוריי. גם לשאר השחקנים באטלנטה עדיף כשצמד הרכזים לא משחק בתורות את ההתקפה. ראינו במשחק 5 את ג'ון קולינס שחזר להיראות טוב, וראינו במשחק 6 את דיאנדרה האנטר שבלט שוב כשמוריי לקח צעד אחורה, אולי כלקחים שסניידר ניסה להנחיל בעקבות משחק 5.

למרות זאת ולמרות איך שזה אולי נראה בבוקס סקור, טריי יאנג הוא אחלה שחקן לשואו, שחקן שבהחלט יכול להיות באולסטאר כי ילהיב את הקהל ואפילו אולי יגרור לפלייאוף. אבל הריצה ההיא של אטלנטה הייתה הרבה יותר מזל מבאמת יכולת שלו. הוא לא היה ולא יהיה לעולם משהו מעבר לכוכב עבור קבוצות בינוניות. ואם ההוקס צריכים להישאר עם רכז אחד (והם צריכים), הייתי משאיר את דז'ונטה כרכז ולא את יאנג.

יש קבוצות קטנות שלא מחפשות להשיג אליפות (תתפלאו, יש) כי הבעלים מודעים לזה שהם שוק קטן, לא יכולים למשוך וזה ידרוש להיכנס למאזן שלילי לבנות קבוצה כזו שם. והם מסתפקים בלהגיע לפלייאוף לסיבוב שניים מכיוון שכל משחק בית בפלייאוף הוא רווח נקי של 1-2 מיליון דולר למועדון (לפי  הבעלים של אורלנדו לפני 3 שנים), וזה משהו שגורם לסיים את השנה ברווח נאה וחלק מהקבוצות מסתפקות בזה.

טריי יאנג הוא כוכב של קבוצה כזו. לא יותר, ולא יהיה יותר מזה לעולם.

 

בסרטון: טריי יאנג מנסה להוציא חוץ, ומרכוס סמארט מסתיר לו את שאר השחקנים ברגע הכי מביך של הפלייאוף

https://twitter.com/yrnchatty6969/status/1651784007636451329?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1651784007636451329%7Ctwgr%5Edf733cce06c71527ef46bc44ed8c2b97ba001442%7Ctwcon%5Es1_&ref_url=https%3A%2F%2Fwww.cbssports.com%2Fnba%2Fnews%2Fceltics-vs-hawks-score-clutch-jayson-tatum-marcus-smart-lead-boston-to-second-round-matchup-with-76ers%2Flive%2F

 

ריבאונד – הייתה נקודה חלשה של הסדרה אצל בוסטון מול אטלנטה, שהצליחו לפתור בחלקים אחרים. מול אמביד זו תהיה בעיה קשה יותר, והסלטיקס יצטרכו למצואפתרונות, אבל גם אולי להבין שזה קרב אבוד ולא לבזבז יותר מדי אנרגיה (לא להיכנע מראש כמובן) ולהשקיע יותר בתחומים אחרים. מה גם שחלק מהפתרונות שלהם עלולים להיתקל בבעיה לאור הפעמים שריברס הפתיע עם איזורית לא מעט מול ברוקלין. וזה מתווסף לבעיות אחרות של בוסטון מול איזורית. אז האם בוסטון צריכה להתבכונן לאיזורית? כנראה שכן.

 

 

בקטנה: לאחר המשחק ג'ייסון טייטום ביקש מסליחה מג'נט ג'קסון על כך שלא סגרו את הסדרה במשחק 5 וגרמו לדחייה של ההופעה שלה. (ומה עם התנצלות כלפי העם היושב בציון והפסיד אפשרות ללילה עם שינה מלאה?!)

 

 

הטופ 5 היומי

 

 

 

תגיות: , , , , ,
קרא עוד

טוויטר

תמיכה בכדור הכתום

פייסבוק

‎הכדור הכתום‎

טלגרם

עדכנוים בטלגרם:
https://t.me/NBAorangeball

תפריט נגישות