האליפות של הסלטיקס הפכה אותם לאלופה השישית בשש שנים וה-NBA נראית היום שוויונית מאי-פעם. אל הכוכבים הותיקים שרוצים להוסיף עוד תואר לארון לפני הפרישה מצטרפים כוכבים חדשים שדורשים את המקום שלהם ולצד אלו שנמצאות בתחרות על האליפות ישנן קבוצות שנמצאות במירוץ לתחתית בשאיפה לבחירה גבוהה בדראפט עמוס הכישרון של 2025. את כל הסיפורים האלה ננסה לכסות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום, מודל 24-25

קבוצה ביום: לוס אנג'לס קליפרס

נשארו: קוואי לנארד, ג'יימס הארדן (חתם מחדש 70 מיליון לשנתיים), נורמן פאוול, טרנס מאן, אמיר קופי, בונז היילנד, פי ג'יי טאקר, איביצה זובאץ, וקאי ג'ונס (חתם מחדש על חוזה מינימום)

עזבו: פול ג'ורג' לפילדלפיה, ראסל ווסטברוק בטרייד ליוטה (נתחך וחתם בדנבר), מייסון פלאמלי לפיניקס, דניאל תייס לני אורלינס, מוסה דיאבטה לניו אורלניס וקסייבייר מון לאירופה (זניט סט פיטרסבורג)

הגיעו: קווין פורטר ג'וניור חופשי מפאוק סלוניקי, ניקולאס באטום חופשי מפילדלפיה, דרק ג'ונס ג'וניור חופשי מדאלאס, מו במבה חופשי מפילדלפיה, וכריס דאן בסיין אנד טרייד מיוטה (תמורת ווסטברוק)

מתנדנדים: פי ג'יי טאקר (לא יצא עם קבוצה למחנה האימונים והוא מחפש טרייד)

חמישייה: ג'יימס הארדן, קוואי לנארד, דרק ג'ונס ג'וניור, טרנס מאן, איביצה זובאץ

ספסל: קווין פורטר ג'וניור, ניק באטום, מו במבה, כריס דאן, נורמן פאוול, אמיר קופי, בונז היילנד, קאי ג'ונס, ופי ג'יי טאקר

המהלכים הגדולים של הקליפרס לעונת 2023/2024:

 

 

אז מה היה לנו שם:

הקליפרס פתחו את העונה לאחר עוד הדחה בסיבוב הראשון (4:1 לסאנס של דוראנט ובוקר) כאשר שוב קוואי לנארד לא היה כשיר. זה גרם לראשי הקליפרס להבין שיש גבול לכל תעלול ושהם חייבים עוד צלע שלישית שתגבה את קאווי וג'ורג' המתפרקים. הפור נפל על ג'יימס הארדן אשר עוד באוף סיזן הביע בפומבי את ביקורתו על פילדלפיה ככל ועל דריל מורי בפרט שסירב לעמוד במילה שלו ולהציע למזוקן חוזה מקס. ימיו של הארדן בעיר השלום והאחווה היו ספורים ולמרות שהקליפרס היו הקבוצה היחידה שהתעניינה בשירותיו, באחד בנובמבר מורי הצליח להשלים את הטרייד כשהוא סוחט מהקליפרס 2 בחירות סיבוב ראשון (אחת דרך הת'אנדר מה שגרמה לקליפרס עשות סוואפ עם הת'אנדר ב-2027) שתי החלפות בחירות ושחקני רוטציה לא רעים בדמות ניקולה באטום, רוברט קובינגטון וקיי ג'יי מרטין. ההתחלה של הארדן בעיר המלאכים הייתה צולעת וניתן היה להבחין כי הארדן לא היה כלל בכושר משחק עקב העבודה שלא לקח חלק במחנה האימונים של הסיקסרס, אך החל מה-17 בנובמבר, לאחר הניצחון על הרוקטס, משהו בקליפרס התעורר. הקליפרס הציגו כדורסל התקפי משובח, הנעת כדור עילאית אשר מצליחה להביא לביטוי את כלל שחקני הקבוצה (כולל 9 נצחונות רצופים בדצמבר ורק 5 הפסדים במשל כל דצמבר ינואר). הארדן נראה בדיוק כמו מנהל המשחק שהקליפרס שיוועו לו שנים והקבוצה נראתה כמו קונטנדרית אמיתית בניצוחו של טיי לו שמצא איך לסדר את ההיררכיה בקבוצה. בחצי השני של העונה נדמה היה שהקלפירס הורידו רגל מהגז אך זה היה מובן לאור העובדה ששלושת הכוכבים זקוקים למנוחות והיה רצון להביא את הסגל כמה שיותר כשיר לפלייאוף. הקליפרס סיימו במקום הרביעי בעונה הסדירה בדרך למפגש מסקרן מול המאבריקס של לוקה, אותם הדיחו פעמיים בעבר בסיבוב הראשון (ב-2020 ו-2021 בשתי סדרות אפיות).

במהלך העונה, בעשרה בינואר קוואי חתם על הארכת חוזה של 150 מיליון ל-3 עונות. קוואי עד אז סיפק עונה של מועמד ל-MVP וחשוב מכך, היה נדמה שהוא עמיד יותר מאי פעם כאשר עד אז שיחק ברוב משחקי הקבוצה (ובכללי שיחק 68 מתוך 82 משחקים של העונה). מה שהפתיע זה שפול ג'ורג' לא הגיע לשום סיכום עם ראשי הקבוצה על ההארכה דומה ודווח כי אין התקדמות במשא ומתן בין הקליפרס לבינו, דבר שנשמע מאד תמוהה אבל עוד על כך בהמשך.

הקליפרס בסה"כ היו מרוצים והאמינו ביכולתם לעשות רעש בפלייאוף במערב. מחשבות לחוד ומציאות לחוד. מסתבר שקוואי שוב לא היה כשיר והוא החמיץ את המשחק הראשון בסדרה (בו דווקא הקליפרס ניצחו), לאחר מכן הוא שיחק במשחקים 2 ו-3 אך נראה מוגבל מאד ובכלל היה נדמה שהקליפרס מנסים לשלב אותו בכח במשחק ההתקפה מה שהוביל לשני הפסדים. לאחר מכן קוואי הושבת לשארית הסדרה בה המאבריקס ניצחו 4:2 וחלפו על המשוכה הראשונה שלהם בדרך לגמר ה-NBA.

 

קיץ חם:

וואו איזה קיץ עבר על הקליפרס. הם החתימו 6 שחקנים חדשים לסגל בנוסף להחתמה של הארדן על חוזה של 70 מיליון לשנתיים אך הכל מתגמד לאור העזיבה של פול ג'ורג'.

כאמור הקליפרס לא הצליחו להגיע לסיכום על הארכת חוזה עם הסווינגמן המוכשר. הנהלת הקליפרס טענה שהם לא רצו לתת לג'ורג' 4 שנים בחוזה עקב גילו המתבגר והחשש מהאייפרון השני שהקבוצה הייתה שוהה בו במשך כמה עונות דבר אשר היה מטיל עליהם סנקציות ומגביל את היכולת של הקבוצה להתחזק בעתיד (לדוגמא: אי יכולת לשלוח את בחירת הדראפט שלהם 7 שנים קדימה בטרייד ובהמשך אף שהיא תהיה האחרונה בסיבוב הראשון). למרות זאת כל ההסבר של הקליפרס לא נשמע סביר מכיוון שג'ורג' כן קיבל הצעות בהתחלה ל-4 עונות ויתרה מכך הקליפרס יכלו לתת לו את החוזה שקוואי קיבל. בעקבות כך ג'ורג' הסביר בפרוטרוט בפודקאסט שלו על השתלשלות העניינים בדרך לעזיבה שלו לפילדלפיה. בקצרה: ג'ורג' רצה להישאר בקליפרס אך הם הציעו לו חוזה של 60 מיליו לשנתיים. לאחר מכן כשקוואי חתם על 150 ל-3 עונות ג'ורג' ביקש את אותו החוזה שגם אותו הקליפרס סירבו לתת. בקיץ כשהקליפרס כבר נכונו לתת לג'ורג' את ה-150 ל-3 עונות, ג'ורג' הסכים לכך בתנאי שיהיה בחוזה סעיף no trade שימנע מהקליפרס לסחור בו לקבוצות שהוא אינן חפץ בהן.

הסרטון הזה מסביר את השתלשלות האירועים וכולל ציטוטים מהפודקאסט של ג'ורג'

 

 

בשורה התחתונה הקליפרס נחשפו פה במערומיהם בכך שהציעו חוזים באמת מביכים לשחקן שהיה חלק חשוב מלבסס את המעמד של הפרנצ'ייז כבכיר בליגה ואף זה שהוביל אותם לגמר המערב היחידי בתולדות המועדון. כל שחקן בר דעת ששמע את דבריו של ג'ורג' מבין שהמועדון הזה לא יודע לדאוג לכוכבים שלו בטח ובטח שלשחקני משנה. בתוספת הטרייד של בלייק גריפין לדטרויט ב-2018, חצי שנה בלבד לאחר שחתם על הארכת חוזה והמועדון הצהיר שהוא יהיה "clipper for life", הקליפרס ממותגים כרגע כמועדון שאף אחד לא ירצה להגיע אליו עקב ההתנהלות שלהם מול השחקנים הבכירים שלהם. זאת מכה קשה עבור מועדון ששנים קוטלג כלוזר ושהצליח לבנות לעצמו שם חיובי עם השנים, החל מהלוב סיטי ועד קיץ 2020 בו השיגו את קוואי וג'ורג'.

הקליפרס השנה עוברים לאולם החדש באינגלווד שעלה 2 מיליארד דולר ואין דרך גרועה יותר למועדון הזה להתחיל את הפרק החדש (הכנס בדיחה על הרבה תאי שירותים באולם וקבוצה שאפשר לחרבן עליה). אה בעצם אולי יש יותר גרוע. קוואי סובל כרגע מפגיעה בברך (כרגיל לא ברור מה הפעם כי כל הדיווחים עמומים) ומעבר לכך שהפסיד את האולימפיאדה הוא כנראה גם לא יפתח את העונה.

אם אתם ממש מתעקשים אז הקליפרס החזירו מפילי את ניקולה באטום שעבר לשם בטרייד על הארדן, החתימו את דרק ג'ונס ג'וניור על המיד לבל לאחר שנתן עונה נפלאה מהחמישייה של דאלאס, הביאו את כריס דאן, בסיין אנד טרייד ששלח את ווסטברוק שוב ליוטה (ומיד לאחר מכן נחתך משם, יש לי דה ז'ה וו) לאחר עונה בה הראה שהוא עדיין אחד מהגארדים השומרים הטובים בליגה, הביאו את מו במבה וקאי ג'ונס כמחלפים בעמדת הסנטר למייסון פלאמלי ודניאל תייס שעזבו לסאנס והפליקנס בהתאמה, והחזירו לליגה מפאוק סלוניקי את הגארד הכישרוני והאופי המאד בעייתי (הואשם בהכאת בת זוגו לשעבר) קווין פורטר ג'וניור. אך כאמור ההחתמות האלו של שחקנים אפורים שעושים את הדברים הקטנים מסביב לכוכבים לא ממש רלוונטיות כאשר אין כוכבים…

 

ועכשיו מה עכשיו?

עכשיו הישרדות. הקליפרס פותחים עונה ראשונה באולם חדש כאשר הם מעמידים כנראה את הקבוצה הכי חלשה שהעמידו בעשור האחרון. קוואי עדיין שם אבל לאחר עונה רביעית ברציפות שהוא לא משחק בפלייאוף עקב פציעה אף אחד כבר לא לוקח אותו ברצינות ככוכב ראשי רלוונטי בליגה. הארדן עדיין שחקן טוב אבל כנראה מעבר לשיאו ותפקיד מוגבר ביצרית נקודות אינה בהכרח טובה לקליפרס או אפילו ליעילות של הארדן.

הקליפרס תמיד היו קבוצת בידודים שנגמרים בזריה מהמיד ריינג' או הוצאה לקלעים. בשנה שעברה הם היו במקום הראשון בתדירות עם 13 כאלו במשחק מה שהיווה 12% מהפוזשנים שלהם ועם יעילות של 1.05 לפוזשן (אחוזון 96.6). עכשיו כשג'ורג' עזב, על אף שהוא היה חלק עיקרי בבידודים הקליפרס צפויים לעשות עוד מאותו הדבר כאשר כנראה הנתח של ג'ורג' יתחלק בין הארדן לקוואי.

 

 

 

בסה"כ אנחנו רואים לפי המספרים שהטקטיקה הזאת עבדה לקליפרס ושלא רק שהשליישיה שלהם נמצאת בטופ 15 בבידודים הם גם כולם עשו זאת ביעילות טובה. השאלה היא איך זה יראה עם כוכב אחד פחות? הריווח סביב הקלעים עדיין קיים (שנה שעברה קלעו 12.6 שלשות ב-38.1% שהיה האחוז השישי בטיבו בליגה) ויכול להיות שקוואי והארדן יצליחו להיות מספיק יעילים גם השנה. בכל מקרה זה יהיה המפתח המרכזי של הקליפרס כדי לנסות ולעשות משהו במערב. לורנס פרנק המשיך להקיף את הכוכבים שלו בשחקנים ששומרים ברמה גבוה ושגם יכולים לזרוק שלשות אם כי האחוזים של כריס דאן ודרק ג'ונס ג'וניור מעוררים דאגה.

החמישייה של הקליפרס תהיה דומה לזו של השנה שעברה כאשר דרק ג'ונס ג'וניור יחליף את ג'ורג'. ההגנה של הקליפרס לא צפוייה להיפגע אבל הריווח כנראה שכן. ג'ונס קלע בשנה שעברה שיא קריירה של 1.3 שלשות באחוז הגבוה בקריירה שלו, 34.3%. כל השלשות שג'ונס זרק בשנה שעברה נחשבות לפנויות או פנויות לחלוטין

 

 

אמנם בפלייאוף האחוזים עלו ל-37% על ווליום דומה אבל ראינו שבגמר נגד הסלטיקס, הירוקים מבוסטון העדיפו להשאיר את ג'ונס פנוי וזה תקע את ההתקפה של המאבס.

לא ברור עדיין מה הקליפרס מסוגלים לעשות העונה כי אמנם החתימו הרבה שחקני רוטציה חביבים אבל ויתרו על הכוכב שלהם. התקווה שלהם כנראה תהיה מכיוונם של טרנס מן, שאולי יבצע קפיצת מדרגה עם תקפיד מוגבר בקבוצה ואפילו יהפוך להיות האופצייה השלישית מהחמישייה וכמובן קווין פורטר ג'וניור.

הגארד הפוחז הראה ניצוצות בכל פעם שעלה למגרש גם בקליבלנד וגם ביוסטון אך הבעיות שלו הן בעיקר משמעתיות. עוד לפני שהואשם באלימות כלפי זוגתו דאז קייזר גונדרזיק, שחקנית ה-WNBA לשעבר, פורטר ג'וניור נקלע למספר עימותים מול חבריו לקבוצה וצוותי האימון של הקאבס והרוקטס ואף הסתבך מחוץ למגרש לא אחת (זכור בעיקר המעצר שלו בנובמבר 2020 כשברשותו אקדח טעון, וכשהוא שרוי בגילופין, אחרי תאונת דרכים). יהיה מעניין האם הבמה בקליפרס תאפשר לו להיות יותר כמו השחקן שקלע 50 נקודות לפני גיל 21 או יותר כמו זה שזורק חפצים בחדר ההלבשה רק כי העניקו את הלוקר שלו לשחקן אחר.

כריס דאן יהווה שדרוג הגנתי במקומו של ראסל ווסטברוק בעמדת בגארד המחליף וכנראה שהקליפרס ימשיכו להיות אחת הקבוצות ההגנתיות הטובות בליגה. אגב בעיני זאת תהיה שאלת המפתח של טיי לו במהלך העונה לאיזה כיוון הוא הולך. האם הוא מנסה לבנות קבוצה שתסתמך בעיקר על ההגנה שלה כדי להשיג ניצחונות, או שהוא ינסה לייצר איזשהי התקפה מתפקדת סביב הארדן וקוואי. כמות הדקות של דאן תהיה לדעתי הברומטר בכיוון שאליו לו יפנה. לקליפרס יש פוטנציאל להיות קבוצת הגנה עילית ואם קוואי יחסיר משחקים, הנחה סבירה בהחלט, אז אין מספיק כישרון בקליפרס בשביל לייצר התקפה יציבה ולכן כנראה שכדי להשיג יותר ניצחונות, הקליפרס צריכים לפתח גישה של קבוצה לוחמנית ושורטת מאשר גישה של לוב סיטי. כאמור זה לא המצב האידיאלי לקבוצה שעוברת לאולם חדש אבל כאשר אין אופציה אפילו לעשות טנקינג (כי הבחירות שלהם בשנים הקרובות שייכות ל-OKC ולסקיסרס) אז האופציה הטובה ביותר היא לפתח איזשהי זהות של קבוצה עם שחקני נשמה שאולי יגרמו לאוהדים להתחבר לקבוצה הזאת.

 

תחזית:

כמו שכתבתי מקודם הכל יראה דומה לשנה שעברה רק באיכות נמוכה יותר, ההתקפה תמשיך להתבסס על בידודים, ההגנה תמשיך להיות טובה וכנראה אפילו תתחזק, הארדן יתן מספרים מהחמישייה, נורמן פאוול ימשיך להיות אחד מהשחקנים השישיים הטובים בליגה ולהפציץ מהספסל, זובאץ היה אחד הסנטרים היעלים בליגה. כל אלו לא יספיקו במערב שהתחזק ובטח ובטח ובטח שאם קוואי יפסיד יותר מ-20 משחקים. אני אתן פה שתי תחזיות. אם קוואי כשיר הקליפרס ילחמו על הפלייאין התחתון וסיימו במקומות 9 10 כי בסופו של דבר יש קצת סטאר פאוור והגנה טובה ולו מאמן מצויין שיודע להוציא מהסגל שלו אקסטרא, אבל אם קוואי ישחק לסירוגין, יש מצב שהקלפירס הם הקבוצה הגרועה במערב ויסיימו במקום ה-15 המכובד ואולי יסדרו לאוקלהומה סיטי את קופר פלאג.

קרא עוד

האליפות של הסלטיקס הפכה אותם לאלופה השישית בשש שנים וה-NBA נראית היום שוויונית מאי-פעם. אל הכוכבים הותיקים שרוצים להוסיף עוד תואר לארון לפני הפרישה מצטרפים כוכבים חדשים שדורשים את המקום שלהם ולצד אלו שנמצאות בתחרות על האליפות ישנן קבוצות שנמצאות במירוץ לתחתית בשאיפה לבחירה גבוהה בדראפט עמוס הכישרון של 2025. את כל הסיפורים האלה ננסה לכסות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום, מודל 24-25

 

הקבוצה היום: מינסוטה טימברוולבס

נשארו: מייק קונלי, אנת'וני אדוארדס, ג'יידן מקדניאלס, רודי גובר, לוקה גארזה ( חוזה חדש  4.51 לשנתיים אחרי שהיה על דו כיווני) נאז ריד, דיישון ניקס (חוזה דו כיווני חדש), ניקייל אלכסנדר ווקר, ג'יילן קלארק, לנארד מילר

עזבו:  קייל אנדרסון (חופשי גולדן סטייט) מונטה מוריס (חופשי פניקס) ג'וש מינוט (חופשי), ג'ורדן מקלאפין  (חופשי סקרמנטו) טי ג'יי וורן (חופשי בניקס חוזה למחנה אימונים) קארל אנת'וני טאונס (טרייד לניקס)

הגיעו: ג'ו אינגלס, פי ג'יי דוזייר, ג'סי אדוארדס  (שוק חופשי) ג'וליוס רנדל, דונטה דיווינצ'נזו וקייטס בייטס דיופ (טרייד מהניקס)   רוב דילינגהאם (בחירה 8) טרנס שאנון (בחירה 23)

מתנדנדים:  סקיילר מייז,

חמישייה: מייק קונלי, אנת'וני אדוארדס, ג'יידן מקדניאלס, ג'וליוס רנדל, רודי גובר.

ספסל: דונטה דיווינצ'נזו, נאז ריד, ניקייל אלכסנדר ווקר, ג'ו אינגלס, פי ג'יי דוזייר, ג'סי אדוארדס, קייטה בייטס דיופ, רוב דילינגהאם, טרנס שאנון, לוקה גארזה, דיישון ניקס (דו כיווני) ג'יילן קלארק, לנארד מילר.

המהלכים הגדולים של עונת 2022/23:

https://www.youtube.com/watch?v=mau-4QXpLxY

אז מה היה לנו שם?

הטימברוולבס הגיעו לעונה הקודמת עם לא הרבה ציפיות. הטרייד על רודי גובר נראה רע ולעגו להם שביצעו את הטרייד הכי גרוע של העשור. קארל אנת'וני טאונס ורודי גובר פחות התחברו, גם ההתקפה וגם ההגנה לא עבדה וזה נראה רע. מינסוטה התעלמו, עבדו בקיץ, ואל העונה החולפת נכנסו מתואמים וטובים יותר, והעסק עבד. קא"ט ידע למצוא את מקומו לצד גובר, נאז ריד ידע לעלות ולהחליף כל אחד, ובעיקר שאר השחקנים ידעו לתפקד סביב שני הסנטרים, גם כשהסכימות השתנו בהתאם למי שנמצא על המגרש. אנת'וני אדוארדס עשה עוד צעד קדימה והתחיל להרגיש בטוח להיות הכינור הראשון, כשקא"ט מפנה לו באדיבות את המקום ובסופו של דבר מינסוטה עם העונה הטובה ביותר מזה 20 שנה, כשהיא מסיימת במאזן זהה למקום הראשון הת'אנדר, וההגנה הטובה בליגה. אלא שעונה סדירה לחוד ופלייאוף לחוד היסטורית ושוב היו קצת קולות שהנמיכו ציפיות, ואז הגיע הסיבוב הראשון. מינסוטה נפגשה עם פניקס, הקבוצה עם הוצאות השכר הגבוהות בליגה, ופשוט דרסה אותה בסוויפ כשהסאנס לא מצליחים להוות אתגר.
בסיבוב השני מינסוטה הגיעו למפגש מול דנבר, האלופה היוצאת שגם הדיחה אותם שנה קודם מהפלייאוף. שוב דיבורים על כך שדנבר תנצח אותם ושוב הםפ הפתיעו עם שני נצחונות ראשוני בסדרה כששניהם אצל דנבר. הנאגטס התאוששו והראו למה הם אלופים וניצחו 3 משחקים ברציפות. מינסוטה ניצחה אחרון ואז את משחק 7 אחרי קאמבק היראוי במחצית השניה. אלא שכאן הם כבר היו עייפים ולא  מספיק כשרוניים בשביל להתמודד עם דאלאס שחשפו בפני כולם את חסרונותיו של אנת'וני אדוארדס. המאבריקס הכריחו את אנט לשחק אוף בול בהגנה ובהתקפה, משהו שהוא לא יודע לעשות, ואולי זו העייפות, ואולי ההלם אבל רוב המשחקים אנט פשוט עמד בצד מתקשה לתפפקד או להבין מה הוא אמור לעשות. דאלאס ניצחה את גמר המערב 4-1 ושלחה את מינסוטה לעשות חושבים.

אלא שהייתה דרמה לא רק על המגרש אלא גם מחוצה לו. גלן טיילור הבעלים החליט להקפיא ובעצם לבטל את עסקת המכירה לאלכס רודריגס ומארק לור מכיוון שלא העבירו בזמן את הכסף. הם מצידם אומרים שיש להם את כל הכסף הנדרש ושטיילור נתפס לפרטים טכניים. בנוסף לכך רודריגז (שהתבסס בקנייה על המשאבים של ג'ניפר לופז זוגתו דאז, שבינתיים עזבה אותו), ולור לא הראו שיש להם בסיס כלכלי איתן, ולמעשה בתכנית שהגישו לליגה הראו סעיף משכורות שנמצא מתחת לתקרה, מכיוון שפשוט אין להם מספיק כסף לבזבז. בשעתו נראתה אנקדוטה חביבה ולא יותר, אבל חדי העין הבינו שיש כאן השפעה מעבר.

 

קיץ חם

קיץ חם? קיץ די קר. נתנו הארכת חוזה למאמן כריס פינץ' לעוד 4 שנים. קייל אנדרסון עזב לווריירס ובמקומו הגיע ג'ו אינגלס. עוד פורוורד איטי שמנהל משחק לא רע, ושומר הרבה פחות טוב. בדראפט הגיע רוב דילינגהאם, רכז קטן שאולי יצליח להשיג דקות כבר השנה ואולי לא. קיץ משעמם, לא?

הקיץ עבר ורגע לפני שכבר מתכוננים למחנה האימונים, הוטלה הפצצה: מינסוטה העבירה את קארל אנת'וני טאונס בתמורה לג'וליוס רנדל שמסיים חוזה (ובתקווה יקבל חוזה חדש פחות גדול), דונטה דיווינצ'נזו שעל חוזה שהוא ממש מצויין ביחס לתפוקה שלו, וקייטה בייטס דיופ, שבמקור בחירת דראפט של מינסוטה, לא הצליח שם ונדד בליגה תוך שהוא מצליח ונראה טוב בקבוצות תחתית ללא ציפיות, ונראה די רע בקבוצות עם לחץ. ועם זה, בצורה אחרת הם נכנסים לעונה החדשה. אך האם הם טובים יותר?

 

 

ועכשיו מה, מה עכשיו?

אז כמובן צריך לפרק את זה, ונתחיל עם הסטטיסטיקה הבסיסית. מינסוטה בעונה שעברה הובילו את הליגה עם ההגנה הכי טובה. רודי גובר בצבע ויחד איתו ג'יידן מקדניאלס שהוא אחד משומרי הפרימטר הטובים בליגה אם לא הטוב ביותר, ולצידו אנת'וני אדוארדס שגם שומר טוב און בול. יחד הם בונים קבוצה שבהחלט יכולה להתמודד כנגד רוב הקבוצות בליגה. אבל כמובן שאם רוצים לקחת אליפות, רוב זה לא מספיק. טאונס היה חור הגנתי, עם כל הכבוד למה שעשה בסדרה מול דנבר אז כל מה שהיה צריך לעשות זה לשים גוף על יוקיץ', ואז ששחקן אחר יבוא לסגירה, או גובר – לחיפוי, בהתאם למיקום בצבע של יוקיץ'. הוא עשה זאת מצויין, זה עדיין לא הופך אותו לשחקן הגנה טוב. אבל זאת לא הבעיה. הבעיה העיקרית של הטימברוולבס הייתה התקפה בינונית. את העונה שעברה הם סיימו במקום ה-16 התקפית, ובפלייאוף הם הסתמכו בעיקר על אדוארדס וקא"ט. שהם שחקני התקפה נהדרים, ללא ספק מהטופ של הליגה. אבל עדיין רק שניים. במשחק 7 מול דנבר כשסגרו את אדוארדס היה זה טאונס שסיפק יכולת התקפית ועזר להשאיר את מינסוטה באיזור ולהתחיל את הקאמבק. נגד דאלאס הדאבל טים על אנט הוציא אותו מפוקוס, ובנוסף סגרו את טאונס ולמינסוטה לא היו תשובות. בחלק מהפעמים הם נאלצו לוותר על ההגנה ולהושיב את גובר על הספסל בשביל שנאז ריד יתן קצת התקפה ויסייע.

אז איך זה יראה אחרי הטרייד?

ג'וליוס רנדל שומר פחות רע (גם אם לא מוגדר עדיין שומר טוב) מטאונס, ולשמש כגוש בשר על סנטרים, הוא יוכל לעשות. אולי את זה ספציפית פחות טוב מטאונס אבל עדיין. בצד ההתקפי דווקא נראה שיש יותר השלמה למקום. במקום שתי חתיכות פאזל שנדחפו ואולצו להיות אחת ליד השניה, רנדל הוא 4 שיודע לשחק לצד סנטרים, ובעיקר לצד סנטרים שבעיקר בצבע. נכון, טאונס היה קלעי מצויין, ורנדל הרבה פחות. אבל טאונס לא ממש ידע או רצה להשתמש מספיק ביכולת שלו. הוא די היה בצד ולא מעט פעמים בפלייאוף היסס להיות אגרסיבי. רנדל לעומתו זורק הרבה יותר. באחוזים פחות טובים, אבל עדיין, לריווח חשוב יותר הווליום והעובדה שההגנה תשלח אליך שומר. ורנדל ידע למצוא את השחקן הפנוי, או לזרוק. הוא גם כאמור יותר אגרסיבי אז לא יצטרכו "לנער" אותו על מנת שיסייע בהתקפה במשחקים חשובים. לעומת זאת רמת הביצוע שלו בפלייאוף עשויה להיות דומה.אבל התיאום עם רודי גובר בהחלט עשויים להיאות טוב יותר מאשר טאונס. בנוסף רנדל למרות שנתפש כשחקן כבד אך דווקא לא מעט נקודות שלו הגיעו בהתקפות מעבר בשנה הקודמ, אם כי יש לציין שדווקא כשחקן פיקנרול הוא די בינוני. 0.792 נקודות לפוזשן שזה די סביב ממוצע הליגה. וזה לא שהיה לו רכז רע לצידו.

מה שמביא לנקודה אחרת של מינסוטה וזה עניין הרכז. מייק קונלי כבר בן 37, וכבר כמה שנים מדברים על זה שהוא כבר לא הרכז המתאים לקונטנדרית. ואולךי מעולם לא היה, אבל בטח שבגיל 37 הוא לא. יתכן מאוד שניהול המשחק יעבור לידי אדוארדס, שגם ככה לוקח את התפקיד הזה יותר ויותר. על הספסל מחכים שני גארדים לא רעים בכלל. ניקייל אלכסנדר ווקר, שאמנם לא ברמה של בן דודו, אך כגארד מהספסל הוא די טוב בשני צידי המגרש, וכמובן הרכש הטרי דונטה דיווינצ'נזו ששומר טוב, קלעי נהדר וגם יכול לכמה דקות לנהל התקפות. דונטה במקום קונלי לצד אדוארדס זה עוד כח אש שמינסוטה יצטרכו מאוד בפלייאוף. בנוסף צריך לזכור שבחלק גדול מהמשחקים, גם בפלייאוף, מייק קונלי היה מספיק טוב. ולפעמים הניסיון שווה יותר מברכיים צעירות.

2 נקודות חשובות התקפית מבחינת מינסוטה: עיקר הנקודות שלהם, יותר מרבע, הגיעו משחקנים שלקחו זריקות בכדרור. (בעיקר שחקן אחד…) ואם מחברים לזה התקפות מעבר מגיעים ל-40 אחוז מהנקודות שלהם בעונה הסדירה שהגיעו באחוזים ממש טובים. 1.046 לספוט אפ ו-1.181 להתקפות מעבר. תוסיפו לזה נקודות של גבוהים בפיקנרול (14.4 אחוז מהנקודות בעונה הסדירה, 0.885 נקודות לפוזשן, די ממוצע) ועברנו את 50 אחוז הנקודות של מינסוטה בעונה הסדירה.

בפלייאוף כמות הספוט אפ אפילו עלתה אך ביעילות פחותה יותר: 0.919 נקודות לפוזשן, וכמות התקפות המעבר ירדה בכמות אך נשארה בערך ביעילות עם 1.179 נקודות לפוזשן. ואילו כמות הנקודות של גבוהים בפיקנרול עלתה ואף ביעילות – 0.945 נקודות לפוזשן. וזה משהו שכן מינסוטה כנראה איבדה כי טאונס ללא ספק גבוה פיקנרול טוב יותר מרנדל שכאמור בינוני. אם כי הוא בהחלט ישתלב בהתקפות המעבר שם הוא יעיל.

צריך בנוסף  לזכור שרנדל מסיים חוזה בתום העונה, משהו שהבעלים, תהיה זהותם אשר תהיה, מחכים לו. ואם לא יסכים לחוזה נוח או יאכזב, יפרדו הצדדים לשלום.

 

תחזית:

במקרה האופטימי מוצאים קונה עשיר שיקח את המועדון הזה ויגאל את האוהדים מייסוריהם. בפסימי הם נתקעים בין בעלים קמצן לבעלים בלי כסף ומחכים עוד 20 שנה לעונה מוצלחת.

אה, מקצועית. קבוצת צמרת בעונה הסדירה, אבל יותר מדי חורים שעכשיו מכירים טוב יותר. הם במקרה הטוב יצליחו לחזור לגמר מערב. אבל כנראה שיודחו על ידי דאלאס או אוקלהומה סיטי לפני. אבל היי, לאוהדי מינסוטה גם להגיע לסיבוב שני זו חוויה של פעם בחיים, אז לפחות זה.

 

 

קרא עוד