Sample Page

המדור השבועי עם השאלות הבוערות חוזר! והפעם התכנסו: אריק גנות, דביר בשן, אור עמית, מידן בורוכוב וערן סורוקה.

 

ההפתעות הכי גדולה של תחילת העונה?

אריק גנות:  אין ממש הפתעות כרגע.

הפייסרס נראו פחות טוב ממה שחשבנו אחרי הגיעו לגמר המזרח בעונה שעברה, אבל הצליחו לנצח את בוסטון. זה שהויזרדס ניצחו שני משחקים זו הפתעה? אולי מה שהכי מפתיע שם זו העבודה שג'ורדן פול נראה כמו שחקן כדורסל. אולי חוסר היכולת של פילי זו הפתעה? לא כשזוכרים שאמביד וג'ורג' פצועים, שזה, בפני עצמו, הפתעה קטנה מאוד.

אולי הדומיננטיות של בוסטון ואוקייסי מפתיעה? בוסטון היא האלופה, ואלופה דומיננטית למדי. אוקייסי היא קבוצה מאוד צעירה שהתחזקה משמעותית וניצחה את הקונפרנס בעונה שעברה. ה-5-0 של קליבלנד בפתיחת עונה? סה"כ קבוצה חזקה שהתחילה עם לו"ז קל פרט לניקס.

 

דביר בשן:   לא משהו עם יותר מדי השלכות להמשך העונה אבל הפער הכי גדול בין ציפייה למציאות היא העובדה שהשיקאגו בולס ב-3-2 כשאחד מההפסדים שלהם זה ל-OKC ועם ניצחונות יפים מאוד על הבאקס, המג'יק, והגריזליס (ללא ג'ה).

לווין מעלה את הערך שלו לאחר עונה רעה ולמקרה ששיחות טרייד יתעוררו שוב. הם מובילים את הליגה ב-Pace עם 107.5 (לאורך עונה שלמה אף קבוצה במאה ה-21 לא עשתה יותר מ-105.1) ובכללי הם לא נראים בינתיים כאילו הם מתכוונים להתגלגל הצידה ולמות כמו שרוב הפרשנים חזו. לפחות לא בינתיים. 

 

אור עמית:  שארלוט ו-וושינגטון עם פי 2 נצחונות מפילדלפיה ומילווקי זה נחשב? האמת שהקבוצה שבינתיים הכי מפתיעה אותי לטובה זו דווקא הקליפרס, לו"ז לא פשוט, נצחונות חוץ על דנבר וגולדן סטייט. ציפיתי להתפרקות. מעבר לזה שינוי הסגנון המוחלט של שיקאגו שזרקו בחמישה משחקים פעמיים יותר מ-50 זריקות מחוץ לקשת אחרי ששנה שעברה לא הגיעו למספר הזה אפילו פעם אחת. השינוי של ג'יי ג'יי רדיק בהתקפה של הלייקרס הוא גם סימן חיובי, אבל אני לא יודע אם אפשר לסווג אותו כ'הפתעה'. בצד השלילי צריך להזכיר את דנבר שנראית מבאסת ומבואסת ואת הבאקס שנראים מרוקנים מאנרגיה

 

מידן בורוכוב:   העונה כמו התחלת עונה מתחילה עם כמה וכמה הפתעות.

מילווקי שרושמת 4 הפסדים רצופים (שוב) מפתיעה לרעה והדיבורים על טרייד אפשרי של יאניס הם בגדר מגה-הפתעה מבחינתי.

אנתוני דיוויס בגילו ובמצבו משחק כמו חומר ל MVP, הוא אוטוטו בן 32 וזה מפתיע שהוא מציג יכולת גבוהה כל כך.

גולדן סטייט למרות פריסיזן מעולה, נראית משובחת גם בעונה הרגילה וגם ללא סטף. כפיים לסטיב קר שמצליח להוציא את המקסימום וכפיים לבאדי הילד.

אבדיה לצערי מפתיע לרעה, קבוצה חדשה, ציפייה חדשה אבל אותם הרגלים רעים. אנחנו ופורטלנד ציפו ממנו להרבה יותר

 

ערן סורוקה:  אין יותר מדי הפתעות בינתיים – אולי חוץ מהעובדה שהקבוצה הראשונה שאימצה את קונספט האולטראס היא הקליפרס – אז אציין את הדבר הכי לא מפתיע וכן מפתיע בו זמנית. פילדלפיה איכשהו מצליחה לקחת גם את העונה שנראתה הכי חפה מדרמות מזה שנים, ולסבך גם אותה. הסנטר שלהם נראה נהדר בשלבי ההכרעה באולימפיאדה, הרכש הכי גדול של הקיץ הגיע אליהם, ועדיין הם חוטפים קנס 100 אלף דולר על הצהרות פומביות, תאריכי החזרה של אמביד וג'ורג' מעורפלים כמו מפה שמופצת על ידי דובר צה"ל מישיבה בקרייה, והמאמן שלהם נראה על סף חיתוך ורידים שבוע מתחילת העונה. אולי יש שם משהו במים?

איזה מהטרנדים של תחילת העונה הכי סביר\לא סביר שימשיך?

ערן סורוקה:  העלייה בכמות השלשות נראית כמו טרנד שלא יילך לשום מקום, וכך גם הנטייה של עוד ועוד סנטרים להעיף כדורים מעבר לקשת. לא רואה את טאונס נשאר השחקן עם הכי מעט זריקות שדה בחמישייה של הניקס, כמו שהיה במשחקים הראשונים, ואת אינדיאנה מדורגת בין האחרונות בליגה בקצב משחק. פורטלנד תמשיך להיות מהגרועות בליגה באסיסטים אלא אם דני יהיה מעורב יותר ו/או בילאפס יצמיח אישיות. קליבלנד לא תמשיך לקלוע ב-53% שדה, אבל כן יכולה להיות מהטובות בליגה בקטגוריה הזו. יוטה תהיה כנראה יותר גרועה משחשבנו. ברוקלין תהיה טובה יותר משחשבנו, לפחות עד הטרייד דדליין.

 

אריק גנות:   טרנד מעניין הוא חוסר היכולת של מחזור הדראפט הנוכחי. הוא הוכתר מראש כחלש, אבל לראשונה בהיסטוריה אף רוקי לא קלע 15 נק' בשלב הנוכחי של העונה. ועם איך שהם נראים, סביר שהטרנד הזה יימשך.

לאוק סיטי יש הגנה דומיננטית באופן היסטורי. מן הסתם הם לא ימשיכו להיות עד כדי כך דומיננטיים, אבל הם היו קבוצת הגנה נהדרת גם בעונה שעברה, התחזקו בשני שחקני הגנה ברמה מאוד גבוהה, התבגרו יפה ונפטרו מגידי שהיה יחסית חור. גם זה יימשך.

ה-5-0 של הקאבס כנראה לא סוסטיינבילי. הם קבוצה עם המון כשרון ויכול להיות שמצאו את הבאלאנס הנכון, אבל לא אמורים להיות טופ מזרח.

 

דביר בשן:  אנט אדוארדס לוקח 13.3 שלשות למשחק (פי 2 מה-6.7 של שנה שעברה). הוא גם קולע מדהים בינתיים עם 41% אפילו שהרבה מהן פול-אפים רק חצי חופשיים.

התיאוריה שלי היא שבהיעדר הריווח שסיפק טאונס, אדוארדס רוצה לבנות את האיום מ-3 ולהפחית חדירות לצבע החסום יותר. אני רואה אותו ממשיך עם הטרנד אבל פחות.. בטוח פחות מזה.

ממוצע הליגה כרגע עומד על 37.1 נסיונות ל-3 למשחק. 2 יותר מהשיא הקודם. אני לגמרי רואה את זה ממשיך.

 

אור עמית:  שארלוט, וושינגטון, ברוקלין, ואטלנטה לא יסיימו מעל אינדי, פילדלפיה ומילווקי. לפחות לא כל הארבע מעל כל השלוש. אוקלהומה סיטי לא תוכל גם להיות בין חמש האחרונות באחוזי שלשות בליגה וגם להיות במקום הראשון במערב ומצד שני אחוזי השלשות של מילווקי ופילדלפיה (מקומות 28 ו-29 בליגה) כן יהיו ברומטר להצלחה שלהן העונה. שוב, לאו דווקא בהתאמה של אחד לאחד, אבל בלי שהן ימצאו דרכים לדייק מחוץ לקשת הן לא יהיו קונטנדריות אמיתיות. אני מעריך שטייריס האליברטון יראה קצת יותר טוב בהמשך העונה וכתוצאה מכך גם אינדי.

 

מידן בורוכוב:  אני חושב שקליבלנד ימשיכו להיות קבוצת עונה רגילה טובה, הם עם סגל עמוק, כוכבים ויכולת לרוץ רחוק, טרנד שיהפוך למציאות

היכולת של דנבר? נראה כמו טרנד, הם צריכים להראות הרבה יותר טוב וכרגע נראה שרק יוקיץ׳ הגדול הגיע לעונה. אין שום הצדקה להקלע ל-2 הארכות מול הנטס וטורונטו. יחזרו לעצמם בקרוב

ההצלחה היחסית של הבולס מרגישה כמו טרנד (מרשים אבל טרנדי)

ג׳ורדן פול על 57 אחוז מדאון טאון? בעוד שדני עם 11 אחוז עלובים

אני די בטוח שעבור שניהם זה טרנד או שדני יהיה על המטוס בדרך לישראל בסיום החוזה שלו.

יש מספר קבוצות עם מאמנים חדשים. האם ניתן כבר לראות שינוי? עוד מאותו דבר? משהו ספציפי שמשך את העין?

מידן בורוכוב:  כן כן וכן!

בפיניקס השינוי ניכר, למרות שהפסידו ללייקרס לאחד אובדן של 22 הפרש. נראה שבודנהולצר זה האיש הנכון במקום הנכון (לתוך פרצוף של דוק ריברס)

ניתן לראות שהסאנס משחקת בצורה יעילה יותר ומאוזנת יותר (מי כמו בודנהולצר יודע לחלק דקות)

לגביי הלייקרס, כיף לראות את רדיק. הוא ״חי״ את המשחק הרבה יותר טוב מדרווין האם. הוא מעל הציפיות כשהלייקרס ניצחו 3 קבוצות עדיפות ופגשו לוח די קשוח ב-5 המשחקים הראשונים.

אמשיך לעקוב אחרי ג׳ורדי פרננדס, אין לו מה להרוויח בנטס אבל זה ציוות מעניין מאוד.

 

ערן סורוקה:  כן, בגדול בכולן. בשארלוט יש אנרגיות חדשות וכיפיות, והיא כן יכולה ואפילו צריכה, אם לאמלו בריא, לעשות פליי-אין. הוא רוקד על המגרש, נראה שמח ומשוחרר וקטלני מתמיד, השילוב שלו עם ברנדון מילר מגרה את הדמיון וטריי מאן הוא המועמד האנדרייטד לשחקן השישי של העונה. בברוקלין המנג'ר הסתבך קשות – כנראה שלמילה טנקינג אין מקבילה בספרדית וגרמנית, אז ג'ורדי פרננדז לא מבין מה המטרות העונה ודניס שרודר יכול לשחק רק בהילוך אחד. בסאנס בודנהולזר עושה בודנהולזר וההתקפה מאורגנת יותר (גם בזכות השיפור בסגל), וריאן דאן עושה את המקסימום מההזדמנות שקיבל. על הלייקרס והקאבס יש שאלה נפרדת.

 

אריק גנות:   ג'ורדי פרננדז בנטס החליט לספסל את קלקסטון ולשחק בלי גבוהים בכלל, ואיכשהו זה עובד לו. המשחק פתוח לחלוטין, שרודר מככב כאילו אנחנו באולימפיאדה, והנטס עם נט רייטינג חיובי למרות לו"ז לא קל, ועם אחת ההתקפות הטובות בליגה – בלי לרדת הגנתית יחסית לעונה שעברה.

מייק בודנהולצר בפיניקס עושה חיקוי של ת'יבודו ושוחק את השחקנים הטובים שלו. KD משחק כרגע 40 דקות למשחק, ביל 36 – שניהם אחרי פציעות משמעותיות ובצד הלא נכון של 30. זה שינוי, והוא די עובד, אבל הוא מאוד לא מבטיח לקראת המשך העונה.

 

דביר בשן:   מאוד מוקדם אבל אפשר לזהות 2 מאמנים שנראה שמביאים כיוון שונה לקבוצתם. ג'יי.ג'יי רדיק מציג שונות של שנות אור מקודמו בתפקיד. הלייקרס נראים מאומנים מאי-פעם (בתקופת לברון). הם מוליכים הרבה יותר סטים מובנים, מעבירים הרבה יותר דרך AD ונראים בסך הכול הרבה יותר כמו קבוצה מאשר לברון ועוד 4. מפתיע ממישהו שחשבנו שקיבל את התפקיד רק בגלל פודקאסט.

בשארלוט צ'ארלס לי עושה רושם חיובי. בלי ברנדון מילר ועם המון לאמלו בול, ההורנטס נראים לא רע. הקבוצה כולה זורקת הרבה יותר שלושת (לאמלו זורק בכמויות כמעט-אדווארדזיות) והם משחקים עם הרבה רוח ומוטיבציה.

 

אור עמית:  כמויות מלל לא פרופורציונלי כבר נשפכו על האימפקט של ג'יי ג'יי רדיק על ההתקפה של הלייקרס. אני לא חושב שהוא באמת עשה כזו מהפכה בשיטת המשחק כמו שהוא פשוט ידע לזהות מה עובד עבור הקבוצה הזו ולשחק עליו יותר. מה שכן נראה שיש לו אימפקט חיובי על הלכידות הקבוצתית, הלייקרס נראית כמו קבוצה שיותר נהנית לשחק יחד, וזה יהיה מבחן עבורו גם בהמשך. באותה הנשימה צריך להזכיר שאימפקט של מאמנים מתבטא יותר בתחילת העונה כשהראש (והרגליים) טרי, נראה בהמשך העונה אם אין חזרה להרגלי האייסו הישנים. אה, והייתה לנו הדגמה ראשונה של ATO מבית Mind the game

 

קליבלנד והלייקרס לא שינו כמעט כלום בקיץ מלבד המאמן, ונראות בתחילת העונה ממש טוב. האם זה מה שהיה צריך?

אור עמית:  על רדיק דיברנו אבל קני אטקינסון גם הביא את הקאבס למצב טוב יותר מאיך שנראו בעונה שעברה. אם את שלושת הנצחונות הראשונים אפשר לסווג תחת לו"ז קל ניצחון החוץ בניו יורק (עם 34 נקודות של גארלנד) והפירוק הביתי של הלייקרס (25 של מובלי ו-20 של אלן כששניהם ב75% מהשדה) כבר היו מרשימים יותר. אטקינסון מבין שהעובדה שיש לו שחקנים שכביכול 'דורכים אחד לשני על האצבעות' מאפשרת לו לבחור את היד החמה בכל משחק נתון, אלן עובד מעולה בתור רים ראנר ומובלי גם מתחיל להראות סימנים מעודדים בהתקפה. נשאר רק לחכות לראות אם זה מחזיק.

 

מידן בורוכוב:   השארתי את אטקינסון לשאלה הזו, מאמן שאני מאוד מעריך, עשה מלאכת קודש בנטס ואז מצא את עצמו מועמד ללא מעט קבוצות וסוף סוף קיבל שוב קבוצה ראשית. הוא קיבל קבוצה מאוד בשלה בקליבלנד. הסגל מאוד מאוזן עם 6 שחקנים שיהיו בספרות כפולות וזה לפני החזרה של מקס שטרוס מפציעה. במקרה של הקאבס, החלטה פשוט מעולה.

לגביי הלייקרס, האם הסריח את הספסל בסדרה מול דנבר. רדיק או לא הלייקרס חייבת עוד גארד ועוד גבוה אם יש לה שאיפות לסיים מעל הפלייאין במערב האכזרי. לא הייתה גמישות וזה מה שיש.

 

ערן סורוקה:  בקאבס אוון מובלי מסתמן כסיבה שרק בשבילה היה שווה להביא את קני אטקינסון. מראש נראה שהאפשרות להעביר דרכו יותר התקפות תשדרג את כל המערכת, רק שג'יי.בי ביקרסטאף לא ניסה או לא הצליח. הכוכבים מתחילים להסתדר להם, תרתי משמע. בלייקרס, הסיפור דומה: רדיק הכניס סדר בהתקפה והגיון ברוטציה. הם האמינו שהחמישייה שהגיעה לגמר המערב 2023 מספיק טובה, קיבלו את קנקט ווינסנט במקום פרינס ודינווידי, וכשאיש שלברון מאמין בו נמצא על הקווים, סוף סוף נמצא מישהו שיוריד עומס מהבחור שתכף יחגוג 40, וייתן את המפתחות לאנתוני דייויס.

 

אריק גנות:  השינוי בלייקרס נראה טוב בסך הכל. הרבה יותר עובר דרך דיוויס, שפורח בשיטה החדשה. הרבה פחות על לברון, שבגיל 40 ואחרי שאיבד את סטטוס האיירון מן שלו עדיף שלא יקח על עצמו עומס כמו לוקה. יש הרבה יותר מסירות בהתקפה, שמגיעה לטופ של הליגה אחרי שהיתה בתחתית בעונות קודמות. ההגנה כרגע נראית הרבה פחות טוב, לא ברור אם זה כי מתאמצים יותר בהתקפה או שיתייצב בהמשך.

קליבלנד בינתיים מוליכה את הליגה באחוזי שלוש למרות שפתחה את העונה בלי שטרוס, וזה כנראה יתיישר – מוביל לא יקלע 50% ולברט לא 64%. רק אחר כך אפשר יהיה לומר האם משהו יסודי שם עובד.

 

דביר בשן: אני חושב שאצל שתי הקבוצות השינוי בעמדת המאמן נראה חיובי. להגיד שזה כל מה שצריך? קצת קשה. קודם כל שתיהן לא מועמדות אליפות בסבירות גבוהה מדי, אז צריך עוד דברים שיקרו. למבחן של אטקינסון קוראים אוון מובלי. למבחן של רדיק קוראים ה-Bench Unit. יש לי כמה רעיונות אם הוא רוצה.

דנבר, ניקס, באקס או סיקסרס. מי צריכה להתחיל להיות בפאניקה?

דביר בשן:  דנבר: בספר הזכרונות של מייקל מאלון הוא יכתוב על השנתיים האחרונות ונגלה באשמת מי העיפו כל 3&D מעונת האליפות. פאניקה.

    מילווקי: קשה לקנות קאמבק של עונת האליפות. לילארד פתח טוב וישתפר כשהשלשות ייכנסו. יאניס זה יאניס. זה מרגיש כאילו מה שהכי חסר זה קריס מידלטון של 21. ואני לא חושב שהאדם הזה קיים עוד.

סיקסרס: בהצלחה לשכנע אותי שהסיקסרס אמיתיים. הטאלנט קיים ולא ארחיב על הפיטנס אבל הפלייאוף היא סביבה קשוחה והם לא ישייטו לגמר מהמיקום שממנו יעלו. פסולים וגם שנים קדימה.

הניקס: לא פאניקה, הפסידו לקבוצות מעולות. בחבלי לידה צפויים של שינויים גדולים, ואפילו הזריקה של מיקאל נכנסת.

 

אור עמית:  השבוע בפודקאסט סימנתי את אינדי בתור הקבוצה היחידה שצריכה להיות באמת בפאניקה מבין קבוצות הפלייאוף של שנה שעברה, אבל אני חושב שמילווקי – עם עדויות שיאניס עשוי לבקש טרייד בקיץ הקרוב – מתחילה גם כן להרגיש את ההיפר ונטילציה נכנסת לפעולה. דנבר לא תיכנס לפאניקה פשוט בגלל שיש שם אווירה כללית של 'לא אכפת לנו' ולפעמים זה גרוע יותר, מי שכן עלול להכנס לפאניקה שם זה הבעלים שיקבל את חשבון המשכורות שהוא צריך לשלם. הניקס עדיין מתחברים פילי? זה תלוי בעיקר בדיאגנוזות של ג'ורג' ואמביד. לגבי האחרון קיבלנו דיווחים שהוא חוזר לחמש על חמש, אז נשמור את הפאניקות לפציעה הבאה

 

מידן בורוכוב:  נבחן את ה -4.

פילי פצועה וחלודה, אין מה להלחץ

דנבר – השחקן הטוב בעולם ממשיך להיות הטוב בעולם ובפער

הניקס – זיוף פה ושם, מספיק כח אש לסיים עם 52+ ניצחונות

מילווקי- אם זה צולע כמו ברווז והולך כמו ברווז אז זה דוק ריברס. כל הסיבות שבעולם להיות בפאניקה.

ליארד בן 35, מידלטון מחוסל וכעת דיבורי הטרייד על יאניס?

פתיחת עונה גרועה השילוב עם מאמן מזעזע, הפאניקה רצה במעלה הגבעה שמוליכה לוויסקונסין

המצב די רע ונראה ש – noting you can do about it

 

ערן סורוקה:  יש הרבה קווים מקבילים בין דנבר למילווקי. סופרסטאר אירופי עם כישורים נדירים שלקח MVP ואליפות בצורה מהממת, ועכשיו משחק קצת לבד; גארד מוביל עם רזומה של שחקן קלאץ' קטלני, שרק הולך אחורה; שחקנים על חוזים גבוהים מאוד, שלא באמת שווים אותם בכושרם הנוכחי; מעט מאוד נכסים אמיתיים שזמינים לטרייד לצורך שדרוג; תקרת שכר חונקת. הנאגטס במצב קצת יותר טוב מבין השתיים – מפני שהשחקנים המובילים יותר צעירים, הצעירים קצת יותר בשלים ואין להם את דוק ריברס – אבל המצב בשתיהן לא להיט. בסיקסרס ובניקס זה בעיקר עניין של בריאות וכניסה לקצב.

 

אריק גנות:  הסיקסרס – בודאי שלא. הם ידעו שיתמודדו עם פציעות, וזה פשוט קורה בתחילת עונה.

ההגנה של הניקס נראית רע מאוד למרות שהוסיפו את ברידג'ס, וזה צריך להדאיג אותם. טאונס כבר היה חלק מקבוצת הגנה מצוינת, אבל לא בטוח שהוא יכול להיות הסנטר של אחת, ומיץ' רוב פציע מכדי להיות תשובה לבעיה הזו.

הבאקס – ממש כן. ההגנה שלהם מפורקת אפילו מעבר ליכולת של יאניס לעזור, היד של לילארד לא חוזרת, ומידלטון לא מראה סימני חזרה.

ודנבר – עוד יותר. מארי נראה כמו גרסת נבחרת קנדה, פורטר חושך, אף אחד לא מצליח להיכנס לנעלי העוזבים, וכרגע יוקיץ' נראה שם לבד.

 

 

קרא עוד