Sample Page

מיאמי היט מרגישה בסביבתה הטבעית בפלייאין, ולאחר 2 ניצחונות יפים על שיקאגו ואטלנטה (בהארכה) הם מוצאים את עצמם בסיבוב הראשון של הפלייאוף מול מובילת הקונפרנס, הקליבלנד קאבלירס. מפגשי 1-8 היסטורית לא נוטים לספק הפתעות, וגם הפעם אנחנו לא באים עם צפיות מרחיקות לכת, אבל אם יש מועדון עם היסטוריה של הצלחה כאנדרדוג פלייאוף – הוא מגיע מסאות' ביץ'.

המפגשים בעונה הסדירה 

קליבלנד גברה על מיאמי ב-2 מתוך שלושת המפגשים ביניהם, אבל רק אחד מהנצחונות היה החלטי, ומיאמי הצליחה להחזיק יפה ליד מוליכת המזרח. הסייג הוא, כמובן, שבשני המשחקים הראשונים היה להם אחד ג'ימי באטלר שמו. 

הניצחון של מיאמי אופיין בקליעה חריגה מחוץ לקשת (43%), שירדה קרוב יותר לממוצע העונתי שלהם בשני ההפסדים (35.5%). בנוסף, הקבוצה מדרום פלורידה שלטה בריבאונד (+11) וחגגה בצבע (52 נקודות), שני אלו התאפשרו הרבה בגלל שמועמד קליבלנד לשחקן ההגנה של העונה, אוון מובלי, יצא אחרי שהשלים 11 דקות בלבד. אל תצפו שזה יקרה שוב. 

מהצד של קליבלנד דונובן מיצ'ל היה מצויין בשני הניצחונות מבחינה התקפית עם 28.7 נקודות ב-50‑38‑91 יעילים מאוד. אריק ספולסטרה יצטרך למצוא לו פתרון (בפרק הבא). 

 

המאצ'אפ והכוכבים 

בקצרה על קליבלנד: 

הקאבס פתחו את העונה בסערה עם ריצת 15-0 ולא נטשו את המקום הראשון במזרח מאז. הקבוצה התבססה על אותה רביעייה חזקה של ג'ארט אלן – דונובן מיצ'ל – אוון מובלי – דריוס גארלנד משנה שעברה, עם חוסר וודאות זמני לגבי הספוט החמישי. שימור הקור המרכזי ביחד, הבאתו של קני אטקינסון (בהמשך) ובעיקר שיפור בפן הבריאותי, הביאו אותם ערוכים לעונה שראינו, גם אם יש להודות אפילו הם לא ציפו לזה. 

הספוט החמישי בחמישייה התחיל להתבהר עם הטרייד שהביא את דיאנדרה האנטר לקאבס בדדליין, ועדיין מאז האול-סטאר האנטר ומקס סטרוס חולקים במרבית הנטל, כאשר בעיקר האנטר מביא איתו, לצד ריווח, חיתוכים, והתקפת קלוז-אאוטים ברמה גבוהה, גם דומיננטיות בהגנת עזרה הנדרשת לצד בק-קורט מורכב מגארלנד ומיצ'ל. אין ספק שהגנת הבק-קורט של קליבלנד היא נקודת התורפה המרכזית של הקבוצה, ומיאמי תצטרך טיילר הירו נוכח, אגרסיבי, ויעיל, אם היא רוצה איזשהו סיכוי למכור משהו בסדרה הזו. 

כשקליבלנד עולים עם הקילר ליינאפ שלהם (הרביעייה והאנטר), המספרים נראים מצויין: בסמפל סייז קטן מאוד של כ-78 פוזשנים (לפי Cleaning The Glass) הקאבס על נט-רייטינג של +28.8. הם לא מאבדים כדורים (וכופים המון מהיריבה), קולעים ביעילות גבוהה מאוד, ומגיעים לקו בשיעור גבוה. אני אבין את מי שרוצה למסמס את הנתונים על סמך גודל המדגם, אבל הוא נתון שתומך במה שחשבנו שהאנטר יוסיף לחמישייה של קליבלנד אחרי הטרייד. 

 

בקצרה על מיאמי: 

גם ההיט היו פעילים לפני הדדליין, ועזיבתו המדוברת של באטלר הביאה עימה למיאמי השמשית אלוף NBA נשכח בשנים האחרונות בשם אנדרו וויגינס. וויגינס נכנס ישירות לחמישייה לצד אדבאיו והירו, דביון מיצ'ל משלים את הבק-קורט והרוקי קאליל וור שראה את הדקות שלו עולות ככל שהתקדמה העונה. 

מאז הטרייד ששלח את באטלר לגולדן סטייט, מיאמי מחזיקה מאזן של 12-21 בעונה הסדירה. לא טוב בכלל. לפעמים זה עד כדי כך פשוט. 

 

מאצ'ים: 

קליבלנד מגיעה לסדרה הזו לא רק כמדורגת ראשונה והפייבוריטית המובהקת, אלא גם כקבוצת ההתקפה הטובה בליגה, מה שמעלה את השאלה "מהם הכלים של מיאמי לעצור אותם"? אם נתחיל מהג'אגרנוט ההתקפי דונובן מיצ'ל, אני חושב שאין תשובה אחת. דביון מיצ'ל הוא התשובה הקלה, אבל במפגשים קודמים לא עשה עבודה מדהימה, ואני חושב שספולסטרה ינסה לתת גם לוויגינס הזדמנות, עם כל המיסמאצ'ים האחרים שיווצרו כתוצאה מאפקט שרשרת. מיצ'ל מצידו יישען לדעתי לא מעט על פיק-אנ-רול כדי להוציא את אחד הגבוהים החוצה מהסל. מיצ'ל עובד מצויין מול דרופ, ויש לו חברים לקבוצה שיכולים רק להרוויח מהאלטרנטיבה. אחד מהם – ג'ארט אלן – סיים את העונה עם 72.4 טרו שוטינג, שזה הכי טוב בליגה לא רק השנה, אלא ב-4 השנים האחרונות. 

מתחת לסלים צפוי לנו מאצ'-אפ מעניין אף יותר. לא רק שקליבלנד ומיאמי הן 2 מהקבוצות שמציגות הרכבי 2 גבוהים קלאסיים (מובלי-אלן / אדבאיו-וור), גם אדבאיו וגם מובלי הם שחקנים שמתגאים בהגנה ורסטילית (גם הגנת טבעת וגם יכולת לצאת לפרימטר). שימו לב כבר מההתחלה אם הם ישמרו אחד את השני או יחליפו שמירות כדי לייצר יותר מרווח עבורם לכסות שטחים בשביל אחרים.

קרב המאמנים 

אנחנו הולכים לראות על הקווים בסדרה שני מאמנים ראויים מאוד למעמד. זה נראה על פניו קלאסי לנראטיב עיתונאי של עבר מול הווה: מצד אחד אריק ספולסטרה עם הרזומה של מאמן היכל‑תהילה עתידי, 17 עונות על הקווים במיאמי, שש הופעות בגמר, שתי אליפויות, ושני רק לפופוביץ' מבחינת ותק בקבוצה. מן העבר השני קני אטקינסון בעונתו הראשונה בקליבלנד, בלי המון נסיון פלייאוף, לקח קבוצה מ-48 ניצחונות בעונה שעברה ל-64 השנה, זוכה מאמן העונה של המאמנים (NBCA Coach of the year) ומועמד מוביל למאמן השנה (ספויילר הוא יזכה). בעיה אחת עם הנראטיב הזה – ספולסטרה הוא לא עבר, הוא מאוד מאוד גם ההווה. ספו הוא אולי האמן האולטימטיבי של התאמות תוך כדי סדרה, הוא לא נח על זרי הדפנה או מסרב להתפתח לסגנונות חדשים ולעקוב אחרי טרנדים בליגה. 

אטקינסון יצר בקליבלנד גרסה עדכנית של Read-and-React אה-לה פופוביץ'. הוא סומך על הצמד של גרלנד‑ומיטשל לקבל את החלטה נכונה בכל פוזשן, תוך ניצול של הקליעה סביבם. קליבלנד של אטקינסון והשיטה הזו מצליחים במשחק המתמטי – הם מקום 3 בליגה בשלשות מתוך סך הזריקות (CTG) ו-2 בליגה באחוזים (CTG). קשה לנקוב חורים בקני או בשיטה שלו השנה בקליבלנד אם לא נשתמש ב"חוסר נסיון" – הסדרה של ברוקלין נגד פילי ב-2019. 

לכן, בקרב המאמנים הזה, הסיפור הוא פחות “ספו מול אטקינסון” ויותר “ספו מול תקרת‑הכישרון של הקבוצה שלו”. לספו יש היסטוריה ארוכה של לשפר את הסיכוי של הקבוצה שלו בסדרות פלייאוף, אבל הפער פה גדול מדי. 

 

תחזית

לקליבלנד יש את השחקן הכי טוב בסדרה, ואולי 4 מתוך ה-5 הכי טובים. קבוצות לא נוטות להתגבר על פער כזה, ואתם לא צריכים אותי באמת כדי להגיד לכם שכדאי להמר על קליבלנד. האם מיאמי יכולה לגנוב משחק? כן. האם היא יכולה לגנוב שניים? אני אהיה מופתע. התחזית שלי היא כל תוצאה בספקטרום שבין סוויפ לסוויפ ג'נטלמני. 

קרא עוד