מוק דראפט סמי זליקסון
1) איי ג'יי דיבאנסה (פורוורד, 2.05, 98 קילו, פרשמן, BYU) לוושינגטון
25.5 נקודות, 6.8 ריבאונדים, 3.7 אסיסטים, 1.1 חטיפות
אין מועדון שצריך ריסט חזק יותר מוושינגטון שמתבוססת עמוק בבוץ של שנים ארוכות של ניהול מעפן והפסדים אינסופיים. אסייג ואגיד שאני חושב שפטרסון שחקן יותר טוב, אבל הסיטואציה שם דורשת שחקן קצת יותר ווקאלי שיעמוד בפרונט של האופרציה ועושה רושם שברמת האופי דיבאנצה יותר עונה לדרישות האלה.
כן אגיד שלדעתי -שהתחחילה בתור לא מבוססת על כלום חוץ מראיות נסיבתיות ותחושת בטן, אבל ככל שהזמן מתקדם צצות עוד ועוד ראיות שלשם זה יגיע בסוף – הולך להיות טרייד ביון וושינגטון ליוטה אז בהנחה ואחד כזה קורה הסיטואציה הופכת לקרובה למושלמת – קבוצה מחורבנת לגמרי שמשוועת לכוכב אמיתי שיוביל אותה החוצה מהבוץ, מאמן שאמור להיות ממש טוב וישמח לקבל הזדמנות להראות את זה סוף סוף, צוות מקצועי שראה אותך כל השנה כי אתה משחק בחצר האחורית שלהם בקולג' שהבעלים של הקבוצה הוא בוסטר בכיר שלו. מדובר במפלצת אתלטית עם משחק התקפה הרבה יותר מהוקצע ממה שהוא אמור להיות בשלב הזה של החיים שלו, כשהוא מגיע לכל משחק עם כאלה יתרונות פיזיים. בשנה שלו בקבוצה שלא היה יותר מדי מה להגיד עליו מעבר אליו הוא הראה את היכולת להיות עוגן התקפי בווליום גבוה, יכולת כמעט בלתי עצירה להגיע לטבעת במגוון דרכים, במיוחד במעבר אבל גם במשחק עומד, קליעה שהפכה מחשודה קלות לנחמדה (33% ל3 ו77% מהקו) מספיק כדי שלא תהיה עקב אכילס, ולמרות שלדעתי למרות התחזיות שהוא יהיה 3 כשיהיה גדול, לדעתי מדובר ב4 מודרני עם פוטנציאל אול אן בי איי עתידי אדום לוהט. תחשבו ג'ייסון טייטום פחות סקילד או יאניס פחות ארוך ומפלצתי. לא נגזים ונגיד שהשינוי יהיה מיידי, בטח לא במערב הקשוח מאוד, אבל עם עמוד תווך שכזה – יהיה המחיר אשר יהיה על הקפיצה של המקום האחד בדראפט – הריבילד של יוטה יתפוס צורה מהר מאוד.
2) דארן פיטרסון (גארד, 1.94, 90 קילו, פרשמן, קנזס) ליוטה
20.2 נקודות, 4.2 ריבאונדים, 1.4 חטיפות
במידה והוא הולך באמת ליוטה – אחלה סיטואציה לפיטרסון, מקום שקט וצנוע בלי יותר מדי הייפ, מסגרת קבוצתית (כשהיא משחקת ולא מנסה אקטיבית להפסיד) נחמדה מאוד, בטח התקפית, וקומבינציית המאמן/ג'י אם הכי טובה שאפשר היה לקבל מבין האפשרויות שחיכו לו. עמדה 2 שעומדת שם ריקה ומזמינה מתחת להרים של יוטה, וברמת הכדורסל הטכנית מדובר בשחקן פלוס מינוס מושלם. סייז, סקיל, אתלטיוות, קליעה, לסחבק יש הכל בארגזים. תחשבו אנתוני אדוארדס עם קליעה אוטומטית במקום גודל של שחקן פוטבול. הוא יכול להוביל כדור ולנהל התקפה, מגיע לטבעת, קולע יפה מהמיד ריינג' ומ3 עם טכניקה מהיפות שתראו, שחקן מאוד חכם בשני הצדדים של המגרש ובחור שקט ומחושב שלא תראו רץ להתלונן לשופטים או לחפור לחברים שלו לקבוצה. הכל נראה מאוד קל כשהוא עושה את זה, וזאת ברכה שהיא גם קצת קללה במקרה שלו, אבל אם כבר הוא נופל למקום שלדעתי ידע לתעל את זה לכיוון חיובי הרי שזה לגמרי אצל הארדי ואיינג'.
היות ואני מאמין שיהיה טרייד בין יוטה לוושינגטון, הסיטואציה הופכת לקצת פחות נעימה ומתאימה, אבל עדיין כר פורה בשבילו להפוך לשחקן אול אן בי איי קבוע. כן אגיד שבגלל הריקבון העמוק של וושינגטון האפשרות שהם ידלגו גם עליו היא לא מאוד מופרכת, אבל למען הסדר הטוב אשמור אותו כאן בשלב זה לפחות.
3) קמרון בוזר (פורוורד, 2.05, 118 קילו, פרשמן, דיוק) לממפיס
22.5 נקודות, 10.4 ריבאונדים, 4.1 אסיסטים, 1.4 חטיפות
מדובר בשחקן עם יכולות מדהימות, משחק התקפה עגול, חכם ויפהפה עם משחק פנים וגב לסל, ראיית משחק נהדרת, קליעה יפה מאוד ויכולת להיות עוגן התקפי בלי להיות אנוכי ולהכריח. ממש כאילו מדובר בבחור סופר חכם ומקצוען שלקח את כל היעילות והיסודות הנקיים שהיו לאבא שלו כפאוור פורוורד של שנות ה2000 ולקח את זה ל4 מודרני עם שיער הרבה הרבה יותר מוצלח. החשש היחיד איתו היה שלא מדובר באיזה אולטרה אתלט כמו דיבאנצה/ווילסון או קלעי אוטומטי כמו פיטרסון, מה שייצר את ההתווית שדבוקה לו כשחקן עם רצפה מאוד גבוהה אבל תקרה יותר נמוכה מהאחרים, אבל אם נסתמך על הקומביין המאוד מרשים שלו נבין שזה לא בהכרח חייב להיות נכון. תחשבו גרסה יותר אתלטית של דומאס סאבוניס למשל, או ג'וליוס רנדל /פאולו באנקרו יותר חכם ומן הסתם פחות פיזי/אתלטי. אם היכולות האלה היו בגוף קצת יותר ארוך או אקספלוסיבי, הייתה פה מלחמת עולם אמיתית על הבחירה הראשונה (שבגדול הוא היה מיועד אליה כתיכוניסט לפני שנתיים בערך), ובהחלט לא בלתי סביר שבסופו של דבר הוא יהיה השחקן הכי מצליח מהדראפט הזה, גם אם לא בהכרח הכוכב הכי גדול או השחקן הכי טוב (דברים שגם אליהם הוא בהחלט מועמד, חשוב לחדד). השילוב שלו עם קאוורד בשיטה שממפיס מחפשת לשחק בה יכול מהר מאוד לטעון לכתר של אליפות הליג פאס, והריבילד של ממפיס, עם מוראנט או בלעדיו מקבל פה וואחד תאוצה.
4) דריוס אייקאף (רכז, 1.88, 83 קילו, פרשמן, ארקנסו)לבולס
23.5 נקודות, 6.4 אסיסטים, 3.1 ריבאונדים
אנחנו לא באמת יודעים לאן הולך הריבילד של הבולס, אבל משהו אומר לי שהם לא הולכים לחפש את הסולידי עם הרצפה הגבוהה והתקרה הנמוכה יחסית (סליחה קאם בוזר). אייקאף הוא עוד אחד בשורה ארוכה מאוד של גארדים מלהיבים שעברו אצל ג'ון קאליפרי בדרך לקריירה ארוכה באן בי איי. מנוע על, המון אתלטיות, קליעה מאוד מאוד מאוד נקייה (44% ל3 ב6 זריקות למשחק כשאתה גם הרכז וגם משחק כ"כ מהר זה לא צחוק) ותמיכה בלתי מסויגת של המאמן האגדי שלו שטוען שכל מי שיוותר עליו יתחרט על זה, ושמדובר במתחרה האולטימטיבי. בגדול אני לא חושב שהוא טועה והתפוקה של אייקאף מדברת בעד עצמה, אבל היסטורית מכל מיני סיבות קבוצות שהסתמכו על גארדים קטנים יחסית שהיו יותר מוכווני ייצור נקודות מאשר ניהול משחק פחות הצליחו, והגארדים מהמבחר הבאמת מאוד מרשים של קאליפרי הצליחו בעיקר במקומות בהם היה סגל בנוי למופת (רוז ובוקר) או שחקן יותר טוב להישען עליו (מקסי ומארי), שני דברים שאין לשיקגו להציע כרגע, אבל השילוב עם גידי שהוא מנהל משחק גבוה מאוד שמחפש יותר למסור ובוזליס שיכול להשתמש בתשומת הלב שאייקאף מושך כדי להעלות עוד יותר את ייצור הנקודות שלו הוא מאוד מעניין, כמו גם העובדה ששלושתם כ"כ צעירים ופתאום יש אופק אופטימי לבולס, גם כי מעבר ליכולות הכדורסל הבאמת מרשימות שלו, הוא נראה כמו שחקן שיכול לנער החוצה את אבק הבינוניות התמידית מהפרנצ'ייז, גם אם זה באנרגיות בלבד ולא בהכרח בתוצאות מיידיות בשטח שכן הריבילד יקח זמן.
כן חשוב לציין שיש כבר דיבור עליו בשוק הטריידים ולא בלתי סביר ששיקגו תקבל הצעות מאוד מפתות על הבחירה הזאת, בטח אם אף אחד לא קופץ כדי לקחת אותו.
5) קיטון וואגלר (גארד, 1.95, 88 קילו, פרשמן, אילנוי) לקליפרס
17.9 נקודות, 5.1 ריבאונדים, 4.9 אסיסטים
הבור ההתקפי הפעור בעמדה 2 בחמישייה של הקליפרס (בטח בהנחה ומת'ורין לא מוארך/ממשיך לעלות מהספסל) צועק לוואגלר לבוא למלא אותו. גם כאן הפיט הקצת יותר מתאים מפיל את קאם בוזר, אבל הקליפרס מקבלים תוספת משמעותית של נעורים, סייז וכוח אש לקו האחורי.
מדובר בסקנד גארד שהוא סקורר מקצועי ביותר. לא הבחור הכי חזק או אתלטי שיש לעולם להציע, אבל מאוד מאוד מוכשר ומהוקצע, יודע להגיע לאן שהוא רוצה בין אם זה עם הכדור או בתנועה, ומחזיק באחת הקליעות היותר נקיות שתראו עם טווח מאוד מאוד רציני. בעונה האחת שלו באילנוי הוא הספיק להוביל את הקבוצה לפיינל פור מאוד מפתיע כשהוא מוביל את החבורה הבלקנית בנקודות תוך כדי שהוא מתפקד כרכז של הקבוצה וקולע בכמעט 40% ל3 ב6 זריקות למשחק. ספציפית בקליפרס השאלה הגדולה היא איך הוא יצליח להשתלב הגנתית ב3 היבטים – העובדה שזה לא בדיוק משהו שהוא נדרש לעשות עד עכשיו בחיים שלו, העובדה שהוא מאוד צעיר ומאוד רזה והעובדה שהוא אמור תיאורטית לחלוק בק קורט עם דריוס גארלד שגם הוא לא בדיוק פלא הגנתי. ברמה ההתקפית זה עובד מדהים, בין אם הוא משולב בחמישייה מיידית ומרוויח מתשומת הלב ויכולת היצירה של קוואי וגארלנד (לכשהם משחקים כמובן), או בתפקיד של מת'ורין מהספסל במידה והוא מקודם לחמישיה/לא מוארך בקיץ.
גם כאן אסתכן ואנחש שיהיו לפחות שתי קבוצות שירצו לקחת את הבחירה הזאת כדי להבטיח את הזכות לבחור את אחד מהרכזים המבטיחים שהקליפרס לא צריכים כרגע. במידה והקליפרס מצליחים לעשות טרייד דאון סביר שבו הם מקבלים עוד בחירה בנוסף לוואגלר או עוד שחקן/שניים/שלושה שיכולים לעבות להם את הרוטציה, מדובר בשיחוק אמיתי שיעזור לקליפרס לדבר חזק מאוד במערב – לפחות כל עוד קוואי עדיין שם. חשוב לציין שגם האפשרות של קם בוזר, בהנחה והם לא מעוניינים להאריך את ג'ון קולינס, בהחלט בהחלט קיימת.
6) כיילב ווילסון (פורוורד, 2.06, 105 קילו, פרשמן, צפון קרוליינה) לנטס
19.8 נקודות, 9.4 ריבאונדים, 2.7 אסיסטים, 1.5 חטיפות, 1.4 חסימות
הנטס אכלו חרא בלוטרי, אבל פה הם חבילה נחמדה של נקודות קארמה בחזרה. מדובר במפלצת אמיתית של אורך ואתלטיות (שמישהו יצטרך למדוד עם מונה גייגר כנראה) עם מנוע פורמולה 1 שלא מפסיק לעבוד. הבחור טס את המגרש, עובר שחקנים בכדרור כאילו כלום, מטרד אמיתי הגנה כי הידיים שלו בכל מקום והוא מכסה שטחים במהירות שיא ועם קצת הכוונה גופנית של התחזקות ועליה במשקל יכול להיות ריבאונדר עלית.
השאלה היחידה האמיתית לגביו היא עניין הקליעה והיא מתחלקת ל2. 1) האם היא תתפתח מעבר ל27 השלשות שהוא לקח ב24 משחקים וקלע ב25%? ו2) האם בעקבות זה הוא צריך לפתח את המשחק שלו כפורוורד כשיש לו (לפחות לדעתי) פוטנציאל להיות סנטר סמול בול ברמות הגבוהות ביותר?
הרבה משווים אותו בגלל מבנה הגוף והרבאק האתלטי שלו לקווין גארנט, למרות שיש פערי סקיל די גדולים בין השניים (לא בושה, גארנט בכל זאת מגדולי השחקנים בכל הזמנים), אבל אני באמת מאמין שלו היה יוצא שיבוט של קווין גארנט המקורי בשנת 2026, הוא היה משחק סנטר ומופיע לכל קבוצה שמחכה לו בסיוטים שלה. כמובן שהיכולת לייצר לעצמו ולהרחיב את הטווח שלו והארסנל ההתקפי שלו הם דברים חשובים שעושים את ההבדל בין שחקן טוב לסופרסטאר, אבל במקרה הספציפי הזה, עם היכולות האתלטיות הבאמת חריגות שלו, עם מספיק קליעה ויכולת כדררור שכבר יש לו, עם האחוזים הטובים שלו מהעונשין בווליום גבוה, יש פה אופציה ב' עם פוטנציאל מאוד מאוד מעניין ולנטס את כל הזמן והסבלנות שבעולם להעשיר את האורניום האולטרה איכותי שהוא קיילב ווילסון.
7) מיקל בראון (רכז, 1.92, 86 קילו, פרשמן, לואיוויל) לסקרמנטו
18.2 נקודות, 4.7 אסיסטים, 3.3 ריבאונדים, 1.2 חטיפות
עוד מקום אומלל ואפל שצריך זריקת כישרון באופן מאוד דחוף, מקבל אבן בניין חביבה לריבילד שלו. השילוב של היכולת שלו לייצר לאחרים ולעצמו הם בדיוק מה שרשם הרופא לקינגס, והוא עשוי מאוד להחיות את אווירת יום השואה שנחה על הפרנצ'ייז הזה, ויש להם את כל הזמן שבעולם לתת לו להתפתח כמו שצריך ולבנות סביבו קבוצה ראויה.
מצד אחד, בראון הוא אחלה של רכז שבעולם. ראיית משחק, חריף מאוד בפיק אנד רול, יכול להתחמם משלוש ולהתחיל להעיף, חודר ומסיים בשתי הידיים מעל מתחת וליד הטבעת, אורך טוב לעמדה (ויש מצב שהוא גם יגדל עוד קצת), אתלטיות שלמרות שהיא לא הנשק העיקרי שלו עדיין מאוד מאוד מרשימה, ומנוע שעובד כל הזמן על 200. מצד שני, ההגנה עדיין לא בכיוון למרות שהוא בהחלט מתאמץ, הקליעה שיכולה להיכנס בלי הכרה יכולה גם מאוד לאכזב לעתים יותר מדי קרובות והנטייה שלו לפזול לפעמים לכיוון היותר פלאשי בכל מה שקשור למסירות שלו יכול לגרור אותו למקום של חוסר אחריות עם הכדור ולא מעט איבודים. למזלו של בראון סקרמנטו זה ה-מקום להכיל את כל הסיטואציה ויהיו לו אור ירוק ומרחב טעות להוציא את כל כאבי הגדילה מהמערכת.
8) האנס שטיינבאך (ביגמן, 2.11, 115 קילו, פרשמן, וושינגטון) לאטלנטה
18.5 נקודות, 11.8 ריבאונדים, 1.2 חסימות
גבוה אנרגטי, חכם ואובר אצ'יבר זה מה שחסר שם בסיטואציה המאוד נחמדה באטלנטה. אפשר לשחק איתו ועם אוקונגוו ביחד במודל אוקלהומה, הוא יכול להחזיק לבד את עמדת הסנטר במידת הצורך, והשילוב שלו עם שלישיית הקו האחורי של אטלנטה נראה מאוד מאוד מבטיח.
הוא עצום, הוא נייד, הוא ריבאונדר על (הכי טוב בדראפט הזה בפער), הוא מאוד מאוד חכם, יש לו מנוע הזוי לבחור בגודל שלו, קליעה נקייה מאוד מהקו ושלשה שמתפתחת לא רע בכלל. אם השם מוכר לכם בצורה עמומה, זה כנראה בגלל שהוא שיחק נגד בן שרף ברבע הגמר של הליגה הגרמנית ב24/5 (שם היה כתיכוניסט השחקן הכי טוב של הקבוצה שלו עם ממוצע של 14 ו10, כפול מהעונה הסדירה, תמיד סימן טוב) ובאופן עקבי כל מקום שהוא שיחק בו נתן אובר אצ'יבינג מטורף, אם זו הקבוצה הנוראית של וושינגטון שהוא סחב על הגב למאזן של 16-17 שלא היה לה שום עסק להשיג או הזכיות ההיסטוריות של נבחרת הנוער הגרמנית באליפות אירופה וסגנות אליפות העולם, בשתיהן הוא היה בחמישיית הטורניר. מהשחקנים החביבים עלי בדראפט הזה כמו שאפשר לראות.
9) בריידן בריז (גארד, 1.92, 95 קילו, פרשמן, אריזונה) לדאלאס
16.4 נקודות, 4.9 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים, 1.5 חטיפות
במעבר חד בכל מה שקשור לסיטואציות, פה יש בחירה שמפגישה בין ככל הנראה השחקן עם הכי הרבה פוטנציאל על הלוח וגם קבוצה שמאוד מאוד מאוד צריכה שחקן בפרופיל הזה. סקנד גארד 3&D זה הצורך הכי בולט שיש למאבס כרגע, ובריז מספק את זה בשפע. מוכשר מאוד, מהוקצע, בנוי טוב, עם אחלה של מנוע וקליעה מאוד נקייה, שאמור לפרוח ליד שני יוצרים כמו פלאג וקיירי לכשיחזור לשחק, וגם יוכל עם הזמן לתרום כסקורר המוביל של היחידה השניה אם הכל יהיה בסדר. אמנם לא מדובר בסטופר ההגנתי החריף שעשוי להיות צורך משמעותי בקו אחורי עם קיירי, אבל בהחלט לא מדובר בשחקן שהגנה היא המלצה בשבילו. השאלה המרכזית איתו היא עניין האתלטיות, הוא לא השחקן הכי אקספלוסיבי בעולם והוא חי יותר על שליטה בגוף הדי גדול שלו וחכמה משחק בשני צידי המגרש, אבל במסגרת מה שידרש ממנו והמסגרת הקבוצתית שהוא נכנס אליה, נראה כמו בחירה סולידית מאוד עם סיכויי הצלחה גבוהים למדי, בטח בתפקיד שאליו הוא מיועד.
10) קינגסטון פלמינגס(רכז, 1.90, 80 קילו, פרשמן, יוסטון) למילווקי
16.1 נקודות, 5.2 אסיסטים, 4.1 ריבאונדים, 1.5 חטיפות
גם פה, השילוב של המהירות, היכולת לנהל משחק ולייצר נקודות מאוד מאוד נחוץ במילווקי, בטח אם אנחנו מכוונים ליום שאחרי יאניס. הרבה מהדברים שאמרתי על אייקאף אפשר גם להגיד על פלמינגס. גם פה מדובר בשחקן אולטרה אקספלוסיבי, מאוד זריז ומסיים חזק מאוד באיזור הטבעת, עמוס באנרגיות ומאסטר של אחד על אחד שמשחק עם הראש למעלה ורואה מצוין את המשחק. הקליעה לעומת זאת הרבה פחות מבטיחה, גם ברמת האחוזים, וגם ברמת הווליום. כמובן שכמו כמעט כל פרשמן אחר, בטח כשמדובר בגארד, היכולת להתמודד פיזית עם הקולגות שלו ברמה הבאה וההגנה הן בסימן שאלה גדול מאוד, אבל אחרי שאמרנו את זה, חשוב להדגיש שכן יש לבחור, לפחות אם נסתמך על השנה שלו בקולג', יכולות מנהיגות ואנרגיות חיוביות שהבאקס צריכים בוודאות.
11) יאקסל לנדנבורג (פורוורד, 2.05, 110 קילו, סיניור, מישיגן) לגולדן סטייט
15.1 נקודות, 6.8 ריבאונדים, 3.2 אסיסטים, 1.2 חסימות, 1.1 חטיפות
אחלה של שחקן יאקסל, שאני אישית מאוד אוהב. גודל אידיאלי לקומבו פורוורד, בחור גדול ועבה שזז מצוין, לא האתלט הכי גדול שנראה בחיינו, אבל המון סקיל, מאוד מהוקצע, כדרור וקוארדינציה יפים מאוד שמתורגמים ביחד עם הכוח שלו ליכולת חדירה מעולה, קלעי לא רע בכלל, נותן את התחת בהגנה ובריבאונד, אחד השחקנים היותר טובים במכללות השנה בכל מה שקשור להגנת חילופים, יודע לקחת על עצמו וגם לתת למשחק להגיע אליו, מנוסה מאוד – הגיע מהתחתית של התחתית כשחקן קולג'ים שאף אחד לא ממש שמע עליו, לקולג' דיוויז'ן 1 קטן שהוא היה הכוכב שלו במשך שנתיים ועד להובלה של של מישיגן לזכייה דומיננטית בטורניר הNCAA (כשהוא לרוב שומר על הכוכבים של היריבות למרות שסחב פציעה לא פשוטה) תוך כדי שהוא נבחר לשחקן השנה ולחמישיית ההגנה של השנה בקונפרנס שלו.
אז מה הבעיות בעצם? ובכן, קודם כל מדובר בשחקן שעשה 5 שנים של מכללות, מה שאומר שעד תחילת העונה הוא כבר יהיה בן 24, גיל שבו שחקנים שנבחרים גבוה בד"כ כבר מקבלים את החוזה השני שלהם. התקרה שלו אמנם לא מהגבוהות (למרות שאסייג ואגיד שסחבק עשה צחוק מכל ההערכות על לאן הוא הולך שהיו לגביו עד היום, מעטות ככל שיהיו, אז יכול להיות שגם זאת תגרום למי שכתב אותה להיראות כמו ליצן בעוד כמה שנים) והרצפה מאוד מאוד גבוהה, מה שמוביל אותו לפיל שבחדר, עניין הסיטואציה. אם גולדן סטייט של סוף העשור הקודם/תחילת העשור הנוכחי הייתה על השעון בבחירה הזאת והוא היה זמין, זאת הייתה בחירה של 100/100. לקבוצה טובה עם שאיפות יש את היכולת והזכות ההגיונית לבחור בשחקן כזה, לדעת שאפשר לסמוך עליו ותוך שנתיים מקס' להפוך אותו לשחקן חמישייה שתורם לך ברגעים הכי חשובים. גולדן סטייט ההיא לא איתנו כבר תקופה, אבל היות והם עדיין חושבים שהם מרחק מהלך או שניים מלהיות קונטנדרים, זאת בחירה כמעט מתבקשת.
12) אדאי מארה (סנטר, 2.18, 115 קילו, ג'וניור, מישיגן) לאוקלהומה
12.1 נקודות, 6.8 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים, 2.6 חסימות
מבחינת השחקן, אמנם מדובר בג'מבו סנטר עם אחלה ידיים, המון חכמת משחק, יכולת מסירה נחמדה מאוד וכמובן סייז ואורך שסותם את הצבע בצורה מאוד יעילה. כן חשוב לזכור שלרוב שחקנים בגדול הזה לא יכולים להישאר יותר מדי דקות על המגרש, ואם מארה הצליח בעונה האחת הטובה שלו במכללות (עוד ניגע בזה) להיות על המגרש 60% מהדקות שהיו זמינות לו, במהירות, בריווח ובחוקי ההגנה של האן בי איי המספר הזה נראה כמו פסגה לא ריאלית במיוחד בשבילו. עכשיו, הקונספט של ביג מן אולטרה גבוה שיכול לתת תפוקה אינטנסיבית למספר מוגבל של דקות הוא לא משהו חדש והוא גם לא בהכרח דבר רע, אבל לדעתי זה משהו שיש לו זכות קיום רק בקבוצה טובה. אולקהומה יכולה לקחת שחקן כזה ולהרגיש שזאת בחירה מוצדקת, גם כי היא יכולה להרשות לעצמה צעצוע כזה יקר כרגע, אפילו כשאנחנו לא בטוחים שהוא מוכן (היה עליו המון הייפ כשחקן נוער והוא עבר שנתיים קשוחות מאוד בucla לפני שהגיע לנחלה במישיגן). במידה והוא לא שם עדיין, לאוקלהומה אין בעיה עם זה כי גם ככה אין לה כנראה מקום ברוטציה בשבילו (או בשביל כל רוקי אחר לצורך העניין (מתוך 10 בחירות סיבוב ראשון שאוקלהומה עשתה בעשור הזה רק 4 עדיין בקבוצה ו2 האחרונים שהם בחרו שיחקו ביחד 160 דקות בשנתיים האחרונות, כל אחד והסיבות שלו). במידה והוא יכול לתת 10-15 דקות איכותיות, אפילו אם זה רק בעונה הרגילה, זה רווח נקי לאוקלהומה.
כן אגיד שאני חושב שאוקלהומה תנסה להעביר את שתי הבחירות שלה בשביל עלייה משמעותית השנה.
13) נייט אמנט (ווינג, 2.07, 95 קילו, פרשמן, טנסי) למיאמי
16.7 נקודות, 6.3 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים, חטיפה
לפני שנה בערך המחשבה שנייט אמנט יהיה זמין בבחירה ה13 הייתה די מגוחכת. סבחק דורג 4-5 בכל דירוגי התיכונים המשמעותיים ונראה היה כמו הטופ של הדרג השני בדראפט הזה, אבל אליפות עולם לנוער די חלשה שלו, ביחד עם עונה סבירה-אך-לא-מה-שציפו-ממנו בטנסי והמנייה שלו בצניחה מתמשכת. מצד אחד מדובר בגדול בגארד בגובה 2.08, עם אחלה קוארדינציה, זריזות וידיים טובות מאוד. מצד שני, הוא לא בדיוק השחקן הכי יוצר שיש, הקליעה ובחירת הזריקות יכלו להיות טובות יותר, לא מדובר באתלט הכי אקספלוסיבי בעולם, וכל החולשות היחסיות האלה נחשפו לא מעט במהלך העונה הזאת.
בשיחות סגורות של הthink tank שלנו אמנט הוא פוטנציאל הבאסט הכי גדול שהצלחנו לנחות עליו בלוטרי הזה (בהנחה והוא בכלל יבחר בלוטרי) אבל יש סיכוי לא רע בכלל שהמקסימום אפסייד הזה שקבוצות מחפשות כל הזמן יושב באמת אצל אמנט, וגם אם לא, האפשרות שהם ילמדו אותו את השיטה שלהם עם הכלים הפיזיים שלו ויכניסו בו קצת היט קאלצ'ר, יש פה פוטנציאל לשחקן מועיל גם אם לא יהיה הכוכב שאמרו לנו שהוא יהיה בתיכון. גם במידה ומדובר בבאסט מוחלט, מיאמי שהיא יעד פוטנציאלי לכל כוכב ממורמר תוכל בקלות לרתום אותו לחבילה תמורת האחד הזה הבא.
14) לבארון פיילון(רכז, 1.90, 82 קילו, סופמור, אלבמה) לשארלוט
22 נקודות, 5 אסיסטים, 3.5 ריבאונדים, 1.2 חטיפות
רכז סקורר זריז מאוד עם אחלה עבודת רגליים, קליעה יותר נקייה ממה שמגיע בדרך כלל עם שחקנים בפרופיל הזה (50/40/80 השנה באלבמה) ומוטת ידיים של 2 מטר. קיבל החלטה נהדרת להמשיך עוד שנה במכללות וממש פרץ השנה, יחד עם זה שקיבל את המפתחות של הקבוצה אחרי שהגארדים המובילים האחרים סיימו את דרכם. למרות שלא מדובר בשחקן סופר אתלטית שמוריד דאנקים מהדהדים על הראשים של היריבים שלו, הוא כן מגיע לא מעט לטבעת ומסיים יפה מאוד בסביבה שלה, גם אם לא מעליה. ספציפית לעמדה עם ההיסטוריה שיש לשחקנים כאלה, זה דווקא דבר טוב לדעתי – מפחית סיכון לפציעות וזה לא יהיה אלמנט שילך לאיבוד עם השנים. עבודת הרגליים ההתקפית שלו והזריזות הם באמת ברמה מאוד גבוהה, ויכול להיות שמתחבא שם איזה לו וויליאמס/ג'מאל קרופורד עתידי. ההגנה שלו בעייתית, הרבה בגלל מבנה הגוף הרזה שלו שלא כ"כ הצליח להתקדם למרות השנה אקסטרה באלבמה, והתפקיד של קובי ווייט – בהנחה הדי סבירה שהוא יהיה יקר מדי לשארלוט או ירצה ללכת לקבוצה טובה יותר – יושב שם ומחכה לו.
15) כריס סנאק (סנטר, 2.08, 110 קילו, פרשמן, יוסטון) לבולס
9.5 נקודות, 7.9 ריבאונדים
אחרי שהבולס סידרו לעצמם שלישיית קו אחורי מלהיבה ומעניינת אפשר להתחיל לעבוד גם על הצד השני של המגרש. מדובר בסנטר מודרני שיודע גם להיות סותם צבע ארוך בהגנה, וגם לרווח יפה את המגרש ולשחק קצת עם הפנים לסל בהתקפה. למרות שביוסטון הוא פחות היה מופקד על החלק ההגנתי של העניין והשאיר את החסימות והחטיפות לחבר שלו לקו הקדמי, הפוטנציאל ההגנתי הראה לא מעט ניצוצות ועם האורך והכלים הפיזיים שלו הוא יכול מאוד להיות החתיכה החסרה בפאזל החדש של הבולס. אני לא רואה אותו הופך ל4 באן בי איי, וכן הוא קצת קטן בהשוואה למפלצות שיש בליגה בימינו, אבל היכולת שלו לעמוד בפני עצמו בחילופים, עם האנרגיות האקטיביות מוטת הידיים והאתלטיות שלו לגמרי מפצים על זה והמסגרת שלו בהחלט בהחלט יכולה להכיל עוד כמות יפה של מסה.
כמובן שצריך לראות איך תהיה ההגנה שלו על הטבעת ברמה הבאה, משהו שאין לו עדיין רקורד מוכח של לעשות (אם כי אפשר לתת לשיטה של יוסטון וליכולת שלו להחליף על גארדים חלק משמעותי מזה) והוא לא מגיע קרוב למספיק לקו (זריקה וחצי למשחק ב60%), אבל הפוטנציאל, בטח בקבוצה עם שחקנים חכמים ושני מנהלי משחק מאוד מוכשרים, מאוד מעניין שם.
16) דילו סוואין (ווינג, 2, 95 קילו, ג'וניור, טקסס) לממפיס
17.3 נקודות, 7.5 ריבאונדים, 3.6 אסיסטים, 1.5 חטיפות
בצד החיובי מדובר באתלט על בגובה 2 מטר לגיטימיים (בלי נעליים) עם מוטת ידיים של 2.08 שכמו שאמרנו בבחירה השלישית, משתלב מדהים בשיטה שממפיס מחפשת לעצמה. מדובר גם בבחור בן 21 שיש לו קצת ניסיון ויכול, לפחות בנישה של הגנה ותנועה בלי כדור יוכל לשחקן ולתרום במיידי.
הקליעה שלו חשודה מאוד בימים הכי טובים שלה (למרות שהשתפרה באופן עקבי ומרשים בכל שנה שלו במכללות מ15 בעונה הראשונה ל34.4 באחרונה, אפילו שזה על מעט זריקות) והארסנל ההתקפי שלו בכללי לא מדהים כרגע, אבל בממפיס הזאת הוא גם לא יצטרך להשתמש ביותר מדי ממנו, גם יהיה לו זמן להתפתח כמו שצריך, וההזדמנויות לעשות נקודות קלות במגרש הפתוח יהיו שם בארגזים. יש מצב שממפיס יחפשו קצת יותר אפסייד בבחירה יחסית גבוהה שכזו, אבל היות ויש להם ארגז שלם של בחירות שמחכה להם, הם יכולים להרשות לעצמם להשקיע בשחקן כזה, שכידוע לא יכולים להיות לך יותר מדי ממנו.
17) קארים לופז (ווינג, 2.06, 100 קילו, ניו זילנד ברייקרס) אוקלהומה
11.9 נקודות, 6.1 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים, 1.2 חטיפות, 1 חסימות
אני אהיה הראשון להודות בתור חובב גדול של הליגה האוסטרלית והכדורסל המופרע שמשחקים שם שלא חשבתי שיש שחקן אן בי איי בתוך קארים לופז הנוכחי. הקליעה חשודה, הוא לא ממש הצליח ליצור יותר מדי התקפה לעצמו למרות היתרונות הפיזיים שלו ביחס לחברים של באוסטרליה, ולמרות שבניגוד להרבה צעירים שמגיעים לליגה הזאת הוא שיחק די הרבה, עדיין הקבוצה לא הייתה טובה במיוחד והוא לא מאוד בלט. מצד שני, עם הנתונים הפיזיים שלו – גובה לגיטימי בלי נעליים, משקל טוב עם מבנה גוף חזק ומוטת ידיים של 2.12 – קשה להתווכח, כמו גם עם היכולת שלו לקרוץ לשוק המקסיקני שמתחיל לא כ"כ רחוק מאיפה שאוקלהומה נגמרת. לת'אנדר, שוב בהנחה והם באמת ישתמשו בבחירות שלהם איך שהן, יש את היכולת להכיל את עקומת הלמידה שלו, עם הסייז והמנוע שלו הוא לגמרי יכול ללמוד את השיטה שלהם ולהיות לכל הפחות טרוריסט הגנתי ובמגרש הפתוח.
18) קואה פיט (פורוורד, 2.04, 110 קילו, פרשמן, אריזונה) לשארלוט
14.1 נקודות, 5.6 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים.
בגדול לקואה פיט יש בעיה אחת ויחידה שדרדרה אותו בדירוג אותו התחיל כתיכוניסט בטופ 5, הקליעה. סחבק פשוט לא זורק מרחוק. מעבר לזה מדובר בשחקן פשוט מצוין, גדול חזק ואתלטי (כיאה לבן של אופנסיב ליינמן עם 9 שנות NFL שאח שלו תאקל טוב מאוד בNFL כבר 11 שנים), שחקן מאוד חכם שמודע למגבלות שלו ויודע למצוא את המקום שלו בהתקפה והוא גם שחקן הגנה לא רע בכלל. מדובר גם בווינר מוכח שהצליח בכל מסגרת שהיה בה והפסיד (לא לתפוס אותי במילה פה) מספר חד ספרתי של משחקים לאורך כל החיים שלו – כולל שתי מדליות זהב באליפות העולם לנוער, אחת מהן כשהוא בן 15 – בדיוק האופי והמיינדסט שארגון לא מאוד מוצלח כמו שארלוט צריך. יכול להיות במיידי אחלה מנהיג ליחידה השנייה שלהם, ובהתאם לאיך שהעניינים שם יתקדמו יכול בהחלט להשתלב בחמישייה בעתיד.
19) הנרי וסאר (סנטר, 2.11, 103 קילו, ג'וניור, צפון קרוליינה) לטורונטו
17 נקודות, 8.7 ריבאונדים, 2.1 אסיסטים, 1.2 חסימות
הצורך הכי מיידי של טורונטו הוא בקו הקדמי, יאקוב פרטל לא תורם מספיק ביחס לחוזה העצום שלו, את סנדרו לא בטוח שיהיה להם כסף להאריך, וסנטר במימדים האלה עם האנרגיות האלה שלוקח 3 שלשות למשחק ותופר אותן ב42 אחוז הוא אחלה פתרון לבעיה הזאת. מדובר גם בבחור בן 21 עם 4 שנות קולג'ים מאחוריו (אחת מהן הוא לא שיחק אבל עדיין) שמגיע מוכן פיזית ומנטלית לתרום מיד לקבוצה שמרגישה שהיא נכנסת לשלב הלנצח עכשיו שלה.
20)קמרון קאר (גארד, 1.95, 90 קילו, ג'וניור, ביילור) לספרס
18.9 נקודות, 5.8 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים, 1.3 חסימות.
עם מוטת ידיים של 2.13 וקליעה שהתפתחה ל37 אחוז על 6 זריקות למשחק, קאר ישתלב מצוין בגלריית השדים של סן אנטוניו. שחקן אול אראונד עם 3 שנות ניסיון שיהיה בן 22 כשהליגה תתחיל, בחירה קלה מאוד לסן אנטוניו אם כי לא מן הנמנע שיבחר יותר גבוה. על פניו מדובר בבחירה סן אנטוניו-אית קלאסית. שחקן ארוך אתלטי וחכם שמגיע עם מספיק ניסיון ויכולת כדי לתרום בדיוק במקומות שהספרס צריכים. אם באמת יהיה זמין פה, מה שלא בטוח בכלל לדעתי, זאת בחירה קלה מאוד.
21) מליק תומאס (גארד, 1.91, 80 קילו, פרשמן, ארקנסו) לדטרויט
15.6 נקודות, 3.8 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים, 1.5 חטיפות.
סקורר מאוד מהוקצע בשלושת שלבי ההתקפה, קליעה נקייה מאוד מבחוץ (41% על 5.5 זריקות למשחק), שחקן מאוד חכם שיודע איך לתקוף הגנות, יכול להגיע לטבעת עם זריזות וחתוליות וגם יכול לנהל קצת משחק כגארד שני. מתאים מאוד לפתור את החיים הקשים שיש לדטרויט בעמדה 2 כבר כמה שנים, ובמקרה הפחות מוצלח לכל הפחות יפתור להם את עניין הסקורינג מהספסל.
יש שתי שאלות עיקריות איתו, האם הוא בכלל מתכוון לצאת לדראפט הקרוב ואיך הוא יתמודד הגנתית בליגה ו/או בפלייאוף שבו דטרויט מכוונת להגיע הכי רחוק שאפשר. היות וגם דטרויט רואה בעצמה בצדק כקונטנדרית, יש סבירות מאוד גבוהה שהבחירה הזאת תסופסר בתמורה לוטרן, אבל כן אגיד שיש ספציפית לדטרויט דרכים להחביא אותו הגנתית לפחות בהתחלה, ומרגיש לי שהוא זריקה נחמדה של החומר שדטרויט מאוד מאוד צריכה.
22) כריסטיאן אנדרסון (רכז, 1.85, 80 קילו, סופמור, טקסס טק) לפילדלפיה
18.5 נקודות, 7.4 אסיסטים, 3.6 ריבאונדים, 1.5 חטיפות
לסיקסרס אין רכז מחליף בסגל, ובעולם שבו מקסי הוא ה-כוכב שלהם זה מצב שלא יכול לקרות, וראינו לאן כמות הדקות המטורפת שהוא שיחק השנה הביאה אותו בפלייאוף. אנדרסון הוא גארד אול אראונד התקפי אמיתי שלא נותן למימדים הדי צנועים שלו להטריד אותו. מדובר במנהל משחק מעולה שהראה כולת להגיע לטבעת ואפילו לסיים מעליה, קלעי אוטומטי שזרק 8 שלשות למשחק השנה ב41.5% – נתון מאוד מרשים כשזוכרים שהוא מוביל הכדור העיקרי של הקבוצה שלו וזורק לא מעט מכדרור – והכל מגיע בחבילה של שחקן חכם מאוד עם לא מעט ניסיון בינלאומי בדמות 4 טורנירים עם נבחרות הגילאים של גרמניה (4 פודיומים, שלושה גמרים ושלוש בחירות לחמישיית הטורניר כולל באליפות העולם לנוער שם הקדים את מיקל בראון) שאם היה גבוה ב10 ס"מ לדעתי היה בחירת לוטרי גבוהה מאוד. ישנן שאלות לגבי ההתמודדות ההגנתית שלו בליגה (כמו עם כל רוקי, בטח במימדים האלה) והאם הוא משתלב בחמישייה עם שני הגארדים המובילים של הסיקסרז (לדעתי יש שם פוטנציאל סמול בול אולטרה מהיר ואולטרה מגניב) אבל בהתחשב בצורך המיידי של הסיקסרז לשחרר קצת מהדקות של מקסי, זה הכי טוב שאפשר להשיג בשלב הזה ככל הנראה.
23) בנט סטריץ (רכז, 1.88, 83 קילו, סיניור, איווה) לאטלנטה
19.8 נקודות, 4.4 אסיסטים, 1.4 חטיפות
היום והסגל של אטלנטה עתיר נכסים וגם הם רואים את עצמם ככשירים להתחיל לדבר חזק בפלייאוף, הם יכולים להרשות לעצמם לתת מענה לצורך המיידי היחיד שעוד נשאר להם שהוא עמדת הרכז המחליף. סטריץ הגיע מלמטה אחרי 3 שנים בדיוויז'ן 2, לוחם אמיתי שמחפה על היעדר אתלטיות משמעותית עם המון חכמת משחק ובעיקר המון המון הטעיות שעוזרות לו לייצר התקפה, לעצמו ולחברים שלו לקבוצה. עם הסייז והאתלטיות של אטלנטה הם יותר מיכולים לחפות עליו הגנתית, ו10-15 דקות איכותיות של ניהול משחק חכם + שדרוג משמעותי בקליעה בהשוואה לרכז הפותח שלהם, אטלנטה לגמרי יכולה לקחת את הסיכון פה.
24) אייזיאה אוונס (1.95, גארד, 82 קילו, סופמור, דיוק) לניקס
15 נקודות, 3.2 ריבאונדים
לקבוצה טובה כמו הניקס תמיד יש מקום לשחקן 3&D עם מוטת ידיים של 2.05, אבל במקרה של אוונס מדובר בשחקן שהיה כוכב על בתיכונים ויש לו – לפחות פוטנציאלית – יכולת לתרום בעוד אספקטים, כך שיוצא שהוא גם בחירת אפסייד בנוסף לנישה שהוא יכול בכיף למלא בספסל קצת נמוך של הניקס. סחבק קלע 36% ב7.5 זריקות למשחק – לא הנתון הכי מרשים בעולם על הנייר, אבל כשרואים את הטווחים שהוא הרים מהם אפשר להבין קצת את הירידה מ41.5% בעונה הקודמת- ויכול להיות כאב ראש אמיתי להגנות בריווח של האן בי איי.
25) ג'יידן קווינטנס (סנטר, 2.06, 110 קילו, סופמור, קנטאקי) ללייקרס
5 נקודות, 5 ריבאונדים, 0.8 חסימות
הצורך הכי דחוף של הלייקרס – בהנחה ואין להם איך לשלוף איזה טרייד שלא ראינו מגיע – זה ביגמן שיכול לתת מטרייה אווירית בהגנה ומטרה ללובים בהתקפה. את שני הדברים האלה סחבק עם מוטת ידיים של מעל 2.20 ויכולת אתלטית באמת יוצאת דופן עם שילוב של ניתור ועבודת רגליים זריזה, יכול לספק בארגזים. הסיבה שהוא בכלל זמין פה היא שילוב של הצולבת שתפסה אותו 4 משחקים ו66 דקות משחק לתוך העונה, והעובדה שמדובר בקלעי עונשין מחריד שקלע מתחת ל50 אחוז בעונה המלאה היחידה שלו, שנחשבה לטובה מאוד. הפוטנציאל האתלטי וסט היכולות ההגנתי המאוד מרשים שלו נחוצים מאוד ללייקרס, כל השאר נותן לו גם פוטנציאל באסט לא קטן.
26) טונדה יוסופו (ווינג, 1.95, 100 קילו, פרשמן, ביילור) לדנבר
17.8 נקודות, 5.9 ריבאונדים, 2 חטיפות
לשיטה של דנבר יוסופו הוא חלום. מאוד מאוד זריז, עם ידיים ארוכות (2.08) והמון אקספלוסיביות, הוא יכול בקלות להיות החותך המועדף החדש של יוקיץ'. כנ"ל לגבי היכולת ההגנתית המצוינת שלו, שכמו שראינו בפלייאוף האחרון, מאוד מאוד מאוד נחוצה לדנבר הנוכחית, בטח אם תאבד אפ פייטון ווטסון בקיץ. אם הוא יצליח לפתח קליעה סבירה ואמינה – כרגע הוא לא שם עם 29% ל3, אבל הוא כן זורק 5 זריקות למשחק וכן קלע ב75 אחוז מהקו, אז השיפור ניכר, הוא לא מפחד מהשלשה והקליעה לא שבורה – זאת תוספת כוח מאוד משמעותית לדנבר, שכן למרות שהוא פרשמן הוא גם בן 20 ומוכן פיזית לליגה. אם הקליעה לא תגיע לאן שהיא צריכה להגיע עדיין מדובר בשחקן יחידה שניה מעולה עם המון אנרגיות, בחירה די בטוחה בסה"כ.
27) בוסטון – ג'ושוע ג'פרסון ( פורוורד, 2.04, 112 קילו, סיניור, אייווה סטייט)
16.4 נקודות, 7.4 ריבאונדים, 4.8 אסיסטים, 1.5 חטיפות
היסטורית בוסטון לא נותנת יותר מדי הזדמנויות לרוקיז, אבל אחד שעשה 4 שנות מכללות ויהיה בן 23 כשהעונה תתחיל עשוי לקבל קצת יותר צ'אנסים. מדובר בשחקן מאוד מאוד חכם ומהוקצע, מאסטר בניהול משחק מהטופ אוף דה קי, כולל תפעול פיק אנד רול נהדר עם יכולת מסירה יוצאת דופן, קליעה סולידית וכל מה שחסר לו ברמה האתלטית – מה שבהחלט יכול להיות בעייתי בכל מה שקשור להגנה, למרות שגם שם הוא יותר טוב ממה שהוא אמור להיות – מכוסה פעמיים ע"י מה שיש לו בתוך הגולגולת – כיאה לבן של שחקן קו התקפה שאפילו שיחק קצת בNFL. כנראה אין שם שחקן חמישייה עתידי, בטח לא לקבוצה טובה כמו בוסטון, אבל היחידה השנייה של בוסטון, יכולה להרוויח המון ממנו.
28) אוטגה אווה (גארד, 1.93, 98 קילו, סיניור, קנטאקי) למינסוטה
18.6 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 2.7 אסיסטים, 1.8 חטיפות
עוד קבוצה שלא אוהבת לתת לרוקיז לשחק ואולי תשנה את דעתה כשמדובר בסיניור שיחגוג 23 יומיים לפני הדראפט. אוטגה הוא חיית משחק, מאוד מאוד אקטיבי, פייטר, חזק מאוד הגנתית ויודע להשיג את הנקודות שלו בעיקר בחדירות עם סיומת מאוד חזקה, במגרש הפתוח ואחרי לחץ בהגנה. הוא לא בדיוק הרכז הקלאסי שמינסוטה צריכה בהיעדר דונטה לפחות לעונה הקרובה, אבל הוא כן יכול להיות מוביל כדור שני משלים נחמד מאוד, ואם הקליעה תתאזן עוד קצת הוא יכול להיות נכס אמיתי למינסוטה, שזהותית הוא מתאים לה בצורה מושלמת עם הקשיחות והמנוע שלו.
פאן פקט – אם יבחר בסיבוב הראשון הוא ואחיו (שחקן קו הגנה בוושינגטון) יהיה צמד האחים השני שנבחר בסיבוב הראשון של הדראפט בליגות אמריקאיות בכירות אחרי ג'יילן טייסון ואח שלו ג'ורדין שנבחר 8 בדראפט האחרון של הnfl.
29) מורז ג'ונסון (פורוורד/סנטר 2.06, 115 קילו, סופמור, מישיגן) לקליבלנד
13.1 נקודות, 7.8 ריבאונדים, 1.1 חסימות
קליבלנד תצטרך עיבוי לקו הקדמי שלה ככה או ככה, בין אם תחליט להמשיך הלאה מג'ארט אלן או לא, ואלוף המכללות הטרי שהראה אחלה יכולת לשחק את שני התפקידים בקו של שני גבוהים אמור להתאים לה כמו כפפה.
מורז לא זרק הרבה שלשות בשנתיים שלו במכללות, אבל הוא קלעי עונשין מצוין שהראה יד מאוד מעניינת בקומביין, ביחד עם נתונים אתלטיים יוצאי דופן בעיקר בכל מה שקשור למהירות וזריזות. שילוב שלו עם מובלי יכול מאוד להחמיא לשניהם וליצור דואו הגנתי אלים ביותר שיכול לכסות את כל המגרש ולהחליף על הכל.
30) טאריס ריד (סנטר, 2.07, 120 קילו, סיניור, קונטיקט) לדאלאס
14.7 נקודות, 9 ריבאונדים, 2.3 אסיסטים, 2 חסימות
הסנטר של יוקון התפוצץ בטורניר המכללות עם כמעט 20 ו13 למשחק, הוא נמדד ממש טוב בקומביין עם מוטת ידיים של 2.20 ולמרות שהוא סנטר אולד סקול שלא משחק בחוץ יותר מדי, הוא כ"כ גדול וחזק בשני צידי המגרש והוא יעשה חיים קלים (או קשים, תלוי לאן זה הולך) למאבס עם ההחלטה לגבי המשך ההתקשרות עם דרק לייבלי. כמובן שהגיל (23 בתחילת הליגה) והאחוזים מהקו (60) לא יקלו עליו בדראפט הנוכחי, אך לא מן הנמנע שיבחר יותר גבוה אצל אחת הקבוצות בסוף הסיבוב שמחפשות גבוה בסגנון הזה.
קרא עוד
