בקושי הספקנו לעכל את האליפות של הניקס, וכבר קיץ עמוס ומשוגע מביא אותנו לקו הזינוק של עונת 2026/27.

האם נראה אלופה תשיעית בתשע שנים? האם דני אבדיה ימשיך את נסיקת האולסטאר שלו? ואיזה רוקי יפרוץ ראשון מתוך השנתון החדש והמבטיח?

פרויקט "קבוצה ביום" של הכדור הכתום חוזר לעשות לכם סדר בבלאגן. יום יום, קבוצה קבוצה. עד לטיפ אוף!

לכל הטורים:  https://orangeball.co.il/pre26index/ 

 

הקבוצה היום: לוס אנג'לס קליפרס

נשארו: קאם כריסטי, דרק ג'ונס ג'וניור, קריס דאן, ברוק לופז, דאריוס גארלנד, קובי סאנדרס, ג'ורדן מילר, בראדלי ביל, אייזיה ג'קסון.

עזבו: ניקולה באטום (פרש), קוואי לנארד (טרייד, טורונטו), בן מאת'ורין (חופשי מוגבל, חתם בניו אורלינס והקליפרס לא השוו), ג'ון קולינס (טרייד, דטרויט), בוגדן בוגדנוביץ' (חופשי, דנבר)

הגיעו: רוי האצ'ימורה (חופשי, לייקרס), יוקי קוואמרה (חוזה למחנה האימונים, חופשי משיקאגו), מקס שטרוס (טרייד, קליבלנד), ברנדון אינגרם וגריידי דיק (טרייד, טורונטו), קיטון ווגלר (דראפט)

מתנדנדים: יוקי קוואמרה על חוזה למחנה האימונים. לורנס פרנק הורחק לחצי שנה מהקבוצה והעונש שלו הופחת כי הוא הלשין על הבעלים שהורחק לשנה, אז לא הייתי מצפה שיהיה בעמדה לקבל החלטות בקיץ הבא.

מאמן: טיירון לו החליף את דוק ריברס לפני עונת 2020/21 ונהנה מכל שניה מאז

חמישייה: דריוס גארלנד, קיטון ווגלר\קריס דאן, ברנדון אינגרם (כשיחזור מפציעה. עד אז זה כנראה יהיה אחד מבין שטרוס, דיק או ג'ונס ג'וניור), רוי האצ'ימורה, ברוק לופז  בן ה-39.5 הוא הסנטר הבכיר – והיחיד! – בקבוצה.

ספסל: דאן\ווגלר, בראדלי ביל, קובי סאנדרס, דרק ג'ונס ג'וניור, גריידי דיק, מקס שטרוס, אייזיה ג'קסון (אוקיי, הנה הסנטר השני)

המהלכים הגדולים של עונת 2025/26:

לא יודע אם גדול. כן משמעותי

אז מה היה לנו שם?

הקליפרס הגיעו לפתיחת העונה הקודמת ממש אחרי שפרשת קוואי ואספיריישן עלתה לכותרות הודות לזוכה פרס פוליצר פאבלו טורה. נדמה היה שמהצל של הפרשה הזו יהיה לקליפרס קשה להמלט. חייבים לתת להם קרדיט על הניסיון. זה התחיל עוד בשבועות הראשונים של העונה בהם הם הרחיקו מהקבוצה את כריס פול, הסמל הגדול ביותר בתולדות המועדון, בפרק מביך נוסף בתולדות "לורנס פרנק מסתכסך עם כוכבים". המשיך עם דרישות הטרייד של ג'יימס הארדן – כמו שקורה כל פעם שהוא מגיע לעונת חוזה. בשלב הזה הקליפרס הבינו שהם נמצאים בסוג של מבוי סתום, העבירו את הסנטר היעיל שלהם איביצה זובאץ' לאינדיאנה עבור בחירת דראפט מוגנת וחלקי חילוף ואחרי שגם ג'יימס הארדן מצא בית חדש – בקלילנד, עבור דאריוס גארלנד – המשך העונה עבר בשקט יחסי. קוואי, מצידו, סיפק את הכדורסל הטוב ביותר שלו כנראה מאז העונה הראשונה עם הקליפרס, אבל גם זה לא ממש הספיק. הקליפרס הגיעו למקום התשיעי בבית המערבי, הפסידו במשחק צמוד לסטף והווריורס ונשלחו הביתה, כשתוצאות חקירת הליגה עדיין לא פורסמו.

קיץ חם

בשלב מוקדם יחסית של הקיץ היה ברור שהרומן בין הקליפרס וקוואי לנארד הגיע לסיומו. קוואי נכנס לעונה האחרונה של החוזה שלו – החלק שלו שמעל השולחן, לפחות – והודיע שהוא יחתום על הארכת חוזה באחת משתי קבוצות בלבד: טורונטו והספרס. שתי התחנות בהן הוא לקח אליפות. הקליפרס והראפטורס הגיעו לסיכום על עסקה של קוואי לטורונטו בתמורה לברנדון אינגרם, גריידי דיק ובחירות – רק שאז הליגה הזהירה את הראפטורס שהיא עדיין לא מיצתה את החקירה על החוזים בין הספונסריות של הקליפרס לקוואי ושקוואי עשוי לצאת עם עונש, מה שעיכב את ההוצאה לפועל של העסקה.

ככל שהחקירה התארכה גבר חוסר השקט סביב הקבוצה. במהלך הקיץ יצאה כתבה גדולה ב-ESPN שבה נטען שהליגה לא מצאה ראיות להעברת כספים באופן לא חוקי מהבעלים לקוואי. בקליפרס מיהרו לחגוג את הפרסום, אבל מצידה של הליגה סירבו להגיב לכתבה, וטענו שיש בה "אי דיוקים". בהמשך התברר שחוץ מאספיריישן, הספונסרית שעמדה במוקד התחקיר של טורה בקיץ 2025, היו ספונסריות נוספות עם חוזים דומים מול קוואי. כולן ספקיות של הקליפרס או האינטואיט דום, ועבור כולן החוזה מול הקבוצה הותנה בספונסרשיפ של קוואי.

בסופו של דבר בתחילת חודש ספטמבר הליגה הודיעה על המסקנות שלה: קוואי נקנס ב-700,000 דולר (בלבד, אפשר להוסיף). את העונש המשמעותי יותר ספגה הקליפרס – קנס של 30 מיליון דולר (המקסימום המותר בחוק), הבעלים סטיב באלמר הורחק לשנה מהמועדון, כמו גם סגנית הנשיא ג'יליאן צאקר. לורנס פרנק – הנשיא לענייני כדורסל – מושעה לשישה חודשים אחרי ששיתף פעולה עם הליגה (או הלשין על הבוס שלו, בלשון פחות מכובסת). אה, וכל בחירות הסיבוב הראשון של הקליפרס בין 2029 ל-2033 נשללו. מי שעוד קיבל עונש – זה פחות רלוונטי לענייננו, אבל חלק מהסיפור – הוא 'הדוד דניס' שניהל את עסקיו של קוואי עד שפוטר בקיץ 2025, שהושעה לחמש שנים מכל פעילות שקשורה לליגה. 

אחרי עיכוב נוסף – כי היה צריך למנות מקבל החלטות חדש בקבוצה, תהליך לא פשוט כשאין מי שיקבל את ההחלטות – העסקה של קוואי לטורנטו יצאה לפועל, מה שסימן פתיחה של דף חדש במועדון, 

בחלק המקצועי של הקיץ, התוצאות היו מעורבות: ג'ון קולינס ובנדיקט מאת'ורין עזבו, מקס שטרוס ורוי האצ'ימורה הגיעו. הקליפרס כן נהנו מזיק קטן של מזל (או "מזל", תלוי איפה אתם על ספקטרום הקונספירציות של הדראפט). בחירת הדראפט שלהם עברה לאוקלהומה סיטי, אבל הבחירה שהקליפרס קיבלו מאינדיאנה – שהייתה מוגנת לארבע הבחירות הראשונות (ומחוץ לטופ-10, אבל בהתחשב במצבה של אינדיאנה זה לא החלק הרלוונטי) נפלה בדיוק במקום החמישי. הקליפרס הוציאו שם את קיטון ווגלר, מאוניברסיטת אילינוי, שיחד עם דאריוס גארלנד עוד יכול ליצור בק-קורט מעניין בלוס אנג'לס. 

ממש במסיבת העיתונאים שפתחה את מחנה האימונים לקראת העונה החדשה, הקליפרס הודיעו שאינגרם, אולי השחקן הטוב בקבוצה, עבר ניתוח בעקב במהלך הקיץ ובמהלכו אותר קרע חלקי בגיד האכילס, מה שיוביל לכך שהוא יחמיץ את פתיחת העונה. איזה חלק מהפתיחה? עדיין לא ידוע.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

הרבה רעש וצלצולים היו בלוס אנג'לס מאז שקוואי לנארד ופול ג'ורג' הגיעו לפני שבע שנים. לא הרבה תוצאות. הארדן בא והלך, סטיב באלמר השיק בקול תרועה רמה את האינטואיט דום על תאי השירותים ויציע השרופים שלו, ובסוף? מעט מאד קבלות הגיעו. הקליפרס של קיץ 2026 הפכה להיות שוב הקבוצה של התמהונים, המשונים, המנודים. בניגוד לשיר ממנו הגיע הרפרנס הזה – קשה לראות אותם הופכים למהפכנים, או מוצאים מי ילך אחריהם. הם אמורים להתחרות עם הקינגס על תואר הבדיחה של הבית. בעצם, פוטנציאלית, הליגה.

יש כישרון בקבוצה הזו. ברנדון אינגרם נתן עונה טובה מתחת לרדאר בטורונטו. דאריוס גארלנד, אם רק ישאר בריא, עדיין יכול להיות אולסטאר בליגה הזו. רוי האצ'ימורה הוכיח את עצמו בתור שחקן שיכול להיות חלק רלוונטי בקבוצת פלייאוף וקיטון ווגלר הוא לא שם נוצץ כמו פיטרסון או דיבאנסה, אבל כן עם פוטנציאל להתפתח להיות שחקן טוב בליגה לשנים ארוכות. 

השאלה היא איך מחברים את כל החלקים האלו ובעיקר – איך בונים סביבם עם ראייה לעתיד. חדי העין שמו לב שהבחירות שנלקחו מהקליפרס מתחילות משנת 2029: הסיבה לכך היא שבשנתיים הקרובות אין לקליפרס שליטה על הבחירה שלהם. ב-2027 לת'אנדר יש זכות החלפה איתם (ואז לקליפרס יש זכות החלפה עם הראפטורס), ב-2028 הבחירה שלהם עוברת לקבוצה אחרת (פילדלפיה או בוסטון), זכר לטרייד שלהם על ג'יימס הארדן. 

זה אומר שהקליפרס נמצאים כרגע במצב שבו הסגל שלהם משמש בעיקר כמחסן חלפים. מרבית המשכורות שלהם ירדו מהספרים בקיץ הבא, גג עוד שנתיים. כלומר אין כאן תכנון לטווח הארוך, ומרבית שחקני הסגל יוערכו לפי ערך הטרייד שלהם. קבוצה מסוימת חושבת שדאריוס גארלנד הוא הרכז שחסר לה? תנו לנו עליו בחירות. רוצים לעשות סאלארי דאמפ עבור החוזה של מקס שטרוס? בחירות והוא שלכם. בין הסיטואציה הניהולית\מקצועית שנוצרה, שכנראה תקשה עליהם למשוך שחקנים חופשיים (אם כי בכל זאת לוס אנג'לס היא שוק אטרקטיבי לשחקנים) לחוסר היכולת שלהם לבנות קבוצה דרך בחירות דראפט גבוהות – גם אחרי רפורמת הטאנקינג – הקליפרס נראים כמו קבוצה שנידונה לחיות בשיממון של הליגה.

הצד השני של המטבע הזה אומר שלקליפרס אין שום תמריץ להיות גרועים. קבלו נתון שלמי שגדל בשנות ה-90 ותחילת ה-2000 נשמע דמיוני: הקליפרס הם הקבוצה היחידה בליגה שסיימה עם מאזן חיובי בכל עונה ב-15 העונות האחרונות. לבוסטון והת'אנדר, הבאות ברשימה, יש 12 עונות חיוביות. טיירון לו הוא עדיין מאמן מצוין ולקליפרס יש לא מעט שחקנים משלימים שהוכיחו את עצמם כשחקנים מנצחים, גם אם השמות שלהם לא נוצצים. בעונה שבה ממפיס וסקרמנטו אמורות להיות גרועות יותר מהקליפרס בוודאות, ויש עוד רשימה לא קצרה של קבוצות מערביות עם לא מעט סימני שאלה, האם באמת יפתיע אותנו אם הקליפרס יהפכו למיני הפתעה (דוגמת הראפטורס או אטלנטה של שנה שעברה) ויתברגו איכשהו לפלייאין? החוק הלא כתוב של הליגה אומר שכשהקבוצה מנצחת, כולם מתוגמלים. אז כשכל השחקנים בהרכב משחקים על החוזה הבא, מה זה אומר על הסיכויים של הקבוצה להצליח?

יש לקליפרס בעיות מקצועיות ברורות: עיקר הכישרון שלהם – גם בחמישיה וגם מהספסל – מתרכז בעמדות הגארד והכנף. יש סיכוי סביר ששחקנים כמו באבא מילר (בחירת סיבוב שני בדראפט) וג'מאריון שארפ (שחקן ההגנה של הג'י ליג בשנה שעברה שמתנשא לגובה 2.26 וחתם על חוזה דו כיווני עם הקבוצה) יהפכו בלית ברירה לחלק אינטגרלי מקו הגבוהים של הקבוצה שמסתמך כרגע על ברוק לופז שהעונה הקודמת שלו – ה-18 במספר בליגה – הייתה הראשונה שלו שלא בספרות כפולות, ועל אייזיה ג'קסון ש'מתנשא' לגובה של 2.03. חובת ההוכחה היא על טיירון לו ולא פחות על השחקנים, שחלקם הגדול – ככל הנראה – לא ימצאו מקום בליגה אם העונה הזו לא תהיה מוצלחת מבחינתם.

 

תחזית:

כיאה לקבוצה שמגיעה מהצד הלא נכון של הוליווד, חמש עשרה השנים האחרונות של הקליפרס נראות כמו תסריט של דרמה יומית בטלוויזיה. מדי פעם היו הבלחות על המגרש, אבל הן עמדו בצל של מה שקרה בצדדים: אם אלו מלחמות האגו של קבוצת ה'לוב סיטי', פרשת דונלד סטרלינג, דוק ריברס, המעבר לעידן סטיב באלמר ולורנס פרנק, קוואי לנארד והטרלול שהגיע איתו – ופרשת אספיריישן שפוצצה את הכל. בין לבין, אחת העונות הטובות יותר, לפחות ברמת הוייב, שהיו לקבוצה הזו היו הקבוצה ההיא עם לו וויליאמס ומונטרז הארל מהספסל ושיי הרוקי בחמישיה. עונה שסומנה מראש ככזו ללא ציפיות, ללא דרמות. לקבוצה הנוכחית יש פוטנציאל להיות דומה לה, לפחות מבחינת השקט התעשייתי. לא שאני צופה לקליפרס הנוכחיים עונה של 48 נצחונות כמו הקליפרס של 2018/19, אבל אני חושב שיש סיכוי סביר שהם יהיו פחות גרועים ממה שנראה בנקודת ההתחלה, ובבית שיש בו את סקרמנטו, פיניקס והווריורס, סיכוי טוב לסיים במקום השלישי וכנראה להלחם על הפלייאין, גם אם תסיים את רצף העונות החיוביות שלה.

התחזית הזו היא אופטימית, אך מסוייגת. חקירה אזרחית עדיין מתקיימת מצד הרשויות בארה"ב ועלולות עוד לטלטל את המבנה הרעוע שהקבוצה בנתה. גם הפה הגדול של סטיב באלמר יכול עוד לסבך את הקבוצה, גם כשהוא מושעה מפעילות שקשורה לליגה. אלו הבעיות לטווח הקצר. 

לטווח הארוך יש סט שלם אחר של בעיות. פרנק אמור לחזור לקראת סוף העונה הסדירה, אבל אחרי שהלשין על באלמר – שאגב, נתן לו הארכת חוזה במהלך העונה אחרי סאגת כריס פול – קשה לראות אותו חוזר להיות הסמכות המקצועית הבכירה בקבוצה שבה באלמר הבעלים. בהנתן שבאלמר לא יכול לעסוק בענייני הקבוצה עד ספטמבר הבא – מי אמור לנהל את ענייני הקבוצה באופסיזן הבא? בהנתן שהקליפרס לא יכולים לבנות בשנים הקרובות דרך הדראפט, הם ירצו לרדוף אחרי כוכבים בשוק החופשי, אבל איזה כוכב גדול ירצה להכניס את הראש למיטה החולה הזו של הקליפרס? אלו שאלות שהקליפרס יצטרכו להתמודד איתן בסופו של דבר, אבל בינתיים? בינוניות