השוק החופשי של קיץ 2019 הבטיח הרבה וגם קיים. כבר ביום הראשון נסגרו חוזים בסך של כמעט 3 מיליארד דולר! מאזן הכוחות בין הקבוצות בליגה השתנה. המזרח נחלש והמערב נפתח לחלוטין. התהליך שהתחיל לברון ג'יימס ב-2010, עם המעבר המתוקשר שלו למיאמי, הסתיים בניצחון הסופרסטארים, שהוכיחו שהם אלו ששולטים היום בליגה. יוצאים לעונה חדשה בלי פייבוריטית ברורה.
לקראת פתיחת עונת 2019-20, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.
הקבוצה היום: ברוקלין נטס
לדף הקבוצה:
נשארו: ספנסר דינווידי, קאריס לוורט, ג'ארט אלן, ג'ו האריס, רודניוס קורוקס, דזנאן מוסה, תיאו פינסון.
עזבו: דמארה קארול (חופשי, לסן אנטוניו), אד דייויס (חופשי, ליוטה), רונדה הוליס-ג'פרסון (חופשי, לטורונטו), ג'ארד דאדלי (חופשי, ללייקרס), אלן קראב (טרייד, לאטלנטה), דיאנג'לו ראסל (סיין אנד טרייד לגולדן סטייט), שבאז נאפייר (סיין אנד טרייד לגולדן סטייט ומשם טרייד למינסוטה טימברוולבס), טריון גראהם (טרייד לגולדן סטייט ומשם טרייד למינסוטה טימברוולבס).
הגיעו: קיירי אירווינג (שוק חופשי, מבוסטון), דיאנדרה ג'ורדן (שוק חופשי, מהניקס), גארט טמפל (שוק חופשי, מהקליפרס), ווילסון צ'נדלר (שוק חופשי, מהקליפרס), דייויד נואבה, (שוק חופשי, מקליבלנד), טוריאן פרינס (טרייד, מאטלנטה) קווין דוראנט (סיין אנד טרייד, מגולדן סטייט), ניק קלקסטון (דראפט).
מתנדנדים: הנרי אלנסון, דנג אדל, לאנס תומאס, סי.ג'יי וויליאמס, ג'ון אגבונו.
חמישייה: קיירי אירווינג, ג'ו האריס, קאריס לוורט, טוריאן פרינס, ג'ארט אלן.
ספסל: ספנסר דינווידי, דיאנדרה ג'ורדן, ווילסון צ'נדלר, דייויד נואבה, ניק קלקסטון, גארט טמפל, רודניוס קורוקס, דזנאן מוסה, תיאו פינסון.
המהלכים הגדולים של עונת 2018-19:
אז מה היה לנו שם?
ברוקלין של עונת 2018-19 בהחלט הייתה אחת מההפתעות הנעימות של העונה. ההתחלה הייתה קשה ובדצמבר הקבוצה עמדה על מאזן של 8 ניצחונות ו-18 הפסדים ונראתה בדרך הבטוחה לעוד עונה בלוטרי, אבל דיאנג'לו ראסל עשה צעד גדול קדימה והוביל את הקבוצה עם 21.1 נקודות ו-7 אסיסטים למשחק, ובעיקר עם קבלת החלטות משופרת, שעזרה לו להגיע לראשונה למשחק האולסטאר. קאריס לוורט נראה מצוין לפני שפציעה נוראית השביתה אותו לרוב העונה הרגילה, אבל חזר להראות ניצוצות לקראת סוף העונה והיה אולי השחקן הטוב בקבוצה בסדרת הפלייאוף מול פילדלפיה. מערכת פיתוח השחקנים של הנטס עשתה עבודה נהדרת עם ג'ארט אלן, ג'ו האריס, ספנסר דינווידי ורודינוס קורוקס, שהיו כולם שחקני רוטציה מועילים, והקבוצה רצה והפציצה את דרכה משלוש (הקצב ה-11 הכי מהיר בליגה, 5 בכמות השלשות למשחק) בדרך למאזן 42-40 והופעה ראשונה בפלייאוף מאז עונת 2014-15.
קיץ חם
כל הקרדיט על ההתקדמות שנעשתה בברוקלין מגיע לשון מרקס ולהנהלת הנטס. מרקס נכנס לסיטואציה בלתי אפשרית בברוקלין ובנה תרבות ארגונית ומסגרת שמייצרת שחקנים מועילים מבחירות דראפט מאוחרות יחסית. הפרס הגדול שלו הגיע עם פתיחת השוק החופשי של הקיץ כשקיירי אירווינג וקווין דוראנט החליטו שהם רוצים לשחק יחד בתפוח הגדול והעדיפו את הקבוצה הצעירה ומהלהיבה של ברוקלין על האסון המתמשך של הניקס. הסנונית שבישרה את המהלך הייתה הטרייד על אלן קראב תמורת פרינס, שפינה לקבוצה כ-20 מיליון דולר בתקרת השכר. קיירי הגיע כשחקן חופשי ודוראנט בסיין אנד טרייד תמורת דיאנג'לו ראסל ביחד עם כמה שחקנים משניים. הנטס היו צריכים לוותר על כמה שחקנים חופשיים שהיו חלק משמעותי מהקבוצה ובנוסף להחתים גם את דיאנדרה ג'ורדן, חבר טוב של אירווינג ודוראנט, על חוזה גדול ממה שהיה מקבל בשוק החופשי. הם מילאו את הרוטציה עם צ'נלדר, טמפל ולאנס תומאס, שחקני כנף ומגנים מועילים ואפילו הקהל, שהיה במקום ה-30 ואחרון מבחינת כמות בליגה, מראה סימני התעוררות.
שון מרקס הבהיר שדוראנט לא הולך לשחק השנה, אם לבחור להאמין לו זה כבר סיפור אחר. קרוב לוודאי שההצהרה נועדה להוריד לחץ מדוראנט בתהליך ההתאוששות ולהפסיק את השאלות הבלתי פוסקות בנוגע לעתיד הלא ברור שלו, אבל מבחינת זמן התאוששות דוראנט יכול להיות מוכן לחזור כבר אחרי פגרת האול-סטאר. האם הנטס יהיו מוכנים לסכן אותו בחודשים בהם האינטנסיביות עולה לקראת הפלייאוף שנה אחרי שגולדן סטייט לחצה עליו לחזור לפני שחזר ל-100%? נחכה ונראה.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
עד כמה מוזר שזה נשמע, החלק הקל של הבנייה מחדש של ברוקלין נגמר. יש פער עצום בין להיות קבוצה אנדרדוגית חביבה בלי כוכב מהדרג הראשון, שתמיד יכולה לסמוך על עבודה קשה והנעת הכדור, לבין להיות קונטנדרית עם שני סופרסטארים ושאיפות אליפות. תשאלו את בראד סטיבנס וקיירי אירווינג איך זה הלך בבוסטון. אבל לקני אטקינסון ושון מרקס היה ברור שעבודת צוות וקבוצתיות יכולה לקחת את הקבוצה רק כל כך רחוק.
למרות הקצב המהיר וההפצצה מבחוץ, ההתקפה של הנטס דורגה רק במקום ה-19. תוספת של אחד משחקני ההתקפה היצירתיים בליגה, ושל אחד הסקוררים הגדולים בהיסטוריה לכשיחזור מפציעה, בוודאי יעזרו להם לטפס במעלה הדירוג. מסביבם יש לנטס את דינווידי ולאוורט כשני יוצרים משניים שיכולים גם להגיע לטבעת וגם לייצר מצב לאחרים, ומגוון של קלעי ספוט-אפ משובחים לשלוש, כמו פרינס והאריס, שיקבלו מנה הגונה של זריקות חופשיות. באמצע יש את אלן וג'ורדן שיחלקו את דקות הסנטר (וגם את ניק קלקסטון, רוקי מבטיח שקרוב לוודאי לא יזכה לדקות רבות השנה מחוץ לג'י-ליג). אלן שחקן עדיף מכל בחינה בשלב הזה של הקריירה של שניהם, אבל ג'ורדן לא בא על מנת להיות סטטיסט ובטח ירגיש שמגיעות לו דקות. מלאכת האיזון בין שניהם תהיה עוד כאב ראש חדש לאטקינסון וצוות האימון. לברוקלין יש חור גדול בצורת קווין דוראנט בעמדה מספר 4. קיי.די לא ישחק בכלל העונה, ובלעדיו הנטס יצטרכו להסתדר עם רוטציה של פרינס, צ'נדלר (מושעה עקב שימוש בחומרים ממריצים ל-25 משחקים) וקורוקס בעמדה. פרינס שחקן התקפי לא רע ושחקן הגנתי רע, צ'נלדר היה אמור לתת קצת יותר קשיחות, אבל גם אחרי שיחזור לא ברור כמה דלק בדיוק נשאר לו במיכל, וקורוקס נראה מבטיח בעונה הקודמת אבל גם מתמודד עם בעיות מחוץ למגרש והאשמות שהכה את בת זוגו. הנטס נמצאים במצב מעורר קנאה שבו יש להם שני סופרסטארים וערימת נכסים. האם מרקס וההנהלה ינסו להביא מישהו לעמדה 4 כפתרון לטווח קצר, או אולי אפילו לרדוף אחרי סופרסטאר שלישי? רק הזמן יגיד.
קשה לדעת כמה מהנקודות החזקות והחלשות של ברוקלין משנה שעברה יהיו כאלה גם השנה. במחנה האימונים סגל הקבוצה מנה 20 שחקנים, מתוכם 13 חדשים. העומק בקליעה ומגוון שחקנים יוצרים בפיק אנד רול צריך לדחוף את ההתקפה למעלה אבל ההגנה היא סימן השאלה הגדול, קשה להצביע על שחקן אחד שיכול לתת את הטון בצד הזה של המגרש והיכולת לייצר איבודים והתקפות מעבר קלות לא היתה מהנקודות החזקות של הקבוצה בעונה הקודמת. נקודת החולשה העיקרית של הקבוצה תהיה ככל הנראה בריבאונד, פרינס ואלן שניהם שחקנים בינוניים מינוס ביחס לעמדה שלהם, מה שיכול לדחוף את דיאנדרה (בהנחה שהשנה יבוא עם יותר מוטיבציה) לקדמת הבמה לפחות מול קבוצות עם יותר מאסה באמצע כמו ג'ואל אמביד, מולו אלן התקשה בפלייאוף. העדיפות הראשונה של צוות האימון היא לשפר את היכולות הגנתיות של טוריאן פרינס, פרינס נכנס לליגה כפרוספקט 3&D קלאסי ולמרות שהקליעה בהחלט עמדה במצופה (38% מחוץ לקשת בקריירה, 42% בקאץ אנד שוט שנה שעברה) ההגנה שלו היתה רעה עד מזוויעה במהלך שלוש השנים הראשונות שלו. הנטס תמיד היו קצת מעל לממוצע בהגנה תחת אטקינסון ולפחות הצליחו לגרום ליריבות לקחת זריקות פחות נוחות או יעילות אבל חוסר במגן שיכול לשמור על שחקני כנף גבוהים יכול להיות עקב האכילס שלהם.
הקבוצה החתימה את אירווינג על חוזה שמעניק לו בונוסים אם יגיע למספר של שלשות, קליעות עונשין ויחס אסיסטים לאיבודים מסוים פר משחק (ושחקני פנטזי בכל מקום מודים להם על זה). יכול להיות שהתוספת למשכורת תעזור לקיירי להיכנס לתלם ולקלוט מהר את שיטת המשחק של הקבוצה, אבל עדיין לא הוכח שהוא יכול לקחת על עצמו תפקיד מוביל ולהיות המנהיג שהוא רצה להיות מאז שביקש טרייד מקליבלנד.
תחזית:
המעבר מקבוצה עם הנעת כדור מהירה לקבוצת בידודים, שמתבססת על היכולות של הכוכב שלה לא יעבור חלק. הקבוצה תצלע בפתיחת העונה ותשאר סביב מאזן של 50% עד דצמבר, כששוב יתחילו לעלות לחישות על יכולות המנהיגות של קיירי. אבל יש יותר מדי כישרון כדורסל גם על המגרש וגם בצוות האימון של ברוקלין, ובסוף הנטס ייתנו את הקפיצה קדימה. קאריס לאוורט, אם יישאר בריא, הוא מועמד מוביל להפוך לאולסטאר, והקבוצה תתמקם סביב 45-46 ניצחונות. יותר מסיבוב אחד בפלייאוף הם לא יעברו, אבל זה בסדר. שנה הבאה חוזר אחד, קווין דוראנט, ואז העניינים יהפכו למאוד מעניינים.
