פיניקס סאנס  45-37 (מקום 4) – לוס אנג'לס קליפרס 44-38 (מקום 5)

הסדרה העונתית 2-2

בתכל'ס, אין כנראה סדרת פלייאוף עם כל כך מעט משמעות לסדרה העונתית ביניהן. בשני המשחקים הראשונים קוואי לא שיחק, ודוראנט בכלל לא היה בפיניקס. בשני האחרונים, פיניקס עלתה עם הרכב יותר חסר. מה אפשר ללמוד מהמפגשים ביניהן, מעט מאוד.

ולכן, דווקא במקרה הזה, נחמד להבין אולי מה הביא את פיניקס לסיטואציה הנוכחית. בסוף 2021 הם הפתיעו את כולם עם פלייאוף נהדר שנגמר בגמר. המומנטום נמשך לתוך העונה שעברה, אותה סיימו במקום הראשון רק כדי לעוף בסיבוב השני (הפסד לדאלאס)  ולהכנס לסבב שמועות ותסכולים סביב אייטון, כריס פול וקראודר.

האחרון לא מצא את מקומו בקבוצה, ופיניקס דשדשה כל העונה, עד לרגע המכונן – הטרייד שהנחית את קווין דוראנט, גם במחיר העזיבה של ברידג'ס שנתן עונת פריצה נהדרת. לכן לא משנה מה קרה בעונה הסדירה, לפלייאוף מגיעה קבוצה אחרת לחלוטין, משופעת בכוכבים וכשרון התקפי יוצא מהכלל.

שדרת הכוכבים

8-0, 8 ניצחונות ו 0 הפסדים. זה המאזן של פיניקס כאשר דוראנט משחק. אל תתנו למאזן העונתי שלהם לבלבל אתכם. דוראנט שיחק מעט מאוד עם פיניקס, אבל כשהוא כן משחק איתם, הדברים נראים אחרת לגמרי.

בחמישייה המפחידה של פיניקס, דוראנט קולע 2.8 שלשות עם 53% מפחידים. כמובן שאלו מספרים שהולכים להתיישר בפלייאוף, ועדיין אם אפשר ללמוד מזה משהו, זה שההגנות שפוגשות את פיניקס לא ממש יודעות על מי הן אמורות לשמור?

הסיבה היא שבוקר בעצמו הוא סקורר אדיר עם 27.8 נק' למשחק, ושניהם בכלל נהנים מהרכז המוסר כנראה הכי טוב בליגה אוטוטו 20 שנה – כריס פול.

כדי לרפד את החלום הרטוב של כל מאמן, דיאנדרה אייטון, אמור לחסום ולרוץ לריבאונד וביחד אמת שמדובר ברביעייה הכי חזקה שראינו מאז… גולדן סטייט בכיכובו של דוראנט. החיסרון העיקרי שהיה אמור להווצר מהטרייד זה בצד ההגנתי, אבל מסיבה לא ברורה שוכחים שדוראנט שומר נהדר ויש לו המון היילייטס שמזכירים איזה כוכב מזדקן אחר מהלייקרס:

דווקא בסיטואציה הזו, המץ'-אפ של הקליפרס היה יכול להיות מושלם, אם רק פול ג'ורג' היה בריא. כרגע ג'ורג' בסימן שאלה, ולא ברור אם יצליח לחזור לסדרה. בהנחה שהוא חוזר, היינו רואים מץ'-אפים מעניינים בין לנארד לדוראנט, וג'ורג' לבוקר בשני צידי המגרש. בוא נזכר שקוואי וג'ורג' לא רק שומרים נהדר, הם גם קולעים נהדר מהשלוש (41.6% ו 37.1% בהתאמה).

החולשה העיקרית שלהם הייתה בניהול המשחק, משהו שהיה אמור לפתור ג'ון וול, אבל באמצע העונה קיבלו את הפתרון דרך ראסל ווסטברוק.

ברגע שווסטברוק הגיע לקליפרס הם נכנסו לרצף הפסדים, אבל אחרי שהכל התאזן, לא רק שווסטברוק מוביל אותם לניצחונות יפים, הוא גם קולע לא רע בכלל מהשלוש עם 36% מפתיעים מאוד.

ההגעה של ווסטברוק, נראית ממש כמו הזמנה פיקנטית של הקומישנר שרצה לראות קרב נהדר בין ראסל לדוראנט. ואם כבר ראסל, צריך לזכור שמולו עומד אחד הגארדים השומרים הטובים בליגה. כריס פול נחשב לחוטף נהדר, ראסל מאבד לא מעט, זה עשוי להתפתח לבעיה רצינית מאוד עבור הקליפרס.

עוד מילה אחת לטובתו של ווסטברוק, הוא הקפיץ את המתפרצות של הקליפרס מ 12.2 נק' במשחק (מקום 22 בליגה) ל 16.4 נק' למשחק, מקום חמישי בליגה. כמו כן, ככל שהמשחקים התקדמו, הוא הפך להיות יותר ויותר יעיל בקבוצה, כולל חלק חשוב בניצחון על הלייקרס.

 

האקס פקטורים

לפני הכל – פול ג'ורג'. יש לא מעט סרטונים שלו ברשת כשהוא נראה כשיר לחזור לשחק. חזרה שלו, וזו סדרה אחרת לחלוטין:

https://twitter.com/Beastbr00k0/status/1646279943725170688

בכל עמדה אפשר למצוא לפחות שני שחקנים רלוונטי, כאשר אני חושב שהחשוב ביותר זה אריק גורדון.

גורדון הגיע כחיזוק של הרגע האחרון ובינתיים הוא נראה נהדר עם 11 נק' ו 42% מהשלוש.

לצידו באטום הפך להיות לחוליה חשובה, כאשר הוא מוסיף הגנה ויכולות מסירה מצויינות. באטום זכה לעודף דקות לאחרונה, לאור פציעה של מוריס שגם החיסרון שלו עשוי להיות אקס פקטור שלילי לסגל של הקליפרס.

למרות זאת, כאמור הקליפרס פשוט לא נגמרים: נורמן פאוול, טרנס מן ואפילו פלאמלי איכשהו מצא את עצמו פתאום בקליפרס. רגע, יש עוד.

היילנד (הגיע מדנבר) יוסיף קליעה וקובינגטון שגם נמצא שם בהחלט יכול להוסיף עוד אגרסיביות.

היתרון הזה מגיע עם חיסרון קטן, מאחר וחלקים משמעותיים מהחמישייה לא היו שם רוב העונה,

עדיין, זה מאפשר להם לשמור על רגליים טריות לאורך כל הפלייאוף, ואני מניח שהם ינסו לעשות הרבה דאבל טים על בוקר ודוראנט בניסיון להתיש אותם.

זה מוביל אותנו לאקס פקטור בצד של פיניקס – השלשות הפנויות שיקבלו שחקני הכנף של פיניקס וכנראה שזה ילך לג'וש אוקוגי וטרנס רוס.

עוד שחקן שבינתיים לא מוצא את עצמו יותר מדי בפיניקס, זה טיג'יי וורן, שדווקא הוא עשוי להתעלות משחק אחד או שניים, למי שזוכר וורן היה הכינור הראשון של אינדיאנה בבועה.

 

קרב המאמנים

מצד אחד, מונטי וויליאמס, שועל קרבות וותיק. יש לו על המגרש את המאמן / שחקן מספר אחד בשתי הקבוצות (כריס פול), וגם רזומה נהדר עם זכייה במאמן השנה בעונת 2022. יחד עם זאת, למרות כל הניסיון הזה, וויליאמס מעולם לא לקח אליפות, ולמעשה הישג השיא שלו היה עם פיניקס בעונת 2021-2022 שהסתיימה בגמר המפתיע.

בצד השני, מתייצב לו טיי לו, ואם כבר מדברים על לו, אז הוא וותיק לא פחות וגם כבר לקח אליפות (ד"ש מלברון).

יחד עם זאת, יש משהו מאוד מקובע ומיושן בסגנון של לו. הוא בדר"כ מאוד "חבר" של השחקנים שלו, ופחות מאמן (בעיני כמובן). קשה לראות טביעת אצבע שלו בקבוצות עם איזה סגנון מיוחד. למרות זאת, הקליפרס משחקים כדורסל יעיל מאוד העונה, הרבה יותר יעיל מזה שראינו בקליבלנד של לברון. החיסרון העיקרי של לו, זה שהוא בדר"כ הולך עם הכוכבים שלו לטוב ולרע. לטעמי הוא יתקשה לספסל את ווסטברוק בדקות החשובות, ולא ידע לנצל את העומק של הקליפרס כדי לרוץ כמה שיותר ולנצל את יתרון הרגליים.

תחזית

4-1 לסאנס.

אני מתקשה לראות את הקליפרס לוקחים יותר ממשחק אחד. בגלל הכבוד שיש לי לקוואי לנארד, אני מצפה להתפוצצות אחת שלו, ובשאר הזמן שליטה מוחלטת של דוראנט ובוקר בסדרה.