קיץ 2017 היה יותר מעניין מהפלייאוף. כוכבים שעוברים מקבוצה לקבוצה במגה טריידים, שחקנים חופשיים שחותמים על חוזים גבוהים. המרדף אחרי הסופרסטארים הקיץ היה חסר פשרות והניב כמה קבוצות מאוד מעניינות. לקראת פתיחת עונת 2017-18, הכדור הכתום עם פרוייקט קבוצה ביום.
הקבוצה היום: דטרויט פיסטונס
מי עזב: מרכוס מוריס (טרייד, בוסטון), קנטביוס קולדוול-פופ (חופשי, לייקרס), ארון ביינס (חופשי, בוסטון), דארון הילארד (חופשי, יוסטון), מייקל ג'יבנג'י (חופשי, גולדן סטייט).
מי הגיע: אייברי בראדלי (טרייד, בוסטון), לנגסטון גאלאווי (חופשי, סקרמנטו), אנתוני טוליבר (חופשי, סקרמנטו), אריק מורלנד (חופשי), לוק קנרד (דראפט).
חמישיה: רג'י ג'קסון, אייברי בראדלי, סטנלי ג'ונסון, טוביאס האריס, אנדרה דראמונד.
ספסל: איש סמית', לנגסטון גאלאווי, ג'ון לואר, בובאן מריאנוביץ', רג'י בולוק, לוק קנארד, הנרי אלנסון, אריק מורלנד.
המהלכים הגדולים של עונת 2016-17:
אז מה היה לנו שם?
אחרי שהגיעו לפלייאוף לראשונה מזה כמה שנים ב-2016, הציפיה הייתה שדטרויט תמשיך להשתפר, ולכל הפחות תשחזר את ההישג. בפועל קיבלנו נפילה אחת גדולה. הפיסטונס הציגו הגנה בינונית והתקפה מזעזעת. מקום 25 בליגה בדירוג התקפי, ופחות או יותר באותו איזור בכל מה שקשור לשלשות (זריקות, קליעות ואחוזים). אנדרה דראמונד המשיך להיות מפלצת על הלוחות, וילדה עם קוקיות כל פעם שהתקרב לקו העונשין. זה הפך את משחק ההתקפה שלו, ולפעמים עצם הנוכחות שלו על הפרקט, לבעייתית. הפיסטונס לא יכלו לבנות עליו מעבר להאלי אופ מדי כמה דקות ולסלים מחצי מגרש
או ממגרש שלם
השדר בוידאו הראשון מספר שדראמונד מתאמן על זריקות מהחצי כל הזמן. לא היה עדיף שיתאמן על זריקות עונשין?
רג'י ג'קסון היה אמור להוביל את הפיסטונס ביחד עם אנדרה דראמונד, אך את העונה שעברה הוא פתח פצוע. הוא חזר לשחק 21 משחקים לתוך העונה ונראה רע מאוד. ג'קסון ירד הן בתפוקה והן ביעילות. איש סמית', שהחליף אותו בזמן שהיה פצוע, היה לפרקים הרכז הטוב ביותר שלפיסטונס היה להציע, אבל איש סמית', הוא רכז שני ולא יכול להיות רכז ראשון. בהעדר רכז אמיתי, ובהעדר מנהיג היה הרבה יותר קשה לכולם. קק"פ קלע בפחות מ-40% מהשדה, ומרכוס מוריס הסתפק ב-42%. היחיד שקלע בצורה נורמלית הוא טוביאס האריס שקלע 16 נקודות ב-48%. זה רק הפך את ההורדה שלו לספסל ליותר מוזרה. באמצע העונה לסטן ון גנדי נמאס מהשחקנים שלו והוא החליט להחליף חמישיה. ג'ון לואר הועלה לחמישיה במקום האריס, השחקן הכי יעיל של הפיסטונס. לואר התגלה כשחקן חביב. גבוה עם יכולת קליעה ל-3, אבל לא עשה שום דבר מיוחד שיצדיק את ה-10 מליון שדטרויט משלמת. גם מריאנוביץ' וסמית' לא ממש הצדיקו את החוזים הנדיבים שדטרויט העניקה להם בקיץ שעבר.
אם לא הספיקו לכם אכזבות אז צריך להזכיר גם את סטנלי ג'ונסון. אחרי עונת רוקי סבירה, ג'ונסון נראה זוועה. הדקות שלו קוצצו ודי בצדק. כשהוא היה על המגרש כל קשר בינו ובין כדורסל נראה מקרי בהחלט.
הפיסטונס הסתובבו סביב ה-50% כל השנה. 10 הפסדים מתוך 13 משחקים לקראת סוף העונה הבטיחו את מקומם בלוטרי, וכמו תמיד בסוף הלוטרי – מקום שלא ממש יאפשר להם להשתפר. אחרי 39 שנה שהפיסטונס שיחקו מחוץ לדטרויט, הם יחזרו בעונה הקרובה לעיר. מ-78/79 הם משחקים בפרברים של דטרויט, תחילה בפונטיאק סילברדום שנמצא באוקלנד קאונטי, ואחר כך בפאלאס באוברן היל. החל מהעונה הקרובה הם חוזרים למרכז העיר דטרויט וישחקו באולם החדש שנקרא ליטל סיזרס. הפיסטונס זכו ב-3 אליפויות בפאלאס, אבל אנחנו נזכור אותו בעיקר בגלל אירוע אחד שנושא את שם האולם:
קיץ חם
דטרויט קיבלו את הבחירה ה-12 בדראפט, והם בחרו בה את לוק קנרד, קלע נחמד מדיוק, אבל לא הרבה יותר מזה, וכנראה שלא יצליח להשפיע יותר מדי על דטרויט בעונה הקרובה.
ון גנדי המשיך את ההחתמות ההזויות שלו מהקיץ שעבר והחתים את לנגסטון גאלאווי על חוזה של 21 מליון דולר, והחזיר את אנתוני טוליבר על 3.3 מליון דולר. גאלאווי הוא עוד שחקן ספסל שעולה יותר מדי כסף. כל דבר שהוא מעל המינימום עבור טוליבר הוא בזבוז כסף. הקבוצה ראתה שהיא לא מצליחה להגיע לעמק השווה עם קק"פ, והביאה את אייברי בראדלי מבוסטון על המשבצת שלו בתמורה למרכוס מוריס. אייברי בראדלי שחקן יותר טוב מקק"פ בשני צידי המגרש, אבל חוזה ה-8 מליון דולר הידידותי שלו נגמר בסוף העונה, וגם הוא ירצה כמה שיותר קרוב למקסימום. מעבר לזה, בראדלי חופשי לא מוגבל ויכול לעזוב לאן שירצה. זה אומר שדטרויט נשארת בלי קק"פ, בלי בראדלי ובלי מוריס. מצד שני, לפי השמועות דטרויט הציעו לקק"פ 80 מליון דולר ל-5 עונות והוא סירב. זו כבר הצעה גדולה למידותיו. קק"פ חתם לבסוף לעונה אחת בלייקרס בה ירוויח 18 מליון דולר. לא ברור מה הניע את קק"פ לסרב להצעה, כיוון שספק אם היה משיג הצעה טובה יותר בשוק החופשי, וספק אם ישיג בשנה הבאה. עבור הלייקרס, בקיץ הבא קק"פ הוא עדיפות רביעית או חמישית.
ארון ביינס ויתר על אופציה של 6 מליון דולר לעונה הקרובה ויצא מהחוזה שלו. לא ברור לי מה גרם לו לחשוב שמישהו ישלם לו את הסכום הזה. הוא גבוה נחמד אבל לא עשה שום דבר מיוחד. רק להיות גבוה וחופשי לא מספיק בשביל לקבל כסף. בסופו של דבר הוא חתם בסלטיקס לעונה אחת על 4.3 מליון ואיבד 1.7 מליון דולר. האם הוא מצטער? נראה שבסלטיקס יהיה לו טוב יותר. כדי להשלים את הקיץ ההזוי הזה, הנרי אלנסון יצא בהצהרה הזו: "המזרח פתוח לרווחה, אני מרגיש כאילו זה תלוי בנו לקחת אותו" .התגובה הראשונה היא מי זה הנרי אלנסון (שחקן שנה שניה, בקושי שיחק בעונת הרוקי). התגובה השניה היא צחוק בלתי נשלט.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
הפיסטונס נשארו עם אותם שחקנים ואותו מאמן שהוא גם ה-GM. ואולי רצוי לדבר על האכזבה הגדולה באמת – סטן ון גנדי. המאמן שהובא עם כח בלתי מוגבל מאכזב גם כמאמן וגם כ-GM. כ-GM הוא נתן חוזים גדולים לשחקנים בינונייים, וחוזים בינוניים לשחקנים חלשים. ג'ון לואר, בובאן מריאנוביץ', ארון ביינס, רג'י ג'קסון, איש סמית', כולם חתמו בדטרויט של ון גנדי, כולם על חוזים שגדולים עליהם ב- 2-3 מידות לפחות. מעבר לזה, החוזים האלו גדולים על השוק. מי היה משלם ללואר 10 מליון דולר לעונה? מי היה משלם למריאנוביץ' וארון ביינס 6? מי היה נותן לג'קסון 80 מליון דולר? לא ברור. החוזים הטובים הם כאלה שהגיעו בטריידים (בראדלי, מוריס לפניו, והאריס) והחוזה של דראמונד שהיה מקבל מקסימום. דומארס עשה עבודה רעה, אבל לפחות לדומארס הייתה אליפות ברזומה כ-GM. לון גנדי אין.
אבל מילא היו צריכים להתמודד רק עם GM רע, גם סטן ון גנדי המאמן לא עושה את עבודתו נאמנה. באורלנדו הוא הקיף את הווארד בקלעי שלשות, ואורלנדו היו הרבה יותר טובים מהמקום ה-25 בליגה לשלוש. מעבר לבעיה בהתקפה, כל משבר שעובר על הקבוצה מועצם פי כמה בדברים שון גנדי אומר לעיתונאים. נראה שהוא מדבר יותר עם העיתונאים מאשר עם חדר ההלבשה, והכי גרוע, הצעירים תחתיו לא משתפרים והולכים אחורה. אי אפשר להגיד על אף שחקן של הפיסטונס שהוא ממצה את הפוטנציאל שלו.
ועדיין ההבדל בין קבוצת פלייאוף לקבוצת לוטרי עבור הפיסטונס עובר בעמדת הרכז. איש סמית' כאמור איש נחמד, אבל לא שחקן שיוביל קבוצה לפלייאוף. רג'י ג'קסון של העונה שעברה היה מועמד מוביל לרכז הפותח הכי גרוע בליגה. בלי חזרה של ג'קסון ליכולת סבירה, לפיסטונס אין מה למכור. לדטרויט אין אף שחקן שמסוגל ליצר נקודות לעצמו, למעט טוביאס האריס, אבל האריס מעולם לא הוביל קבוצה לפלייאוף. האריס הוא סקורר טוב של קבוצות תחתית, הוא ממש לא כוכב מהדרגה הראשונה. עם ג'קסון חד ומהיר החלטה, החיים של דראמונד יהיו קלים יותר, כמו גם של הקלעים. בוודאי של הצעירים שעדיין מחפשים את עצמם (ע"ע סטנלי ג'ונסון). עם ג'קסון רע, דראמונד מנוטרל בקלות, קו השלוש שוב הופך לבעיה, והפיסטונס לא מספיק טובים לפלייאוף, ולא מספיק רעים לבחירה בחמישיה הראשונה. עקב החוזה הגדול של ג'קסון קשה לראות את הפיסטונס מוצאים לו קונים בטרייד. מה גם שנראה שיש שם בעיות ברכיים שמפריעות לשחקן.
הפיסטונס ילכו לעוד עונה של כלום, ואולי המהלך הנכון באמת הוא לעשות טרייד על דראמונד שעדיין יש לו ערך גבוה בשוק. היו שמועות, והיו גישושים אבל בינתיים שום דבר לא התקדם לשום מקום. אם הולכים לבניה מחדש, עדיף לפיסטונס לפרק לגמרי ולא לנסות לשמור חלק מהכלים. ון גנדי יתקשה לעשות את זה, כיוון שאז מדובר בהודאה בכשלון שלו. כנראה שהמחליף שלו בקיץ הבא יעשה את זה.
תחזית: 36 נצחונות, ון גנדי מצטרף לאחיו, הפיסטונס יוצאים לדרך חדשה.
וגאס חזתה לקבוצה 38.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו, ואולי תזכו בספר נבחרת החלומות.
