קיץ 2017 היה יותר מעניין מהפלייאוף. כוכבים שעוברים מקבוצה לקבוצה במגה טריידים, שחקנים חופשיים שחותמים על חוזים גבוהים. המרדף אחרי הסופרסטארים הקיץ היה חסר פשרות והניב כמה קבוצות מאוד מעניינות. לקראת פתיחת עונת 2017-18, הכדור הכתום עם פרוייקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: מיאמי היט

לדף הקבוצה

מי עזב: כריס בוש (נופה), ג'וש מקרוברטס (טרייד, דאלאס), לוק באביט (חופשי, אטלנטה), ווילי ריד (חופשי, קליפרס).

מי הגיע: איי ג'יי האמונס (טרייד, דאלאס), קלי אוליניק (חופשי, בוסטון), ג'ורדן מקי (חופשי, בוסטון), באם אדבאיו (דראפט).

חמישיה: גוראן דראגיץ', דיון וויטרס, רודני מקגרודר, ג'יימס ג'ונסון, חסן וויטסייד.

ספסל: ג'סטיס ווינסלו, ג'וש ריצ'רדסון, קלי אוליניק, טיילר ג'ונסון, ווין אלינגטון, באם אדבאיו, אוקארו ווייט, יודוניס האסלם, ג'ורדן מיקי, איי ג'יי האמונדס.

המהלכים הגדולים של עונת 2016-17:

אז מה היה לנו שם?

העונה שעברה התחילה רע מאוד מבחינת מיאמי. דווין וויד, הסמל של הקבוצה בעשור האחרון, עזב לאחר מחלוקות עם פט ריילי, כשבנוסף לכך כריס בוש, שהיה אמור להיות שחקן הפרנצ'ייז של הקבוצה, המשיך לסבול מקרישי דם, שמנעו ממנו לשחק.

בלי שני השחקנים המרכזיים של הקבוצה בשנים האחרונות, הקבוצה התקשתה מאוד וירדה לתחתית המזרח. אחרי חצי עונה, ההיט היו במאזן 11-30 שמיקם אותה במקום ה-29 בליגה. במצב כזה רוב הקבוצות היו משלימות עם העובדה שהעונה הזו אבודה והולכות לטנקינג, אבל במיאמי קרה דבר אחר לגמרי.

אריק ספולסטרה הזכיר שהוא אחד המאמנים הטובים בליגה, גם אם הוא לא תמיד נתפס ככזה. הוא הצליח לאחד את הקבוצה ולהביא אותה לשחק כדורסל קבוצתי שהוציא משחקניו את הכדורסל הטוב בקריירה שלהם. מי שהתעלו הם דווקא אלו שאף אחד לא ציפה מהם – שחקנים שלא מצאו את מקומם בליגה (דיון וויטרס, ג'יימס ג'ונסון), שחקנים שהיו בקצה הספסל (ווילי ריד, ווין אלינגטון, לוק באביט) וצעירים שהגיעו מהסיבוב השני בדראפט (טיילר ג'ונסון, ג'וש ריצ'רדסון, רודני מקגרודר). כולם קיבלו תפקידים משמעותיים, ופרחו בתוך התרבות הארגונית של ההיט. דוגמה טובה לכך היא ג'יימס ג'ונסון – ג'ונסון שיחק שמונה עונות בליגה, ואף פעם לא נראה כמו שחקן שצריך להוריד ממשקלו. עם זאת, מאז הגיע למיאמי, הוא הוריד ממשקלו כ-18 קילוגרמים ומספר שהוא מרגיש הרבה יותר זריז ואתלטי. המשקל, יחד עם האווירה המלוכדת שיצר ספולסטרה בחדר ההלבשה, היו פקטורים משמעותיים בשיפור שג'יימס ג'ונסון הראה. הוא היה ידוע בתור שומר טוב ועם זאת נטל התקפי, אך במיאמי פיתח את משחק ההתקפה והפך למוביל כדור.

את החצי השני של העונה ההיט פתחו בסערה – הם השיגו ניצחונות מרשימים על יוסטון וגולדן סטייט ועצרו רק אחרי 13 ניצחונות רצופים. בתוך חודש הקבוצה שינתה את העונה מקצה לקצה, וחזרה להיות במאבק על הפלייאוף. מיאמי המשיכו לנצח, ובסך הכול סיימו את המחצית השנייה של העונה עם מאזן הפוך לזה של המחצית הראשונה: 30-11. למרות זאת, זה לא הספיק וההיט פספסו את המקום בפלייאוף בגלל שובר שוויון. במסיבת העיתונאים לאחר המשחק האחרון, ספולסטרה הראה כמה היה מחובר לקבוצה הזו:

קיץ חם

הקיץ של מיאמי החל בדראפט, כשהם לקחו את באם אדבאיו בבחירה ה-14. אדבאיו הוא סנטר אתלטי – בעיקר רים פרוטקטור וריבאונדר מעולה. הוא הרשים בליגת הקיץ, ונראה שיקבל הזדמנות כמחליף של חסן וויטסייד.

פט ריילי ניסה לעשות את מה שהוא עושה בכל קיץ – לגייס את השחקנים הטובים ביותר בשוק החופשי. הפעם הם היו גורדון הייוורד ובלייק גריפין. מיאמי אמנם הייתה בין הקבוצות הסופיות ביניהן השחקנים התלבטו, אך לבסוף נשארה בלי אף אחד מהם. לאחר שהיוורד וגריפין חתמו בקבוצות אחרות, ריילי התפשר על קלי אוליניק, שחתם על חוזה של 50 מיליון ל-4 שנים.

בנוסף, ריילי היה צריך לקבל החלטות לגבי השחקנים שלו שסיימו חוזה. כולם באו לאחר עונת שיא, ולכן דרשו חוזים גדולים. דיון וויטרס קיבל 52 מיליון ל-4 שנים, ג'יימס ג'ונסון קיבל 60 מיליון ל-4 שנים וג'וש ריצ'רדסון קיבל הארכת חוזה (תיכנס לתוקף בעונת 2018-19) בשווי 42 מיליון ל-4 שנים. לאור החיזוקים (אדבאיו ואוליניק), ווילי ריד ולוק באביט עזבו בשוק החופשי.

הבעיה המרכזית מבחינת מיאמי היא העובדה שהחוזים הגדולים שנתנה לשחקנים בינוניים יגרמו לכך שבשני הקיצים הבאים לא יהיה לה מקום תחת תקרת השכר. בקיץ הבא הארכת החוזה של ריצ'רדסון תיכנס לתוקף, כשבצירוף עם החוזה של טיילר ג'ונסון שיקפוץ מ-6 ל-19 מיליון, התקרה תיסתם. יכולות הגיוס של ריילי בשוק החופשי לא יעזרו ללא מקום מתחת לתקרת השכר, וקשה לראות את מיאמי מתחזקת בעונות הקרובות ללא טרייד שבו תצטרך לשלם (בבחירות דראפט או בשחקנים) כדי לפנות שכר.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

מיאמי תקווה להמשיך את היכולת הטובה מהעונה שעברה. ההבדלים הגדולים יהיו בשני שחקני הרוטציה שלא היו בעונה שעברה – קלי אוליניק וג'סטיס ווינסלו.

אוליניק אמור להשתלב טוב במשחק ההתקפה מרובה התנועה והשלשות של מיאמי – בדומה להתקפה של בוסטון ממנה הגיע. הוא מאוד מתאים לשחק לצד סנטר שחי בצבע כמו חסן וויטסייד. ווינסלו שיחק 18 משחקים בלבד בעונה שעברה בגלל פציעות, והעונה ינסה למצוא את מקומו בקבוצה. בניגוד לאוליניק, משחק ההתקפה של ווינסלו לוקה בחסר, כשהקליעה שלו בעייתית במיוחד. קשה לראות את ווינסלו בחמישייה הפותחת, משום שג'יימס ג'ונסון צפוי לפתוח בעמדה 4. ווינסלו יתקשה לשחק בהרכבים איתו ועם ואחד הסנטרים, שכן חוסר הקליעה יקשה על הריווח מאוד.

ווינסלו יעלה מהספסל, וישחק עם אוליניק בחמישייה השנייה – הקליעה של אוליניק תעזור לחפות על חוסר הקליעה של ווינסלו, וההגנה של ווינסלו תעזור לחפות על ההגנה של אוליניק, שלוקה בחסר. נראה שמי שיהיה בחמישייה במקום ווינסלו הוא רודני מקגרודר, שהיה בחמישייה גם במהלך רצף הניצחונות של מיאמי בעונה שעברה. ספולסטרה הראה שעונה שעברה שהוא לא מפחד להחליף חמישיות (22 חמישיות שונות פתחו בעונה שעברה), ולכן יכולת פחות טובה של מקגרודר או בעיות בריווח יכולים להביא להחלפתו על ידי ג'וש ריצ'רדסון, שקולע טוב יותר מחוץ לקשת.

אחת השאלות הגדולות היא האם השחקנים שהציגו עונת שיא בעונה שעברה מסוגלים להמשיך את היכולת הטובה – גוראן דראגיץ' זכה בקיץ ב-MVP של היורובאסקט, ונראה טוב מתמיד, אך דיון וויטרס וג'יימס ג'ונסון יצטרכו להוכיח שהעונה שעברה לא הייתה הבלחה חד פעמית, ושהחוזים הגדולים שקיבלו מגיעים להם.

וויטרס ינסה לשמור על המספרים שלו מהעונה שעברה (19 נקודות ו-5.2 אסיסטים ל-36 דקות, יחד עם 39.5% מהשלוש). מצד אחד, אם מסתכלים על העונות האחרות בקריירה שלו, זו נראית כמו עונת שיא שאחריה המספרים יתיישרו. עם זאת, העונה שעברה הייתה הפעם הראשונה שוויטרס היה אחד השחקנים המרכזיים בקבוצה שלו. לכן, כנראה שלא נראה אותו צונח בחזרה למימדים של שחקן ספסל, אבל נצפה מהמספרים לרדת קצת.

בעונה שעברה ג'יימס ג'ונסון עלה מהספסל, וכך יכל לקבל הרבה נגיעות בכדור וליצור לאחרים. בחמישייה ג'ונסון יצטרך להשפיע על ההתקפה עם מספר נגיעות קטן יותר, שכן דראגיץ' ו-וויטרס הם מובילי כדור דומיננטיים. גם אם ג'ונסון יצליח בכך, העובדה שבספסל אין יוצר התקפי יכולה לגרום לכך שספולסטרה יחלק את הדקות של דראגיץ', וויטרס וג'ונסון כך שתמיד יהיה אחד מהם על המגרש.

עוד אספקט חשוב מאוד להתקפה של מיאמי הוא הקליעה. כל שחקני הקו האחורי של מיאמי קלעו בשנה שעברה שלשות באחוזים טובים, במיוחד בחצי השני של העונה:

שחקן אחוזים לשלוש
לוק באביט 46.4%
דיון וויטרס 44.1%
ווין אלינגטון 40.6%
גוראן דראגיץ' 40.5%
ג'וש ריצ'רדסון 36.6%
טיילר ג'ונסון 36.2%
רודני מקגרודר 35%

חלק מהשחקנים יחוו רגרסיה, והאחוזים יתיישרו. עם זאת, משחק ההתקפה של מיאמי מייצר זריקות טובות לשלוש, ואם חסן וויטסייד ימשיך להיות איום בצבע, הוא ימשוך את ההגנה ויפנה לקלעים.

ההגנה, שהייתה הצד החלש של מיאמי בעונה שעברה, צפויה להשתפר עם הכנסתו של ג'ונסון לחמישייה (במקומו של לוק באביט שפתח ברוב העונה שעברה) וחזרתו מפציעה של ווינסלו – שומר ורסטילי שיכול לשמור על מגוון עמדות.

במקרה הטוב, מיאמי תילחם על ביתיות במזרח, ואם הכל יתחבר היא עשויה לעבור סיבוב בפלייאוף. במקרה הרע, הכישרון אמור להספיק כדי לסיים בתחתית הפלייאוף במזרח החלש. אם הקבוצה לא תציג יכולת טובה, חוסר היכולת להתחזק בקיץ הבא יעמיד אותה בבעיה.

תחזית: ההמשכיות של רוב הסגל תעזור לפתיחת עונה טובה, שתייצב אותם על המקום ה-5 במזרח, אך במרחק גדול מ-4 הראשונות. יסיימו את העונה עם 45 נצחונות והפסד בסיבוב הראשון בפלייאוף.

וגאס חזתה לקבוצה 43.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו, ואולי תזכו בספר נבחרת החלומות.