כרמלו אנתוני הודיע השבוע על פרישתו ואין ספק שזה רגע עצוב. אם אתה אוהד ניקס, נאגטס או עוד אוהד שגדל על שנות ה 2000 של הנבא. עם זאת מגיעה השאלה, האם הוא ראוי להיכנס להיכל התהילה? התשובה הפשוטה והקלה זה כן, אבל למה? למה זה כזה ״פשוט״ להיכנס להיכל התהילה ולאן נעלמה הייחודיות של התואר?
מעל 100 שחקני נבא נכנסו להיכל מ-1990 ועד היום, אבל איך יכול להיות שכל כך הרבה שחקנים עומדים בקריטריונים? או שהסטנדרט לא כל כך גבוה? אתחיל עם הקריירה של מלו כדי להבין למה זה כל כך ברור בעיני רבים שהוא מובטח בהיכל.
כרמלו או בכינוי הידוע ״מלו״ (היחידי שבאמת מלו) הצטרף לליגה בעונת 2003 בדראפט מלא כישרון בעל פוטנציאל אדיר. לברון נבחר ראשון, בוש בבחירה הרביעית, וויד בחמישית וכרמלו שנבחר איכשהו שלישי מאחורי מילצ׳יץ׳. מלו נבחר לדנבר שעברה שינוי דרסטי באותו קיץ משום שכישרון כזה לא רוצים לבזבז ומאותו רגע רק פרח בגלל שהוא נכנס למעטפת שהיא קצת יותר טובה מזאת של שחקנים חדשים. למרות שהיה הסטאר המוביל בהחזרת הנאגטס לפלייאוף, הוא סיים במקום השני בתחרות רוקי העונה מאחורי חברו הטוב לסירת הבננה, לברון. בנוסף לכך שלא זכה בתואר, נתן ביצועים שאינם מרשימים בפלייאוף אבל הוא בכל זאת רוקי אז אפשר להחליק לו את זה.
חומר לפלייאוף?
כמה עונות קדימה וכרמלו כבר נבחר פעמיים מתוך החמש עונות שלו לקבוצת האולסטאר אבל כל פעם שהגיע לפלייאוף, לא הצליח לסחוב את קבוצתו מעבר לסיבוב הראשון. אפילו שהיה לו לצידו את אלן איברסון, עדיין לא הצליחו הצמד להוציא את דנבר מחוץ לסיבוב הראשון. לאחר הבנה שאייברסון לא מתאים לקבוצה, החליטה ההנהלה של דנבר לשלוח את ״התשובה״ לפיסטונס תמורת צ'ונסי בילאפס. בילאפס הכיר היטב את במת הפלייאוף ובהחלט הוכיח שעדיין יש לו את ״זה״ כשהוביל לצד מלו את הנאגטס עד לגמר המערב אך מול הלייקרס לא צלחו. אבל הכל טוב כי עכשיו כרמלו מצליח לסחוב את ולהגיע יותר רחוק בפלייאוף. אה רגע, הוא לא והם כשלו שוב עונה לאחר מכן משום שעפו בסיבוב הראשון. מלו היה על העונה האחרונה שלו בחוזה והבין שפה הוא לא יצליח. הרצון שלו לחתום על חוזה מקסימלי התממש אבל לא עם דנבר אלא עם הקבוצה שבבעלותה הבמה הכי גדולה בארה״ב, ניו יורק ניקס.
הניקס עד אותה תקופה, שיחקה כדורסל רע, ולא הגיעה לפלייאוף או התקרבה למעמד אבל עונת 10/11 שינתה את פני המועדון לשנים הקרובות. הניקס השיגה את אמארה סטודמאייר בעזרת טרייד עם הסאנס והחתימה שחקנים שעזרו מאוד לניקס לשמר את המקום השישי. למרות המיקום הטוב ביחס לעונות קודמות, מייק דאנטוני ושאר ההנהלה החליטו לבצע טרייד ענק שהביא עבורם את כרמלו וצ׳ונסי. הפרצוף החדש של ניו יורק הגיע מדנבר ועמד לעשות את השינוי, או לפחות כך חשבו. את אותה עונה סיימו עדיין במקום השישי ובדומה מאוד למה שהתרחש בדנבר, הקבוצה עפה בסיבוב הראשון אבל את האשמה אי אפשר להפיל רק עליו משום שבילאפס נפצע וסטודמאייר לא עמד בציפיות.
מעבר לכך, בשתי עונות הבאות הוא עדיין היה הסטאר המוביל והגיע איתם לפלייאוף. מלו שנמצא עד כה ברצף של 10 הופעות רצופות בפלייאוף אך אף פעם לא הצליח לעבור את הסיבוב השני. זה לא אומר שזה בהכרח אשמתו משום שלפעמים הסגל סביבו היה חלש או שהיו פציעות אבל חלק מהאשמה נופלת עליו משום שסטאר גדול כמו לברון, קובי וכולי, כן יכלו לסחוב את קבוצתם להישגים יותר מרשימים. עם זאת, הרצף נקטע ומשם הקריירה שלו הדרדרה.
העונות האחרונות של כרמלו בנבא לא יזכרו בטוב משום שנחתך ונזרק מהמון קבוצות בגלל שהוגדר כ״וירוס״ בתאי ההלבשה. הוא הועבר בטרייד לאוקלהומה לאחר עונת 16/17 בה נבחר לאולסטאר. לאחר עונה שבה לא היה שילוב טוב שלו עם פול ג'ורג' וראסל ווסטברוק נשלח בטרייד לאטלנטה ושם נחתך מהסגל. לאחר מכן הגיע לרוקטס משם עבר בטרייד לשיקגו ובהפתעה גדולה (לא באמת), גם נחתך מהסגל. בסופו של דבר, הוא קיבל הזדמנות אחרונה על ידי פורטלנד ושיחק דווקא לא רע בכלל בתור שחקן רוטציה.
מלו אומנם זכה בתואר אלוף הנקודות (עונת 12/13) אבל בהחלט לא היה שום אלוף. הוא כן הצליח לזכות בתארים נוספים כמו, סיום במקום השלישי וגם במקום השישי בתחרויות לתואר ה MVP (סיים גם 3 פעמים בטופ 15), נבחר 10 פעמים לקבוצת האולסטאר והופיעה בחמישיית העונה השנייה והשלישית 6 פעמים (פעמיים בשנייה וארבע בשלישית). המשך הקריירה שלו הייתה רק ירידה עם קפיצות לקבוצות שישר העבירו אותו בטרייד או חתכו אותו מהסגל אבל אפשר לציין לטובתו, את הזכיות עם נבחרת אר״הב בשלוש מדליות זהב ואחת ארד. אומנם לא הישג מרשים משום שמדובר בארצות הברית אבל לפחות משהו. מה שכן מרשים, היה היכולת קליע האלאית שהצליחה להיכנס לרשימת עשרת השחקנים עם סך הנקודות הגבוה ביותר.
מה יש עד כה?
קולג׳: עונה אחת בה זכה ברוקי העונה ובאליפות המכללות.
נבא: סיום במקום השלישי וגם במקום השישי בתחרויות ה MVP, נבחר 10 פעמים לקבוצת האולסטאר, הופיעה בחמישיית העונה השנייה והשלישית 6 פעמים, אלוף הנקודות לעונת 12/13 ובטופ 10 שחקנים מבחינת סך נקודות בקריירה.
נבחרת: 3 זהב ואחד ארד.
השפעה נרחבת?
הרבה טוענים שגם השפעה לוקחת חלק בקבלה להיכל ואין באמת נתון ספציפי שאפשר להתייחס אליו לגבי זה. אוסקר שמידט הוא אחד השחקנים שנכנסו להיכל התהילה ומעולם לא שיחק בליגת הנבא אבל השפעתו על התפתחות הכדורסל הברזיאלי הייתה כה עצומה שהחליטו להעניק לו מקום בהיכל. יאו מינג הוא דוגמה נוספת וזה בגלל שלא היה שחקן פנומנלי בליגה אבל פרץ את הדרך לכדורסל האסייתי. כרמלו לעומת זאת, גדל בארצות הברית, אז בפאן המדיני הוא לא יכל היה להשפיע באותה מידה, אבל כן יכל להיות ״סלב״ ענק עם קהל רחב. הוא אמנם מחזיק בחשבון אינסטגרם בעל הרבה עוקבים אך רק עונה אחת בודדה הוא מכר הכי הרבה גופיות ובעונה אחרת סיים בטופ 5. אז מבחינת השפעה/קהל היה לו במיוחד בגלל שהיה הפנים של ניו יורק אבל גם אז לא יותר מדי.
"אבל אבל ההוא גם נמצא שם!"
יש 3 שחקנים עם קריירה טובה אבל מרימה גבה לגבי כניסתם להיכל התהילה:
כריס מאלין אחד הקלעים הטובים של שנות ה 90׳ והצליח לסיים בהיכל יחד עם שאר הסטארים של התקופה, אבל למה?
מאלין או בכינויו ״מאלי״ שיחק 16 עונות בליגת הנבא שרובה היה בגולדן סטייט. מעבר ליכולת קליעה שלו, הוא לא בנה רזומה מרשים בכלל. 5 הופעות באולסטאר, 4 הופעות בחמישיית העונה (פעם אחת לראשונה, פעמיים לחמישייה השנייה ואחת לשלישית) ולפי ההצבעות לתואר ה MVP, סיים פעם אחת במקום השישי ולמשך שארית הקריירה שלו לא התקרב למעמד. מעבר לכך, מאלין אף פעם לא הוביל את גולדן סטייט אל מעבר לסיבוב השני.
מיץ׳ ריצ'מונד גם היה קלעי משובח וגם שיחק עם מאלין לתקופה קצרה. מיץ׳ סיים את הקריירה שלו 4 הופעות בפלייאוף שאחת מהן ישב על הספסל של הלייקרס וחיכה שקובי ואוניל ישיגו עבורו טבעת. בנוסף לכך, נבחר לשישה משחקי אולסטאר, נבחר 5 פעמים לחמישיית העונה (שלוש פעמים לשנייה ופעמיים לשלישית) ואף פעם לא סיים כשחקן טופ 10 בתחרות ל MVP.
שני שחקנים עם קריירה טובה ואיכותית אבל לא שחקנים שהרשימו מספיק בעיני על מנת להיכנס להיכל שאמור להיות מאוד ייחודי.
השחקן האחרון הוא אחד בעל קריירה דומה מאוד לזאת של כרמלו וגם עדיין שחקן פעיל בליגה. הוא זכה בתואר השחקן המשתפר של העונה, נבחר 8 פעמים לאולסטאר, סיים שלישי ושישי בתחרות ל MVP , נבחר 6 פעמים לחמישיית העונה (פעם אחת לראשונה וחמש פעמים לשנייה), נבחר 4 פעמים לחמישיית ההגנה של העונה (פעמיים לראשונה ופעמיים לשנייה), סיים בטופ 10 בתחרות לשומר השנה וגם פעמיים בטופ 5, מלך החטיפות של העונה וכל זה ב 6 עונות פחות. שמו של השחקן הוא פול ג'ורג׳. שחקן מצויין שאף פעם לא זכה בכלום אבל היה הרבה יותר קרוב מכרמלו וכרגע נמצא פער בין השניים (לטובת מלו) בסכויי כניסתם להיכל.
לסיכום: אם תלכו לחפש מה הקריטריון על מנת להתקבל להיכל התהילה, תמצאו רק כמה קולות צריך לקבל ולא מעבר. ההחלטה נמצאת בידי המצביעים שיכולים להשתמש במבחן הראיה ולבחור להצביע בעד או נגד. בסופו של דבר, כל אחד מאיתנו רואה את המשחק שונה וכמה כל שחקן השפיע עלינו בכל צורה שהיא גם פקטור בשקלול של האם נרצה שיכנס להיכל. אז לפי דעתי, הסטנדרט נמוך מדי משום ששחקן שלא הגיע אף פעם להישגים מרשים או התקרב אליהם, לא ראוי להיות בהיכל. בנוסף לכך, אותו שחקן שראוי להיכנס, צריך להיות ברמת עשרות הטובים של תקופתו למשך תקופה לא קצרה (מלו היה שחקן טופ 10 רק 2 עונות וזה לפי ההצבעות לתואר ה-MVP). ההיכל בעיני איבד את הייחודיות שלו וככל הנראה לא תחזיר אותו משום שיש כבר כמות גדולה של שחקנים בהיכל ולא יעלו פתאום את הסטנדרט קבלה.
כל הסקירה ההיסטורית על מלו היא לא במטרה לזלזל בו או באחרים אלה להראות שאם שחקן כזה נכנס להיכל (ועוד רבים שכבר נמצאים שם ויכנסו לשם), אז מה זה אומר לגבי הסטנדרט והייחודיות שלו. למה שחקן שכל מה שיש לו ברזומה זה מדליות עם הנבחרת הטובה ביותר בעולם (בפער) והרבה נקודות שהרוב המוחלט הגיע בעונה הסדירה, נכנס כל כך בקלות להיכל?
