בזמן שפלייאוף לא ישנים!

והלילה, אטלנטה מנצחת את בוסטון בקרב שלשות אדיר בבית ומצמקת את הפער ל 2-1, הניקס מנצחת את הקאבס בקרב החטאות של שלשות, ועולה ליתרון 2-1 משלה, ודנבר ממשיכה לשחק במינסוטה בדרך ליתרון 3-0 מבטיח בסדרה. 

 

 

אטלנטה הוקס 130 – בוסטון סלטיקס 122 (1 – 2 לבוסטון בסדרה)

בוסטון מגיעה למשחק מספר שלוש באטלנטה. הם רוצים לסגור עניין וגם קולעים הלילה יותר נקודות משני המשחקים הראשונים.

העניין הוא שלשחקנים של אטלנטה היו תוכניות אחרות. ובראשם השחקן הזה שזכה לכינוי האוברייטד, יאנג נותן הלילה את המשחק הטוב ביותר שלו עם 32 נקודות, כשהוא מוביל את אטלנטה למשחק ההתקפי הטוב ביותר שלהם. 

אחרי שקלעו רק 99 במשחק הראשון, ו 106 במשחק השני, הלילה זה מסתיים ב 130 נקודות, אחוזים נהדרים מהשלוש (44%) ובכלל שטף מצויין.

 

מהלך המשחק:

שתי הקבוצות יוצאות מחדר ההלבשה כמו מלוע של תותח. ברבע הראשון היה נדמה שזה הולך להיות עוד לילה נהדר של בוסטון, למעשה היה להם לילה נהדר כאשר הם קולעים לא פחות מ 9 שלשות כבר ברבע הראשון אותו הם מסיימים ביתרון 37-33:

גם ברבע השני בוסטון ממשיכה לשחק נהדר ומסיימת עם 67 נקודות במחצית, בדרך לשיא פרנצ'ייז של 15 שלשות במחצית הראשונה. 

אז? 

אטלנטה לא נשארו חייבים, וגם הם אולי באחת המחציות הכי משוגעות שראינו, קולעים 41 ברבע השני, בדרך ל 74 נקודות ולמעשה יתרון 7. בין היתר בוגדנוביץ' עם 5-5 מהשדה, ותראו איזה טווח, יש לי הרגשה שטרה יאנג מקניט אותו כל אימון לקרב שלשות מהחצי:

שתי הקבוצות עולות לרבע השלישי, כשהן מבינות שהן חייבות להדק את ההגנה ורואים קצת מהלכים כמו המהלך הבא:

הבעיה שהטווח של אטלנטה הלילה, זה פשוט לא טווח הגיוני, כאשר גם יאנג קולע שלשות מהלוגו, והגבוהים של בוסטון שלוקחים צעד אחורה, למעשה משאירים אותו פנוי אחרי החסימה לשלשה (קלה? זה לא באמת קל, הוא כמעט בחצי)

 

ברבע הרביעי מתפתח משחק מאוד צמוד. והיו המון מהלכים שרציתי לצרף, אבל אתמקד בשלושה סלי מאני של אטלנטה, כי הם דווקא ממחישים לדעתי את ההגנה הטובה של בוסטון הלילה.

במהלך הראשון, הורפורד שומר על יאנג היטב, יאנג צריך רק רבע מילימטר והוא מצליח לשחרר שלשה מהירה ונהדרת:

 

בוסטון חוזרת. במהלך הבא, עדיין רק 121-118, אף אחד באטלנטה לא מתפנה, מוריי בפינה מול וויט, עם יד בפנים (וויט נופל על הדרך), עוד שלשה:

 

שוב בוסטון חוזרת, וזה רק 124-121. הולכים ליאנג. וויט נצמד לו לגופיה, ואומר די. אין שלשה עכשיו, יאנג במהלך אייס נהדר מגיע לפלואטר נהדר מחצי מרחק:

https://twitter.com/ATLHawks/status/1649586152389877760

 

ואפשר לסגור את המשחק. אתם שואלים למה אף אחד מבוסטון לא מגיע לעזרה? קל. כי בוגי, ומוריי הוכיחו שיש להם טווח היסטרי הלילה, ובוסטון פשוט לא יכולה לעזור.

 

כמה נקודות מהמשחק 

1. ריבאונד

אז נכון, שלשות, התקפה וכו. המספר הנוסף של הלילה זה דווקא הריבאונד. 

48-29, זה הניצחון של אטלנטה בקרב על הכדורים החוזרים. זה מאפשר להוקס להתגבר על 18 איבודי כדור (מול 12 של הסלטיקס). 

בצד של בוסטון, הריבאונדר המוביל היה טייטום עם 10 ואחריו רוברט וויליאמס מהספסל עם 5. בהרכב רק הורפורד לוקח 4.

מול קבוצות גדולות שאמורות להגיע בהמשך הפלייאוף (פילדלפיה ומילווקי) זו עשויה להפוך להיות חתיכת בעיה. 

 

2. שלשות, גשם של שלשות

21 שלשות ב 43.8% לבוסטון מול 15 שלשות ב 44% לאטלנטה. איזה לילה משוגע היה לשתי הקבוצות. כמו שראינו בתקציר, זה לא רק השלשות, זה גם הטווח. מדברים המון על איך שהשומרים בנ.ב.א. הפכו להיות רכים יותר. יד על הלב, איזו קבוצה בשנות ה 90 הצליחה לקלוע שלשות בכזו עקביות ומכאלו טווחים. איך בכלל אתה יכול לבוא לעזרה, כשאתה יודע שאתה משחרר שחקן שיש לו טווח קליעה נהדר 2 מטר מעבר לקו השלוש. 

 

3. טרה יאנג והחמישייה של אטלנטה

אטלנטה זו קבוצה של עליות וירידות. כשהולך להם, אז הולך. יאנג הלילה משחק נהדר ואחרי כל הביקורות מסיים עם 32 נקודות, 9 אסיסטים ואליו מצטרף מוריי עם 25 נקודות. גם מהספסל מקבלים תמורה נהדרת, 15 נקודות של בוגדנוביץ', 5 נקודות של סאדיק ביי, 11 של האנטר (חמישייה), 10 של קאפלה (חמישייה), 10 של ג'יילן ג'ונסון (ספסל) וכל זה בערב סולידי מינוס של קולינס (8 נקודות ב 21 דקות משחק).

 

למרות הנאמר, הבעיה של אטלנטה זה חוסר היכולת להציג התקפה כזו שבוע אחרי שבוע. כשזה הולך, הם נראים כמו גולדן סטייט בשיאה. שלשות מכל עבר, הנעת כדור, דאנקים והתקפה מטורפת. השאלה כמה משחקים כאלו יש להם לתת עוד בסדרה הזו. 

 

4. ההתקפה של בוסטון – 31 אסיסטים

אז נכון, בוסטון מפסידה הלילה, אבל ההתקפה שלה הייתה בשטף נהדר. 

לא פחות מ 31 אסיסטים.

ג'ייסון טייטום עם 29 נקודות, סמארט בערב מצויין עם 24 (5-12 מהשלוש), ברוגדון מצויין מהספסל עם 17, בראון קצת פחות אבל קלע 15, גרנט וויליאמס עם 14 נקודות ודרק וויט עם 11. בכל ערב נורמלי זה אמור להספיק. 

אני מניח שבוסטון ילכו הבייתה, יעשו שיעורי בית על הריבאונד ויבינו שקצת יותר מלחמה על הריבאונד וגם הערב הנהדר הזה של אטלנטה היה מסתיים בניצחון של בוסטון

 

תקציר ההיילייטס של יאנג מהלילה:

 

 

 

 

מינסוטה טימברוולבס 111 – דנבר נאגטס 120 (0 – 3 לדנבר בסדרה)

הזאבים מגיעים למשחק הלילה של להיות או לחדול.

אחרי שבמשחק הראשון נראו מותשים, ובמשחק השני התעוררו רק ברבע השלישי, הלילה הם משחקים כדורסל טוב מהדקה הראשונה.

כל הלהקה מתפקדת, אדוארדס כוכב בהתהוות קלע 36 נקודות ומגיע לקו 15 פעמים (קולע 13), טאונס קלע 27 נקודות, גובר עם 18 נקודות ו 10 ריבאונדים וקונלי מוסיף 12 נקודות. זה אמור להספיק, לא? 

אז כנראה שלא מול דנבר.

גם במשחק הקודם הזכרנו את זה שדנבר נראית כמו טורף שמשחק עם האוכל שלו.

במשחק הקודם זה היה מוריי שהתפוצץ והלילה מוביל אותם דווקא פורטר ג'וניור עם 25 נקודות ו 9 ריבאונדים, אבל לא רק הוא היה מצויין.

יוקיץ' עם עוד טריפל דאבל (20 נקודות, 11 ריבאונדים ו 12 אסיסטים), אבל האקס פקטור של המשחק הלילה הגיע מהספסל

רק 3 שחקנים קיבלו דקות רלוונטיות וביחד הם קולעים 29 נקודות ועושים את ההבדל הלילה עבור הנאגטס.

 

מהלך המשחק:

כאמור מינסוטה פותחת נהדר את המשחק, עולה ליתרון 19-12, ואח"כ 21-17. בין היתר הם משחקים חזר על רודי גובר שקולע 8 נקודות מוקדמות במשחק:

 

העניין הוא שיוקיץ' בעצמו מסיים עם 11 נק' את הרבע, ולמרות דקות נהדרות של מינסוטה, זה נגמר רק ב 28-28.

במחצית השנייה, מינסוטה ממשיכה לתקוף מצויין, ובאמת שמשחקת כדורסל נכון וטוב. אם ברבע הראשון זה היה גובר, אז ברבע השני הולכים לטאונס, ואח"כ לקונלי:

אבל כמו שרשמתי בהתחלה, יש תחושה שדנבר פשוט משחקת עם האוכל שלה, כאשר שחקני הספסל עולים ונותנים יופי של תפוקה:

 

ובכלל הכדורסל הקבוצתי של דנבר, סביב הגבוה הלבנבן הזה, פשוט נהדר. במחצית 61-55 לדנבר. 

 

המשחק ממשיך דומה מאוד, כאשר ברבע השלישי זה אנת'וני אדוארדס שלוקח אחריות ומוביל את מינסוטה וגורם לכולם לחשוב שהנה זה קורה:

אבל כאמור, הערב הזה דנבר מקבלת לא רק משחק מצויין של החמישייה הראשונה, גם שחקני הספסל כמו ברוס בראון וגם כריסטיאן בראון (מסתבר שיש עוד בראון בדנבר) הרוקי שעולה מהספסל ועושה מהלכים נהדרים כמו המהלך הבא:

 

בסיום 120-111 לדנבר שמשחקת משחק כמעט מושלם הלילה

 

כמה תובנות מהמשחק:

1. לדנבר יש עוד הילוך להעביר

אין דרך אחרת להסביר את זה. מינסוטה קיבלה את כל מה שהיא רצתה מכל השחקנים שלה ועדיין הפסידה.

פורטר ג'וניור מסיים עם 25 נקודות ו 19 ריבאונדים, יוקיץ' כאמור טריפל דאבל עם 20 נקודות אבל 9-13 מהשדה (2-3 מהשלוש). אלו אחוזים מפחידים.

ג'מאל מוריי מוסיף 18 נק'ודות משלו, קולדוול פופ עם 14 וגם ארון גורדון עם 14 נקודות. זו החמישייה.

והספסל?

ברוס בראון 12 נקודות, כריסטיאן בראון 9 נקודות, וגרין עם עוד 8. 

אגב, יודעים מי יושבים במעמקי הספסל של דנבר? 

תומאס בריאנט שהיה נהדר העונה בלייקרס, ורג'י ג'קסון שאפשר לומר מה שרוצים עליו, אבל בתור מחליף חמישי-שישי שעשוי לעלות זה מרשים מאוד. שניהם לא קיבלו דקת משחק הלילה. 

 

2. אנת'וני אדוארדס 

הילד עושה היסטוריה כאשר זו הפעם הרביעית שהוא קולע 30+ בפלייאוף לפני גיל 22. לפניו אחד לברון ג'יימס (8 פעמים) ואיתו אחד קובי בריאנט (4 פעמים).

הוא לא רק אדיר בהתקפה, זה קורה בשני צידי המגרש:

סביר להניח שנראה שינוי במינסוטה בעונה הבאה, כאשר פרוייקט "המגדלים" יפורק לאלתר, אבל בינתיים לאוהדים של מינסוטה יש הרבה סיבות לחייך לקראת העתיד.

3. שיפוט 

אתמול הצבעתי על פער בזריקות העונשין בין פיניקס לקליפרס. הלילה דנבר הגיעו לקו 13 פעמים (קלעו 11) ומינסוטה לעומתם קיבלו 35 זריקות (קלעו 29). חייב להודות בתור כותב, שכאשר הקבוצה שקיבלה פחות שריקות מנצחת, כנראה שאנחנו פחות "שמים לב"? נקודה למחשבה. 

 

4. ריבאונד

40 – 32 לדנבר בריבאונד. 

לא בשביל זה יש לך שני סנטרים כמו טאונס וגובר, לא בשביל שתפסיד בקרב מתחת לסלים. 

כי משלמים על זה כמובן גם בהגנה עם המיס מצ'ים. איך דנבר עושה את זה? 

קל, יוקיץ' 11 ריבאונד, פורטר 9, וארון גורדון 7. מולם גובר עם 10 וטאונס עם 7 זה פשוט לא מה שאתה מצפה מצמד המגדלים. 

 

מילה אחרונה, איזה לילה של פורטר ג'וניור, להלן התקציר שלו מהלילה:

 

ניו יורק ניקס 99 – קליבלנד קאבלירס 79 (1 – 2 לניקס בסדרה)

משחק קשה לצפייה קיבלנו במכה של הכדורסל, בעצם, אם אתם חובבים של משחקי שנות ה 90 אולי המשחק הזה היה בשבילכם. בעצם, לא. 

למה לא? 

כי סקור נמוך, לא אומר שקיבלנו את הדחיפות והמלחמה של שנות ה 90, כי הקאבס עדיין זרקו 33 זריקות משלוש הלילה (כמעט 50% מסך הזריקות שלהם מהשדה) וקלעו רק 7. כלומר 21% מהשלוש. אפשר לייחס את זה להגנה של הניקס (וכן מגיע להם המון קרדיט), אבל מה תגידו על 10-17 מהעונשין? 

ואי אפשר לומר שההתפקה של הניקס הייתה איזו הצלחה גדולה

ג'וליוס רנדל 2-10 לשלוש, ג'יילן ברונסון 0-4 לשלוש, גרימס 0-3 לשלוש, וגם הניקס קולעים רק 11-18 מהעונשין. פשוט מול ערב כל כך אומלל של הקאבס זה היה מספיק מעל ומעבר. 

 

מהלך המשחק:

כבר מהפתיחה היה ניכר שזה לא הלילה של הקאבס, למשל המהלך הבא עם המסירה הממש מוזרה ישר לידיים של בארט שמסיים מתפרצת קלה בצד השני:

 

למרות זאת, גם הניקס לא פגעו יותר מדי, והרבע הראשון מסתיים ב 17-17. 

ברבע השני, הניקס מתעוררים, הרעש של הקהל כנראה נכנס חזק לראש של הקאבס, כי הם נשארים מאחורה. 

לא הזכרתי גם את איבודי הכדור, כי גם כאלו היו יותר מדי הלילה לקאבס שמאבדים 20 כדורים:

 

במחצית זה רק 13 נקודות, 45-32. זה היה כל כך רע שהקאבס מסיימים עם 2-19 מהשלוש:

https://twitter.com/ESPNNBA/status/1649594551961616391

 

בכל סדרה אחרת, זה פער שעוד אפשר לחזור ממנו, אבל בלילה כל כך גרוע אין הרבה מה לדבר גם על המחצית השנייה. הקאבס אמנם שיחקו טוב יותר (קלעו 47 נקודות), אבל באופן כללי, זה היה נראה כמו משחק גמור עם אנרגיות רעות מאוד של כל הקבוצה.

 

כמה נקודות מהמשחק:

1. דונובן מיטצ'ל, ג'יילן בראון וקרב החמישיות

שני הגארדים הנהדרים האלו נתנו אימפקט אדיר על העונה הסדירה של הקאבס וגם של הניקס. בינתיים שניהם מספקים את הסחורה גם בפלייאוף.

מיטצ'ל למרות ערב יחסית רע (6 איבודי כדור, 2-8 מהשלוש), עדיין מסיים עם 22 נקודות, 7 ריבאונדים ו 5 אסיסטים.

בצד של הניקס, בראון גם מסיים עוד משחק של 21 נקודות, ואמנם 0-4 מהשלוש, אבל עם 10-18 מהשדה. 

מה לגבי שאר החמישיות של שתי הקבוצות?

בצד של הקאבס, ערב נוראי של כולם בערך. לברט אמנם מסיים עם 17 נקודות אבל ב 3-11 מהשדה, דריוס גארלנד שהיה מצויין בשני המשחקים הראשונים נמחק לחלוטין הלילה עם 10 נקודות ב 4-21 מהשדה. ומה עם מובלי? ג'רט אלן? 10 ו 6 נקודות בהתאמה אליהן הוסיפו 10 ו 5 ריבאונדים בהתאמה. לא תפוקה של שחקני חמישייה מובילים. 

בניקס זה נראה טוב יותר, כאשר בארט משחק את משחק הפלייאוף הטוב ביותר שלו עם 19 נקודות ב 8-12 מהשדה, אבל חוץ ממנו, גם בניקס כל החמישייה נראית זוועה. 

רנדל מסיים עם 11 נקודות ו 2-10 מהשלוש, 3-15 מהשדה.

רובינסון קולע 7 נקודות וגרימס מסיים עם 2 נקודות. למעשה אם סוכמים את הנקודות, החמישייה של הקאבס מנצחת 65-60. מפתיע, לא? 

 

2. הספסל

במשחק הקודם, דיברתי על כמה הניקס צריכים להשתמש יותר בספסל שלהם. הזכרתי הארט, קוויקלי ורוז. שניים מתוך השלושה נתנו משחק נהדר הלילה והם לטעמי אלו שעשו את ההבדל.

ג'וש הארט קלע 13 נקודות, קוויקלי הוסיף 11 נקודות ואליהם התחברו גם דקות טובות של טופין (8 נקודות) והרנשטיין (7 נקודות. 

הרביעייה שהזכרתי גם קולעת באחוזים יפים ביחד (14-24 מהשדה). להלן מוצג א', עם דאנק יפה של הארט, הקרדיט בתכל'ס לג'יילן ברונסון:

 

3. איבודי הכדור והספסל של הקאבס 

20 איבודי כדור הלילה לקאבס. יותר מדי למשחק פלייאוף. 

והספסל? כמעט לא קיים. צ'אדי אוסמן 0 נקודות, דני גרין 0 נקודות, ריבי רוביו 0 נקודות, רובין לופז 4 נקודות והיחידי שהצליח להכנס לקצב היה אוקורו עם 7 נקודות. רוב השמות שציינתי, לא שיחקו דקות משמעותיות, אבל בלילה שאף אחד מהחמישייה שלך לא ממש פוגע בטבעת, וגם ככה הניקס לא עם איזו התקפה מפחידה. לא שווה לתת אולי קצת יותר דקות לשחקני הספסל? 

 

4. עם הפנים קדימה

הסדרה פתוחה לחלוטין. בינתיים 3 משחקים לתוך הסדרה ושתי הקבוצות מתקשות מאוד להגיע ל 100 נקודות למשחק.

הניקס בינתיים עם 96.6 למשחק, הקאבס עם 94.3 למשחק. עבור שתיהן, הן חייבות לייצב את ההתקפה, גם בשביל הסדרה הזו, אבל גם בשביל הסדרות הבאות. לא משנה את מי יקבלו, קשה לי להאמין שהן יצליחו לעבור עוד קבוצה במזרח עם ממוצע של פחות מ 100 נקודות למשחק. 

 

 

הטופ 10 היומי