זהו, תם ונשלם.

הטור הזה יעסוק יותר בסיכום העונה של דנבר ומיאמי.

דנבר נאגטס, מנצחת הלילה במשחק סופר צמוד את מיאמי היט והופכת לאלופת הנבא לעונת 2023:

ותזכורת קטנה לגבי משהו שעדיין לא נסגר

קוראים את הליגה 2023! לחצו על התמונה לתמיכה בספר סיפור עונה

דנבר נאגטס 94 – מיאמי היט 89 (4 – 1 לדנבר שהופכת לאלופת הנ.ב.א.)

זה לא היה יפה, אבל הכי חשוב זו התוצאה הסופית:

אחרי 47 שנים, הדנבר נאגטס זוכים לאליפות ראשונה בעזרת הכתפיים הרחבות של אחד ניקולה יוקיץ' שמסיים כמובן בתור ה MVP הבלתי מעורער של הגמר, של הפלייאוף ויש האומרים שהיה צריך לזכות גם בתואר בעונה הסדירה.

שתי הקבוצות לא מצליחות לקלוע כמעט משום טווח (דנבר עם 5 שלשות ב 18% ומיאמי עם 9 שלשות ב 25%).

מיאמי מצליחה לעצור את השטף הנהדר של דנבר על 21 אסיסטים בלבד 

פורטר היה הקלע השני עם 16 נקודות, ו-13 ריבאונדים, מארי עם 14 נקודות (6-15 מהשדה), 8 ריבאונדים ו-8 אסיסטים ופופ עם 11 נקודות.

הכוכבים לרגע של המשחקים הקודמים לא מצליחים להביא את היתרונות שלהם הלילה.

גורדון עם 4 נקודות, 7 ריבאונדים ובעיית עבירות, ברוס בראון עם 10 מהספסל (4-14 מהשדה) וכריסטיאן בראון עם 7.

במשחק כזה, מיאמי הייתה צריכה ויכולה לנצח והיא גם הייתה קרובה מאוד.

כמה קרובה?

מיאמי הובילה במחצית 51-44, הגיעה לפיגור נקודה כשהכדור אצלה במהלכי הסיום, אבל העונה הזו וגם הלילה הזה שייכים לאחד:

ניקולה יוקיץ'

משחק האסיסטים הנהדר של דנבר נעצר רק על 21 אבל מצד אחד יש שחקן שפשוט אי אפשר לעצור אותו גם במשחק כזה, הרי הוא ניקולה יוקיץ' עם 28 נקודות, 16 ריבאונדים, ו-4 אסיסטים באחוזים נהדרים (12-16 מהשדה).

הכל כבר נאמר עליו, ויש לנו עכשיו 4 חודשים לדבר על העידן החדש, העידן של ניקולה יוקיץ':

https://twitter.com/NBA/status/1668471735899832321

ההיסטוריה מתחילה כבר לדרג ולשפוט את יוקיץ', 

והאמת שאי אפשר להתעלם. שני תארי MVP עונה סדירה, תואר MVP פיינלס, אליפות ראשונה והכל תוך כדי שהוא מפגין דומיננטיות שמזכירה את ווילט צ'מברלין מעורבב עם המסירה של מג'יק והקליעה של בירד משלוש. כמה הוא היה מרשים בפלייאוף, אז הראשון בהיסטוריה להוביל את כל השחקנים בשלושת הקטגוריות העיקריות (טוטאלס, אבל אל תהיו קטנוניים). 

נתון מעניין: צירוף הנקודות, האסיסטים והריבאונדים שלו מוביל ל 52.9 שמעמיד אותו במקום השני בהיסטוריה אחרי אחד ווילט צ'ימברליין (59).

 

למי שדואג לתוכניות הקיץ של יוקיץ', אז הוא כבר בונה על מירוצי סוסים וחזרה הבייתה לשורשים:

https://twitter.com/ClutchPointsApp/status/1668480498505588736

אבל כמה שהוא נראה אדיש, יוקיץ' גם חגג והוא כמובן גם לא עשה את האליפות הזו לבד.

יוקיץ' זורק את מארי לבריכה ומסביר למארי שאם הוא רוצה לעשות משהו אי אפשר לעצור אותו:

https://twitter.com/NBA/status/1668473367798722562

עכשיו קל לשכוח, אבל רק לפני שנה מארי החמיץ עונה שלמה בגלל פציעה והוא חזר לפלייאוף הזה והיה פשוט ענק!

תיקון, זה היה כמעט שנתיים, 539 ימים שבהם מארי לא ראה את הפרקט! זה בלתי נתפס. 

אחרי שכל הפלייאוף הוא היה יותר קלעי, ויוקיץ' יותר המוסר, באטלר לוקח את מארי למשימה אישית, ומארי מוצא את הפתרון דרך הנעת כדור אדירה שלא ידענו שיש לו. הוא מצטרף לחבורה סופר מיוחדת של שחקנים היסטוריים:

מארי לא מקבל מספיק קרדיט, אבל קשה לראות את דנבר לוקחת את האליפות הזו בלעדיו. 

זה לא רק הנקודות והאסיסטים, זו גם המנהיגות. יוקיץ' באופן ברור השחקן הטוב ביותר על המגרש, אבל מארי הוא המנהיג הקולני של הקבוצה, אבל הוא גם זה שאצלו מתחיל כל פיק-אנד-רול חלומי שלו ושל יוקיץ'.

גם הוא זוכה כבר להשוואות לגדולים ביותר והפלייאוף הנוכחי היה אחד המרשימים שראינו ממנו, אבל בשביל שהוא באמת יכנס להשוואות, דנבר צריכה לקחת עוד כמה תארים.

 

לא על הג'וקר לבדו

קשה מאוד להתייחס לכל אחד מהחלקים של דנבר, אבל אין ספק שיש כאן עוד המון שחקנים שראויים לאזכור.

ארון גורדון מסיים פלייאוף חלומי, כאשר יתכן מאוד שהוא היה השומר הטוב ביותר בפלייאוף. הוא הקשה מאוד על לברון, עצר את דוראנט (האחוזים, האחוזים), וממש עצר את באטלר, גם הלילה יש לו חסימה שפשוט מרגישה לא הוגנת כלפי לאורי:

ומה עם פורטר ג'וניור?

הדבר אולי הכי מדהים בסיפור של דנבר, זה שהסגל הנוכחי צעיר ויש לו המון לאן להתקדם.

ג'וניור היה סופר מושמץ לאורך סדרת הגמר, דווקא הלילה הוא נתן משחק נהדר אבל מה שחשוב לזכור זה שהוא רק בן 24, והוא ממש בתחילת הדרך.

ואם כבר הזכרנו את ג'וניור, ברכות גם לברוס בראון. הלילה הוא קלע את הסל שהעלה את דנבר ליתרון 90-89 וארון גורדון כבר יודע איך הולך להראות הקיץ של ברוס בראון (חכו למילים של גורדון):

 

שני חלקים אחרונים וחשובים באליפות הזו של דנבר הם קולדוול פופ שהיה נהדר, שקט ועשה את שלו עם השלשות בצד אחד וההגנה בצד השני וכריסטיאן בראון הרוקי הצעיר שזוכה להיות חלק משמעותי בריצת אליפות.

בראון הצעיר צפוי להמשיך להתקדם בליגה, וכבר עכשיו שמעתי קולות על החיזוק שדנבר צריכה.

מה שדנבר צריכה זה לשמור את הסגל הנוכחי בריא ומשם השמיים הם הגבול.

לא מאמינים לי? גם מאלון לא האמין שיזרקו אותו ככה באוויר:

https://twitter.com/BleacherReport/status/1668456972650438656

מאלון מסיים פלייאוף נהדר והוא כבר עם הפנים קדימה.

אחרי כל ניצחון של הנאגטס, מאלון ידע להסתכל ולומר, אנחנו הולכים לשפר את זה ואת זה ואת זה.

הוא כל הזמן שמר על הפוקוס, עשה התאמות נהדרות וגם עכשיו כשהתואר בידיו הוא כבר מסמן את המטרה הבאה: דיינסטי

https://twitter.com/ClutchPointsApp/status/1668470245953089537

 

 

הצד של מיאמי

כואב, אין דרך אחרת לתאר את סיום העונה הזו. אחרי שנכנסו ברגע האחרון מהפלייאין ועשו היסטוריה, אחרי שאיבדו את טיילר הירו (שלא שיחק בסוף הלילה) ואיבדו את אולדיפו ועדיין הצליחו להגיע כל כך קרוב, אבל גם כל כך רחוק:

https://twitter.com/WadexFlash/status/1668456670685724675

 

אבל הצדק נעשה, הלילה הייתה למיאמי עוד הזדמנות לחזור לסדרה ודנבר פשוט הייתה טובה מדי עבורם.

באטלר מוביל את הקלעים עם 21 נקודות, אבל באחוזים לא טובים (5-18 מהשדה) ואיבוד כדור קריטי ממש בשניות הסיום בפיגור 90-89.

 אני לא יודע כמה יזכרו, אבל קצת לפני איבוד הכדור הזה באטלר קלע 13 נקודות רצופות שהריצו את מיאמי עד ליתרון 89-88. כלום לא הלך לו, ואז ברבע הרביעי הוא שוב היה נהדר:

https://twitter.com/MiamiHEAT/status/1668450376956223490

קל מאוד לבקר את באטלר על סדרת גמר לא טובה, אבל לכל מי שלא מבין מה כל כך מרגש בבאטלר, זה העובדה שאין לו את הגוף של לברון או יאניס, אין לו את הקליעה של סטף או דוראנט, אין לו את מוטת הידיים של לנארד הטבע נתן לו נתונים של דמאר דרוזן אבל הוא מנסה לשחק בליגה של הגדולים מכולם.

אז כן, אני גם מרגיש צורך לומר תודה כי הוא הפך את הפלייאוף הזה לאחד המרגשים שהיו, למרות שבגמר היה ברור שדנבר גדולה על מיאמי.

באטלר חוצב את שמו בדפי ההיסטוריה של הליגה ובטח של מיאמי:

https://twitter.com/WadexFlash/status/1668472213471903746

 

 

לצידו, דווקא באם היה מעולה הלילה ובכלל בסדרה. באם מסיים עוד לילה עם 20 נקודות, 12 ריבאונדים והמון מלחמה מול הג'וקר הגדול מכולם.

במיאמי כבר מדברים על ההגעה של דמיאן ליליארד בעונה הבאה, ורגע לפני שהוא מושך אליו את כל הזרקורים יש למיאמי המון חושבים לעשות.

אם ליליארד מגיע, מה עושים עם טיילר הירו, גייב וינסנט ושטרוס?

מי נשאר? מי זז הצידה?

גם וינסנט וגם שטרוס היו נהדרים אבל עם יד על הלב, הם בהחלט חלק מהסיבה שמיאמי לא הלכה עד הסוף, לא היה שם מספיק כשרון.

מה לגבי לאורי?

לאורי היה נהדר מהספסל, גם בהגנה וגם בהתקפה, ומצד שני זה כבר לא קייל לאורי של טורונטו. אולי יותר נכון להמר דווקא על הצעירים?

ואם זה לא מספיק יש גם את דאנקן רובינסון שלאורך כל הפלייאוף עלה מהספסל וקלע שלשות חשובות, כולל חלק מאוד משמעותי בניצחון במשחק 2 בדנבר

מה לגבי קיילב מרטין?

רוב הסדרה הגודל של מרטין היווה בעיה, דווקא הלילה מרטין שוב היה נהדר (10 נקודות, 4-9 מהשדה, 13+ בדקות שלו), ובכלל מרטין שחקן נהדר ודומה להירו הוא יחפש דקות יותר משמעותיות מאשר להיות המחליף של באטלר.

בסדרה הקודמת וגם בסדרה הזו הוא חזר לחמישייה על חשבונו של קווין לאב, אבל כאמור יש למיאמי בעיית גודל ביחד איתו בחמישייה.

 

למיאמי יש המון חושבים לעשות בקיץ הזה, ומי יותר מתאים למשימה מאריק ספולוסטרה.

אחרי המשחק הוא אמר מפורשות: אין לנו חרטות. עשינו את הכי טוב שיכלנו, נלחמנו, אבל לפעמים אתה פשוט מפסיד. דנבר היו טובים יותר.

למי שרוצה לראות ולשמוע את כל הראיון שלו אחרי המשחק (8 דקות), החלק של הציטוט המעניין נמצא ב 1:20עד 2:00:

 

 

וכך נגמרת לה עונה.

כל כך הרבה סיפורים, כל כך הרבה רגעים גדולים.

גם לכותב שורות אלו, קצת קשה להפרד מהפלייאוף הזה, אז הנה כמה תזכורות קטנות:

  • טייטום מתפוצץ על פילדלפיה וזוכה לקיטונות של ביקורות מול מיאמי.
  • האצ'ימורה הופך לשחקן מפתח וביחד עם לברון ודיוויס מפתיעים את ממפיס ואז גם את גולדן סטייט.
  • בוקר נותן סדרת פלייאוף מושלמת, אבל עם פציעות של אייטון וכריס פול זה פשוט לא מספיק מול דנבר.
  • ברונסון הופך את הניקס לקבוצה מנצחת, אבל זה לא מספיק מול ההיט קולצ'ר
  • גולדן סטייט מנצחים את סקרמנטו באחת הסדרות הצמודות (וואו כמה זמן עבר מאז), מי זוכר את פוקס וסבוניס נלחמים בקארי וגרין. סדרה לפנתאון שפשוט נעלמה באחד הפלייאופים המשוגעים שהיו לנו.

 

מחשבות על העונה הבאה

דנבר הייתה גדולה על כל הליגה, הייתה תחושה לאורך כל הפלייאוף שאין אף קבוצה שיכולה להתמודד עם הגודל והקליעה שלהם.

כמו שזה נראה כרגע אין שום סיבה שהם לא יהיו הפייבוריטים לתואר גם בשנה הבאה וכמו שזה נראה כרגע כל הליגה כבר תתחיל לחפש פתרונות לפיק-אנד-רול של יוקיץ' ומארי ואיך מתמודדים עם קבוצה כל כך גדולה.

אז באופן מפתיע, תחושות הבטן של הכותב הן שהקבוצה הכי טובה למשימה זו הקבוצה שלא פגשה את דנבר – מילווקי.

מי זוכר שיאניס נפצע ובאטלר נתן את סדרת הפלייאוף הטובה בחייו כדי להעיף את מילווקי?

דווקא האורך, והגודל שלהם, כאשר הולידיי הרבה יותר מתאים לשמור על מארי מאשר על באטלר עשויים להיות המענה לדנבר. מצד שני, מילווקי צריכה להגיע לגמר וזה לא קרה השנה.

מה במערב? 

פיניקס הקבוצה היחידה שלקחה שני משחקים מדנבר בפלייאוף הזה. היא עשתה את זה בהתקפה, כאשר בוקר ודוראנט ביחד יצרו אינספור אפשרויות התקפיות. פיניקס כבר עובדת על שינוי (כריס פול לא ממשיך בקבוצה) וגם תהיה לה עונה שלמה לעבוד על הכימיה של דוראנט ובוקר. גם שם, יתכן מאוד שלמרות הפלייאוף האדיר של דנבר, פיניקס תעשה צעד אחד נוסף קדימה כבר בעונה הבאה.

 

 

עוד קצת מחגיגות האליפות

יוקיץ' עם הגביע והדברים שחשובים לו באמת:

https://twitter.com/NBA/status/1668494580688330752

 

קולדוול פופ זוכה למקלחת של שמפניה מיוקיץ':

https://twitter.com/NBA/status/1668496509195759616

פורטר ג'וניור מדבר על יוקיץ'

פורטר מדבר על הקשיים שלו במהלך הסדרה ועל הביטחון שקיבל מהחברים שלו:

https://twitter.com/9NEWSSports/status/1668471989088944128

והיה לו גם רגע מאוד מיוחד הלילה במתפרצת:

 

וראיון אחרון עם שאלה נחמדה לג'מאל:

מה ג'מאל היה אומר לג'מאל הצעיר: תמשיך לעבוד, והכל כבר יסתדר

https://twitter.com/NBA/status/1668487767431716871

 

 

תם ונשלם:

https://twitter.com/nuggets/status/1668453675600330754