בזמן שישנתם הוא טור יומי שמתמקד בכמה משחקים ואירועים נבחרים מהלילה ב-NBA, והלילה הגיע הרגע שכל הליגה חיכתה לו חודשים ארוכים: הבכורה של זאיון ויליאמסון. עם כל הכבוד והאהבה אליו היו גם משחקים נוספים, כשטורונטו פגשה את פילדלפיה למשחק צמרת במזרח ויוסטון את דנבר במערב, וג'ה מוראנט הגיע עם ממפיס למשחק ראשון בבוסטון וחטף על הראש.

ניו אורלינס פליקנס (17 – 28) 117 – סן אנטוניו ספרס (20 – 23) 121

(הדורבן)

אוי זאיון, זאיון. ההיית או חלמתי חלום? מזמן לא היה פה שחקן שעורר כל כך הרבה התרגשות והתלהבות עוד לפני שכף רגלו דרכה על הפרקט במשחק רשמי של הליגה. חוץ מלוקה דונצ'יץ', אולי. אבל זאיון הוא אמריקאי. הוא משלנו. כלומר משלהם. וזה אחרת.

אפילו הליגה השכילה להבין את ההתלהבות ושיבצה לא מעט משחקים של ניו אורלינס לשידורים מחוף לחוף בשעות צפיית שיא, למרות שהיא נחשבה לקבוצת לוטרי לפני פתיחת העונה. ואז כמובן, קרה מה שקרה. הקומישינר עושה תוכניות ואלוהים צוחק לו בפנים. לא ג'ורדן, חלילה.

והנה, סוף כל סוף הגיע היום המיוחל, ואחרי שיקום ארוך ניו אורלינס ערכה את משחק הבכורה של זאיון, דווקא מול הספרס יקיריי. ואיך הוא היה? רזה יותר, שרירי יותר (כך אומרים לפחות, ג'ף ואן-גנדי ואני חולקים על כך), אבל במשך שלושה רבעים גם נראה כבד וחלוד, ואפילו צולע. הוא שותף רק ל-4 הדקות הראשונות בכל רבע בערך, תרם 5 נקודות ובקושי הורגש על המגרש. על ירידה להגנה אין בכלל מה לדבר. כגודל הציפיות, כך גודל האכזבות.

https://twitter.com/espn/status/1220184367986880513

"אני לא דואג, הוא יהיה בסדר", אמר אלווין ג'נטרי בראיון המסורתי לפני הרבע האחרון, "הוא שיחק (עד עכשיו) בצורה מאוד שמרנית". והוא ידע מה הוא אומר. מסתבר שהבדיחה הייתה על חשבוננו, כי לרבע הרביעי עלה זאיון אחר. איזה זאיון שאכל את הזאיון של שלושת הרבעים הראשונים, ובעצם את כל מי שהיה על המגרש. בשלוש דקות ושמונה שניות בלבד הוא תפר 17 נקודות על הראש של הספרס, כולל 4 מ-4 משלוש. כל מה שנתנו לו הוא טרף, ואף העלה את ניו אורלינס ליתרון הראשון (והיחיד) שלה במשחק. איזה גאון ג'נטרי.

https://twitter.com/espn/status/1220208628751327232

https://twitter.com/NBA/status/1220227480784642048

אבל מה לעשות, לכל דבר טוב יש סוף. למרות שהפליקנס הודיעו שמבחינה רשמית או רפואית זאיון אינו מוגבל בדקות משחק, הם החליטו כן לשלב אותו ל-15-20 דקות בלבד, כדי לאפשר לו חזרה הדרגתית מפציעה שבכל זאת, אם שכחתם, חייבה התערבות כירורגית. אז אחרי ששטף את המגרש בפתיחת הרבע הרביעי, הוא הורד לספסל אחרי ששותף ל-18 דק' במשחק, על רקע שאגות "אם וי פי" מהקהל.

"לא רציתי את ההגבלות, אבל אני לא רופא", אמר בסיום המשחק. "זה היה חלום שהתגשם. זה היה מחשמל, אבל בפעם הבאה אני רוצה לנצח". כן, לרגע שכחנו שהיה גם משחק, ומישהי הייתה צריכה לנצח. במקרה הזה, לא הקבוצה שלו.

עם כל הכבוד לזאיון, ויש כבוד, בצד השני חיכתה בסבלנות קבוצה שידעה שהיא צריכה להכיל את הדקות שלו, ולנסות להצליח כמיטב יכולה בדקות שבהן לא ישותף. קבוצה שהכינה תוכנית התקפית והגנתית לניצול כל יתרונות האיכות שלה על ניו אורלינס והוציאה אותה לפועל היטב כמעט כל דקה. שבעה שחקנים של ניו אורלינס קלעו מספר דו-ספרתי של נקודות, אבל הרבה פעמים הם הכריחו אותן, ולאורך דקות ארוכות בהיעדר הראשון לציון אבודים על המגרש.

ואם מנטרלים את השלשות של זאיון, הם קלעו רק ב-31% מעבר לקשת. ככה לא מנצחים. לא מול קבוצה מאומנת שידעה לרדת להגנה מתי שצריך, מתי לזרוק משלוש ומתי לתת את הכדור לאולדריג', שאף אחד בניו אורלינס לא הצליח לעצור אותו. "זה היה לילה כיפי, האווירה הייתה מחשמלת", אמר הפורוורד של הספרס. "לקחתי את זה בשתי ידיים. זה נתן לי אנרגיות ובסוף סיימתי עם אחד מאותם לילות גדולים".

אם זאיון הוא העתיד, אולדריג' החזיר אותנו עשרים ומשהו שנים אחורה. שוב ושוב הוא לקח את השחקן שלו לפוסט-אפ, שוב ושוב קלע מחצי מרחק ושוב-ושוב העניש את ניו אורלינס כמעט בכל הזדמנות. הוא היה במרחק ריבאונד אחד מדאבל-דאבל במחצית הראשונה, וכשירד מהפרקט מנצח סיים עם 32 נק' ו-14 ריבאונדים (שיא עונתי) ב-60% מהשדה. גם מה שלא נכנס היה בעיקר בגללו, ופחות בגלל הגנה טובה. למרות שדרק פייבורס והאחרים ניסו.

באופן סמלי, משחק הבכורה של הרוקי המלהיב שאמור להיות פני הליגה לעשורים הקרובים נערך מול סן אנטוניו, המועדון שהיה פניה למשך לא מעט שנים בשנות ה-2000, ואחרי 23 שנה נראה שעומד בפני שוקת שבורה. בינתיים הספרס ניצחו, ונראה שהעבר ממאן להיפרד לטובת העתיד, אבל לא לעולם חוסן.

אז זאיון, חביבי, איזה כיף שהגעת וסליחה שקלקלנו לך את החגיגה. אני בטוח שעוד אהנה לראות אותך משחק ואפילו מנצח את קבוצתי האהובה. רק תמשיך ככה ותהיה לי בריא. או כמו שאמר דאנקן ללברון זמן קצר אחרי שניצח אותו בסדרת האליפות של 2007, "אהבתי את איך ששיחקת, תישאר ככה… זו הולכת להיות הליגה שלך בקרוב".

טורונטו רפטורס (30 – 14) 107 – פילדלפיה סבנטי סיקסרס (29 – 17) 95

(עמית אתגר)

הטורונטו רפטורס אירחו הלילה את פילדלפיה בקרב בין קבוצות שכנראה יסיימו בפלייאוף במזרח. הרפטורס מנסים לחזק את מעמדם במקום השלישי בטבלה ולשמור על יתרון הביתיות, בעוד הסיקסרס מקווים להגיע לרביעייה הראשונה לפני תחילת הפלייאוף.

הסיקסרס עלו למשחק בלי הסנטר הפותח שלהם ואחד מכוכבי הקבוצה, ג'ואל אמביד, שעוד מתאושש מניתוח בידו השמאלית ופספס את משחקו השמיני ברציפות. אמביד התקשה בעבר מול הסנטר של הרפטורס, מארק גאסול, שחקן הגנה נהדר שהקשה רבות על אמביד בצבע.

למרות היעדרו של אמביד, הסיקסרס נראו מצוין ברבע הראשון. סימונס מסר 6 אסיסטים ברבע הראשון בלבד, ניהל את ההתקפה וחדר לסל פעם אחר פעם, כשהוא מצליח לקלוע בצבע למרות נוכחותו המאיימת של גאסול. הרבע הראשון מסתיים ביתרון של הסיקסרס, 35-26.

מוקדם ברבע הראשון ג'וש ריצ'רדסון נפצע ברגלו ולא חזר למשחק.

https://twitter.com/sixers/status/1220141856790663174

אבל הרפטורס הם לא קבוצה שנלחצת. בייחוד, לא נראה שהגארד הנפלא שלהם, פרד ואן פליט, נלחץ אי פעם. לאט לאט, ואן פליט נאבק להחזיר את הרפטורס למשחק עם נקודות קשות. גאסול קולע שלשה פה ושם, ופתאום מגיעה המחצית – והרפטורס ניצחו את הרבע 24-15 והביאו את התוצאה לשוויון 50.

כשצופים במשחק עצמו זה נדמה כאילו ברבע השלישי הסיקסרס חזרו לשליטה. הם מחזירים לעצמם את היתרון ואף בורחים ל-10 הפרש באמצע הרבע השלישי. אבל ריצת 18-6 של הרפטורס בסוף הרבע אומרת שהם מנצחים גם את הרבע השלישי ומגיעים לרבע האחרון ביתרון.

והרבע הרביעי? הוא כולו של הרפטורס. הם שומרים על היתרון שלהם לאורך כל הרבע ועוצרים שני ניסיונות לקאמבק של הסיקסרס – עם 4:30 דקות על השעון, התוצאה היא 95-90 לטובת הרפטורס. בנקודה זו הרפטורס מהדקים את ההגנה ולוחצים על הגז, ועד סוף המשחק הסיקסרס יקלעו 5 נקודות בלבד בעוד הרפטורס ירשמו 12.

https://twitter.com/sixers/status/1220167443903131648

שתי הקבוצות קלעו בכמעט 40% משלוש (הסיקסרס בנפח גבוה יותר), אבל החיסרון של אמביד הורגש מאוד בצבע – הרפטורס ניצחו את קרב הנקודות בצבע 52-18 (!), נתון שהתבטא גם באחוז סלי שדה נמוך יותר משמעותית לסיקסרס (38% בלבד).

פרד ואן פליט היה השחקן המוביל בנק' בצד של הרפטורס ובכלל נתן משחק מצוין – 22-5-8 באחוזים נפלאים מהשדה (כולל 6-7 משלוש). פסקל סיאקם, לעומתו, היה מאוד לא יעיל מהשדה אך בכל זאת תרם דאבל-דאבל של 18-15. מארק גאסול היה מושלם מהשדה עם 17-5-3 (3 שלשות, 4 זריקות ל-2). סרג' איבאקה ונורמן פאוול עלו מהספסל ככוח חיזוק משמעותי, שניהם עם 15+ נק', 7+ ריבאונדים ומדד +/- של +24 ו-+23 בהתאמה.

אצל הסיקסרס, בן סימונס התקרב לטריפל דאבל נוסף לאחר משחקו האחרון עם 17-10-8 ו-5-7 מהשדה. טוביאס האריס קלע 22 נק', הכי גבוה בצד של הסיקסרס, והוסיף 6 ריבאונדים ו-4 אסיסטים לצד חטיפה ו-2 חסימות. אל הורפורד קטף 10 ריבאונדים ומסר 7 אסיסטים, אך קלע 7 נק' בלבד באחוזים רעים מהשדה (3-11). פורקן קורקמז תרם 17 נק' (4-8 מהשלוש) מהספסל.

יוסטון רוקטס (27 – 16) 121 – דנבר נאגטס (30 – 14) 105

(עמית אתגר)

עוד  משחק צמרת, הפעם במערב, היה לנו הלילה כשיוסטון רוקטס אירחו את דנבר נאגטס, ושוב הוא הסתיים במעמד צד אחד. שתי הקבוצות אמנם נמצאות עמוק במרוץ לפלייאוף ומנסות להבטיח לעצמן את יתרון הביתיות, אבל הנאגטס הגיעו למשחק עם 5 שחקנים פצועים: גארי האריס (משחק חמישי בחוץ) וג'מאל מארי (משחק רביעי בחוץ), הגארדים הפותחים של הקבוצה, לא השתתפו גם הלילה, והסנטר הפותח מייסון פלאמלי עלה מהספסל עם פציעה ברגל ימין. פול מילסאפ פספס את משחקו השמיני ברצף, ומייקל פורטר ג'וניור לא עלה בשל כאבים בגב.

שתי הקבוצות נכנסו לעניינים מהר ברבע הראשון עם התקפות משומנות היטב, תנועה רבה ואסיסטים. הנאגטס מצליחים לעלות ליתרון קטן באמצע הרבע, 16-11, אבל הארדן לא נותן להם לברוח עם שלשת סטפ-בק וחדירה ללייאפ. עוד מתפרצת של הארדן והרוקטס כבר ביתרון. הנאגטס משווים אך הרוקטס בורחים שוב, והרבע הראשון נגמר בתוצאה 35-28 לטובת הרוקטס.

הרבע השני הוא כולו של הרוקטס. מתפרצות ואסיסטים יפים, כולל האחד בסרטון למטה, נותנים להם יתרון 60-43 בירידה למחצית.

https://twitter.com/HoustonRockets/status/1220169438562930689

בתחילת הרבע השלישי הייתה תחושה שהנאגטס מתחילים ליצור איזשהו סוג של קאמבק. יוקיץ' יצר סלים ומומנטום, אבל הרוקטס קטעו את הקאמבק הזה באיבו. היתרון נשאר על 15-16 נקודות לרוקטס במשך רוב הרבע, וצמח ל-20 נקודות בסוף הרבע השלישי ונשאר שם במשך רוב שארית המשחק.

ראסל ווסטברוק הוביל את הרוקטס עם שורה סטטיסטית מפלצתית של 28-16-8 ו-4 חטיפות. הוא עשה זאת בערב קליעה טוב יחסית, 11-25 מהשדה ו-6-7 מהעונשין. עוד חשוב לציין מה ווסטברוק לא עשה – הוא לא זרק זריקה אחת לשלוש כל המשחק, נקודת תורפה במשחק שלו העונה שגרמה לקבוצות להתעלם ממנו לחלוטין כשהוא על קשת השלוש. ווסטברוק והארדן הצליחו לחלק ביניהם את העבודה בצורה מוצלחת והראו כימיה שאם תמשיך תהיה איום על כל הגנה בליגה.

https://twitter.com/HoustonRockets/status/1220169438562930689

גם ג'יימס הארדן נתן ערב מוצלח עם 27-5-5 וקלינט קאפלה תרם דאבל-דאבל של 14-11 ו-5 חסימות. ואריק גורדון עלה מהספסל כדי לחרוך את הרשתות עם 25 נקודות יעילות להחריד, 8-11 מהשדה ו-6-8 לשלוש.

בצד של הנאגטס, יוקיץ' ניסה לקחת עליו את המשחק בהיעדרם של שחקנים רבים וסיים עם טריפל דאבל של 19-12-10 ב-42% מהשדה. מונטה מוריס היה יעיל במיוחד עם 11-2-3 ו-3 חטיפות (5-7 מהשדה, 2-4 משלוש). גם טורי קרייג וג'רמי גראנט סיפקו ערב מוצלח, קרייג עם 14 נק', 7 ריבאונדים, 2 חסימות ו-2 חטיפות, וגראנט עם 17 נק', 7 ריבאונדים, 2 חסימות ו-3 חטיפות. עם זאת, אף שחקן של הנאגטס לא קלע 20 או יותר נקודות – וזה פשוט לא מספיק מול קבוצת התקפה כמו הרוקטס.

אם רוצים לחפש את הסיפור של המשחק הזה אפשר למצוא אותו במספרים – ספציפית, ריבאונדים ושלשות. הרוקטס קלעו 13-29 משלוש בעוד הנאגטס קולעים 10-28 בלבד (45% לעומת 36%), והרוקטס ניצחו בקרב הריבאונדים 60-45. וכשזה קורה, פלא שההפרש נשאר בסביבות 20 רוב הרבע הרביעי?

בוסטון סלטיקס (29 – 14) 119 – ממפיס גריזליס (20 – 24) 95

(דרור האס)

הכותרת צריכה להיות בוסטון סלטיקס נגד בחירת הדראפט שלה, כי הרי הבחירה של הגריזליס (מוגנת טופ 6) עוברת לבוסטון.

ג'ה מוראנט, מי שכבר רשם בטאבו את רוקי העונה, הגיע למשחק ראשון בקריירה בבוסטון וקיבל קבלת פנים חמה. הסלטיקס הגיעו אחרי הניצחון על הלייקרס ונשארו באווירה טובה, גם אם הפעם לא היה את ג'יילן בראון שיטביע על אנשים.

מי שקורא פה את מה שאני כותב יודע שאני מתלונן על הספסל של בוסטון, והפעם היו ממנו חלקים יעילים. אנס קאנטר המשיך את הקו היעיל כשהפעם עם 13 נקודות ו-8 ריבאונדים, ויחד עם שמי אוג'ליה שהוסיף 7 נקודות נתנו דקות טובות מהספסל ופוש חשוב ברבע הראשון. אוג'ליה, שבד"כ נכנס רק כדי להתמודד עם שחקנים פיזיים, היה לא רע גם התקפית והתמודד טוב מול ג'ארן ג'קסון ג'וניור

https://twitter.com/celtics/status/1220149478436376576

עוד בעיה נוספת של בוסטון העונה היא לחבר יחד יציבות לאורך זמן, וכך קרה גם הפעם כשבתחילת הרבע השני היא נתנה לממפיס לעלות ליתרון 6. רצף מרשים של דניאל ת'ייס החזיר את בוסטון למשחק. ת'ייס הלך לקו וקלע 3-3 וסיים את החצי.

https://twitter.com/NBCSCeltics/status/1220154553250844672

מרכוס סמארט המשיך בניהול המשחק וסיים עם 12 נקודות, 6 ריבאונדים ו-6 אסיסטים בנוסף להגנה הקבועה שלו. בכלל, סמארט סיים עם כמה מסירות יפות כולל כמה שגרמו לרוקי ג'וונטה גרהאם להיראות טוב, וגם הכניס את טייטום והקהל למשחק. מעניין לציין שהפעם סמארט דווקא לא שמר על מוראנט, אלא מי שהוצב על כוכב היריבה היה ג'ייסון טייטום, ששמר את הרוקי על 2 נקודות (1-5 מהשדה) ו-5 אסיסטים. טייטום סיים עם 23 נקודות, 7 ריבאונדים ו-2 חטיפות, לפני שיצא בשל פציעה במפשעה, שבהחלט מדאיגה למרות שטייטום עצמו לא נראה במצב רע. יחד עם זאת, חשוב לציין שפציעה באזור הזה יכולה להחמיר או להימשך המון זמן.

דווקא מובילי הכדור העיקריים של בוסטון, קמבה ווקר וגורדון הייוורד, התקשו ולא קלעו עד כמה דקות לרבע השלישי, ועד ךאותה נקודה היו 0-10 שניהם. ההגנה של בוסטון ובאופן מפתיע הספסל שלה היו הפעם הגורם העיקרי לניצחון.

ווקר "חזר לחיים" עם 2 שלשות ועוד סל בהתקפת מעבר (כל 8 הנקודות שלו במשחק) שנתנו אנרגיות אלא שהיה צריך מישהו שיטביע על שחקן היריבה. ובהיעדר בראון, היה זה ת'ייס

https://twitter.com/celtics/status/1220165035369975809

גורדון הייוורד גם כן נכנס סוף סוף לעניינים ברבע השלישי, קלע 10 נקודות מהירות (מתוך 12 במשחק) והוסיף הטבעה על טריי ג'יי. ההגנה של בוסטון חנקה את ממפיס כל המשחק, הובילה להמון איבודים (11 איבודים ו-38% ממחצית ראשונה) ובסוף רבע שלישי התוצאה כבר הייתה 99-63 לסלטיקס. כך שהרבע הרביעי היה גארבאג' טיים, שבו שיחקו בעיקר הרוקיז והספסל העמוק. ממפיס נראתה בו הרבה הרבה יותר טוב והראתה את חוזק הספסל שלה.