המדור השבועי חוזר לרגל תחילת העונה! והפעם הצטרפו אריק גנות, טל קינן, מידן בורוכוב והאורחים המיוחדים אורן לוי וערן סורוקה.
הטרייד על הארדן – תגובות?
טל קינן: אוהב מאד לקליפרס. לא ויתרו על שחקני רוטציה משמעותיים ועדיין נשארו עמוקים. בנוסף הצליחו לוותר רק על בחירה אחת (פלוס החלפה). הארדן מתאים מאד לקליפרס ששנים משוועים למנהל משחק אמין לצד קוואי וג'ורג' וסוף סוף השיגו אותו. הכל תלוי במנטליות של הארדן ואיך יסתגל לסיטואציה בקליפרס כי למדנו בעבר שגם אם הארדן רוצה להגיע לקבוצה מסוימת, אחרי שנה נמאס לו. לגבי פילי לא היו להם ברירות. רק הקליפרס ניגשו לשולחן המשא ומתן ולכן לורנס פרנק יכל לתמרן את מורי. מצד שני פילי השיגו 2 בחירות פלוס החלפה את מרטין המסקרן וחוזים נגמרים ככה שזאת לא כזאת תמורה מזעזעת.
אורן לוי: זו תמורה מאוד יפה לפילי והקליפרס במוד YOLO. וקצת לעומק עכשיו: הסבלנות של מורי שוב הוכיחה את עצמה. זה לא אומר שזה יעבוד כי הסגל הזה אז איז לא מספיק טוב בשביל לצאת מהמזרח (גם אם אמביד יצליח לתת פלייאוף שעומד בסטנדרטים שלו), אבל יש לו מספיק חתיכות לטרייד, וגמישות בקיץ הבא. מקסי עם פתיחה מדהימה לעונה נתן לג'י אם שלו הרבה אוויר לנשימה. בצד של הקליפרס חשבתי שהם נתנו יותר ממה שהם היו צריכים, ואני לא מאמין באופי של הארדן או בבריאות קוואי. אבל אולי שווה לנסות. שנה הבאה באינגלווד הבנויה.
מידן בורוכוב: פילדלפיה השיגה את המקסימום האפשרי על הארדן, לא היה לו שום ערך בטרייד. באלמר החליט ללכת על כוכב נופל. אמנם הקליפרס עם 4 שחקני היכל התהילה לעתיד אבל אני לא יודע איך ווסטברוק הולך לשחק עם הארדן. חסר לקליפרס קצת מאסה תחת הסל.
הארדן מגיע ללא הכנה ראויה לעונה וגם ככה הוא כבר לא הסקורר האימתני שהיה ביוסטון. קוואי נראה די אנמי, זאת חייבת להיות הקבוצה שלו.
הערכה זהירה – הארדן דורש טרייד באמצע העונה.
ערן סורוקה: הקליפרס שדרגו את חומר השחקנים שלהם, הגביהו עוד קצת את התקרה, סגרו עוד קצת את החלון, ומישכנו עוד קצת את העתיד. מונח המפתח אצל סטיב באלמר הוא "עלות שקועה": הוא כבר השקיע כל כך הרבה משאבים בעידן קוואי-פול, שמה זה עוד סופרסטאר מזדקן עם אגו. אם ייפצע אחד, יישארו עוד שלושה. לטיי לו יש הרבה עם מה לעבוד, אבל לא יהיה פשוט למצוא סגנון משותף שיוציא את המקסימום מהחבורה הזו, וכל כישורי המנהיגות שאי פעם צבר יידרשו בחדר ההלבשה. יש מצב שפי.ג'יי טאקר ירשום עד סוף העונה 0 נקודות ואחלה פלוס מינוס.
אריק גנות: בסופו של דבר, לפילדלפיה לא היתה ברירה. הארדן לא היה בשום מב להועיל להם העונה והם עשו את הטרייד שהם יכלו לעשות. היו לו גרסאות נוספות, ופילי קיבלו, לדעתי, את אחת מהפחות טובות שבהן – בלי טרנס מאן ונורמן פאוול, ועם ארבע גרסאות של פחות או יותר אותו השחקן. לבחירות הדראפט שקיבלו גם כן יש ערך – סיכוי לא רע שהקליפרס לא יהיו טובים עוד כמה שנים.
מבחינת הקליפרס זה נו בריינר, הם קיבלו אולסטאר בשביל ארבעה רול פליירס שהם לא חייבים. עדיין צריך לראות שהם מצליחים למצוא דרך לחלוק את הכדור – בעבר זה לא עבד עם ווסטברוק והארדן וההגנה שלהם תיחלש.
מה השלב הבא מבחינת פילדלפיה?
אריק גנות: בסך הכל נראה שמצבם טוב, ולא בטוח שהם חייבים כרגע טרייד המשך. מקסי די הוכיח את עצמו כאופציה שניה, האריס סבבה כאופציה שלישית, ואוברה משחק טוב מאוד עד עכשיו. סביר להניח שהם ירצו לרוץ קצת עם הסגל החדש, לראות מה עובד.
עם זאת, ריבוי הפורוורדים ומיעוט הגארדים בסגל שלהם כנראה מצריך איזשהו שינוי. זה יכול ללכת לשני כיוונים – שימוש בריבוי החוזים הנגמרים כדי להביא כוכב, או העברה של אחד או שניים מהפורוורדים בשביל גארד יוצר. שחקנים כמו טרי רוזייר, זאק לווין, דרוזן או סיאקאם/ אנונבי יכולים להתאים אם הקבוצות שלהן יחליטו על בניה מחדש.
טל קינן: השלב הבא מתחלק לשני אופנים: להתחזק במיידית באמצעות טריידים על הבחירות, או לחכות לקיץ, שבו יתפנו להם בסביבות ה-100 מיליון דולר בתקרה, ואז לבצע מהלכים. מקסי כנראה יקבל חוזה מקסימום (25% מהתקרה) אך צריך לזכור שהקאפ הולד שלו, 13 מיליון דולר, יחסית נמוך מכיוון שנבחר נמוך בדראפט (21). אם הסיקסרס יחכו לקיץ הם יוכלו להחתים 2 חוזי מקסימום או מקסימום אחד ושחקני משנה טובים ורק אז להחתים את מקסי באמצעות זכויות הבירד שיש לסיקסרס עליו. מאידך איך אמביד ירגיש אם הקבוצה לא תהיה מספיק טובה השנה ותחכה רק לקיץ להתחזק? מתי יגיע הקש שישבור את הגב של הקמרוני?
אורן לוי: הם לא יוצאים מהמזרח ככה. השחקנים שהגיעו מעניינים ובעמדות הנכונות, אבל אנחנו ב-2023, לא 2017. צריך לראות כמה נשאר להם בטנק, בדגש על באטום שכבר חולם על הפנסיה, ורוברט קובינגטון שינסה לחלץ עוד קצת רלוונטיות מהקריירה שלו לפני שנגמר. אבל מורי יודע שהוא צריך יותר מזה והוא מקווה להשיג את זה כבר בדדליין. קא"ט, סיאקם (שמסוכסך עם נרס נראה לי) ולאבין לא מתאימים לדעתי גם אם הם פנויים להובלה. מי נשאר על הלוח?
מידן בורוכוב: פילדלפיה עשו החלטה קרה ונכונה, קבוצה עם יומרות לא יכולה להרשות לעצמה להשאיר שחקן כמו הארדן שמחבל ופוגע במרקם הקבוצתי.
הם אולי לא זקוקים לשחקנים שהיא קיבלה (אולי מוריס) אבל היא מחזיקה בנכסים לטרייד עתידי שעשוי להתקיים עם קבוצות שיאבדו עניין (אולי הבולס? טורונטו?). המטרה המרכזית שלהם היא לשמור על אמביד ושריריי החשק שלו. יש הרבה שחקנים על המדף, לאווין ומיטשל הכי אטרקטיביים. אפשר להסתפק גם בסיאקם, ג׳רמי גראנט או אננובי
בינתיים הם נראים בסדר, לא הייתי מהמר שטוביאס האריס יהיה סיקסר בחורף.
ערן סורוקה: קצת כמו במקרה של הקליפרס עם המעבר לטיי לו, גם בפילדלפיה פתאום מתחילים לראות איך דשא יכול לצמוח ברגע שדוק ריברס עוזב. פילי מחזיקה כרגע ברייטינג ההתקפי השלישי בטיבו בליגה וברייטינג ההגנתי השמיני בטיבו. ההתקפה פחות צפויה (ג'ואל אמביד מדורג 12 בליגה עם 7 אסיסטים לערב, רק 0.4 פחות מניקולה יוקיץ'!), ההגנה יותר אינטנסיבית וערנית, וטייריז מקסי בדרך לאולסטאר; ליד שני הכוכבים האלה, יש לו עכשיו רוטציה עמוקה ומנוסה יותר. קלי אוברה יחזור בהמשך לספסל, והצלע החמישית בחמישייה תוכל להיות כל אחד מהשחקנים שהובאו מאל.איי, לפי המצ'אפ של אותו לילה. כולם שחקני Plug&Play קלאסיים, שלושה מהם וטרנים קשוחים וחסרי אגו.
https://www.youtube.com/watch?v=wowgX2nYnnM&pp=ygULU0lYRVJTIE5FWFQ%3D
שבוע וחצי לתחילת העונה, רשמים ראשונים? תגובות מוגזמות?
ערן סורוקה: שתי קונספציות שקרסו בשבוע וחצי הראשונים הן שלוויקטור וומבניאמה ייקח זמן להפוך לשחקן משמעותי, ושהלייקרס לא יצטרכו מלברון ג'יימס העונה 35 דקות בערב. הדבר הראשון ייקח פחות זמן משחשבנו, השני יותר זמן משחשבנו. ארבעה משחקים רצופים של הלייקרס הגיעו לסיום צמוד, גם הודות ללוח משחקים קשה – כשריבס ייכנס לקצב והאצ'ימורה ווינסנט יתאקלמו, ההתקפה אמורה להשתפר. חוץ מזה, ניו אורלינס ממש טובה עם זאיון, קאם תומאס נראה כמו מועמד עיקרי לתואר השחקן המשתפר, ולקחת את ווקר קסלר גבוה בפנטזי היתה טעות היסטורית. אה, ומי שניחש גמר דנבר בוסטון יכול להרגיש נהדר עם עצמו.
אריק גנות: איזה כיף לראות את וומבי. גם אם לא רבים ראו אותו כבאסט, היתה דעה די רווחת שהשנה הראשונה שלו רק תצביע על פוטנציאל אבל לא לא תצדיק את כל ההייפ. ובכן – מעבר לכיכוב הקבוע שלו בטופ 10 היומי, הוא מוכיח את עצמו כמועמד לגיטימי לאולסטאר כבר גיל 19.
גולדן סטייט מפתיעה לטובה. אחרי ההפסד ללייקרס בפלייאוף נראה היה שמשהו קצת מתפרק שם, תומפסון וגרין הרבה מעבר לשיאם ופול לא בדיוק מתאים לשחק לצד קרי. אבל בינתיים זה נראה מצוין, הם נצחו 4 מ-5 משחקים ומול קבוצות די חזקות.
טל קינן: מופתע לרעה ממינסוטה. יש שם סגל מוכשר שלא מסוגל לסגור משחקים. לדוגמא במחצית הראשונה נגד ההוקס ביום שני, הוולבס כבר הובילו במעל 20 הפרש ברבע השלישי ולבסוף הפסידו אות המשחק בפער דו ספרתי. החיבור בין גובר לטאונס בעייתי ומתחילות לצוץ שאלות בנוגע למעמדו של כריס פ'ינץ'.
לוקה דונצ'יץ' יהיה ה-MVP. הוא סוחב את המאבס הבינוניים לפסגת המערב עם תצוגות משגעות כולל שני טריפל דאבל מעל 30 נקודות ומשחק של 49 נקודות.
אוסטין ריבס במגמת ירידה, עדיין לא הגיע לעונת 2023/2024. ריבס קולע 10 נקודות ב-33.3% ומוסר רק 2.5 אסיסטים כולל מדד מינוס 51 בארבעת המשחקים הראשונים של הלייקרס.
אורן לוי: וומבי פה כדי להישאר. מקסי פוטנציאל לאולסטאר הקרוב. לוקה דונצ'יץ' לא רע. דנבר הולכת לדרוס בהילוך שני. ממפיס בקאנטים. באיחור של שנה לפחות שיקגו צריכה לעשות מכירת יד שניה ולקבל תשלום בדאנה. אה, עלתה לי שאלה לגבי קאם תומאס – כמה הוא צריך לקלוע, ברצינות, כדי שזה פשוט לא יהיה חשוב לנו שהוא לא עושה שום דבר אחר? כי הוא בדרך לשם.
מידן בורוכוב: פיניקס כשלון מהדד לדורות, וומבניימה הריל דיל
אחרי שסיימתי להגזים, זאת אחת מפתיחות העונה היותר טובות שאני זוכר. משחקים ברמה גבוהה ביחס לשלב הזה של העונה. נראה שחלק גדול מהמגה כוכבים הגיעו בשלים לעונה ומשחקים כמעט כמו באפריל.
ממפיס נראית רע מאוד יחסית לקבוצה שסיימה 2 בקונפרנס ויהיה לה קשה לתקן אם תמשיך להפסיד. השילוב של לילארד את יאניס דורש עוד זמן הרצה.
לברון לא מפסיק להדהים אותי, האיש שלא דועך.
לא מעט שחקנים עברו הקיץ, מי התאקלם טוב כבר מהפתיחה ומי צריך עוד קצת עבודה?
מידן בורוכוב: לילארד עוד לא נראה מספיק טוב בבאקס, צריך עוד הרבה עבודה ואני לא בטוח שגריפין האיש הנכון (למי שלא ידע טרי סטרוס עזב את הצוות המיקצועי של הבאקס עוד לפני פתיחת העונה)
בוסטון נראים מפחידים, הולידיי ופורזינגס כאילו גדלו בסאות׳ בוסטון.
אייטון ממשיך להראות רע מאוד, לא שיש ציפיות מפורטלנד אבל בקבוצה כזו הוא צריך להיות כינור ראשון.
ג׳ורדן פול נראה מזעזע, גולדן סטייט עשו החלטה מעולה, כריס פול נראה מעל הציפיות.
ערן סורוקה: דמיאן לילארד ויאניס עדיין לא ממצים 7% מהפוטנציאל שלהם כצמד; ייתכן שהעזיבה של טרי סטוטס תתברר כבעיה מאוד רצינית, וזה עוד לפני שהזכרנו שאדריאן גריפין היה אמור להצטיין דווקא הגנתית, והבאקס בינתיים הם פרסומת לרשת דייגים. ג'רו הולידיי נראה כאילו נולד בבוסטון ומשחק בה מאז 1998 ברצף. גם פורזינגיס. החמישייה הראשונה החדשה של יוסטון עם ואן וליט וברוקס, מתגבשת למשהו מאוד מעניין. כריס פול מהספסל זה הדבר הכי טוב שקרה לווריורס בשנים האחרונות. ג'ורדן פול מוכיח שמחוץ לגולדן סטייט וכשחקן ראשי, הוא מהנה לצפייה רק אם אתה העורך הראשי של Shaqtin' a Poole.
אריק גנות: צריך לציין לטובה את פורזינגיס, שנראה שממש מצא את מקומו בסלטיקס. המספרים שלו מזכירים את ימיו הטובים בויזרדס, אבל היעילות (55/45/90) מדהימה. מצד שני, ג'רו הולידיי לקח תפקיד משני יחסית למילווקי, זה לא שהוא גרוע אבל פחות דומיננטי, גם בהגנה.
שני פליטי מיאמי, וינסנט ושטרוס, מתקשים להשתלב וקצת מדגישים כמה השיטה של מיאמי גורמת לשחקנים בינוניים להיראות טוב. שטרוס הגיע בעיקר כקלע אבל היעילות שלו מזעזעת – 35% מהשדה ו-31% מהשלוש. וינסנט נראה על הנייר, כמו משלים אידאלי לסגל של הלייקרס, אבל כרגע הוא זוועה (7% ל-3!).
ג'ורדן פול עם טיפה פחות זריקות למשחק מנקודות. עצוב.
טל קינן: מרכוס סמארט נראה טוב עם 17 נקודות כולל 2.8 שלשות ב-39%, מוסר 6 אסיסטים והוא מוביל את הליגה בחטיפות עם 3. סמארט מאבד 3.8, שיא קריירה עבורו, אבל זה ישתפר כשג'ה יחזור וישתלט על הובלת הכדור.
החלק השני של הטרייד, פורזינגיס, מפציץ בבוסטון וקולע 20.7 נקודות ב-58% מהשדה כולל 47% מבחוץ!!! הוא מוסיף 2 בלוקים, חטיפה, ו-7.7 ריבאונדים במשחק. בנתיים טרייד שמסתמן כטוב לכל הצדדים.
כמו כן קלי אוברה מסתמן כמו בינגו מהספסל של פילי בחוזה מינימום.
מהצד השלילי אזכיר את אייטון שמאכזב עם 8.8 נקודות (אך מוריד 14.8 ריבאונדים), ואת ואן וליט שקולע 15 נקודות ב-37% מהשדה.
אורן לוי: אני רוצה לכתוב משהו רע על ג'ורדן פול אבל נראה שהוא מתאקלם מצוין מבחינת המטרות של הקבוצה שלו. יש משהו מעורר בחילה מכמה שלא אכפת לו. יש לך אליפות אחי, איפה הגאווה שלך? לילארד אני לא דואג. החברה ביוסטון נראים די בסדר ברמה האישית אבל זה יקח זמן לפני שזה יתורגם לניצחונות. אותו דבר לגבי סמארט בממפיס תכלס. לא ראיתי מספיק מפורזינגיס אבל משהו טוב קורה לו שם.
הקבוצות המהנות לצפייה בפתיחת העונה?
אורן לוי: אני מכור לסינרגיה האסטטית של הנאגטס. אני מכור גם לדאלאס אבל לא כי היא מהנה לצפיה, אלא כי אני מעניש את עצמי על משהו שעשיתי ואני לא זוכר מה. גם אוקייסי עושה שמח עם איך שהיא פותחת את המגרש לחודרים המעולים שלה (גידי ממשיך להביך את הטייקים הישנים שלי לגביו). במזרח חייב ללכת עם הבאקס והפיקנ'רול הכי מפחיד בליגה.
מידן בורוכוב: המשחקים של הלייקרס מהנים, 2 משחקים הלכו להארכה, עוד 2 משחקים היו צמודים מאוד, שווה צפייה.
גולדן סטייט, משחקים הרבה מעל הציפיות המוקדמות, לחובבי הנוסטלגיה זה אולי הריקוד האחרון של הקבוצה ההיסטורית, סטף קארי נראה טוב מאוד.
דנבר, אמנם הפסידו למינסוטה אבל זאת הקבוצה הכי טובה, מאוזנת ומשומנת בליגה.
הקינגס מהנים, מקווה שפוקס יחזור במהרה, יש להם פוטנציאל עצום.
נהנתי מאוד מהפליקנס, גם ללא זאיון, קבוצה מרעננת.
ערן סורוקה: בוסטון משחקת כדורסל התקפי מפחיד, וזה עוד כשיש לה את אחוז מסירת באסיסטים השלישי מהסוף (!) בליגה, 51.3% בלבד – האפשרות להוריד את טייטום לפוסט-אפ עם פורזינגיס כמרווח, מוסיפה ממד חדש להתקפה משובחת ממילא, ועם כל כך הרבה כישרון, הכימיה עוד תגיע. אינדיאנה מסתמנת כקבוצה שכיף לראות, והת'נדר מתבגרים מול עינינו עם חבורה סופר-מוכשרת. ואי אפשר להתעלם מזה שוויקטור הוא Must-see TV: חמש פעמים בערב הוא גורם לך לתפוס את הראש ולנסות להבין מה לעזאזל ראית עכשיו.
אריק גנות: טוב, אי אפשר להתעלם מהספרס. וומבי גורם לך להיצמד למסך כל התקפה בציפיה שפתאום יחסום מישהו שהוא בכלל לא עומד לידו, או שיעשה דאנק מחוץ לצבע, או עוד משהו מיוחד. וגם סוהאן כרכז מעניין לצפיה, אבל לא בהכרח הסוג הטוב של מעניין.
הסלטיקס כיפיים פשוט כי הם כל כך טובים. ההתקפה שלהם זורמת, השילוב של פרוזיניגס נותן להם קליעה ופוסט אפ שלא היו בשנה שעברה, והם ניצחו עד עכשיו את כל המשחקים שלהם ביותר מ-20 הפרש בממוצע. לא ברור בכלל איך עוצרים את המכונה הזו.
וגם דאלאס. הקבוצה פתחה מצוין, ולוקה הוא חתיכת תופעה (לנצח משחק מוו מהשלוש? סריוסלי?)
טל קינן: למי שאוהב הירו בול אז כיף לראות את הגאונות של לוקה. הנאגטס כרגיל עם יוקיץ' והנעת הכדור שלהם סופר מרשימים. אישית מאד נהנה לראות את פתיחת העונה של ג'יילן דורן ותשימו לב לא רק לדאבל דאלבס שלו אלא גם לראיית המשחק שלו.
ההוקס קבוצה שרצה ללא הכרה ועקב כך יש המון היילייטס במשחקים שלהם. לכו תראו את טריי יאנג מוותר כבר פעמיים העונה על לייאפ קל רק בשביל לזרוק האלי הופס לג'יילן ג'ונסון.
הפליקנס מרשימים והתגעגתי לראות את זאיון מוביל כדור. פיניקס עם בוקר מרשימה מאד אבל בלעדיו חווית הצפייה בסאנס פוחתת.
לסיום, לכו תראו את סקרמנטו, שירה בתנועה.
