המדור השבועי חוזר עם השאלות הבוערות והפעם עם אריק גנות, מידן בורוכוב, אור עמית, טל קינן ועמית זילברבוש
הניקס אלופים! איך אתם מסכמים את המסע שלהם?
טל קינן: דעה קצת צינית אבל זה לא משנה מה אני או כל אחד אחר חושב על המסע שלהם, משנה שהם אלופים. נכון יש אלופות שהייתה להם דרך קשה יותר מזו של הניקס ובכללי יש אלופות שכיף להתנגח בהן כי התמודדו עם תחרות קלה יותר, והניקס האלו ניצחו קבוצות חלשות באופן יחסי. אבל אך אחד לא ניצח כמו שהניקס ניצחו. הם עם 3 הפסדים בלבד כל הפלייאוף, והפרש הסלים הגדול בהיסטוריה. בנוסף הם התמודדו מול קבוצה חזקה בגמר והשחקן הטוב בעולם. אז כנראה שהניקס היא לא קבוצה היסטורית אבל היא אלופה וזה מה שחשוב
אריק גנות: במילה אחת: דומיננטי. הניקס נחשבה לקונטנדרית עוד לפני תחילת העונה והפלייאוף, אבל גם האוהד הכי שרוף שלהם לא חשב שהם יקחו אליפות עם שלושה הפסדים.
כבר כמה שנים שיש לנו קבוצה שמתחברת במפתיע ועושה פלייאוף מטורף. בעונה שעברה זו היתה אינדיאנה. לפני כן דאלאס של לוקה וקיירי. לפני כן מיאמי, בשתי ריצות בלתי סבירות לגמר. הפעם זו הניקס. פתאום טאונס הופך לעוגן הגנתי, אנונובי נראה כמו פריים פיפן, הארט איום מבחוץ, הספסל נהדר.
אחרי מה שהספרס עשו לשג"א, ברונסון נראה כמו טרף קל. אבל ממרומי ה-1.83 מ' שלו הוא הגיע לזריקות ששג"א התקשה להגיע אליהן, וקלע אותן.
עמית זילברבוש: הנה כמה קונספציות שנופצו בפלייאוף הזה:
א. האליפות האמיתית היא אליפות המערב.
ב. אי אפשר לקחת אליפות עם כוכב נמוך.
ג. בסוף האחוזים )של אוג'י אננובי( מתיישרים.
ד. קארל אנטוני טאונס לא יכול גם לשמור וגם להשאר על המגרש בלי עבירות.
ה. קארל אנטוני טאונס כן יכול לשמור וגם להשאר על המגרש בלי עבירות.
ו. אין אוהדים אמיתיים ב-NBA, בטח לא כאלה שיסעו למשחקי חוץ.
ז. השופטים תמיד מעדיפים את הקבוצות מהערים הגדולות.
לא יכולתי שלא להתרגש עמוקות, 53 שנים היא חיכתה לזה, והנה היא סופסוף חוותה אליפות. ברכות לטיילר סוויפט.
מידן בורוכוב: אליפות לפנתאון של הניקס.
מסע מטורף שהתחיל בפיגור 1-2 מול ההוקס ומשם זה היה בלתי אפשרי לעצור אותם.
13 ניצחנות רצופים, 9 ניצחונות חוץ רצופים (מאזן 1-9)
4 פעמים חזרה מפיגור דו ספרתי מול הספרס, הקאמבק הכי גדול בהיסטוריה.
קבוצה של דחויים שעשו את הבלתי יאמן: ברונסון שהיו מי שלעג לניקס שלקחו אותו כעתיד המועדון. KAT שהגיע לאחר שמיניסוטה הפסיקה להאמין בו. אננובי וברידג׳ס שלא קיבלו חוזה בקבוצות שהתחילו את הקריירה.
שאמט, קלארקסון. מייק בראון שידע ירידות וירידות בקריירה.
אחרי 53 שנים, הליגה כתומה כחולה.
אור עמית: כולה ניקס. מה אתם עושים עניין נו.
..
..
נראה לכם?
כאוהד הקבוצה – הייתי כותב עוד לפני שזה היה מיינסטרים, אבל תכל'ס ב-1993 זה היה אחושילינג מיינסטרים לאהוד את הניקס – הייתי מעורב רגשית בפלייאוף הזה, וספציפית בגמר, יותר ממה שאני רגיל. אני יודע שקודמיי כאן בטח דיברו על התחרות ה"חלשה" אבל וואלה? אם הניקס גורמים ליריבה אחרי יריבה להתפורר, אולי זה לא היריבות שחלשות? אם הניקס מצליחים לחזור מול הספרס ארבע פעמים מפיגור דו ספרתי אולי זו באמת קבוצה שיש לה את יכולת הקלוזינג הכי טובה שראינו איזה זמן. מייק בראון היה עוזר מאמן בווריורס הגדולה, וראינו ניצוצות של הקבוצה הזו בניקס של השנה. לא מבחינת סגנון המשחק אלא מבחינת זה שאף משחק לא נסגר מולם, ותמיד אפשר לסמוך על ריצה שלהם שתסגור את המשחק.
אה, ו F them picks
הספר "ניו יורק טיים" נמצא בשלבי כתיבה ועריכה אחרונים. מוזמנים לרכוש אותו מהחנות באתר ולהנות מ-12% הנחה בשימוש בקוד קופון orangeball
אחרי פלייאוף נהדר, הספרס מאכזבים בגמר. מה הסיבות לכך ואיך זה ישפיע על בניית הקבוצה בהמשך?
אריק גנות: יש נטיה חזקה בקרב אוהדי הספרס להתעסק עם הסגל בקיץ. פוקס? מאכזב, תעיפו אותו ואת שכר מהקסימום שלו. קלדון? אחלה לעונה הרגילה, בפלייאוף התקשה. להעיף. קורנט? לא הצליח להחזיק מעמד בפלייאוף. הביתה. אפילו על קאסל יש דיבורים.
זו תגובת יתר לסדרה מאכזבת, שסיימה ריצת פלייאוף נהדרת. הספרס הגיעו אחרי שלוש סדרות סופר פיזיות, מול קבוצה שיש להם מץ' אפ גרוע מולה, וכשהם מאוד צעירים. זה לא שאין להם קשיים – לספרס אין באמת מהלך מוגדר ששובר הגנות, ואם הנעת הכדור והחדירה שלהם לא מצליחה לייצר מצבים הם בבעיה – אבל הכל נראה פתיר.
זה בסדר לחפש טרייד, אבל לא בכל מחיר.
עמית זילברבוש: הנה קונספציה שדווקא נשמרה: אי אפשר לקחת אליפות בלי להפסיד קודם.
דובר על כמה וומבי הוא בוגר, אבל בפלייאוף נחשפו כמה התנהגויות שהן "קצת פחות". פלגרנטים, ההתנהגות לתקשורת, אי לחיצות היד. כל אחת לכשעצמה אפשר להסביר ולקבל אבל השילוב הראה שהוא, ובכן, אכן בן 22.
דיברו על החווייה האולימפית, אבל שום דבר לא דומה לחודשיים כאלה, הוא יצטרך עבוד על הגוף שלו, ולהתאמן במהלך עונה על לשחק יותר מ-30 דק' למשחק.
אני לא שותף לעלייהום על פוקס. קל לשכוח את כל מה שעשה כדי שיגיעו עד לגמר. קל להתעלם (כי אנחנו לא יודעים) ממצבו הבריאותי. לדעתי יריצו את זה שוב.
מידן בורוכוב: צריך להסיר את הכובע על המסע של הספרס בפלייאוף הנוכחי.
מה לא עבד להם? הפסד במשחק 4 שהיה צריך לאזן את הסדרה ולהכניס את הניקס לסחרור, במקום זה התפרקות מפוארת שעלולה להכניס חלק מהמשחקים הצעירים שלה לטילט.
אני חושב שמלבד הצעירים, מי שלא תפקדו כלל בסדרת הגמר היו הוטרנים פוקס, בארנס וגם לוק קורנט לא היה בשיאו.
יש לספרס שלד מדהים.הארפר, וואסל, קאסל, וומבי, ג׳ונסון. מכאן לא צריך הרבה שינויים קיצונים.
עם קצת מזל הם יכלו לקחת את הסדרה הזאת ואפילו בסוויפ צריכים לעבור על מה שקרה ולרוץ קדימה.
אור עמית: נטו עניין של התבגרות. גם של השחקנים וגם של סגל המאמנים. סן אנטוניו החזיקו ביתרון בכל אחד מהמשחקים (כולל יתרון של 27 נקודות במחצית של משחק ארבע), אבל הם עדיין לא למדו איך לסגור את המשחקים האלו הרמטית מול קבוצה שלא מוותרת. זה מגיע מהראש, או הראשים: מיטש ג'ונסון בטוח יריץ בריפיט את משחקי הגמר כדי לראות איך הוא היה יכול לנהל אותם אחרת ו-ויקטור וומבניאמה צריך להבין איך מצב הזן שלו נמשך לאורך 48 דקות ו-20+ משחקי פלייאוף. הליגה לא יכלה להרשות לעצמה שהכוכב הגדול של הספרס יחמיץ משחק מכריע וזו הסיבה היחידה שהוא סיים את הפלייאוף עם חמישה פלייגרנטים ולא עם שישה לפחות.שינויים בסגל? אני מעריך שהם יוותרו על פוקס במוקדם או במאוחר אבל לא בגלל שהוא אכזב בפלייאוף או משהו, אלא כי דילן הארפר עד כדי כך טוב, ועושה רושם שהוא בדיוק הקלוזר שחסר לקבוצה הזו.
טל קינן: לא אמור להשפיע, גמר ראשון של חבורה צעירה שהולכת להיות מצויינת בעתיד בנוסף לכך שיש להם נכסים כדי להתחזק בספסל. ישנם קולות להיפטר מפוקס בגלל הפלייאוף הבינוני מינוס שלו אבל צריך לזכור שהספרס כנראה לא ישיגו שחקן טוב מפוקס בטרייד ועדיף להם לשמור עליו עוד שנה לפחות, כאשר מצב תקרת השכר של הספרס עדיין סביר (לפני שחוזה המקס של וומבי יכנס לתוקף ב-2028). החוזה של פוקס הוא לא חוזה טוב אבל אני חושב שהספרס יוכלו להיפטר ממנו בשלב מאוחר יותר עם פחות שנים על הפיירול. מעבר לכך הספרס צריכים למצוא 4 לסגל (סאדיק ביי למשל) ולשמור על שאר הסגל
אלופה שמינית בשמונה שנים – זה טוב לליגה? רע?
עמית זילברבוש: אני לא אוהב את זה. אני אוהב שיש איזשהו סדר. הגיון. שהספורט הוא לא השפיץ של הנעל.
לכן, מבלי חיבה גדולה ל-OKC כן קיוויתי שהם יקחו שוב. חשבתי שהם הקבוצה הכי טוב בליגה, ואני עדיין חושב שלולא פציעה של ג'יי דאב וגם אייג'יי מיטצ'ל הם הקבוצה הכי טובה בעולם.
באופן כללי חשבתי שזה היה פליאוף שפחות השופע מפציעות, והקבוצות הטובות, בטח בגמר, הצליחו להגיע לקו הסיום יחסית בריאות (דבר שהיה בחשש גדול כל פעם שברונסון עיקם עוד קרסול/ברך). אבל הפציעות האלה היו משמעותיות.
ואפשר להניח בסכוי לא רע ששנה הבאה תהיה לנו אלופה תשיעית לפי תחזיות ההתפתחות של הספרס.
מידן בורוכוב: אני חושב שזה הדבר הכי טוב שקרה לליגה.
קודם כל יותר ויותר שחקנים רושמים וי לאחר שלקחו אליפות. האם נהננו לצפות 4 שנים ברציפות בגולדן סטייט מול קליבלנד ולברון?
העובדה שהליגה פתוחה יותר מתמיד מוסיפה המון עניין.
אם בעבר קבוצות שפתחו את העונה בצליעה הגיעו לפלייאוף בלי יתרון ביתיות מצאו את עצמם בבית, כיום נראה שהכל אפשרי.
אין ליגה יותר מעניינת מכזאת שזהות האלופה לא ידועה מראש.
יש 4-5 קבוצות בכל קונפרנס שמפלרטטות עם אליפות, זה מעניין יותר וכל מי שהליגה חשובה לו ירצה שהמגמה תמשיך.
אור עמית: ספורטיבית? זה אחלה. למעט טורונטו (ואולי הלייקרס של הבועה) יתר הקבוצות לא הגיעו 'משום מקום', ורובן המשיכו להיות קונטנדריות גם אחרי. שיווקית? אולי קצת יותר בעייתי. נושא השושלות נגרר לקבוצות אבל לרוב הוא גם מתחבר עם הכוכבים הגדולים שיש לליגה להציע. זה היה מג'יק מול בירד בדיוק כמו שזה היה לייקרס נגד סלטיקס. אחר כך הגיע מייקל ואז שאקובי, ודאנקן והספרס, ואז לברון וקרי. הליגה עוד לא הצליחה למצוא את הכוכב – האמריקאי – שהיא יכולה לשים על כל הפוסטרים. אולי אנט בדרך לשם, אולי העובדה שבטופ של דראפטים 25 ו-26 יש בעיקר אמריקאים מהווה את נקודת הפיתול, ואולי הקהל האמריקאי בשל לוומבי בתור הכוכב הגדול בעולם. בכל מקרה שמונה האלופות הן התוצאה של חוקי השכר החדשים, השוויוניות שסילבר חתר אליה מצד אחד והקושי לשמר את הקבוצות במבנה השכר הנוכחי מהצד השני.
טל קינן: תמיד יש את הטענה ששושלות מייצרות יותר עניין אבל לטעמי התחלופה הזאת של האלופות מושכת עניין רב יותר. היו טענות לרייטינג אבל הנה השנה היה את הרייטינג הגבוה ביותר לסדרת גמר מאז 1998. אני חושב שכשיש מעגל סגור של קבוצות ששולט בליגה (כמו למשל 4 שנים רצוף של גמר בין הקאבס לווריירס) אז משהו בזה מרגיש מונוטוני ואפילו משעמם לעיתים. התחלופה שיש כיום היא גם לא רק באלופות אלא בקבוצות שמגיעות לסדרת הגמר (רק 3 קבוצות הגיעו פעמיים לגמר ב-8 השנים האחרונות והן הווריירס ההיט והסלטיקס) וזה בעיניי מעניין יותר לקהל הניטרלי שיודע שתמיד יש סיכוי לכל קבוצה לזכות באליפות.
אריק גנות: היסטורית, השנים הגדולות של הליגה היו כאשר מספר קבוצות גדולות התחרו על התואר. הסבנטיז נחשבים לעשור רע, גם בגלל נושאי הסמים, אבל כשאין המשכיות באלופות אז גם אין קבוצות גדולות באמת, והסיפור של הליגה מתחיל להתפזר.
לעשורים אחרים יש סיפור – לייקרס נגד סלטיקס, בולס נגד דטרויט, בולס נגד כולם, לייקרס נגד ספרס, לברון נגד גולדן. לעשור הזה יש יותר מדי סיפורים: יאניס, בוסטון עם טייטום ובראון, דנבר, אוקייסי, ספרס, עכשיו הניקס נכנסים לתמונה, אינדיאנה, מיאמי – הכל מתפזר, וכנראה מקשה על אוהד ממוצע לעקוב.
שוויון זה חשוב, אבל גם יותר מדי שוויון זה לא טוב. כנראה שהשינויים בלוטרי יטפלו בבעיה.
מחשבות לקראת הדראפט ?
מידן בורוכוב: הדראפט צפוי להיות חזק אבל בכדור הבדולח של הליגה בכלל לא ידוע מה יוליד יום. בשנים האחרונות התחושה שיש קצת פחות פלופים וקבוצות מעדיפות ללכת על בטוח ולא להמר (מישהו אמר האשם תאביט, דרגאן בנדר ודארקו מילציץ)
kAT השחקן הראשון שנבחר בעשור האחרון שזכה באליפות. זה אומר שבחירה ראשונה לא מבטיחה דבר.
אני בדרך כלל נהנה יותר מהטריידים מאשר הבחירות עצמן. מסקרן מה OKC תעשה והאם הקליפרס תחפש חבילה על קוואי.
אור עמית: לא מחובבבי המכללות האדוקים, בשביל זה יש לכם את המוק דראפט כאן, אבל מודה שהעניין שלי הוא לגבי התוצאות שלו, וספציפית לגבי שתי הבוחרות הראשונות: גם וושינגטון וגם יוטה עשו השנה מהלכים שמראים שהם מתחילים לחשוב על בניה של קבוצה מנצחת עם הצירופים של JJJ (יוטה), יאנג ודיוויס (וושינגטון). לא יודע איך זה אמור להסתדר עם הטיימליין של הרוקיז שמצטרפים. בשוליים אפשר גם לסמן את ממפיס שיהיה מעניין לראות אם ילכו על פירוק מוחלט של החבילה וישלחו גם את ג'ה לאנשהו ואיך יראה הגרעין של שיקאגו שסוף סוף מתחייבת באמת לבניה מחדש.
טל קינן: מודה שאני לא עוקב דראפט אדוק אז אכתוב פה כמה דברים מינימליים שמסקרנים אותי. האם הוויזארדס ילכו על הכישרון והאפסייד העצום של פיטרסון או שהם ילכו על בטוח עם דיבאנסה? האם נראה את התאנדר או ההרונטס שולחים את שתי הבחירות שיש להם בסיבוב הראשון תמורת שחקן מוכח יותר (ובמקרה של הת'אנדר אולי טרייד אפ). אני סקרן לראות את מי הקליפרס יברחו בבחירה 5. כידוע זה דראפט שהטופ 4 שלו חזק מאד והוא בפער עדיף על כל שחקן בהמשך, לכן מעניין מי הקליפרס חושבים שיתאים להם ברוסטר. בנוסף אני סקרן מה יקרה עם בוזר, שאני מאד מחזיק ממנו ומחכה לראותו.
אריק גנות: הולך להיות דראפט חזק, אבל העובדה שלא היו הפתעות גדולת בלוטרי תמתן את ההשפעה שלו. יהיה מעניין לראות מה וושינגטון עושה, ביום הדראפט ובקיץ בכלל – הם עשו מהלך מאוד מעניין כשהביאו את יאנג ודיוויס, ועכשיו יקבלו, כנראה, את דיבאנטסה כשהם במצב טוב ללכת על קבוצה מנצחת כבר עכשיו.
אוקלהומה סיטי תהיה שחקנית משמעותית. עם בעיות הקאפ שלה ועודף הצעירים, היא לא מקום טוב להתפתח בו. הם יצטרכו לבחור להעביר בחירות בתמורה לבחירות עתידיות, קפיצה בדראפט או שדרוג לסגל הקיים.
גם הקליפרס בעמדה מעניינת, כאשר הם צפויים לבחור גארד לקבוצה שיש לה את גארלנד ומאת'ורין.
עמית זילברבוש: זה שהדראפט עמוק ו"באשמתו" הטנקינג הוקצן, כבר ידוע. זה שסילבר לקח ללב ושינה את השיטה גם. מי הטופ שיבחרו די יודעים. בואו נדבר על כאלה שעשויים ללכת מאוחר ולהפוך לגניבות:
א. ג'ושוע ג'פרסון מאייווה סטייט, עם 2.03 מ', היחיד בהיסטוריה של ה-big 12 שעבר 450 נקודות, 250 ריבאונדים, 100 אס', 70 חטיפות ו25 חסימות בעונה אחת. הזריקה ל-3 והעובדה שיחסית מבוגר עשויים לדרדר אותו אבל לא מונע שיהיה כוכב.
והזווית הישראלית –
ב. עמנואל שארפ, מיוסטון, 1.93 מ'. קלעי יחסית גדול בליגה שרק משוועתצעוד קלעים. יכול להפוך לשחקן משמעותי. אם יש לו את האופי של אבא שלו הוא יהיה בסדר.
ספליטר בשיקגו. מה דעתכם?
אור עמית: מהלך טוב עבור ספליטר, מהלך טוב עבור שיקאגו. ספליטר עשה עבודה לא רעה כשהחזיק את פורטלנד אחרי ההיעלמות של בילאפס למרתפי ה-FBI, אבל הוא כנראה המשיך את תוכניות המשחק של צ'אנסי. בשיקאגו יש לו יותר דף חלק בנוגע לאיך הוא רוצה שהקבוצה תראה, ויהיה מעניין לראות אם ייקח את אותם העקרונות שהיו לפורטלנד עם המשחק המהיר וההגנה הלוחצת. זה גם יתן לו זמן ללמוד טוב יותר את המשחק וההתאמות שצריך לעשות כי בפלייאוף הוא הגיב לאט מדי לספרס. יש שם פוטנציאל מעניין בשיקאגו, ג'וש גידי הוא שחקן עם הרבה מאד פוטנציאל ואם ספליטר יצליח להוציא ממנו אולסטאר (מי זוכר את זה עכשיו אבל איזה חודשיים דיברנו על זה שגידי עשוי להכנס לאולסטאר), יחד עם בוזליס והבחירה הרביעית בדראפט לשיקאגו יכול להיות עתיד די מעניין.
טל קינן: החלטה טובה של ספליטר. בפורטלנד הציפיות בשמיים ועם בעלים שעדיין לא ברורה לחלוטין מידת המחויבות שלו לניצחון (מצד אחד רוצה לחסוך במנהלות ומצד שני מצהיר שהוא ישפוך כסף כדי לנצח). ספליטר הלך לחממה של הבולס, לקבוצה נטולת ציפיות שיהיו לה כמה צעירים מסקרנים כולל הבחירה הרביעית בדראפט הקרוב. ספליטר מסתמן כאחד שמסוגל לעשות עבודה טובה בפיתוח שחקנים וכנראה שזה גם יסב לו יותר הנאה. אם ספליטר היה נכשל להעפיל לפלייאוף עם הבלייזרס, דבר סביר בהחלט במערב החזק, יתכן שלא היה מקבל עוד הזדמנות. במקום זאת ספליטר ניצל את השנה הטובה שלו בפורטלנד והשיג לעצמו ג'וב מסקרן ונטול לחץ
אריק גנות: קשה לבוא בטענות לעבודה שספליטר עשה בבלייזרס. הקבוצה התחזקה בעיקר בג'רו הולידיי, שהיה פצוע בחלק ניכר מהעונה, אבל עדיין השתפרה בשישה נצחונות יחסית לעונה הקודמת. אבדיה פרץ תחתיו, קלינגן התקדם יפה, סקוט הפך לקלף חזק בפלייאוף. קבוצה שאף אחד לא ציפה ממנה הגיעה לפלייאוף, ואפילו נתנה פייט יפה לספרס.
אפשר היה לחשוב שזה יספיק כדי שפורטלנד ירצו להשאיר אותו, אבל זה לא מה שקרה – כנראה מקמצנות. בבולס הוא יצטרך לעשות דבר דומה: לקדם את הצעירים, לחבר את ההגנה הרעועה, ולעזור ליצור איזושהי זהות ולכידות בקבוצה שכבר הרבה זמן מדשדשת. הרקורד שלו בבלייזרס סה"כ טוב, והוא נראה כמו בחירה נכונה.
עמית זילברבוש: על שיקגו אני לא יודע אם וכמה זה ישפיע. קשה להבין מה הקבוצה הזו עושה ולאן היא רוצה ללכת.
בבלייזרס, אני קצת מודאג. העובדות בשטח הראו שעם ספליטר דני פורח, מקבל תפקיד שמתאים לו. הייתי רוצה לראות המשכיות בקבוצה הזאת והחלפת מאמן כל שנה זה לא זה. בטח עם כל השמועות המגיעות מכיוון הבעלים המשוגע.
מצד שני היינו מודאגים גם כשצ'ונסי, שהיה ידוע כמחזיק מדני הוחלף בספליטר ודווקא דברים הלכו טוב. לצד הצלחות היו מקרים שניכר חוסר הנסיון של ספליטר. נראה את מי יביאו במקומו.
אול השנה הם סופסוף יצליחו להוציא כדור מהצד בדקות סיום צמודות בלי לאבד אותו…
מידן בורוכוב: התנהלות ממש לא ראויה של פורטלנד שלא המשיכה עם מאמן שהביא את הקבוצה מעבר לכל הציפיות המוקדמות.
ספליטר קיבל הזדמנות לאחר שבילאפס קיבל ביקור של ה FBI. הוא שיחק כדורסל פשוט בלי הרבה תרגילים, למרות פציעות של רוב הסגל הוא הצליח.
פורטלנד לא הייתה רחוקה מלהשיג עוד ניצחון אחד לפחות מול הספרס. הבעלים של פורטלנד חובבן.
ספליטר יקבל סגל צעיר וחומר לעבוד איתו בבולס. ג׳וש גידי יכול לקבל את המפתחות, ויחד עם סימונס זה קו אחורי סביר.
הבולס משוועת לגבוה ואולי כדאי לחשוב על רוברט וויליאמס. לספילטר יהיו המון אתגרים אבל אני מאמין שמי שלמד כדורסל מפופביץ ומסינה יכול לעמוד באתגר
