המדור השבועי עם השאלות הבוערות והפעם הצטרפו: אריק גנות, טל קינן, שרית שוויד, דני אייזיקוביץ' ותומר וקסמן.
הבחירה של וויגינס לחמישיית המערב עוררה תגובות נדהמות רבות. כמה הן מוצדקות ומה הייתם משנים בשיטת הבחירה (אם בכלל)?
טל קינן: מצד אחד אני בהחלט חושב שהתגובות מוצדקות. מצד שני האולסטאר הוא מוצר שיווקי שמטרתו למשוך עוד אוהדים לליגה. אם זה מה שהקהל רצה אולי זה מה שהוא צריך לקבל. מצד שלישי צריך לזכור שכאשר מסכמים קריירה של שחקן יסתכלו על הכמות ההופעות שלו באולסטאר ו-וויגנס לא באמת משחק ברמה של אחד כזה. בנוסף בחלק מהחוזים של השחקנים יש בונוס תמריצי על הופעה באולסטאר. יכול להיות שנראה את הסעיף הזה ביותר חוזים עקב הבחירה של וויגנס בזכות הקהל.
קשה לי להחליט אם אני נגד פורמט ההצבעות אבל אולי הייתי נותן לקולות הקהל משקל של 25% בלבד לעומת 50% של התקשורת.
שרית שוויד: וויגינס שחקן מצוין, אבל לא אולסטאר. הוא זכה בגלל שיטה שמגבילה את הבוחרים לבחור שחקנים ע"פ העמדה בה הם משחקים ובגלל פציעות של שחקני מפתח בעמדה שלו, אבל בעיקר בזכות ציוץ של כוכב k-pop שלו מיליוני עוקבים בטוויטר ובאינסטגרם.
למרות זאת לא הייתי משנה את המשקל שיש לאוהדים בבחירה לאולסטאר, בסופו של דבר האוהדים רוצים לראות את השחקן שהם בחרו עבורו. השיטה שמחייבת לבחור ב-2 גארדים ו-3 שחקני קו קדמי, לעומת זאת, פוגעת במוצר וצריכה להשתנות. לא ברור לי למה בעידן שבו סנטרים מתפקדים כגארדים ושחקנים בגובה 2 מ' (עם נעליים) משמשים כסנטרים, באולסטאר עדיין משחקים לפי העמדות המסורתיות.
דני אייזיקוביץ': הכדורסל השתנה והפך באופן כמעט מוחלט לכדורסל נטול עמדות. הפתרון ממש קל. להפסיק את המגבלה של בחירה לפי עמדות ולתת לכל אחד להרכיב את חמישיית חלומותיו, ככה שחקנים יתוגמלו על יכולת וגם כל הרעיון של האולסטאר שבו אנחנו נותנים לדמיון שלנו להתפרע יבוא לידי ביטוי.
פרקטית, זה כנראה היה מכניס השנה את כריס פול על חשבון וויגינס, או את בוקר או גם הרכב מעניין של רודי גובר לצד יוקיץ'. הרבה חיבורים מעניינים מאוד ויש מספיק שחקנים שהיינו רוצים לראות שם כנראה לפני וויגינס.
אריק גנות: מוצדקות מאוד לדעתי. אנדרו וויגינס הוא לא יותר מרול פלייר שנותן עונה טובה. הוא לא הוביל קבוצה מימיו, והוא כנראה השחקן הרביעי בחשיבותו בקבוצה שלו, שאפילו לא מובילה את המערב.
הייתי עושה שני שינויים: הראשון, במקום 2 גארדים ושלושה ביגס הייתי עושה 2 גארדים, 2 ביגס ו-1 חופשי. ככה משמרים טוב יותר את העיקרון שהשחקן הכי טוב משחק בלי ליצור חמישיות של 5 גארדים או סנטרים.
השני – מוריד את המשקל של בחירת האוהדים. לא הייתי מוריד אותו לאפס, כי הוא מייצר עניין ומעורבות, אבל גם מאוד מוטה לטובת ניים רקוגנישן לקבוצות הגדולות. 30% נראה כמו משקל מספיק.
תומר וקסמן: אחרי שהעשן שקע, הבחירה סבירה ולא כזו רועשת. וויגינס השחקן השני הכי יציב בקבוצה שמדורגת שניה בליגה. יש לו מניות בהגעתה לשם. מה שכן, הסיבה שהקבוצה הראשונה בליגה, פיניקס, לא שלחה נציגים לחמישייה- זה כי יש בעיה בשיטת הבחירה כמובן. לפיניקס יש שני שחקני על בעמדות הגארד, אבל מעליהם יש כמה וכמה שחקנים פופולאריים משמעותית מהם, ויש רק שתי עמדות כאלו. אז כן, לוקה בכלל היה צריך לעלות במקום וויגינס, אבל בדיון הממוסגר שלנו כאן, השיטה נותנת כח רב מדי לאנשים שלא מבינים שום דבר, או ליריבויות קטנוניות בין שחקנים (אני מסתכל עליכם, כל אלו שהצביעו לוויגינס במקום לגובר).
הטרייד דדליין מתקרב! איזה טרייד הייתם רוצים לראות ולמה הוא טוב לשתי הקבוצות?
תומר וקסמן:
- מהר! יוטה צריכים לנצח כאן ועכשיו! החוזה הנגמר של אינגלס לקבוצה שמחפשת להפטר מחוזה – נניח האריסון בארנס בסקטטו (עוד שנה של 20 מיליון. יוטה יצטרכו להוסיף כל מיני קצה ספסל כאלה.
- מהר! וושינגטון צריכה לתת לנו לראות את אבדיה משחק! הייתי מעביר את כל מי שלא צפוי להשאר שם בשביל בחירות דראפט ורכז נורמלי, פשוט כדי לסדר את הרוטציה ולהוסיף דקות חשובות לאבדיה והאצ'ימורה. בארטנס יחזור לסן אנטוניו בשביל ת'ד יאנג (שישוחרר בבייאאוט). פופ ידע מה לעשות איתו. הארל יעבור למתמודדת פליאוף בשביל בחירת סיבוב ראשון (בוסטון?), תומאס בריאנט יועבר לשארלוט הצעירה בשביל בחירת סיבוב 2 לעבות את העמדה.
טל קינן: בעבר הצעתי טרייד של מיילס טרנר מהפייסרס על טרי רוז'ייר ובחירת סיבוב ראשון מוגנת מההורנטס ואני ממשיך בקו הזה. רוז'ייר הוא התאמה מעניינת לצד ברוגדון וסאבוניס (בתנאי שהאחרון אכן ישאר בפייסרס). הוא אמנם כבר בן 27 אך ניכר כי הוא עדיין משתפר והוא יכול להיות סקורר טוב. טרנר הוא בדיוק מה שחסר להורנטס, ביג מודרני ששומר מצויין את הצבע ומסוגל לרווח מבחוץ. בגדול הייתי מעדיף בשביל שני הצדדים לשלוח את היוורד לפייסרס אבל זה לא מסתדר מבחינת השכר ולכן רוזייר נבחר במקומו. אני חושב שעל אף כל ההייפ סביב טרנר, זה הטרייד הכי טוב שהפייסרס ימצאו עבורו.
שרית שוויד: הטרייד שיוציא את כריסטיאן ווד מיוסטון המתפרקת ויעביר אותו לדאלאס יהיה ה-טרייד מבחינתי.
ווד יתרום לדאלאס בנקודות בהן היא חלשה. הוא קולע העונה 17.7 נק' ב-37% לשלוש ו-48% מהשדה ושילוב שלו בפיקנ'רול ובפיקנ'פופ עם לוקה וברונסון ישדרגו את ההתקפה הבינונית של דאלאס. גם בריבאונד, מחלקה בה דאלאס רחוקה מלהצטיין, התרומה של ווד תהיה משמעותית, הוא ריבאונדר מצוין. בצד השני של הטרייד נמצאת יוסטון שעסוקה בימים אלו בטאנקינג, היא צריכה שחקנים שיוכלו להיות חלק מהעתיד של המועדון או שחקנים שהיא תוכל להעביר בטרייד נוסף ולקבל עבורם בחירות דראפט. מהבחינה הזאת קלבר ופאוול נותנים לה בדיוק מה שהיא צריכה.
דני אייזיקוביץ': סימונס ובאדי הילד, אפשר אפילו להכניס לקלחת את בארנס. לא משנה מה החלקים הנוספים, זה פשוט צריך לקרות כבר. מצד אחד סקרמנטו לא הולכת לשום מקום, והיא צריכה לשים את המפתחות בידיים של האליברטון. סימונס ישתלב נהדר לידו בתור מוביל כדור שרוצה קודם כל לשמור ולרוץ קדימה. פילדלפיה כרגע מקבלת 0 תוצרת מסימונס ומצד שני יש לה סיכוי אמיתי לאיים על תואר העונה. יש לה מחסור עיקרי ביוצרים נוספים (למרות עונה נהדרת של מקסי) והילד מושלם לזה. לא מאמין שסקרמנטו יסכימו לוותר על בארנס, אבל אם זה קורה, פילדלפיה מקבלת עומק בלתי נתפס.
אריק גנות: הפייסרס במגמת ירידה, ופירוק ובניה מחדש נראים כמו אופציה הגיונית. אם כך, טרייד מצוין לה יכול להיות העברה של טרנר וגולדן סטייט תמורת ווייזמן, קומינגה, לוני ובחירת סיבוב ראשון.
לווריורס זה ענק – ההגנה שלהם, שבלאו הכי היא הטובה בליגה, מתחזקת בשחקן הגנה מוביל שהוא גם שיפור התקפי יחסית ללוני. גם לוח הזמנים מתאים – לביג ת'רי אין עוד הרבה שנים בטופ, כך שהם לא יכוטלים לחכות לצעירים.
הפייסרס יקבלו בטרייד כזה שלוש בחירות סיבוב ראשון, שתיים מהן גבוהות – תמורה מעל ומעבר למה שאורלנדו קיבלו עבור ווצ'ביץ', למשל. טריידים נוספים על סאבוניס, לאוורט וברוגדון יכולים לתת להם קבוצה צעירה ומלהיבה במהירות רבה.
קליבלנד בתקופה טובה למרות הפציעות של רוביו וסקסטון, ורחוקה רק שני משחקים מהמקום הראשון במזרח. ומה התקרה שלהם העונה ובכלל?
אריק גנות: קליבלנד בנו קבוצה הפוכה מהחוכמה המקובלת, והראו לנו משהו שלא ידענו – הגדולה של השילוב ההגנתי יוצא הדופן של אלן ומובלי. ברגע שיש גם מטריה אווירית מתחת לסל בכל רגע וגם יכולת לצאת לקלעים בפיקנרול, כל הסכמה ההתקפית של הקבוצה שכנגד משתבשת. ההתקפה עובדת בעיקר בגלל הגאונות של גארלנד, כאשר סקסטון ורוביו באמת חסרים.
בסך הכל זו קבוצה מצוינת, אבל המזרח צפוף וקשה לראות אותם משמרים מיקום שמוביל לביתיות בפלייאוף. השנה הם לא אמורים לעבור סיבוב ראשון, אבל טרייד מתבקש על סקסטון ורוביו תמורת עוד גארד יוצר יכול להביא אותם לשם, אם לא השנה אז בשנה הבאה.
תומר וקסמן: קליבלנד היא קבוצה נהדרת מהסוג שאני אוהב. אוון מובלי משחק נהדר, ג'ארט אלן מעולה, הרוטציה טובה מאוד ואפילו קווין לאב נזכר איפה איבד את החשק לשחק והלך להביא אותו משם. אני מאוד אוהב הגנות ולכן דיברתי על מובלי ואלן שמשחקים מצויין בצד הזה של המגרש, והם בהחלט בסיס לעתיד. אבל זו מילת המפתח: עתיד. הקבוצה הזו לא בנויה להתקדם מעבר לסיבוב הראשון העונה. אם התמזל מזלה והיא תיפול על שארלוט או וושינגטון (שאולי ייזכרו איך משחקים) יש סיכוי לעבור סיבוב. אחרת, אין קבוצה במזרח שלא תטאטא אותם בסיבוב הראשון. צריך לצבור ניסיון פליאוף – לא מתחילים עם אחד כזה אוטומטית.
טל קינן: עם כל הכבוד והאהבה לקאבס, התקרה שלהם היא לעוף בסיבוב בראשון. הקאבס צריכים לקחת מהעונה הזאת זה את ניסיון הפלייאוף שהם יצברו ולהמשיך לטפח את הצעירים שלהם. גארלנד מראה שהוא יהיה אולסטאר קבוע בליגה. מובלי כבר עכשיו אחד השחקנים ההגנתיים הטובים בליגה ונראה כי הוא בדרך להפוך לסופרסטאר. ג'ארט אלן הוא רים פרוטקטור משובח והשנה הוא אף פיתח משחק פוסט יעיל. השלישייה הזו מהווה את המועדון בשנים הקרובות, בתוספת מרקנאן ואוקרו אשר משחקים לא רע במסגרת תפקידם. השאלה היא האם סקסטון ישאר במועדון ואם כן האם מסוגל לאמץ את תפקיד השחקן השישי? בסה"כ העתיד נראה ורוד.
שרית שוויד: אוהדי קליבלנד יכולים להיות מרוצים. נראה שסוף סוף אחרי שנים שהקאבס דשדשו בתחתית הליגה הם מצאו את הנוסחא הנכונה ובמקרה שלהם הנוסחא הנכונה היתה לעשות בדיוק הפוך ממה ששאר הקבוצות בליגה עושות והרכיבו קו קדמי של שלושה גבוהים. שניים מהם, תאומי המגדל אלן ומובלי, מחזיקים את ההגנה של הקאבס, גארלנד משחק כמו סופרסטאר ואפילו קווין לאב חזר לחייך והוא בכלל עולה מהספסל. וכל זה בלי סקסטון ורוביו שגמרו את העונה.
אני מאמינה שהקאבס מספיק טובים כדי לעבור סיבוב ראשון, אבל בסיבוב השני, כשהיריבה בדר"כ חזקה יותר, חוסר הניסיון של הקאבס עלול לפגוע בהם.
דני אייזיקוביץ': הם נראים נהדר, אבל לא צריך לצפות מהם יותר מדי לעונה הקרובה. המזרח כרגע עמוס בקבוצות עם שאיפות וכולן כרגע חוות עונה מלאה בפציעות וחוסרים (ברוקלין, מיאמי, שיקגו ומילווקי) ובנוסף פילדלפיה עוד צפויה לעשות מהלך חיזוק בשבוע הקרוב. לכן גם אם הקאבס יצליחו לסיים בטופ 4 במזרח, אני מאמין שהתקרה שלהם תהיה לעשות חיים קשים בסיבוב הראשון וללכת הביתה אחרי שהם משלמים את שכר הלימוד שלהם בהתנסות ראשונה בפלייאוף. שלא תטעו, זה נהדר, כולם עברו את זה. הפלייאוף זו אופרה אחרת, והם ילמדו את זה השנה.
אינדיאנה של קרלייל מאכזבת, ודאלאס בלי קרלייל מפתיעה לטובה למרות עונה רעה של לוקה. כמה מזה אפשר לייחס אליו והאם הוא בטופ של מאמני הליגה?
דני אייזיקוביץ': לא הוגן לשפוט את קרלייל על העונה של אינדיאנה. וורן לא שיחק העונה דקה אחת, ונזכיר שהוא היה ממש עמוד התווך לפני שנה וקצת. ברוגדון הצליח להחמיץ 40% עד עכשיו, וגם כאשר שיחק לא היה כשיר במלואו. אפילו כריס לברט החמיץ לא מעט משחקים. הסגל כל כך פצוע, שהחזירו את לאנס סטיבנסון והוא הפך לשחקן רוטציה חשוב. בצד השני, דאלאס נראתה רע מאוד בפתיחת העונה ורק עכשיו היא מתחברת שוב. זה למרות שלא היו שם שינויים משמעותיים בקיץ. דווקא הייתה ציפיה שהם ידעו להתקדם צעד אחד נוסף וזה לא קרה, אז הקרדיט הוא דווקא כן לקרלייל שהיה חסר.
אריק גנות: בפלייאוף שעבר קרלייל נראה כמו גאון, אבל ברגע שהוא הלך התגלו הבקיעים. ההגנה של דאלאס השתפרה ממקום 17 בליגה למקום 5, עם סגל די זהה, בלי ירידה קשה בהתקפה, ולמרות שלוקה הגיע לעונה שמן ולא בכושר.
תופעה דומה התגלתה באינדיאנה. מקבוצת הגנה ממוצעת בשנה שעברה היא הפכה לקבוצה גרועה השנה. ביורגרן היה מאמן מאוד לא אהוד שנחשב לכישלון, אבל עדיין הצליח להוציא מהקבוצה הרבה יותר מקרלייל.
בסופו של דבר, נפילה כל כך חדה בהגנה נופלת על המאמן. אולי הוא מתקשה להתאים את עצמו לדור החדש של ההתקפות בליגה, אולי יש פה תופעה אחרת, אבל כן, – קשה לראות את קרלייל כאחד הגדולים כרגע.
תומר וקסמן: קרלייל הוא בטופ של המאמנים בליגה. יצירתי, חכם, אמיתי. הייתי שמח לראות אותו בצוות האימון של הקבוצה שלי. חד וחלק. נכון שעכשיו קצת מוציאים עליו כביסה מלוכלכת. הסיפור עם דניס סמית' ג'וניור צרם, אין ספק. אבל בתכל'ס קרלייל צדק בו. לגבי אינדיאנה, היא צריכה להתחיל מהתחלה ולנקות אורוות. הציוות של טרנר וסאבוניס פשוט לא עובד. בצד השני של המשוואה – דאלאס נהדרת אבל אם כבר זו הוכחה שהמאמן בעידן הזה משפיע פחות. המאמן הנוכחי הוא אחד המושמצים בליגה לפני הג'וב הזה. אז הקרדיט אליו פתאום? לא. הקרדיט לסיסטם בריא עם הנהלה חכמה, שממשיך ללמד את השחקנים איך להוציא מעצמם יותר.
טל קינן: אינדיאנה אמנם מדשדשת אך צריך לזכור שהרבה שחקנים משמעותיים פספסו משחקים עקב פציעות ובידודים. מאידך ההגנה של הפייסרס לא נראית טוב ויש לקרלייל חלק בכך. מהצד השני המאבס לא נראים כזה טוב לטעמי. ההגנה מאד מפתיעה אבל חוץ מלסגור את קשת השלוש (מקום 5 באחוזי היריבה משלוש ומקום ראשון בכמות השלשות שנקלעה עליהם) המאבס לא עושים משהו ברמה גבוהה. לא בטוח שזה קשור להבדלים בין רמת האימון של קיד אל מול קרלייל אלא דווקא לחיבור של כל אחד מהם אל השחקנים. שחקנים מרגישים מחוברים יותר לקיד וזה הופך אותם למחוייבים יותר, ואולי כאן טמונה הבעייה של קרלייל.
שרית שוויד: אם היה תואר המאמן המאכזב של העונה הייתי מעניקה אותו לקרלייל. השינוי הכי גדול שאינדיאנה עשתה בקיץ היה להביא את קרלייל כמאמן ראשי. ההייפ היה גבוה (יחסית להייפ שהפייסרס מקבלים כן?) אבל הקבוצה נראית רע.
קרלייל לא אוהב פוסט אפים, עוד בדאלאס הוא לא אהב אותם ודרש מפורזינגיס לזרוק הרבה משלוש. באינדיאנה, הוא מנסה לעשות את אותו הדבר עם סאבוניס. נראה שקרלייל מנסה להכריח את השיטה על השחקנים במקום למצוא את השיטה שתתאים להם. קרלייל לא מאמן רע, אבל הוא לא בטופ. כדי להצליח ולהיות בטופ הוא יצטרך למצוא את השיטה המתאימה לסגל או לקבל בטרייד שחקנים שמתאימים לשיטה שלו.
הקליפרס מצליחים להישאר בתמונת הפלייאוף בלי קוואי וג'ורג'. איך זה קורה וכמה הם יהיו חזקים אם שני הכוכבים יחזרו לפלייאוף?
שרית שוויד: אם בתחילת העונה היו אומרים לכם שהקליפרס ישארו בתמונת הפלייאוף גם בלי הכוכבים שלהם הייתם מאמינים? אני לא. אז איך זה קרה? בלי קוואי ובלי פול ג'ורג' לקליפרס היו את כל התירוצים בעולם להרים דגל לבן ולדשדש בקרקעית המערב. רק שהקליפרס החליטו להילחם ולשחק כיחידה אחת, כשרג'י ג'קסון מתפקד לעיתים כשחקן הכי טוב בקבוצה. לא תמיד המשחק היה הכי יפה לצפיה, אבל כל אחד מהשחקנים ידע מה תפקידו על המגרש. אם קוואי ופול ג'ורג' יחזרו לקראת הפלייאוף, הקליפרס כנראה יצטרכו תקופת הסתגלות מסוימת, אבל כשיתחברו מחדש הם יהיו מאוד חזקים ואנחנו נקבל משחקי פליי אין וסדרת סיבוב ראשון מאוד איכותיים.
דני אייזיקוביץ': מדהים כמה שהקבוצה הזו עמוקה ומדהים כמה מהר הספקנו לשכוח את זה. לפני שנתיים דיברנו על זה שהם בנו קבוצת חלומות מאוזנת. בינתיים הם הספיקו להזכיר לנו שהנ.ב.א. זה לא משחק מחשב, וגם אם יש המון כישרון במציאות בפלייאוף צריך שהכישרון גם יתחבר לחבר'ה שרוצים להלחם ביחד. על זה הגיעו הפציעות של ג'ורג' ולנארד ונוצרה הרגשה שהקליפרס הולכים לשום מקום. לכן, ההצלחה הנוכחית לא מפתיעה. בסגל מלא (ומחובר) הם עדיין שווים תואר. העניין הוא שאי אפשר לזייף כימיה וחזרה של שני הכוכבים דקה לפני הפלייאוף לא תתחבר לקבוצה לוחמת. לכן אני מאמין שיש מספיק קבוצות שיעיפו אותם מקסימום בסיבוב השני.
אריק גנות: להצלחה היחסית של הקליפרס בעונה הרגילה יש שני מפתחות: הגנה וריווח. טיירון לו, שמוכיח את עצמו כאחד המאמנים הטובים בליגה, הופך חבורת שחקנים שלא כולם בטופ של הליגה בהגנה לבולדוגים רעבים שפשוט מתאמצים יותר, וזה עובד. בצד השני, אחוזי הקליעה משלוש לא טובים אבל כולם חוץ מזובאץ יקחו את הזריקה, וזה פותח דברים בהתקפה.
בשנה שעברה הקליפרס סומנו כמועמדת יחסית בכירה לאליפות, וחזרה מוצלחת של קוואי וג'ורג' תחזיר אותם למעמד הזה. יש להם הגנה בטופ, מאמן מצוין, ועם קוואי וג'ורג' ההתקפה תהיה לפחות טובה אם לא יותר מזה. זה יספיק כדי לאתגר כל קבוצה.
תומר וקסמן: הנה עוד שאלת השפעה של מאמן אבל הפעם ניתן קרדיט רב על ההשפעה. טיי לו הוא מאמן של שחקנים ואחד ממקבלי ההחלטות בזמן אמת הטובים ביותר כיום בליגה. אני לא יודע באופן אישי איך הוא עם סכימות ארוכות טווח, אבל אין ספק שהוא עושה פלאים בקליפרס עם המעט שיש לו. וגם, כמו בשאלה הקודמת, המערכת וההנהלה יוצרים סינרגיה שבה השלם גדול מסך חלקיו. דרך אגב, יתכן שדוקא כשקוואי יחזור, כל זה יתחרבש, אבל בנתיים נראה שזה נדחה עד להודעה חדשה, אז רג'י ג'קסון ימשיך להראות ניצוצות פרינג' של אולסטאר, ופול ג'ורג' כשיחזור ישתלב מצויין. הימור שלי- הדחת סיבוב שני שוב.
טל קינן: לקליפרס סגל עמוק בו רוב השחקנים מסוגלים לקלוע טוב מבחוץ ולשמור מגוון עמדות. אמנם אין כרגע כוכב שיוביל אבל יש מספיק שחקנים שמסוגלים לייצר לעצמם ולאחרים (לוק קנארד בחודשיים האחרונים עם 14.5 נקודות ו-44% משלוש). הקליפרס מקום עשירי באחוזים ל-3 וזה לאחר פתיחת עונה מזעזת מהטווח. בנוסף הקבוצה כרגע מדורגת במקום השישי בדפנסיב רייטינג וזה ללא שני השומרים הכי טובים שלה. על כל זאת, צריך לזכור שבחירת הדראפט שלהם שייכת לת'אדנר ולכן יש יותר מוטיבציה לנצח כל משחק. לטעמי ברגע שקוואי ו-PG יחזרו, זאת תהיה הקבוצה הטובה בליגה מכיוון שהסגל המשלים יודע להסתדר עם הכוכבים אך גם בלעדיהם.
