ממשיכים בדירוג 100 השחקנים הטובים ב-NBA, עם מקומות 70-61 בדירוג.
לחלק הראשון (כולל הסבר על הדירוג)
70) ג'ורדן קלארקסון (יוטה ג'אז) – בעונה שעברה: לא דורג
סטטיסטיקה: 18.4 נקודות (42.5% מהשדה, 34.7% מהשלוש, 89.6% מהעונשין), 4 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים
ג'ורדן קלארסון שיחק ב-68 משחקים העונה, עלה בחמישייה פעם אחת בלבד וזכה ב"השחקן השישי של העונה". תואר אישי שמוכיח את עצמו כתואר שבמילים אחרות אפשר לקרוא לו "הסקורר שעולה מהספסל", ובקטגוריה הזו, אין באמת מתחרים לקלארקסון.
נראה כי לאחר שנים של חיפוש עצמי בלייקרס ובקליבלנד, קלארקסון סוף-סוף מצא את התפקיד בו הוא הכי מתאים. זה עשוי לסדר לו עוד כמעט עשור בליגה ולא מעט כסף.
69) בוגדן בוגדנוביץ' (אטלנטה הוקס) – בעונה שעברה: מקום 64
סטטיסטיקה: 16.4 נקודות (74.3% מהשדה, 43.3% מהשלוש, 90.9% מהעונשין), 3.6 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים, 1.1 חטיפות
תשעה משחקים לתוך העונה, בוגי נפצע ופספס 25 משחקים בין תחילת ינואר לסוף פברואר. מאז, הוא פספס רק שלושה נוספים עד לתום העונה. לקראת סוף מרץ חזר לחמישייה הפותחת ורשם 21.1 נקודות ב-50.3% מהשדה ו-48.6% מהשלוש (4.3 שלשות למשחק).
למרות שהוא נחלש מעט בפלייאוף (ושיחק פצוע), בוגדנוביץ' בריא הוא גארד שמשלים נהדר את טריי יאנג בהתקפה.
68) לונזו בול (שיקגו בולס) – בעונה שעברה: לא דורג
סטטיסטיקה: 14.6 נקודות (41.4% מהשדה, 37.8% מהשלוש, 78.1% מהעונשין), 4.8 ריבאונדים, 5.7 אסיסטים, 1.5 חטיפות
אחרי שנתיים בלייקרס ושנתיים בניו אורלינס, הגיעה העת של לונזו בול לבחור את הקבוצה שהוא רוצה לשחק בה, ובחר בשיקגו בולס שמסתמנת כאחת הקבוצות המעניינות במזרח. על הדרך הוא ירוויח 85 מליון דולר ב-4 עונות.
בול שיפר את העונה את הקליעה שלו בצורה דרמטית. אחרי שקלע 48.7% מחפירים מהעונשין בשלוש עונתיו הראשונות בליגה, העונה הוא קפץ כבר ל-78.1% מכובדים בהחלט. בנוסף, הוא זרק הרבה יותר לשלוש העונה (8.3 זריקות העונה לעומת 5.7 בשלוש העונות הראשונות) והעלה את האחוזים (37.8% העונה לעומת 34.1% בשלוש העונות הראשונות), מה שהופך אותו לקלעי שלשות טוב בליגה.
בארבע העונות הראשונות שלו, בול לא הצליח להגיע לפלייאוף, העונה הוא יזכה לשתף פעולה עם החמישייה המוכשרת ביותר איתה שיחק עד היום, עוד כישלון בהעפלה לפלייאוף לא יתקבל בהבנה.
67) דיאנג'לו ראסל (מינסוטה טימברוולבס) – בעונה שעברה: מקום 75
סטטיסטיקה: 19 נקודות (43.1% מהשדה, 38.7% מהשלוש, 76.5% מהעונשין), 2.6 ריבאונדים, 5.8 אסיסטים, 1.1 חטיפות
דיאנג'לו ראסל הוא אחד הסקוררים הטובים בליגה, על זה אין ויכוח. אולם הוא לא מאוד יעיל, ההגנה שלו רעה, הוא מנהל משחק לא אחראי (2.7 איבודים) ומועד לפציעות. העונה הוא שיחק רק 42 משחקים ופתח רק ב-26 מתוכם (שני הנתונים שיאי קריירה שלייליים).
השם שלו צפוי לעלות שוב ושוב כל עוד בן סימונס עדיין בפילדלפיה (ומדווח כי מינסוטה אחת הבכירות להנחיתו). כך או כך, כישלון בהעפלה לפלייאוף בקבוצה שמשחקים בה גם אנתוני אדוארדס וקארל אנטוני טאונס עלול לגורם לזעזועים בקיץ.
המדרגים היו מאוד לא החלטיים לגביו, והוא קיבל ציונים מ-2 ועד , אחד השחקנים הכי שנויים במחלוקת בדירוג.
66) מיקאל ברידג'ס (פניקס סאנס) – בעונה שעברה: לא דורג
סטטיסטיקה: 13.5 נקודות (54.3% מהשדה, 42.3% מהשלוש, 84% מהעונשין), 4.3 ריבאונדים, 2.1 אסיסטים, 1.1 חטיפות, 0.9 חסימות
אחת ההפתעות הנעימות של העונה החולפת. שחקן השנה השלישית פרץ לחיינו בסערה והיה אחד הגורמים המרכזיים להצלחה של סגנית האלופה העונה. שיפור הקליעה האדיר, בעיקר מהשלוש (ממוקם 15 בליגה באחוזים מטווח זה), יחד עם היציבות (לא פספס אף משחק העונה) ויכולת הגנה משובחת הפכו אותו לאחד השחקנים המעניינים בליגה.
זו שנת חוזה עבור ברידג'ס שיהיה חופשי מוגבל הקיץ, קיץ שבו גם אייטון צפוי לקבל הארכת חוזה (והדרישות שלא כרגע הן חוזה מקסימום). האם זו העונה האחרונה שלו בסאנס?
65) מיילס טרנר (אינדיאנה פייסרס) – בעונה שעברה: מקום 63
סטטיסטיקה: 12.6 נקודות (47.7% מהשדה, 33.5% מהשלוש, 78.2% מהעונשין), 6.5 ריבאונדים, 1 אסיסטים, 3.4 חסימות
מיילס טרנר יכול להיות מרוצה מהעונה שעברה. הוא רשם שיא קריירה בחסימות (אך סיים שני בטבלת מלך החסימות כי שיחק רק 47 משחקים) ובאחוזים לשתי נקודות (60.6%). ולא נשכח את העובדה שמדובר בסנטר עם קליעה טובה מאוד מחוץ לקשת. יחד עם זאת, הוא נפצע בחודש אפריל והפסיד 21 משחקים מתוך ה-22 האחרונים של העונה.
למרות שיאי הקריירה, משהו בשילוב עם סאבוניס לא עובד והם לא מצליחים שלא לדרוך אחד על השני. טרנר מסיים חוזה בקיץ הבא, ויכול להיות שהחוזה שלו יהיה אטרקטיבי עבור קבוצה אחרת.
64) יונאס ולנצ'יונאס (ניו אורלינס פליקנס) – בעונה שעברה: לא דורג
סטטיסטיקה: 17.7 נקודות (59.2% מהשדה, 36.8% מהשלוש, 77.3% מהעונשין), 12.5 ריבאונדים, 1.8 אסיסטים
זו הייתה העונה הכי טובה בקריירה של יונאס, עם שיאי קריירה בנקודות ריבאונדים (שישי בליגה), ואחוזי שדה. בתגובה, ממפיס בחרה לשלוח אותו לניו אורלינס עבור סטיבן אדאמס והבחירה העשירית בדראפט, בה בחרו בזאיר ויליאמס.
יונאס אמנם טוב יותר מאדאמס והוא יכול לקלוע גם מחצי מרחק ולפעמים גם מחוץ לקשת, אבל הוא שוב יוצר צבע פקוק בקבוצה שכבר מחזיקה בזאיון ווילאמסון, שחקן שמרוויח את לחמו מתחת לסלים.
63) בן סימונס (פילדלפיה 76') – בעונה שעברה: מקום 23
סטטיסטיקה: 14.3 נקודות (55.7% מהשדה, 61.3% מהעונשין), 7.2 ריבאונדים, 6.9 אסיסטים, 1.6 חטיפות
הסיפור של בן סימונס ידוע ומוכר: שחקן אתלטי, מוכשר ובעל ראיית משחק נדירה, אבל חסר יכולת קליעה, והוא אחת הסיבות המרכזיות לכישלון של הסיקסרס בפלייאוף. זה לא שבשנה שעברה המדרגים חשבו שהוא יודע לקלוע, אלא שהעונה הבנו כמה קריטי זה.
מעבר לסאגת הטרייד והאם סימונס ישחק העונה בסיקסרס, עדיין מדובר כאן על אחד הכוכבים הכי גדולים בליגה, שסיים את ההצבעה לשחקן ההגנה של העונה במקום השני. הוא רכז בגודל של פורוורד ואין ספק שקבוצה עם קלעים רבים יכולה להתאים לסימונס הרבה יותר ולנצל את כישורי המשחק שלו טוב יותר מקבוצה שבה משחק ג'ואל אמביד.
הוא השחקן הכי שנוי במחלוקת בדירוג, כשקיבל ציונים בין 1-9 מהמדרגים.
62) קריסטפס פורזינגיס (דאלאס מאבריקס) – בעונה שעברה: מקום 32
סטטיסטיקה: 20.1 נקודות (47.6% מהשדה, 37.6% מהשלוש, 85.5% מהעונשין), 8.9 ריבאונדים, 1.6 אסיסטים, 1.3 חסימות
כשהוא בריא, פורזינגיס הוא לא רק התאמה מושלמת לצידו של לוקה, אלא אחד השחקים הכי מוכשרים וייחודיים בליגה. הבעיה שלו היא הזמינות, הוא שיחק 286 מתוך 805 אפשריים (בעונה הסדירה).
אין הרבה שחקנים בליגה שגבוהים כמוהו (2.21 מטר) ויודעים לעשות את הדברים שהוא עושה, בין אם זו קליעה נהדרת מכל טווח או הגנה טובה על הטבעת.
61) יוסף נורקיץ' – בעונה שעברה: מקום 42
סטטיסטיקה: 11.5 נקודות (51.4% מהשדה, 61.9% מהעונשין), 9 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים, 1 חטיפה, 1.1 חסימות
נורקיץ' שיחק רק 37 משחקים העונה בגלל פציעה בכף היד שהשביתה אותו כמעט שלושה חודשים העונה, פציעה שניכר שהשפיעה עליו על המגרש. כשהוא בכל זאת שיחק, הוא הראה למה הוא נחשב לאחד הסנטרים ה"מסורתיים" הכי טובים בליגה. הוא חוסם נהדר, משאבת ריבאונדים, ושחקן הגנה נהדר יחסית לגודל שלו.
העונה כשהוא בריא ותחת מאמן חדש, יש סיכוי לא רע שנחזור לראות את נורקיץ' שהתרגלנו. אני מאוד אשמח לראות אותו חוזר להיות בטופ 50 שלנו בשנה הבאה.
