המדור השבועי בשיתוף פוסט אפ העוסק בשאלות הבוערות והפעם מסכמים את הטרייד דדליין עם מידן בורוכוב, גיא טורג'מן, דרור האס והאורחים המיוחדים אוריאל דסקל ואורן לוי.
טרייד דדליין המנצחים
מידן בורוכוב: הטרייד דד ליין היה יבש באופן יחסי, מי שעשתה מהלך אדיר היא שיקגו בולס עם הטרייד על ווצביץ. הם הרוויחו את השחקן הכי טוב שעבר ולא עשו עבורו ויתור מרחיק לכת. יש פוטנציאל לבולס ליצור קבוצה תחרותית כבר העונה (פלייאוף הוא מאסט)
גם הטרייד של אולידפו שם את מיאמי בעמדת טובה מאוד במזרח.
פילי עשתה נצחון קטן ושווה מאוד על ג׳ורג׳ היל המבוקש והאמין, זה טרייד שיכול להפיק דיוודנדים ביוני הקרוב.
אוריאל דסקל:האובייס זה שיקגו בולס שמשיגה אולסטאר שישחק לצד זאק לווין בקבוצה שעשויה להיות מעניינת מאוד העונה וגם בעונה הבאה. שני שחקנים רציניים מאוד שאפשר לבנות סביבם קבוצת פלייאוף אמיתית. אורלנדו גם עושה כאן ריסט ומשיגה הרבה נכסים כדי להתחיל בנייה מחדש. דנבר השיגה שדרוג לג'רמי גרנט בצורת ארון גורדון – בדיוק סוג השחקן שהיו צריכים. ווינג שיכול לקלוע ולא מינוס בהגנה. פורטלנד השיגה כוח אש מדהים בצורת נורמן פאוול – 43.9% משלוש בכ-270 ניסיונות העונה. רק ג'ו אינגלס וג'ו האריס קולעים טוב יותר ממנו מהשלוש העונה. קצת חבל על גארי טרנט ג'וניור דיל משתלם בסך הכל.
גיא טורג'מן: המשותף לקבוצות המנצחות הוא העובדה שהן העזו לקחת סיכונים ולא הסתפקו במה שיש. דנבר נפטרה מהחוזה של גארי האריס עבור ארון גורדון. יהיה מעניין לראות את החמישיה הגבוהה שלהם בפעולה, כאשר מהספסל נראה את ג'מייקל גרין ומילסאפ חולקים את עמדות 4-5. שיקאגו הלכו אול אין על העתיד הקרוב, וצירפו את ווץ' ללאבין לקבוצה שעשויה להיות הסוס השחור בסיבוב הראשון בפלייאוף. מיאמי הפכו למנצחת, הגדולה כאשר צירפו את אולדיפו והחוזה הגנמר שלו עבור חוזים נגמרים, ויצרו חמישיה הגנתית מפלצתית, לצד יכולות התקפיות מרשימות, בתקווה לתת פייט לברוקלין, מנצחת נוספת היא פורטלנד שצירפה את פאוול הלא מוערך עבור שחקן לא רלוונטי שלא מספק סחורה.
אורן לוי: חייבים להתחיל בדנבר. הם משכנו עוד קצת מהעתיד שלהם בשביל הרחבת הפתח בחלון האליפות שלהם – וככה עושים את זה. גורדון מתאים בגיל, בתפקיד ובגודל, עם אפסייד לחקור. הוא רחוק מלהיות מושלם – הקליעה הלא-עקבית מבחוץ, הפציעות ובחירת הזריקות מטרידים אותי – אבל אני פשוט בעד הכיוון של להקיף את יוקיץ' באתלטים. הוא ממצה אותם בהתקפה והם מחפים עליו הגנתית. זה בתיאוריה, נראה איך זה יעבוד. אורלנדו עשו מכירת חיסול, אפשר לתת להם קרדיט על החיבור למציאות, אבל זה החלק הקל. הסלטיקס ויתרו על תייס שאני אוהב מסיבות שאני לא אוהב, אבל השיגו את פורנייה בזול – סך-הכל סבבה. אז דנבר. ומיאמי היט.
דרור האס: דנבר ומיאמי. הנאגטס הלכו על הנוסחה של שנה שעברה, והביאו את ג'אווייל מקגי על תקן מייסון פלאמלי משופר. (אני עומד מאחורי המשפט הזה, אבל ממש לא מתכוון להיכנס לעובי הקורה) וארון גורדון על תקן ג'ראמי גראנט משופר. בעונה שעברה עם הגרסאות הפחות טובות הגיעו לגמר הנבא, השנה פחות מגמר המערב יהיה אכזבה.
מיאמי קיבלה את ויקטור אולדיפו בצעד אולי הכי צפוי בדדליין (והכי צפוי בשנה האחרונה) ולא הייתה צריכה לוותר עבורו על אף אחד מהצעירים המבטיחים, אלא רק על שני שחקנים שאמנם טובים, אך לא ברמה של להזיז את המחט ולא יהיו יותר טובים בעתיד.
טרייד דדליין המפסידים
דרור האס: בוסטון ויוסטון. זה לא שהסלטיקס לא עשו צעדים טובים. פורנייה זה בדיוק מה שהיו צריכים, עוד קליעה מהספסל שיכול לשחק בחמישיה כשווקר בחוץ כי הוא לא משחק B2B, ומכיוון שרוצים להימנע ממס הרפיטר היו צריכים לצמצם משכורות ולכן ויתרו על ת'ייס, שאמנם היה טוב, אך לא אבידה קריטית. אבל… כשאתם במירוץ ואתם מגבירים מהירות ב-10 קמ"ש, והיריבים שלכם מגבירים מהירות ב-20 קמ"ש, אתם במצב יותר טוב או גרוע? הסלטיקס השתפרו, אך מיאמי, מילווקי ופילי השתפרו יותר.
יוסטון הפכו את הארדן לאוליניק, בראדלי, דנטה אקסום ובחירות. ובסוף אורלנדו גרועים יותר לקראת הדראפט.
מידן בורוכוב: לייקרס ובוסטון. לא ביצעו טריידים. עבור הלייקרס זה עלול להיות הרסני אם לברון ודוויס לא יחזרו תוך 3 שבועות. בכלל אני חושב שקבוצה שמדברת על שחקנים שיעברו בטרייד עושה נזק ופוגעת במרקם החברתי. בוסטון לא הצליחה להשיג את ווצביץ או גורדון שהיו משדרגים אותה משמעותית.
אורלנדו ויוסטון השיגו את המינימום האפשרי עבור הטרייד שלהם, זה הפסד עם נזק לשנתיים הבאות.
אוריאל דסקל: דני איינג' חייב עכשיו לתת מופע קוסמים בקיץ הקרוב. הטרייד על פורנייה לא רע אבל לאבד את דניאל תייס בלי לקבל בחירת דראפט זה לא להיט. אפשר להבין למה לא השתמש בכל הטרייד אקספשן כי העונה הנוראית (שאוון פרונייה לא יציל) וגם מהלך דרמטי כמו שיקגו בולס – וויתר על בחירות דראפט בסיבוב הראשון ושחקנים צעירים – לא יהפכו את בוסטון לקונטנדרית העונה. ואולם – אם בקיץ הקרוב הוא לא משיג את הכוכב השלישי לצד ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון (מישהו כמו בראדלי ביל, החבר הכי טוב של טייטום, למשל) והופך את קמבה ווקר למשהו סביר – אז יתחילו לשאול אותו שאלות רציניות מאוד בטון עצבני מאוד.
גיא טורג'מן: המפסידות הגדולות הן הקבוצות שלא הצליחו להפטר מהנכסים שלהן. טורונטו נשארו עם לאורי למרות דיווחים על הצעות מאוד טובות ונשארו תקועים באמצע להשנה, ועם תמורה מאוד נמוכה עבור פאוול. קליבלנד, שהשביתה את דראמונד למשך חודשיים, נתקעה איתו גם אחרי הדד ליין, ובעצם זרקה משחקים חודשיים לחינם. אולם, המפסידה הגדולה היא יוסטון, מטרייד שהביא להם את ג'רט אלן טוריאן פרינס וקאריס לאברט, הם נשארו עם החוזים הנגמרים של אוליניק ובראדלי ובחירה מאוחרת ב2022. כישלון טוטאלי.
אורן לוי: פאקינג יוסטון. אני בטוח שטחנו אותם כבר מספיק. אבל חשוב לי להדגיש שהוויתור על לאוורט ואלן מריח כמו כהחלטה כלכלית נטו. לטילמן פשטידה יש היסטוריה של קמצנות והוא מתקרב לטריטוריה של דונלד סטרלינג. הבולס לקחו סיכון ואני אופתע אם הוא ישתלם להם. נניח שזה עובד – אתם רואים את הגרעין הזה משיג יתרון ביתיות בפלייאוף? אפשר להוסיף את פורטלנד לתשובה הזאת כי אני לא רואה איך פאוול זה שדרוג על פני טרנט ג'וניור, ושניהם יקבלו חוזה חדש בקיץ. כרגע פאוול אולי דינמי יותר עם הכדור, אבל זה הדבר היחיד שפורטלנד לא צריכה עוד ממנו. וסקרמנטו קינגס.
המהלך שהכי הפתיע אתכם?
אורן לוי: רונדו לקליפרס עבור לו וויליאמס ושתי בחירות סיבוב שני. לא ברור לי המחיר הזה בשביל רונדו בעולם שבו גם ג'ורג' היל פנוי. אפשר להסתכל על מה שרונדו עשה בבועה ולהתלהב, אבל אפשר גם להסתכל על כל שאר הרזומה שלו בשנים האחרונות, ולצנן את ההתלהבות. לכל הפחות זה אמור היה להוריד את המחיר, לו וויל הוא נכס בפני עצמו. גם ווצ'ביץ' בשיקגו תפס אותי לא מוכן, על אף שדניאל תייס וטרוי בראון ג'וניור הם שדרוג על פני וונדל קרטר ג'וניור וצ'אנדלר האטצ'יסון (מינוס מה שנשאר מהאפסייד של קרטר).
דרור האס: יותר מהטריידים שהיו, ששברו שיאים של 35 השנים האחרונות בכמות שחקנים שעברו, הפתיע הטריידים שלא היו: לונזו בול וקייל לאורי. ואמנם אני יכול להבין איך הפליקנס מהמרים על תמורה טובה יותר עבור לונזו בול שיהיה רסטריקטד בקיץ, לאורי מסיים חוזה, הוא עצמו הבין וקיבל את הסיטואציה והיה מוכן לטרייד, ובסף מסאי יוג'רי החליט שהתמורה עליו לא מספיק גבוהה. אולי בקיץ לאורי יחליט שבטורונטו כן מעריכים אותו, וישאר. אפשרי, אך סיכוי נמוך. הראפטורס לקחו כאן הימור מסוכן בהערכת יתר של הנכסים הקיימים ביד.
מידן בורוכוב: לא כל כך הבנתי למה לקליפרס מוותרת על לו וויל תמורת רג׳ון רונדו. הקליפרס לא ממש צריכה שחקן בסגנון של רונדו, אלא אם הם בונים עליו בעיקר בצד המנטלי.
דנבר שיחקו אותה ביג טיים עם ארון גורדון, יופי של החתמה עבורם עם הפנים ללייקרס ויוטה. הם מקבלים גבוה שגם מסוגל לשמור, הופתעתי מאוד מדנבר וכל הכבוד להם.
הפתיעה לרעה – טורונטו שהייתה חייבת להפרד לשלום מלאורי בעיקר אם הייתה חבילה של הארל או קוזמה + שרודר או KCP.
אוריאל דסקל: ניקולה ווצ'וביץ' לשיקגו הגיע די בהפתעה. וואלק, הפתיע אותי. זה חלק מבנייה נכונה יותר לטווח ארוך שם. כן, ארתוראס קרנישובאס הוא בחור רציני.
זאק לווין, ווצ'וביץ', פטריק וויליאמס, קובי ווייט, לאורי מארקנן זה בסיס למשהו. משהו הרבה יותר נחמד ממה שהיה להם עד עכשיו.
גיא טורג'מן: ווץ' לשיקאגו. ווץ' כבר שנים יושב על המדף בכול דד ליין ולא עובר למרות החוזה הנוח שלו והמספרים היעילים. וגם אם השנה היה נראה שאורלנדו באמת הולכים להעביר שחקנים לא היה נראה שיש קונים לחוזה הגדול שלו. העובדה שמכול הקבוצות דווקא שיקאגו הייתה זאת שהסכימה ללכת עליו ולשלם גם מחיר כבר מראה שההנהלה החדשה באה לעבוד. קרטר ג'וניור דיי אכזב ובסיס של ווץ' לאבין מארקנן הוא בסיס טוב לשנים הבאות. המחסור שלהם ברכז טבעי ברמה יכול להיות בעייתי ויהיה מעניין איזה מהלכים הם יעשו בקיץ.
לאמלו בול סיים את העונה. מי במירוץ לרוקי העונה?
גיא טורג'מן: בהנחה שהרוטציה של סקרמנטו לא תשתנה לחלוטין אחרי ההגעה של דיוויס ורייט, האליברטון הוא המועמד הכמעט וודאי לזכיה. רוקי שעולה מהספסל, אבל מסיים משחקים, כמעט ולא טועה ומחזיק ביחס אסיסטים איבודים מעולה. למרות ירידה מאז פגרת האולסטאר, אין באמת שחקן אחד שיכול להתחרות בו כרגע. אם הייתי נאלץ לבחור מי יסיים אחריו לדעתי סאדיק ביי הוא הבא בתור. במחזור בו רוב בחירות טופ 10 אכזבו לחלוטין, כיף לראות רוקי שמסוגל לתפור כבר עכשיו שלשות ברמה כזאת, גם אם נראה כרגע שהתקרה שלי היא סטייל ג'ו האריס ולא יותר.
אורן לוי: לאמלו, אני לא חושב שמישהו יתפוס אותו. המועמדים הטבעיים הם אנתוני אדוארדס וטייריס האליברטון שהם קצת הפכים משלימים. הראשון בדיאטת אכול כפי יכולתך, עם הרבה קלוריות ריקות, והשני יעיל במיוחד בתפקיד משני בעליל. אם אדוראדס ימשיך לשים את המספרים האלה על הלוח – ואולי ירים את היעילות קצת כשהסגל של הזאבים יתמלא בחזרה – יש לו סיכוי ריאלי (בעיני המצביעים, לא בעיני). אני חושב שבול הראה מספיק, והזמן שהוא יפסיד לא ייתן לאחרים לסגור את הפער, כי הם רוקיז. וגם רוקיז טובים לא עוזרים לקבוצות שלהם באופן עקבי. או שאדוארדס ידפוק עוד איזה דאנק-שניים ונשכח קולקטיבית איך לחשוב.
דרור האס: היחיד שהתקרב אליו זה טייריס האליברטון בינתיים, ואמנם אנת'וני אדוארדס מפציץ בשורה בבוקס סקור, אך הוא למעשה לא יעיל, והרוקי השני הכי נמוך ב-WS בליגה מלבד אלכסיי פוקושבסקי. (כן, לפי אנליטיקס דני אבדיה תורם יותר לנצחונות קבוצתו מאשר אנת'וני אדוארדס. זה עד כמה אלה סטטיסטיקות ריקות. אבל אחלה היילייטס לסרטונים!) אולי פאטריק וויליאמס בשיקגו עכשיו יתן שארית עונה טובה יותר. הוא בהחלט בעל פוטנציאל, וגם ג'יימס ווייזמן קרוב. אבל כרגע זה של האליברטון לאבד, אלא אם לאמלו יצליח לחזור איכשהו העונה. (דווח שבעצם זה אפשרי).
מידן בורוכוב: מחזור רוקי די פושר (כצפוי). לאחר הפציעה של לאמלו ואולי ללא קשר אלייה, נראה שאנתוני אדווורדס און פייר. ב 12 המשחקים האחרונים הוא קולע 24.5 למשחק, ומצדיק את הבחירה ה 1 שלו. הוא בפורמה טובה ואם ימשיך ככה הוא ישפר משמעותית את הסיכוי שלו.
בסופו של יום בדרך כלל בוחרים את רוקי השנה לפי סטיסטיקה יבשה ולא לפי תרומה תחרותית, יכול להיות שקווקלי, וייסמן או הליבורטון מסוגלים לתת פייט אבל אולי באקט יוצא דופן יתנו את זה בכל זאת ללאמלו.
אוריאל דסקל: כרגע טייריס האליברטון מוביל על אנתוני אדוארדס בקצת. הוא שחקן הרבה יותר שלם מאדוארדס וזה לא יהיה מופרך להתערב שהוא יעשה קריירה גדולה משלו, אבל אין לו את אותם ההיי-לייטס ומשחקים גדולים כמו אדוארדס. האליברטון גם בסיטואציה מנצחת יותר מאדוארדס וגם תורם יותר לניצחונות ממנו.
שחקן מעניין שלכד את עיניכם בטורניר המכללות?
אוריאל דסקל: לוקה גארזה מאיווה סטייט בגלל השם המושלם אבל גם בגלל הכדורסל. כרגע במוקים הוא במקומות 30-40 בגלל שהוא בן 22. קצת אנדרייטד לדעתי. הוא שחקן בקבוצה מנצחת – 2.11 מטר. 23 נק' למשחק (קולע טוב מהשלוש), 8.8 ריב'. קשוח. מנהיג. לא מבין למה הוא לא בטופ 20 לפחות. יכול להיות ברוק לופז עם כושר. אני מאוד אוהב אותו.
גיא טורג'מן: עם קייד קאנינגהם בחוץ מוקדם והמעבר של הרבה פרוספקטים לג'י ליג השנה, לצד העובדה שהדראפט הפך להיות יותר הימור על כשרון, ופחות הסתכלות על יכולות עכשוויות, הביאו לכך שטורניר המכללות איבד עוד יותר מערכו, כמקום לראות בו את הכוכבים הבאים. מאז דיוק של דיוויס הבחירה ראשונה לא הגיע מהאלופה של הטורניר. יחד עם זאת, שחקן אחד שמשך את העין, ולא רק בזכות הסיפור האישי, הוא באדי בוהיים. היכולת שחרור המהירה שלו תקנה לו הרבה דקות בליגה כקלע שלשות שמרווח את המשחק. השאלה הגדולה היא אם יצליח לתת גם הגנה ולהפוך לשחקן D&3 מוביל בליגה.
אורן לוי: אני מרגיש קצת לא ראוי לענות, כי זה לא ספורט שאני טורח לראות משחקים שלמים שלו. אבל אני שם את העין על אחד החשודים העיקריים – גונזאגה תיתן לג'יילן סאגס הזדמנות לבסס את עצמו בטופ 3, והוא בדיוק הטיפוס שאני רוצה שיקבל הזדמנות כזאת. הוא חיה רעה ואני עף על האינסטינקטים שלו. הזאגס של סאגס (נסו להגיד בקול) משחקים כדורסל מודרני וכיפי אז יש סיכוי סביר שהתשובה הזו לא תוציא אותי טמבל.
דרור האס: אוון מובלי סיים את העונה הסדירה עם כמה משחקים חלשים, ומעמדו כבחירה השניה התערער מעט (בטח שאצלי), אלא שבנצחונות של USC בטורניר הוא הצליח להחזיר מעט את האמון שאבד.
בנוסף צמד הגארדים של גונזאגה שהופכים אותה למעשה לבלתי מנוצחת: ג'יילן סאגס שצפוי להיבחר טופ 5 בדראפט הקרוב, וג'ואל אייאי (Ayayi) שפשוט יוצרים מהומה בהגנות היריבות. שניהם יהיו בנבא בשנה הבאה ומומלץ לשים עליהם עין.
מידן בורוכוב: מי שצד לי את העין זה לוקה. לא לוקה דונצ'יץ', לוקה גארזה. גרזן רציני וייתכן ומדובר בשחקן המכללות הטוב ביותר השנה. הוא אמנם הודח אבל ניפק 2 משחקים טובים מאוד (7 מ-9 מדאון דאון לשחקן בגובה 2.10). הוא אפילו לא במוק דרפאטים ולא צפוי להבחר גבוה בדרפאט (אם בכלל?)
אם הייתי מנהל של קבוצה באירופה הייתי עוקב אחרי הדראפט הקרוב ומקווה שגארזה יחזיק במורד ואף קבוצה לא תבחר בו, הייתי חוטף אותו.
36 נקודות 9 ריבאונד בהפסד של איווה(2) לאורוגון(7) במשחק האחרון שלו בקולג׳ים.
