התמונה של הג'וקר אוחז בגביע האליפות עדיין טרייה בראשינו, והנה כבר עונה חדשה בפתח. האם מלך חדש (או ישן) יקום וידיח את הג'וקר? האם ג'יילן בראון יצדיק את תואר השחקן הכי יקר בליגה? האם דני אבדיה יתקע יתד בליגה?
על השאלות הללו ועוד ננסה לענות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום. עונת 23-24, יוצאים לדרך.
הקבוצה היום: דאלאס מאבריקס
נשארו: לוקה דונצ'יץ', ג'וש גרין, טים הארדווי ג'וניור, ג'יידן הארדי, קיירי אירוינג (הוחתם מחדש), מקסי קליבה, דוויט פאוול (הוחתם מחדש)
עזבו: דוויס בארטנס (אוקלהומה סיטי), רג'י בולוק (סן אנטוניו), ג'סטין הולידיי (דנבר), פרנק ניליקינה, כריסטיאן ווד (לייקרס), תיאו פינסון (שחקן חופשי), ג'אבל מגי (שחקן חופשי).
הגיעו: סת קרי, דנטה אקסום, דירק ג'ונס ג'וניור, ראשון הולמס, גראנט וויליאמס, דריק לייבלי, אומקס פרוספר
מתנדנדים: מרקיף מוריס (חוזה לא מובטח), גרג בראון (חוזה למחנה אימונים), ג'ו ויסקאמפ (חוזה למחנה אימונים), דקסטר דניס (חוזה למחנה אימונים), ג'ורדן ווקר (חוזה למחנה אימונים).
חמישייה: לוקה דונצ'יץ', קיירי אירווינג, אומקס פרוספר*, גרנט וויליאמס, דריק לייבלי*.
* בראיון לפני פתיחת העונה ג'ייסון קיד אמר שלוקה, קיירי ווויליאמס יפתחו בחמישייה, וששני המקומות הנותרים עדיין פתוחים. בנוסף הוא אמר שבמהלך הפריסיזן שני הרוקיס, לייבלי ואומקס, יקבלו את ההזדמנות, ועל סמך זה הם יקבלו את ההחלטה.
ספסל: טים הארדווי ג'וניור, ג'יידן הארדי, מקסי קליבה, סת קרי, דנטה אקסום, דירק ג'ונס ג'וניור, ראשון הולמס, דווייט פאוול, ג'וש גרין.
המהלכים הגדולים של עונת 2022/23:
אז מה היה לנו שם:
באותו הזמן לא ידענו את זה, אבל המשחק הראשון של העונה מול הפיניקס סאנס היווה רמז מטרים לכל העונה של דאלאס.
דאלאס פתחו את המשחק עם פוזשן מבולגן שנגמר בהחטאת שלשה של רג'י בולוק, ובפוזשן שאחריו לוקה דונצ'יץ' איבד את הכדור, וגם את העונה הם פתחו מגומגם ולא הצליחו להישאר באופן עקבי במאזן חיובי. לאחר מכן דברים התחילו קצת להסתדר, שלשות התחילו להיכנס והמאבס נכנסו לקצב. בשלב הזה קווי העלילה של המשחק מול הסאנס והעונה קצת מתרחקים (האנלוגיה בניהם לא מושלמת, אין מה לעשות), כשבמשחק דאלאס פתחו יתרון של 22 נקודות לעומת חוסר היכולת שלהם לשמור על יציבת ולמעט רצף ניצחונות בסוף דצמבר הם לא הצליחו לצבור מומנטום ומצב את עצמם בצמרת המערב.
ואז (ופה קווי העלילה מתחברים שוב) התחילה הנפילה, שהדבר המסמל אותה יותר מכל היה הטרייד על קיירי אירווינג. דאלאס העבירו תמורת הכוכב השנוי המחלוקת ומרקיף מוריס את דוריאן פיני-סמית, ספנסר דינווידי, בחירת סיבוב ראשון בשנת 2029 לא מוגנת, ובחירות סיבוב שני ב-2027 ו-2029. הרציונל מאחורי הטרייד היה ברור, הקבוצה היתה זקוקה לעוד מוביל כדור שמסוגל ליצור לעצמו, וניצלה את הבעייתיות של קיירי שהורידה את המחיר שברוקלין דרשה עליו. מהצד השני, למרות שזה היה מחיר נמוך ביחס לשחקן ברמתו, המאבס הימרו על זה שם יצליחו "לתקן" את קיירי, ולשם כך הקריבו את שחקן ההגנה הכי טוב שלהם (דוריאן) ובפועל את ההגנה עצמה. לאחר הטרייד הקבוצה סיימה במאזן 9-18, לא הצליחה להעמיד הגנה ראויה וסיימה במקום ה-27 מבחינת רייטינג הגנתי החל מהטרייד.
שיא הנפילה הגיע בשני המשחקים האחרונים של העונה, אליהם היא הגיע כאשר היא היתה צריכה לנצח את שניהם כדי להשאיר לעצמה סיכוי להגיע לפליי אין (וגם זה מהמקום העשירי), אך הקבוצה העדיפה להפסיד את שני המשחקים הנותרים כדי להגיל את הסיכויים שהבחירה בדראפט הקרוב, שהיתה מוגנת טופ עשר, תישאר אצלה. בתצוגת טנקינג מרשימה (תיאו פינסון ופרנק ניליקינה הובילו את הקבוצה בדקות במשחק האחרון) המאבס הצליחו להפסיד את שני המשחקים ולסיים במקום העשירי מהסוף בליגה ו-11 במערב.
קיץ חם:
למזלם של המאבס, עבודת הטנקינג שהם עשו השתלמה בלוטרי והם הצליחו לשמור את הבחירה העשירית אצלם, ובדראפט עצמו הם הצליחו להיפטר מהחוזה של דאוויס ברטאנס תמורת ירידת שני מקומות בדראפט, ולאחר מכן גם קיבלנו את הבחירה ה-24 מהקינגס כתשלום על כך שהם לקחו על עצמם את החוזה של ראשון הולמס. בבחירות שקיבלו הם בחרו את דרק לייבלי השני ואומקס פרוספר. לייבלי הוא סנטר אתלטי, שהאפסייד העיקרי שלו אמור להיות בהגנה והיכולת שלו לשנות זריקות באזור הטבעת. בעונה האחת שלו במכללת דיוק, יריבות קלעו ב-45.6% בלבד ב-restricted area, כאשר הוא היה על המגרש, לעומת 54.2% כאשר הוא היה על הספסל. החסרונות העיקריים שלו הם מחסור במשחק התקפי מגוון (למרות שבסיטואציה הנוכחית שלו זה נראה כפחות בעייתי), וחוסר יכולת להתמודד עם סנטרים מאסיביים יותר בגלל הגוף הדקיק שלו. ההופעה שלו בליגת הקיץ היתה פושרת, כאשר מצד אחד הוא הראה את הפוטנציאל ההגנתי שלו, אבל לא היה מאוד דומיננטי (גם בהגנה) ונראה שהוא עדיין לא מוכן לתרום החל מהיום הראשון, למרות הדיווחים ממחנה האימונים של המאבס על השיפור האדיר שלו.
גם החוזקה העיקרית של אומקס הינה בצד ההגנתי, ובהיותו פורוורד גדול (6-7 עם מוטת ידיים של 7-1 לפי הקומביין), בהחלט יש לו את הגוף לכך, ויכול להיות שדווקא הוא יהיה מסוגל לשחק דקות משמעותיות כבר העונה, בעיקר בשל הצורך של המאבס בשחקנים מסוגו. מה שיקבע אם הוא יתפתח לשחקן רוטציה בליגה זה היכולת שלו לקלוע מבחוץ. אומנם הוא הראה שיפור בשנה האחרונה שלו בקולג' וקלע ב-33.9% משלוש, אבל בליגת הקיץ הוא קלע רק ב-23.5% על 3.4 זריקות למשחק. בשלב זה נראה שהתפקיד העיקרי שלו בהתקפה יהיה לחכות בפינות ולחתוך בלי הכדור, למרות שבסאמר ליג הוא הראה ניצוצות של לעשות קצת מעבר כאשר הוא תקף גם עם הכדור ביד והצליח להגיע לטבעת מספר פעמים.
מעבר לדראפט, אחת ההחלטות החשובות שעמדו מול המאבס הקיץ היתה מה לעשות עם קיירי. הכוכב סיים חוזה, ולמרות היכולות שלו על הפארקט, דאלאס לא רצו להתחייב ליותר מידי שנים וכסף עבור שחקן שלא ניתן לסמוך עליו כמו קיירי. בסופו של דבר הוא חתם על 120 מיליון לשלוש שנים כאשר השנה השלישית הינה אופציית שחקן. בגזרת השחקנים החופשיים של הקבוצה גם דוויט פאוול חתם על חוזה חדש של 12 מיליון לשלוש שנים עם אופציית שחקן בשנה השלישית, ומרקיף מוריס חתם על חוזה מינימום לא מובטח לעונה אחת.
המהלך העיקרי שדאלאס עשו בקיץ היה ה-S&T על גראנט וויליאמס בטרייד משולש עם בוסטון והספרס, כאשר דאלאס קיבלו את וויליאמס ושתי בחירות סיבוב שני של הספרס, הסלטיקס קיבלו שלוש בחירות סיבוב שני (שתיים מהמאבס ואחת מהספרס), וסאן אנטוניו ספגו את החוזה של רג'י בולוק ואת הזכות להחליף בחירות עם דאלאס ב-2030. ההגעה של וויליאמס מהווה עוד סימן לכיוון שהקבוצה רוצה ללכת אליו, להקיף את שני הכוכבים בשומרים טובים וההתקפה כבר תסתדר מעצמה. היכולת של וויליאמס לשמור על שחקנים גדולים ממנו כמו שעשה בבוסטון בשילוב הקליעה שלו משלוש ממצבת אותו כחלק מהליבה של הקבוצה ביחד עם לוקה וקיירי (לאחרונה בראיון ג'ייסון קיד התייחס אליהם כאלה The big group). נותר לראות איך שחקן שעד עכשיו היה שביעי-שמיני בחשיבותו יסתגל לתפקיד החדש והאם הוא יכול להתפתח כשחקן ולקחת תפקיד יותר משמעותי בהתקפה.
בנוסף לכל זה, דאלאס גם החתימו על חוזי מינימום (או קרובים לזה) את סת קרי, דריק ג'ונס ג'וניור, ואת דנטה אקסום. לא ברור עדיין מה יהיה המקום שלהם ברוטציה אם בכלל, אבל אלה שחקנים מאפשרים לקבוצה להיות יותר ורסטילית, כאשר כל אחד מהם מוסיף ממד אחר. עוד רמז לכיוון אילו ניקו האריסון וקיובן מכוונים אליו ניתן לקבל מה-offer sheet שהם הציעו למתיס תייבול, אותה פורטלנד השוותה. תייבול הוא עוד שחקן חד ממדי עם תרומה התקפית מוגבלת שמתאים לגישת "ההתקפה תסתדר, בוא גם נשמור קצת". בנוסף, הקבוצה החליטה להיפרד מכריסטיאן ווד אותו היא לא החתימה מחדש, ומג'אבל מגי אותו היא שחררה. שניהם לא עמדו בציפיות של הקבוצה כאשר היא הביאה אותם, והפרידה היתה צפייה. על פניו ווד אומנם סיפק שורה סטטיסטית טובה (16.6 נקודות, 37.6% משלוש), אבל לא הצליח לרכוש את אמון הצוות המקצועי בשל חוסר היכולת/חשק שהפגין בהגנה, או כמו שלפי טים מקמהון מ-ESPN דיווח לפי מקור בקבוצה, " The problem is not that he's a bad defender, the problem is that he is an (expletive) terrible defender."
ועכשיו מה, מה עכשיו?
עבור דאלאס, העונה הזאת תהיה ניסיון לשחזר את הקבוצה שהייתה לפני שנתיים והגיעה לגמר המערב. אותה קבוצה התאפיינה בהגנה חזקה (מקום שביעי ברייטינג הגנתי) והתקפה "מספיק טובה". הנוסחה הזאת יכולה לעבוד עבור המאבס בעיקר בזכות לוקה, שכבר הראה שהוא מסוגל לקחת את הקבוצה על הגב כשצריך, ובמיוחד עם ההגעה של קיירי שיכול להוריד ממנו את העומס. בזמן המועט שהם הספיקו לשחק ביחד אחרי הטרייד (רק 444 דקות לפי pbp stats) הקבוצה הגיעה ל-121.4 רייטינג התקפי (לשם השוואה, הקינגס היו ההתקפה הכי טובה בליגה עם 118.6), וכל זאת בזמן שההתקפה לא זרמה בין שני הכוכבים והתאפיינה בסגנון של "תורי תורך".
כדי שהחזון של קיד והאריסון יעבוד, הרבה תלוי על היכולת של ג'וש גרין להמשיך את השיפור שהוא הציג בשנים האחרונות. לאחר עונת רוקי מאוד מאכזבת, בשתי העונות האחרונות הוא השתפר בכל פרמטר, ואפילו הצליח לייצב את הזריקה עם 40.2% משלוש (אומנם רק 2.8 זריקות למשחק, אבל זה גם משהו). בהתקפה גרין מוסיף אתלטיות בנוסף להיותו מוסר יצירתי ואפילו הצליח לסיים טוב יותר מתחת לסל וקלע ב-72 eFG% לעומת 67 eFG% הממוצע של הליגה מתחת לסל.
תופעה מעניינת שקרתה בעונה האחרונה היתה השינוי הדרסטי ביכולת של גרין במשחקים שבהם לוקה או קיירי לא שיחקו. הכדור היה אצלו ביד יותר זמן, הוא היה הרבה יותר אגרסיבי, וזה טבעי. לקראת העונה הנוכחית הוא צריך לראות איך הוא מצליח להיות יותר אפקטיבי גם כשחקן משלים.
למרות ששאלת "מי השחקן השלישי הכי טוב בקבוצה" חושפת בעיתיות בבניית הסגל של המאבס וחסרון בכישרון (לקבוצה יש רק שני שחקנים ברשימת הטירים שסת פרטנאו עושה ב-The Athletic למשל), יש למאבס קבוצה עמוקה באופן מפתיעה. מתוך 14 השחקנים החתומים לחוזה מובטח, יש 11 שחקנים שמסוגלים לתת דקות (גם אם מוגבלות) בפלייאוף, כאשר הנותרים הינם שני הרוקיס, ודריק ג'ונס ג'וניור שצריך עדיין לראות איך הם ישתלבו.
חדי העין ישימו לב שהחשבתי את דנטה אקסום כשחקן שיכול לתרום, ואני בהחלט מצפה שכך יהיה. אקסום שיחק מעולה בארבע העונות שלו מחוץ לליגה, שיפר את הקליעה מבחוץ, וגם באליפות העולם עם אוסטרליה הראה שהוא מסוגל לתרום דקות משמעותיות. הגנת הפרימטר שלו, בשילוב הקליעה המשופרת והיכולת לתקוף בכדרור יכולות להיא לכך שיקבל מקום ברוטציה העונה.
העומק של הסגל מביא לכך שהרוטציה עדיין לא סגורה. בבירור אחד מלוקה וקיירי תמיד יהיה על המגרש, גרנט וויליאמס וג'וש גרין צפויים לקבל לא מעט דקות, אבל כל השאר די פתוח, וזה יכול ללכת לכמה כיוונים. גרין ואקסום יכולים לשמור על גארדים ולאפשר לקיירי לשמור על השחקן הפחות טוב בקו האחורי בנוסף ליכולת שלהם לממש יתרונות ששני הכוכבים יספקו להם. מקסי קליבה ו-DJJ מהווים אופציה לסמול בול סנטר, והארדי, קרי והארדווי מוסיפים עוד ממד של ריווח. אני מאמין בסופו של דבר בדקות שלוקה נח הקבוצה תנסה לרוץ כמה שיותר ולכן הציוות של קיירי, ג'וש גרין ואומקס פרוספר נראה הגיוני כמובילים של החמישייה השניה. מנגד, THJ ווויליאמס כנראה יאיישו את החמישייה של לוקה, כאשר מי שמשחק טוב יותר מבין שחקני המשנה יסיים את המשחק.
סימן השאלה הגדול נמצא בעמדת הסנטר. כרגע מאיישים את העמדה פאוול, הולמס ולייבלי, כאשר ההיררכיה בניהם עדיין לא ברורה. גם פאוול וגם הולמס לא סותמים את החורים שיש לדאלאס בהגנה, וללייבלי יקח זמן עד שהוא יתאקלם בליגה. התקפית הולמס יותר אפקטיבי בשורט רול מפאוול, בעיקר בזכות ה-push shot שלו, אבל קשה לראות את הקבוצה מצליחה כאשר זאת רוטציית הגבוהים שלה. דאלאס עדיין פעילים בניסיון שלהם למצוא סנטר נוסף. לאחר הטרייד על דמיאן לילארד, מקמהון דיווח שדאלאס דחתה את ההצעה של פיניקס של דיאנדה אייטון תמורת THJ והולמס. הערך של אייטון כרגע מאוד נמוך, אבל זה עוד אחד מהסימנים שהנהלת דאלאס לא מרוצה ממצבת הגבוהים ושצפוי שינוי בנושא.
כל זה יפה ונחמד, אבל מה שבסופו של דבר יקבע כמה רחוק דאלאס יגעו זה הצמד לוקה וקיירי. שניהם מגיעים לעונה הזאת עם משהו להוכיח. לוקה צריך להראות שהוא מסוגל לשמור על כושר לאורך עונה שלמה, לא לזלזל בהגנה, ולהתעסק פחות עם השופטים. קיירי מצדו, צריך להוכיח שהוא מסוגל להתרכז בכדורסל ולא לתת לגורמים חיצוניים להשפיע עליו ועל הקבוצה כמו שקרה בבוסטון וברוקלין. מעבר לכך, גם כצמד יש להם מה להוכיח, בעקבות איך שהקבוצה שיחקה לאחר הטרייד. אומנם האשמה ליכולת הרעה של הקבוצה לא נופלת רק עליהם, אבל גם להם יש חלק בה. למרות שההתקפה הייתה מעולה כאשר שניהם היו על מגרש, המשחק בניהם עדיין לא זרם, והיו יותר מידי פוזשנים שנראו כך
Jaden McDaniels + Anthony Edwards game-winning defense on Luka Doncic + Kyrie Irving pic.twitter.com/aFdbZtvnGC
— Timberwolves Clips (@WolvesClips) February 14, 2023
באופן כללי, לא היו מספיק מהלכים ששילבו את שניהם, והתקווה היא שהעובדה שיש להם את מחנה האימונים לעבוד על כך ביחד תוביל להתקפה יותר זורמת ויעילה. בניגוד לקיירי, ללוקה אין את הניסיון לשחק לצד כוכבים אחרים, והשאלה היא אם לוקה יסתגל לסיטואציה החדשה או שהוא ימשיך להיות פסיבי ללא הכדור.
תחזית
לוקה וקיירי ישחקו יותר טוב ביחד, הצוות המסייע מתאים יותר ועמוק יותר, והקבוצה תשחק תהיה יותר טובה משנה שעברה. המערב הולך להיות מאוד צפוף השנה, והקרב על השישה מקומות הראשונים יהיה קשה, אבל אם גם השנה הם לא יגיעו לפלייאוף זה יחשב ככישלון ויתחילו תהיות בקשר לעתיד של לוקה במועדון. לדעתי המאבס התחזקו מספיק כדי להימנע מסנריו כזה וסיימו במקומות 6-8 במערב עם הפסד מכובד בסיבוב הראשון.