בזמן שפלייאוף לא ישנים!

ממפיס מנצחת את הלייקרס בלי מוראנט ומשווה את הסדרה ל 1-1. מילווקי עושה את אותו הדבר כשהיא מנצחת את מיאמי בלי יאניס ומשווה את הסדרה ל 1-1.

במשחק השלישי, דנבר שולטת לחלוטין ועולה ליתרון 2-0.

 

דנבר נאגטס 122 – מינסוטה טימברוולבס 113 (2 – 0 לדנבר) 

– דני אייזיקוביץ

התוצאה בסיום משקרת לחלוטין, היא גורמת לנו לחשוב שהיה כאן משחק צמוד. כלומר, הוא היה צמוד, אבל עם יד על הלב, זה נראה כאילו דנבר משחקת עם האוכל שלה, וברגע שנמאס לה היא סוגרת עניין.

במחצית הראשונה, דנבר עלתה ליתרון מבטיח כשהיא מסיימת ביתרון 64-49.

בין היתר, היא מניעה כדור מעל הראשים של מינסוטה, ומגיעה לסלים קלים מדי:

https://twitter.com/nuggets/status/1648885419109658629

ברבע השלישי,

דנבר חשבה שהמשחק נגמר, הולכת לישון. הזאבים מתעוררים, חוסמים, חוטפים ומורידים את הפער בסיום הרבע השלישי ל 89-87:

https://twitter.com/Timberwolves/status/1648896493095636993

מה עושים בדנבר, חוזרים לשחק כדורסל, מאבדים קצת פחות וסוגרים עניין עם עוד האלי הופ מעל הראשים של הזאבים:

 

בסיום 122-113, שהיה צמוד, אבל בתכל'ס מעולם לא היה בשליטה של מינסוטה.

כמה נקודות מהמשחק:

1. יוקיץ', וג'מאל מוריי

יוקיץ' היה נהדר כהרגלו עם 27 נקודות, 9 ריבאונדים ו 9 אסיסיטים.

אבל הכוכב הגדול של הלילה עבור דנבר היה ג'מאל מוריי. מוריי מסיים עם 40 נקודות (6-10 מהשלוש) ובכל פעם שדנבר הייתה צריכה סל, הוא היה שם להזכיר שחברים המשחק עדיין לא גמור. זה בדיוק מה שהיה חסר ליד יוקיץ' בשנים הקודמות, גארד שמסוגל לקחת אחריות ולקלוע כשצריך.

2. אדוארדס היה ענק הלילה

אנחנו קצת שוכחים, אבל אדוארדס בסה"כ בן 21, והלילה הוא משחק נהדר עם 41 נקודות, באחוזים נהדרים מכל הטווחים (6-10 מהשלוש). בסופו של יום, אני לא חושב שמינסוטה באמת רוצה לעבור את דנבר, היא רוצה לצבור ניסיון ולסדר את חדר ההלבשה המורכב שלה. אז משחק כמו זה שהם קיבלו הלילה מאדוארדס עונה היטב למטרות של ההנהלה:

 

3. טאונס וגובר

גובר מסיים עם 19 נקודות, ו 8 ריבאונדים.
טאונס מסיים עם 10 נקודות ו 12 ריבאונדים.

כרגע הניסוי של שני המגדלים נראה כמו כישלון. משחק טוב של גובר כמעט תמיד מלווה במשחק לא טוב של טאונס ולהיפך. טאונס צריך לצאת החוצה כאשר גובר על המגרש, והלילה הוא באמת קולע 2-5 מהשלוש, אבל לא מוצא את עצמו משום טווח אחר ומסיים עם 3-12 מהשדה בדרך ל 10 נקודות בודדות.

במילים אחרות, טאונס קצת לא מוצא את עצמו על המגרש. גובר לעומתו, אחרי כל הרעש והצלצולים שהיה עם קייל אנדרסון, היה נהדר הלילה והחברים לקבוצה מצאו אותו שוב ושוב, כאשר כולם נראים רתומים למשימה של לנצח. לצערה של מינסוטה, זה עדיין איכשהו לא עובד. השוט צ'ארט של טאונס מהלילה:

 

4. ההגנה של מינסוטה, מחסור באוויר? 

הזאבים פשוט קבוצה לא יציבה. לא ברור אם זה עייפות (נזכיר ששיחקו שני משחקי פלייאין והיו במתח לאורך כל העונה על הפלייאוף), או שזה פשוט קבוצה עם חדר הלבשה לא יציב.

לא משנה מה הסיבה, התוצאה בפועל היא שבמשחק הקודם הם התפרקו מוקדם מאוד וסיימו לילה עגום עם 80 נקודות בלבד.

הלילה הם שיחקו התקפה סבירה, ולא שמרו עד לרבע השלישי. כנראה שבמחצית הם הבינו שהם חייבים להתעורר, זה החזיק למשך 12 דקות שבהם גם שמרו, חטפו רצו, וסגרו את הפער, אבל שוב נגמר להם האוויר ברבע הרביעי.

בין היתר, מוריי קלע 40 נקודות, באופן שנראה קל מאוד. לכן, קצת מפתיע אותי השימוש המועט בשחקני הרוטציה בעמדות הגארד.

נכון, לאורי ואדוארדס נהדרים, אבל נראה שהם לא מחזיקים אינטנסיביות ראויה למשך 40 דקות, ואני תוהה האם לא נכון יהיה להכניס את אוסטין ריברס ל 10 דקות של אנרגיה. מי שזוכר את ריברס, ברור שהוא לא ברמת האיכות של לאורי או אדוארדס, אבל למשך 10 דקות, הוא בהחלט יכול לתת אנרגיות ומלחמה מהספסל.

 

תקציר המשחק:

https://twitter.com/nuggets/status/1648925162723753986

 

מילווקי באקס 138 – מיאמי היט 122 (1 – 1 בסדרה) 

– דני אייזיקוביץ

אין יאניס יש ברוק לופז, והולידי ופאט קוננגטון, ואפילו ג'ו אינגלס.

לזכותה וצערה של מיאמי צריך להזכיר שגם הם חסרים את טיילר הירו, ועדיין, המשחק הלילה היה במעמד צד אחד, כאשר מהדקה הראשונה, הבאקס הראו שהם הגיעו אגרסיביים. ברוק לופז בשלב מוקדם מאוד מגיע בקלות רבה מדי לטבעת:

בובי פורטיס וגרייסון אלן קולעים היטב מבחוץ, וברגע שהספסל נכנס מסתבר שבנוסף ללופז, גם פאט קוננגטון בערב נהדר:

 

הבאקס מסיימים את המחצית הראשונה ביתרון 81-55 ולמעשה איפה שהוא בדקה החמישית, שישית של הרבע השני עלו ל 20 הפרש וסגרו שם את המשחק. כל כך הרבה שחקנים שיחקו נהדר הלילה בבאקס שקשה להצביע על השחקן שעשה את ההבדל, אבל מבחינתי זה היה לופז.

בעיקר בגלל הדומיננטיות שלו בפתיחת המשחק ובמחצית הראשונה. בחצי השני, כל הקבוצה כבר שיפרה סטטיסטיקות, הוא עשה את שלו בחצי הראשון כשזה היה חשוב.

מבחינת מיאמי, נקודת האור היא שההתקפה תפקדה היטב, אבל אם להיות הוגנים, אני לא יודע כמה מילווקי באמת הייתה מוטרדת מההתקפה של מיאמי, כשהיא הייתה כמעט ב 30 הפרש ופשוט עברה למוד "טיול" על המגרש. 

 

כמה נקודות מהמשחק: 

1. החיסרון של טיילר הירו > מיאניס? 

ראיתי את זה נכתב בהמון פורומים, על החשיבות של טיילר הירו לעומת החשיבות של יאניס. לדעתי שטויות, ואני אסביר. הירו אמור להביא למיאמי בעיקר ניהול התקפה ונקודות. לא הגנה. 

שימו לב לרשימת הקלעים של מיאמי הלילה: באטלר 25, באם 18, וינסנט 16, (4-9 מהשלוש), אולדיפו 15 נקודות מהספסל, מרטין עם 15 מהספסל וגם דאנקן רובינסון שפתאום עלה בחמישייה קלע 14 נקודות עם 4-6 מהשלוש. האם הבעיה של מיאמי הייתה בהתקפה? 

ממש לא. הבעיה הייתה בהגנה. כי מנגד אלו הסטטיסטיקות של מילווקי:

ברוק לופז 25 נקודות (12-17 מהשדה), ג'רו הולידיי 24 נקודות, 11 אסיסטים, פאט 22 נקודות (6-10 מהשלוש), ג'ו אינגלס 17 נקודות (5-6 מהשלוש), מידלטון 16 נקודות, גרייסון אלן 16 נקודות ובובי פורטיס 13 נקודות. 

במילים אחרות, 7 שחקנים בספרות כפולות וכולם באחוזים טובים, כאילו שיחקו מול קונוסים באימון.

 

2. שלשות 

25 שלשות ב 51% למילווקי, 16 שלשות ב 44% למיאמי. תיאורטית, המספרים של מיאמי נהדרים, מעשית המספרים של מילווקי היסטוריים. 

הבאקס משווים שיא מועדון בפלייאוף, וכמובן שזה חלק משמעותי בפער הלילה:

https://twitter.com/NBA/status/1648890233910435840?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1648890233910435840%7Ctwgr%5Eff9018f818b3167633fc78c79705d92d859a17af%7Ctwcon%5Es1_&ref_url=https%3A%2F%2Fwww.cbssports.com%2Fnba%2Fnews%2Fbucks-convert-25-3-pointers-to-match-nba-playoff-record-in-game-2-win-over-heat-without-giannis-antetokounmpo%2F

 

3. העומק והספסל של מילווקי

גם מיאמי וגם מילווקי קבוצות עמוקות מאוד. עדיין, העומק של מילווקי נראה משמעותי יותר, כאשר בובי פורטיס נכנס לחמישייה באופן כל כך חלק, ועדיין הספסל נשאר אגרסיבי ודומיננטי עם קוננגטון ואינגלס. זה בלי שנזכיר בכלל שקראודר היה בערב רע ודראגיץ' בכלל לא הופשר מהנפתלין. 

העומק הזה צפוי לשחק תפקיד משמעותי גם בהמשך הפלייאוף. 

 

עם הפנים קדימה, נראה שאי אפשר ללמוד הרבה משני המשחקים הראשונים בפועל. 

בראשון מיאמי התפוצצה בהתקפה, בשני מילווקי התפוצצה בלי יאניס. אפשר לצפות שהמשחק השלישי, עם החזרה הצפויה של יאניס יהיה שונה לחלוטין, בייחוד שעוברים למיאמי ומיאמי השיגה את המטרה שלה בשני המשחקים הראשונים – להפוך את הביתיות. 

 

 

 

 

ממפיס גריזליס 103 – לוס אנג'לס לייקרס 93 (1 – 1 בסדרה)

– טל קינן

דווקא ללא ג'ה, שנפצע במשחק הראשון, הגריזליס נראו מצויין ושלטו במשחק שבשיאו הגיע כבר ל-20 הפרש. הלייקרס נזכרו להתעורר ברבע האחרון והצליחו להוריד את ההפרש ל-6 אבל זה היה מעט מידי מאוחר מידי. הגריזליס נטרלו את אנתוני דיוויס לחלוטין, כאשר הגבה סיים עם 13 נקודות בלבד ב-4/14 מהשדה. בכל פעם שדיוויס היה מתחת לסל הוא היה מוקף בשחקני גריזליס שהקשו עליו מאד. דיוויס אמנם היה טוב הגנתית וחסם 5 פעמים (כולן במחצית הראשונה) אבל הוא גם נחסם 4 פעמים במשחק הזה כי הוא התקשה מאד עם הפיזיות ל הגריזליס בצבע הלילה.

 

על פניו שתי הקבוצות היו בערב קליעה חלש כשאר הגריזליס קלעו 42.7% מהשדה והלייקרס ב-41.2%, אבל בפועל הגריזליס קלעו במחצית הראשונה ב-50% לעומת 38% של הלייקרס. אותו סיפור עם הנקודות בצבע. שתי הקבוצות קלעו 50 אבל הגריזליס שלטו מתחת לסלים כאשר הלייקרס מצמצמים את ההפרש בנתונים ברבע האחרון.

בניגוד למשחק הראשון, הלילה אדאמס וקלארק לא חסרו להם. אחת הסיבות ללכך היא קסייבר טילמן שסיפק משחק נפלא עם 22 נקודות ו-13 ריבאונדים כולל 5 בהתקפה. טילמן נשמר רוב הערב בידי לברון והוא ניצל את זה. הוא סיים לייאפים, פלואטרים בצבע ואפילו קלע שלשה אחת.

טריפל ג'יי נתן עוד משחק טוב והוא היה האחראי המרכזי על ההגנה כאשר בהתחלה הוצב על וואנדרבילט ובכללי רוב המשחק שמר נון שוטר כלשהו כדי שיוכל להיות בעזרה קבועה. שחקן ההגנה של העונה סיים עם 3 חסימות וחטיפה אבל זה היה הרבה מעבר לכך, בכל פעם ששחקני הלייקרס היו בצבע הם פחדו ממנו והיססו לזרוק או ששינו את הזריקה שלהם.

הגריזליס קלעו 20 נקודות כתוצאה מאיבודים (לעןמת 9 של הלייקרס). קרדיט לכך לטעמי צריך ללכת לטיוס ג'ונס. הרכז שהחליף את ג'ה בחמישייה סיים משחק סולידי עם 10 נקודות 6 ריבואנדים ו-8 אסיסטים אבל היה מצויין במחצית הראשונה, שלט בקצב המשחק, הריץ את הגריזליס בכל הזדמנות ולא עשה טעויות.

 

היכולת שלו להגיע לצבע בקלות ולסיים שם, גרמה להגנה של הלייקרס לרוטציה וג'ונס ידע תמיד למצוא את השחקנים הפנויים. גם אם המסירה שלו לא הסתיימה כאסיסט, הוא מסר המון מסירות מפתח שסיבכו את ההגנה של הלייקרס.

בשורת הלייקרס רוי האצ'ימורה קלע 20 והוא הלייקר הראשון לקלוע בשני משחקי פלייאוף רצופים מעל 20 מאז 1996. אבל גולת הכותרת אצל הלייקרס הוא לברון ג'יימס. המלך קלע 28 נקודות ב-12/23 מהשדה והוריד 12 ריבאונדים (מסר רק 3 אסיסטים) והוא כמעט לבדו הצליח להחזיר את הלייקרס מפיגור 20 אבל כאשר שאר הקבוצה קולעת ב-23/62 מהשדה, קשה לנצח.

המשחק הבא יערך בלילה בין שבת לראשון בלוס אנג'לס בשעה 5:00 שעון רחבת הכנסת.