לפני כשבוע במשחק בו ניצחה יוסטון את אטלנטה בתוצאה האסטרונומית 158-111 נזרקו לא פחות מ-97 שלשות, מתוכם 40 נכנסו פנימה. גיל ברק פרשן ה-NBA של ערוץ הספורט מיד הזדעק:

אין ספק שמדובר במספר רב של שלשות אבל שיאי שלשות לא נשברו פה. למעשה, המשחק הנ"ל ממוקם רק במקום השביעי בהיסטוריה מבחינת כמות השלשות שנזרקו בו. השיא שייך למשחק בין מילווקי לאטלנטה ממרץ האחרון בו נזרקו 116 שלשות! קראתם נכון. גם מבחינת כמות הקליעות המוצלחות מחוץ לקשת המשחק הנ"ל לא ממוקם בפסגת כל הזמנים, בשלושה משחקים בעבר נקלעו 43 שלשות, כאשר באופן לא מפתיע באחד מהם היתה מעורבת אטלנטה ובאחר יוסטון. מה שמפתיע עוד פחות הוא שכל המשחקים בהם נזרקו או נקלעו יותר שלשות מהמשחק השבוע נערכו בשנת 2019. מספר השלשות ההולך וגדל הוא נושא שעדיין נמצא על אש נמוכה במשרדי הליגה, שם מעדיפים משום מה להתרכז בטורניר אמצע שנה מיותר (שעליו אולי נכתוב בעתיד) אבל במדיה ובקרב אוהדים הולכים ועולים הקולות שצריכים לעשות משהו. קירק גולדסברי שעבד עבור הספרס וכיום הוא אנליסט ב-ESPN פרסם מאמר באפריל האחרון בו הוא מצטט את גרג פופוביץ' אומר "אין כדורסל יותר, אין יותר יופי במשחק". אני מניח שפופ אינו מתנגד לשלשות באופן עקרוני, הרי הוא עצמו יישם לא מעט תרגילים ומהלכים המובילים לשלשות חופשיות. כוונתו היא שהיום לוקחים יותר מדי שלשות, על חשבון כדורסל "נכון". אם לפני 5-6 שנים סטף קרי היה השחקן היחיד בליגה המסוגל לקחת שלשה משום מקום ולקלוע אותה ביעילות, היום יש כבר 8-10 שחקנים שיכולים לעלות מהמקום לשלשה או בצעד אחורה ולקלוע ביעילות טובה, ויש עוד כמה עשרות שחקנים שמסוגלים לקלוע בשחרור מיידי עם יד בפרצוף של שחקן ההגנה. ההטיה האנליטית הברורה לכיוון השלשה יוצרת מצב בו מאזן הכוחות בין הגנה להתקפה איבד את האיזון לטובת ההתקפה ולהגנות אין הרבה מה לעשות מול מבול השלשות שעל חלקן, קשה עד בלתי אפשרי להגן.

המצב לא הולך להשתנות בקרוב, שיעור השלשות ממשיך לעלות, גם השנה, והוא ימשיך לטפס עד שכל הקבוצות ימצאו את הפרסונל המתאים לזרוק כמה שיותר שלשות, כי שלוש זה יותר משתיים.

במידה ושיעור השלשות אכן יעלה כפי שטלפז צופה, אני חושב שאין מנוס משינוי כלשהו. כבר כיום יש לא מעט קולות שגורסים שצריך לעשות משהו, חוץ מגולסברי שמעתי גם את זאק לואו, קווין פלטון ופרשנים בכירים נוספים מדברים על הנושא ואף מעלים הצעות לשיפור. אמנם, כנראה אף אחד לא יפסיק לצפות ב-NBA בגלל העלייה בשיעור השלשות וכמובן שאף אחד לא מציע לחזור לימים בהם אין שלשה כלל, אבל זה שהמשחק במתכונתו הנוכחית פופולארי ועמוס בכשרון לא אומר שלא ניתן להכניס שינויים ושיפורים שישכללו עוד יותר את המשחק שכולנו אוהבים.

בסיכומו של דבר, אם וכאשר הנהלת הליגה תחליט שהגיע הזמן לבצע שינוי ישנם לא מעט אפשרויות העומדות על הפרק. ולכן, החלטתי לרכז את כל ההצעות שקראתי או שמעתי עליהם, להציג אותם כאן ולתת את דעתי על כל אחת מהן. ההצעות נלקחו מהמאמר הנ"ל של גולדסברי, מפודקאסטים ששמעתי, מכתבות ברשת וגם כמה שהגיתי בעצמי. חלק מההצעות דורשות שינויים קלים בחוקים וחלק יותר רדיקליות, חלק הגיוניות יותר וחלק קשות לעיכול. לכל הצעה כתבתי מה הרציונל שעומד מאחוריה ומהם החסרונות שלה ולבסוף נתתי ציון לכל הצעה כאשר הקריטריונים מבחינתי הם:

א. מתן הזדמנות סבירה להגנה להתמודד מול שלשות שכיום קשה עד בלתי אפשרי להתגונן נגדם.

ב. עידוד תנועה של הכדור במקום זריקות קשות לשלוש כמו הסטפ-בק של הארדן ולוקה.

ג. פשטות ההצעה, כלומר, האם השינוי קל ליישום ולעיכול.

וכעת להצעות עצמן, כאשר הסדר יהיה מההצעות הפשוטות יותר עד ההצעות הפסיכיות ממש.

ביטול 3 זריקות עונשין

המהלך המכוער ביותר בכדורסל הוא כנראה הניסיון לסחוט עבירה בניסיון זריקה לשלוש תוך כדי השלכת כל מיני איברים לגופו של המגן. הבעיה עם המהלך הזה היא שהוא מאד יעיל, למעשה זהו המהלך הכי יעיל בכדורסל מבחינת תוחלת הנקודות שהוא מפיק. כן, 3 זריקות עונשין שוות יותר מדאנק. הליגה אמנם הגבילה את היכולת להשתמש בטקטיקה הנ"ל אבל עדיין מערכת התמריצים עובדת לגמרי לטובתו של השחקן התוקף. בנוסף, ישנם לא מעט מקרים גבוליים בעבירות על זריקות לשלוש והשופטים נאלצים לא פעם לשרוק על חצאי עבירות שהעונש שלהם לא פרופורציונלי לחומרת העבירה. חשבו על כך, תוחלת הנק' של זריקה נקייה לגמרי לשלוש היא בערך 1.3 נק' ואילו העונש הוא 3 זריקות עונשין ששוות בממוצע 2.3 נק' וזאת עוד לפני שהתחשבנו בעבירה הקבוצתית והעבירה האישית הנוספות על עונש הזריקות. לכן, אם העונש יהיה רק 2 זריקות, לשחקני ההתקפה יהיה תמריץ קטן יותר ויתכן שכתוצאה מכך יזרקו פחות שלשות קשות. מהצד של המגן, הוא יוכל לשמור קרוב יותר וכבונוס, כולנו נגאל מהשעמום הצרוף הכרוך בצפייה בשלוש זריקות עונשין.

אז למה לא?

הרעיון הזה קצת מנותק מטבע המשחק, הרי אם מנעו משחקן קליעה לשלוש, ההגיון אומר שצריך לתת להתקפה הזדמנות להרוויח 3 נקודות. בעיה נוספת היא בזמן הקלאצ' כאשר קבוצה נמצאת ביתרון 3, להגנה יהיה תמריץ לבצע עבירה מבלי לחשוש ששחקן יעלה לזריקה משלוש ויקבל 3 זריקות עונשין.

ציון: 9. סוף המשחק בעייתי יותר, שם כנראה יצטרכו להשתמש בחוק הישן בשתי הדקות האחרונות.

לך אחורה!

הזזת הקו אחורה לא תשנה שום דבר מחוקי המשחק, אבל תשנה מהותית את הצורה בה קבוצות ישחקו. במקום לנצל את היתרון המתמטי שבזריקת שלשה, קבוצות יחפשו דרכים אחרות לקלוע נקודות ושחקנים מגוונים יותר יראו יותר דקות. השינוי יוביל לכך שרק שלשות פנויות של קלעים טובים יהיו יעילות וכדי להגיע לזריקות אלו ההתקפות יצטרכו להיות יצירתיות. כמובן שעוצמת האפקט תלויה בכמה ירחיקו את הקו. גולדסברי במאמר שלו הציע לקבוע את הקו לפי נתוני העונה שעברה כך שהקו יקבע לפי המיקום בו קבוצות קולעות נקודה לזריקה (כלומר, 33.3%).

אז למה לא?

האמת, אני לא רואה סיבה ממשית למה לא להרחיק את הקו, אלא אם אתם חובבי שלשות מושבעים. הבעיה היחידה שעולה מן ההצעה היא שלא ברור מה יהיה דין הפינות, האם ישארו קצרות כפי שהן עכשיו או שהקשת תהיה באורך אחיד ואז לא יהיה ניתן לזרוק משם לשלוש.

ציון: 10. לפעמים הרעיון הפשוט ביותר הוא כנראה גם הטוב ביותר.

עיגול פינות

כידוע, קשת השלוש לא נמצאת במרחק קבוע מהסל, אם זה היה כך, מידות מגרש הכדורסל כמעט לא היו מאפשרות זריקת שלשות מהפינה מבלי ששחקנים ידרכו על הקו, ולכן הוחלט שהקשת תתיישר באזור הפינה. במשך שנים, לעובדה הזו לא היתה חשיבות גדולה כל כך, אבל בשנים האחרונות, בעידן האנליטקס, קבוצות מצאו את הפירצה של הקשת הקצרה ופשוט מעמידים שם קבוע שחקנים במצב נייח. הדבר מעודד חוסר תנועה של הכדור ומקשה עוד יותר על הגנות לעזור בצבע בגלל שצריך להשאר עם השחקן בפינה. במידה והקשת תהיה באורך אחיד, קבוצות יצטרכו לחשוב יצירתית על דרכים להשיג שלשות והדבר יעודד תנועה של הכדור. בנוסף, הערך של קלעי הפינה ירד ואת מקומם יתפסו שחקנים עם יכולות מגוונות יותר.

אז למה לא?

במידה והקשת תהיה באורך אחיד יתכן ויזנחו את הפינה לחלוטין, ואין לדעת איך זה ישפיע בטווח הארוך. בנוסף יתכן וכמות הדריכות על הקו תהיה בלתי נסבלת, במיוחד בסוף משחק שם כל דריכה כזו תגרור הליכה מעצבנת למוניטור.

ציון: 6. מידות המגרש אמנם יראו קצת מוזרות ואי הוודאות לגבי ההשפעה של העניין קצת מטרידה, ובכל זאת, אני חושב שזה עדיין יהיה עדיף על המצב הנוכחי.

אל תעמוד בפינה!

הרעיון כאן דומה לקודם רק שבמקום לגעת במידות המגרש פשוט יוסיפו חוק שאסור לחנות יותר מ-3 שניות בפינה בדומה לאזור הצבע. היתרון כאן הוא שמידות המגרש נשארות כפי שהיו והפינה עדיין תהיה אזור פופולרי, אבל קבוצות יצטרכו להקדיש מחשבה על איך לנצל נכון את הפינה.

אז למה לא?

הצעה קשה מאוד לאכיפה, כנראה ידרש שופט נוסף בשביל העניין ותוספת שריקות זה לא טוב למשחק. בנוסף, יתכן ושחקנים יחנו ממש בסמוך לאזור האסור ואז יעשו פשוט צעד אחורה או הצידה ובכך ניטל העוקץ מהרעיון.

ציון: 5. רעיון נחמד בסה"כ, אבל תוספת החוקים והאכיפה לא שווים את הרווח שבשיטה זו לטעמי.

צמצום אזור הצבע

אזור הצבע ב-NBA הורחב כמה פעמים בעבר בכדי למנוע מסנטרים דומיננטיים כמו מיקאן וצ'מברליין לעשות סל מתי שבא להם. כיום, בעידן בו תפקיד הסנטר הולך ונהיה פחות ופחות חשוב, אך טבעי שאזור הצבע יוחזר לממדיו הקודמים ובכך גם לסנטרים תהיה הזדמנות לייצר לעצמם מצבי קליעה יעילים.

אז למה לא?

ההצעה הזו עלולה לגרום לריבוי מהלכי פוסט-אפ שהם בעצמם לא יפים לעין ולא מתוחכמים במיוחד. הדבר יגרור קרבות חפירות ומכות בצבע מה שיגדיל גם את מספר השריקות לעבירות.

ציון: 2. אני לא רואה למה כדאי להחליף חולי אחד באחר.

אין שלשה אחרי ריבאונד התקפה

בתור אוהד, אחד הדברים המרגיזים הוא לראות את הקבוצה שלך עושה הגנה טובה, כופה זריקה קשה, אבל היריבה לוקחת את ריבאונד ההתקפה ומיד קולעת שלשה כשההגנה לא מספיקה להתארגן. אם קשת השלוש לא תהיה רלוונטית אחרי ריבאונד התקפה, ההגנה תתוגמל על ההגנה הראשונית הטובה שעשתה וההתקפה לא תתפתה לזרוק מרחוק כי התגמול שלה יהיה קטן יותר. כתוצאה מכך, ההתקפה תצטרך למצוא חזרה את הדרך לסל בעוד ההגנה תספיק להתארגן.

אז למה לא?

החיסרון הבולט של הרעיון הזה הוא, שהוא לא זורם עם האינטואיטיביות של המשחק. ככל הנראה, הרבה אוהדים לא יאהבו או לא ירגישו בנוח עם הרעיון, למרות שההגיון שעומד מאחורי הרעיון הוא בריא לדעתי. חיסרון נוסף הוא שלאחר ריבאונד התקפה ההגנה מיד תצופף את הצבע וההתקפה אולי תתקשה יותר לעשות סל.

ציון: 4. כאמור, זה נראה כמו שינוי קשה מדי לעיכול תמורת רווח קטן שחל רק על זמנים ספציפיים במשחק.

מגרש ביתי

כאוהד מכבי חיפה לשעבר, אחת הקבוצות השנואות עלי היתה הפועל חיפה של שנת 1999. קבוצה ששיחקה כמו מכונה משומנת שהצליחה לנצח 1-0 כמעט בכל משחק. אחד הנשקים הקטלניים של הקבוצה הזו היו שני המגינים המצוינים, נג'ואן גרייב משמאל ו-"מוביל הירקות" עופר טלקר מימין. הפריצות של השניים מהאגפים היו כלי התקפה מרכזי של הקבוצה בהעדר חלוצים דומיננטיים. במחזור ה-21 באותה עונה האדומים מחיפה הגיעו לשחק בהרצליה אותה אימן באותה עת שייע פייגנבויים. בכדי להתמודד מול האיום מהאגפים של חיפה, שייע השתמש בפתרון יצירתי, הוא פשוט צמצם את רוחב המגרש למינימום האפשרי. מסתבר שזה היה חוקי באותם ימים. השיטה עבדה והרצליה ניצחה את האלופה שבדרך 2-1. נחזור ל-NBA. גולסברי במאמרו הציע רעיון לפיו הקבוצה הביתית תקבע היכן קשת השלוש תמוקם, כך, כל קבוצה תוכל במשחקיה הביתיים לנצל את היתרונות הספציפיים שלה ולסגל לעצמה אסטרטגיה אופטימלית. יהיה מעניין גם לעקוב מה יהיו ההתאמות שיעשו המאמנים האורחים בכל מגרש. בנוסף, הערך של הביתיות יעלה וכך לעונה הרגילה תהיה יותר משמעות.

אז למה לא?

ראשית, יהיה צורך בטווח מסוים שבו קבוצות יוכלו למקם את הקו בכדי למנוע מצב שהקשת לא תהיה אפקטיבית בכלל, וזה כבר מוציא חלק מהעוקץ של הרעיון. שנית, לקבוצות הבית יש גם ככה יתרון די גדול, וכדי שלקבוצות החוץ יהיה סיכוי להפתיע בפלייאוף לא כדאי לתת יתרון מובנה נוסף לקבוצות הבית. ושלישית, יהיה קשה לעקוב אחרי יעילות של שחקנים וקבוצות ולהשוות ביניהם כי כל קבוצה תשחק בסביבה שונה לחלוטין.

ציון: 8. כחובב בייסבול אני אוהב את זה שלכל איצטדיון יש מימדים שונים, זה מוסיף עוד אלמנט למשחק ועוד נופך אסטרטגי. המוח גם מתרגל מהר לעשות את ההתאמה בין שחקנים שמשחקים במגרשים ידידותיים עבורם וכאלו שלא. הדבר שגורם לי לא ללכת עם ההצעה עד הסוף, הוא הקושי שיהיה לקבוצות החוץ לנצח משחקי פלייאוף. מצד שני, אם באמת יהיה קשה כל כך לנצח בחוץ אז יהיו מאבקים אמיתיים על יתרון הביתיות בעונה הרגילה, אז קשה לי להכריע בעניין.

אין גולטנדינג

רעיון נוסף ממאמרו של גולדסברי הוא לאפשר לשחקנים לחסום זריקות לשלוש גם במהלך הירידה של הכדור לסל (לא יחול חוק הגולטנדינג). ההצעה הזו כנראה תפחית דרסטית את כמות הזריקות לשלוש במיוחד אם סנטרים ענקיים יחכו מתחת לסל.

אז למה לא?

במקרה הזה, השאלה לדעתי היא למה כן? הדבר היחיד שהשיטה הזו משיגה היא הפחתת כמות הזריקות לשלוש לשם ההפחתה. לא מעודדים שחקנים להניע את הכדור או להכנס לסל כי הסנטרים גם ככה יחכו שם. למעשה, ההצעה הזו יכולה להחיות מחדש את המיד ריינג' שיחזור להיות יותר פופולארי. אז אם אתם חובבי הז'אנר או דמאר דרוזן זו ההצעה בשבילכם. והכי אירוני, הזריקה הכי יעילה על המגרש תהיה הזריקה הכי גרועה כיום, דריכה על הקשת עצמה, כי בחלק מהמקרים ההגנה תחסום את הכדור למרות שזה יהיה אסור.

ציון: 0. נקסט.

קאץ' אנד שוט

אחת ההצעות הכי מגניבות ששמעתי עליהן היא להחשיב שלשה כשלוש נקודות, רק אם הזריקה מחוץ לקשת הגיעה מיד אחרי מסירה. כלומר, אם השחקן כדרר לפני העלייה לזריקה, זה יחשב ל-2 נק' בלבד. לדעתי, הצעה כזו ממש תכריח את הקבוצות לשחק מתוחכם ויצירתי, הרי קבוצות עדיין ירצו לזרוק שלשות אבל הם לא יוכלו להשיג אותם בזול אלא יצטרכו לעבוד בשבילם. בנוסף, תחסך מאיתנו הצפייה בסטפ-בק ובזריקות ממגרש החנייה ולהגנה תהיה הזדמנות הוגנת להשיג עצירה.

אז למה לא?

ההצעה די רדיקלית, אמנם היא קלה לאכיפה ולא מצריכה שופט נוסף או שריקות נוספות אבל עדיין היא לא עומדת במבחן הפשטות של המשחק. שנית, לא תהיה מוטיבציה לשמור על שחקן עם הכדור מקרוב מה שיקשה על שחקנים להגיע לטבעת (תחשבו שכל שחקן עם הכדור יהפוך בן לילה לבן סימונס).

ציון: 7. אני חושב שלמרות ההסתייגות האחרונה לעיל שהיא קצת מטרידה, השיטה הזו שווה בדיקה, לפחות כניסוי בג'י ליג. אם כבר לאמץ משהו רדיקלי, זו ההצעה שאני הכי מתחבר אליה.

שלוש ארבע לעבודה!

הנה הצעה שלא מצריכה שינוי בחוקי המשחק וגם לא במידות המגרש, הדבר היחיד שישתנה הוא שיטת ספירת הנקודות. במקום זריקות ל-2 וזריקות ל-3, יהיו זריקות ל-3 ול-4 בהתאמה. במצב הזה, זריקה מחוץ לקשת תהיה שווה 33.3% יותר מזריקה רגילה, לעומת 50% יותר במצב הנוכחי, זוהי ירידה משמעותית שבעקבותיה מערכת התמריצים תשתנה, ובדומה להרחקת הקו, רק זריקות פנויות מחוץ לקשת של קלעים טובים יחשבו ליעילות.

אז למה לא?

היסטוריה. ה-NBA והאמריקאים מאד אוהבים היסטוריה ומאד אוהבים להשוות מספרים בין תקופות, ואם פתאום נגדיל את הסקורינג בכמה עשרות אחוזים כבר לא נוכל להשוות באופן טבעי, מה גם שמשחקים של 200 נק' יהיו דבר שבשגרה וזה שינוי שיהיה קשה מאד לעמוד בו.

ציון: 1. למרות שהרציונל של ההצעה הזו הוא מאד הגיוני ופשוט ליישום, ההיסטוריה חשובה יותר.

אם יש לכם הצעות נוספות ששמעתם עליהם או שהגיתם ולא מופיעות כאן, מוזמנים לספר לי על כך בתגובות או בטוויטר Hovav7@ כמו כן, אשמח לשמוע את דעתכם על ההצעות שעלו כאן ובכלל על כל הנושא והאם אתם חושבים שיש צורך בשינוי.