התמונה של הג'וקר אוחז בגביע האליפות עדיין טרייה בראשינו, והנה כבר עונה חדשה בפתח. האם מלך חדש (או ישן) יקום וידיח את הג'וקר? האם ג'יילן בראון יצדיק את תואר השחקן הכי יקר בליגה? האם דני אבדיה יתקע יתד בליגה?
על השאלות הללו ועוד ננסה לענות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום. עונת 23-24, יוצאים לדרך.
הקבוצה היום: קליבלנד קבאלירס
נשארו: דונובן מיטצ'ל, דאריוס גארלנד, אוון מובלי, ג'ארט אלן, כריס לברט (32 מיליון לשנתיים), אייזק אוקורו, טריסטן תומפסון
עזבו: צ'אדי אוסמן (טרייד למיאמי), לאמאר סטיבנס (טרייד לסאן אנטוניו), רובין לופז (עבר למילווקי), דני גרין (חתם בסיקסרס), ראול נטו (פנרבחצ'ה), דילן ווינדלר (ניקס) ריקי רוביו (הפסקה מכדורסל)
הגיעו: מקס שטראוס (4 שנים, 62 מיליון, טרייד עם מיאמי), ג'ורג' ניאנג (שוק חופשי), טיי ג'רום (שוק חופשי), דמיאן גו'נס (טרייד מיוטה), אמוני בייטס (רוקי, דו-צדדי), קרייג פורטר ג'וניור (רוקי, דו-צדדי)
מתנדנדים: ג'סטין פאוול, שאריף קופר, זהיר סמית'
חמישייה: דאריוס גארלנד, דונובן מיטצ'ל, כריס לאברט / אייזק אוקורו, אוון מובלי, ג'ארט אלן
ספסל: מקס שטראוס, ג'ורג' ניאנג, דין וויד, טיי ג'רום, אמוני בייטס, אייזיאה מובלי, סם מריל, טריסטן תומפסון, קרייג פורטר ג'וניור
המהלכים הגדולים של עונת 2022/23:
עונה נהדרת עברה על הקאבס, אבל מעל כולם מיטצ'ל תפס את רוב הפוקוס כולל משחק של 71 נקודות. הנה הלקט שלו מהעונה החולפת:
אז מה היה לנו שם?
עונת 2021-2022, הייתה הפתעה נעימה עבור הקאבס, כאשר דאריוס גארלנד פרץ (21.7 נקודות למשחק), מובלי הפך לסנטר מוביל כשהוא רק בן 20, וג'ארט אלן השלים טריו מוביל נהדר וגם הוא רק בן 23. לפני פתיחת העונה שעברה הקאבס שחררו את מרקאנן והביאו בהחתמה אדירה את דונובן מיטצ'ל. הציפיות היו שהקבוצה תקפוץ לאיזור הרביעייה הראשונה במזרח, וסוף סוף תעבור סיבוב פלייאוף מאז שלברון עזב את הקבוצה.
ציפיות לחוד ו… מציאות תואמת מאוד (כמעט).
במשחק הראשון של העונה הקאבס הפסידו לטורונטו, אבל משם הכל התחבר ובהנהגתו של ספידה (מיטצ'ל) הקאבס מנצחים 8 משחקים רצוף בדרך לפתיחת עונה מלאה בציפיות והתרגשות.
דווקא אז הגיעה נפילה ורצף הפסדים, אבל למרות ההפסדים דבר אחד היה ברור מאוד – לקאבס יש חמישייה ראשונה חזקה מאוד. הכימיה בין גארלנד ומיטצ'ל הייתה טובה מהצפוי, ולמרות שמיטצ'ל המטיר 28.3 נקודות למשחק, זה לא היה על חשבונו של גארלנד שהמשיך לקלוע 21.6 נקודות משלו. גם מובלי (16.3, 9 ריבאונדים) ואלן (16.2, 9.8 ריבאונדים) השתלבו נהדר בתוכניות, אייזיק אוקורו ולאברט חלקו ביניהם את עמדת הסמול, כאשר אוקורו היה האיש למשימות ההגנתיות ולאברט גאנר נוסף שתרם 12.1 נקודות מהספסל או מהחמישייה.
הבעיה העיקרית שצפה לאורך כל העונה הייתה שהעומק היה קצר מאוד והקליעה מבחוץ מאוד לא יציבה.
אף שחקן לא הצליח לתקוע יתד ולהפוך למחליף הראשון הקבוע והברור בהיררכיה.
דווקא בהקשר הזה נראה היה שקווין לאב קצת התפספס, מאחר והוא תרם 8.5 נקודות, 6.8 ריבאונדים ו 1.9 אסיסטים ב 20 דקות משחק מהספסל. בהחלט תרומה מספקת מווטרן מחליף, אבל לאב לא היה מרוצה בסיטואציה שלו בקליבלנד ובאמצע העונה הוא עשה את דרכו למיאמי.
למרות זאת, ואולי גם זו הייתה חלק מהסיבה, לעזיבה של לאב לא הייתה ממש השפעה על העונה של הקאבס. מה כן השפיע עליהם?
רגעי השיא כאמור של החמישייה הראשונה.
בינואר דונובן מיטצ'ל התפוצץ עם 71 נקודות בניצחון על הבולס, עוד בינואר אוון מובלי סוף סוף נתן משחק שיא משלו עם 38 נקודות בניצחון על מילווקי ולקראת סוף העונה הקאבס הבטיחו את יתרון הביתיות ומקום ברביעייה המובילה של המזרח כאשר הם משיגים את הניצחון ה 50 שלהם לעונה (העונה הסתיימה ב 51).
מעודדים מיתרון הביתיות הקאבס פוגשים את הניקס הלוחמניים בסיבוב הראשון וכגודל הציפיות גודל האכזבה.
בניקס מבינים היטב שהם צריכים להתמקד במיטצ'ל וגארלנד, ואם יצליחו לעצור אותם כנראה שהם ייקחו את הסדרה. מיטצ'ל לא מצליח להגיע לזריקות שלו, אמנם קולע 23.2 נקודות למשחק אבל יורד ל 29% מהשלוש (לעומת 38% בעונה הסדירה) ומאבד 3.8 כדורים לעומת 2.6 בעונה הסדירה.
אוון מובלי שכל העונה קצת קרטע בצד ההתקפי, מקרטע הרבה יותר עם 9.8 נקודות למשחק וג'ארט אלן מזכיר שהבעיות אפילו גדולות יותר כאשר הוא קולע רק 9.4 למשחק. דווקא גארלנד ולאברט הצליחו להיות יחסית יציבים בכל הכאוס עם 20 ו 15 נקודות בהתאמה.
הניקס בעצמם לא קולעים יותר מדי ומסיימים את הסדרה עם 99.6 נקודות למשחק, אבל כאשר הקאבס קולעים רק 94.2 נקודות למשחק, 32% מהשלוש ו 45% מהשדה אפשר להבין למה העונה הסתיימה מוקדם מהצפוי.
כמה רע זה היה?
רק במשחק אחד הקאבס מצליחים לקלוע מעל 100 נקודות (המשחק היחידי שהם גם מנצחים בסדרה), כאשר במשחק 3 הם אפילו קבעו שיא עונתי שלילי עם 79 נקודות בלבד.
הניקס שולחים את הקאבס לעשות חושבים, איך עונה כל כך נהדרת לא רק מסתיימת בהפסד 4-1 למרות יתרון הביתיות, אלא באופן כל כך צורם, כאשר שום דבר לא מתחבר ומחשבות על השלשות שאולי היו יכולות להגיע מקווין לאב.
קיץ חם:
כאמור, הבעיה העיקרית בקאבס הייתה הקליעה. לכן, המהלך הראשון שלהם היה להחתים את לאברט לשתי עונות, אחרי שהוא היה השחקן היחיד שעמד בציפיות בפלייאוף.
מיד לאחר מכן, הקבוצה התחילה לאגור נכסים ולהוציא כסף. ההחתמה הראשונה הייתה ג'ורג'י ניאנג שבדיוק סיים עונה בפילדלפיה וכנראה לאור האווירה הכללית בחדר ההלבשה לא ממש חיפש להשאר.
ניאנג זה בדיוק המחליף שהקאבס צריכים לשני הגבוהים שלהם, הוא קולע טוב מהשלוש (2 שלשות למשחק ב 40%), שומר לא רע בכלל וריבאונדר חלש אבל כשיש לך את מובלי ואלן אתה בעיקר צריך לידם קלעי שלוש יציב.
במהלך הבא הם הקאבס מעורבים בטרייד גדול מאוד שבו הם שולחים את צ'אד אוסמן לספרס, לאמאר סטיבנס לבוסטון, בתמורה למקס שטרוס שחותם על חוזה של 62 מיליון ל 4 עונות. שטרוס למי שהספיק לשכוח, בדיוק סיים עונה נהדרת במיאמי מעמדת הסמול. שטרוס קלעי ממוצע מהשלוש עם 2.5 שלשות ו 35% בעונה הסדירה, כאשר הסדרה הטובה ביותר של שטרוס הייתה נגד הניקס שם הוא קלע 14.7 נקודות עם 2.8 שלשות ב 35%. במילים אחרות, הקאבס מצאו פתרונות לבעיות שצצו בפלייאוף.
על הדרך הקאבס משחררים את הווטרנים שלא מצאו את מקומם בקבוצה. לופז מתאחד עם אחיו במילווקי, דני גרין משוחרר וחותם בפילדלפיה, וגם ראול נטו ודילן ווינדלר מוצאים את דרכם החוצה.
כדי למלא את הסגל, הקאבס מחתימים את טיי ג'רום מהשוק החופשי, מביאים את דמיאן ג'ונס ומוסיפים עוד שני רוקיס (אמוני בייטס) וקרייג פורטר כדי לעבות את הספסל.
מצד אחד קיץ עם המון שינויים, ומצד שני הגרעין של הקבוצה לא משתנה, החמישייה הראשונה ממשיכה בדיוק באותו פורמט והספסל מתחזק בשני ווטרנים יחסית צעירים (שטרוס וניאנג).
סה"כ הספק יפה לקאבס בקיץ.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
כל המהלכים של הקאבס בקיץ מצביעים על אמון גדול מאוד בחמישייה הראשונה שלהם. למרות מפח הנפש בפלייאוף, התחושה היא שזה רק עניין של לצבור ניסיון, הסגל של הקאבס צעיר אבל לא צעיר מדי כאשר כל שחקני המפתח מעל גיל 21 (רשאים לנהוג ולשתות גם בארה"ב) ומתחת לגיל 30.
מובלי הצעיר בחבורה בן 22, אוקורו 23, גארלנד 24, אלן 25, מיטצ'ל ושטרוס בני 27, ושני "הזקנים" הם לאברט בן ה 29, וניאנג בן ה – 30. במילים אחרות, הסגל הזה יכול לרוץ ביחד כמה עונות טובות להמשיך לצבור ניסיון ולעלות למעלה.
הצד החזק של הקאבס בעונה שעברה היה הצד ההגנתי, כאשר הם ספגו הכי מעט נקודות גם בעונה הסדירה וגם בפלייאוף (106 בעונה הסדירה, 99.6 בפלייאוף), אבל מצד שני הבעיות בהתקפה לא נולדו בפלייאוף, הן היו שם לאורך כל העונה.
הקאבס קלעו בעונה הסדירה 112.3 נקודות למשחק, שמיקם אותם במקום ה 25 בליגה. באופן קצת מפתיע, דווקא אחוזי הקליעה שלהם היו לא רעים בכלל, כאשר הם דורגו מקום 5 באחוזים מהשדה ומקום 11 באחוזים מהשלוש.
אז מה גרם לניקוד הנמוך בשני צידי המרגש?
כנראה שכבר ניחשתם, הקאבס שיחקו בקצב האיטי ביותר בליגה בעונה שעברה. אבל אם זה הסיפור, למה זה כל כך פגע בהם בפלייאוף.
כאן היה הפספוס גם של ההנהלה שלא השכילה להבין את הצורך בקלעים יציבים וליתר דיוק שחקנים שמרווחים את המגרש ומרגישים בנוח לזרוק גם מחוץ לצבע. השחרור של קווין לאב פגע להם מאוד בריווח, והשחקנים שנשארו פשוט לא אוהבים לזרוק מבחוץ.
כמה רע זה היה ?
אז בהרכב שכלל את מובלי, אלן ואוקורו, הלכה למעשה יש שלושה שחקנים שלא מרגישים בנוח לזרוק מחוץ לצבע, גם אם פה ושם הם קולעים כאשר הם חופשיים.
שימו לב למספרים, כמה נקודות של כל אחד מהם הגיעו מטווח של עד 5 פיט (ft) במהלך העונה הסדירה:
מובלי קלע 68% מהסלים שלו.
אוקורו במצב קצת טוב יותר, כאשר "רק" 57% מהסלים.
ואלן קלע 78% מהסלים שלו מטווח של עד 5 פיט.
זו הסיבה שלאברט פתאום הפך להיות כל כך משמעותי בפלייאוף, ושחקנים שבקושי זורקים בעונה הסדירה יעשו הכל שלא לזרוק בפלייאוף המתוח והצפוף. זה יצר פקק רציני וההתקפה של הקאבס רוב הזמן הייתה תקועה ושיחקה הירו בול עם מיטצ'ל.
זו הסיבה שההחתמות של שטרוס וניאנג כל כך חשובות. שניהם קולעים לא רע מבחוץ, אבל לא פחות חשוב שניהם גם מרגישים בנוח לזרוק מבחוץ. רק בשביל הפרופוציה, שטרוס קלע 60% מהסלים שלו מטווח של 20 פיט ומעלה בעונה שעברה.
עם כל ההייפ סביב שטרוס, חייבים לשאול מדוע כל כך קשה לראותו אותו עולה בחמישייה הראשונה ומאזן את היכולות ההתקפיות של אלן ומובלי.
שטרוס שומר טוב יותר מלברט, וקולע משמעותית טוב יותר מאוקורו.
הטענה העיקרית כנגדו היא שהוא לא גבוה מספיק (1.96) לשחק ליד שני גארדים נמוכים (מיטצ'ל וגארלנד 1.85) שצריכים איזון, אבל הטענה הזו קצת לא הגיונית אם נזכרים שאוקורו הוא בסה"כ 1.96 ולאברט 1.98. בשני המקרים לא הבדל משמעותי וכאמור שטרוס שומר טוב יותר מלאברט.
בכלל בכל הנושא ההגנתי, מובלי היה מועמד סופר לגיטימי בעונה שעברה לשחקן ההגנה וליד אלן נראה שהקאבס יכולים להיות רגועים בנושא הזה. לכן אני חושב שאם שטרוס יעלה מהספסל זה פשוט כדי לתת אנרגיות ועוד שחקן מוביל כאשר השחקנים המובילים נחים ולדעתי הוא ישחק דקות יותר משמעותיות מאוקורו (גם אם אוקורו במקרה יעלה בחמישייה).
עוד שחקן שעשוי להיות מועיל בקליעה מבחוץ זה טיי ג'רום. ג'רום כבר קלע בקריירה שלו 2.2 שלשות ב 42% כששיחק בת'אנדר, בעונה שעברה הוא לא ממש מצא את עצמו ברוטציה של גולדן סטייט, אבל סה"כ הוא מזכיר מאוד את שטרוס ונותן להם אופציה נוספת לקליעה. מה לגבי הרוקיס?
קשה לי לראות אותם מקבלים יותר מדי הזדמנויות, הקאבס מחפשים כאן ועכשיו והרוטציה השנה דווקא די רחבה.
אחרי הררי המלל על הסגל המסייע צריך לדבר על הטריו המוביל: מובלי, גארלנד ומיטצ'ל.
גארלנד פרץ לפני שתי עונות כשהוא רק בן 22, הפך להיות הקלעי המוביל של הקאבס עם 21.7 נקודות, והיה חשש שברגע שמיטצ'ל יגיע הוא ידרוך לו על המשבצת. זה לא קרה, וגארלנד נשאר מאוד אפקטיבי עם 21.6 ב 41% מהשלוש בעונה הסדירה וגם בפלייאוף הוא היה לא רע בכלל עם 20.6 נקודות ו 38.7% מהשלוש.
גארלנד גם מוסר 5 אסיסטים, חוטף 1.6 כדורים והבעיה הכי גדולה שלו כרגע קשורה לאיבודי הכדור שם הוא "מככב" עם 2.9 בעונה הסדירה (3.6 בפלייאוף), אבל לשחקן מוביל בן 23 בקבוצת צמרת אילו מספרים מעולים.
מיטצ'ל גם עשה את שלו, ובאופן מפתיע אחרי שהיה הגאנר המוביל ביוטה התברר שיש לו הילוך נוסף להעביר והוא קפץ מ 26 נקודות למשחק בשתי העונות הקודמות ל 28.3, תוך כדי שהוא שומר על האחוזים שלו (38% לשלוש). דווקא בפלייאוף כאשר כל הפוקוס היה עליו, הדברים הלכו לא טוב, והיה נדמה שמיטצ'ל איבד אמון בחברים שלו, אבל זה משהו שסביר להניח שחופשת הקיץ והחיזוק האחרון יעשו את שלהם.
אחרון חביב בטריו זה מובלי, ולמעשה הוא זה שצריך לעשות את הצעד קדימה. מובלי נכנס לעונה השלישית שלו בליגה. בעונה הראשונה הוא קלע 15 נקודות עם 8.3 ריבאונדים, בעונה השנייה הוא קלע 16.2 נקודות עם 9 ריבאונדים, אבל לצד משחקים של 38 נקודות מול מילווקי, הוא סיים גם 12 פעמים עם 10 נקודות או פחות כולל משחקים של 4, 5 ו 6 נקודות.
מובלי אמור להיות כוכב מוביל בליגה, כזה שמסוגל לשחק בשני צידי המגרש, בניגוד לרודי גובר יש לו יכולת לקלוע מבחוץ אבל מעט מאוד ביטחון לעשות את זה. אם מובלי והקאבס רוצים להתקדם קדימה, מובלי חייב להיות מסוגל לפתח עוד צדדים שלו במשחק, והראשון שבהם הוא הקליעה מבחוץ. היא לא צריכה להיות בממוצע של הליגה, מספיק שיקלע חצי מרחק פלוס גארנט ודאנקן וההתקפה של הקאבס תהיה הרבה יותר מרווחת, שלא נדבר על שלשה במשחק ב 30%.
זו בהחלט יכולה וצריכה להיות עונת הפריצה של מובלי, כמו שראינו מהרבה שחקנים וכוכבים אחרים בעונתם השלישית בליגה
תחזית:
מקום שלישי במזרח וסיבוב שני בפלייאוף.
חדר ההלבשה של פילדלפיה נראה מפורק, מיאמי מפתיעה אותנו כל פעם מחדש, אבל כמה פעמים הם יכולים לערבב את הסגל ולעשות ריצה כל כך יפה. הניקס, לא ממש התחזקו ונראה שהקאבס פתרו חלק משמעותי מהבעיות שצצו בסדרה מול הניקס.
אז למה סיבוב שני זה התקרה?
כי אחרי כל האופטימיות, שתי היריבות העיקריות שלהן לצמרת (בוסטון ומילווקי) התחזקו באופן משמעותי בקיץ האחרון ושתיהן הולכות על כל הקופה כאן ועכשיו. הקאבס עדיין נראים כמו קבוצה שבעיקר מחפשת לצבור ניסיון.
