התמונה של הג'וקר אוחז בגביע האליפות עדיין טרייה בראשינו, והנה כבר עונה חדשה בפתח. האם מלך חדש (או ישן) יקום וידיח את הג'וקר? האם ג'יילן בראון יצדיק את תואר השחקן הכי יקר בליגה? האם דני אבדיה יתקע יתד בליגה?
על השאלות הללו ועוד ננסה לענות בפרוייקט 'קבוצה ביום' של הכדור הכתום. עונת 23-24, יוצאים לדרך.
הקבוצה היום: מילווקי באקס
נשארו: יאניס אדטוקומבו, ברוק לופז (חתם על חוזה חדש), קריס מידלטון, בובי פורטיס, פאט קוננטון, ג'יי קראודר (חתם על חוזה חדש), מארג'ון בושאמפ, תנאסיס אדטוקומבו (חתם על חוזה חדש)
עזבו: ג'וון קרטר (שחקן חופשי, לשיקאגו), ווסלי מת'יוז (שחקן חופשי, לאטלנטה), מאיירס לנארד (שחקן חופשי, ללא קבוצה), גוראן דראגיץ' (שחקן חופשי, ללא קבוצה), ג'ו אינגלס (שחקן חופשי, לאורלנדו), גרייסון אלן (בטרייד, לפיניקס), ג'רו הולידיי (בטרייד, כרגע לפורטלנד)
הגיעו: מאליק ביזלי (שחקן חופשי, מהלייקרס), טיי טיי וושינגטון (שחקן חופשי, מהרוקטס, חוזה דו-כיווני), קאם פיין (שחקן חופשי, עבר מפיניקס לספרס ושוחרר) ונדמה לי ששכחתי מישהו
מתנדנדים:
חמישייה: דמיאן לילארד, פאט קוננטון, קריס מידלטון, יאניס אדטוקומבו, ברוק לופז
ספסל: בובי פורטיס, ג'יי קראודר, מארג'ון בושאמפ, מאליק ביזלי, קאם פיין וזהו פחות או יותר
המהלכים הגדולים של עונת 2022/23:
https://www.youtube.com/watch?v=zOqhgaJtH0k&pp=ygUUYnVja3MgdG9wIHBsYXlzIDIwMjM%3D
אז מה היה לנו שם?
אחרי טבעת ב-2021 והפסד לפיינליסטית מבוסטון בסיבוב השני ב-2022 מילווקי באו להראות שהפעם הם רציניים. ברוק לופז ששיחק 13 משחקים בלבד ב21-22 חזר לחמישיה ולמרות החסרון של קריס מידלטון, שנפצע בפלייאוף 22 והחמיץ את פתיחת העונה, מילווקי פתחה את העונה עם 9 נצחונות רצופים. מידלטון חזר, החמיץ עוד זמן וחזר בסוף ינואר ומילווקי רצה ל-16 נצחונות רצופים. יאניס נתן עונה נוספת עם מספרי MVP (סיים עם 31 נקודות, 12 ריבאונדים ו-5.5 אסיסטים ב-32 דקות לערב) ומילווקי הגיעה לפלייאוף בטוחה בעצמה.
זה היה לפני שהם פגשו את הנמסיס שלהם ממיאמי: זו הייתה פעם שלישית בארבע שנים שהבאקס וההיט נפגשות בפלייאוף, ב-2020 זה נגמר בנוק אאוט של מיאמי ומילווקי החזירו בדרך לטבעת ב-2021. הפעם שוב ידם של מיאמי הייתה על העליונה כששתי בעיות משמעותיות מתגלות: הפסיביות של קואץ' באד מול אריק ספולסטרה ויכולת הקלאץ' של הקבוצה. יאניס כמעט ואיבד כדור מכריע במשחק החמישי, אך גם אחרי שמידלטון השתלט עליו מילווקי לא הצליחו להגיע לזריקה. יאניס נפרד מהפלייאוף לא לפני שסיפק את נאום ה'צעדים' מעורר ההשראה\הקלישאתי (לבחירתכם) והבאקס יצאו לחופשת קיץ מלאת מחשבות
קיץ חם
המהלך המשמעותי הראשון של הקיץ הגיע עם פיטוריו של מייק בודנהולזר. בחמש העונות של הבאקס תחת קואץ' באד הם ניצחו 271 פעמים, 23 יותר מכל קבוצה אחרת בליגה. אבל עברו את הסיבוב השני רק פעמיים: ב2019 הם נפלו מול טורונטו, האלופה שבדרך וב-2021 הם רצו עד לטבעת. אחרי מסע חיפושים מילווקי – לא מעט בזכות דעתו של יאניס – מינתה למאמן ראשי את אדריאן גריפין, שהיה בחמש העונות האחרונות עוזרו של ניק נרס בטורונטו. גריפין מגיע כאחד מעוזרי המאמנים הנחשבים בליגה, אך ללא ניסיון כמאמן ראשי. במאמר מוסגר יאמר שנגד גריפין הוגשה בעבר תלונה מצד גרושתו על אלימות שהופנתה כלפיה. גריפין תבע את גרושתו בתביעת דיבה, הוא זוכה מההאשמות נגדו ותביעת הדיבר עדיין נמצאת תחת איפול.
גריפין התראיין בנוגע לסגנון המשחק והדגיש מספר נקודות: הוא דיבר על הנעת כדור משמעותית יותר בהתקפה (בעיקר הדגיש את המסירה של יאניס מתוך הדאבל טים) ולחץ על הכדור בהגנה. לכאורה רעיון נחמד, עד שמסתכלים על הסגל של הבאקס: ג'וון קרטר שהוכיח את עצמו כמגן נהדר בעונה החולפת עבר לשיקאגו. בנוסף למילווקי היו מספר שחקנים ותיקים שסיימו חוזה ורובם המשיכו הלאה, השחקן המשמעותי ביותר שמילווקי חיפשו להשאיר היה ברוק לופז, שלכאורה קיבל פניה מיוסטון. גם ג'יי קראודר שהגיע במהלך העונה מפיניקס קיבל חוזה לעונה נוספת (במינימום), מאליק ביזלי קיבל חוזה לעונה אחת כדי לתת איום מבחוץ לצד יאניס.
לכאורה הסגל סביב יאניס נותר – פחות או יותר – באותה רמת האיכות. אבל משהו במילווקי לא היה שקט. בעיקר אחרי שיאניס אמר שאין הגיון, מבחינתו, לחתום על הארכת חוזה עכשיו (לפני עליית תקרת השכר) ושגם בעונה הבאה הוא יצטרך לראות איפה הוא והקבוצה נמצאים מבחינת הסיכוי שלהם לטבעת נוספת. מילווקי הייתה הקבוצה המבוגרת בליגה בשנה שעברה, מבוגרת יותר אפילו מהלייקרס, חלון ההזדמנויות לזכיה בטבעת עם ברולו (35.5), מידלטון (32) וג'רו (33) נראה מצומצם. מילווקי הרגישו את המים מתחילים לרתוח.
מספר ימים לפני פתיחת מחנה האימונים הגיע הווג' בומב. מילווקי משכנו את מה שנותר מהעתיד שלהם (כלומר בחירות הדראפט שהם לא יכלו לוותר עליהן בטרייד של ג'רו) ומסרו את גרייסון אלן וג'רו הולידיי, בתמורה דמיאן לילארד, שנקשר כל הקיץ כמי שיגיע למיאמי היריבה המושבעת, מצטרף ליאניס במילווקי והופך את הבאקס למועמדת המיידית לזכיה בתואר.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
עברו כמה שנים טובות מאז שראינו חיבור גארד\ביג מן (מסורתיים) בסדר הגודל של יאניס ודיים. תיאורטית אמביד והארדן היו אמורים להיות צימוד כזה, אבל רק תיאורטית. הפיק אנד רול שלהם אמור להיות בלתי ניתן לעצירה, דיים אמור למשוך את המגן שלו מאד רחוק מהסל ולהקשות על היריבות לשלוח דאבל טים על יאניס. לילארד מוסיף מימד של יצירה באחד על אחד שלא הייתה לבאקס עד היום. מידלטון וג'רו הצילחו ליצור מדי פעם, אבל דיים הוא בספירה אחרת לגמרי.
לילארד הוא גם אחד משחקני הקלאץ' הטובים בליגה. בפלייאופים האחרונים מילווקי הייתה אחת הקבוצות החלשות בקלאץ', עם יותר איבודים מאסיסטים. העובדה שיאניס לא פוגע מהקו הפכה את המסירה אליו בדקות ההכרעה לפעולה עם ערך שלילי, ולילארד אמור לפתור את זה. דיים גם אמור להגיע "מגויס" כשהוא מבין שלא תהיה לו הזדמנות טובה יותר לטבעת, איפה זה ואיפה הסיטואציה בפורטלנד, שלפי הדיווחים ביקשה מלילארד לשבת ב-10 המשחקים האחרונים בצד כדי להגדיל את הסיכויים שלה בלוטרי.
אבל ההגעה של לילארד לא פותרת את כל הבעיות של הבאקס כקבוצה. ראשית לילארד וג'רו הם בני אותו הגיל. יחד עם עזיבתם של אלן וקרטר מילווקי תגיע לעונה כשהשחקן הצעיר ביותר בחמישיה שלה (יאניס) יהיה בן 29 בחודש דצמבר. לילארד אמנם מוסיף לא מעט לעומת ג'רו בהתקפה, אבל הולידיי הוא אחד ממגיני הקו האחורי הטובים בליגה (אם לא הטוב שבהם), ולילארד – גם אם יציג הגנה טובה יותר מזו שהראה בפורטלנד בסביבה תחרותית יותר – נופל ממנו משמעותית.
מי שאמור להיות השומר המרכזי, לפחות כרגע, בקו האחורי הוא פאט קוננטון. קוננטון – שאגב שיחק לצד דיים בפורטלנד בשלוש עונותיו הראשונות בליגה – עלה מהספסל עבור מילווקי ואף פעם לא הבריק במיוחד, אבל בעונה האחרונה הוא היה אחד משלושה שחקנים שדורג בטופ-25 בליגה בהורדת אחוזי הקליעה של היריב גם מחוץ לקשת השלוש וגם במרחק של עד 10 פיט מהסל. השניים האחרים, אגב, היו דריימונד גרין ואנתוני דיוויס. קוננטון עבר עונת קליעה קשה (66% מהקו ו-34% מחוץ לקשת) אבל אם יחזור למספרי השנתיים הקודמות (37-39% מחוץ לקשת כ-80% מהקו) הוא יכול להיות הדי אנד ת'רי האידיאלי לבאקס.
לבאקס יש גם בעיית עומק, בוודאי בעמדות הכנף והגארד, לא משהו לזלזל בו בהתחשב בכמות המשחקים שלילארד, מידלטון וגם יאניס החמיצו בעונות האחרונות. גריפין ומילווקי אמנם כנראה יורידו את כמות המנוחות של הכוכבים שלהם, אבל גם לילארד וגם מידלטון עם היסטוריית פציעות שאי אפשר לזלזל בה. קראודר ופורטיס אמורים לספק עומק בעמדות הפנים אבל בקו האחורי הם רזים מאד. מאליק ביזלי הצטרף כשחקן חופשי ובוצ'אמפ כנראה יקבל תפקיד גדול יותר השנה, אך הטרייד על לילארד רוקן מהם את מעט הנכסים שנשארו להם להעביר כך שהבאקס ייאלצו לשים עין על שחקנים מוכחים שישוחררו ממחנות האימונים סביב הליגה. בינתיים הם החתימו את קאמרון פיין שנתן ריצת פלייאוף לא רעה עם פיניקס ב-2021 וקמפיין זוועתי ב-2022. הוא לא הצליח לעשות את הצעד קדימה שציפו ממנו בסאנס בשנה שעברה, אבל למילווקי אין יותר מדי דרישות, או אפשרויות.
יהיה מעניין לראות איך שיטת המשחק שגריפין הצהיר עליה תתבטא עם ההגעה של לילארד. מילווקי דורגה בעונה שעברה במקום השישי מהסוף במסירות למשחק (הלייקרס הקבוצה היחידה מה-6 הללו שעברו סיבוב) ובין שש האחרונות גם בסלים מחיתוכים או בסלים ביציאה מחסימה. לילארד אמנם קנה לעצמו שם של קלעי מצוין מהכדרור, אבל כשליש מהזריקות שלו מחוץ לקשת הגיעו בקאץ' אנד שוט. הוא דורג במקום ה-15 בליגה בתדירות של זריקה ביציאה מחסימה ומתוך ה-15 האלו רק בויאן בוגדנוביץ' הקדים אותו ביעילות וזו רשימה שכוללת, בין היתר, את הספלאש בראדרס. לילארד גם היה אחד השחקנים עם הכי הרבה תנועה בהתקפה בעונה שעברה, לא רע עבור שחקן בן 33. יציאה של לילארד מחסימה של יאניס יכולה ליצור המון בעיות לרוב ההגנות בליגה, בעיקר אם ברוק לופז מרווח ומרחיק את השומר שלו מהצבע.
מצד שני נראה שהסגל הזה יאלץ את גריפין לוותר על התוכניות שלו בנוגע ללחץ על הכדור. לילארד היה אחד השחקנים שכיסו הכי פחות שטח בצד ההגנתי בעונה שעברה (12 מהסוף בליגה בין שחקנים ששיחקו לפחות 50 משחקים) ובהנתן שהוא יצטרך לשמור אנרגיה לצד ההתקפי, קשה לראות איך הנתון הזה משתנה משמעותית. כמובן שיהיה אפשר ללחוץ עם קוננטון\בוצ'אמפ אך זה עלול לפתוח חורים בקו השני. שחקנים שיצטרפו לאחר מחנות האימונים, ככל שיהיו כאלו, יצטרכו להשלים את החסר בכל הנוגע לסכמות ההגנתיות, בקיצור, פשוט זה לא יהיה.
תחזית:
על אף בעיות העומק והשאלות לגבי הצד ההגנתי, קשה להמר נגד הבאקס, לפחות עד לגמר האזורי. לילארד ויאניס אמורים להתחבר באופן חלק יחסית ויהיה להם את מחנה האימונים על מנת לפתח כימיה, בצד ההתקפי לפחות. מידלטון, שנראה טוב יותר בפלייאוף, אמור להגיע בריא גם הוא. הבאקס מסתכלים על עונה של 60 נצחונות וגמר אזורי מול הסלטיקס. עם כל הרצון שלי לסיים בהפי אנד וטבעת לדיים, אני חושב שזה תלוי לא מעט במהלכים הקטנים שיעשו בדרך ובאופן שבו אדריאן גריפין יוכיח את עצמו כמאמן בפלייאוף. בכל אופן, להוציא פציעות, כל דבר מתחת לגמר אזורי אמור להתפס ככישלון עבור הבאקס, ולא יעזור אף נאום של יאניס.
