הימים שבין משחקי הקריסמס לפגרת האולסטאר בNBA הם הזמן שבו הNBA עוברת לטייס אוטומטי ומשייטת במסלול ברירת המחדל, בלי ריגושים מיוחדים. רוב הקבוצות כבר סיימו לחפש את עצמן והבינו לאן העונה הזו הולכת, והן מחכות לחודשים הבאים – במקרים מסוימים לפלייאוף, ובמקרים אחרים לדראפט ולשוק השחקנים החופשיים. לכן, הרבה משחקים משוחקים מבלי שנראה שלמישהו מהמעורבים בדבר אכפת מה תהיה התוצאה, ואין שינויים מסעירים במאזני הכוחות.
גם שיקגו חשבה שהיא נכנסת לתקופה שבה היא יכולה לשייט אל עבר הפלייאוף ממרומי המקום השני במזרח, בו הייתה בתחילת ינואר. היא הייתה אחרי שישה ניצחונות רצופים, שחלקם היו נגד יריבותיה במזרח (טורונטו, בוסטון ואינדיאנה), אך אז דברים החלו להתפרק. שיקגו החלה להפסיד – היא הפסידה למילווקי ו-וושינגטון וניצחה בקושי את פילדלפיה. ג'ואקים נואה גמר את העונה, מירוטיץ' נפצע בסוף ינואר ולא שיחק מאז, והכי חשוב – ג'ימי באטלר נפצע לפני פגרת האולסטאר. שיקגו ניצחה 6 משחקים בלבד מתוך 20 משחקיה האחרונים, ואחד מתוך ששת משחקיה האחרונים, כשהיא מפסידה לדנבר, מינסוטה ושארלוט. הבולס ירדו למקום השמיני במזרח, ומקומם בפלייאוף בסכנה אמיתית. גם אם יגיעו לשם, קשה להאמין שיצליחו לעבור אפילו סיבוב אחד ביכולתם הנוכחית.
ההידרדרות הזו, ביחד עם המצב שבו תהיה שיקגו בקיץ, אמור לסמן לגאר פורמן, הג'נרל מנג'ר של הבולס, שהגיע הזמן לבנות את הקבוצה מחדש. שיקגו תוכל להתחיל לבנות את עצמה על בסיס הצעירים שאספה – למרות שהבולס הגיעו לפלייאוף בכל שנה מאז 2009, הם הצליחו לאסוף שחקנים טובים בסוף הסיבוב הראשון:
ג'ימי באטלר הוא כמובן הפגיעה המדויקת ביותר – הוא הגיע לליגה בתור שומר מצוין, שיפר את משחק ההתקפה שלו והפך להיות הסקורר המוביל והכוכב של הקבוצה – הוא קולע 22.4 נקודות למשחק ב-45.8% מהשדה, מוסר 4.3 אסיסטים ומגיע לקו 7.7 פעמים (שישי בליגה) למשחק העונה. באטלר, שקיבל בקיץ חוזה מקסימום של 95 מיליון דולר ל-5 שנים, מקבל הכרה על היותו אחד משחקני הכנף הטובים בליגה, והבחירה בו לאולסטאר בפעם השנייה הייתה החותמת הרשמית.
ניקולה מירוטיץ', לו חיכו בשיקגו מאז דראפט 2011, החל לפתוח בחמישייה (פתח ב-31 מתוך 44 המשחקים בהם שיחק), כשהוא קולע 10.6 נקודות למשחק ומוריד 5.9 ריבאונדים ב-24 דקות למשחק. דאג מקדרמוט הסתגל לליגה ושיפר פלאים את הקליעה שלו משלוש – בשנה שעברה הוא קלע 1.1 שלשות ב-31.7%, והשנה הוא קולע 3.3 שלשות ב-42.9%. טוני סנל הופך לשומר מצוין – הוא מוריד את האחוזים של יריביו ב-4.3%. בובי פורטיס מקבל הזדמנויות לאור הפציעות של נואה וגאסול, ומחזיר עם ארבעה דאבל דאבלים ותשעה משחקים בספרות כפולות עד כה. אליהם יצטרף בחירת הסיבוב ראשון של שיקגו בדראפט הקרוב ואולי גם הבחירה של סקרמנטו (אם הבחירה מחוץ לטופ 10 היא הולכת לשיקגו, וכרגע סקרמנטו עם המאזן העשירי בחולשתו בליגה).
לשיקגו כבר יש כוכב ושחקני חמישייה ורוטציה טובים לעתיד, כך שהיא לא תצטרך לעשות טנקינג. היא תוכל לחזק את הקבוצה בטריידים – לטאג' גיבסון ומייק דאנליבי יהיה חוזה נגמר בעונה הבאה – ובשוק החופשי. העובדה שנואה וגאסול מסיימים חוזה בקיץ (לגאסול יש אופציית שחקן, והוא כנראה יצא מהחוזה) ביחד עם הקפיצה בתקרת השכר, תיתן לשיקגו מרחב תמרון של קצת יותר מ-20 מיליון דולר מתחת לתקרת השכר. זה אמנם לא יספיק לחוזה מקסימום, אך שיקגו עדיין תוכל להחתים שחקנים משניים. החתמה מחדש של גאסול בוודאי תעמוד על הפרק, אך לא בטוח שלשיקגו כדאי להשקיע את הכסף הרב שידרוש (בצדק) vשחקן שיהיה בן 36 בקיץ. עדיף לשיקגו להשקיע את הכסף בצעירים מוכשרים כמו האריסון בארנס, טרנס ג'ונס ופסטוס אזילי, שיהיו חופשיים מוגבלים ויכולים להתפתח עם הצעירים שכבר ישנם בקבוצה.
הקיץ שאחריו יהיה זה שבו שיקגו תוכל לנצל את היותה שוק גדול ולהילחם על השחקנים החופשיים הגדולים באמת. החוזים של רוז, גיבסון ודאנליבי, להם שיקגו תשלם כ-35 מיליון דולר בעונה הבאה, יגמרו, וביחד עם תקרת השכר שתקפוץ לגבהים שלא נראו מעולם, שיקגו תקבל מרחבים עצומים מתחת לתקרת השכר. הבולס אמנם יצטרכו להחתים את מירוטיץ' וסנל, אך עדיין יוכלו לרדוף אחרי השחקנים החופשיים הגדולים. הם ינסו להביא את בלייק גריפין או ראסל ווסטברוק כמו כולם, אך גם אם אלה לא יגיעו, הם יוכלו לנסות להנחית צעירים כמו גורדון הייווארד, יאניס אנטטוקומפו, ויקטור אולדיפו, נרלנס נואל או דניס שרודר, שיסיימו חוזה באותו קיץ.
החתמה מחדש של גאסול תביא את שיקגו לעוד עונה באמצע פלייאוף המזרח, כשפורטיס ומירוטיץ' יקבלו פחות דקות. החתמה כזו גם תקשה על שיקגו בהבאת שחקן צעיר ליד ג'ימי באטלר, וככל הנראה תתקע את שיקגו עם חוזה שיראה לא טוב בעוד כמה שנים כשגאסול יהיה מבוגר מדי. מצד שני, אם שיקגו תצליח להנחית שם עוד צעיר מוכשר ליד ג'ימי באטלר והצעירים האחרים יתפתחו כמצופה, אל תופתעו אם הבולס יהיו קונטנדרים רציניים בעוד כמה שנים, כשלברון ירד מגדולתו והמזרח יפתח מחדש.
