בזמן שישנתם הוא טור המסכם את אירועי הלילה בפלייאוף הNBA.

 

שני משחקים היו הלילה בפלייאוף של הליגה הטובה בעולם. במשחק הראשון טורונטו אירחה את מיאמי לעוד קרב מתיש שכלל שתי פציעות של שחקני מפתח (דנג וקארול), אבל דרוזן ולאורי סוף סוף השתחררו ונתנו משחק גדול שהוביל אותם לניצחון ברור מהפתיחה. 

במשחק השני פורטלנד נלחמה עד השנייה האחרונה, אבל גולדן סטייט סגרה עניין עם ניצחון צמוד שהוכרע ממש בשניות האחרונות של המשחק. גולדן סטייט כעת מחכה בגמר המערב למנצחת מבין אוקלהומה סיטי וסן אנטוניו שישחקו את המשחק השישי (ואולי האחרון בקריירה של טים דאנקן) היום בלילה. 

 

טורונטו ראפטורס (2) 99 – מיאמי היט (3) 91 (טורונטו מובילה 2-3 בסדרה)

 

כמו בכל משחק פלייאוף של טורונטו עד עכשיו הסיפור של המשחק הוא צמד הגארדים דרוזן ולאורי. הלילה שניהם סוף סוף היו מצויינים והזכירו את הצמד שהוביל את טורונטו לעונה סדירה יוצאת מהכלל. דרוזן ולאורי קלעו ביחד 6-28 בדרך ל 19 נק' במשחק מספר 4. הלילה שניהם היו מצויינים עם 59 נק' משותפות. דרוזן התפוצץ עם 34 נק', 11-22 מהשדה וגם לאורי היה מצויין עם 25 נק', 10 ריב' ו 6 אס'. כששניהם סוף סוף בכושר קליעה לא פלא שהמשחק הלילה היה בשליטה מוחלטת של טורונטו מהדקה הראשונה:

 

טורונטו הגיעה הלילה בתחושת דחיפות והתפוצצה על המגרש מהרגע הראשון. הם פתחו את הרבע הראשון בסערה ועלו ליתרון 9-0, ובהמשך הובילו 17-4:

התעוררות קלה של הספסל וכמובן דווין וויד הצליחו לעצור את הסחף:

למרות זאת, לא היה ספק לרגע שזה הלילה של טורונטו שהכל הלך לה גם בהתקפה:

 

ולא פחות חשוב מזה, הם אטמו את הצבע ולא נתנו למיאמי לחזור למשחק. בתום הרבע הראשון טורונטו ירדה ביתרון מבטיח של 28-18:

טורונטו שלטה באופן מוחלט במשחק והגיעה עד ליתרון 20, 55-35.

דווקא בנקודה הזו שהיה נראה שהמשחק הזה גמור לחלוטין, גוראן דראגיץ' סוף סוף התעורר והריץ את מיאמי לריצת 10-0 שסגרה את הרבע (8 מתוכן שלו). מיאמי יורדת להפסקה כשהיא עדיין במרחק אפשרי, 55-45 לטורונטו. 

במחצית שאקיל אוניל (שתמיד כיף לשמוע אותו), מנתח את הדומיננטיות של ביומבו:

 

ברבע השלישי מיאמי ממשיכה את המומנטום שלה, לאורי קצת נעצר ודראגיץ' מוריד את הפער ל 6 בלבד:

דרוזן מבין שאלו הדקות שלו לקחת את הקבוצה על הגב וקולע 11 נק' ברבע השלישי. בינתיים במיאמי דנג חווה את אחד המשחקים הרעים ביותר שלו בסדרה ויורד לחדר ההלבשה כשיש 5 דקות לסיום. מאוחר יותר אנחנו מגלים שדנג נפצע בכתף במהלך המשחק וכפי הנראה זה מה שהפריע לו הלילה. דנג צריך לעבור MRI על מנת לדעת את חומרת הפציעה, אבל הוא כבר הספיק להודיע שמבחינתו הוא מקווה להיות במשחק מספר 6 בסדרה:

 

בטורונטו מבינים שזה לא הוגן שרק קבוצה אחת תפסיד שחקן מפתח, ובדיוק כמו שיונאס נפצע אחרי הפציעה של חסן וויטסייד, הלילה זה היה דמארה קארול שיורד לחדר ההלבשה אחרי מגע יחסית רגיל בחדירה לסל:

בהיעדרו של דמארה קרול, מיאמי סוף סוף מתחילה להתקרב, הרבה בזכותו של ג'וש ריצ'רדסון הצעיר:

2 דקות לסיום, נראה שהשליטה המוחלטת של טורונטו במשחק הולכת לאיבוד. וויד קובר ג'אמפר, מוסיף עוד 2 מהקו והיתרון יורד ל 88-87. עבירה מיותרת של וויד על דרוזן שולחת אותו לקו כדי להעלות את טורונטו ליתרון 90-87, אבל המשחק עדיין פתוח לחלוטין. 

דראגיץ' שנעלם לחלוטין מאז אותה שלשה בתחילת הרבע השלישי, מוסר לא טוב את הכדור ונותן לטורונטו את ההזדמנות לגמור את המשחק. טורונטו הולכת לברומטר הבלתי מעורער שלה, קייל לאורי. לאורי מחליט שזה הזמן שלו לעשות מעשה סטף ולגמור את המשחק בשלשה אדירה:

כמה תובנות מהמשחק:

  1. דרוזן ולאורי. כשהם טובים, טורונטו מצויינת. כשהם משחקים כמו שהם שיחקו ברוב שלבי הפלייאוף לא ברור איך הם הגיעו לשם. לאורי בכלל מתברר בתור הברומטר הבלתי מעורער של טורונטו. במשחק הקודם הוא יצא ב 6 עבירות ובהיעדרו מיאמי השתלטה על המשחק וברחה בהארכה. הלילה הוא מסיים עם 25+ במדד הפלוס מינוס ב 41 דקות. ב 5 הדקות הבודדות שהוא לא שיחק מיאמי ניצחה את טורונטו ב 16 נק', מטורף!!!
  2. דווין וויד בכושר מצויין. המון אנשים כבר הספיקו להספיד אותו, אבל הוא המנהיג הבלתי מעורער של מיאמי (20 נק', 7 ריב', 4 אס') וממשיך לקלוע סלים סופר חשובים. הוא קולע גם מהשלוש (משהו שלא קרה ברוב העונה הסדירה) ולוקח על עצמו הכל. הבעיה היא שבהיעדרם של בוש, חסן ועכשיו דנג למיאמי פשוט אין מספיק כשרון חוץ ממנו. בסיטואציה הנוכחית ג'וש מקרוברטס הופך לשחקן מפתח וזה אולי מספר הרבה על מה שמתרחש במיאמי. 
  3. ביזמאק ביומבו כנראה אחד השחקנים הכי אנדרייטד בליגה. הוא מנצל את הפציעות בסדרה הנוכחית כדי לעשות מעשה "טריסטן תומפסון" ולהעלות את המניות שלו הכי גבוה שאפשר. הלילה הוא מסיים עם 10 נק', 6 ריב' ו 4 חס'. מדד הפלוס מינוס שלו מצביע על 15+ שזה הכי גבוה מלבד קייל לאורי.
  4. הנוער של מיאמי לא רע בכלל. ג'וש ריצ'רדסון הופך לשחקן מפתח, הלילה עם 13 נק', אבל זה לא רק הוא. ג'סטיס ווינסלו ממשיך להיות סולידי בשני צידי המגרש (הלילה 8 נק') וגם טיילר ג'ונסון לא רע בכלל עם 6 נק' ב 13 דקות. בינתיים נראה שטיילר ג'ונסון תופס את המקום של ג'רלד גרין ברוטציה.
  5. ואם כבר הזכרנו את הנוער. שתי הקבוצות לא מפסיקות לאבד שחקנים, ובקצב הזה קליבלנד תשחק מול הנוער של המנצחת מבין טורונטו ומיאמי:

 

לתקציר המשחק באתר ה NBA.

 

 

גולדן סטייט ווריירס (1) 125 – פורטלנד טריילבלייזרס (5) 121 (גולדן סטייט מנצחת 4-1 בסדרה)

 

עוד משחק סופר התקפי, שוב זה נגמר בשניות האחרונות, אבל בסופו של יום הקבוצה הטובה יותר מנצחת ובתוצאה הידועה מראש. 4-1 לגולדן סטייט בסדרה.

קליי תומפסון היה הקלע המוביל הלילה (33 נק') באחוזים פנטסטיים (13-17 מהשדה), אבל אם צריך לסכם את הסדרה, אז נראה שהציוץ הבא עושה את זה בצורה הטובה ביותר:

כמו בארבעת המשחקים הקודמים, גם הלילה פורטלנד פתחה את המשחק בסערה ועלתה ליתרון מבטיח. שלשה של ליליארד מעלה אותם ליתרון 15-8 וליליארד קובע גם שיא מועדון אישי:

הבעיה עם גולדן סטייט, זה שגם כשלא הולך להם, בסוף זה איכשהו מסתיים בשלשה מוצלחת של קליי או סטף קארי וכן אני מסכים שהיו צריכים לשרוק שם עבירה של בוגוט:

בינתיים ליליארד ממשיך להיות מצויין כשהוא מוצא את דרכו בין כל השחקנים של גולדן סטייט:

פורטלנד שומרת על היתרון מכיון שלא רק ליליארד משחק מצויין. דקות טובות גם ממו הארקלס, קראב, סיג'י מקולום וכמובן פארוק אל אמינו שהפך להיות מניה בטוחה במחצית הראשונה של כל משחק פלייאוף לאחרונה. למרות זאת, מעל כולם זו הייתה המחצית של ליליארד שסיים עם 21 נק' מול 7 בלבד של קארי. את גולדן סטייט זה לא ממש מטריד, כי קליי תומפסון לא מחטיא ומסיים את החצי עם 17 נק' וככה נראה השוט צ'ארט שלו במחצית שהסתיימה ביתרון 63-58. 

אם חשבנו שקליי שיחק טוב בחצי הראשון, אז הוא התפוצץ ברבע השלישי עם 16 נק' נוספות, כשהוא לא רק קולע מבחוץ, אלא גם גובר על השומר שלו בדרך לטבעת:

ביחד עם חימום הידית של קליי, גם קארי נכנס לקצב ומתחיל לקלוע את השלשות הרגילות שלו:

 

ועוד אחת:

למרות שגולדן סטייט נכנסו לקצב ונראה היה שהמשחק הולך לכיוונם, בפורטלנד לא מוותרים ומתפתח משחק מאוד צמוד:

וגם קצת עזרה מהשופטים לא הזיקה אף פעם:

 

בסוף הרבע השלישי יתרון מינורי של 93-91 לגולדן סטייט. 

ברבע הרביעי קליי תומפסון יורד לנוח (ומתקרר לחלוטין), אבל אלו הדקות של קארי והספסל של גולדן סטייט. קארי מניע את הכדור ואת ההתקפה והם מוצאים פעם אחר פעם את השחקן הפנוי לזריקה קלה, בלינק הבא זה מו באקטס:

מה עושים בפורטלנד?

נזכרים שיש להם עוד גארד אדיר. מקולום מתחמם, מתחיל לקלוע ואפילו עושה לקארי את המהלך הבא:

https://twitter.com/NBAonTNT/status/730629055767269376

מקולום שומר את פורטלנד בעניינים עם 16!!! נק' ברבע הרביעי, אבל זה פשוט לא מספיק מול כל הארטילריה שיש לגולדן סטייט, בטח כשקארי שוב מתחמם ברבע הרביעי:

בסיום גולדן סטייט מנצחת משחק צמוד נוסף, 125-121 ועולה לגמר המערב. 

 

כמה תובנות על גולדן סטייט:

 

1. קליי תומפסון
ניתן לשוט צ'ארט המלא שלו מהמשחק לדבר עבורו. כשככה נראה השחקן מספר 2 בקבוצה לא פלא שהם מנצחים גם בערב שיא של כמעט כל השחקנים של פורטלנד. 

2. אזילי ואלת המזל
 הזכרתי אותה כאשר דיברתי על החצי הראשון של גולדן סטייט. אז זריקת העונשין הבאה ממחישה כנראה עוד יותר טוב, שהיום הכדור הלך עם גולדן סטייט, גם כשלא כל כך הלך להם:

3. סטף קארי
למי שהיה מודאג, קארי חזר כבר לכושר מלא. מעל לכל יש לו דם בוורידים, והוא האחראי הראשי לשתי הריצות שלהם ברגעים המכריעים של שני המשחקים האחרונים. 

4. דריימונד גרין

גם לגרין מגיע נקודה משלו. גרין הוא השחקן שכל מאמן היה רוצה אצלו בקבוצה. בהיעדרו של קארי הוא לקח על עצמו יותר, עכשיו שקארי חזר הוא זורק פחות (רק 7 זריקות הלילה) ואין שם שום אגו. הלילה הוא סיים רק עם 13 נק' אבל גם 11 ריב' ו 6 אס'. 

לצד המעלות הטובות שווה לציין שהוא קיבל הלילה עבירה טכנית ובצירוף תלונות אצל השופט הוא כמעט זכה בהרחקה. סדרות קצת יותר אנרגטיות וחמות, וגרין עוד עלול למצוא את עצמו מורחק כמו ליווינגסטון במשחק הקודם. ההבדל בינו לבין ליווינגסטון זה שאין לו תחליף. מקווה שקר ידע להכניס לו את זה טוב טוב לראש. 

 

5. אנדרו בוגוט והספסל

אין ספק שהצוות המסייע של גולדן סטייט מדהים החל מאיגודאלה, דרך ליווינגסטון, אזילי ועוד. למרות זאת, סנטר דומיננטי אמיתי יש להם רק אחד. בוגוט שיחק הלילה רק 8 דקות כי הוא נפצע במהלך המשחק. הסיבה שהוא שווה אזכור היא שאמנם הנשק העיקרי של גולדן סטייט זה סמול בול, אבל הכושר הנוכחי של אדאמס, איבקה וקאנטר ומצד שני גם משחק הגבוהים של הספרס עשויים להיות פקטור משמעותי בגמר המערב. נאחל לבוגוט בריאות והכרעה על מגרש הכדורסל. 

 

פורטלנד טריילבלייזרס

אי אפשר לסכם את הסדרה הזו בלי להזכיר שהבלייזרס נתנו סדרה פשוט אדירה. אף אחד לא ציפה מהם להלחם ככה, בטח לא כאשר קארי יחלים, אבל הבלייזרס כמו בעונה הסדירה הפתיעו את כולנו. אז הנה כמה נקודות לעונה הבאה:

1. דמיאן ליליארד

הילד פשוט סופרסטאר. אמנם הוא חווה עוד לילה עם אחוזי קליעה נוראיים (28 נק' ב 7-24, 7 ריב', 7 אס'), אבל הוא פשוט עושה הכל מהכל בפורטלנד. בעונה הבאה כאשר הקבוצה תהיה קצת יציבה יותר וליליארד ילמד לסמוך על החברים שפרצו השנה אפשר וצריך לצפות ממנו לעשות עוד צעד קטן קדימה בדרך להיות אחד משלושת הגארדים הטובים בליגה.

2. סיג'יי מקולום

פלייאוף ראשון שלו בתור גארד פותח והוא מסיים אותו עם 20.5 נק'. מקולום וליליארד בלי ספק הולכים לקרוא תיגר על גולדן סטייט בתור צמד הגארדים הטוב בליגה בעונות הקרובות.

 

3. אל פארוק אמינו

עוד שחקן שנתן עונת פריצה מסיים פלייאוף פנטסטי של 14.6 נק' למשחק, 2.5 שלשות ב 40% מהשדה והוא בכלל הגיע לשם בגלל שהוא סטופר הגנתי בעמדה 3.

 

4. אלן קראב, מו הארקלס, מייסון פלאמלי

3 שחקנים שאף אחד לא ספר יותר מדי לפני פתיחת העונה. פלאמלי למד למסור ולנהל משחק מעמדת הסנטר. הארקלס וקראב התגלו ככלים התקפיים לא רעים בכלל והרבה יותר מסתם שחקני רוטציה. יהיה מעניין לראות איך הם יתפתחו, והסיבה שאני מדבר על התפתחות היא נקודה 5.

 

5. הגיל הממוצע

לא להאמין אבל מבין כל השחקנים שהוזכרו כאן, ליליארד, אמינו ופלאמלי הם ה"זקנים" בחבורה כשהם בסה"כ בני 25. קראב בן 23, הארקלס 22, מקולום 24. פורטלנד נתנה עונה מטורפת, אבל אם יש משהו שאפשר לצפות לו, זה לראות איך החבורה הצעירה הזו מתחברת ליחידה לוחמת בעונה הבאה. 

מה אתם אומרים, יקראו תיגר על הגדולות בשנים הקרובות?

 

טופ 5 מהלילה:

https://www.youtube.com/watch?v=Qt2vRrQVPkY