בזמן שישנתם הוא טור המסכם את אירועי הלילה בפלייאוף הNBA.

 

משחק אחד ויחיד סיפקה לנו הליגה הטובה בעולם במסגרת הפלייאוף ואם להשתמש בשתי מילים כדי לתאר אותו: "די נו".

הספרס מגיעים חבולים ומעורערים אחרי שהפסידו פעמיים בבית ב-3 משחקים (הפסידו פעם אחת מתוך 41 בעונה הסדירה) והת'אנדר מקווים לשים חותמת על ההפתעה הגדולה ביותר בפלייאוף 2016. דוראנט, ווסטברוק וסטיבן אדאמס המפתיע מפנטזים על גמר מערב נגד הווריורס, ויש להם הזדמנות טובה לעשות את זה במשחק השישי בבית.

 

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (3) 113 – סן אנטוניו ספרס (2) 99

(הת'אנדר מנצחים את הסדרה 4-2 ומעפילים לגמר המערב)

נשים את הקלפים על השולחן. סביר להניח שכולנו באיזשהו שלב בעונה הסדירה התבאסנו קצת על שהליגה מחולקת למזרח ולמערב. שתי הקבוצות הכי טובות בליגה בפער לאורך כל העונה באו מהמערב, אז האירוע המרכזי של הפלייאוף היה אמור להיות בין סטיב קר למאמנו לשעבר, גרג פופוביץ'.

ההגנה החונקת של הספרס נגד ההתקפה הלא קונבנציונאלית של הווריורס, ישן נגד חדש. מרוב ציפייה לסדרה בין שתי הקבוצות כבר שכחנו איזו קבוצה הגיעה לאיזה מקום ב8 הראשונות של המערב וטעינו, אוי כמה שטעינו. 

 

אחרי עונה מלאה בסימני שאלה לגבי כמה הת'אנדר הם באמת קבוצת כדורסל שצריך לחשוש ממנה ואחרי שלקחו בנימוס את תואר "הצ'וקרים ברבע הרביעי" מהקליפרס, הגיע משחק 1 בסדרה נגד סן אנטוניו וההגנה של בילי דונובן ספגה 72 נקודות ב24 דקות. נריץ קדימה 4 משחקים מלאים בדרמה והגענו למשחק 6 באוקלהומה סיטי, משחק בו אחת השושלות הכי גדולות בהיסטוריה של המשחק כנראה נפרדה לשלום מעולם הכדורסל.

 

https://twitter.com/spurs/status/730914726549413888

 

2 וחצי דקות בדיוק עברו מפתיחת המשחק וגרג פופוביץ' לוקח טיים אאוט מוקדם לא בגלל ריצה של הת'אנדר (2-2 במשחק בנקודה הזו), אלא בגלל שהספרס עלו לפרקט מבולבלים בהתקפה. אולדריג' מנסה לקחת את איבקה לסל (מה שעבד לא רע בכלל בתחילת הסדרה), אבל התאמה נכונה של בילי דונובן עם עזרה מהירה של סטיבן אדאמס ברגע שהכדור מגיע לצבע פגעה באחוזים של אולדריג'.

מי כן הגיע ראשון לשחק התקפה? טים דאנקן, שקלע 3/3 בחמש הדקות הראשונות של המשחק, אבל משהו פשוט לא הסתדר במשחק של הספרס ואחרי יתרון 19-13, אוקלהומה סיטי רצו 12-0 עד סיום הרבע.

 

רק תשימו לב למה שג'ינובילי מנסה לעשות בפוזשיין האחרון של הרבע, כשעוד יש מספיק זמן להתקפה. ג'ינובילי משחק בליגה כבר מ-1999. 

 

 

רבע שני וזה רק הולך ונהיה רע יותר עבור הספרס. פופ פנה לספסל עם בקשה לקצת התקפה, וזה נגמר עם קווין מרטין שחטף בלוק מרנדי פוי מתחת לסל וקייל אנדרסון שפחד לזרוק את הכדור. וככה פתאום הת'אנדר פשוט מתעללים בסן אנטוניו בדרך לריצת 17-2 לסיום הרבע ויתרון 55-31 אחרי שני רבעים. 

 

 

 

ואם כבר ההגנה החדשה של הת'אנדר בפלייאוף, שימו לב לנתון הבא: במשחקים 2-5 בסדרה ההגנה של אוקלהומה סיטי ספגה רק 96.3 נקודות ב43% מהשדה. שוב, המשחק הראשון נגמר 124-92 לסן אנטוניו.

 

הספרס עוד ניסו לחזור למשחק, אבל אפילו עמוד הטוויטר של הקבוצה התחיל לאבד תקווה.

 

 

זה נמשך ונמשך. הת'אנדר עשו כרצונם מול ההגנה הכי טובה בליגה. סן אנטוניו לא מצליחה להתנער מהפתיחה החזקה של אוקלהומה סיטי גם ברבע השלישי, בעיקר בגלל שקווין דוראנט לבש את תחפושת הMVP המוצלחת שלו מ2013. התוצאה עמדה על 91-65 אחרי שלושה רבעים.

 

ועדיין, איכשהו ברבע הרביעי הספרס עוד מצאו דרך לראות את האור כשההפרש עמד רק על 13. אנדרה מילר וטים דאנקן, שני שחקנים בני 40 ששיחקו את כל הדקות האחרונות של המשחק, חתומים על המהלך הבא. אם כבר טים דאנקן, עזבו את זה שאולדריג' אמור להיות היורש שלו/שקוואי לנארד בדרך להיות השחקן הכי טוב בליגה, בלילה בו אף אחד לא מופיע למשחק בשורות סן אנטוניו, דאנקן מסיים עם 19 נק' ו-5 ריבאונדים בלא פחות מ34 דקות משחק.

עוד סטטיסטיקה? אז הנה משהו קצת הזוי. טימי מסיים ב+13 במדד ה+-. הספרס מפסידים את המשחק ב-14 וזה אומר שבלי דאנקן על המגרש, סן אנטוניו מפסידים ב27 נקודות. טים דאנקן פורוורד בן 40, רק מניח את הנתון הזה פה.

 

 

עם כמה שזה היה יכול להיות סיפור מדהים אם דאנקן באמת היה סוחב את הספרס חזרה למשחק, זה לא יכל לקרות. הת'אנדר פשוט היו טובים יותר ולא בפעם הראשונה הסדרה. קווין דוראנט מסיים משחק ענק עם 37 נקודות (50% מהשדה), 9 ריבאונדים ו-12/12 מהעונשין, ווסטברוק עם 28 נק' ו-12 אסיסטים וסטיבן אדאמס עם 15 נקודות ו-11 ריבאונדים. 

 

עוד קצת מההצגה של הת'אנדר:

 

 

והראיון של דוראנט, שמספר על כמה קשה היה נגד קוואי לנארד, כמה כבוד יש לו לספרס וכמה כיף הולך להיות נגד הווריורס. 

 

 

הת'אנדר מגיעים לגמר מערב בפעם הרביעית ב-6 השנים האחרונות. עם מפגשים בלתי נשכחים נגד הווריורס, הכושר הכי טוב של הקבוצה מתחילת העונה והעובדה שבכל פעם שהת'אנדר פגשו את גולדן סטייט הם הובילו בתחילת הרביעי, מצפה לנו סדרה מרתקת.

 

ובחדשות קצת אחרות, יכול מאוד להיות שראינו את המשחק האחרון של טים דאנקן. מיותר לציין שלא צריך לצפות לתהלוכות פרידה מכל הליגה, נעליים חתומות לשחקנים ו50 זריקות במשחק האחרון שלו, פשוט כי זה טים דאנקן. זה האופי הכובש וזה, ככל הנראה, ה-PF הכי טוב בהיסטוריה של המשחק. 

גם אם זה המשחק האחרון שלו, לראות אותו משחק 34 דקות ונלחם כל רגע שהוא על המגרש כשהקבוצה כבר נפלה למטה זה כל מה שאפשר לבקש.

 

 

טופ 5 מהלילה: