קיץ 2017 היה יותר מעניין מהפלייאוף. כוכבים שעברו מקבוצה לקבוצה במגה טריידים, שחקנים חופשיים שחותמים על חוזים גבוהים. המרדף אחרי הסופרסטארים הקיץ היה חסר פשרות והניב כמה קבוצות מאוד מעניינות. לקראת פתיחת עונת 2017-18, הכדור הכתום עם פרוייקט קבוצה ביום.
הקבוצה היום: גולדן סטייט ווריורס
מי עזב: מאט בארנס, איאן קלארק (לניו אורלינס), ג'יימס-מייקל מקאדו (לפילדלפיה).
מי הגיע: ניק יאנג (חופשי, לוס אנג'לס לייקרס), עמרי כספי (חופשי, מיניסוטה), ג'ורדן בל (דראפט, סיבוב שני).
חמישיה: סטף קרי, קליי תומפסון, קווין דוראנט, דריימונד גרין, זאזא פאצ'וליה.
ספסל: אנדריי איגודלה, שון ליווינגסטון, פטריק מקו, ג'אבייל מקגי, ניק יאנג, דייויד ווסט, עמרי כספי, ג'ורדן בל, דמיון ג'ונס, קבון לוני.
המהלכים הגדולים של עונת 2016-17:
אז מה היה לנו שם?
הצירוף של קווין דוראנט בקיץ שעבר גרם לווריורס להחליף חצי קבוצה, ושיבש לחלוטין את מאזן הכוחות. בחצי העונה הראשונה ראינו המון תצוגות מעורבות, גם של הקבוצה וגם של השחקנים. מצד אחד, קיבלנו תצוגות שיא כמו שיא השלשות של סטף קרי:
מצד שני, השיא הגיע כמה ימים אחרי שלא קלע אף שלשה ושבר את רצף המשחקים שלו עם שלשה אחת לפחות.
מצד אחד היה את ה-60 נקודות של קליי:
מצד שני, כמה ימים אחרי זה קליי קלע 8 בהפסד ב-21 הפרש לממפיס.
מצד אחד קיבלנו 149 נקודות בנצחון על הלייקרס, מצד שני קיבלנו הפסד ליוסטון אחרי 2 הארכות. בסך הכל הווריורס שמרו על המקום הראשון בליגה ולאוהדי הווריורס אין על מה להתלונן, היו דאגות קטנות. ואז הגיע המפגש בחג המולד נגד קליבלנד:
אינטנסיביות של פלייאוף, וסיום דומה מדי לסיום הפיינלס בעונה שעברה. הסיום, כמו גם משחקים צמודים נוספים שהווריורס הפסידו, הדאיגו. השילוב בין קרי לדוראנט חרק. קרי עשה צעד גדול אחורה, אבל דוראנט לא מילא את החלל. הכל השתנה כשזאזא פאצוליה פצע את אחד הכוכבים הגדולים בליגה. עדיין לא הגענו לפלייאוף, אנחנו מדברים על הפציעה של קווין דוראנט.
בתחילה היו סימנים מדאיגים, אבל לאחר בדיקות נוספות לוח הזמנים שם את דוראנט בחזרה בפלייאוף. הפציעה שינתה משהו בחשיבה של הווריורס. קרי הפסיק לחפש איך לשלב את דוראנט והזכיר את קרי הישן והטוב של ימי ה-MVP, והקבוצה רצה נפלא. דוראנט חזר 3 משחקים לסוף העונה, וגולדן סטייט סיימה את העונה הסדירה עם 67 נצחונות. הקבוצה הראשונה לסיים את העונה הסדירה עם לפחות 67 נצחונות, 3 עונות ברציפות.
בסיבוב הראשון הווריורס פגשו את פורטלנד וטיאטאו אותם ללא יותר מדי בעיות. דוראנט החמיץ משחק, אבל הדאגה הגדולה הייתה סטיב קר שלא יכל להמשיך לאמן בגלל בעיות גב. מייק בראון הפך למאמן בפועל. גם נגד יוטה לא היו בעיות. המשחק הראשון בגמר המערב נגד סן אנטוניו נראה אחרת לגמרי. בפעם הראשונה בפלייאוף הווריורס נצבו בפני התנגדות אמיתית. הספרס שיחקו מצויין ועלו ל-23 הפרש. אלא שאז הגיע הרגע הזה:
הווריורס ניצלו את הפציעה לקאמבק ונצחון. קוואי ישב בחוץ בשאר הסדרה, והווריורס הגיעו לגמר במאזן של 12:0. השאלה המרכזית ששאלו הפרשנים הייתה האם יצליחו לסיים את העונה עם 16:0 או לא. 2 המשחקים הראשונים בגמר היו משחקים מבריקים של דוראנט וקרי שהעלו את הווריורס ל-2:0 בסדרה. משחק 3 היה צמוד, וקליבלנד הייתה ביתרון 8 בדקות הסיום, אלא שאז היא נתקעה וקווין דוראנט פיזר את כל הספקות לגבי יכולת הקלאץ' שלו:
קליבלנד צמצמה את הסדרה ל-3:1 עם משחק 4 שבו שברה המון שיאי פיינלס, אבל זה לא הספיק ובמשחק החמישי הווריורס זכו באליפות עם מאזן 16:1 בפלייאוף.
קיץ חם
נתחיל דווקא מעמדת המאמן. סטיב קר חזר לאמן במשחק השני של הגמר, והקיץ הצהיר בכמה ראיונות שהוא מתכוון להמשיך לאמן את הווריורס. דאגה אחת ירדה מהאוהדים. בגזרת השחקנים, 4 שחקנים מהשישיה הראשונה של הווריורס הפכו לשחקנים חופשיים בקיץ, והעובדה שלווריורס לא היו זכויות בירד על קווין דוראנט גרמה לכך שהם לא יכלו לתת לו את המקסימום בלי לוותר על השחקנים האחרים. אז דוראנט עשה ג'סטה להנהלה והסתפק ב-25 מליון דולר לעונה הקרובה, 6 פחות ממה שיכל לקבל מהווריורס בלי זכויות בירד, ו-10 פחות משכר המקסימום שמגיע לו. כך הווריורס הצליחו להחזיר את אנדרה איגודלה, שעשה שרירים, ואת שון ליווינגסטון. עם קרי זה היה הכי קל בעולם, וחוזה הסופרמקס הראשון נסגר במהרה. הווריורס החזירו את 4 הברגים המרכזיים ונותר להם לטפל בספסל. גם עם דייויד ווסט וזאזא פאצוליה לא הייתה בעיה כשהשניים חותמים על חוזים דומים לחוזים של עונה שעברה. הווריורס רצו חיזוק ומצאו אותו בדמותם של ניק יאנג, שחתם על מיד לוול, ועמרי כספי שחתם על חוזה מינימום.
ניק יאנג יחליף את איאן קלארק. קלארק קלע מצויין, אבל הגודל שלו מקשה עליו לשמור. יאנג שומר טוב יותר (לפחות בעונה האחרונה) ועם כל הברגים במקום גם יתרום את שלו בהתקפה. עמרי יחליף את מייקל-ג'יימס מקאדו ששיחק רק בדקות זבל. מקאדו סנטר נמוך ומוגבל יחסית. עמרי יביא את ההגנה והשלשות ויתאים בול לסגנון של הווריורס. בנוסף לשניים האלו הווריורס קנו בחירת סיבוב שני והביאו את ג'ורדן בל. בל חוסם מצויין, שחקן הגנה שכבר הראה את כישוריו בלאס וגאס כשהוא תורם בכל קטגוריה. גרין לקח עליו אחריות.
האחרון שהווריורס רצו להחזיר היה ג'אבייל מקגי. מקגי חשב שמגיע לו יותר מהמינימום, ומקום בחמישיה. הווריורס חשבו שלא. מקגי הלך לבדוק את השטח ודיבר עם הקליפרס והקינגס. בסופו של דבר הוא חזר לווריורס. השאלה היחידה היא האם הוא יפגין חוסר שביעות רצון במהלך העונה, או שהקיץ לא ישפיע עליו כלל.
בסך הכל הווריורס יכולים לרשום קיץ מצוין. להתחזק מהמקום שהם נמצאים בו זה בלתי אפשרי, ועדיין הם הצליחו לשפר את הספסל עם 2 שחקנים שמתאימים מאוד לסגנון המשחק שלהם, וצעיר מבטיח שיכול להפוך לדריימונד גרין הבא. הם לא איבדו אף נכס חשוב והחזירו את כל השחקנים שרצו. ההנחה של דוראנט שווה להם המון כסף כיוון שהם עמוק בתוך מס המותרות. בהערכה גסה דוראנט חסך לקבוצה כ-30 מליון דולר.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
הקיץ היה בסימן המרדף אחרי הווריורס, והווריורס, שבסך הכל היו צריכים לשמור על הקיים, הצליחו גם להתחזק. ראינו כמה שילובים מעניינים נוצרים בליגה, הארדן ופול ביוסטון, ווסטברוק וג'ורג' ב-OKC, מיניסוטה ובוסטון. העניין הוא שכל הקבוצות האלו עדיין צריכות להתחבר, וגם עם השילובים החדשים, הווריורס עדיין מספר 1 מבחינת כמות הכשרון בקבוצה. הווריורס עצמם יותר מחוברים, יותר בטוחים.
מצד שני צריך לזכור שהווריורס אחרי 3 גמרים רצופים, וזה אומר עונות של 100+ משחקים. זה המון עומס, המון שחיקה והמון עייפות. העונה הסדירה קצת רווחה, אבל זה בא גם על חשבון חופשת הקיץ שגם ככה הייתה עמוסה. הכוכבים של הווריורס מוכרים, והליגה שולחת אותם למסעות הסברה ויחסי ציבור בסין והודו. העייפות והשחיקה אמורים לתת את סימניה בעונה הקרובה. אף קבוצה לא הצליחה לנצח כל כך הרבה משחקים בעונה הסדירה ברצף. ההערכה שלי היא שהווריורס יורידו קלות את הרגל מהגז. היעד שלהם יהיה באיזור ה-60 נצחונות, במטרה להגיע לפלייאוף רעננים וטריים יותר. המרוויחים העיקריים יהיו עמרי כספי, ניק יאנג ושאר קצה הספסל שיראו יותר דקות רוטציה מהצפוי.
אם כבר הזכרנו את כספי, אז כמה מילים עליו ועל התפקיד שלו בווריורס. ההיררכיה ברורה, וכספי יהיה רק השחקן התשיעי או העשירי בהיררכיה. העניין הוא שהווריורס משתמשים בכל הספסל שלהם באופן קבוע, בשביל להוריד את העומס מהכוכבים. כספי יזכה לכ-5 דקות במחצית הראשונה, ובין 5 ל-10 דקות בשניה (תלוי בתוצאה). אם הוא יהיה טוב, המספרים האלו יכולים לעלות. הווריורס משתמשים בעזרים טכניים כדי למדוד את העייפות של השחקנים, וישמחו אם כספי, יאנג ובל יכנסו לעניינים ויאפשרו מנוחה לשאר.
בפלייאוף זה כבר יהיה סיפור אחר לגמרי ושם נראה את הכוכבים באים לעבודה. סן אנטוניו הוכיחה שמול הווריורס צריך לא רק כשרון, גם משמעת, ולא בטוח שלשאר הקבוצות במערב יש את המשמעת להתמודד עם הווריורס בסדרה. הווריורס אמורים לחזור שוב לגמר, וללכת שוב עד הסוף.
תחזית: איזור ה-60 נצחונות, מקום ראשון במערב (המזרח יכול להיות מאוד מפתיע), וכל דבר שהוא פחות מאליפות הוא כשלון.
וגאס חזתה לקבוצה 67.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו, ואולי תזכו בספר נבחרת החלומות.
