בין 27 ל-30 משחקים מאחורינו, ואפשר להפסיק להתייחס למה שראינו כסימנים מקדימים או מדגם לא מייצג. נכון שהיו קבוצות שקיבלו תכנית משחקים קלה יותר (דאלאס, דטרויט והת׳אנדר ניצלו את זה לא רע) או קשה יותר (יוטה, מינסוטה ופורטלנד הסובלות העיקריות) – אבל אם לשים את התירוצים בצד, אפשר לסכם את מה שראינו עד כה ומה אומרות המגמות על תמונת הסיום הצפויה.
5 קבוצות רצות בטופ כל קונפרנס. הן עוד יכולות גם לא להגיע לפלייאוף, אבל לא הייתי מהמר נגדן.
במזרח, אחרי שבוסטון התעשתה (הייתה עם 8 נצחונות רצופים לפני ההפסד לדטרויט הלילה) ואחרי שהתרגלנו להצלחה של אינדיאנה, אין הפתעות גדולות:
| דירוג | קבוצה | נצחונות | הפסדים | % הצלחה | משחקים מאחורה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | טורונטו ראפטורס | 23 | 8 | .74.2% | – |
| 2 | מילווקי באקס | 19 | 9 | 67.9% | 2.5 |
| 3 | אינדיאנה פייסרס | 19 | 10 | 65.5% | 3 |
| 4 | פילדלפיה 76 | 19 | 11 | 63.3% | 3.5 |
| 5 | בוסטון סלטיקס | 18 | 11 | 62.1% | 4 |
במערב התמונה קצת פחות צפויה:
| דירוג | קבוצה | נצחונות | הפסדים | % הצלחה | משחקים מאחורה |
| 1 | דנבר נאגטס | 19 | 9 | 67.9% | – |
| 2 | גולדן סטייט ווריורס | 20 | 10 | 66.7% | – |
| 3 | אוקלהומה סיטי ת'אנדר | 18 | 10 | 64.3% | 1 |
| 4 | לוס אנג'לס לייקרס | 18 | 11 | 62.1% | 1.5 |
| 5 | לוס אנג'לס קליפרס | 17 | 12 | 58.6% | 2.5 |
לעומת טורונטו שמובילה את המזרח (ואת הליגה) באופן עקבי מתחילת העונה, בראש טבלת המערב התחלפו בין השאר הבלייזרס שפתחו חזק ודעכו, הגריזליס שירדו, הקליפרס המפתיעים והנאגטס המצוינים. הלייקרס והת׳אנדר שפתחו חלש הספיקו להתחבר – הלייקרס כקבוצת התקפה והת׳אנדר כקבוצת הגנה מובהקת – וגם לחבר מספיק נצחונות כדי להצטרף לפסגת המערב הפרוע. הווריירס סבלו בשליש הראשון של העונה מפציעות (סטף ודריימונד), מריבים פנימיים (דוראנט ודריימונד) ומאנושיות מפתיעה אותה הפגינו בכמה הפסדים מפתיעים. כל מי שלא אוהד ווריירס נהנה מהתחרותיות, ועבור ג״ס (אם כבר משבר) המשבר הגיע בזמן – יש עוד המון זמן להתאושש עד הפלייאוף, ויש עוד רוח חדשה של רעב וטירוף בדמותו של קאזינס שיכול לעשות טוב לקבוצה השבעה. ויכול גם לעשות את ההיפך. יש למה לחכות.
בכל צד של הליגה יש להנאתנו מאבק צמוד על שלושת מקומות הפלייאוף הנותרים.
שלושה הבדלים בין הקונפרנסים באופי המאבק הזה:
- כמות המשתתפות במאבק
במערב כל הקבוצות התחרותיות נמצאות בפער של 4 משחקים ביניהן והן פזורות בין המקומות ה-6 ל-14. בחוץ נשארת לבדה פיניקס כמובן.
במזרח 3 משחקים מפרידים בין הקבוצות התחרותיות והן מגיעות במורד הטבלה רק עד המקום ה-11.
| דירוג | קבוצה | נצחונות | הפסדים | % הצלחה | משחקים מאחורה |
|---|---|---|---|---|---|
| 6 | דטרויט פיסטונס | 14 | 13 | 51.9% | 7 |
| 7 | שארלוט הורנטס | 14 | 15 | 48.3% | 8 |
| 8 | אורלנדו מג'יק | 14 | 15 | 48.3% | 8 |
| 9 | מיאמי היט | 12 | 16 | 42.9% | 9.5 |
| 10 | ברוקלין נטס | 12 | 18 | 40.0% | 10.5 |
| 11 | וושינגטון וויזארדס | 11 | 18 | 37.9% | 11 |
- הפער האיכותי
במערב יש ברשימה הזו כוכבי על (דייוויס, הארדן) קבוצות מאומנות היטב (מאבריקס, ג'אז, ספרס, בלייזרס), ולפחות מועמדת אחת מתחזיות טרום העונה לגמר מערב (יוסטון).
במזרח אין הפתעות ואין הרבה תקוות. כוכבי הרשימה הזו במזרח הם ג'ון וול מוושינגטון המאכזבת, קמבה ווקר מההורנטס הבינונית ובלייק גריפין מהפיסטונס. במערב השמטתי שמות גדולים יותר מקבוצות טובות יותר (לילארד, אולדריג׳, קא"ט).
- הפער מהטופ
במזרח הפער בין הסלטיקס שבמקום החמישי לפיסטונסהבינוניים שבמקום השישי מייצג- שלושה משחקים.
במערב מפריד משחק אחד בלבד בין מקומות 5 ל-6 ובסה"כ 6.5 משחקים בין המקום הראשון למקום ה14!
| דירוג | קבוצה | נצחונות | הפסדים | % הצלחה | משחקים מאחורה |
| 6 | דאלאס מאבריקס | 15 | 12 | 55.6% | 3.5 |
| 7 | ממפיס גריזליס | 16 | 13 | 55.2% | 3.5 |
| 8 | פורטלנד טריילבלייזרס | 16 | 13 | 55.2% | 3.5 |
| 9 | סקרמנטו קינגס | 15 | 13 | 53.6% | 4 |
| 10 | ניו אורלינס פליקנס | 15 | 15 | 50.0% | 5 |
| 11 | סן אנטוניו ספרס | 15 | 15 | 50.0% | 5 |
| 12 | יוסטון רוקטס | 14 | 14 | 50.0% | 5 |
| 13 | יוטה ג'אז | 14 | 16 | 46.7% | 6 |
| 14 | מינסוטה טימברוולבס | 13 | 16 | 44.8% | 6.5 |
מחוץ למאבק הפלייאוף במזרח נמצאת ערימת הזבל של הליגה: הבולס, ההוקס, הקאבס והניקס. אין לי שום חשק להיזכר מה הן עשו מתחילת העונה או לצפות איזה עתיד עגום צפוי להם (געגועים לפורזינגיס). הרחבה על הערימה הזו בתוספת פיניקס אני משאיר לכתבה של מישהו אחר, והיא ככל הנראה תעסוק בעיקר בציון וויליאמסון.
תארי ביניים
השחקן: יאניס אנטטקומפו (קוואי שני בתור לתואר).
הראשון מפלצת בן 24 שעוד ילך וישתפר; השני חוזר לעצמו של לפני שנתיים ומוביל את הקבוצה הכי טובה בליגה עד כה.
רוקי: לוקה דונצ׳יץ׳ (ג'ארן ג'קסון מהגריזליס אחריו).
ללוקה יש הכול כבר עכשיו. כשילמד לאבד פחות ולשמור יותר – השמים הם הגבול.
השישי: דרק רוז (דניס שרודר).
רוז הצהיר לפני העונה שהוא מכוון לתואר האישי הזה, ובינתיים הוא עושה מה שצריך (ומעבר) כדי להראות שמגיע לו עוד גביע בארון.
המשתפר: פסקאל סיאקם של טורונטו (מונטרז הארל מהקליפרס)
על ההצלחה של טורונטו חתומים הרבה שמות. הם קבוצה, לא אסופה של כוכבים. סיאקם מתפתח להיות שחקן שחקן. אם השם לא מוכר לכם אני מציע לכם להתחיל לעקוב.
ועוד אחד למיטיבי לכת:
ההגנה: פול ג'ורג' (מיילס טרנר).
דילמה אמיתית בין ג'ורג' לסטיבן אדמס. אם לא חנקו אותך בפרימטר באוקלהומה סיטי, יש סיכוי טוב שתפגוש צל של הר אדם בצבע. סוד ההצלחה של OKC השנה הוא בהגנה, ולפול ג'ורג' יש הרבה מניות בכך.
המאמן: ניק נרס (דוק ריברס).
טורונטו קבוצה, אמרתי כבר. נרס בעונת רוקי מרשימה (אחרי קריירה ארוכה בליגה האנגלית) מוביל את הליגה אחרי שינוי גדול שלא כולם חשבו שיצליח. ריספקט!
התחזית:
כדורסל משחקים 82 משחקים + פלייאוף ובסוף גולדן סטייט מנצחת.
אבל בדרך – אף קבוצה לא תרצה לפגוש במערב את לברון, דיוויס, OKC או את הארדן. בעיקר אם הרוקטס והפליקנס ישלפו שפן מהכובע; כבר לא אריזה אז אולי מישהו רציני יותר. דנבר יעברו עוד כמה תהפוכות עד שיתייצבו באזור מרכז טבלת הפלייאוף במערב.
טורונטו תרגיש את הנשימות הכבדות של בוסטון ומילווקי שירדפו אחריה כל העונה, ואחריהן הסיקסרס שרק מחכים שהפלייאוף יתחיל והרוטציות יתקצרו. במזרח החלק הרלוונטי מתוך תמונת הפלייאוף כבר די סגור, ורק נשאר לריב על עוד קצת יתרון ביתיות או על הזכות להפסיד בסיבוב הראשון בלעדיו. זה צפוי להיות סיבוב ראשון חלש (למעט הסדרה בין המקומות 4-5) ואחריו – מלחמת גוג ומגוג. במערב תימשך מלחמת תמונת הפלייאוף מעכשיו ועד הרגע האחרון, בו כמיטב המסורת דייוויס יתעלה ויתפוס את המקום השמיני. המלחמה תמשיך לתוך הפלייאוף, וכל סדרה תהיה סיפור בפני עצמו או מלחמת ענקים.
יחסית לעונה שהדבר הכי מעניין ביציאה אליה היה הפרי אייג׳נסי שהיא מביאה אחריה – כיף לנו בינתיים. שימשיך ככה.
