Sample Page

עונת 2021-22 הסתיימה עם קאמבק מרשים ואליפות מרגשת של גולדן סטייט. בצד השני של ארה"ב, דוראנט וקיירי דאגו שלא נשתעמם באוף סיזן ושנשאר עסוקים. גם במזרח וגם במערב יש קונטנדריות שהתחזקו, יש קבוצות שמתכננות את הטנקינג שלהן ומריירות על ויקטור וומבניימה ויש את הניקס. אה, כן. ופופ ולברון בדרך לנפץ שיאים אישיים. לקראת העונה הקרובה, קבלו את פרויקט 'קבוצה ביום' של 'הכדור הכתום'.

הקבוצה היום: דנבר נאגטס

נשארו: ניקולה יוקיץ', ג'מאל מארי, מייקל פורטר ג'וניור, ארון גורדון, ג'ף גרין, זיק נאג'י, בונס היילנד, ולטקו צ'נצ'אר (הוחתם מחדש), דבון ריד (הוחתם מחדש)

עזבו: וויל בארטון, מונטה מוריס (טרייד לוושינגטון), ג'מייקל גרין (טרייד לאוקלהומה סיטי), אוסטין ריברס, ברין פורבס, דמרקוס קאזינס, פקונדו קמפאצו (שוק חופשי).

הגיעו: קנטביוס קולדוול פופ (קק"פ), איש סמית' (טרייד מוושינגטון), ברוס בראון, דיאנדרה ג'ורדן (שוק חופשי), כריסטיאן בראון, פייטון ווטסון (דראפט)

מתנדנדים: אדוניס ארמס, קילן גריידי.

חמישייה: ג'מאל מארי, קק"פ, מייקל פורטר ג'וניור, ארון גורדון, ניקולה יוקיץ'.

ספסל: סמית', היילנד, בראון, גרין, ג'ורדן, נאג'י, צ'נצ'אר, ריד

המהלכים הגדולים של עונת 2021/22:

אז מה היה לנו שם?

עונת 21-22 של דנבר נגמרה למעשה קצת אחרי שהתחילה וניתן לומר שאפילו לפני שהפלייאוף של 20-21. ג'מאל מארי קרע את ה-ACL, ובלעדיו  הנאגטס הנהדרים הובסו בפלייאוף 21'. עונת 22 התחילה עם תקווה מסויימת שמארי עוד יצליח להשתתף בה, אבל הדיווחים על פציעת גב חוזרת של מייקל פורטר ג'וניור התבררו כיותר מנכונים, והאחרון סיים את העונה אחרי תשעה משחקים מאכזבים וניתוח. הנאגטס התייצבו לעונה בלי שניים משלושת הכוכבים שלהם ועם חמישיה שכוללת את וויל בארטון, ג'ף גרין ומונטה מוריס – לא בדיוק החומר שממנו עשויות אלופות.

כל זה לא הפריע לניקולה יוקיץ' לזהור. ה-MVP המכהן קלע, מסר, הוריד ריבאונד ואפילו שמר את דרכו לתואר MVP נוסף. בהנהגתו דנבר המוגבלת והקצרה בספסל הגיעה ליעילות ההתקפית השישית בליגה, לצד הגנה ממוצעת למרות שלא הציגה רים פרוטקטור קלאסי. יוקיץ' רשם שיאי קריירה בנקודות, ריבאונדים, חטיפות, חסימות, שלשות ואפילו אחוזי שדה, והוביל את דנבר למקום השישי במערב עם 48 נצחונות. אלא שאתרע מזלם של הנאגטס ומי שסיימו במקום השלישי היו גולדן סטייט, שעברו אותם בג'נלטמנ'ס סוויפ אלגנטי.

מעבר ליוקיץ' קשה לציין מישהו משחקני החמישיה של דנבר שהצליח להתעלות. הקלעים הבאים בטיבם בקבוצה היו גורדון ובארטון עם 15 נק' למשחק ביעילות לא מרשימה. מוריס ניווט את המשחק ביעילות כדרכו, עם יחס אסיסטים/ איבודים מרשים ואחוזים טובים, אבל גם לא משהו שעושה הבדל. גרין בן ה-35 המשיך להיות שחקן התקפה חביב ושחקן הגנה חביב פחות, וגם ריברס, פורבס, קמפאצו ונאג'י מהספסל לא עשו יותר מדי.

מי שכן בלט לחיוב הוא נחשון ("בונס") היילנד. האיש והשם לא ציפה, כנראה, למקום ניכר ברוטציה של קבוצת פלייאוף אחרי שנבחר לקראת סוף הסיבוב הראשון בדראפט, אבל הרשים בעונת הרוקי שלו עם 10 נק' למשחק וכמעט 2 שלשות ב-37%, והצליח לשמור על יכולתו בפלייאוף גם מול הגנת הווריורס האימתנית.

קיץ חם

הבשורות הגדולות שנדבר קיבלה בקיץ מגיעות מהעולם הרפואי. ג'מאל מארי חזר לשחק לראשונה מאז אפריל 21', ונראה בסדר, גם אם קצת חלוד, בוהפעה ראשונה בפריסיזון. איתו חזק לשחק גם פורטר ג'וניור, וגם הוא נראה לא רע. לפי הדיווחים לפורטר אין מגבלות והוא מרגיש הכי טוב שהרגיש מזה זמן רב, וזו בשורה מצויינת לנאגטס.

הטרייד המרכזי של הקיץ הנחית בקבוצה את קק"פ ואיש סמית' על חשבון מוריס ובארטון. קק"פ ידוע כשחקן 3&D איכותי מאוד שפורח רחוק מהכדור. הוא מתאים יותר לשחק לצד מארי ויוקיץ' מאשר בארטון, שמתעקש לנסות לייצר אבל עושה זאת בעיקר לעצמו וביעילות לא מרשימה. הויתור על מוריס מבטא, כנראה, אמון רב בהיילנד וביכולת שלו להתפתח לשחקן רוטציה איכותי. סמית' ישאר מחליף סביר שלא עושה יותר מדי נזק כאשר הוא על המגרש.

החתמה מעניינת יותר היא ברוס בראון, שהגיע מהשוק החופשי. בראון ידוע כשחקן הגנה חזק ומגוון, שיכול לשמור על מספר עמדות, חותך טוב לסל ובפלייאוף הקודם גם הוכיח את עצמו כקלע לא רע בכלל. איתו לצד גורדון וקק"פ דנבר ללא ספק שיפרו את עצמם הגנתית, ולא נופתע אם נראה אותו על המגרש בדקות ההכרעה.

מהדראפט הגיעו כריסטיאן בראון ופייטון ווטסון שספק אם יתרמו העונה. ומהשוק החופשי הגיע גם דיאנדרה ג'ורדן, שדי בוודאות לא יתרום העונה ולא ברור איך הצליח לחתום על עוד חוזה בליגה אחרי שהיה לא רלוונטי לחלוטין בשנתיים האחרונות.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

בפעם האחרונה שיוקיץ', מארי ופורטר נתנו עונה בריאה זה היה בבועה, ונגמר בגמר המערב. מארי היה אז בן 22, פורטר רוקי בן 21, והבעיה הגדולה של הנאגטס היתה שמילסאפ וגארי האריס לא יכלו לתת הופעה חצי מכובדת נגד הלייקרס שזכו באליפות. עם שחקניםן משלימים איכותיים כמו קק"פ, גורדון, בראון והיילנד יש פה מספיק כישרון גם לאליפות.

האיש הכי חשוב הוא, כמובן, יוקיץ'. העונה ההתקפית הסופר דומיננטית שלה יכולה בקלות להשכיח את השיפור האדיר שחל בהגנה שלו. המספרים לא מספרים את כל הסיפור, אבל מקום שני ב-Defensive win shares בליגה ומקום ראשון בפלוס מינוס הגנתי  מתחילים לתת איזושהי תמונה. לא שיוקיץ' הולך להיבחר לאחת מחמישיות העונה, אבל הגרסה הרזה שלו  לא יכולה יותר להיחשב כחור הגנתי. הוא נע הרבה יותר בקלות, משתמש באינטליגנציה שלו כדי להגיע למיקום הנכון, מקשה על מסירות בעזרת HEDGE (יציאה לשחקן כך שיתקשה למסור אבל לא חילוף מלא) בפיקנרול ואם צריך, יכול אפילו להגן הטבעת כאשר העלה את הממוצע שלו לכמעט חסימה למשחק – למרות שבסוג כזה של הגנה הוא עדיין נופל מרוב הסנטרים בליגה.

עם כל גדולתו של יוקיץ', כנראה שמי שיקבע לאן דנבר הולכת העונה הוא ג'מאל מארי. מי שזוכר את דו קרב האקדוחנים שלו מול דונובן מיצ'ל בהועה מבין כמה הוא סקורר קטלני, וכמה קשה לנצח את דנבר כשהוא טוב. מארי רק בן 25 אבל אחרי פציעת ACL. אם מסתכלים היסטורית, השחקנים שחזרו מפציעות כאלה והצליחו להמשיך את הקריירה בהצלחה היו בעיקר גארדים – לו וויליאמס, ג'מאל קרופורד, ריקי רוביו, זאק לאווין ודיוז'נטה מארי – שעוד שפורוורדים וסנטרים התקשו להמשיך באותה יכולת וחלקם גמרו את הקריירה. מארי כבר חזר, ואם יוכל לחזור ליכולתו הקודמת משהו מפתיע מאוד צריך לקרות כדי שדנבר לא תהיה בטופ 4 במערב.

התוספת של קק"פ היא חיזוק ניכר. הוא כבר הצליח להוכיח את עצמו כרול פלייר משמעותי מאוד כשלקח אליפות בלייקרס, ונופל בדיוק למשבצת שדנבר צריכה: שחקן שייתן הגנה חזקה על כוכבי היריבה, יקלע היטב שלשות פנויות וירווח את המשחק בשביל האחרים בלי לדרוש יותר מדי לעצמו. אם דנבר הנוכחית תיראה דומה לזו של 19-20, קק"פ יקלע את הזריקות שהאריס לא יכול היה ויקשה מאוד על הגנות להתכווץ סביב הכוכבים. ביחד עם גורדון והשיפור ההגנתי של יוקיץ', דנבר יכולה להשתחל לטופ 10 של ההגנות, כאשר ההתקפה תשתפר כמעט בוודאות – וטופ 5 התקפי עם טופ 10 הגנתי זה מתכון ברור לביתיות בפלייאוף.

היילנד ובראון אמורים לתת לדנבר ספסל איכותי, שיכול לשפר גם את ההגנה וגם את הפליימייקינג יחסית לחמישיה הראשונה. ג'ף גרין, זיק נאג'י ואיש סמית' ישלימו ספסל שהוא אולי קצר מדי, כך שסביר להניח שדנבר עוד יחפשו להשתפר.

את מה שפורטר ייתן קשה קצת יותר לחזות. מעבר לנושא הפציעות, שברור שילוו אותו כל הקריירה ויכולות לגמור אותה בכל יום, המשחק שלו יכול לקחת לא פחות ממה שהוא נותן. בשיאו, הוא סקורר כמעט בלתי ניתן לעצירה, שזורק שלשות וחצי מרחק ברמות דוראנטיות ומגובה דומה. אבל ההגנה שלו אף פעם לא היתה נהדרת, והוא לא תמיד משחק בשטף של המשחק. אם נראה שוב את השחקן שראינו לפני הפציעה דנבר יכולה להיות עם ההתקפה הטובה בליגה, אבל איך שומרים חזק איתו בחמישיה זה אתגר שמייק מאלון יצטרך לפצח.

בשורה התחתונה, לדנבר יש סגל לאליפות ורקורד שמצדיק מאבק עליה. יוקיץ' הוא ה-MVP של הליגה, מארי בריא הוא שחקן סף אולסטאר, פורטר קלע מצוין, וקק"פ וגורדון הם מהשחקנים המשלימים הטובים שיש. עוד תוספת קטנה לספסל, קצת פריצה של היילנד, הרבה בריאות והם קונטנדרים.

תחזית: עונה יחסית בריאה, 60 נצחונות, מקום ראשון במערב בעונה הרגילה והדחה בגמר.

 

קרא עוד

עונת 2021-22 הסתיימה עם קאמבק מרשים ואליפות מרגשת של גולדן סטייט. בצד השני של ארה"ב, דוראנט וקיירי דאגו שלא נשתעמם באוף סיזן ושנשאר עסוקים. גם במזרח וגם במערב יש קונטנדריות שהתחזקו, יש קבוצות שמתכננות את הטנקינג שלהן ומריירות על ויקטור וומבניימה ויש את הניקס. אה, כן. ופופ ולברון בדרך לנפץ שיאים אישיים. לקראת העונה הקרובה, קבלו את פרויקט 'קבוצה ביום' של 'הכדור הכתום'.

הקבוצה היום: שיקגו בולס

נשארו: זאק לאבין (חוזה חדש), דמאר דרוזן, ניקולה ווצ'ביץ', לונזו בול, אלכס קארוזו, פטריק וויליאמס, קובי וייט, דרק ג'ונס, טוני בראדלי, ג'בונטה גרין, איו דוסומו, מרקו סימנוביץ'

עזבו: טריסטאן תומפסון

הגיעו: אנדרה דראמונד, גוראן דראגיץ' (שוק חופשי), דיילין טרי (דראפט), מלקולם היל, ג'סטין לואיס (חוזה דו כיווני)

מתנדנדים: קוסטאס אטטקומפו, קארליק ג'ונס, ג'בונטה פרימן-ליברטי

חמישייה: לונזו בול (איו דוסומו), זאק לאבין, דמאר דרוזן, פטריק וויליאמס, ניקולה ווצ'ביץ'

ספסל: איו דוסומו, גוראן דראגיץ', אלכס קארוזו, קובי וייט, דרק ג'ונס, קוסטאס אטטקומפו, ג'בונטה פרימן-ליברטי, ג'בונטה גרין, מרקו סימנוביץ', אנדרה דראמונד, טוני בראדלי, דיילין טרי

המהלכים הגדולים של עונת 2021/22:

אז מה היה לנו שם (מתוך הספר חלומות פז, כתבה ציפי שמילוביץ'):

במשך כמעט שלושה רבעים מהעונה הבולס שיחקו כמו בחוויה חוץ-גופית. הם היו אחת מחמש קבוצות ההתקפה הטובות בליגה, הם הובילו את המזרח לא מעט זמן, ולפחות עד הפציעות של לונזו בול ואלכס קרוסו, גם ההגנה הייתה טובה. זו היתה חוויה חוץ-גופית כי מבט על הגוף עצמו תהה כל הזמן איך הם משחקים ככה. איך הם הרבה יותר טובים מסך חלקיהם. הרי אין להם ספסל ויש להם בערך קלע שלשות אמין וחצי. נכון שאם עוצמים עין אחת, אז כשדמאר דרוזן קולע עוד פייד אוויי בתלבושת האדומה הקלאסית, הוא נראה קצת כמו ההוא שאסור להזכיר את שמו לשווא, אבל זה לא באמת.

קצת אחרי פגרת האול-סטאר, הפכה אחת מחמש ההתקפות הטובות בליגה לאחת מחמש הגרועות. שיטת המשחק נראתה יותר כמו 'נתפלל שדרוזן יקלע חמישים'. קבוצות למדו את הבולס, הפציעות חתכו בהם באלף חתכים קטנים והם נמוגו נפשית. היה ברור שהבולס לא באמת יכולים לנצח קבוצות עילית, אבל הדרך שבה הפסידו בחלק האחרון של העונה, כאילו הם בכלל לא שייכים לאותו מגרש עם הקבוצות האלה, הייתה מוזרה עוד יותר מהיכולת שלהם בתחילת העונה. זה נגמר בהפסד צפוי למילווקי בסיבוב הראשון של הפלייאוף, אבל במסיבת העיתונאים האחרונה של השנה קרנישובאס חייך. לא רק כי הוא סיים שני במשאל ה-Executive של העונה, אלא כי השיג את המטרה: הוא לקח קבוצה בלי שום סימני חיים, והחזיר אותה להיות קבוצה של העיר שיקגו.

הפרק המלא:

קיץ חם

הבולס עשו את שלהם בקיץ הקודם. כרגע שומרים על יציבות עם חיזוקים בקצוות. גוראן דראגיץ' ואנדרה דראמונד יחזקו את הספסל בשתי עמדות בעיתיות עבור הבולס. כל השאר המשך ישיר של העונה שעברה.

בדראפט הבולס בחרו את דיילין טרי, גארד-פורוורד ממכללת אריזונה. עם 8 נקודות בעונתו האחרונה בקולג', לכולם ברור שהבולס לא בחרו אותו בגלל ההתקפה. טרי שחקן הגנה מצויין, אבל בהתקפה יש לו עוד הרבה מה ללמוד כדי להגיע לרמה הדרושה בליגה. לא נראה שהוא הולך לעשות את זה בעונה הקרובה.

הבעיה הגדולה מבחינת הבולס היא לונזו בול. בול נפצע בינואר במיניסקוס והיה אמור לחזור תוך 4-6 שבועות. זה לא קרה. בול יחמיץ את פתיחת העונה עם אותה פציעה. הוא עבר ניתוח שלטענת רופאיו פתר את הבעיה, אבל עדיין צפוי להיות בחוץ מספר חודשים.

Sources: There is confidence in Bulls guard Lonzo Ball's ability to return this season following left knee surgery on Wednesday that doctors believe addressed the issue. Ball is expected to miss at least a few months.

— Shams Charania (@ShamsCharania) September 29, 2022

ועכשיו מה, מה עכשיו?

איזה שיקגו נראה בעונה הקרובה? את זה של חצי העונה הראשונה – קבוצה שדורגה במקום הרביעי בדירוג התקפי, ומקום תשיעי בדירוג הגנתי? או את זו של חצי השני – קבוצה שדורגה במקום השמונה עשרה בדירוג התקפי, ומקום עשרים ושבע בדירוג הגנתי?  להגנתם של הבולס נאמר שבשני המקרים הדירוג ההתקפי שלהם היה זזה (113) אבל הליגה לא עמדה במקום. הדירוג ההגנתי לעומת זאת התדרדר בשש נקודות.

איו דוסומו רשם עונת רוקי טובה מאוד, יחסית לבחירת סיבוב שני, אבל הוא עדיין לא רכז ראשון ב-NBA. החוזקה העיקרית שלו היא שהוא ממעט לעשות טעויות, מצד שני הוא לא בדיוק מנהל משחק. הוא שומר טוב, ובהתקפה הוא נותן לדרוזן ולאבין את המושכות. הוא כנראה יקבל את עמדת הרכז הפותח עד שבול יוכל לשחק. דראגיץ' הגיע בשביל לתרום מהניסיון שלו, וכנראה שבחלק הראשון של העונה יצטרך גם לשחק לא מעט דקות. הבעיה היא שדראגיץ', כמו גם קובי וייט, הם לא שומרים ברמה הזו, ופוגעים בהגנה של הבולס. ווצ'ביץ' שחקן חכם, אבל הוא ממש לא סנטר שמסוגל לחפות על טעויות של הגארדים שלו.

דונובן צריך למצוא את הנוסחא שהצליחה להביא את הבולס לדירוג הגנתי של 111 נקודות. הבעיה היא שזה התבסס המון על השילוב של לונזו בול ואלכס קרוזו, שני שומרים אישיים מצויינים שלחצו את מובילי הכדור של היריבה. בלעדיהם זו הגנה הרבה יותר חדירה, גם על הנייר וגם בפועל. קרוזו יהיה כשיר לפתיחת העונה, אבל הוא לבדו לא יושיע. דוסומו יצטרך להצטרף אליו בלחץ. עוד מישהו שמסוגל לשמור ולא תמיד עושה את זה הוא זאק לאבין. לאבין מתמקד יותר בהתקפה ופחות בהגנה. הבולס צריכים אותו בשני צידי המגרש.

בהתקפה לדונובן יש חיים קלים יותר עם דרוזן, לאבין ו-ווצ'ביץ', שלושה שחקנים חכמים שמסוגלים ליצור לעצמם ולאחרים. ווצ'ביץ' קצת נעלם מאז שהגיע מאורלנדו, אבל זה היה צפוי, כיוון ששם הוא היה הכוכב בודד, ובשיקגו הוא צריך לחלוק את ההתקפה עם שני אולסטארים נוספים. דראמונד יגבה את ווצ'ביץ' מהספסל, והגם שמדובר אולי בסנטר המחליף הכי טוב בליגה, עדיין אם מישהו מצפה שדראמונד יפתור את הבעיות של שיקגו בהגנה, הוא כנראה לא ראה מעולם את דראמונד. דראמונד לא פתר בעיות בהגנה לאף קבוצה ששיחק בה, וזו אחת הסיבות שהתדרדר לחוזי מינימום פלוס. אם הוא רוצה לחזור לחוזים גבוהים יותר, הוא חייב להשתפר בהגנה.

דרוזן חגג 33 הקיץ, ו-ווצ'ביץ' יחגוג 32 לפני פתיחת העונה. זה אומר שלבולס הנוכחיים אין את הזמן לגדול ולהתפתח. החלון שלהם הוא בעונה-שתיים הקרובות. השאלה היא חלון למה? למרות שלושת הכוכבים קשה לראות בהם קונטנדרית, שכן אף אחד מהשלושה הוא לא באנקר, שחקן טופ 10 בליגה. הבולס הם כנראה הסוס השחור של המזרח, אבל יצליחו רק אם יאמצו את זהות האנדרדוג, ויעבדו קשה יותר מהיריבות.

תחזית: .46-48 ניצחונות. מקום 5-6 במזרח. יש סיכוי לעבור סיבוב, בעיקר אם יפגשו קבוצה חסרת ניסיון כמו קליבלנד. מול בוסטון/מילווקי אין סיכוי.

קרא עוד