המושך בחוטים

בעלים: דן גילברט

ג'נרל מנג'ר: דייויד גריפין (במועדון מ-2011, מונה לג'נרל מנג'ר ב-2014)

דמויות מפתח נוספות: לברון ג'יימס

מהלכים משמעותיים:

יוני 2014 – שכר את דייויד בלאט כמאמן ראשי.

בחר את אנדרו וויגינס עם הבחירה הראשונה בדראפט.

יולי 2014 – החתים את לברון ג'יימס

אוגוסט 2014 – שלח את אנדרו וויגינס, אנתוני בנט ובחירת סיבוב ראשון בתמורה לקווין לאב.

ינואר 2015 – שלח את דיון וייטרס ותוספות בתמורה לג'י אר סמית' ואימן שאמפרט

שלח שתי בחירות סיבוב ראשון לדנבר בתמורה לטימופי מוזגוב

יולי 2015 – החתים את קווין לאב על חוזה של 110 מליון דולר ל-5 עונות

החתים את אימאן שאמפרט על חוזה של 40 מליון דולר ל-4 עונות.

אוקטובר 2015 – החתים את טריסטאן תומפסון על חוזה של 90 מליון דולר ל-4 עונות.

ינואר 2016 – פיטר את דייויד בלאט. שכר את טיירון לו כמאמן ראשי.

פברואר 2016 – שלח את אנדרסון ורג'או ודאנטה קאנינגהאם בתמורה לצ'אנינג פריי.

אוקטובר 2016 – החתים את ג'י אר סמית' על חוזה של 15 מליון דולר ל-4 עונות.

ינואר 2017 – החליף את מו ווילאמס ומייק דאנליבי בקייל קורבר

פברואר 2017 – החתים את דרון וויליאמס ואנדרו בוגוט.

דייויד גריפין קיבל את תפקיד הג'נרל מנג'ר בפברואר 2014. זו הייתה עוד עונה רעה של קליבלנד בדרך המהירה להגרלת הלוטרי. קיירי אירווינג, דיון וייטרס, טריסטאן תומפסון צברו דקות ונסיון והקבוצה המשיכה את הבניה האיטית שלה. כשהגיע הזמן לבחור מאמן, גריפין לקח סיכון והחתים את דייויד בלאט ישירות מהיורוליג. בלאט כבר היה בדרך להיות עוזר ראשי של סטיב קר, לפני שקליבלנד לקחו הימור. ביחד גריפין ובלאט היו אמורים להוביל קבוצה צעירה ובוסרית קדימה במעלה הליגה.

אלא שאז לברון ג'יימס חזר, והכל התהפך. הקבוצה עברה מסטטוס של קבוצה בבניה לסטטוס של קונטנדרית במחי טור בספורטס אילוסטרייטד. השחקן הכי טוב בליגה חוזר הביתה, ועכשיו התוכניות השתנו. לפני שלברון חזר לקליבלנד הוא דרש מגילברט שלא יחסוך בהוצאות על מנת לבנות קונטנדרית. גילברט הסכים, ועד היום משלם על הצ'ק הפתוח שרשם.

כל הנכסים שהיו לקליבלנד הוחלפו בשחקנים שיכולים לתרום כאן ועכשיו. גם בגזרת ההחתמות, גריפין החתים שחקנים על חוזים אסטרונומיים, הכל במטרה להעמיד מסביב ללברון סגל ראוי. קליבלנד נכנסה עמוק לתוך מס המותרות ולמרות האליפות בעונה שעברה, סיימה את השנה בהפסד כספי לא קטן. ההוצאות שלה בעונה שעברה על שכר ומס מותרות עמדו על 161 מליון דולר. אבל ללברון זה לא מספיק.

אחרי הטרייד שהביא את קייל קורבר לקליבלנד, טרייד שבו גריפין השיג שחקן מצויין בתמורה לכמעט כלום ושום דבר, לברון במקום לשבח את הGM שלו על מהלך מעולה, ביקר את המחסור ברכז מחליף. כשראה שהתלונות שלו לא מביאות את התוצאות הרצויות התחיל להתלונן על כך שאחרי האליפות קליבלנד התחילה לחסוך בהוצאות (ואולי זה קשור להפסד העצום?). ג'יימס הוא מלך הפאסיב-אגרסיב של הליגה, וכך הוא מתייחס גם להנהלה ולבעלים. אחרי הפסד לניו אורלינס ג'יימס התלונן שהקבוצה לא עמוקה מספיק, וכל הכשרון מרוכז במספר קטן של שחקנים. ג'יימס חזר על הצורך ברכז מחליף למקרה שהוא או קיירי יפצעו, ושמבחינת כח אדם הקבוצה לא השתפרה מהעונה שעברה.

התלונות של ג'יימס עצבנו לא מעט את דן גילברט, וזה מובן לחלוטין. נתחיל מהעובדה שב3 העונות האחרונות קליבלנד הוציאה הכי הרבה כסף בליגה על שחקנים. מעבר לזה, 6 שחקנים בסגל מרוויחים 115 מליון דולר. בליגה עם גג שכר של 95 מליון דולר, זה משאיר לקליבלנד מעט מאוד אופציות להתחזק. רק שחקן אחד מהשישיה היה חתום בקבוצה כשלברון הגיע – קיירי אירווינג. אף אחד לא יחלוק שהוא ולברון מרוויחים את הסכומים שמגיעים להם (ואולי אפילו לא מספיק). השאר מרוויחים הרבה מעבר ליכולת שלהם. 2 מהם לא רק חברים לקבוצה של לברון, הם מיוצגים על ידי סוכנות שללברון יש בה אחוזים, ולברון לא התבייש ללחוץ על ההנהלה להחתים אותם בכל מחיר. אז כן, קליבלנד היא TOP HEAVY כמו שהגדיר את זה לברון, וגם לו יש חלק בזה.

מעבר לזה, איזה רכז מחליף יוכל לעזור אם לברון או קיירי יפצעו? איזה שיפור הוא מצפה בגזרת השחקנים כשקליבלנד צריכה לדאוג קודם להחתמות מחדש ונאלצת לשלם הרבה יותר מדי?

גם בקדנציה הראשונה שלו בקליבלנד, ג'יימס הפעיל לחץ בלתי פוסק לחיזוק הקבוצה. ההבדל הגדול מאותם ימים הוא שהפעם כשג'יימס הגיע לקליבלנד כבר היה לו שוליה מוכנה – קיירי אירווינג. בקדנציה הראשונה, המרדף אחרי ה"פיפן" של ג'יימס הביא לקליבלנד שחקנים בינוניים על חוזים יקרים מדי (לארי יוז, מו וויליאמס), שפשוט לא היו ברמה הזו. קיירי הוא סופרסטאר ורוצח בקלאץ' – בדיוק השחקן שג'יימס צריך לידו.

למרות קיירי, צריך לתת קרדיט גדול לדייויד גריפין שמצליח לסחוט את הלימון פעם אחר פעם. הוא החליף את דיון וייטרס, שחקן שפגע בקאבלירס, בג'י אר סמית' ואימאן שאמפרט. הראשון חזר לפרוח בקליבלנד והפך לחלק משמעותי מהחמישיה. השני הפך לקלף ההגנתי מהספסל. הוא הפך את אנדרסון ורג'או לצ'אנינג פריי. הראשון בקושי תרם, השני הוא שחקן ספסל חשוב ברוטציה, ומנהיג בחדר ההלבשה. הוא הפך את דאנליבי לקורבר. הראשון בשלהי הקריירה שלו, השני קלע אדיר שעדיין שלשות רבות לפניו. גריפין ניצח בכל טרייד שעשה. לגבי לאב-וויגינס עוד חזון למועד. מצד שני קליבלנד לא הייתה זוכה באליפות עם וויגינס שעדיין בוסרי מדי למאבקים האלו.

אחרי אותו הפסד לניו אורלינס, לברון ג'יימס התנצל בטוויטר ואמר שהוא לא כועס על אף אחד מהשחקנים או על גריפין. הוא היה חייב סיפא פאסיב-אגרסיבית כמו שהוא אוהב ותהה האם הקבוצה מתפשרת. גריפין המשיך עסקים כרגיל. בלי קשר לביקורת מלברון הוא המשיך לחפש רכז מחליף בטרייד, ובסופו של דבר קטף 2 שחקנים משמעותיים מהוייבר : דרק וויליאמס, דרון וויליאמס. וויליאמס הראשון מוסיף כח אש נחוץ מהספסל, וויליאמס השני הוא הרכז המחליף שלברון רצה במחיר מינימלי. גם אנדרו בוגוט הצטרף והפך את הרוטציה של קליבלנד מ-7 שחקנים ל-11 שחקנים. בוגוט יוסיף קשיחות, הגנה על הטבעת, ונסיון.

מעניין אם ג'יימס התנצל בפני גריפין, ואם כן איזה קטנה הכניס לו בסוף. גריפין הוכיח שהוא מסוגל לראות רחוק, לתכנן, ולעמוד בלחץ של השחקן הגדול בעולם.

כמובן שחייבים להתייחס לנקודה הישראלית, והיא הפיטורים של דייויד בלאט. האם לברון היה מעורב? כנראה שלא. האם הוא דחף בדרכו הפאסיבית-אגרסיבית? כנראה שכן.

בסופו של דבר בספורט מה שהכי חשוב זה התוצאה, והתוצאה של העונה הקודמת הייתה אליפות, ועל כך מגיע לגריפין קרדיט על מהלך נכון. טיירון לו ידע להוציא מלברון ג'יימס הכל. טיירון לו הוביל את קליבלנד לאליפות. האם בלאט יכל להגיע להישג הזה? אולי כן, אולי לא. אבל מערכת היחסים של בלאט ולברון ידועה, ושם אין ספק שלו הביא שיפור משמעותי.

נקודה לזכותם: מצליחים לנווט את הקבוצה מצויין למרות לחץ בלתי פוסק מלברון ג'יימס. מנצחים בכל טרייד.

נקודה לרעתם: אוכלים קש בכל מו"מ לחידוש חוזה. משלמים סכומים לא פרופורציונליים ליכולת של שחקנים. מפסידים כסף, ובסופו של דבר,מדובר בעסק שבו כמעט כולם מרוויחים.