קיץ 2018 היה קיץ רע לשחקנים. הכסף שהביאה קפיצת התקרה ב-2016 נגמר, ורוב הקבוצות מצאו את עצמן בלי יכולת להחתים שחקנים, או להיפטר מחוזים רעים. כאלה אגב יש לא מעט בליגה. תוסיפו את התחושה הכללית שהעונה הקרובה סגורה אצל הווריורס ותקבלו קיץ מייאש. מזל שאנחנו פה לעודד אתכם לקראת פתיחת עונת 18-19, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.

הקבוצה היום: ממפיס גריזליס

לדף הקבוצה

ממפיס גריזליס

נשארו: מארק גאסול, מייק קונלי, צ'נדלר פארסונס, ג'מייקל גרין, דילון ברוקס, ווין סלדן, מרשון ברוקס, בריאנטה וובר, מרקיס טיג, איבן ראב, אומארי ג'ונסון, מייק הנרי.

עזבו: דיונטה דייויס (סקרמנטו), טייריק אוואנס (אינדיאנה), בן מקלמור (סקרמנטו), ג'רל מרטין (אורלנדו), קובי סימונס.

הגיעו: קייל אנדרסון, עומרי כספי, שלווין מאק (שוק חופשי), גארט טמפל (טרייד), ג'ארן ג'קסון ג'וניור, ג'בון קארטר (דראפט).

מתנדנדים: מריו צ'אלמרס.

חמישייה: מייק קונלי, דילון ברוקס, קייל אנדרסון, ג'מייקל גרין, מארק גאסול.

ספסל: שלווין מאק, גארט טמפל, ווין סלדן, צ'נדלר פארסונס, ג'ארן ג'קסון ג'וניור, עומרי כספי, אנדרו האריסון, מרשון ברוקס, איבן ראב, ג'בון קארטר.

המהלכים הגדולים של עונת 2017-18:

אז מה היה לנו שם?

בפעם הראשונה מאז 2010, ממפיס פתחה עונה בלי זאק רנדולף וטוני אלן – שני שחקנים שהיו חלק מרכזי במנטליות ה-grit and grind הקשוחה שבנו בממפיס במהלך השנים. לאור הפציעות של צ'נדלר פארסונס וחוזה המקסימום שלו, ממפיס התקשתה להתחזק ופתחה עונה בסגל פחות טוב. תוך פחות מחודש מייק קונלי נפצע וגמר את העונה, כשגם שחקני המשנה של הקבוצה סבלו מפציעות – רק 3 שחקנים שיחקו יותר מ-70 משחקים.

העונה הידרדרה מאוד מהר, עם מספר רצפי הפסדים שהבהירו שהגריזליס לא הולכים לחזור לפלייאוף. היחסים הרעועים בין המאמן דיוויד פיזדייל לכוכב שלו מארק גאסול לא עזרו, וגרמו לבסוף לפיטוריו של פיזדייל. הוא הוחלף על ידי עוזרו ג'יי בי ביקרסטף, אך זה לא עשה הבדל גדול.

רצף של 19 הפסדים והפסד ב-61 הפרש לשארלוט היו נקודות השפל בעונה, שלא השאירה הרבה מקום לאופטימיות. היחידים שהראו ניצוצות היו דילון ברוקס וטייריק אוואנס, שלקחו פיקוד ויצרו נקודות בקבוצה עם מעט שחקנים שמסוגלים לכך.

ברוקס, הרוקי מהבחירה ה-45 בדראפט, קיבל המון דקות לאור הפציעות (28.7 למשחק), יצר לעצמו זריקות והראה קליעה מרשימה (קלע 1.1 שלשות למשחק ב-35.6%).

אוואנס, שעשה קאמבק אחרי שתי עונות לא פשוטות, יצר גם לאחרים (5.2 אסיסטים למשחק) וקלע מצוין (2.2 שלשות ב-39.9%). לקראת הטרייד דדליין ציפו שממפיס תשלח אותו לקבוצת פלייאוף ותשיג עליו משהו (ממפיס אפילו הושיבו אותו בצד לכמה משחקים לפני הדדליין כדי שלא ייפצע), אבל מסיבה לא ברורה זה לא קרה.

קיץ חם

הקיץ של ממפיס היה בסימן חזרה ל-grid and grind – הזהות הקשוחה שבנו בממפיס, שהתבטאה במשחק הגנה פיזי וסגנון איטי. כל ההחתמות היו בדגש על הגנה, במטרה להחזיר את הקבוצה לפלייאוף, את הקהל ליציעים ואת מארק גאסול לעוד עונה (יש לו אופציית שחקן בקיץ).

הקיץ החל בדראפט, שם ממפיס בחרה בבחירה ה-4 את ג'ארן ג'קסון ג'וניור – גבוה ארוך (גובה 2.11 עם מוטת ידיים 2.27), שומר טוב, עם קליעה טובה ל-3 (39.6% במכללות) והרבה פוטנציאל. הוא המשיך עם טיפול בבעיה המרכזית שהייתה לממפיס – חוסר בשחקני כנף. בממפיס הבינו שדי סביר שפארסונס לא יבריא לעולם, וצריך למצוא פתרונות אחרים. אמנם הוואקום איפשר לשחקנים כמו ווין סלדן (לא נבחר בדראפט) וברוקס (בחירה 45) להתפתח ולהפוך לשחקנים לא רעים, אבל בשביל להגיע לפלייאוף במערב הקשוח של השנה ממפיס ידעו שהם יצטרכו הרבה יותר.

הגריזליס השקיעו את כל חריגת המיד לבל שלהם בחוזה של 37 מיליון דולר ל-4 שנים לקייל אנדרסון. המחיר אמנם גבוה קצת – כיאה לשחקן חופשי מוגבל – אבל הוא שחקן טוב מאוד עם ראיית משחק מצוינת ויכולת לשמור על כמה עמדות ברמה גבוהה. ממפיס גם שלחו את דיונטה דיוויס לסקרמנטו, תוך ניצול העובדה העובדה שהקינגס מכורים לגבוהים צעירים עם פוטנציאל. כל כך מכורים שהם הסכימו לקחת איתו את בן מקלמור ולתת בתמורה את גארט טמפל. טמפל הוא שחקן 3&D מצוין עם הרבה ניסיון בליגה, מהסוג שלא היה לממפיס קודם והיא צריכה מאוד. בנוסף, ממפיס החתימו את עומרי כספי ושלווין מאק על מינימום. כספי ייתן עוד עומק בכנף ובעמדה 4 שקצת דלילה, בהנחה שפארסונס לא יבריא ואילו מאק יהיה מחליף ראוי לקונלי – חוסר שבלט בעונה האחרונה כשקונלי נפצע.

ועכשיו מה, מה עכשיו?

יש הרבה מקום לאופטימיות לקראת העונה הקרובה. לפי מספר מקורות, קונלי כשיר ב-100% לעונה, כך שחוץ מפארסונס, כל שחקני הרוטציה של ממפיס יגיעו למחנה האימונים בריאים. מעבר לכך, ההחתמות בקיץ היו מצוינות. הן הפכו את הסגל לשלם, בלי חורים גדולים באף עמדה.

אנדרסון הוא השחקן החשוב ביותר שהגיע בקיץ. בתור שחקן שאוהב לשחק לאט, אנדרסון מתאים מאוד לסגנון של ממפיס, שבו יוכל להביא לידי ביטוי את ההגנה ואת ראיית המשחק הנהדרת שלו. סגנון המשחק שלו דומה לזה של מארק גאסול, והשילוב שלהם יחד יכול להיות נהדר. הקליעה משלוש של השחקנים האחרים, כולל הגבוהים, תחפה על הבעיה של אנדרסון בקליעה ותאפשר לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב – למסור:

ההחתמות של טמפל, מאק וכספי מורידות את התלות של ממפיס בבריאות של פארסונס ובשחקנים שלא אמורים לקבל דקות משמעותיות בליגה. בעונה האחרונה שחקנים כמו אנדרו האריסון (23.7 דקות למשחק), ג'רל מרטין (22.8), מריו צ'אלמרס (21.5), קובי סימונס (20.1), מייק הנרי (18.9) ואיבן ראב (14.3) קיבלו הרבה יותר מדי דקות ואף פתחו בחמישייה (אלו רק השחקנים שהיו בקבוצה לאורך כל העונה. יש עוד שורה שלמה של שמות מומצאים שקיבלו המון דקות בחוזה ל-10 ימים בסוף העונה). העונה הדקות הללו ילכו לשחקנים יציבים עם ניסיון בליגה, כשגם במקרה של פציעות יהיה לממפיס הרבה יותר עומק.

העובדה שכמעט כל שחקני הרוטציה של ממפיס הם שחקני הגנה מעל הממוצע, בתוספת הסגנון האיטי של ממפיס, מראה שממפיס הולכת להיות קבוצה שלא קל לשחק נגדה. בליגה שבה רוב הקבוצות רגילות לשחק מהר, משחק נגד ממפיס יוציא קבוצות מאזור הנוחות שלהן. העומק ההגנתי יאפשר מגוון הרכבים טובים הגנתית שיציגו הגנת חילופים אימתנית, ויאפשרו לממפיס לכפות את הסגנון הזה. ג'קסון אמנם לא הולך לפתוח בחמישייה, אבל הוא ייתן מימד נוסף של הגנה עם האורך שלו.

דילון ברוקס ירוויח גם הוא מכך שממפיס תעמיד השנה קבוצה טובה הרבה יותר. הוא לא יצטרך לקחת את כל הנטל ההתקפי עליו כמו בעונה שעברה וליצור יש מאין לבדו. הריווח מסביבו יהיה הרבה יותר טוב ומוסרים כמו קונלי, אנדרסון וגאסול יאפשרו לו לקבל הרבה יותר מצבי קאץ' אנד שוט.

הבעיה של ממפיס היא העובדה שהיא במערב. ריבוי הקבוצות הטובות גורם לכך שאין לגריזליס זמן לבזבז – הם יהיו חייבים להתחבר מהר כדי להשאיר לעצמם סיכוי טוב להגיע לפלייאוף. יש לה פחות כישרון מיריבותיה על המקום בפלייאוף וחשוב מכך, אין לה שחקן על שיכול לנצח משחקים לבד. לכן, היא תצטרך להיות טובה יותר בתחומים אחרים, כמו משחק קבוצתי והגנה. יש לה סגל שמתאים לכך, אבל אלו תחומים שדורשים תיאום ולמצוא את ההרכבים שעובדים טוב יחד. בקבוצה עם הרבה שחקנים חדשים זה יכול לקחת זמן.

לכן, הבחירה להמשיך עם ג'יי בי ביקרסטאף על הקווים עשויה להתנקם בממפיס. ביקרסטאף היה מאמן זמני בעונה שעברה, וזו הפעם הראשונה שהוא מקבל משרת מאמן קבועה אחרי שהיה עוזר ביוסטון וממפיס. בעונה בה ממפיס מתחילה את המירוץ לפלייאוף כאנדרדוג, אין לה זמן לטעויות.

עוד אספקט שעשוי לגרום לבעיות הוא מייק קונלי. קונלי חוזר מפציעה בגיד האכילס, שהשביתה אותו לאורך כמעט כל העונה שעברה. היכולת של ממפיס תלויה מאוד בכך שקונלי יחזור ליכולתו מלפני הפציעה, בה היה כמעט אולסטאר. החיזוקים ישמרו שהקבוצה לא תיפול אם קונלי לא יחזור לעצמו, אבל בלעדיו אין להם סיכוי לאיים על הפלייאוף.

תחזית: הגריזליס ישתפרו מאוד, אבל לא יצליחו לעשות את הזינוק הנדרש כדי להגיע לפלייאוף. 37 ניצחונות ומקום 10 במערב.

וגאס חזתה לקבוצה 33.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.