"מה הלאה" מאיץ לקראת פתיחת תקופת ההעברות, והפעם – לוס אנג'לס קליפרס.
מה היה לנו?
הקליפרס התחילו את העונה הקודמת עם סגל שרבים חשבו שהוא החזק בליגה. קוואי לנרד ופול ג'ורג' הצטרפו למונטרז הארל, לו וויל, פטריק בברלי וזובאץ והפכו את הקבוצה לקונטנדרית בכירה. קצת לפני עצירת העונה הגיעו גם רג'י ג'קסון ומרקוס מוריס במהלך מצוין שחיזק עוד יותר את הסגל.
הבעיה המרכזית במהלך העונה היתה פציעות. קוואי, ג'ורג', בברלי ושאמט החמיצו 15-21 משחקים כל אחד, ובעצם החמישיה הפותחת של הקליפרס כמעט ולא זכתה לשחק ביחד. בהיעדר הפותחים מונטרז הארל ולו וויל לקחו את המושכות, שיחקו מצוין וסיימו כשחקן השישי של העונה וסגנו.
הבועה עשתה רע לקליפרס, כאשר הארל נפצע, שהה באבל ולא ממש הצליח לחזור, גם לא לפלייאוף. לו וויל הושעה לאחר שהפר את כללי הבועה וגם הוא לא נראה טוב. עם תרומה מינימלית משניהם, ועם ג'ורג' בעוד פלייאוף רע, הקליפרס התקשו מול דאלאס עד שפורזינגיס נפצע, נראו טוב יותר כשעלו ל-3-1 מול דנבר, ואז הפסידו שלושה ברצף כשהם מתפרקים לחלוטין במשחק השביעי.
התוכנית
לכאורה, עונה שבה הקבוצה הגיעה משחק מגמר המערב למרות כל הקשיים שחוותה לא היתה אמורה להרים יותר מדי דגלים אדומים, אבל הדרך שבה הקבוצה הפסידה בהחלט גרמה לדאגה. הראשון לשלם את המחיר היה דוק ריברס שפוטר אחרי שבע עונות. במקומו הגיע טיירון לו, שלא היה מאמן ראשי מאז שפוטר מקליבלנד.
הסגל מהווה אתגר בפני עצמו. לקוואי וג'ורג' יש אופציית שחקן ל-21/22, כלומר כל אחד מהם יכול לעזוב בתום העונה הקרובה, מה שמחייב את הקליפרס לבנות קבוצה שתהיה לשביעות רצונם – או להעביר אחד מהם, כנראה את ג'ורג'.
מוריס והארל מסיימים חוזה, ואם הקליפרס ישאירו את שניהם הם יוגבלו ל-taxpayer MLE, ולא יוכלו להציע חוזה גדול לשחקן חופשי. הם יכולים להשאיר אחד מהם ולהציע חוזה גדול כל עוד לא משלמים לו יותר מדי. ההגנה והקליעה של מוריס כנראה בעלות ערך יותר מאשר יכולות הפיק אנ רול של הארל, אבל כנראה שיהיו יותר קבוצות שירצו את מוריס והקליפרס מוגבלים בחוזה שניתן להציע לו.
קוואי ביקש שיגיע לקבוצה רכז, ונראה שהקליפרס יעשו בחוכמה אם יענו לבקשה שלו – לא רק כדי לשמור אותו מרוצה, אלא כי הובלת הכדור בנוסף לנשיאת עיקר הנטל בהתקפה קצת גדולה על קוואי. הבעיה היא שהרכזים שיהיו חופשיים בקיץ הם דראגיץ' ורונדו, שכנראה יהיה קשה לחטוף אותם מהקבוצות שלהם. די ג'יי אוגוסטין יכול להיות מטרה קלה יותר, אבל לא בטוח בכלל שהוא פתרון טוב.
עמדה נוספת שעשויה לדרוש חיזוק היא עמדת הסנטר, שם מארק גאסול, דריק פייבורס, סרז' איבקה או טריסטן תומפסון יכולים להיות מועמדים. אפשר להניח שטורונטו תציחע לאיבקה הצעה תחרותית, אבל כל היתר לגמרי מועמדים.
לאחרונה התפרסם שהקליפרס מעוניינים בראסל ווסטברוק, וכמו כל קבוצה חזקה בליגה גם הם יכולים להיות מועמדים לקלוט את כריס פול. בהנחה שפול ג'ורג' נשאר, כל אחד משני הרכזים ידרוש העברת חמישה שחקנים – גרין, בברלי, שאמט, מגרודר ולו וויל, כאשר זובאץ יכול להחליף אחד מהם. המשמעות היא שהקליפרס יישארו בלי עומק בכלל, ולא ברור שהתמורה שהם יכולים להציע אכן תספק את יוסטון או אוקלהומה סיטי. אפשרות נוספת היא טרייד קטן יותר שיביא לקבוצה את מייק קונלי.
מהלכים אפשריים
אם הקליפרס חושבים שעיקר הבעיה שהיתה להם היתה המאמן, הם יכולים להישאר עם הסגל הקיים. חוזה של 54 M$ ל-3 עונות למוריס, 60 ל-4 להארל. את בעית הרכז הם יכולים לפתור עם חוזה של 24 M$ ל-4 שנים לאוגוסטין או ג'ף טיג.
הארל צוטט כמי שאינו מרוצה בקבוצה, והקליפרס יכולים לבחור לא להאריך את החוזה שלו, ולהשתמש ב-MLE כדי להביא סנטר.
אם הם רוצים לעשות שינוי גדול בסגל, החתמה של מוריס וסיין אנד טרייד להארל יכולים להיות מהלך מתבקש. טרייד שלו לדאלאס עבור מקסי קליבה ודילון רייט יכול לתת לקבוצה שני רול פליירס טובים שיסייעו בהובלת כדור, קליעה והגנה. שיקגו כנראה תשמח לתת בשבילו את ת'אד יאנג ותומאס סטורנסקי.
האפשרות נוספת, כאמור, היא טרייד גדול של חמישה שחקנים תמורת כריס פול או ווסטברוק.
סיכונים
הסיכון הגדול של הקליפרס הוא עזיבה של אחד משני הכוכבים, במיוחד קוואי. אחרי שהקבוצה מכרה את כל עתידה לת'אנדר בעסקה על פול ג'ורג', היא עלולה להדרדר למצב דומה לזה שברוקלין הגיעו אליו באותו טרייד ידוע לשמצה שבו הביאו את פירס וגארנט. הקליפרס צריכים להצליח כבר העונה – וכנראה שפחות מאליפות מערב לא ייחשב כהצלחה גדולה מספיק.
