בזמן שפלייאוף בוסטון עולה לגמר איזורי בפעם השלישית ב-4 שנים. קליפרס הובילו ב-16 הפרש והפסידו.
טורונטו ראפטורס 87 – בוסטון סלטיקס 92 הסלטיקס ניצחו 4-3
זה דרש כל דקה ממשחק 7 אך האלופה תיאלץ לוותר על הכתר. בוסטון סלטיקס ניצחו את הראפטורס במשחק 7, ועלו לגמר האיזורי בפעם השלישית בתוך 4 שנים, ול-4 הקבוצות האחרונות שמשחקות העונה. טורונטו שיחקה בצורה ראויה להערכה בצורה שמעטים חשבו שתעשה.
ג'ייסון טייטום הוביל את הסלטיקס עם 29 נקודות, בעוד שפרד ואנוליט היה המוביל בטורונטו עם 20 נקודות.
הסלטיקס יתמודדו כעת מול מיאמי היט במאצ' אפ שיראה מוכר. ההיט גם כן משתמשת המון באיזורית כמו טורונטו, וכפי שראינו בסדרה הזו הסלטיקס מתקשים נגד איזורית, גם אם במקרה של טורונטו זה יותר בוקס אנד וואן, ומיאמי אוהבת יותר את ה 2-3. מאפיין דומה נוסף הוא המאמן החכם והמבריק בצד השני שמבצע התאמות ושולף קלפים מהשרוול שמקשים וגורמים לבוסטון לחשוב.
פן נוסף שיהיה דומה זה העובדה שזה גמר מזרח בין בוסטון ומיאמי. יודוניס האסלם הוא השחקן היחידי בשתי הקבוצות שהשתתף בפעם האחרונה בגמר שכזה, ב-2012. את מקומם של פול פירס ולברון ג'יימס יתפסו ג'ייסון טייטום וג'ימי באטלר.
הראפטורס הולכים הביתה בתחושת החמצה, אך יכולים להרגיש טוב לגבי העונה שעברו, לאחר שבתחילתה רבים העריכו שיתקשו בכלל להגיע לפלייאוף אחרי שאיבדו את קוואי לנארד. הם יחזרו בעונה הבאה, לאור הישגי עבר של מסאי יוג'רי כנראה שיחזרו טובים יותר.
לוס אנג'לס קליפרס 105 – דנבר נאגטס 111 (3-2 לקליפרס)
הדנבר נאגטס עדיין בחיים. אחרי שכבר היו בפיגור 16 נקודות בסוף המחצית הראשונה, הנאגטס נלחמו חזרה והיו דומיננטיים ברבע האחרון בדרך לנצחון על הקליפרס במשחק 5, ולדאוג למשחק 6 בשעה נוחה לקהל הישראלי, יום ראשון 20:00 שעון ישראל.
ניקולה יוקיץ' סיים עם 22 נקודות, 14 ריבאונדים ו-6 אסיסטים בעוד תצוגה מרשימה, וג'מאל מוריי סיים עם 26 נקודות, 8 ריבאונדים ו-7 אסיסטים באחד ממשחקיו הטובים בסדרה. אך בעוד השניים היו טובים כרגיל, הנאגטס קיבלו עזרה גם מפול מילסאפ שהצטרף לעשייה וסיים עם 17 נקודות, 14 מתוכן בריצת הקאמבק.
קוואי לנארד ופול ג'ורג' שלטו במשחק בשלושת הרבעים הראשונים, ויחד סיימו עם 62 נקודות, 15 ריבאונדים ו-10 אסיסטים. סוף הרבע השלישי הקליפרס החלו להיראות עייפים ומשועממים, וזה נמשך לרבע האחרון. אך כשהם התעוררו וחזרו לשחק הגנה דנבר כבר היו ביתרון והקליפרס לא הצליחו לחזור להוביל וזה היה מאוחר מדי.
נקודות:
הנאגטס לא נכנעים בקלות – בסיבוב הראשון הם היו בפיגור 1-3 נגד יוטה, וחזרו לנצח את הסדרה אחרי קאמבק מרשים. לפני משחק 5 הם מצאו עצמם באותה נקודה, אמנם נגד קבוצה טובה יותר.
זה לא נראה כאילו הולך להיות קאמבק כשהקליפרס עלו ליתרון מוקדם, אלא שהנאגטס לא ויתרו גם כשהיו בפיגור 16 במחצית השניה. הם פתחו מבערים, ניצלו נקודת חולשה של הקליפרס והתחילו ריצה, ושמרו על האנרגיות עד סוף המשחק. גם אם יפסידו כנראה את הסדרה, יש כאן המון אופי של שחקנים שיכול לעודד לעונה הבאה.
פול מילסאפ – אף אחד לא מצפה לאינקוויזיציה הספרדית, ואף אחד לא ציפה שפול מילסאפ יחזור לספק מספרים כאלה בפלייאוף. הוא לא נראה כמו עצמו בבועה כשהיה עם ממוצע 8.8 נקודות ו-4.1 ריבאונדים ב-45.5 אחוז מהשדה.
חוסר היכולת שלו להיות יציב ולהיות יעיל באופן עקבי הייתה אחת הבעיות של דנבר בבועה, אך הלילה לא ממש היו בעיות. מילסאפ סיים עם 17 נקודות ו-6 ריבאונדים במה שבהחלט היה משחקו הטוב בפלייאוף, ועזר לייצר את הקאמבק. כשהנאגטס פיגרו ב-12 הוא קלע 8 נקודות ברצף כחלק מריצת 8-2 של דנבר, ואחרי שהקליפרס החזירו את היתרון ל-12 הוא קלע 6 נוספים.
מילסאפ סיים עם 14 ברבע השלישי ולא נתן לדנבר ליפול
שלשות במאני טים – אחת הסיבות שהקליפרס בנו יתרון גדול היה שליטה משלוש. בשלושת הרבעים הראשונים הקליפרס קלעו 13-29 בעוד הנאגטס היו 5-18. היו כמובן גם פקטורים אחרים, אך קשה לנצח כשמפסידים 24 בקרב השלשות.
ברבע האחרון לעומת זאת זה התחלף, דנבר התחממו וקלעו 7-9 בעוד הקליפרס התקשו וקלעו 3-13 בלבד. זה לא היה כל הסיפור אולם חלק גדול.
אחת הסיבות להצלחה היה הפיקנרול. דנבר ניצלו את העובדה שהקליפרס שיחקו 'דרופ' עם מונטרז, ג'מאל מוריי קלע 2 מ -4 השלשות שלו. מאוחר יותר כשיצאו אליו בהדג' הוא ניצל למסירות ליוקיץ'
הטופ 5 היומי
