קיץ 2018 היה קיץ רע לשחקנים. הכסף שהביאה קפיצת התקרה ב-2016 נגמר, ורוב הקבוצות מצאו את עצמן בלי יכולת להחתים שחקנים, או להיפטר מחוזים רעים. כאלה אגב יש לא מעט בליגה. תוסיפו את התחושה הכללית שהעונה הקרובה סגורה אצל הווריורס ותקבלו קיץ מייאש. מזל שאנחנו פה לעודד אתכם לקראת פתיחת עונת 18-19, הכדור הכתום עם פרויקט קבוצה ביום.
הקבוצה היום: דאלאס מאבריקס
נשארו: האריסון בארנס, ג'יי ג'יי בראה, ווסלי מת'יוז, דניס סמית' ג'וניור, דוריאן פיני-סמית', דווייט פאוול, מקסי קלבר, סלאח מז'רי, ג'יילן ג'ונס, דירק נוביצקי (הוחתם מחדש)
עזבו: סת' קארי (פורטלנד), יוגי פרל (סקרמנטו), דאג מקדרמוט (אינדיאנה), נרלנס נואל (אוקלהומה סיטי), ג'ונתן מוטלי (קליפרס)
הגיעו: דיאנדרה ג'ורדן, דווין האריס, ראיין ברוקהוף (שוק חופשי), לוקה דונצ'יץ', ג'יילן ברונסון , ריי ספולדינג, קוסטאס אנטטוקומפו (דראפט)
חמישייה: דניס סמית' ג'וניור, ווסלי מת'יוס, לוקה דונצ'יץ', האריסון בארנס, דיאנדרה ג'ורדן.
ספסל: דירק נוביצקי, ג'יי ג'יי בראה, דווין האריס, דווייט פאוול, דוריאן פיני-סמית', מקסי קלבר, ג'יילן ברונסון, סאלח מז'רי, ג'יילן ג'ונס, דינג יאניואנג, ריי ספולדינג, ראיין ברוקהוף, קוסטאס אנטטוקומפו.
המהלכים הגדולים של עונת 2017-18:
אז מה היה לנו שם?
אם להודות על האמת, לא הרבה קרה בדאלאס בעונה שעברה. המאבס נכנסו לעונת מעבר, ללא ציפיות מיוחדות, כשהמטרה העיקרית הייתה להבין מה יש להם ביד עם הבחירה התשיעית בדראפט, דניס סמית' ג'וניור. DSJ הרשים לאורך העונה ולמרות קליעה חלשה (עליה ידעו מראש) הצליח לסיים עונה של 15.2 נק', 5.2 אס' ומקום בחמישיית הרוקיז השנייה. הוא הראה יכולת להשיג נקודות ולהגיע לסל בקלות יחסית (אם כי באחוזים שיש לשפר) אך עדיין צריך למצוא את האיזון בין השגת נקודות לעצמו לבין ניהול ההתקפה ברמת NBA. מסביבו נוביצקי המשיך להזדקן בכיף, לצעוד מצד אחד של המגרש לצד השני ולקלוע זריקות סיבוב על רגל אחת והמאבס למדו שהאריסון בארנס יעיל גם בעמדה מס' 4. לא מידע חשוב במיוחד בעונה הקודמת, אך כזה שעלול להתברר כקריטי בעונה הקרובה כשהמאבס ינסו לקלוט להרכב מנהל משחק מסוים עם גוף של פורוורד.
באופן לא מפתיע, המפורט לעיל לא הספיק להרבה, ואפילו מארק קיובן הודה שלצבור הפסדים זו האופציה הטובה ביותר של הקבוצה מדאלאס להמשך העונה. השחקנים הקשיבו לו (כי מי לא יקשיב למארק קיובן) וסיימו את העונה במאזן 58-24, מקום שלישי מהסוף ביחד עם אטלנטה.
מחוץ לפרקט נחשפה בפברואר פרשת הטרדות מיניות ותרבות ארגונית בעייתית מאוד בקבוצה, שבמרכזה עמד נשיא המאבס לשעבר טרדמה יוסרי ומספר עובדים נוספים. קיובן בתגובה העסיק מנכ"לית חדשה, סינתיה מארשל כדי להבריא במעט את הנעשה במסדרונות האמריקן איירליינס סנטר ושכר חברת ייעוץ חיצונית שתבצע חקירה עצמאית בנושא.
קיץ חם
בהגרלת הלוטרי המאבס נפלו לבחירה החמישית, מה ששלח אותם לחפש טרייד שיחזיר אותם לטופ 3. בערב הדראפט הם ניצלו את החלום של ההוקס להיות גולדן סטייט והעבירו את הבחירה החמישית (טריי יאנג) ובחירת הסיבוב הראשון של העונה הבאה בתמורה לבחירה השלישית, לוקה דונצ'יץ'. הסלובני (16 נק', 4.8 ריב', 4.3 אס', 1.1 חט' ביורוליג בגיל שבו לא מקבלים אפילו רב"ט) נחשב בעיני רוב הפרשנים לכישרון הגדול ביותר של הדראפט והעובדה שדאלאס הצליחה להשיג אותו מהבחירה החמישית היא ההייסט הכי גדול מאז אושן 11. דונצ'יץ' לא שיחק בליגת הקיץ, אבל הדיווחים שיוצאים מדאלאס עד כה שופעים מחמאות. טים מקמהון מ-ESPN, לדוגמה, סיפר שבמשחקי פיק-אפ שנערכים בינתיים בטקסס, דונצ'יץ' מוצא את עצמו לעיתים קרובות השחקן הטוב במגרש.
בנוסף לדונצ'יץ' המאבס החתימו הקיץ באיחור קל את דיאנדרה ג'ורדן על חוזה לעונה אחת. החתמה שכולה סגירת מעגל לשני הצדדים אחרי "ליל האימוג'ים" של קיץ 2015. מלבד שני אלה, המאבס לא עשו שום מהלך מעניין בקיץ. הם בחרו בדראפט את אלוף המכללות הטרי ג'יילן ברונסון שעוד צריך להוכיח שיש לו מקום בליגה, השאירו את מרבית השחקנים המרכזיים ומילאו את קצה הספסל בחבר'ה חדשים שעד שלא יוכח אחרת אין צורך ללמוד את השם שלהם, אפילו אם אתם משחקים בליגת פנטזי של 20 קבוצות. היחיד שאולי צריך להזכיר זה קוסטאס אנטטקומפו, אח של. הוא חתום על חוזה דו צדדי, ולא ממש ברור אם יש לו את מה שנחוץ כדי לשחק בליגה. סיכוי סביר שמדובר בעיקר במהלך פוליטי של דאלאס שמקווה שזה איכשהו יקדם את האפשרות לזכות בשירותי האח הגדול לכשיהיה שחקן חופשי.
לקראת פתיחת מחנה האימונים פרסמו המאבריקס את דו"ח החקירה בנוגע להטרדות המיניות ולתרבות הארגונית במועדון. הדו"ח פירט מספר עובדים, ביניהם יוסרי וכתב ה-mavs.com, ארל סניד, אשר ביצעו מעשי הטרדה ואלימות במקום העבודה ואף ציין את ראש מחלקת משאבי האנוש לשעבר של המאבס כמי שנטה להעלים עין בנושא. קיובן עצמו יצא די נקי מהחקירה והואשם בעיקר בכך שלא פיקח על הנעשה במסגרת הקבוצה ובכך שלעתים הסתפק בהערה בלבד כלפי עובדים שהואשמו בהתנהלות בעייתית. בתגובה הודיע הבעלים של המאבס כי יתרום 10 מיליון דולר, 7.5 מיליון יותר מהקנס המקסימלי עליו יכולה להחליט הליגה, לארגונים התומכים בקידום נשים בעולם הספורט ומאבק באלימות כלפי נשים, בנוסף ליישום המלצות הדו"ח ודרישות נוספות מטעם הליגה.
ועכשיו מה, מה עכשיו?
עוד עונה של חילופי דורות בדאלאס. המבטים של נוביצקי במהלך טקס הכניסה להיכל התהילה של עמיתיו לשעבר, סטיב נאש וג'ייסון קיד, רומזים שזו כנראה העונה האחרונה של הגרמני על הפרקט. בראיונות במהלך הקיץ הביע הפורוורד הגרמני נכונות לעלות מהספסל מאחורי ג'ורדן ובארנס (שהיה לא רע בכלל בעמדה מס' 4 בעונה שעברה) ולאחרונה קרלייל אישר בראיון שזו אכן התוכנית. נוביצקי, בעונתו ה-21, אחרי 1471 משחקים בעונה הסדירה, הולך לעשות משהו שהוא עשה רק 31 פעמים בקריירה, ולפתוח משחקים על הספסל.
על הפרקט דאלאס תתרכז העונה בפיתוח הצמד המוביל החדש, סמית' את דונצ'יץ'. הקושי העיקרי בשילוב בין שני הצעירים הוא ששניהם רגילים להיות מובילי כדור ונכון להיום חייבים את הכדור בידיים כדי להיות במיטבם. בשנה שעברה, ככל שהתקדמה העונה, סמית' ג'וניור קיבל יותר ויותר את המפתחות להתקפה של דאלאס כמנהל משחק מרכזי, השתפר ככל שהתקדמה העונה ובמרץ הגיע לשיאו בכמעט כל קטגוריה סטטיסטית, מה שהשאיר את החבר'ה בטקסס עם חשק לעוד.
האתלטיות של סמית' ג'וניור, המבנה ויכולת החדירה שלו הביאו עליו השוואה מתבקשת לראסל ווסטברוק. עד כה ההשוואה מתבררת כמדויקת, בניגוד להשוואות טרום-דראפט רבות. עונת הרוקי של DSJ הייתה דומה מאוד לזו של ווסטברוק ואפשר לומר שאפילו יעילה יותר (True Shooting גבוה יותר, אחוז אסיסטים גבוה יותר, אחוז איבודים נמוך יותר), אבל ההשוואה הזו לא נגמרת רק בחוזקותיו של ווסטברוק, אלא גם בחולשותיו. העיקרית שבהן היא הצורך שלו בכדור ביד כדי להיות יעיל, אחד הדברים שהקשו על אוקלהומה סיטי לנצל את מלוא הפוטנציאל של הסגל שלה בעידן ווסטברוק-דוראנט. קרלייל, שהוא מאמן טוב יותר מכל מאמן שאי פעם היה לווסטברוק, יודע את זה וניסה את סמית ג'וניור לא מעט פעמים כגארד אוף דה בול לצד ג'יי ג'יי בראה, אבל השילוב הזה התברר כבעייתי וה-Net Rating בדקות בהן השניים חלקו פרקט, מינוס 10.5, היה מהגרועים בקבוצה. האתגר העיקרי שיעמוד בפני סמית' ג'וניור השנה יהיה להתמודד עם דקות מורחבות בתפקיד אוף דה בול.
בניגוד ל-DSJ, לוקה דונצ'יץ' יודע להיות יעיל גם כמוביל כדור משני ליד רכז דומיננטי. דוגמה לכך ניתן היה לראות בריצה של סלובניה לתואר באליפות אירופה בקיץ שעבר, בה שיחק הנסיך לצד גוראן דרגיץ'. כשדרגיץ' ניהל את ההתקפה במשחק העומד, אינטליגנציית המשחק המפותחת של דונצ'יץ' העמידה אותו בזוויות נהדרות לקליעות פנויות. בכל פעם שההגנה התכווצה בניסיון לסגור עוד חדירה של דרגיץ', והפיזיות של דונצ'יץ' אפשרה לו להשיג ריבאונדים בהגנה, מהם הוא יצא במהירות וביעילות להתקפות המעבר שהן חלק מרכזי במוניטין שלו.
That being said, החבר'ה בדאלאס לא נתנו לאטלנטה את בחירת הדראפט שלהם בשנה הבאה בשביל יכולות הספוט-אפ שוטינג של דונצ'יץ'. דונצ'יץ' נחשב לפרוספקט הגדול של מחזור הדראפט הנוכחי בגלל מה שהוא עושה עם הכדור כשהוא כן בידיים שלו ולא מה שהוא עושה בלעדיו. כבר בגילו הצעיר דונצ'יץ' מחזיק בראיית משחק עילאית המשתלבת עם מסירות חזקות ומדויקות לכדי ניהול התקפה מהפנט. נקודת החוזק הגדולה ביותר שלו היא ניהול ההתקפה בפיקנ'רול. הוא אמנם לא מרבה לחדור לאחר החסימה, אבל הקליעה שלו מספיק טובה כדי להכריח את ההגנה להיצמד עליו בחסימה, והוא יודע לנצל את הכיווץ ואת יתרון הגובה שלו על מרבית הגארדים שמולו, כדי לשגר מסירות מרהיבות גם לשחקן החוסם וגם לקלעי בוויק סייד.
אחד החסרונות הגדולים של הסלובני בהתקפה הוא שהוא לא מספיק אתלטי ומהיר כדי לחדור על מרבית השומרים ברמת NBA. לרוב הוא מחפה על כך בהטעיות גוף יעילות ובסטפ בק מרשים, אך זו לא זריקה יציבה מספיק, וב-NBA הוא עלול להיתקל בשומרים ארוכים במיוחד שיקשו עליו גם אותה. לא פעם ראינו ביורוליג ובאליפות אירופה (מודה שלא יצא לי לראות משחקים שלו בליגה הספרדית) את דונצ'יץ' נתקע ומכדרר עצמו למוות. דווקא בנקודה זו, משחק לצידו של שחקן שיודע לייצר לעצמו נקודות, כמו דניס סמית' ג'וניור יכול לסייע לו ולהשלים את המשחק שלו היטב. קרלייל נחשב, ולא בכדי, למאמן טופ 5 בליגה, שיודע באופן קבוע להוציא מהסגל שלו יותר ממה שנראה שהוא שווה על הנייר. ניתן להניח שהוא ימצא את הדרך לשלב את שני הפרוספקטים הצעירים שלו, גם אם העונה, לצד רגעים שלא נוכל להוריד את העיניים מהמסך, יהיו מספר רגעים בהם הצפייה בהתקפה של דאלאס תהיה קשה מנשוא.
שחקן נוסף שעומד להרוויח מניהול המשחק של הסלובני הוא הרכש החדש, דיאנדרה ג'ורדן. ג'ורדן עשה קריירה על שלושה אספקטים של משחק הכדורסל: הגנה, ריבאונד והטבעה עוצמתית של כל כדור שנמסר לכיוון הכללי שלו. בעונה האחרונה שלו בקליפרס לא היה לג'ורדן מי שיפעיל אותו ביעילות כמו שהוא אוהב ואחוזי השדה שלו ירדו ב-7%, ל-64% אחרי שלוש שנים רצופות בהן הוא קלע ב-70% ומעלה. דונצ'יץ' יידע להפעיל את ג'ורדן בפיקנ'רול ובהתקפות מתפרצות ואין סיבה שג'ורדן לא יחזור השנה לשימוש ההתקפי המוכר שלו.
אם כבר בג'ורדן עסקינן, בעונה האחרונה החלו לעלות לראשונה שאלות לגבי הרלוונטיות ההגנתית שלו. בעוד בשנים קודמות הסטטיסטיקה התיישרה עם התפישה המקובלת שג'ורדן הוא אחד מהגבוהים ההגנתיים הטובים בליגה. בעונה שעברה גם ה-Defensive Rating של הקליפרס השתפר וגם אחוזי השדה של היריבה היו נמוכים יותר דווקא כשג'ורדן ישב על הספסל (109 לעומת 105.6 כשהוא על הפרקט ו-46.4% לעומת 45%). לצורך השוואה, כשרודי גובר היה על הפרקט, ה-Defensive Rating של יוטה היה 97.7, לעומת 105 כשהוא נח ואחוזי הקליעה של היריבה עלו ב-2.6% כשגובר הסדיר את הנשימה על הספסל. ג'ורדן בנה את המוניטין ההגנתי שלו על בסיס הגנה על הטבעת, אבל נכון להיום רוב הקבוצות בליגה מתבססות על הגנות חילופים שנועדו להתמודד עם איום הקליעה מבחוץ. החילופים הם תחום שג'ורדן לא השתלט עליו עדיין, וזה אתגר שהוא יצטרך לעמוד בו אם הוא ירצה לשמור על מעמדו כמומחה הגנתי.
גם תחום המומחיות השלישי של ג'ורדן, הריבאונד, הוא תחום בו דאלאס תדרוש מג'ורדן להביא את ה-A Game שלו. המאבס דורגו בעונה שעברה אחרונים בליגה באחוזי השגת ריבאונד התקפה (וריבאונד בכלל) בפער עצום. הפער בין דאלאס לבין הקבוצה שבמקום ה-29 דמה לפער שבין הקבוצה במקום ה-29 לקבוצה במקום ה-16. ריבאונד התקפה שווה לרוב נקודות קלות ויעילות, דבר שהמאבס התקשו לייצר בעונה שעברה (מקום 23 ב-Offensive Rating, אחרונים בנקודות בצבע, לפני אחרונים בנקודות מהזדמנות שנייה, מקום 24 בנקודות מהתקפות מתפרצות) ויהיו חייבים לשפר אם ירצו להיות רלוונטיים גם עם בוא האביב.
בעונה שעברה המאבס דורגו במקום השלישי בליגה בזריקות מכדרור, זריקה שנחשבת מאוד לא יעילה. קרלייל הבהיר שמבחינת תכנית משחק המטרה העיקרית שלו לעונה הקרובה היא לרפא את הקבוצה ממחלת הכדרור המיותר. הוא מקווה שראיית המשחק ויכולת המסירה של דונצ'יץ' יהיו המפתח לכך, אבל גם הדגיש שזו אחת משתי הנקודות לשיפור העיקריות שהמאבס נתנו לדניס סמית' ג'וניור הוראות לעבוד עליהן בקיץ (השנייה הייתה הקליעה לשלוש). בהתחשב בתכנית להרבות במסירות ולצמצם בדקות של נוביצקי ניתן להניח שנראה העונה את דאלאס מטפסת מעט מתחתית הטבלה לאזור הממוצע בליגה מבחינת קצב משחק. שינוי מבורך שתואם את הכישורים של הכישרונות הצעירים של הקבוצה ויכול להיות מתורגם לשיפור משמעותי גם בטור הניצחונות.
תחזית: למאבריקס אמנם אין את בחירת הסיבוב הראשון שלהם בדראפט 2019 ושום רצון או סיבה לעשות טנקינג גם העונה, אבל אני לא מאמין שהסגל שלהם מספיק טוב כדי באמת להתמודד על מקום בפלייאוף במערב העמוס. מבחינתם המטרות הן לראות כמה גדול יכול להיות קו אחורי של דונצ'יץ' וסמית' ג'וניור, לעשות קולות של מאבק על הפלייאוף ולהיפרד בכמה שיותר דמעות מהפאוור פורוורד השלישי בטיבו בהיסטוריה (דאנקן, מאלון, נוביצקי. נקודה. ברזל. אחרון בידי). 37 ניצחונות נשמע לי כמו הערכה הוגנת. אם הם מצליחים איכשהו להשתחל לפלייאוף תנו לקרלייל את פרס מאמן העונה השני שלו.
וגאס חזתה לקבוצה 34.5 ניצחונות, חושבים שאתם יודעים יותר טוב? בואו לשחק במשחק האובר-אנדר שלנו.
