אם נאמר את האמת, הדבר שהכי חסר בנ.ב.א., של היום זה היריבויות של פעם. איכשהו, בלי שנשים לב, מיאמי ובוסטון פוגשות אחת את השנייה בפעם השלישית בארבע שנים בפלייאוף.

כולם מדברים על המפגש האחרון בגמר של הבועה, אחרי שכל אחת מהן הדיחה בדרך את הקבוצות שהדיחו גם העונה (מיאמי את מילווקי ובוסטון את פילדלפיה). אבל הספקנו כבר לשכוח, שבעונה שעברה הן נפגשו גם כן בגמר המזרח וזה נגמר עם מהלך אחרון של באטלר שהולך לשלשה ו…מחטיא:

https://twitter.com/BostonCeltics_8/status/1644590620948959232

באטלר נשאל כמה פעמים אחרי המשחק האם היה לוקח את הזריקה שוב, והוא ענה באופן ברור: כן.

היו המון סיבות והצדקות אגב (כולם שאלו למה פשוט לא הלך עד לטבעת). באטלר בראיון אחרי המשחק, אני מקווה שהשנה אני אקלע אותה וזהו. בכל פעם אני לוקח את הזריקה הזו:

עם פתיח כזה, ברור שאנחנו הולכים לקבל סדרה נהדרת.

מאזן ומה הן עשו במהלך העונה הסדירה ביניהן

למרות העונה הסדירה הלא טובה שעברה על מיאמי הם הצליחו לסיים במאזן 2-2.

בשני המשחקים הראשונים, בוסטון הייתה זו שניצחה, כאשר במשחק השני, באטלר הי חסר וטייטום פירק 49 נקודות על מיאמי. למרות זאת, באטלר חזר למשחק השלישי, עזר להגביל את טייטום ומיאמי מנצחת. במשחק הרביעי, בוסטון עולה לשחק בלי בראון וזה נגמר בעוד ניצחון של בוסטון.

אבל יותר מעניין, גם בפלייאוף הקבוצות בהרכבים מאוד דומים (טייטום, בראון, הורפורד, סמארט ומצד שני באטלר, באם, לאורי, דאנקן רובינסון) והסדרות היו צמודות מאוד:

2022: בוסטון 4 – מיאמי 3

2020: מיאמי 4 – בוסטון 2

מה למדנו?

שטייטום יכול לקלוע 40+ גם מול מיאמי וצד שני שקשה מאוד להמר על מנצחת בסדרה הזו, בייחוד שהקבוצות מכירות אחת את השנייה כל כך טוב ובאופן עקבי מחלקות ביניהן את הניצחונות כמעט שווה בשווה. 

 

הכוכבים

ג'ייסון טייטום 

דרור קרא לטייטום הטוען לכתר בפריוויו לסדרה מול פילדלפיה. הטוען לכתר סיים עם 51 נקודות באחוזים נהדרים את משחק מספר 7 בסדרה וטרף את כל הקלפים. מאמנים יכולים להתכונן עד מחר, אבל כאשר שחקן ברמה הזו תופס יום כזה, ברגע הנכון אין לך באמת מה לעשות.

למרות זאת, זה טשטש את העובדה שטייטום שיחק לא טוב במשחקים 5 ו 6 בסדרה ופילדלפיה בהחלט יכלה להפסיד את הסדרה. למרות שטייטום התקשה להכנס לקצב שלו, כמו כוכב אמיתי הוא המשיך לתקוף את הסלים, וגם מצא דרכים אחרות לתרום (10.6 ריבאונדים עד כה בפלייאוף). 

לסדרה הזו, הוא כאמור מגיע אחרי ההתפוצצות הנהדרת במשחק 7 שכנראה סידרה לו את הביטחון מחדש. 

ג'ימי באטלר

מצד שני, ג'ימי באקטס, פירק 56 נקודות על הראש של מילווקי שהייתה המדורגת ראשונה בדרך לעשות היסטוריה משלו. יש כאן ראש בראש בין שני פורוורדים שהם גם יוצרים וגם מוציאים לפועל. 

באופן מפתיע, גם באטלר שהתפוצץ מול מילווקי, התקשה מול הניקס, אבל במקרה שלו יש הבדל. באטלר סובב את הקרסול במשחק הראשון בסדרה, לא שיחק בשני ולמעשה עד סוף הסדרה לא חזר לעצמו ב 100%. לפני משחק 6, הוא סומן בסימן שאלה, בסוף הוא עלה ונתן אולי את המשחק הטוב ביותר שלו בסדרה (25 נקודות ו 11 ריבאונדים), אבל לאורך כל הסדרה התקשה מאוד לקלוע מבחוץ וקלע רק 11% מהשלוש. הפתרון שלו היה להגיע לקו, כשהוא הצליח לזרוק 11 זריקות ב 4 מתוך 5 המשחקים מול הניקס. לסדרה מול בוסטון הוא מגיע אחרי מנוחה של כמה ימים, בשאיפה שזה יספיק לקרסול להחלים. 

באם ובראון

שתי הקבוצות מאוד מאוזנות, אבל בזמן שבוסטון מחזיקה כינור שני מובהק (ג'יילן בראון, 24.6 נקודות למשחק) אצל מיאמי הכינור השני מנגן ערב כן / ערב לא (באם עם 18.1 נקודות למשחק). כמו שזה נראה אפשר לסמוך על בראון שיוציא לפועל כאשר טייטום לא פוגע וזה מאוד בלט בסדרה מול פילדלפיה. 

בצד השני, באם הולך לפגוש בהגנה את אל הורפורד שתסכל מאוד את אמביד, וזה הופך להיות אחד המפתחות הכי חשובים של בוסטון מול מיאמי. 

עד כה באם היה מאוד אקטיבי לאורך כל הפלייאוף, ומלבד משחק אחד קלע 15 או יותר בכל המשחקים. אבל מי שזוכר את הפלייאוף הקודם שלו מול בוסטון, לצד משחק של 31 נקודות ו 25 נקודות במשחק האחרון, היו לו משחקים של 10, 6, 9 ו 6 נקודות. באם חייב להיות אגרסיבי ולתקוף את הסל באופן עקבי. 

כוכבי המשנה

הפתרון של מיאמי מגיע בעומק אינסופי, ולמרות הפציעות של אולדיפו והירו, יש לה עדיין רוטציה יציבה של 8 שחקנים. באופן מפתיע, לבוסטון יש רוטציה מאוד דומה, ויתרה מכך שתי הקבוצות למעשה בנויות היטב לסמול בול וביג בול באופן דומה. הדמיון בין הקבוצות גם שם דגש נוסף על באטלר וטייטום בהתקפה, אבל גם ממחיש לנו היטב את המץ'-אפים שצפויים לנו בסדרה:


* סימן השאלה ממחיש שוויט ומרטין בעמדות שונות (גארד מול פורוורד).
** 1st – מחליף ראשון.   2nd – מחליף שני

הטבלה הבאה ממחישה כמה דברים:

1. שתי הקבוצות מחזיקות רוטציה של 8 שחקנים (לא הכנסתי את השחקן התשיעי כי הם פשוט לא משחקים דקות רלוונטיות).

2. לשתי הקבוצות יש למעשה חמישייה גבוהה (מיאמי עם לאב, בוסטון עם רוברט וויליאמס) וחמישיה נמוכה (מיאמי עם מרטין ובוסטון עם וויט, וסימן השאלה זה בגלל ששניהם בעמדות שונות).

3. באטלר וטייטום מובילים את שתי הקבוצות בנקודות ואסיסטים והם המנועים העיקריים.

4. לבוסטון יש מנוע שני – ג'יילן בראון, לא שזה מפתיע. למיאמי יש חלוקה הרבה יותר מאוזנת של קלעים במקום מנוע שני (גם זו לא הפתעה). 

5. בוסטון קבוצת שלשות מובהקת, מיאמי קבוצת מיד ריינג' מובהקת. כמה הן שונות בסגנון המשחק, אפשר לראות בפיזור הבא, כאשר בוסטון בצד אחד של הליגה ומיאמי בצד השני:

 

ההגנות, השינויים בחמישיות והשלשות

אחד הניתוחים הכי מעניינים בסדרה זה איך שתי הקבוצות הולכות לשמור אחת על השנייה. מצד אחד לשתיהן יש שני הרכבים ברורים לסמול בול וביג בול.

מצד שני, סגנונות המשחק שלהם כמעט הפוכים לחלוטין. בוסטון חובבת את השלשות, ומיאמי יותר את המיד ריינג'.

מאזולה הצהיר שרוברט וויליאמס צפוי לשמור על המקום שלו בחמישייה, מה שאומר שבוסטון תשחק ביג בול. זה מאפשר לקווין לאב לעלות מולו בחמישייה, ואז לתת למיאמי מץ'-אפים קלאסיים של באם-הורפורד, באטלר-טייטום, שטרוס-בראון וינסנט-סמארט. 

העניין הוא שמיאמי לא רוצה שבאטלר ישמור על טייטום, מה שאומר שסיכוי גבוה שנראה את קיילב מרטין עולה בחמישייה במקומו של קווין לאב ואת באטלר או שטרוס שומרים על וויליאמס ונמצאים בעזרה. 

זה אמור ליצור צפיפות בצבע של מיאמי, ומצד שני רגליים מספיק זריזות שיצאו לשלשות של בוסטון. 

 

בצד השני, מיאמי לא קבוצת שלשות טובה במיוחד, אבל עדיין זה חלק ממה שפירק את מילווקי ורוברט וויליאמס שנוטה להמר על הזריקה מבחוץ עשוי להיות אפילו נטל הגנתי. 

זו הסיבה שההצהרה של מאזולה קצת הפתיעה ולמרות ההצהרה אנחנו צפויים לראות דקות ארוכות של וויט וברוגדון.

כלומר, שתי הקבוצות לטעמי ילכו בסוף לסמול בול עם ליינאפים נמוכים והמון זריקות מבחוץ. 

 

מי ישמור על באטלר? 

באטלר אוהב מאוד את המיד ריינג', העניין הוא שמול בוסטון אין לו יתרון כמעט על אף שחקן. בראון צפוי להיות זה שישקיע את מירב המאמצים כאשר טייטום אמור להיות בעזרה, אבל גם מרכוס סמארט שהוא מקרר (קטן אבל עדיין מקרר) בהחלט יכול לשים גוף והמשמעות היא שבוסטון צפויה פשוט להחליף על כל חסימה שבאטלר ינסה לארגן.

כדי שמיאמי תצליח לפרוץ את ההגנה של בוסטון הם חייבים לקבל קליעה יציבה מבחוץ, וכאן אנחנו מגיעים לאקס פקטורים.

פקטור ראשון – 40% מהשלוש

שימו לב למספרים של בוסטון כאשר הם קולעים 40% ומעלה / מטה.

40% ומעלה -> 36 ניצחונות, 2 הפסדים

40% ומטה -> 29 ניצחונות ו 28 הפסדים.

בוסטון מחזיקה 4 שחקני שקולעים בעקביות 40% ומעלה מהשלוש (בראון, וויט, ברוגדון וגרנט וויליאמס) וזו עוד סיבה עבור בוסטון לרענן את הרוטציה. אגב גרנט וויליאמס שיחק הרבה מאוד דקות בסדרה שנה שעברה מול מיאמי והאחוזים שלו מבחוץ עשויים להקנות לו דקות רבות גם בסדרה הזו.

אגב, במשחק מספר 5, שבו פילדלפיה חשבה שהיא סוגרת את הסדרה, בוסטון קלעה 12 שלשות ב 31%. חתיכת פקטור. 

 

האקס פקטור האמיתי

למיאמי יש כמה ווטרנים אדירים שיכולים לשנות את פני הסדרה. קודם כל קווין לאב. אם הוא נשמר על ידי רוברט וויליאמס, ובוסטון תנסה לצופף על באטלר, זו צריכה להיות הסדרה שבה לאב קונה את הדקות שלו בהתקפה. מי זוכר שפעם קווין לאב היה שחקן של 25-12 עם 40% מהשלוש. 

נגד מילווקי לאב נתן שני משחקים גדולים מהשלוש עם 4-7 במשחק הראשון ו 5-11 במשחק האחרון שנעל את הסדרה. תוסיפו לזה את מסירות הרוחב שלו, והוא עשוי לגמרי להיות האקס פקטור של מיאמי. 

בנוסף אליו, גם דאנקן רובינסון נמצא בכושר נהדר ומיאמי חייבת למצוא דרך להכניס את שניהם למשחק. 

 

אגב סטרץ' פור, אי אפשר להתעלם מחוסר היציבות של אל הורפורד מהשלוש. מצד אחד 5-7 מהשלוש במשחק מספר 3 מול פילדלפיה ומצד שני 2-16 במשחקים 4-6. מאחר ובוסטון כאמור מחזיקה 4 קלעי שלוש יציבים מאוד, מיאמי צריכה לבחור את הרעל שלה והיא כנראה תבחר להמר על הורפורד (וגם אגב וויליאמס). 

אם הורפורד קולע 0-7 כמו במשחק 4 זה עשוי להיות פקטור משמעותי מאוד בדרך לניצחונות של מיאמי. 

 

הספסל

העומק של שתי הקבוצות לא נגמר ויש להן גם דקות נהדרות מהספסל עם שני ווטרנים נוספים. מצד אחד ברוגדון ומצד שני קייל לאורי. 

ממש לא מזמן כל אחד מהם הוביל קבוצה משלו, היום שניהם מובילים את החמישייה השנייה של בוסטון ומיאמי.

הירידה לספסל לא ממש השפיעה עליהם, ושניהם נהדרים בשני צידי המגרש. כמה שניהם משמעותיים עד כה בפלייאוף? הסטטיסטיקה הבאה מספרת את הסיפור היטב:

 

קרב המאמנים

היתרון הכי גדול של מיאמי צריך להיות מאחורי הקווים. ספלוסטרה הוא שועל קרבות וותיק שראה הכל, עשה הכל וגם לקח כבר הכל. מאזולה לעומתו רוקי שאמנם העיף את ריברס, אבל אם להיות הוגנים לריברס יש היסטוריה של לאבד יתרון גדול בסדרות פלייאוף ויתכן מאוד שזה עליו לא פחות מאשר הצלחה של מאזולה.

על הנייר כל הנתונים הולכים למיאמי כאשר ב ESPN מהמרים על בוסטון באופן קיצוני:

https://twitter.com/NBAMemes/status/1658571066476998657

 

היתרון הכי גדול שיש למיאמי נמצא מאחורי הקווים. האופן שבו מאזולה יגיב להתאמות של ספלוסטרה עשוי להיות קריטי מאוד, בינתיים ספלוסטרה מציג פלייאוף מושלם מצידו.

 

תחזית

בניגוד לתחזיות ובניגוד ליתרונות הרבים שיש לבוסטון, אני דווקא שמתי לב לחוסר עקביות קשה שיש לבוסטון וקודם כל לטייטום. טייטום פתח רע מאוד את משחקים 4-6 מול פילדלפיה והתצוגה שלו במשחק 7 השכיחה את האחוזים הרעים במשחקים לפני כן. למרות זאת, טייטום המשיך לתקוף את הסל והוריד המון ריבאונדים והצליח להשפיע דרך הטבעות.

דווקא מול מיאמי, העוצמה המנטלית של באטלר עשויה להיות זו שתשפיע יותר מכל על הסדרה. יש משהו באופן שבו באטלר מתנהל על המגרש שפשוט טורף את הקלפים כרגע. הוא מצליח להדביק את מיאמי בטירוף בשני צידי המגרש. באטלר זה לא הארדן ואמביד, ופתיחה רעה שלהם צפויה להוביל להפסדים.

לכן בניגוד לתחזיות, אני מהמר על 4-2 למיאמי.

זו מרגישה כמו השנה של דנבר (לא התבלבלתי) ומיאמי בתור הסגנית.